כותרות TheMarker >
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    תכנים אחרונים

    66 תגובות   יום שני, 15/9/08, 11:06

                                                 פוסט מס' 666. הישמרו לנפשותיכם


    פרנסואה אבוטבול הוא כישרון מבוזבז. צפיתי בו אמש במהדורת החדשות (שלא לומר מהדורות החדשות), בעיניו הפקוחות לרווחה, בישירות המבט שלו, בגבות המסודרות, בחולצת הטי הנאה, ובדיבורים הנוגים על כך שהמשפחה שלו מוכרת שווארמה ולחם (לחם!) לאזרחי נתניה, ואשכרה האמנתי לו. הוא נראה כל כך גלוי לב ופתוח ואמין.

    אההה, אמרו לי, זה חלק מהכישורים שלו כראש ארגון, סליחה משפחת השווארמה!

    ישראל היום וידיעות מצטטים את הדיאלוג לכאורה בין אבוטבול לראש העיר, מרים פיירברג.

    ברור שהדיאלוג המצוטט שונה בתכלית.

    הנה הדיאלוג המלא.
    זה חשוב, נו, הכי חשוב.

    ח"ח לכותרת בידיעות "סיח לוחמים".

    מה שמצחיק זה שהידיעה המופיעה ככותרת ראשית בידיעות (?) דחוקה אי שם לתחתית ע' 13 במעריב.

    האמת, כרגיל, באמצע.

    בהארץ זוכה התצלום המופתי של פיירברג ואבוטבול למקום בשער, ולהרחבה בע' 9.
    אם במאי קולנוע/טלוויזיה היה צריך לעצב את הלוק של שתי הדמויות הללו לדרמה, או אפילו לקומדיה (לא כולל ארץ נהדרת) היו אומרים לו שהוא מגזים עם הסטריאוטיפים.

    והמשטרה? מזהירה הבוקר את הסועדים שם.


    רוז

    עדיין לא ברור איפה תיקבר.

    עו"ד רויטל סוויד נטשה את רוני רון. מעתה היא מיייצגת רק את מארי פיזאם. מה, היא מוולווטת?


    משפטפוט

    ארנון בורוכוב, תובע סדרתי, יקבל 1,500 שקל אחרי שתבע את אתר דהמארקר.

    הלמו, דהיינו משה הלוי, המוזכר בכתב התביעה, כתב על כך פוסט.

    (רק ליודעי ח"ן).

    גם אני נהניתי בעבר, בתוקף תפקידי באתר הכתמתם, מקובלנותיו של בורוכוב, ומעוד דברים.

    (אופס, אולי המשפט הזה הוא עילה לתביעה חדשה?).


    העין השביעית

    מהיום הראשון, אף שהפצרתי והסברתי, אין טוקבקים באתר. מסיבות אידיאולוגיות, טכנולוגיות, משהו.

    את הטוקבקים צריך היה להחליף הפורום היחיד שם. ברור שזה לא עבד. לא היה לזה סיכוי.

    וכה כותב עוזי בנזימן בניוזלטר האחרון:

    השבוע הורדנו מהאתר את הפורום שלנו. זו היתה מסגרת שנועדה לאפשר לגולשים לקיים דו-שיח עם המערכת, להגיב על מה שמתפרסם באתר ולנהל על כך דיונים. בהעדר תבנית של טוקבקים, נבחרה המתכונת הזו בלית ברירה והיא לא הוכיחה את עצמה. נשבור עתה את הראש כיצד למלא את החסר.

    ובכן, אין מה לשבור את הראש. אין תחליף לטוקבקים באתר שכזה.


    קורעת את הרשת

    כנרת רוזנבלום היקרה באדם הקימה אתר פריזאי. שלה שלה. לבד לבד. בואו בואו. 
    פריזאית שמו (זה הפוסט המודיע על כך). 

    וזה האתר החמדמד.  בון אפטיט.


    לחם עבודה

    עדכון: אבירם זינו, לשעבר ynet, שבחודשים האחרונים עבד עם ארקדי גאידמק, כבר לא. כך ע"פ ההודעה שפרסם זינו בעמוד שלו בפייסבוק.

     

    בועז ארד הוא מעתה כתב ידיעות בבייג'ינג. יענו, לא אולימפיאדה ולא כלום, פשוט כתב קבוע שם.

     

    הללי ז'בוטינסקי, הנכדה נינה של, היא מאתמול עורכת מגזין וטלוויזיה בשבועון ראש1 של ידיעות.

     

    מני אבירם, עורך רייטינג, עוזב השבוע את תפקידו אחרי שנתיים וכמעט עשרה חודשים.

    עדיין אין לו מחליף/ה.

     

    יפעת גליק מידיעות עוברת לאולפן שישי.

     

    נדב איל יהיה כתב מעריב בלונדון.


    בקרת תמונות

    אבישי בן חיים כתב במעריב אתמול (12) על שילוב חסידי ח"בד בפעילות קהילתית. אלא מה, התמונה המלווה היא של חסידי ברסלב.

    כיתוב התמונה נכון בחציו שלא בכוונה: "חב"דניקים בחוף ניצנים. למצולמים אין קשר לנאמר בידיעה"


    האח הגדול

    יאללה רנין, די להתבכיין, זה מאוס ודוחה. אז אל תעשי קידוש, חזרי הביתה, או שלילה עם שפרה בפינוקייה ישנה את דעתך? ומה את רוצה משי?
    (כן, גם אני לא מאמינה שאני)

    טוב, לבקשת הקהל: הפוסט שלי מרשימות על האח.


    VTV

    דווקא אהבתי מאוד את הכתבה/ראיון של אילן לוקאץ' ודני קושמרו עם פול מקרטני.

    נכון, כדברי אסף שניידר אתמול וקרן נויבך הבוקר שמקרטני נראה קצת נשי - נו אז מה?

    ואם כבר אנחנו בסביבה, כלומר על אותו מעבר חציה, אז קחו את בידרמן מהיום. Twister ביקשה.


    השיר של עמיר

    אינטרפול עם Narc , ובלוק פארטי עם Banquet .  גיטרות גיטרות.


    חייבת להוסיף: היום לפני 33 שנים יצא wish you where here
    של פינק פלויד.


    לפני פיזור
    בנימין ג'יבלי הוריש לאישתו אלישבע שקל.

     


     

    vlvtunderground@gmail.com

    דרג את התוכן:
      92 תגובות   יום שבת, 13/9/08, 11:46

      שמנתם

      באופן מפתיע, החגים המתקרבים שוב נותנים את אותותיהם, ועיתוני סופהשבוע פורחים כחצבים בשמורה, משמינים מנחת, מרובי עמודים וכתבות. וכך, מתוך כל הגבבה הרגילה אפשר למצוא קצת יותר חומרי קריאה מאשר ביומיום.

      ב-7 ימים למשל, גם ראיון עם פול מקרטני (שחר גנוסר), וגם, להבדיל, עם אלכסנדר לאוטין (שוש מולא), בעלה של מרגריטה לאוטין הנרצחת בחוף בת ים (נכון שראיון דומה היה גם בערוץ 1), היווצרות החיים ע"פ כדה"א, בסופשבוע הכתבה של איתי אנגל על הנשים הנאנסות של קונגו, ועפר שלח על מלכוד 22. ראיון עם אינגריד בטנקור במוספשבת, וגם באולפן שישי.


