כותרות TheMarker >
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    תכנים אחרונים

    56 תגובות   יום שלישי, 7/10/08, 10:33
     

    זוכרים שניבאתי את המשך הקריירה של קרנית גולדווסר? והנה זה קורה. היא תגיש פינה בתוכנית עושים סדר של החינוכית עם גל גבאי ובן כספית.

    כלומר, אף שהמארקר סבור שמדובר ב"רכש מפתיע" - אין בכך הפתעה. היה לי ברור שזה הכיוון.


    הארץ, סדר יום חדש

    אני עדיין מנסה להבין את מהפכת הקטיפה שנערכה באתר הארץ:

    מה ההבדל בין הטאב "חדשות" ל"כל החדשות, חדש"?

    לא יודעת.

    מה שכן, בשש בבוקר, תחת הכותרת "כל החדשות, חדש"

    הופיע עמוד לבנבן וריק, עם הכותרת

    "אין כתבות לתצוגה עבור יום זה"


    המדריך ליום כיפור (3 4 )

    רק נדמה לכם ששבוע הספר בישראל נערך ביוני. שבוע הספר האמיתי מתרחש בספט' או אוק', תלוי מתי יוצא יומה"כ בכל שנה.
    בידיעות מחלקים ספר; בישראל היום יש מדור ספרים מיוחד עם סיפור של ניר ברעם, וכן המלצות ספרים (שהרי מחר ערב חג, ואין עיתון); וגם שאר העיתונים ממליצים על המוני ספרים. ממש. זה מה שיעשו הצמים בחג.

     

    ודן חלוץ ועמיר פרץ בדיאלוג (מעריב) שקמצוץ ממנו מופיע בשער , אבל הוא כבר מעורר סערה בצה"ל. אני מתלבטת: זה יותר החייל האמיץ שוויק, מלכוד 22 או רעם טרופי?


    פר-סו-מות

    יורוקום מפרסמת בימים האחרונים מודעות עמוד בעיתונים, בזה הנוסח

    "כלכליסט, גם אתם ממש גדוליסט!

    זה ממש מבריק שהחלטתם לעשות עיתון כלכלי וכל הקמפיין הזה עם החרוזים, פשוט וטוב. תמשיכו בעבודה הטובה!

    כל הכבוד".

    המודעה מופיעה כמובן בכלכליסט, ובידיעות יש מחמאות ל-ynet.

    אלא מה, אתמול והיום מופיעה מודעה שכזו במארקר, עם הכותרת, "גלובס, גם אתם גדולים!"

    סחתיין על הפרגון, וח"ח למח' מודעות העירנית.
    מה שמעניין זה שהמודעה כלל לא מופיעה בגלובס.


    הלך לעולמו

    עמוס גלזר, "מעמוד התווך של תיווך הנדל"ן בישראל" - ומודעת האבל משתרעת על פני עמוד שלם בגלובס. אה?


    VTV

    הייתם צריכים לראות את בועז אפלבאום אצל קירשנדון מזכיר שסיפור גיבלי והפרשה יופיע מחר במעריב, וחוזר "מעריב, מעריב, מעריב, מעריב" כמי שעבר שטיפת מוח מסיבית טרם להופעתו הטלוויזיונית. הקירשנדונים התפלצו ברעש. אגב, מבלי לקרוא את הכתבה, בקליפת אגוז, ע"פ דבריו דומה שהעדות שיש לו היא עדות בע"פ גם היא, כך שלא ברור מה יותר תקף, עדותו הוא, או זו של ירמי עמיר.


    כתבנו
    מעריב ביטל את הגבולות והפך את אירופה לכפר גלובלי קטן - טוב, מותר, בזכות האירו - שהרי רק כך אפשר להסביר את הקרדיט "נדב איל, כתב מעריב באירופה"


    ברשתתת

    ח"ח למעיין כהן, על שהביאה כמה צילומי מסך של מקו, שעלה אתמול לאוויר לכמה דקות ונמוג.


    לחם עבודה

    ודאי מדירה מעיניכם השאלה מי יערוך את רייטינג? ובכן, אין הרבה סיכוי שדורותי ימצאו עורך בזמן הקרוב, מאחר שאף אדם בר-דעת לא יגיע למעריב לתפקיד שכזה לפני שהוא יודע מי יקנה את העיתון, מתי, למה וכמה.


    רטרו

    שפשפתי עיניים בתדהמה. הסבנטיז חוזרות. אילן ואילנית מתאחדים למופע משותף (24, ידיעות).
    (זה יקרה בפסטיבל ראשל"צ למוזיקה עברית, אבל מה זה משנה).

    אילן (שלמה צח): "בעולם הגייז מאוד אוהבים אותה, גם בגלל האירוויזיונים. הם הפכו אותה לדיווה, אבל באמת הפנימית שלה היא לא דיווה".

    השאלה היא אם זה אפשרי גם להפך: להיות דיווה בפנים, אבל לא בחוץ. כי האמת הפנימית שלי אחרת לגמרי.


    מח' הגהה

    לידיעת עורכי המארקר, שלהי הקיץ זה סוף הקיץ (אתמול, 36, אירלנד).

    תודה לסקווידוויד.


    צרורות בכותרות

    באיזה עיתון מופיעה הכותרת הבאה:
    "הבגדים הסופניים שישבו עלייך פצצות"
    חדשות
    ידיעות
    מעריב
    דבר
    על המשמר
    הצבי
    ישראל היום
    24 דקות
    דבר הפועלת
    הקו הירוק
    קוסמופוליטן
    רייטינג
    הארץ
    פנאי פלוס
    Go
    בלייזר
    ראש אחד
    את
    לאישה
    הפותר/ת הראשון/ה י/תקבל את הגיליון הרלוונטי ממוסגר.


    השיר של עמיר 

     

    מרקורי רב עם Holes (הופעה אצל ג'ולס הולנד) , מתוך Deserter's song , אלבום מופת בן עשור. 

    ולמרקורי רב יש גם אלבום חדש , midnight snowflake , בהאזנות ראשונות הוא בעיקר משונה, זר, ביורק-י ברוחו. 

     

     

    וגם:

    דפש מוד
    יגיעו לישראל ב-10 במאי.


    לפני פיזור
    למכירה, בית מעריב, תמורת 45 מיליון שקל.
    כמו שזכור ודאי, לפני כמה חודשים התברר, מאחד מאתרי השכירויות, שמעריב הציע חדרים בבניין להשכרה. לא הלך כנראה. אז נשאל שוב:
    קונים, מישהו?
    ואם בניין מעריב יימכר, לאן כדאי לקחת את יושביו? כלומר איפה כדאי לשכור מבנה? הצעות?

     

    vlvtunderground@gmail.com

     

    דרג את התוכן:
      38 תגובות   יום שני, 6/10/08, 10:19

      כנראה שעורך/ת הלילה של העמוד הראשי של ידיעות אמש נתון/ה במשבר אמונה וספקנות ושאלות גרנדיוזיות כמו "האם יש השגחה עליונה ויד מכוונת", אחרת אי אפשר להבין את הכותרות הבאות:

      ידיעות, ראשית - "המשבר ואנחנו". אלא שסימן שאלה, שצריך היה להתייחס לכאורה לשאלות שמתחת לכותרת, גדול הרבה יותר מדי וצמוד לכותרת, וכך יוצא שהכותרת הראשית היא "המשבר ואנחנו?"

      הכותרת השנייה, עוד הוכחה למשבר המתואר לעיל, היא "הילד שניצח את הגורל"

      ותחתיה סיפור על פג שניצל, סבל מבעיות קשות ובגיל 18 איתר את הוריו הביולוגיים שנטשוהו, וחזר לגור איתם.

      אם אני מבינה נכון, כשהורים נוטשים ילד אין לגורל שום יד בזה, לא?


      התשוב א' אם לאו?
      הבוקר מתפרסמת בידיעות הכחשה לטענת ערוץ 2 אמש, שא' עזבה את הארץ לצמיתות. יועץ התקשורת נסים דואק, המייצג אותה, אומר שהופתע מהידיעה ב-2 ושא' טסה לכמה שבועות בלבד.
      "כתב מעריב", לעומת זאת, מחרה-מחזיק אחרי הדברים שנאמרו אמש בחדשות 2.
      בישראל היום הולכים על ידיעתטורצד זעירה, עם הכותרת הפטריוטית: "א' מבית הנשיא תרד מהארץ"
      אני חושבת שעדיף היה לכתוב תערוק, תנטוש, תברח, תבגוד.
      וגם, בידיעה עצמה: לא הצליחה "להתאקלם"? מה?


       

      ישראל מותחת פנים

      זו הידיעה המסעירה של היום: ישראל תמותג מחדש.
      אין לי ספק שזה מה שיעזור לה, למדינה הלזו.
      ולידיעת הכותב אנשיל פפר ועורכיו: פיגוע התאומים היה ב-2001, משמע לפני שבע שנים, ולא שמונה, ככתוב בידיעה.


      משבר הדפוס

      כפי שתשימו לב, נעלם הטאב "מהדורת הדפוס" מאתר הארץ.
      מעכשיו תסתפקו ב"כל הכותרות, חדש"!
      מקווה שתמצאו את כל מבוקשכם, אמן.

       


      התיקונים
      מאחר שאתר הארץ מתארגן על עצמו מחדש, אולי כדאי שיהיה גם מדור "תיקונים", כמקובל בעיתוני תבל? שהרי רק כך נוכל לקרוא את התיקון הבא, המתפרסם היום בע' 3 אך לא באתר:
      "הבהרה
      בראיון אתמול עם שר החוץ הצרפתי ברנאר קושנר נפלה טעות. השר התכוון לומר שישראל תתקוף (hit) את איראן לפני שתשיג פצצה גרעינית, ולא תאכל את איראן (eat). תמליל הראיון, אשר התקיים באנגלית, הועבר לפני הפרסום לעוזריו של השר, אך הם אישרו אותו לפרסום. הארץ מתנצל על אי ההבנה".


      על מנת להבין את גודל הפאדיחה: זו הייתה הכותרת הראשית ביום ראשון, כלומר אתמול:
      "אתם תאכלו את איראן עוד לפני שתשיג פצצה גרעינית"


      עכשיו, נכון שאנחנו מבהירים, אבל אתם מבינים מי אשם, עוזריו של השר, ברור?
      לא רק זה: אם הראיון היה בצרפתית, היה עורך העיתון הפרנקופיל עולה על כל טעות מבעוד מועד.
      הכל בגלל שהשר הצרפתי התעקש להתראיין באנגלית. מרד אלור.

      ההסבר שלי לטעות: הרי בני ישראל כבר אינם יודעים להבחין בין א' לה', והם חושבים שגם שר החוץ הצרפתי כמוהם.

      המדריך ליום כיפור (3)
      מה מבטיחים העיתונים? ראשית, כמו שכבר כתבתי, תרגום חדש של לב האפלה בידיעות.
      בתמימותי חשבתי שמדובר יהיה בספר כרוך למשעי. לתדהמתי התברר לי שמדובר במעין מוסף מודפס, יענו ספר בנייר עיתון. לא כיף, אה?

      שנית, ידיעות מבטיח ששולה זקן תשבור את שתיקתה

      ומעריב - גרסת גיבלי נחשפת: "דיין נתן את ההוראה".
      וזה, בניגוד לפוסט המפורסם של ירמי עמיר, לפיו גיבלי גופו הוא המורה.


      לחם עבודה וספר
      הוצאת כתר מחפשת עורך/ת, מאחר שרונית ויס-ברקוביץ עוזבת.


      מח' גיוון לשוני

      בידיעה על הפג שבגר ופגש את הוריו (ידיעות 10), שזורה המילה "מאוד" שמונה פעמים. רבותיי.


      צרות בכותרות
      "צב זקן עשיתי בדרך"  (מעריב, המגזין, 11) - על שני צבים באים בימים שניסו להזדווג.
      WTF?


      קורעים בקפה

      תפסיקו לשלוח לי מיילים עם הפוסטים שלכם, אתם לא קולטים שבכל יום מגיעה רשימה מהקפה של כל הפוסטים החדשים? מה הסיפור שלכם מה?

       


      בלוגלנד
      יובל דרור הכריז על מסיבת עיתונאים מחר בבלוג שלו.
      אני משערת שהוא יכריז בה על חזרתו של הבלוג לחיים.


