יום שני, 10/6/13, 20:50
| שקט, הוא דבר דינמי. יש בו רגעים של מערבולות שבהם, אבני מחשבות, סלעי רגשות, וסחף כעסים מסתובבים סביבך במהירות עצומה. והשקט שוב חוזר לרגע, אפשר לשמוע את גרגור המזגן, נהימת המחשב, ואת הנשימה של קסם. ועוד פעם בתוך המערבולת,... |
יום שישי , 7/6/13, 10:14
| דמיינו אדם שאתם אוהבים - הוא מת. ואז אתם מגלים- שהוא נרצח. מיד אחר כך אתם מבינים, שהוא הרוצח. טאבו מספר שתיים : ככה מרגישים כשחויים התאבדות של אדם קרוב. לאחרונה, התרחב המועדון של "מתאבדים שהכרתי." ממליצה מאוד, על אתר מע... |
יום שלישי, 30/4/13, 18:47
| נראה לי שזה חשוב שאשים את הקלפים על השולחן... אני כאן בקפה, כבר שלוש שנים. בעבר הבלוג הזה היווה עבורי מקום נפלא לריפוי ותמיכה בתהליך מורכב שעברתי. כולו חשוף פה בשירים ובפוסטים. זו פיסה של חיי. מאז, עברו הרבה מים במעייני... |
יום שישי , 12/4/13, 20:12
| אמא יש לי נחמה בעיניים שלך, בלעדיהן, ביתי, הוא פרוץ ועזוב. העיניים , הפנים וההבעות, עושות לי מקום בתוכי. את חסרה לי. הנוכחות שלך איתי, אבל זה כאילו את מתה. כאילו אני מדברת לראש שלי. בעצם, את רוצה שאדבר אל הקירות. כשהייתי... |
יום רביעי, 12/12/12, 22:59
| יושבים שני אנשים אחד מול השני כל אחד והמרחב שלו. בינהם חוט, מתוח, מלא קשרים, של חוסר הבנה, פחדים, אמונות ורצונות. יושבים שני אנשים, אחד ליד השני, לכל אחד מרחב בתוך המשותף, סביבם חוט, עוטף את שניהם, מלא בקשרים, של בחירות... |
יום שבת, 27/10/12, 22:16
| איך את יודעת שפגשת את האחד שלך? אני יודעת. כי כשאני איתו כל רגע נטול מאמץ. הכלים שהיו בשימוש עד עכשיו כדי למצוא חן, כבר לא ממלאים את המטרה. ואין אף מטרה. הכל במקום. בול פגיעה. במרכז הלב. אבל זה לא כואב. זה מרכך. איך את ... |
יום שבת, 21/7/12, 18:25
| קשה לומר שאין בי אכזבה. מרירה שכזו. שיושבת אצלי בגרון. רציתי לגלות עוד ממך, את מה שיש לאהוב בך. ללמוד לקבל אותך. להתאהב. אני יודעת שלא פתחתי את הדלתות שלי. הייתי קמצנית ברגשות ונדיבה במעשיוּת ולא במעשים של אינטימיות. לא... |
יום שבת, 12/5/12, 01:01
| למי שאינו מאמין / לאה גולדברג למי שאינו מאמין קשה לחיות השנה. השדות מבקשים ברכה הים מבקש אמונה ואתה אינך מבקש דבר. ליבי ישן את שנתו ואני ישנה. חלומי כבד שתיקה ומתי מהלכים בשנתי כבתוך מצודה עתיקה. איך אתעורר משנתי ואין ב... |
יום שלישי, 13/3/12, 22:58
| קשה לשבת על השרפרף הרעוע הזה אין על מה להישען. מידי פעם חורקת רגל, ואני נוטה לפול ומיד כורעת ומחזקת. ואז, נושאת את שרפרפי עימי, מחפשת קירות להשעין עליהם את ראשי וגבי העייפים. לפעמים מישהו מתקרב ומחייך, אני עושה לו מקום ... |
יום רביעי, 29/2/12, 23:38
| מתי זה היה, עוד שרק צמחו לי שיניים, עוד לפני זמן הדיבור, ובזמן ההויה הכי אמיתית. זה היה אז... אז פחד התחיל איתי. הפך לחברי הטוב ביותר, התיישב במעמקי גופי, בנקודת האיזון שלי. מושכים אותי ימינה, פחד לקח אותי שמאלה. לוקחים... |
יום שישי , 27/1/12, 23:49
| נעים להודות בשינויים הטובים שמתחוללים. שהבחירה בדרך הלב, גם אם קשה היא, משתלמת עד מאוד. שלמרות שאני נפגשת כמעט מידי יום עם התוכנה הישנה שלי, עם המגננות, הבריחות, הנוקשות, האשמה והבושה, ועם הכעס, אני כבר מצליחה לחוות את ... |