      אני יודעת שזה ממש חשוב לקרוא על מעלליה של גברת מס הכנסה, אבל זה כל כך משעמם (הנושא. האישה. התככים, הכוונה).
      וגם בממון אפשר לקרוא על הסודות של שולה. כלומר אם לא שבעתם.

       

      כמו שהבטיחו לנו, ידיעות ומעריב הולכים עם לבני ומופז ראש בראש, ושואלים אותם שאלות מכשילות.

      בקליפת אגוז: הסרט של מופז הוא גבעת חלפון אינה עונה והאחרון שלבני ראתה -  חיים של אחרים.
      נכון, השאלות לא זהות, וזה לא בסדר, אבל אני משערת שהסיבה היא שמופז אמר "אני לא ממש רואה סרטים בזמן האחרון" (כאמור, זו השערה).


      רוז

      איזה מצוינת עו"ד רויטל סוויד. אומרת למארי לכתוב מכתב התנצלות, מעבירה לעיתונות, וטאק - מפרסמים לה אותו. אשפית. יפה מצד הארץ שנכנע לטריק, ומפרסם את "המכתב" בכותרת הראשית. וגם ynet.

      בעעע.


      יורה ובוכה

      איך הפכה שרה פיילין לסגנית המועמד לנשיאות?

      אורן פרנק מדווח שזה מעשה ידיו של אדם בריקלי, בלוגר בן 21.
      לא סביר? ובכן קראו.

       

      מתברר שגם בארץ יש מתחרה לבריקלי, מישהו (לא ידוע מי) מריץ את אורלי וילנאי ואת גיא מרוז לראשות העיר, אף שאין להם בכלל כוונות כאלה, לפחות בינתיים (זמן תל-אביב).


      לחם עבודה

      עידן תעסוקתי חדש בעיתונות.

      "כתבת אופנה חדשה ב"גלובס": גיל זוהר מונתה לתפקיד במקומה של כתבת האופנה הקודמת יעל טרגן. בימים האחרונים היא חתמה על חוזה שיתוף פעולה עם העיתון ובימים אלה היא מתחילה את עבודתה. במסגרת תפקידה תהיה אחראית זוהר על הפקות אופנה, חדשות אופנה וכתבות מגזין."

      ממתי חותמים על "חוזה שיתוף פעולה" בעיתונות? האם זה דיבור חדיש לחוזה פרילאנס או שמדובר בכתבת שתספק חומרי חינם לגלובס ותקבל את תמורתה ישירות מכל מיני בעלי עניין שבאופן עצמאי ייבחרו להיכלל בהפקות האופנה שלה?

       

      נכון צקצקתי וגלגלתי עיניים לפני כמה ימים על שכתבה של ניב ליליאן מ-ynet, שטס לרודוס על חשבון גוגל ע"מ לראיין את המנכ"ל אריק שמידט התפרסמה גם בממון של ידיעות, אף שמדיניות העיתון לכאורה היא לא לנסוע ע"ח יח"צ?

      ובכן, מתברר שלא כך הוא.

      הוסר החרם, ובידיעות ישרו קו עם מעריב וימשיכו לנסוע ע"ח יחצ"נים. מה לעשות, העיתונים לא יכולים לעמוד בעלויות, אז מתגמשים. ככה זה בחיים.

       

      נאוה צוריאל, שפוטרה מידיעות אחרי שפרסמה את סיפור מותו של ניצול אולימפיאדת מינכן לכאורה, התחילה לכתוב ברשת העיר השוקנית.

       

      יובל הימן מכל הזמן של מעריב מספיד את כל העיר, המתחרה הירושלמי של שוקן, בעקבות מעבר המערכת לתל אביב.


      7 לילות (רז שכניק) חושף את משכורות הבכירים בחינוכית:

      דן מרגלית - 35 אלף ש' בחודש.

      רינו צרור - 28 אלף.

      חיים זיסוביץ' - 20,000.

      רזי ברקאי - 13,000.


      הר דנקנר מתראיין בפס רחב: לשרון גל באולפן שישי ולשירי לב-ארי בגלריה.

      כמה טוב לשמוע שהוא תלה את חרב העיתונאי המדממת שלו. אנחת רווחה גדולה ודאי בקעה היום בגזרה.

      מזתומרת "איבד את מקום עבודתו" (ערוץ 2)?

      הוא ממש לא איבד. הוא עזב מרצונו.

      במוסף הארץ חיפשו ומצאו מיהם שלושת החברים של דנקנר שכתבו ביקורות אוהדות על הספר עוד טרם יצא לאור.


      גם מיכל זמיר הוציאה ספר.

      אני נאלצת לכתוב הבתשל, כי היא מדברת על זה גם בספר וגם בראיון.

       

      זהו הסו"ש של בנות ה-44: ב-7 ימים מרואיינת גליה עוז, גם בתשל.

      אילת נגב שואלת אותה

      "לא חשבת להוסיף לעוז גם את שם נישואייך?

      לא כל אחד צריך נקניקייה של שמות שתשתרך מאחוריו. אני בחורה קטנה, לא בטוח שיש לי כוח לסחוב כל כך הרבה שמות משפחה".

      אבל זו סתם אנקדוטה אפרופו העיסוק האובססיבי שלי בשמות פה.

      ראיון מומלץ מאוד, מאחר שהשפה, הרעיונות והעניין מתגלגלים בחן, אין בו שום דבר מביך, מוזר, מעיק או לא נוח.


      הלפיד

      יאיר לפיד כותב על סבו, אבי אמו שולמית, דוד גלעדי, שבשבוע הבא ימלאו לו מאה, ועל בנו ליאור שחגג היום בר-מצווה, ועל מה שקרה בעולם בהפרש השנים שביניהם.

      אלא מאי? בתולדות סבא גלעדי כתוב שכתב בידיעות, ואחר-כך מוזכר המשך פועלו העיתונאי בלי לומר שפרש מהעיתון והיה ממקימי מעריב ובמשך עשרות בשנים היה מבכירי הכותבים והעורכים בו, עד פרישתו לגמלאות.

      כלומר, ידיעות משכתב את ההיסטוריה, כנהוג בכל מיני מקומות שלא נזכירם.

      האם גם כשיאיר יתלה את החרב (ע"ע) תועלם מדפי ההיסטוריה התקופה הארוכה שבילה במעריב?

       

      גם אריאל הירשפלד חוגג מאה שנים למישהו: לאביו המנוח.


      י.ח

      אני הרוסה. כבוגרת ביה"ס התיכון ע"ש י.ח ברנר, מתברר, כלומר כותבת פרופ' אניטה שפירא, שאפשר לקרוא את יצירתו קריאה קווירית.

      מי היה מאמין.


      מנחם בן סינדרום

      בן עשה קריירה מכך שכתב ביקורות ספרים מבלי לקרוא אותם. כמה עמודים, כמה פסקאות, נראו לו מספיקים כדי לחוות דעה. בדיוק כמו שמספיק לקחת טיפה מהים כדי לבדוק אם המים מזוהמים או ראויים.