      השיר של עמיר

      אבות ובנים: 

      אינטרפול  - Narc

      ג'וי דיוויז'ן - She's lost control

      לפני פיזור
      30 ש' עולה תרנגול כפרות.
      מסכנים.

      vlvtunderground@gmail.com

         

      דרג את התוכן:
        48 תגובות   יום ראשון, 5/10/08, 21:33

        בחדשות ערוץ 2 דווח כרגע שא' מבית הנשיא עזבה את הארץ. רכשה לה כרטיס בכיוון אחד לקנדה, וזהו.
        מה יעלה בגורל המשפט? לא ידוע.
        למה עזבה? כי התקשתה למצוא עבודה. מעניין.

        תמונה לא שווה אלף מילים

        בשער ידיעות יש היום תצלום של  שמונה אנשים צעירים וחייכנים. הייתם אומרים, עובדים של חברת הייטק שעשתה אקזיט.
        אלא מה, מהכותרת - "יתומים פעמיים" - מתברר שמדובר במשהו אחר בכלל:  מדובר באנשים שאיבדו שאת שני הוריהם בפיגוע טרור, והמדינה לא מסייעת להם כנדרש.

        אותה תמונת עשינו אקזיט עולצת מופיעה גם לרוחב כפולת 10-11, עם עוד כותרת טרגית - "יתומים מכאן ומכאן".


        מיתון? מייבי

        סימני מיתון בכותרות ידיעות ומעריב. אבל לא במדינת הארץ. דברים שרואים משם לא רואים מכאן, ולהפך.


        רגב פה ורגב שם
        במגזין המארקר, כלומר הירחון, מראיינת אופיר בר-זהר את עמוס רגב, עורך ישראל היום. הראיון מעניין מאוד, בעיקר מאחר שבר-זהר מציינת את כל השאלות עליהן רגב סירב לענות (רמז: דיווחים כאלו ואחרים על ביבי, כפי שהתפרסמו בכתבה בעין השביעית.
        ההפניה בשער, הגם שהיא מטעה במידה לא מבוטלת, מפרגנת פורטה:

        "עמוס רגב, עורך ישראל היום, מתכונן למעמד האיש המשפיע בעיתון של המדינה"
        (העיתון של המדינה? מממ)

        מהראיון עולה שאכן, צפוי מוסף סופשבוע, ואכן, אתר ממשי בתכנון גם הוא.  לא, אין דד ליין.


        מיילבק: כמה יעלה לכם פסטיבל ראש פינה?

        "אוטוטו פסטיבל ראש פינה. הנה, ככה כתוב פה, ופה, ופה, ופה. מה לעשות, כולם ניזונו מאותו קומוניקט. משומה, אף אחד מהכותבים לא מתרעם על שהשנה מחיר כרטיס עומד על 750 ש"ח, כאשר ישנה אופציה להשתתף רק במסלול הטלוויזיה, או במסלול הדיגיטל, ב-490 ש"ח בלבד (עאלק בלבד). לא הייתי מתרעם אילולא העובדה שבשנה הקודמת, כמו גם בשנים שקדמו לה, לא שילמתי יותר מ-200 ש"ח לכל.
        למי בדיוק הנהלת הפסטיבל החדשה מייעדת אותו? לעובדי התעשייה או למנכ"לים בלבד שכיכבו במודעות השונות? למה אף אחד מהכתבים לא עוסק בסוגיית המחיר המופקע?"
        יניב אלון


        דפש מוד
        הארץ היה העיתון היחיד שפרסם הבוקר את הידיעה על ההופעה של דפש מוד בישראל.
        היחצנית מורן פז קראה את הידיעה ונחרדה: "רק במדינה כמו ישראל הודעות זולגות לתקשורת, למרות שיש אמברגו פרסום עולמי".
        רגע, מה, עיתונאים צריכים להיות כלי שרת של יחצ"נים?
        פז: "לא, אבל זו מסיבת עיתונאים עולמית, ולמה לא להתקשר לבקש תגובה ממני לפני שמפרסמים, ועוד פרטים לא נכונים כמו תאריך ההופעה?"
        פז שיגרה הודעה לעיתונות ב-28 בספטמבר. לעיתונאים שהתקשרו לרחרח מה קורה, אמרה במה מדובר, אבל ביקשה שלא יפרסמו את הדברים עד מחר.
        נוסח ההודעה:
        בתאריך ה- 6/10 בשעה 13:30 תתקיים מסיבת עיתונאים באיצטדיון רמת גן לקראת מופע בינלאומי גדול (נורא גדול)
        נוכחות חובה
        כדאי לכם...
        נא לאשר הגעה
        מורן פז


        נויה כוכבי החתומה על הידיעה, כלל לא התקשרה לפז - כך לדברי פז עצמה. מכאן אפשר להסיק שלא ידעה שמדובר באמברגו, ושהגיעה לידיעה שמאחורי ההודעה בעצמה (דרך אתר המעריצים).

        פז חושבת שמישהו הדליף לכוכבי ושהכתבת צריכה הייתה להתקשר אליה כדי לקבל את תגובתה.
        בכל מקרה, כבר ב-20 באוגוסט נכתב ב-ynet ש"מסתמן" שדפש מוד יגיעו, אחרי שהבריזו בגלל המלחמה היא, כך שהדרמה היא באמת לא כזו דרמטית. אבל לכל מעריצי דפש מוד - תיהנו.


        VTV
        אסף שניידר מתמרמר במעריב על שהוצאה נשמתה של עד החתונה, ועל שאפשר לצפות בה רק ב-VOD בתשלום נוסף. ובכן לא. אפשר לצפות בה באתר של רשת, בחיני חינם. נכון שזה לא כיף בגלל מקבצי הפרסומות הבלתי נסבלים עליהם כבר התלוננתי, אבל אפשר להריץ אותם קדימה עכשיו, שזה גם שיפור.
        וזה מה שיש לי לומר על עד החתונה ופ"ת.


        המדריך ליום כיפור (2)
        היום מתפרסמת בנרג' כתבה על חטאי הבלוגרים ועוד. וזה מה שהיה לי לומר שם.

         


        קורעים בקפה

        למה, אם אני מבקשת שלא יישלחו תגובות לתכנים שלי, הן נשלחות בכל מקרה? האמינו לי שאני קוראת את כל התגובות. אין צורך לשלוח לי אותן במייל על אף בקשתי המפורשת (והעתיקה, יש לומר) שלא.


        לפני פיזור
        ממשיכה לפתוח סניפים. הפעם בבון.


        תודה לבין רקה לרקה.

         

        רגע רגע, לא לברוח: מתי עולה מקו (האתר החדש של קשת)?
        - מחר בלילה, בלי נדר.

        עדכון: טוב שלא נדרתי, כי זה לא קרה.

        vlvtunderground@gmail.com

         

        דרג את התוכן:
          103 תגובות   יום שבת, 4/10/08, 12:54

          איך חושבו ההפסדים של עשירי ישראל? מעריב טוען שהחישובים הם פר יום, אז איך חושבו המספרים בידיעות?
          לב לבייב הפסיד 18 מיליארד שקל (ידיעות)
          או מיליארד (מעריב)?
          יצחק תשובה הפסיד 5 מיליארד (ידיעות)
          או 300 מיליון שקל (מעריב)?
          משפחת עופר - מינוס 11 מיליארד (ידיעות)
          או 9 מיליארד (מעריב)?
          תודה לפינצטה, שראתה ראשונה.


          לארה"ב חופשי

          הבשורה של השר שטרית, על שב-2009 יבוטלו, כנראה, הוויזות לארה"ב, המופיעה הבוקר בכותרת הראשית של הארץ און ליין, הייתה כבר אתמול כותרת בשער ידיעות.

          איי קן בוגי (2)

          סחתיין לבוגי יעלון על היח"צ המסיבי: אחרי כתבת שער ב-7 ימים, ראיונות במקוראשון ובשישי של ערוץ 10. עכשיו אין סיכוי שפלח כלשהו במדינת ישראל לא שמע את דבריו.


          הירשזון

          מאוד שמחתי לקרוא את הכותרת הראשית בהארץ היום על הירשזון ושנות המאסר שהוא צפוי לרצות ככה"נ ואם וכש.

          לא שלא ידעתי את העובדות, אבל טוב לדעת שטחנות הצדק טוחנות משהו.

          הוא מואשם בגניבת שני מיליון שקל (ידיעות) או 2.5 מיליון (הארץ)?


          מה בישלה ציפיל (2)

          תודה לסימה קדמון (המוסף לשבת, ידיעות), על שהסירה את הלוט מעל ארוחת מוצאי החג שערכה ציפי לבני לזוגת פריאל-ברק והמופזים.
          מתברר שזו לא הייתה ארוחת ערב, וגם לא סתם פיצוחי סלון. מה שהיה שם זה גבינות ולחמים.

          מיםמים
          איך יכול להיות שידיעה על שיא כל הזמנים במחסור במים מופיעה בתחתית ע' 8 במעריב, ידיעה בגודל בול, כשזו שמעליה עוסקת בגודל הסיכות הצה"ליות?
          בידיעות לפחות אפשר לראות אותה מקשטת את השער האחורי.
          אבל מה אני מתלוננת, בהארץ אין לה זכר.


          עמוס שוקן מוולווט
          בין היתר את הראיון עם אולמרט בחג בידיעות.


          VTV

          לרביב דרוקר
          לא שאני מהאוהדים, אבל "צא דיבוק צא" (על אולמרט) עם סינקים ממגרש השדים?
          מישהו הגזים.

          אני לא פמיניסטית

          ברכה על ראשה של החובלת רתם כהן, קצינת אלקטרוניקה שטרחה להגיד, "אני לא פמיניסטית"; "אני נגד בנות לוחמות" (שישי, ערוץ 10) . תמיד כיף לשמוע!
          (אגב, בכתובית כתוב סגן. סליחה, היא לא סג"מ?)

           

          תוכן שיווקי?

          בשבוע סוף של התראיינה מאיה בוסקילה על הדיסק החדש (איך הפכה תוכנית הסאטירה לתוכנית ראיונות?) ושני השחקנים אזכרו והחמיאו את ולכל האמנים הפעילים בהד ארצי (קרן פלס, ריטה, מירי מסיקה וכו'). נו, חגים עכשיו, יש מצב למכור דיסקים, לא?

          כמעט 20 למות דב"א - אולפן שישי.
          זה בתנאי שיש לכם סבלנות להעביר בכל פעם קדימה את מקבץ הפרסומות המעיק (כל שתיים-שלוש דקות).
          חוץ מזה, מה כל כך קשה לתת קרדיט ליוצרי הכתבה בטקסט המצורף לה?
          כן, קשה להכחיש שכל סיפורי הנשים בחייו טושטשו פלאים, אף אם מדברים עליהם בעקיפין.
          טוב היה לראות את יהונתן גפן מקנא בו על שהוא מזיין כל מה שזז.

          צג טוען שביומן הערוץ הראשון שודרו בשישי כתבות בשידור חוזר. אם זה נכון, זה באמת שפל די חסר תקדים.

           

          תומר קמרלינג כותב ב-7 לילות על נטישת צביקה שרף את אולפנה של גאולה אבן בערוץ הראשון.
          הוא מנצל את האירוע כדי להסביר למה העם, כן, כולו, שונא עיתונאים.


          7 לילות
          הרעיון גאוני: לקחת להקה, נניח שבק ס', ולהושיב אותה מול פסיכולוג (ד"ר דני רודי) לטיפול.
          שווה, לא? אלא מה? תרומתו של הד"ר בטלה בשישים. כאילו מדובר היה בטיפול פסיכולוגי רגיל, רודי לא ידע כלום על השבקים כשבאו אליו. כך שחלק גדול מהראיון הוא אקספוזיציה. את השאלות המעניינות שאלה כמובן רונה קופרבוים, כך ש קיבלנו עוד ראיון, אבל עם גימיק. כוונות טובות שלא הוכיחו את עצמן.

           

          רגע, אבל האם ההשראה היא מהסרט המתעד טיפול קבוצתי של מטאליקה אצל פסיכולוג, או מהסרט שעשה רוני קובן לעובדה?