      מילא, עם בן עוד אפשר להתמודד, אבל הבעיה היא שקמו לו תלמידים. למשל, צור ארליך בדיוקן של מקוראשון, כותב היום על סרוגים מבלי לראות אותה. כן, הוא מתלונן על שכולם (הדתיים) מדברים עליה, אבל תוהה אם מישהו מחוץ למגזר צפה בה.

      אז התשובה היא כן.
      אני מציעה: לא לבקר משהו  (תוס': גם כתיבת-יתר על משהו) מבלי שאתם יודעים במה מדובר. טריוויאלי? הלוואי.
      צור ארליך מגיב, ראשון:

      "אני חייב לתקן את מה שמשתמע מדברייך. לא כתבתי ביקורת על הסדרה. רשימתי כולה מוקדשת למה שהזכרת כאילו היא הערת אגב בתוכה - "כן, הוא מתלונן על שכולם (הדתיים) מדברים עליה". ליתר דיוק, על עודף העיסוק בה בידי עיתונאים דתיים. 

      הרעיון לכתוב ביקורת על סדרה שלא צפיתי בה הוצג ברשימתי על תקן אבסורד גמור. כתבתי שהייתי יכול, אילו זה היה מעניין מישהו, לכתוב מאמר מלומד על הסדרה בלי לצפות בה (מעשה שהנחתי שהקוראים מבינים שהוא מופרך) על סמך הסיקור העיתונאי המופרז שהיא מקבלת. 
      תודה.
      צור ארליך"

      בזמן תל-אביב חוזרים על פרויקט משנה שעברה: תמונה קבוצתית עם תלמידי כיתות א' בתל אביב.

      אם כבר חוזרים, אז אולי תכתבו במשנה: כמדי שנה, או: שוב חוזר הפרויקט, או משהו.


      קרן דו מפלסית

      לאיזו קרן פלס להאמין? לזו שהתראיינה למגזין גו, הודתה שרזתה וטענה שלא בגלל צום, אלא בגלל שהיא עושה כושר, או לקרן פלס שהתראיינה לעינב גלילי, הודתה שרזתה וטענה שהדבר קרה לאחר שהגיעה למסקנה שיותר קל לא לאכול מאשר להתאמן.

      (יצחק טסלר, עורך העיר מצוי ורצוי)


      צרו קשר

      בהמשך לדבריי, שרק בחדשות 2 אפשר ליצור קשר עם כל הכתבים, התברר שזה אפשרי גם בנענע10:

      הקלקה על תמונתו של כל אחד מכתבי החדשות בעמוד המהדורה פותחת כרטיס אישי שבו בין השאר מייל ליצירת קשר. עוד לא כל הכתבים שם, אבל רובם כן.

      זאת ועוד: עכשיו כתובות המייל של כתבי חברת החדשות מופיעים גם בזמן השידור. אני בעד, למרות קולות אחרים שנשמעים בסביבה.

      מה רע? בין אם יקבלו מחמאות, נאצות, או שומו שמים טיפים וקצה קציהן של ידיעות - זה מעולה.


      למה בשליחות קטלנית (7 ימים) ממחזרים ידיעה שכבר הופיעה על השער האחורי בעיתון השבוע -

      גירושיה של רבקה מיכאלי?


      תרבות מעריב

      כתבה תמוהה על המצב המזעזעזעזע בהד ארצי. החברה, יש לזכור, הייתה שייכת בעבר למעריב.

      בין היתר מוזכרת שם פרישת המנכ"ל, רוני קליינפלד.

      מה שלא כתוב זה מהן הנסיבות בהן הגיע קליינפלד להד ארצי, ושעכשיו הוא שוב משמש מנכ"ל מעריב.

      משפט לא ייאמן מהכתבה:

      "גם כשמפטרים צריך לדעת איך לעשות את זה", אומרת עובדת שעזבה את החברה. "אתה צריך לדעת את מי אתה מפטר ומה אתה עושה בלעדיו ביום שאחרי, ופה נראה שהמחשבה הזאת לא נעשתה".

      הלו? מישהו בבית?


      צרות בכותרות

      מה, אין שום כות' אחרת לארז קומרובסקי חוץ מ"אם אין לחם" (מוסף הארץ)?

       

      "הגופה שייכת לרוז"


      "כשחוטבים עצים ניתזים שבבים" (המוסף לשבת, ידיעות, על אזרחים שנהרגו בחיסולי חשבונות בין עבריינים).


      מח' הגהה

      קטעים עם הארץ, שמתעקש לכתוב (ש-נים) ארקדי גאידמק בתעתיקו הוא - גיידמק.


      קורעים בקפה

      נטשה מוזגוביה הצטרפה לחיינו.


      יהי זכרו

      חצי שנה (ועשרה ימים) חלפו מאז נפטר אודי אשרי.

      אני חושבת עליו כמה פעמים בשבוע לפחות. בעיקר כשאני קוראת ביקורות טלוויזיה או צופה בסדרות אני תוהה: מה אשרי היה חושב.


      השיר של עמיר

      קט סטיבנס (היום הוא כבר יוסוף איסלאם) עם Morning has broken.

      שבת בבוקר, קריר על הכרמל .
      (גם בצהריים היה סביר, הייתי שם, V)


      לפני פיזור

      אחד המופעים המטרידים של המין האנושי, בעיני, הוא ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. בנאדם אחד שמכיל שניים. טוב, כנראה שבכל אחד מאיתנו יש קצת מהמורכבות הזו, מהניגודיות בין שני אנשים, אבל כשאני נתקלת בתופעה על צדדיה המכוערים, וזה לא קורה לי הרבה, אני נרתעת, מתכווצת, נמלאת בחילה סארטרית.

      וזה מה שקרה לי כשהבנתי שבבלוג מקנן טרול, אדם שאני מכירה, שלכאורה פניו לשלום והוא ידיד, חבר ותומך, ולמעשה הוא חופר מתחת לרגליי במרץ ובשקדנות, לא ברור לי למה. אולי כדי לראות אותי פורצת בבכי תמרורים, משתטחת על הרצפה וצועקת "איני יכולה עוד"?

      מותק, זה לא יקרה. לא כל עוד נשמת חיים באפך.

      חבר סיפר לי שדבר כזה בדיוק אירע לו פעם, ברור שברשת, איפה עוד זה יכול לקרות? וזה לא נשמע לי הגיוני. איך ייתכן? מישהו שהיה כל כך קרוב אלייך (במקרה שלו)? אבל מתברר שהטרולים הם פעמים רבות חלק מהחיים של מי שהם מטרללים אותו או סביבו.

      הצביעות, הדו פרצופיות, העיוות הנפשי של החיים האלו דוחים אותי מאוד. בקיצור, כמה מהמגיבנים ייעלמו פתאום. למה? פשוט הוצאתי אותם להורג.

       

      vlvtunderground@gmail.com

      דרג את התוכן:
        105 תגובות   יום שישי , 12/9/08, 10:08

         אזהרה: הפוסט כולו עוסק בהתייחסות התקשורת למציאת הגופה של רוז וכולל ציטוטים קשים.

         זה הזמן להפסיק לקרוא.

         

         


        חמישי, אחת בצהריים, מונית, מהדורת החדשות המרכזית ברדיו.

        הקריין (מי לעזאזל היה העב"ם?) אהוד גרף, בהטעמה אטית להחריד, בניגון מעצבן המיועד לקשי תפיסה, אומר: "השוטר מישש את המזוודה והרגיש בגולגולת קטנה". נהג המונית ואני פולטים צווחה, המומים.

        מה קורה שם ברדיו? מי עורך את החדשות?

        בשידור החי בטלוויזיה, כך דווחתי, דיברה הכתבת (מי?) על "צחנה עזה" ו"חלקים שהתפוררו".

        כן, צריך להעביר את את הקריינים, הכתבים והעורכים שיעור שייקרא "כל תולדות הזוועה", או "איך מעבירים טרגדיה לא אנושית בשידור".

        הבוקר, בעיתונים, השתנתה תמונת המצב. בידיעות חמישה עמודי סיקור של שם הוורד, בלי תיאור אחד אפילו הלקוח מסרטי אימים.

        מבין כל הכתבות, אחת לא עומדת בסטנדרטים זו המדווחת (ליאור זילברשטיין) על דו"ח המדבר על כך שמארי פיזאם עלולה הייתה להוות סכנה לילדיה. לא ברור מי כתבה את הדו"ח, מי שלח אותו, למה היה עוד דו"ח והאם הוא התקבל בכלל בישראל.

        המבכה ביותר: רוני קדם, אמה של הודיה קדם, שנרצחה על ידי אביה, כותבת על הרצח.

        המביכה: סמדר שיר מנתחת את בשמלה אדומה על רקע פרשת רוז.

        גם ישראל היום יצא היום, שלא כמקובל בימי שישי, ועוד במתכונת הידיעות/מעריבית של גיליון שישי כפול שער. עשרה עמודים הוקדשו לרוז.

        פה לא יכלו להתאפק, והוסיפו את התיאור הבא:
        "המזוודה הכילה את שרידי של גופה קטנה, שנדמה ששהתה במים זמן רב..."

        ובהמשך, שלא תטעו: "הדגים נכנסו ויצאו חופשי אל המזוודה וממנה. הם כבר מזמן פגעו בכל מה שהיה שם".

        ולאחר מכן רמזים דקים:

        "...משנתקלו במזוודה הם כנראה פתחו ומיששו את תוכנה, ואז אולי יצאו דברים החוצה".

        את פינת הליריקה הטובה ממלא יהושע סובול, אבל דווקא באיפוק ובכאב.
        את פינת הבשביל מה הייתם צריכים את זה - חגית רון-רבינוביץ' המתפייטת על אודות ילדיה המאושרים אל מול רוז האומללה.

        דן מרגלית פספס כמה אינצ'ים על אודות רוז וחייה בכותבו: "זה פשע בעל אופי ייחודי, שאין אפשרות למנוע. לא היו עדויות מוקדמות בדבר איום על החיים. לא היו סימנים כי הם מתנכלים לה. איש לא התלונן ולא הזהיר, והנורא מכל שהרצח כמעט היה מושלם אלמלא התעוררה הסבתא רבא (נו, רבתא - השגיאה מופיעה לאורך כל הסיקור בגיליון זה)..."

        גם במעריב - חמישה עמודי רוז.
        ופה מעזים קצת יותר בדיווחי הזוועה: "...המשטרה מבקשת השלמות, לאתר חלקי גופה נוספים החסרים כרגע"
        וגם:

        "...נמשה אתמול תיק אדום מקרקעית הירקון ובתוכו גולגלות ועצמות קטנות"

        פינת הליריקה הגרועה: יעל פז-מלמד המדברת על "...צבע אדום, כי הרי רוז היא ילדה, וילדות אוהבות אדום?"


        וגם

        "... תיק גדול, גמיש, שיהיה לה נוח כשהיא צוללת אל מותה".

        בהארץ נטפל גם גדעון לוי, שלא בטובתו, לבשמלה אדומה עם "במזוודה אדומה ועצמות".

        רבאק, נו.

        ולתיאורי האימה:

        "איתרו בצהריים מזוודה ובה עצמות אדם ופריטים נוספים שלא ניתן לפרטם..."
        אבל בהמשך -

        "...הם זיהו מה שנראה כגולגולת, וכן שרידי בגדים"

        ו"היום יתחדשו הצלילות בירקון בניסיון לאסוף ממצאים נוספים".

        גם ב-ynet מחפשים "ממצאים נוספים".

        וגם "חלקים של אדם".

        גל ים

        מעריב הכי מצ'פר את חברת גל ים, שאת שירותי צוללניה שכרה המשטרה, ויצאה נשכרת.

        גם בהארץ חברת גל ים זוכה לקרדיט. בידיעות רק שמות הצוללנים מוזכרים.

        המלצות לבאות:

        ותרו על המשוררים, המספידנים בלירה והליריקנים בפרוטה. אין שום צורך.

        אם אין אנשים המסוגלים לעשות את זה בלי להביך את קוראיהם, הניחו. היצמדו לחדשות ולפרשנויות המשפטיות, וזהו.

        תנוח רוז על משכבה בשלום מבלי שתוטרד על ידי פייטני המוות במטאפורות המרוססות בבושם זול.

         

        vlvtunderground@gmail.com

        דרג את התוכן:
          46 תגובות   יום חמישי, 11/9/08, 12:16

           

          התאומים

          שבע שנים למתקפת הטרור והזיכרון הולך ומתעמעם (ועדיין זוכה להפניה בשער הארץ).
          בישראל היום מוזכר הדבר רק בעמודי הכלכלה, בהקשר של ליהמן ברדרס.

          חיים הנדוורקר במארקרוויק קורה לזה "פיגוע נדל"ן": "ברגע אחד נעלמו מהעיר כמעט 3 מיליון מ"ר של שטחי משרדים".

          מעריב וידיעות - יוק.


          די!

          כמעט 30 אלף איש נהרגו בתאונות דרכים מאז קום המדינה. במלחמות נהרגו 24,297, כך לפי ישראל היום, שבזכות החיבור שלו לעמותת אור ירוק, מופיעה הידיעה בשער.

          והסיבה - האוצר מתכוון לקצץ התקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
          אני בעד הצעקה בשער.

           


          על מי באמת מגן ידיעות?

          גונן גינת בישראל היום בקטע מסכם וממצה את יחסי אולמרט וידיעות.

          "על מי מגן ידיעות?" הוא שואל ומגולל את כל פרשת המענק להקמת בית דפוס ליד כרמיאל שביקש נוני מוזס ולא קיבל.

          הכל טוב ויפה, גינת גם נותן קרדיט למארקר ולגלובס שכתבו על כך קודם, והטור כשלעצמו לעילא, אבל רגע, הוא לא מתפרסם בעיתון שמקמפן את נתניהו?


          לוסי דובינצ'יק

          מה נהיה? ראיון ב-24 של ידיעות ובסופשבוע של מעריב. מי היחצ"ן המפשל? ובמה זכתה הנערה לכבוד?

          (למצוא את ההבדלים? אין לי זמן).

           


          הכתם הרטוב חוזר

          כמה וכמה וכמה שנים אחרי אותו טקסט מיתולוגי כותב רון מיברג שוב על אשתו (סופשבוע). בדרך הוא סונט במי שכותבים על "זוגתם שתחיה". אף אני, שמקדש הזוגיות הוא חורבה שוממה ומעופשת מבעד לעיני, נשנקתי.