          מח' אלוהים יודע מה
          כמה פעמים צריך להגיד?
          סרקוזי מנסה להציל את העיתונות המודפסת, לא הכתובה.
          וגם, מה פשר המשפט הזה?
          "העיתונים הצרפתיים, שמשרדי הפוליטיקאים רגילים לשנות את גיליונותיהם וכותבים בעצמם את הראיונות כדבר שבשגרה, סובלים מהגבלות על חופש העריכה שלהם."
          את גיליונותיהם?


          מח' מנויים שלום

          האם גם זמן תל-אביב לא יצא השבוע מטעמי חיסכון, או שסתם לא שמו לי אותו בחבילה?
          פשפשתי שוב בערימה: הוא הגיע בערב החג.

           

          ידיעות מבטיח בשערו שלגליון יום הכיפורים יצורף בלב האפלה של ג'וזף קונרד (הספר עליו התבסס תסריט אפוקליפסה עכשיו) יש לי עוד את המהדורה הקודמת, בה נקרא הספר לב המאפליה.
          אני תוהה: כל רוכש ידיעות יקבל ספר מתנה? יענו 600,000 עותקים מהספר (תרגמו שולמית ויאיר לפיד)?  או שצריך יהיה לקנות? והמנויים גם יקבלו?
          תעלומה באפלה. מחכה בקוצרוח ליום רביעי.

          עיתונות נושכת
          ג'קי חוגי כותב במוספשבת (מעריב) שהעיתונאי איברהים עיסא, עורך היומון א-דוסתור, שכתב שמובראק חולה, נכלא לחודשיים. ממ, את מי כדאי היה לכלוא פה?


          צרות בכותרות

          איזה מזל שפול ניומן נטש אותנו, וכך אפשר סופסופ לכתוב בהפניית השער של מעריב "פול איז דד".


          מוסף הארץ

          מצטטת מכתב למערכת מוסף הארץ
          "עלבון לאינטליגנציה
          בשם חתולי הרחוב ברחובות רקפת וכלנית הנני מבקש להביע את מחאתי החריפה על ההשוואה שנקט רוביק רוזנטל בין רמת האינטליגנציה של משתתפי התוכנית "היפה והחנון" לבין האינטליגנציה של חתולי הרחוב (מוסף "הארץ" 26.9). יתכן כי רוזנטל מבין בלשון ובבלשנות, אולם ראוי כי יצפה בסרט "Cats" לפני שהוא עורך השוואות בתחום האינטליגנציה של חתולי הרחוב.
          הנני להודיע כי ועד החתולים שוקל להגיש תביעה על הוצאת לשון הרע נגד העיתון והכתב. בל יחשוב מי בעיתון כי עינינו החדות לא שמות לב לכתבות קטנות כגדולות. רוביק רוזנטל מוזמן לדיון אצלנו במועצה כדי לתקן את הידע שלו בתחום.
          החתול מקוואוויטי
          יו"ר הוועד, כפר יונה
          תרגום לעברית: חגית ושוקי ירד"

          הפרסומאים ספי שקד והדר גולדמן התקוטטו בקנטינה. שווה כתבת מגזין? ועוד שנייה בסדר הכתבות? לדעת מוסף הארץ - כן. לדעתי - לא ולא.

          מקס לויטה היה עיתונאי רב פעלים, כלומר לוהט, בסוף האייטיז ותחילת הנייטיז שפרח בשדות כל העיר הירושלמי. מתישהו ערק לניו יורק. מה הופעתי לראותו במוסף הארץ, מראיין מיליארדר ניו יורקי הבונה דירות יוקרה בת"א.


          ממון (ידיעות)
          רעיון מצוין - נופר סיני התלוותה לשלושה שוכרי דירה פוטנציאליים ממוצא אתיופי. בעלי הדירות הזדעזעו קשות מהשחורים שפלשו לנכסיהם. ברור שלא אמרו שום דבר במפורש. רק זוג אחד, ממוצא רוסי, קיבל אותם בסבר פנים יפות.

           

          כולם גזענים, מתברר, והכתבה הזו מתכתבת עם הטור על גזענות ב-7 ימים. לפחות כותבו מודה באמת המקביסה.

          רק בעיה אחת יש לי עם הכתבה בממון.
          כותרת הגג: "כך מתייחסים לשוכרי דירות אתיופים"
          וכותרת המשנה: "...שלחנו שלושה ישראלים אתיופים...".
          הם לא אתיופים, הם ממוצא אתיופי. כמו שאין פה (לכאורה) רוסים, מרוקאים ופולנים. השפה קובעת את התודעה, אל תשכחו.


          זוכרים את פצועת סיר הלחץ מערב החג?
          רגליה נקטעו (ידיעות).
          לא לבשל, כן?


          בלוגלנד

          איתמר כהן, האופנן, יזם מבצע מיילים לשר לאיכות הסביבה, גדעון עזרא. המבצע הצליח, כל משתתפי המבצע זומנו לפגישה, וגם כהן עצמו, שלא יכול היה להגיע למפגש המקורי, והנה הראיון שלו עם השר (רואים כמה בלוגים משפיעים?).
          מה שאותי הצחיק, כלומר העציב, זו תמונת השר עם סיגריה בפיו.

          אביב לביא כתב על המבצע במוספשבת).


          דודו כהן בראיון עם עמיר בניון, לחובבים.


          מח' הגהה

          לפעמים טעויות יכולות להיות מצחיקות, למשל, אוהד קנולה (בביקורת על עד החתונה, גלובס).

          טוב שם טוב משמן טוב.

          כנס
          ביום שני ב-19:00 ייערך בבית סוקולוב כנס עיתונות תחת אש בהשתתפות צדוק יחזקאלי.
          את הכנס עורכת החטיבה הצעירה של אגודת העיתונאים.


          שיחת סלון
          האם, כשהייתם ילדים ועשיתם בייביסיטינג חיטטתם במגירות בעלי הבית?
          הנוכחים באירוע (עורכי הדין שביניהם) אמרו שכן. האחרות (שאינן לובשות חולצות לבנות), הזדעזעו ואמרו שמה פתאום. ואתם?


          המדריך ליום כיפור (1)
          רוצים לבקש סליחה?


          שיריקי

          פיליפ גלאס מהפנט, מטאמורפוזה 2 - וידיאו קארברי באופיו, או כמו ציור בקווים נמוגים. 

          ועוד גלאס, אחר לגמרי, Freezing מתוך in liquid days המופתי. השירה פה מלאכית לגמרי.

           


          לפני פיזור
          בשתיים בלילה, כלומר בין שבת לראשון, יש להזיז את השעון שעה אחורה. וכך הרווחתם שעת שינה, אבל בחמש וחצי אחה"צ כבר יהיה חושך. כיף, אה?
          מתברר שגם בזה אפשר לטעות.

           

          vlvtunderground@gmail.com

           

          דרג את התוכן:
            63 תגובות   יום שישי , 3/10/08, 16:21
            מה, כולם גישרו, נסעו וטסו? נשארתי לבד?

            מיילבק

            "...מה דעתך לכבוד החגים, למען הגיוון ובעיקר בשביל השעשוע (שלך!), לכתוב פוסט שכולו מתרכז רק בדברים הטובים?"

            זה נראה לי רעיון נחמד, ואף הודיתי על כך לכותבת ועניתי לה שייתכן.

            אבל הבוקר קראתי את המדור של יאיר לפיד, על הפינה באולפן שישי שהוקדשה למעשים טובים של ישראלים - כל מיני פעילויות באמת מרגשות למען הקהילה.

            לפיד מספר שהפינה נעשתה באהבה ובהשקעה עצומה, למעשה זו הייתה הפינה הכי יקרה בתוכנית, אבל התברר שהרייטינג שלה היה הכי נמוך בתוכנית. בצר לו, הפינה ירדה.

            הוא אומר דבר ידוע למעשה: אנשים לא מתעניינים בדברים הטובים. כלומר חלקם, אבל בבחירה בין מעשה טוב למעשה רע,  ככל הנראה ישתוקק הרוב לרע.

            עכשיו, זה לא שאני לא כותבת על דברים טובים. ממש לא. אין פוסט שבו אני לא ממליצה על משהו, כלשהו (פעמים רבות על יותר מדבר אחד) שאהבתי, או ששווה עיון, גם אם אני לא מסכימה איתו.

            ובכלל, אני לא מרגישה שאני מגזימה במינון ה"רע". זהו בלוג ביקורתי, הרי, ואני לא חושבת שנשפך כאן דמו של מישהו.

            כך שבמחשבה שנייה, ובהמשך למייל, פוסט שכולו רק המלצות ושבחים? לא יודעת. מה תגידו?


            מה קורה בידיעות

            אורן פרסיקו מנתח בעין את כל הפיאסקואים של ידיעות בחודשים האחרונים. כל המקרים נסקרו כאן בזמן אמת, אבל הטקסט שלו הוא שילוב והרחבה של כולם, פלוס תגובת שילה דה-בר.


            7 ימים

            למה סכסוכיה של עפרה ויינגרטן, נפילתה הפיננסית, גירושיה הטראגיים ובקיצור, ריב שכנים, חברים ונשואים, צריך לככב בשער? אגיד לכם למה: מצוקת החגים.


            מנחם גנץ ראיין את דולצ'ה וגבאנה.

            האם שאל אותם על הפרסומת השוביניסטית?

            לא. הם מזכירים אותה בעקיפין, והכותב (או העורך) הוסיפו על כך מעט מידע, אבל אין עימות ישיר איתם.
            על כך שהם חשודים בהעלמת 260 מיליון אירו?

            ממש לא. אחרי תכתובת של ארבע שנים ובקשות חוזרות ונשנות לראיון, איך אפשר לקלקל?


            שוש מולא כתבה על קרב  אדירים בין חסידי בעלז לחסידי מחנובקה (אל תשאלו).

            בערך באמצע הכתבה יש ליד: "רב בכיר בבעלז..."
            ובכתבה עצמה מדובר על "בכירים בבעלז".
            רגע רגע. עוד אנו מתעמקים פה בסוגיות הרות גורל כמו מהו עורך בכיר, פתאום בא העניין הזה, עם רב בכיר, כשכבר מזמן למדנו שרב יכול להיות גם רק תואר כבוד, ופעמים רבות אין מאחורי התואר כלום?
            ומה זה "בכירים בבעלז"? זה כמו בכיר בשב"כ, בכיר בלשכת רה"מ ובכיר ביחבא"ל?


            אבל די להתלונן: ח"ח לקומיקס של נטשה קונין ומקס פורמן, "כל הרוסים גויים", שהחליטו להחזיר לנו (הילידים) על פשעינו (נגד העולים מחבר העמים).
            נכון שהפורמט, חמישה עמודי ענק של מוסף עם פריימים גדולים מאוד קצת בעייתי, ואולי אפשר היה לחשוב על עימוד אחר, ארגון אחר של המיזנסצנה, אבל התכנים והאיורים משובחים.


            תרבות מעריב

            וזו כותרת המשנה לראיון עם המשורר אורי ברנשטיין:
            "אורי ברנשטיין מרגיש לפעמים שהוא עומד על פי תהום. שברגע היצירה תוקפת אותו מפלצת. איך הדרמה הזאת מתיישבת עם המשורר המאופק שאוהב אותה אישה כבר ארבעים שנה?"

            מה הקשר?
            זו עסקת חבילה? דרמה ביצירה פלאס הרמון נשים?


            קורעים בקפה

            ראיתם את הבלוג הפיקטיבי של דב חנין?
            בתחילת דרכו לא היתה בכותרתו המילה "פיקטיבי", ואז התעוררה תרעומת רבתי בקפה, כולל כוכבים אדומים לפיקטיבי, ולאחר מכן דיון חמור בנושא. או אז, ביקשה כנראה הנהלתהקפה מהכותב להבהיר כי בסאטירה עסקינן.

             


            סליחה

            אתמול כתבתי שהמגזין של מעריב מעניק לקוראיו כרטיסים להופעות של שבק ס', נורית גלרון והדג נחש, ומעניין איפה הם יתראיינו היום.

            ננזפתי על כך קשות, שאין לי מושג ועל מה אני מדברת, ושעיתוי הראיון עם מאיה בוסקילה (הקוראים קיבלו כרטיסים למופע) בשבוע שעבר היה מקרי.

            אוקיי, אז בדקתי היום:  ואכן, אין ראיונות במעריב עם הנ"לים.
            במקרה יש כתבת שער ב-7 לילות עם שבק ס'.

            מתנצלת על שחשדתי בכשרים.