           

          ניסיון מעניין, ועדיין לא התעמקתי בו מספיק: מדור חדש ע"פ כפולה, חלופת מיילים בין ליאת תימור לנילי לנדסמן.


          הניסוי בסרן

          הפיזיקאים שבעולמנו לא זוכים לכיסוי נרחב בתקשורת ביומיום. למה? נו, זה פשוט. מדובר בעייסק מורכב, רובנו קיבלנו שש בפיזיקה בכיתה י' (ולא עשינו בגרות בפיזיקה), והנושא, כאמור, מסובך מכדי לפשטו לכתבה של 200 מילה או שלוש דקות שידור, ולא מספיק סקסי לראיון של 2,000 מילה.
          והנה, פתאום נפל בחיקם של הפיזיקאים שלנו נתח בשר עסיסי במיוחד, נוטף שומן וריחני, הניסוי בז'נבה, עליו עמלים כבר שנים. אז תחילה ראינו בטלפיסיון רק את ידידי פרופ' עילם גרוס, איש ססגוני לכל הדעות (פיזיקיאי ביום, מוזיקאי שדומה ללו ריד בלילה) אבל ככל שנקפו הימים והשעות והתרבו גופי השידור שרצו לדווח על האירוע החם ביותר במדע, וכולם רצו להיות מקוריים, התרחב מעגל המרואיינים, וכך זכינו לראות את כל פיזיקאי ישראל, מכל מוסדות הלימוד והמחקר, איש איש בתורו, מספרים על חלקיק היגס המסתורי, על הקשר של אלוהים לכל זה, ועל כך שמדובר במחט בערימת שחת, סליחה, מחט במיליוני טריליונים של ערימות שחת.

          לא, עיני לא צרה באותם פיזיקאים, העיקר שכולם, הנמקים במעבדותיהם החשוכות, זכו ל-15 חלקיקי שניות התהילה שלהם, שהרי אירוע כזה ממילא קורה פעם בדור.
          עכשיו רק נחכה לראות - ואני מצטטת - אם ההיגס הזה יימצא מתחת לפנס, או שימשיך במשחקי המחבואים הקוסמי שלו ב-15 השנים הבאות, ואז, רק דקה לפני תום הניסוי יציץ ויגיד, קוקו, הנה אני.


          לבני והוודקה

          ולדי דבוייריס, פרשן הבית לענייני בריה"מ הישנה, החדשה, רוסיה, ביילרוס ואף גיאורגיה, מנתח את פרשת ציפי לבני והאבסולוט.

          "לומר על חבורת היועצים מהמגזר הרוסי שלבני מחזיקה שהם לא האנשים הנכונים זה לעשות עמם חסד:

          1. נדה צ'וז'איה - לשעבר ראש המטה הרוסי של קדימה, אוהדת את פוטין ומפלגתו, עוסקת בקשירת קשרים בין קדימה לבין הפוטיניוגנד.

          2. יוליה שמאלוב-ברקוביץ' - מנכ"לית וסטי לשעבר, ועורכת ערוץ 9 לשעבר, יועצת לענייני גיורים במשרד הקליטה לשעבר.

          3. יבגני זאדירן - לשעבר אחד הדוברים של שתי"ל למגזר הרוסי. בעבר פרסם כתבות ברוסית אודות המגזר הערבי המקופח באתרים תומכי טרור, וכתוצאה מזה קוראיו בטוחים ששתי"ל ממומן על-ידי החמאס. בשבועות האחרונים הוא משמש כדובר מטה הפריימריז של לבני, אך הציג את עצמו בשיחות עם עיתונאים רוסים כ"דובר שרת החוץ". משרד החוץ הכחיש כל קשר.
          עדכון: הוא כבר לא בצוות.

          4. רומן רייב - כתב בעבר באתר יאללה קדימה, לאחר מכן בגרסה הרוסית של אתר קדימה וגם בסקופ.
          הבלוגוספירה הרוסית לא עצרה את נשימתה.

          הרביעיה הזו ארגנה את ביקור העיתונאים הרוסים אצל לבני, ומשום מה החליטה שבקבוק קפוא של אבסולוט זה מה שרוסים צריכים על הבוקר בתור כיבוד (השעה הייתה בערך 9).
          יש כאן חוסר הבנה בסיסי של המגזר הרוסי, שכן נהוג אצלנו לשתות וודקה בערב, ובבוקר להוריד את ההנגאובר עם דברים יותר קלים כמו קצת בירה, חמוצים או משהו בסגנון. עם זאת, רוסי שמכבד את עצמו לא יסרב להזמנה, ולכן בקבוק הוודקה נפתח ונלגם חלקית על-ידי מספר עיתונאים. המארחת עצמה לא שתתה.

           

          תצלום: newsru.co.il

           

          אף על פי כן, מן העיתונאים ששתו, שלחלקם יש סטאז' בסיקור הפוליטיקה הישראלית, נמסר כי חל בכל זאת איזשהו שיפור בהבנה, שכן אצל רבין הגישו וודקה זולה, ואצל לבני כבר התקדמו לאבסולוט.

          תוספת: גרסה נוספת לאירועים -

          היה זה בכלל נפתלי שפיצר, בן הזוג של לבני, ששאל את אחד העיתונאים האם הוא מעוניין בלגימה, ולכשזה ענה בחיוב, הופיע הבקבוק על השולחן. אם נאמין לגרסה הזו, יוצא שבכלל הבעל אשם".


          לפני פיזור
          מה כבר אפשר להגיד על החיוך של מארי פיזאם אתמול.

           

          ועל אסון המסוקים.

           

          vlvtunderground@gmail.com

          דרג את התוכן:
            25 תגובות   יום חמישי, 11/9/08, 00:03

            וחוץ מזה, ההישג השני שלי במסיבת העיתונאים שערכה היום חברת החדשות הוא שנחשפתי לבניין המרובע של עזריאלי. את העגול הרי אני מכירה לפני ולפנים. למרובע, כמה מדהים, לא שמתי לב עד הבוקר. ולמה לא שמתי לב? כי הוא הושק לא מזמן, ואילו אני כבר לא פוקדת כמעט את העזריאלי, כך ש. ומה מסתתר בו? מלון קראון פלאז'ה. ומאיפה נכנסים, למקרה שתיתקעו בלי מקום לינה בלב העיר? ממש ממול לסופרמרקט.

             

            מועד מסיבת העיתונאים נקבע, בלי כוונה כמובן, לזמן השקת ניסוי האצת החלקיקים. בקומה ה-11 קיבלו את פנינו אבי וייס, מנכ"ל חברת החדשות, לירן דן, סמנכ"ל מדיה אינטראקטיבית והעורך הראשי של האתר ו---

            יונית לוי שהגיעה באיחור קליל כי היא בדיוק נחתה, אבל ממש לא ראו את זה עליה. להפך אפילו.

             

             דווקא הקטע עם ההשתקפות עובד

             

            אז מה פשר ההשקה המחודשת? או, עונה וייס, אינטראקציה בין טיוי לאינטרנט. אנשים צופים בטיוי, ועוברים ממנה לאינטרנט. אנחנו מאמינים שהזמינות באינטרנט הרבה יותר גדולה.

            למשל, אם מדובר בניסוי הגורלי, בכל רגע נתון צפו בו 3,000-4,000 איש, כשבסך הכל, על פי ההערכה מהבוקר מדובר ב-20-30 אלף איש שנחשפו למאיץ האמיץ.

             

            למה מאמינים בחברת החדשות שזה, כלומר האתר המחודש, יעבוד?

            כי מחקרים מורים ש-88 אחוז מגולשי האינטרנט רוצים לקרוא חדשות, ו-70 אחוז לצפות בקטעי וידיאו, ומה יש לחברת החדשות אם לא חומרים מצולמים וקטעי וידיאו שאין לאף אחד אחר?

             

            ואם תהיתם, הנה התשובה: התוכן של חברת החדשות בקשת וברשת יהיה זהה.
            כמה אנשים יעבדו באתר? להערכת וייס מעל 150 איש ביום, כי צוותי הצילום שמצלמים לטלוויזיה מעבירים חומרים גם לאתר. 30 איש נוספים הם עובדים יעודיים של האתר.

            אבל הדבר שהכי הכי גאים בו בחברת החדשות הוא הווידיאופדיה, אנציקלופדיה מקוונת בווידיאו. והראיה - רכשו שם את הדומיין videopedia.co.il.

            מה יש בוידיאופדיה עד כה? מאה ערכים הכוללים בין היתר את נחשון וקסמן, אילן רמון, הרב עובדיה.
            רגע, אני חושבת לעצמי, מאה ערכים? זה לא מעט מדי לאנציקלופדיה, כל אנציקלופדיה?

            מתברר שהחזון של חבה"ח הוא שהגולשים יוסיפו סרטונים, שהרי תוכנות העריכה נגישות לכל, וכל גולש הוא גם עורך (נוט! v). גם עורכי האתר, כמובן, יעדכנו את הערכים ויעבום.

            עדיין, אני מוטרדת אם הגולשים באמת יעלו תכנים חדשותיים, ואיך יישמרו כל ענייני זכויות היוצרים.

             

             וייס ולוי צופים בשייח יאסין בוידיאופדיה

             

            הרעיון, אם זה לא היה ברור עד כה, הוא שכל התכנים הטלוויזיוניים של חברת החדשות יועלו לאתר. ממבזקי בוקר דרך אולפן שישי ועד פגוש את העיתונות.

             

            בנוסף, והרי לכם סטארט אפ קטן, אפשר יהיה לפנות ישירות במייל לכתבים. נשמע מובן מאליו? לא בדיוק. נסו לפנות לכתבים בכל אתרי החדשות. נראה לכמה תגיע.

             

            בסרטון קצרצר, השייך לקטגוריית מאחורי הקלעים שהוקרן בפנינו, סיפר אילן לוקאץ' על העבודה המאגניבה שלו, וגם שחלום חייו זה לראיין את פול מקרטני (אני מנחשת שהוא יתגשם תוך ימים ספורים). ומה אמרה על כך יונית לוי?

            "והחלום שלי זה לראיין את אילן לוקאץ'" (עוד סרטון מאחורי הקלעים, הפעם עם יונית).

            ומה עוד אמרה?

            שהיא מכורה לווידיאופדיה.
            וגם, "ראיתם איך רוני דניאל נראה לפני עשר שנים?" (אפרופו הקטגוריה כותרות עבר באתר, אותה לא הצלחתי למצוא).

            אבי וייס: ראיתם איך יונית נראתה לפני שלוש שנים?

            ומה היא הכי הכי אוהבת? את שריטה בחדשות - מהדורת אנימציה סאטירית שבועית.

            ומה עוד אמרו?

            שיש המון דברים שלא נכנסים למהדורת החדשות - למשל, הכתבה על ריקו שירזי, הייתה רק 3-4 דקות, אבל באתר, באתר נוכל לראות רבע שעה שלמה שלו ואיתו!
            אה, והבטיחו מנוע חיפוש מהמם-פורטה.

             

            בתשובה לשאלה למה לא הלכה חברת החדשות על דומיין עצמאי אמר וייס -
            "ע"פ מחקרים שנעשו במקומות שונים בעולם, מה שנכון זה לעשות חדשות בתוך פורטל. אנחנו מנצלים את הטראפיק שכבר קיים באתרים האלה, של מאות אלפי גולשים. נכון לעת הזו זה יתרון מאוד גדול. היו דיונים טרם היותי בתפקידי. חברת יעוץ הביאה כמה אופציות והמליצה על זו הנוכחית כטובה ביותר. אחת מהשריטות שלי הייתה שיהיו לנו חדשות גם באינטרנט, ואחד המהלכים הראשונים שניסיתי לעשות זה להעביר את זה".

             

            כשנשאל אם הוא רואה את ההבדלים בטראפיק שמגיע מקשת לבין זה שמגיע מרשת  ענה אחרי מחשבה עמוקה, "כן, אני רואה".

             


            לפני פיזור

            * במארקר,בגלובס

            Nfc ובאייס.

            * את היוגורט עם הגרנולה רצוי להגיש בכוסות שאינן מיועדות לשמפניה.

            * סן פלגרינו זה מצוין.

            * אז מה קורה עם מקו?

             

            vlvtunderground@gmail.com

             

            דרג את התוכן:
              50 תגובות   יום רביעי, 10/9/08, 10:13


              פרופ' עילם גרוס משיב לקוראים ולמגיבים המודאגים. בלעדי? לא אכחיש.

              "לכל המגיבים באשר הם -

              תרגיעו.

              ראשית זה לא נורא ליפול לתוך חור שחור, זה יכול אפילו להיות מגניב.

              בחור שחור המרחב/זמן מתעקם, כך שכלפי צופה מבחוץ, הזמן של מי שנופל נעצר.

              זה אומר שגם אם מבחינתך תימתח ותיקרע בתוך חלקיק שנייה, אפילו ניני ניניך - אם הם לא נפלו איתך - יוכלו לצפות בסבא-רבא שלהם בתהליך היפרדותו מעולם הגשמיות.

              ועכשיו ברצינות.

              היום בז'נבה תתחיל שעתו הגדולה של המדע.

              אלומה של מיליארדי פרוטונים באורך של סיכה ובעובי שערה תוזרק למנהרה בהיקף 27 ק"מ ותואץ לאורכה. המנהרה מאוכלסת במעל אלף מגנטים בטמפרטורה של כ-301 271.5 מעלות מתחת לאפס (שזו כמעלה וחצי מעל האפס המוחלט), וכולנו מקווים שהאלומה תצליח לעשות את כל המסלול בלי לברוח החוצה ממסלולה ומהמאיץ. לכשהתהליך הזה יסתיים, תוזרק אלומה דומה שתואץ בכוון הנגדי ואז ינסו למקד את האלומות - להגדיל את האנרגיה שלהן ולהנגיש אותן זו בזו. אנחנו מקווים שבעוד כחודש נצליח להנגיש את האלומות. וכל זה על שום מה? על שום שאנחנו מנסים ליצור-לברוא את החלקיק שמקנה מסה לאלקטרונים ולקוורקים (שמרכיבים את הפרוטונים והנויטרונים). מסה זו חיונית כי בזכותה יש אטומים - יש כימיה - ובזכותה הפרוטון יציב ואנחנו פה.

              אז יש לנו תיאוריה - אבל המתודה בפיסיקה היא שרק כשתיאוריה מוכחת נסיונית היא הופכת למודל קביל.