            שיר של ע(מ)יר

            שניים יהלי סובול -

            כביש מהיר (מוניקה סקס) , מתקרבים לתלאביב (עם רע מוכיח) .

             


            לפני פיזור

            אני רוצה ללכת להופעה של Air אלא ששכחתי מהמועד, ולכן לא קניתי כרטיס בזמן, ואתמול, כשנזכרתי, כבר לא היו כרטיסים. אז פתחתי פוסט מתעדכן בחייה, בו אני מתחננת על נפשי שמישהו ימכור לי כרטיס.

            So far זה לא קרה, אבל אמשיך לעדכן ולדווח שם על אומללותי עד שעת השין, 22:00, למרות שכבר ב-21:00 פותחים תדלתות.

            vlvtunderground@gmail.com

            דרג את התוכן:
              31 תגובות   יום חמישי, 2/10/08, 12:52

               נזכרתי ברגע האחרון: למישהו יש כרטיס/ים מיותר/ים ל-Air?


              מזל שהיו שלושה ימים סוערים בוול סטריט, אחרת מה הייתה הכותרת הראשית של כל העיתונים הבוקר, אחרי ששום דבר לא קרה אצלנו בחק?
              בכלכליסט חיברו בין שתי השמחות בכותרת הראשית:
               "בזמן שטבלתם תפוח בדבש קרסו עוד ארבעה בנקים"
              אוי, רגע, כלכליסט אינו היחיד. גם במאמר המערכת של ישראל היום בעמוד הראשי כותבת סופי שולמן: "...באחד מימי המסחר הסוערים, המפחידים והגרועים ביותר שידעה ההיסטוריה, אנחנו טבלנו להנאתנו תפוח בדבש"
              ומעריב עסקים פחות דבשי אך חגיגי: "בישראל יצאו לחופשת החג, ובוול סטריט הפסידו המשקיעים יותר מטריליון דולר ביום אחד".
              בידיעות יש תצלום של "ראש השנה בוול סטריט"
              אמריקאים פוסעים ברחוב על חליפותיהם, ויהודי תוקע בשופר. והכיתוב: "מתפללים לימים טובים יותר"

              אולי בזכות תקיעה זו תבוא גאולה לסטריט?


              אולמרטמניה

              לא רק אני התרגשתי מהנאום, סליחה מהראיון של אולמרט בחג, מתברר שגם במערכת הפוליטית רגשו רבים. כך מדווח ידיעות בע' 6-7
              ועוד שני פרטים חשובים: ב-30 בספטמבר חגג רה"מ היוצא 63, והבוקר הוא נחקר בשמינית.


              מה בישלה ציפיל?

              ואל תשאלו מה ציפי לבני עשתה בחג. בישלה ארוחה אינטימית לזוג ברק פריאל ולמופזים. כן כן (ידיעות, 7). אבל סליחה, אני התרגלתי לשמוע מה אוכלים על שולחנה של לבני. התרשל יובל קרני בתפקידו מאוד, מאחר שלא דיווח על סדר המנות ותכולתן.


              מי זאת? מי זאת?

              בצמוד ללוגו הארץ יש הפניה למארקרוויק: "דורית סלינגר משדרת עסקים כרגיל"
              מיד נלחצתי, מיהי דורית סלינגר זו, שעד היום לא שמעתי את שמה, ומדוע היא משדרת עסקים כרגיל? משהו הרי לא בסדר אם שידור עסקיה מופיע ליד הלוגו של הארץ, לא?

              מה אכפת לכם, אם כבר מצאתם שזו ההפניה הכי מסעירה של היום, להסביר לי מיהי דורית סלינגר לפני שאני מקבלת התקף לב?
              חיפשתי אותה בגוגל, והנה שמה מופיע 2,800 פעם.
              לא הרבה, תודו.
              כמה שמות לצורכי השוואה (ממורכאים):

              ירון זליכה - 51,000 פעם.
              יובל דרור - 33,200 פעם.
              יאיר רוה - 14,800 פעם.
              שמעון פרס - 337,000 פעם.


              כלומר יש מצב שלא רק אני, אלא שאר 60 אלף מנויי הארץ פתחו הבוקר את הכותרת הראשית ותהו אם דורית סלינגר היא בכלל קרובה של ג'יי די סלינג'ר המסתורי.
              אם תפתחו את הוויק יתברר לכם שהיא מנכ"לית חברת הדירוג מעלות, ושהיא לא מודאגת ממצב הכלכלה העולמי. או העולמית. תלוי אם מתייחסים לכלכלה או למצב.


               

              לחם עבודה

              סקר השכר הגדול של גלובס אליו התייחסתי בחג, עורר תרעומת בקרב כל מי שאני מכירה. חלק מהדברים הבאתי בתגובות, חלק שמעתי מאנשים בעל פה. אף אחד לא רוצה להגיב בשמו, מסיבות מובנות. לא היה אדם אחד, כלומר עיתונאי אחד, שהרגיש שהסקר מתקרב למציאות. כולל אנשים שחיפשו עבודה בגלובס. גם שם אין קשר בין הצעות השכר שקיבלו עורכים בכירים לבין הכתוב בטבלאות שפרסם אותו עיתון עצמו.
              בכתבה עצמה, באתר גלובס, מתפרסמות תגובות ברוח דומה.
              נו, אז מה קורה?
              מישהו מוכן להסביר?

              תוספת: אהוד קינן מנסה להסביר.

               

              האם העובדה שאדלסון השקיע 475 מיליון דולר בחברת בתי ההימורים שלו אומרת שבישראל היום לא ינשנשו יותר קווייאר בארוחות הלילה שלפני סגירת עיתון?


              המארקרוויק
              כתבת השער והפרויקט המיוחד - פילר חגים על-זמני - יחס הישראלים לנספחים כלכליים ונציגי חברות זרות שחיים בינינו.

              וכה אומרת ההפניה בשער: "אנחנו חותכים אותם בכבישים כמעט פעמיים ביום, נכנסים לדבריהם בלי בושה, טורקים להם את הדלת בפרצוף ומנסים להרוויח על חשבונם - נספחים כלכליים ונציגים של חברות זרות שחיים בישראל מגלים את התרבות המקומית ונהנים מכל רגע"

              אבל רגע, האין התיאור הדברים מתייחס בכלל לכל מי שחי פה? וכי מה, רק אותם חותכים בכביש? רק להם טורקים תדלת בפרצוף? מה פתאום? זה המצב לאשורו בינינו לבין עצמנו. מקסימום, אפשר להגיד שמחבקים אותם חיבוק אמיץ ומקרבים אותם לחיק היהודי החם, המזיע והמצחין.


              המגזין (מעריב)
              מציע היום לקוראיו כרטיסים להופעת של נורית גלרון, הדג נחש ושבק ס'. עכשיו צריך רק לנחש מי מהם יזכה מחר לראיון כלשהו באחד ממוספי העיתון.


              24 (ידיעות)
              ראיון השער מוקדש לסקסולוגית איריס בר-און, שהורשעה בעבירות מס, ועל כן תיכנס ביום ראשון לשמונה חודשים לכלא. בעבור כך יש לה הזכות להתבכיין ממושכות אצל סמדר שיר על העוול שנגרם לה.
              כן, יש בוקסית על סיפוריה לתקשורת על רוני רון ומארי פיזם. אשמה? מה פתאום. העיתונאים הם אלו שרדפו אחריה והתחננו שתדבר.
              חוץ מזה, שתדעו לכם, נשים לא מפרגנות לאחיותיהן שמתאהבות בגבר צעיר מהן. כן כן, ככה היא אמרה.
              והתצלום? אור לגויים. הפשילה חצאיתה, ופערה מחשופה. בכיף, אמרה דבורית בקנאה.


              הוא מהמוולווטים?

              בישראל היום כותב יעקב עמידרור על שלמרות שהערוץ הראשון פרסם שהוא יועץ לרב עובדיה יוסף, אין אמת בדברים (דעות, ע' 23).
              וכה נפתח המדור שלו:
              "לפני כעשר שנים עת שירתתי כמזכיר צבאי של שר הביטחון התפרסמה בעמודו הראשון של עיתון הארץ כותרת מרעישה על פריסת כוח אווירי גדול ממדינה אחת במזרח התיכון למדינה אחרת. איש במערכת הביטחונית לא הכיר את האירוע והארץ רגשה - למשך שעה בערך. אז התברר שלא היה אירוע כזה כלל וכלל היתה זאת סתם טעות נמהרת של העיתונאי שהעמיד את עיתונו באור מגוחך.
              כעבור זמן לא רב פגשתי במקרה את העיתונאי הלז. שאלתי אותו הכיצד זה לא נזרק מן העיתון. הוא השיב לי בכל הרצינות כך: על כל חמש ידיעות שאני מפרסם אחת אינה נכונה האם זה כל כך נורא? חשבתי לעצמי שאם זאת תגובתו הרי שמשהו לא בסדר בממלכת העיתונות".


              קורעים בקפה
              ראש ממשלת קנדה הודה בגניבת נאום.
              איזה קטע משונה.

              שרית סרי מציעה קורס גמילה מסלולרי.

              לא מקבלת יותר חברים חדשים המתהדרים בכרטיסים אנונימיים מפוקפקים עם שמות ספרותיים לא חינניים, עיסוקים ביזאריים וצחוקייה אחת גדולה על כרטיסי האנשים בקפה. זה לא ממש מצחיק אותי יותר.

               


              בלוגלנד

               

              סקר הבלוגרים (העצמאיים) הגדול. בואו להצביע.


              VTV
              מה קורה של לב"ג עוברת לשבע בערב, כדי להתמודד עם קירשנדון. מעניין. אעקוב בדריכות.

              השיר של עמיר

              סטיבן וילסון, סולן פורקיופיין טרי, בגרסה אקוסטית ומתונה מאוד ל- Normal

              הוקלט אי-שם בתל אביב. 

              השיר הופיע במקור ב-Nil Recurring , ה-EP האחרון של פורקיופיין, וטעון שם באנרגיות אחרות לגמרי. 


              לפני פיזור

              פתחתי סניף באיסטנבול: חנות שטיחים ליד הבזאר המרכזי המקורה.


              צילם: אדי אהרונוביץ


              כרטיס/ים מיותר/ים ל-Air יש למישהו? נזכרתי מאוחר מדי.


               vlvtunderground@gmail.com

              דרג את התוכן:
                62 תגובות   יום שלישי, 30/9/08, 17:18
                 

                סקר השכר הגדול של גלובס המם אותי פלאים.

                אם הייתי יודעת שהמשכורות בעיתונות הדפוס כה משובחות, אולי הייתי חוזרת אליה. ממש לא ידעתי.
                סתם סתם, לא הייתי חוזרת, אבל אני נפעמת מהסכומים האלו. לגמרי. כנראה דברים השתנו ממש לטובה מאז שעזבתי. מדהים.


                רעב כבד

                זוועת עולם בכתבה של יהונתן גפן על מאה שנות רעב משפחתי מדומה (ראש השנה, מעריב):

                ראשית, חסרות כמה שורות - או אחת? בין העמוד הראשון לשני.
                שנית, גפן מתוודה על החטא החמור מכל, על הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעולל לצמחונים:
                הוא מוסיף למרקים שהוא מכין לכלתו ולחותנו (שני פרידן - בעיתון כתוב פרידמן -  ואתגר קרת) אבקת מרק עוף! השם ישמור על הכנפיים והכרעיים, ובעיקר על השניים, שחטאו שלא באשמתם.


                עסקים מעריב

                האם הייתם מזהים שזו שעומדת ליד עלמה זק בשער המוסף, שיערה פרוע והיא צוחקת בפה פעור, היא יונית לוי? כי אני ממש לא.

                היה נחמד לראות בפנאי פלוס את לוי מככבת ברשימת היפים והנכונים (עמוד 112), ולצדה המשפט "סרבנית ראיונות כפייתית.... מרדף מתמשך שהתפרש על כמה שבועות..."
                אף מילה על השער והכתבה שהיא נתנה לרייטינג, או התמונה החביבה המוזכרת לעיל.


                נוחי דנקנר, הראיון (ראש השנה, ידיעות)

                אה, מה החוכמה, מתברר שהראיון הזה נעשה לספר, ישראל לאן, שיוצא בהוצאת ידיעות ספרים, שמתמקד בכל תחומי החיים. משפט, תרבות, חוק, ביטחון, כלכלה, מוסר ואתיקה, המגזר הערבי ועוד כמה נושאים.
                כך שגם לכתוב בשער "ראיון נדיר", אף שאין בכך מן השקר כמובן, זה חטא קטן לאמת.