              התיאוריה שמנבאת את קיומו של חלקיקי האלוהים :) ההיגס, כבר הצליחה לנבא הרבה דברים, כך שנסיבתית יש עדויות לקיומו. ולמה זה חשוב?

              כי בלי מדע וחקר צפונות היקום היינו עוד נוסעים היום עם סוס ועגלה (במקרה הטוב).

              וחוץ מזה, סתם להשכלתכם, אתם עכשיו גולשים באינטרנט

              ב-WWW שהומצא בסוף שנות השמונים-תחילת התשעים במעבדה בה מתרחש היום הניסוי לצורך החיפוש אחרי חלקיק ההיגס. לולא מכון המחקר סרן לא היה היום אינטרנט.

              ומה הסכנות?

              אין ממש סכנות, ובטח לא היום, כי היום לא תהיה שום התנגשות, וגם לו היתה, האנרגיה המדוברת היא האנרגיה הקינטית של יתוש במעופו, אלא שבבריאה היו משהו כמו אינסוף יתושים נקודתיים מרוכזים בנקודה אחת וזה באמת הרבה, אבל מיליארד פרוטונים זה ממש לא אינסוף, ואין שום דאגה.

              ובקשר לחורים השחורים - חור שחור אינו אלא חלקיק שהגרביטציה סמוך לו עצומה והוא עלול לשאוב חומר - להפכו לאנרגיה - ולהפוך לכאורה לקטלני.

              אבל עכשיו אתן שלוש סיבות מדוע הכל נחמד - אבל שייך למד"ב.

              תיאורטית מיני חור שחור כזה שעלול להיווצר בהתנגשות - ייווצר כך רק אם בעולם יש מימדים נוספים - עוד סוגיה מעניינת שבינתיים שייכת למד"ב.

              וגם לו ייווצר כזה חלקיק - הוא ייווצר בטמפרטורה כזאת גדולה שהוא יתאדה בטרם יספיק לבלוע משהו.

              וסיבה שלישית ומכריעה - בקרינה הקוסמית שמגיעה אלינו כל הזמן ומכל עבר יש חלקיקים אנרגטיים יותר מהמדובר בניסוי זה, ולכן, לו היו נוצרות סכנות כמו חורים שחורים מזמן לא היינו פה.

              אז שוב, תרגיעו.

              ואותה מורה שאמרה לתלמידים לא להגיע היום לביה"ס כי אולי סוף העולם מגיע - כדאי שתירגע ותרגיע במיוחד.

              מה שבטוח - היום זאת נקודת האל חזור.

              המדע צועד צעד גדול קדימה והאדם יחד איתו.

              אלוהים כבר לא צוחק - הוא אולי קצת מפחד כי אנחנו מתקרבים".

              עדכון, צהריים:

              "האלומה הראשונה התנפצה על פני הגלאי הישראלי בשעה 11:30 בבוקר.

              והנה סרטון פלש - בלעדי! - שמראה את זה. הגלילים הסגולים הם הגלאים הישראלים".


              מעריב מצטרף לחגיגה ומסביר היום כמה דברים על הניסוי שיתחיל ב-10:00 (ויועבר בשידור חי בערוץ 2. אני לא יודעת אם זה ישתווה ברמת העניין שבו לחיפושים אחרי רוז במימי הירקון המעופשים).

              מעריב מעלה שאלות חשובות, ואלכס דורון עונה עליהן.

              למשל:

              "מה מטרת הניסוי?

              לפצח כמה סודות הקשורים ביקום ולספק תשובות לשאלות מדעיות רבות, בעיקר בנושאים בסיסיים הדרושים לאנושות ו'לסגור' פערים קיימים בין תיאוריות למציאות".

              האם מישהו חושב שקוראי מעריב מפגרים הם? הם קוראי מעריב הם מפגרים? ומה חושבים קוראי מעריב על התשובה הזו?

               

              סמס שקיבלתי אתמול בלילה, ביושבי מול הים, כשחושך גדול מסביב:

              "אחותי התקשרה מבוהלת ושאלה מה הסיפור עם המפץ הגדול מחר. סוף העולם?"

              הצחיק אותי הסמס הזה, והצעתי לאחות להקשיב לעילם.


              ולידיעת כל המעריצות החדשות שהתווספו ביממה האחרונה: פרופ' גרוס מחושק בבת זוג.

               


              גאידמק

               

              מה יעשו עיתוני ומוספי הכלכלה ברגע שגאידמק ייעלם מחיינו? נכון, אין ואקום בטבע, וכל חלל סופו להתמלא, ואין סיכוי שתהיה כותרת עיתון ריקה, אבל מי יוכל להתחרות בכל הפרשיות המסועפות והקניות והמכירות של גאידמק?


              אלופים בסכנה

              מיהו האלוף במיל' שהוזהר שהוא עלול להיחטף ע"י החיזבאללה?

              בהארץ זהותו עלומה אמנם, אבל במעריב, ע' 4 יש תשובות, ולא מדובר רק בקצין אחד, אלא בכמה, ביניהם משה עברי וישראל זיו, המרבים לשוטט בעולם.


              לבניVמופז

              כמה חמוד, ידיעות ומעריב תיאמו את עיתוני סופהשבוע, ובשני מוספי השבת נראה את לבני ומופז ראש בראש. זו הכותרת הראשית בידיעות וגם במעריב - בענק.

              מעריב נותן לנו מתאבן מתוך הפרויקט:

              כמה עולה לחם אחיד?

              דווקא מופז ידע - 4.3 שקל, אבל במעריב טוענים שזה המחיר מלפני שנתיים שלוש. לא נכון.

              לבני לעומתו, בכלל הייתה רחוקה מאוד - 7 שקלים. כמה עולה קילו לימונים לא היה לה שמץ של מושג.

              התשובה: 30 ש'. מעניין, הלימונים דווקא היו חלק מסר היום באחרונה.

              האם עוד לא למד כל מועמד שדבראשון ישאלו אותו כמה עולה כרטיס אוטובוס וכמה עולה לחם?

              בהארץ ובידיעות בחרו בצילום הכה מיוחצן של ציפי לבני קוטפת עגבניות במושב נוה ימין. האדמדמות יחולקו למשפחות נזקקות.


              דרעי!

              בטח לא צפיתם בעימות בין אבריג לאבישי בן חיים על דרעי, פרענקים, צדק ומשפט, ואפליה מתקנת בתוכנית הבוקר.

              נחשו מי צידד במי. רמז: כותרת עליונה בשער מעריב: בן חיים בראיון עם דרעי.


              רוז

              מופע האימים החדש של רוני רון המטורפון -

              בפעם אחרונה שראיתי אותה היא הייתה בחיים * לא רצחתי את הילדה * היא חיה * לכו לאמא שלי, היא מניפולטיבית.

              והארץ (וגם הכותרת הראשית של ישראל היום): "המשטרה לא שוללת אפשרות שאמה של רוז היא הרוצחת"
              אני רוצה להבין: האם רון כל כך מתוחכם וממנפל את כל מאות החוקרים שלו? האם למשטרה אין שמץ של מושג מה באמת קרה? האם אי אפשר להביא וואחד פיצ' כדי לפצח את מוחו הרקבובי והעקום של הסבא המייבב?