                מה שהכי מטריד אותי בפועלו של נ"ד זה היחסים שלו עם הרב איפרגן, להלן הרנטגן, והעובדה שהוא מתייעץ איתו. גם באשר לעסקת IDB, שאל אותו אם להמשיך. מתברר שהלה אמר לו  כן!.
                הללויה.

                ולמה אין אזכור לשריקות הבוז בהיכל התרבות בקונצרט של הפילהרמונית, כשמדברים איתו על שלל תרומותיו לחברה?


                הילה נחשון, גלית גוטמן, אילנית לוי ומירי בוהדנה על סודות החיים
                הדיאטה של גוטמן
                "גם אחרי שאני יולדת יש בי רצון לחזור לגוף שלי. אז אני משתדלת מאוד שזה יקרה וזה פשוט קורה".
                הנכות של נחשון
                "אני לא יודעת אם הייתי יכולה להצליח בארץ רק כדוגמנית כי אני גמדה".
                הפילמאות של לוי
                "אני מרגישה כאילו כל החיים שלי הם המופע של טרומן"
                החושומור של בוהדנה
                "כולנו עשויות מפלסטיק ובמקרה של פציעה, יאשפזו אותנו בכתר".
                עדכון בוהדנה: דווח לי שהמשפט הזה שייך לאחד הסטנדאפיסטים (מישהו מזהה?) שלום אסייג והבוהדנה לגמרי מצטטת. 

                איזו הפתעה.


                ממון (ידיעות)
                חיבר וזיווג מיני זיווגים.
                הכי דיבר ללבי -
                יורם קניוק עם אבי שומר, מנכ"ל ובעלי צומת ספרים
                קניוק: "על כל ספר שלי שצומת ספרים מרוויחה עליו 25 שקלים אני מרוויח שני שקלים"
                ..." אפילו אם אמכור 100 עותקים באינטרנט ארוויח יותר מאשר במכירת 5,000 אצלך... אחרי שנתיים של עבודה על על החיים ועל המוות הרווחתי 10,000 שקל".


                עוד זוג אחד, דווקא באת: דנה מודן מראיינת את אחותה רותו.

                ופה רותו - למה אני כותבת.


                בני ציפר כותב על אביבה אבירם, העיתונאית הכי חשובה של הארץ.
                אבל למה לא לשמח את לבנו בלינקים לכתבותיה?


                מח' וידוא עובדות

                אולמרט זכה לביקור של כמה שחקנים בערב החג. מדווח מעריב:
                "...יו"ר אמי יעקב מנדל ורעייתו והזמרת דורית ראובני..."
                רעייתו של מנדל היא הזמרת דורית ראובני.


                מוסף ראש השנה של הארץ
                מישהו איתר אותו באתר?

                 

                תוספת, רביעי:

                דאה הדר כתבה על קהילת שלום בפורטוגל. אורי אילון, עיתונאי לשעבר (גל"צ, הארץ, גלובס) וחבר קהילה מציג את גרסתו שלו לפרשה. מעניין ואלטרנטיבי.

                פרק א', ובו אילון עוד לא קרא את הכתבה, אלא מספר רק על ההתנהלות שלפני.
                פרק ב', ובו אילון כבר קרא את הכתבה.

                 


                לפני פיזור

                פוסטי החג הקודמים:
                שנה טובה (או: הבוק).
                דקה לגפילטע (או: המפכ"ל).
                אצבעות חלק א' 
                (או: רהב ואולמרט).


                נותרו עד כמה בלתי מדופדפים. מישהו/י/ם רוצה/ים לכתוב למחר פוסטורח? פוסטון? פסקה? פסקתיים?
                אם לא, אני הולכת ומשאירה אתכם לבד בחושך.

                 

                vlvtunderground@gmail.com

                דרג את התוכן:
                  54 תגובות   יום שלישי, 30/9/08, 11:08

                  פחד ומשטמה אצל רני רהב
                  האם עובדת במשרד של רהב איימה על עיתונאית מפורבס לבל תפרסם ראיון עם מנכ"ל ב.מ.וו, צביקה זימרמן בו אמר שחלק מלקוחותיו הם אנשי העולם התחתון?
                  הוכחה להתנהלותם של משרדי יח"צ מסוימים מול עיתונאים? מקרה חד פעמי? אי הבנה? שיטה?

                  בראיון אחר עם אותו זימרמן, באוטו, אפשר לראות מדי פעם את רהב משגיח מהצד עם הפרסומת שלו לסלקום. צחוקים.

                  אגב, הדורס האחרון מירושלים נהג בב.מ.וו. אני מציעה למשרד של רהב למחוק גם את העובדה הזו מהעיתונים.

                  ועוד: "רכבי הב.מ.וו היוקרתיים של המשפחה (אבוטבול, V) חולטו..."

                  וגם: "אהובה אלפרון...מקפידה לדאוג שמכונית הב.מ.וו סדרה חמש שלה תהיה תמיד מצוחצחת; רינה אברג'ל... ב.מ.וו שחורה"
                  (ראש השנה, מעריב, כתבה על נשות כרישי העולם התחתון, ליאורה גולדנברג-שטרן)
                  ממממ, יאמי.


                  מוסף חג (ידיעות)

                  עורכת: ענת שינקמן


                  אני אוהבת את הביטחון  העצמי של מראייני אולמרט (ברנע ושיפר) "...ראיון שכמוהו לא עשה אהוד אולמרט מימיו, וספק אם יעשה..." ברור, מי עוד ייתן לו לשפוך ככה הכל?


                  כמה פכים מהראיון:


                  על BDSM
                  "יש אנשים שאוהבים להלקות את זולתם, משום שכנראה אין להם דרך אחרת להגיע לאיזשהו סיפוק עצמי, לאיזושהי תחושה של עשייה..."
                  על ניו אייג'
                  "אני לא מוצף בשנאה, אני מוצף באהבה"
                  על הדייטים שלו
                  "הייתה לנו פגישה מאוד טובה, הגונה ופתוחה, שאני מודה שלא היו רבות כמוה בתקופה שכל אחד מאיתנו כיהן בתפקיד. המתח היה אחר - לא חשוב כרגע. קבענו שיבוא יום ובו נדבר גם על זה".
                  על שליטתו בסלנג
                  "ויתרתי על כל היתרונות שיש לי במקום שבו אני נמצא כדי לעבוד במשכורת של 30 אלף שקל, כל זה כדי שיחרפנו את חיי" (מתאר מה חשב לעצמו זאב פלדמן, סגן נציב המס).
                  על סלנג ועל הנאה
                  "הנאה? מה זאת הנאה? כשאתה יושב פה עם נשיא ארצות הברית ואתה מחליף איתו דאחקות, זאת לא הנאה".
                  על דהמארקר
                  "כשנתמניתי לתפקיד שר התמ"ת שאלו אותי עיתונאים, אבירי הטהרנות מעיתון דהמארקר, מה יהיה המבחן שלך להצלחה? אמרתי - הגדלת היצור. רבותיי, בשלוש השנים האחרונות יש יותר יצוא מיבוא. לא היה כדבר הזה בתולדות מדינת ישראל".
                  על אבחון פסיכיאטרי
                  "תחשבו על זה שהסתובב חשב כלכלי מוטרף, שיש כאלה שטוענים שיש לו הפרעות קליניות קשות, והוא משמיץ את ראש הממשלה בהיותו בתפקיד. ואין אחד בממשלה או ברשויות אכיפת החוק שאומר שהוא צריך לעוף מתפקידו".
                  אם אין אני לי מי לי
                  "אם מותר לי לומר מילה אחת של שבח עצמי, כי בסופו של דבר אני רק בן אדם - אם אני לא אעשה את זה, לא אוכל לצפות שאחרים יעשו. אני אומר, חבל שחלק מהציבור הישראלי לא יכול היה לראות את ראש הממשלה שלו במצבים שבהם הכרעות גורליות באמת עומדות על הפרק, את שלוות הנפש ואת קור הרוח ואת האיפוק ואת הסבלנות..."
                  מי צריך קשרים כשיש פרוטקציה
                  "ביום הראשון שנבחרתי לראש עירייה, ישראל אלדד, שמאוד אהבתי, אמר שהוא חייב לראות אותי מיד. הוא ביקש ממני למנות את אשתו, בתיה ושיץ, ליועצת שלי בעניינים סוציאליים. נעניתי לו ולרגע לא הצטערתי..."
                  על שלי
                  "אם הכתבת שלי יחימוביץ' יכולה לראיין במקרה אדם שאני מאוד אוהב אותו.. עמיר פרץ, ולשלוח לו סמס שהיא מאחלת לו הצלחה בתפקיד ואחרי זה לזמן אותו לראיון מלא ליקוקים ואחרי שבועיים להגיד לו שהיא רוצה להצטרף למפלגת העבודה ולרכוב על גב נצחונו וזה עובר... זה משהו שבוודאי לא עומד במבחן ההטפות שלה לאחרים".
                  "האם היית מכנה את עצמך נהנתן", שאל הצמד
                  "ממש לא... הדבר היחיד שאני עושה הוא שאני מעשן סיגרים. על אנשים שמעשנים סיגרים אומרים שהם נהנתנים... אני את החליפות שלי תופר עד היום אצל האחים אברם ברחוב שרי ישראל בירושלים. השעון היחיד שלי ששווה משהו הוא השעון שאני עונד עכשיו. כל היתר... הם שעונים ב-20 דולר... אף פעם לא היינו בקאריביים. אף פעם לא היינו בשום מקום שנחשב למקומות שנהנתנים נוסעים אליהם. ואני לא גר בסביון".
                  על אנושיות
                  "... היו כאן שבעה מהנכדים שלנו... הילדים רצו מסביב לבית עירומים, ונכנסו דרך הבית ורצו... וכל הזמן רצו וכל הזמן השומרים רצו  אחריהם. זו הייתה תמונה כל כך יפה וכל כך אנושית, כל כך ישראלית, כל כך לא ראש ממשלתית..."
                  * * *
                  בסוף הראיון אמרתי לעצמי, אלוהים, איזה אדם, איזה אישיות, איך אני יכולה לוותר עליו? פרצתי בבכי, כל כך רציתי לחבק אותו ולומר לו כמה אני אוהבת אותו, כי אהבה, רק אהבה זה מה שאנחנו צריכים.


                  הומופוביה

                  עומר ברק כותב על קבוצת כדורעף המורכבת מהומואים. מה? למה צריך להרכיב קבוצה מהומואים? מישהו יודע?
                  אחד המרואיינים שם אומר: "אנחנו נמצאים בשולי החברה. אין עדיין שום שוויון זכויות לגייז".

                  מה? מה זה השטויות האלו, ולמה הכתב לא מתקן אותו?
                  בקבוצה הזו יש גם סטרייט אחד. ומה הוא אומר?
                  "אני יכול להצעיד את הקבוצה קדימה, לגרום למודעות אצל הסטרייטים שהומואים הם לא כולם מתחנגלים ומתרוממים ושזה לא מדבק".
                  אהההה?


                  ראש השנה (מעריב)
                  עורך: דורון כהן
                  כחובבת פרשיות עבר קראתי בעניין רב את הכתבה של אליען לזובסקי וד"ר אריאל ליבנה על היעלמותה של עדי יעקבי לפני 12 שנים.
                  מה חסר בה? מה קורה עם האחות התאומה, שרית (יש תצלום ענק שלה, לא ברור ממתי). למעט כמה אזכורים זוטרים, אין שום רמז ושום תיאור, שלא לומר דיבור איתה. אני מניחה שהיא לא רצתה לשתף פעולה עם הכתבה, אבל גם זה ראוי לציון. כלומר, האחות התאומה, בכל זאת.


                  הלאה החינמונים

                  מעריב בכתבה המסבירה מדוע אין לפחד מהחינמונים, ומה מניע את ישראל היום.
                  המטרה - להסביר שסקר החשיפה משקר (ולא שאני חסידה גדולה שלו): אם מפיצים 300,000 גליונות בחינם, ברור שיותר אנשים ייחשפו, וכך הגיע העיתון למקום השני בסקר החשיפה האחרון ודחק את רגלי מעריב.
                  בין היתר מצוטטים ברנע והר דנקנר על ישראל היום, נתניהו ואולמרט. שפתיים יישקו.


                  לחם עבודה/בלוגלנד
                  בעקבות הדיווח שלי על עזיבתו של יובל דרור את ידיעות, פתח דרור את הגלוב באופן זמני (בינתיים) וראיין את עצמו.

                  ברשתתת

                  פרופ' דן כספי טוען שטוקבק יכול להרוג. אני ממש לא חושבת. נראה לי יותר הגיוני דווקא שטוקבק יכול לשמש צינור ניקוז לאלימות ממשית, ולא ללבות אותה.
                  וגלמור גם.
                  *

                  שרה סילברמן מסבירה למה צריך לטוס לפלורידה לשכנע את סבא וסבתא היהודים שלכם להצביע לברק אובמה.

                  ועל כך ייאמר: גדול! ענק! אל תחמיצו!
                  ובסינמסקופ יאיר כבר כתב על כך.


                  משרד היח"צ נאור תקשורת מוציא ניוזלטר ולווטי

                  בין היתר כותב בו חיים זיסוביץ', עד לאחרונה מגיש תיקתק שורת, וכיום דובר אונ' בר אילן.
                  זיסוביץ' תוהה אם כל שאלה מותרת, ומספר על ראיון במעריב:
                  "...במעריב התפרסם ראיון רחב שערך כתב העיתון בניו יורק עם הפוליטיקאית הקולומביאנית בטנקור ששוחררה מידי חוטפיה בסיוע יועצים ישראלים. בטנקור קראה בראיון לפעול לשחרורו של גלעד שליט וסיפרה על השנים הארוכות והקשות שעברה בשבי. והנה, בגוף הראיון, מדווח לנו המראיין הנמרץ מדי - "בטנקור מסרבת לענות לשאלה אם נאנסה בידי חוטפיה."
                  הגברת בטנקור מעניקה ראיון לעיתון ישראלי מטעמים הומאניים צרופים - לסייע בשחרורו של חייל ישראלי מן השבי. בתמורה לנדיבותה היא מקבלת מראיין חטטן שמעז לפלוש אל צנעת הפרט שלה. השאלה אם נאנסה ואיך וכמה פעמים פסולה מכל וכל. תרצה - תספר. לא תרצה - זו זכותה כאישה וכבת אנוש. אבל גם אם נשאלה השאלה הגסה, עצם סירובה להשיב עליה פוסלת אותה לפרסום בדיעבד. וכי מה מבקש הכתב לרמוז לנו, שאם היא מסרבת לענות, כנראה יש לה מה להסתיר?"


                  צרות בכותרות
                  סליחה על האיחור
                  "צמד רעים" (זמן תל-אביב בראיון של שי ודרור. נדמה לי שהמסכנים האלו לא זכו מימיהם לכותרת אחרת בשום עיתון שהוא).
                  "חי בסרט" (הו, לא. באמת. לא יכול להיות, נכון? זמן תל-אביב לראיון עם המפיק אריק ברנשטיין, על פרויקט הבוידעם, באותו יום פורסם איתו הראיון גם בגלריה).

                  השיר של עמיר
                  יהודית רביץ ויוני רכטר (אני קצת מאוהב בשניהם, ביחד ולחוד) עם
                  מה עושות האיילות.
                  מילים: לאה גולדברג, לחן: רכטר.


                  לפני פיזור
                  חזרתם בשלום?

                  vlvtunderground@gmail.com

                  דרג את התוכן:
                    65 תגובות   יום שני, 29/9/08, 14:27

                    עוד לא הספקתי לדפדף בכלום, למעט בשערים. הרבה עבודה צפויה לי, אבל בינתיים, כמה הבלחות עוד טרם יצאו בני ישראל למסע המפרך בכבישי ישראל.


                    המפכ"ל, הממשל והסקנדל

                    הארץ מבסוט מעצמו על השערורייה אתמול עם המפכ"ל והממשל בזכות הראיון של ארי שביט, ולכן הכותרת הראשית מסבירה היום שהכל בזכות הארץ. מישהו נכנס לסחרור, לא?

                    הבוקר ממשיכה ההתכתשות בין הארץ לעיתון האחר. שביט מגן על המרואין שלו בחירוף נפש, קורא לו "גיבור מקומי", ובז לממשלה שדנה בראיון.
                    שביט כבר הודה בתאונות העבודה שקורות לו. נראה לי שזה קרה שוב.
                    הבעיה בראיון היא שאין בו טיפה ביקורתיות.

                    מצד שני אני משוכנעת שאם ידיעות היה זוכה לראיין את המפכ"ל השנב"מ (השנוי במחלוקת), ברנע לא היה מדבר ביום שישי על "האגף המתלהם, הצורח, של התקשורת".

                    ביום ראשון התפרסמה בישראל היום ידיעה על מינויים שונים של המפכ"ל, ובין היתר נכתב בה שהוא קידם את אחיו שלוש פעמים  במשך שנה ורבע.
                    האם היה לכך זכר בראיון בהארץ? לא, אבל יש ידיעה על כך במקביל, אלא שפה כתוב שמדובר רק בקידום שני.

                    ידיעות מגדיר הבוקר את מה שעבר על המפכ"ל אתמול כ"זובור", כותרת ענק בע' 5. "הסיבה", כך בידיעות "ראיון שהעניק המפכ"ל בסוף שבוע ובו תקף במילים קשות את הממשלה בכלל ואת שר המשפטים דניאל פרידמן בפרט".
                    נו, אתם לא רציניים, הרי ברנע כתב על כך במדור שלו בסו"ש, מה קורה לכם?

                    איפה אתם בחג
                    בידיעות היו מוטרדים אתמול מאוד בשאלה איפה תבלה סוניה פרס את החג. האם מתישהו תהיה תשובה?

                    תגידו, באמת אכפת לי אם ליד השולחן בבית ציפי לבני ובבית שאול מופז ישירו שירי ארץ ישראל?
                    מאיפה בא בכלל הרעיון הזה? איפה עוד שרים שירי ארץ ישראל בערב החג? יש משהו שאני לא יודעת?


                    טרום אצבעות

                    ניר חפץ (עורך 7 ימים) וגדי בלום (סגנו) ראיינו את נוחי דנקנר. כן כן.

                    אולמרט נתן ראיון חג בלעדי לברנע ושיפר בידיעות (שמונה עמודים, קרייסט).

                    תגובת מעריב?
                    כותרת ראשית: טקטס של נועם שליט שכותרתו "אולמרט, האחריות תמיד תישאר שלך".

                    אחרי שאתאושש, אקרא.


                    אז מה עם מופז?

                    בכותרת הראשית בידיעות אתמול נכתב שלבני תציע למופז את תיק החוץ.
                    במעריב מפגרים קצת ובע' 8 רק מופיעה הידיעה שהם דיברו בטלפון, ושתם פסק הזמן המופזי (מה שהוסבר כבר באפעס של שישי - שמופז התכוון רק שהוא מותש וקם לקחת חטיף פסק זמן מהמכונה).


                    ועם גאידמק?

                    ארקדי גאידמק, שכבר יומיים תמימים לא מככב בכותרות העיתונים יצא אתמול עם מודעת עמוד בעיתונים, בה הוא מודיע
                    "הרבה אנשים לא ישרים מנסים במרמה לגזול ממני כספים. כלי התקשורת בישראל מעניקים תמיכה רחבה לנסיונות הנוכלות הללו... אני שוב מכריז, שמעולם לא לקחתי ואפילו שקל ממישהו!"

                    אההה. מזכיר מישהו?


                    שני דברים מסעירים קרו במעריב

                    הראשון, הכי חשוב, העובדים כן יקבלו שי מדהים לחג. וזה המייל שנשלח לעובדים:

                    שלום לך
                    ערב ראש השנה תשס"ט, החליטה ההנהלה להעניק לעובדים שי לחג במתכונת קצת שונה מהמקובל: בימים הקרובים יקבל כל אחד אגרת ברכה, ובה רשימה של תריסר רבי מכר מובילים של הוצאת "כתר". כל אחד ואחת  יוכלו לבחור את שלושת הספרים המועדפים בעיניו כשי לחג (כל ההנחיות יופיעו באיגרת).
                    בברכת חג שמח, שנה טובה ותקווה לימים טובים יותר בקרוב.
                    רוני קליינפלד, מנכ"ל
                    רותי יובל ודורון גלעזר, עורכים ראשיים

                    והשני, עופר נמרודי הודיע בהרמת כוסית אתמול שמעריב לא יימכר בינתיים. בעיה, לא?

                    עוד זוכרת אני את הרמות הכוסית בשנים עברו בהן אמר נמרודי כמה העיתון יקר ללבו, ואיזה נכס חשוב זה ואיך הוא אוהב אותו, והזים את השמועות על מכירות עתידיות. אבל הפעם, לא זה המצב, כנראה, אלא פשוט עסקה שלא הבשילה.


                     ומה שלום באפט

                    "רב המכר של וורן באפט יצא בסוף השבוע" (גלובס, שער)
                    יצא בסופהשבוע וכבר הוא רב מכר?
                    אז נכון, רוב הסיכויים שזה יקרה, אבל כבר להקדים את הנולד?


                    ועוד על רונן ברגמן והטור הווידויי שלו
                    כזכור, ליאורה בסופשבוע עשתה לו אאוטינג לפני כחודש: הוא שלח את הקובץ לכמה ממקורביו. אחד מהם כנראה לא כ"כ מקורב, שאחרת לא היה מעביר את הקובץ לליאורה.
                    מה זה אומר, שידיעות מתעלם ממעריב? מפתיע.


                    הסקר היומי

                    לאשה ו-ynet ערכו סקר ענק שבמהלכו התברר שככל שהמשכורת של הגבר גבוהה יותר, כך הוא נהנה יותר במיטה.
                    החלק השני של הסקר, שיעסוק בשאלה אם הגבר הישראלי הוא מאהב טוב, יופיע ביום כיפור.
                    החלק השלישי, שיפורסם בסוכות יתהה אם הגבר הישראלי בוגד (מה פתאום! השתגעתם?)

                    רגע, חשבתי שהחלק השני של הסקר צריך להיות האם אישה, ככל שמשכורתה גבוהה יותר, נהנית יותר במיטה. מה, זה לא רלוונטי?


                    למה מי מת
                    קבלו מדד חדש המחליף את ה-TGI, מדד מודעות האבל:
                    ידיעות כ-30 מודעות. 
                    הארץ - 11.
                    מעריב -  10.


                    מח' מנויים שלום

                    ישראל היום מזגזג: בחמישי היה עיתון, בשישי אין, בראשון יש עיתון, היום שוב אין. מה יעשו קוראיו במשך שלושה ימים? בחמישי הוא יחזור, ובשישי לא. בסוף נבגוד עם אחרים.

                    כפי שכבר כתבתי, השבוע, לראשונה בתולדותיו, לא יצא רייטינג ברביעי, בגלל החג לכאורה. שערורייה. החלטה שגויה בעליל ובפירוש.


                    קורעים בקפה

                    אודליה המתמטיקאית חושפת את תרמית האחוזים של לרדת בגדול. לא חוצפה?

                     

                    עופר אדרת מוצא מכתב בכתב ידו של מקס ברוד, החבר של קפקא שגם גילה אותו.
                    המכתב מספר על הבריחה של ברוד מצ'כוסלובקיה לת"א, על הזונה של קפקא, ועל כמה שנאו השניים את עבודותיהם המשרדיות.


                    ברשת

                    כמו שכתבתי בשבת, מהדורת הדפוס לא תרד מאתר הארץ, היא רק תשתנה.

                    וזו הודעת המערכת בנושא.

                    MSN מדווח על אתר חדש, הקורא את מחשבות הגולש. כמובן שמדובר בטלפתיה. לא חשבתי אחרת.
                    יוסי בובליל שם? שם.


                    בלוגלנד

                    מאחר שהבלוגריות הפלסטיניות אליהן פנינו לא השיבו, אשמח לקבל עוד הצעות לבלוגריות שאתם מכירים.


                    מח' הגהה
                    הארץ: גבעתיים שימשה אחד המעוזות של מפלגת העבודה? לא ממש.


                    מעריב: מיברג. מיברג. מיברג. לא מייברג (ע' 11, ראשון). זו די פדיחה ששם של כתב בעיתון נכתב בשגיאה.

                    גיליון החג של עסקים מעריב עוסק בטלוויזיה. בכתבה המוקדשת ליונית לוי הוצמדו שתי תגיות, למיקי חיימוביץ' ולה. אבל אויה, שתי התגיות זהות. איך נדע עכשיו כמה אחוזים חושבים שהיא-היא מגישת החדשות האהובה עליהם?


                    מח' איפה הקרדיט?
                    במוסף החג של מעריב, ע' 10, כותב עפר שלח על פורעי הסדר השטחים. התמונה המצורפת היא של הצלם הישראלי עודד בלילטי, שזכתה בפוליצר. אבל הקרדיט רק צילום: א.פ.
                    אז נכון הוא באמת צילם אותה לאיי.פי, אבל היי, לא מגיע קצת כבוד?


                    לפני פיזור

                    אישה אחת, בקריית חיים, נפצעה קשה בעת הבישולחג מסיר לחץ שנפל על רגליה.

                    תפסיקו לבשל מיד. זה מסוכן.

                    חג שמח.

                    ואם במקרה החמצתם אמש - שנטובה.

                     

                    vlvtunderground@gmail.com

                    דרג את התוכן:
                      54 תגובות   יום ראשון, 28/9/08, 22:17

                       

                      אין ברירה, הגיע הזמן,

                      אז

                      שנה טובה ומאושרת, פרחונית, מתוקה כדבש וסוערת כים, ועתירת כל מה שרק תבקשו.

                      תודה רבה לכל החברים
                      והקוראים
                      והכותבים והמסמסים
                      והמגיבים המבריקים, שבלעדיהם נו,
                      בלעדיהם זה לא היה קורה.

                       

                       

                       

                       

                      צילום: רמי זרנגר
                      איפור: ריקי בן-דוד,
                      לוקיישן: חוף תל ברוך, מאי 2008,
                      כוריאוגרפיה: כל המורים שלי ליוגה

                       

                      vlvtunderground@gmail.com

                       

                      דרג את התוכן:
                        49 תגובות   יום שבת, 27/9/08, 16:06

                         

                        פרויקטי החג של הסו"ש. וזוהי רק ההתחלה-לה-לה.

                         

                        תרבות מעריב מביא את תגליות השנה הבאה, כלומר צופה אל העתיד התרבותי. מעניין יהיה לשמור ולזכור ולראות אם משהו מכל המתרחש יתממש. אם מישהו יפרוץ, אם משהו יקפוץ, או שהכל דחיפות והמלצות של יחצ"נים בעלי מעוף.

                        מכל הנבואות אהבתי את זו של קובי אריאלי החוזה את כותרות השנה הבאה. שאפו.


                        בין לבין מנחם בן לא מתלהב מהספר של הר דנקנר, עליו גמרו את ההלל כמה מטובי חבריו בשבועות הקודמים.

                        7 לילות מציג את עשרת האלבומים הכי הכי של השנה. אממ, בטוח? הכי טובים?

                        ולמה רק סיכום מוזיקלי? מה עם כל שאר אירועי התרבות?
                        לסיכום: תרבות מעריב הביס את 7 לילות השבוע.


                        7 ימים

                        הצלמת אסנת שושלב צילמה נשים בהריון. לכבוד השנה החדש מובאות תמונותיהן של עשר מהן. שנה חדשה/לידה, נו, ברור, לא?
                        אני לא יודעת איך להגיד את זה, והרי שוב יצא שאני עוכרת שמחות, אבל ברצינות, אם הנשים האלו, ההרות, לא היו מתערטלות, גם אז היה הפרויקט זוכה לחשיפה כה גרנדיוזית וחגיגית?
                        ולא, אני לא חושבת שהריון זה פויה. ממש לא.

                         

                        אמיר אפרת מפריך אגדות הרווחות בציבור. אבל מה, הפרכת אגדה, אולי תכתוב מה האמת?
                        כלומר, אם אנחנו לא משתמשים בעשרה אחוז מהמוח אלא ב"יותר", ו"אין שטח במוח שאינו פעיל" מה זה אומר, שאנחנו משתמשים ב-100 אחוז מהמוח?

                        חוץ מזה, יש לי דז'ה וו קשה מהכתבה הזו. קראתי אחת כמוה לא מזמן.

                         

                        כן, והראיון עם אלי ויזל היה בסדר (יניב חלילי). 


                        מוספים מתכתבי-כותרת-שער

                        7 לילות: עברי לידר: "בוא"

                        7 ימים: יהורם גאון:  "הנני כאן"


                        ב-G  של גלובס

                        יש אוסף נחמד של 20 הבכיינים הגדולים של השנה - עם פרשנות של הכותבים. מבועז יונה איש חפציבה דרך ארקדי גאידמק ועד יוסי מימן.

                        מה חסר: איפה או למי נכתבו או צולמו או נשמעו הדברים?


                        סופשבוע

                        שרי מקובר-בליקוב כותבת על דוגמנית שהלכה לאיבוד, קטיה גאלי שמה. "הדוגמנית הכי יפה בישראל"? למה, מישהו שמע עליה? לא נורא, כי גם הכתבת לא יודעת עליה הרבה, היא רק שמעה מכמה אנשים דברים כאלו ואחרים. אם הכתבה הזו משמשת כמודעת "נראתה לאחרונה" על פני שתי כפולות ומדובר בהצלת נפש מישראל, סבבה, מי אני שאחליט עבור העורכים איך לנצל את עמודי המערכת בסופשבוע.

                        אם זו עיתונות ממש - אני כנראה לא מבינה אותה.

                         

                        מיקי רוזנטל העביר, ובחוכמה, את הסיפור על עופר שלוש, חוקר המז"פ שידע על גורלם של גולדווסר/רגב  בסינדיקציה - בסופשבוע ובשישי של ערוץ 10.
                        במאמר מוסגר אני חייבת לציין שיש שיפור ניכר בנגישות לתכני הווידיאו של נענע10.

                        (והנה אפילו כתבה על הבוידעם חביבי). אני יכולה רק להצטער על שהמגרסה זצוק"ל לא זכתה להגיע לכך ונפחה את נשמתה הרכה.

                         


                        מוספשבת (מעריב)

                        מודה שאני לא מצליחה להבין את החושומור של המעצב להב הלוי.

                        לפני כמה שבועות היה זה השער עם הכותרת ילדים, מי בא עם אמא לאמבטיה, אפרופו מתקפת ההורים הרצחניים.

                        היום, עיבוד תמונה של שמעון פרס עם הכותרת "התרח בגני".

                        יכולהיות שיש פה איזה הפוך על הפוך שאני לא מבינה. יכולהיות.


                        מזמן לא דיברנו על ציפי לבני
                        סימה קדמון (המוסף לשבת, ידיעות) מספרת איך כל אחד מהגברברים סביבה מכנה אותה.
                        מופז: היא
                        ברק: הסמינריסטית (צג, חסר לך שתגן עליו)
                        נתניהו: הגברת לבני
                        שחר אילן הביא את כל האמת (נו, נניח שיש דבר כזה) על לבני.


                        חידת היגיון
                        מצאו נא, ילדים, מה לא בסדר בידיעה הזו?
                        הפותרים יזכו בקלנועית.

                        אופס, עדכון: התקלה תוקנה (בכותרת כתוב היה שהלך לעולמו, ובטקסט, שהוא פצוע). הלכה החידה.


                        רון קופמן מצטרף לירוקים או לא?

                        בנרג' הוא טוען שלא, במפלגה טוענים שכן.
                        בהארץ טוענים שהוא סירב להגיב להודעת המפלגה.
                        ל-ynet אמר: "אני שמח להצטרף לירוקים".
                        טרה ביזאר.


                        יעל שטרנהל נגד ynet

                        שיעור באון אנד אוף רקורד.


                        מוסף הארץ

                        על אף העליהום של החודשים האחרונים נגד יחסים בין מרצים לסטודנטיות באונ', זוגות שנוצרו כך מדברים בשבחי האירועים. מי היה מאמין שישראל היא מדינה כה חופשית.


                        זמן ידיעות תל אביב
                        עורך בוחן פתע לאחד המתמודדים על ראשות העירייה, אורן שחור. אז נכון שהוא נכשל בו בגדול,  אבל גם כותרת המשנה, "אין מודעה אחת שלו ברחבי תל אביב" לא נכונה - למשל, מעל הכניסה לחניון בניין העירייה בואכה שד' ב"ג יש ויש שלט חוצות.


                        VTV

                        שיטת השקשוקה
                        הקרנת הסרט בערוץ 1 תוכננה לראש השנה, אבל מיקי רוזנטל החליט לדחות אותה.

                        עקבתי בדריכות אחר מה הורג אותנו של אורנה בן-דור ואני מתכוונת לפרק על לחץ, ביום חמישי.

                        איך זה יכול להיות שכל (אולי פספסתי מישהו, ומדובר רק ברוב) המרואיינים שלה הם עיתונים, מפיקים, עורכים? זה לא רציני.


                        לחם עבודה
                        תעלומה בחלל. אך לפני שבוע היה קרדיט לעורך הגרפי של 7 ימים, והנה היום הוא נעלם. מה קרה?

                         

                        סגנון מתרחב ומתפצל לנושאים מאז שובה של ליאת תימור למעריב כאחראית לייף סטייל.

                        סגנון הרגיל יוצא בחודש האחרון תחת השם "סגנון אופנה" (אההה, עכשיו הכל ברור), בעריכת ענבל פרגר-שלו ואליו יצטרפו סגנון אוכל, נסיעות, בריאות ועוד.

                        בראש השנה יצא סגנון מוגדל שיעסוק בטרנדים לשנה הבאה (יש!), בעריכת רינת זיו, שהצטרפה לצוות בחודש האחרון ותערוך חלק מהמוספים החדשים.

                        זיו, לשעבר עורכת בבלייזר ובמנטה של ידיעות, הגיעה למעריב מקשת, שם הקימה וערכה את ערוץ הגברים במקו, האתר שצחי גראד גומר עכשיו שליכט אחרון שלו.


                        מח' הגהה

                        הארץ שלום: דרך אכוכה; איטליה וספרד נמצאים, אבל איפה המגיהים?

                        מתן שירם (גלובס ד'-ה') על טקס פרסי אופיר: "...וכך נחסכה מהצופים הצפת התבטאויות במקום רשימה של תודות".
                        אה?


                        פרסקאסט - מסיבות עיתונאים מקוונות

                        אחרי ההשקה המפוארת בה נכחתי לא שמעתי יותר על מצב המיזם, עד השבוע, כשהתברר שהרב פרוש רץ לראשות עיריית ירושלים, והיה האישיות הפוליטית הראשונה שערכה מסיבה מקוונת.

                        זה התחיל רע מאוד. עשר דקות של נאום על תוכניותיו (הרבה יותר מדי!). משומה הוא סירב להחזיק את המיקרופון, והדוברת שלו נאלצה לעשות זאת במקומו, עד שהתייאשה והניחה אותו על השולחן.
                        לאחר מכן - 4 וחצי דקות בהן יובל פורת, הציג את הקמפיין (לקצר).
                        ורק אחר כך אפשר היה לשאול שאלות. זה התחיל בזרזיף קליל דרך הרשת, המשיך בשאלות באולפן (שם נכחו כמה עיתונאים - אז מה רבותא?), אבל אחרי שסיון רהב-מאיר שאלה אף היא דרך מכשיר הפלא, הבנתי שהכל בסדר.
                        הנה הבלוג של פרוש בקפה
                        וחיים שיבי מתפעל.


                        חק שמייח

                        לא רק בידיעות הרימו כוסית  (ותקעו בשופר!) והכריזו על המצטיינים, אלא גם בכלכליסט


                        נעמה סיקולר, כתבת שוק ההון

                        אורן הוברמן, עורך טכנולגיה והייטק

                        תמר טוניק, עורכת חוץ

                        הדס מירון, אחראית אינפוגרפיקה

                        שאול אמסטרדמסקי, כתב במשרד האוצר הכנסת


                         מהנעשה בחלם שעל הים התיכון

                        ?למה אי אפשר לראות את הכתוביות המיועדות לחירשים, במהדורות החדשות


                        התיקונים

                        עוד כתב החידה המאפיין את התיקונים:
                        "בעקבות הפרסום הנוגע לשופט דן ארבל לתפקיד מנהל בתי המשפט על ידי שר המשפטים דאז צחי הנגבי: אם נוצר הרושם לפיו בדברים שפורסמו היה כדי לרמוז כי ארבל או הנגבי פעלו שלא כשורה, אנו מתנצלים"

                        מעריב, ע' שש

                         

                          .בניגוד לדבריי באצבעות הקודם, וכן לנכתב במקומות אחרים, מהדורת הדפוס של הארץ לא תרד מהאתר


                        .יובל דרור מתלבט על איזה עיתון לעשות מנוי

                        .אני לא יכולה לעזור לו בהתלבטות, אבל הוא צריך לשקול מחדש את דבריו על הארץ, לאור המידע הזה

                        עדכון, ראשון, 15:16: והנה ההסבר של מִנהלת אתר הארץ לאירועים

                         

                        בשבוע שעבר התנפלו כל הקולגות האפשריים על הטור של רונן ברגמן בפרויקט 7 ימים, על הבוטות שלו, על שעסק בסקס, על שנחשפו לעולם הפנימי של האיש שכותב 6,000 מילה על ערבים רעים, ומוטרד בסוגיית יחסי טלי פחימה וזביידי. לא הצלחתי להבין על מה הכעס. להפך, ברגמן החליט לגלות צדדים אחרים של אישיותו, לחשוף את החולשות שלו, להראות שהוא, למרות הארשת הרצינית, מוטרד משטויות רכילותיות כמו, סליחה, כל אחד ואחד מבני האנוש שמסביב. הרי את הקטע על פחימה וכו' הוא כתב לגמרי ממקום של ביקורת עצמית. אז מה הצעקות?


                        בחירות מוניצי

                        נכון רבים מכם, גם אלו שגרים בת"א כבר אלף שנים עדיין לא העבירו את הכתובת במשרד הפנים ורשומים בכתובת של ההורים? או. אז אם לא תחליפו אותה עד מרתיים, לא תוכלו להצביע. הנה לינק שמסביר איך עושים את זה מהר.

                        אקסודוס

                        פול ניומן מת מסרטן. כן, זה היה צפוי, כן, חיכינו לזה, אם אפשר לומר זאת כך, אבל הכותרת, הכותרת המצ'וקמקת:

                        לכתוב "זוכה האוסקר פול ניומן מת מסרטן" זה הכי אמריקאי שיש. כן, כך ייכתב בעיתונות האמריקאית, אבל פה זה נראה מאולץ ומיותר. לא, זה לא הדבר הכי חשוב שהוא זוכה האוסקר.

                        פול ניומן מת מסרטן זה מספיק ככותרת. בלי להתאמץ ולהיות יצירתיים. ואין צורך לתרגם כותרות.

                         

                        וואוו. כותרת ראשית ב-ynet

                         

                        ההספד של יאיר.


                        קורעים בקפה
                        שמתם לב שהקפה מקדים את זמנו ובעמודה מימין, בארכיון, אפשר לראות כבר את אוקטובר שטרם הינץ?

                         


                        השיר של עמיר
                        חוה אלברשטיין עם אדבר איתך .
                        על הלחן הנפלא אלונה טוראל.


                        תרבותולוגיה

                        פיטר האמיל יגיע לישראל בדצמבר ויופיע בנמל ת"א.
                        בפעם הקודמת הוא הופיע בפסטיבל הפסנתר בסוזן דלל ב-2001. ראיינתי אותו לקראת הביקור ואף הייתי בהופעה.
                        אפילו קיבלתי מכתב (עד היום יש לי אותו) מקורא שאהב את הראיון. לא, לא היה לי אז מייל פומבי. זה היה מכתב עם בול, למערכת.

                         

                        Yes  תשדר את האיים האבודים בלעדית באינטרנט. הנה הפרק הראשון, מתורגם. כמובן. על ידי ליאת בר-און. כמובן.


                        לפני פיזור

                        בעוד יומיים תצנח עוד ערימת ענק על מפתני. אז אני אוגרת כוחות, לא מתעמקת יתר על המידה.

                         

                        vlvtunderground@gmail.com

                        דרג את התוכן:
                          48 תגובות   יום שישי , 26/9/08, 15:17

                          איך התייחסו העיתונים לנסיון ההתנקשות בפרופ' שטרנהל?

                          מקור ראשון
                          אין אזכור בשער, אבל כל עמוד 2 מוקדש לסיפור.
                          כות' ראשית בעמוד
                          "שטרנהל סגר את הדלת, ואז אירע פיצוץ"
                          ומשנה:
                          "בשב"כ משוכנעים כי ארגון ימני קיצוני פגע בפרופסור הבכיר שקרא לפלשתינים לפגוע במתנחלים"
                          ברור, כן?
                          אפשר לנתח ספרותית גם את "סגר את הדלת", כיצירת חומה, גבול, בינו לבין אחיו המתנחלים.

                          בהמשך  מצוין כי שטרנהל הוא "איש שמאל מובהק" וכי "עורר בעבר את חמת הימין, ואפילו את חמת המרכז, כאשר קרא לעלות בטנקים על היישוב עפרה". ניכר בידיעה שעבר קיצורים ושפצורים ברגע האחרון בגלל רווחים חסרים, ופסקה שלמה המופיעה בפונט שונה מכל השאר.
                          ובידיעה אחרת: איתמר בן-גביר: "החבר'ה שלנו לא קשורים לזה".

                          ידיעות, כותרת ראשית
                          "זעזוע מתקיפת פרופ' שטרנהל
                          החשש: עוד אנשי שמאל על הכוונת
                          "
                          מש: "השב"כ והמשטרה במאמץ ללכוד את 'חוליית הטרור היהודי' שפוצצה מטעם בבית ההיסטוריון * פרופ' שטרנהל: 'אין סליחה ואין מחילה'"
                          בהמשך, נחום ברנע ואיתן הבר מזדעזעים.
                          איך כותב ברנע? "פרופ' זאב שטרנהל לא מפנה מאחזים, לא מוסר שטחים לפלסטינים ולא מכניס עברייני ימין לכלא"
                          נו, הוא לא קרא מקור ראשון, אז הוא לא יודע מה שטרנהל כן עושה.

                          הארץ, כותרת ראשית
                          "המשטרה חושדת: מחתרת ימין חדשה מנסה לפגוע באנשי שמאל"
                          מש: "פרופ' זאב שטרנהל נפצע אתמול מפיצוץ מטען שהונח בפתח ביתו * במשטרה מעריכים כי זו היתה פעולה שתוכננה היטב * מניחי המטען עקבו אחרי שטרנהל ולמדו את תנועותיו * 'לא יצליחו להפחיד אותי', אמר מביה"ח * החשש: פעילים פוליטיים נוספים על הכוונת"

                          במעריב, גם כותרת ראשית, הזעזוע הוא הגדול מכל:

                          כותרת דרמטית, לבנה, עצומה, על רקע שחור:
                          "חתן פרס ישראל ניצל מניסיון חיסול
                          פיגוע יהודי
                          " (בענק)
                          מש: "חוקרי החטיבה היהודית של השב"כ מנסים לגלות איזה ארגון ימני קיצוני החליט לפגוע בפרופ' שטרנהל, חתן פרס ישראל ואיש שמאל ידוע שהתבטע בעבר בחריפות נגד ההתנחלויות * רק בנס פגע המטען שהוצמד לשער ביתו ברגליו * 'זוהי תחילת הדרל להתפרקותה של הדמוקרטיה', אמר אמש שטרנהל הפצוע, 'אבל אותי לא יצליחו להפחיד'"
                          ובהמשך - א.ב יהושע התגייס לכתוב על ההתרחשויות האלו, שרק יחריפו.

                           

                          ובבלוגוספירה

                          טל שגב אלכסנדרוביץ שלמדה אצלו.


                           מה קרה, מישהו נפגע?

                           גל"צ, חמישי,  יומן חוץ,  19:05

                          המגיש הקריא בפתיחה את עיקרי הדברים. לאחר מכן ניסה לדבר על הטבח בפינלנד.
                          כמה פעמים התחיל לקרוא את הידיעה ולא הצליח להגיע לסופה.
                          אחר כך אמר לעצמו "מה קורה לי היום", והשידור נקטע.
                          או אז נשמעה קריינית האומרת "מתנצלים על התקלה, התוכנית לא תשודר היום, במקום זה נשמע מוזיקה".
                          כל זאת, אחרי פרומואים רבים לתוכנית במהלך מבזקי החדשות של היום.
                          מי היה המגיש ומה קרה לו? מישהו שמע, יודע?

                          עדכון, 30.9.8

                          נפתרה התעלומה, ליאור קודנר כותב תגובה:
                          "אני המגיש שאת מחפשת. בגלל שהיומן שודר קרוב מאוד להופעה של פול מקרטני הוא הוקלט מראש ולא עשיתי אותו כמדי שבוע בשידור חי. לאחר שסיימתי להגיש את "חמש בערב" בגל"צ סיימנו את ההקלטה של יומן החוץ, ונסעתי לפארק הירקון.

                          לצערי בגלל תקלה טכנית שודר הקטע הלא נכון בתחילת היומן והוא הופסק לכמה דקות. לאחר שיר קצר ההקלטה הוחזרה.

                          המסקנה: רדיו עדיף לעשות בחי.

                          מסקנה שנייה: אולי גם אני אצטרף לתביעה של גל"צ נגד מקרטני".
                          מה אגיד, העיקר שאתה בריא ושלם.


                          חג בידיעות

                          היום נערך טקס הרמת כוסית ובחירת העובד המצטיין של ידיעות במלון דן פנורמה.
                          שלושת ארבעה המצטיינים המרכזיים הם:
                          צדוק יחזקאלי (נפצע בגיאורגיה), שנכח באירוע וסיפר על הפציעה
                          מתן צורי (כתב אזור שדרות)

                          גדי קבלו (הצלם באותו אזור)

                          יוסי יהושוע (הכתב הצבאי)
                          הם צוינו לשבח גם על הישגיהם וגם על הסיכון שהם נוטלים על עצמם וזכו בכרטיסי טיסה לחו"ל.

                          כמו כן זכו לשבחים ולחופשה מ-פ-נ-קת בארץ:

                          ענת לב-אדלר (כותבת ועורכת ותיקה)
                          רביב גולן (איש 7 לילות)

                          טובה צימוקי (כתבת המשפט)
                          רז שכניק (כתב תרבות ועורך בכלכלה)
                          אודי עציון (כתב רכב)
                          הדי בירן (ראש הדסק הגרפי).
                          דנה ספקטור (מי? ;) 
                          נדב צנציפר (ספורט)
                          דוד רגב (רווחה)
                          שוש מולא (7 ימים)
                          איתמר אייכנר (חדשות) 
                          ועוד.
                          בקיצור, ככל שהתרבו הדיווחים והעדכונים בנושא הבנתי שכל עובדי ידיעות זכו בפרסי הצטיינות. סבבה, עיני אינה צרה.


                          מאיר שלו נאם על חשיבות השפה העברית (שפה ועיתון? לא יכול להיות), ושילה דה-בר, העורך הראשי דיווח בגאווה על שנה כלכלית מעולה. לדבריו, העיתון הרוויח הון השנה. כן כן, מה ששמעתם.


                          לחם עבודה

                          עוזי בנזימן, עורך העין השביעית עזב את הארץ ויצא לפנסיה.
                          אל דאגה, עריכת אתר זה די והותר.

                          עינת ברזילי, עורכת ערוץ היהדות בנרג' נפרדה מתפקידה. כך מדווח היום הצופה.


                          הספרייה
                          זקוקה לעזרת הציבור ולבעלי הזיכרון הגוגלי: באחרונה, נניח בשנה, אולי קצת יותר האחרונה, נכתב ספר על ידי שני עיתונאים, העוסק בהפרכת כותרות העיתונים בשנים האחרונות.
                          האם יש פה צדיק/ה הזוכרים את שם הספר וכותביו? או שמא הכותבים עצמם מציצים פה מדי פעם?


                           לפני פיזור
                          במסגרת הרטרו, אנשים שולחים השנה יותר שנוטובות בדואר הצבי?

                          vlvtunderground@gmail.com

                           

                          דרג את התוכן:

                            הפעילות שלי

                            אין רשומות לתצוגה