              לידיעת המשקיעים

              לכל המשקיעים בפוטנציה וכמובן למושקעים לעתיד מומלץ לקרוא את הראיון עם יוסי ורדי לבלוג הטכנולוגיה
              טק קראנץ' 50.


               

               

              ידיעות, שלישי

              פרישת הכוחות, על פני כפולה שלמה, 6-7, מתוארים כל השמונצעס של שרה נתניהו, כולל עמוד שלם שמוקדש לספירת מלאי. על פני כפולה שלמה נוספת, 16-17 מפורטים כל השמונצעס של גאידמק, כולל פירוט כל נכסיו שתופס כמעט את כל שטח הכפולה.כזו דלות חומרים?


              שיטת השקשוקה

              דורון צברי, חבר הוועד המנהל של רשות השידור, שלח מכתב בעניין הסרט למנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר. במכתב דורש צברי ששקלאר יאשר את שידור הסרט בערוץ, או לפחות ינהל דיון בנושא.


              דן מרגלית
              מצטמק והולך, וע"פ מדור הרכילות במעריב הוא לא חולה, אלא סתם בדיאטה.

              בין היתר הוא "לוגם באופן קבוע משקאות בריאות דיאטתיים ומקפיד כם לאכול ארוחות מסודרות שמורכבות ממזונות לא משמינים".

              דא?

              בכל מקרה, מומלץ למרגלית להיזהר.


              מח' הגהה

              "סתר צ'רלי לפרנסואה" (ידיעות 2, פס' 3 מהסוף, שלישי).

              צ"ל - סטר.

               

              לא מה הכנסה, מס הכנסה (דהמארקר, 4, כות' משנה, רביעי)

               

              אז כמה מדענים מעורבים בניסוי?


               

              התיקונים

              הנה דוגמא לתיקון מהארץ הבוקר, שאפשר להבין ממנו משהו:

              תיקון

              "בהפניית השער לכתבה בגלריה על הבמאי אמיר ניזאר זועבי אתמול, נפלה טעות. זועבי יביים לתיאטראות הקאמרי וחיפה, ולא להבימה כפי שפורסם"


              שווה קריאה

              מאוהבים בגלעד כהנא?

              נא. בבקשה.

              ציירת מחוננת בת ארבע? לא ממש.


              הלך לעולמו

              מפיק הקולנוע והטלוויזיה אורי סבג.

              בגיל 44, בגלל מחלת לב.


              השיר של עמיר

              שלושה שירים לריקי כהן:

              ביורק עם Army of me  , מהתקופה שבשירים שלה עוד היתה מלודיה.  הוידאו המפחיד והסוריאליסטי של מישל גונדרי.

              רדיוהד עם Knives out , ושוב - בבימוי מישל גונדרי. 

               ולסיום - Always look on the bright side of life .


              לפני פיזור

              מיז נתניהו: ארנבונים מפורצלן? פיל עץ הודי? ציפור קריסטל מפינלנד? אלוהים, איזה טעם רע.

               

              vlvtunderground@gmail.com

              דרג את התוכן:
                57 תגובות   יום שלישי, 9/9/08, 07:54


                הניסוי הגדול והחשוב ביותר של המין האנושי ייערך מחר בז'נבה. שני מאיצי חלקיקים ישחזרו את מה שקרה במיליארדית השנייה הראשונה שלאחר המפץ הגדול, שאירע לפני 13.7 מיליארד שנים ובעקבותיו נוצר היקום. 40 מדענים ישראלים השתתפו בניסוי העצום. אחד מהם הוא ידידי הוותיק, פרופ' עילם גרוס.

                לכבוד האירוע, כתבה של פרדי גרובר בערוץ הראשון, ולאחר מכן ראיון שערך רינו צרור בתוכנית חוצה ישראל עם פרופ' גרוס, פיזיקאי ממכון ויצמן ורוקר בזמנו החופשי.
                (מתברר שהפוסט לא יכול להכיל יותר משלושה סרטונים, כך שהחלק הראשון של הראיון עם רינו צרור נמחק. אז הנה הוא שוב)

                וגם בקירשנדון, אתמול.

                 

                דרג את התוכן:
                  53 תגובות   יום שני, 8/9/08, 11:29

                  הפרסומת של סיינפלד למייקרוסופט, שנחשבת כמשונה בקרב בלוגרי הטכנולוגיה. נו, מה הם מבינים. אני אהבתי.


                  שוחד! שוחד! שוחד!

                  זועקות כותרות העיתונים.

                  מה יצא מזה? לא ברור, שהרי בינתיים מדובר ב"המלצות המשטרה".

                  אבל כמו שסיפר שי גולדן בסדר יום הבוקר, ביפרי כתבי הפלילים, הפוליטיקה ומה שביניהם צפצפו כמה דקות לפני מהדורת החדשות המרכזית בטלוויזיות אמש. גם ידיעות מרעישות שכאלו צריך לתזמן כדי ללכוד את תשומת לב הפריים טיים. ברור.


                  מי היה קודם?

                  למה דהמארקר מתייחס לגביית דמי חבר להסתדרות מעובדי הרשויות המקומיות כאילו זו תגלית של העיתון?

                  הרי זה הופיע בעיתונים לפני חודש וחצי.


                  קרניבורית, הצילו

                  נירה רוסו כותבת היום בשבחי הסטייקים והקרניבוריה, טור נגד לידיעה הנרחבת (ידיעות 14-15) על כך שכל קילו פרה שאתם מעכלים תורם לגזי החממה יותר מכל כלי הרכב בעולם.

                  לקרוא ולהתעצבן. חוץ מזה אני לא מכירה צמחונים שהריח הנורא של סטייק שפוגש שומן רותח, כך לדבריה, מעורר את מיצי הקיבה שלהם ומגרה את בלוטות הטעם.


                  ממלכת הביזאר של העיתונות

                  איריס אברמוביץ' (24, ידיעות) נשלחה למשימה מבהילה: נערה אחת טוענת שהיא קוראת את מחשבות אביה. לצורך זה היא נוהגת (במגרש חניה, ברכב של המורה לנהיגה, שהרי אין לה עוד רישיון, עם למד וברקס נוסף)  בעיניים מכוסות.

                  מה קורה לכם? רחוק הרגע ששני אידיוטים ינסו את זה על הכביש? מה הצורך בזה? אי אפשר להיווכח בקריאת המחשבות הזו אם תעמוד הילדה ליד המקרר ותוציא מוצרים שדלתה מראשו של אביה?

                  אחריות ציבורית? קומונסנס? משהו? לא.
                  רק במקרה נהרגו אתמול שלוש נשים בתאונות דרכים. לא קשור לכלום.


                  בשער ממון של ידיעות

                  תמלולי חקירותיו של אלי ארוך במשטרה.

                  מה בדיוק חדש? הרי הפרשה הזו נגררת שנתיים וחצי וכבר, ואין משהו שלא נכתב עליה, וגם אם אותם תמלולים נחשפו זה אתר לאוויר העולם, עדיין הם משולים לחימומן מחדש של איטריות ישנות.


                  פר-סו-מות

                  גיא מרוז ואורלי וילנאי רצים לראשות עיריית תל אביב.

                  ובראשון יש להם פרסומת (קרדיטלס).

                  ומה אומר הסלוגן?

                  "כי גם בועה צריך לנקות!"

                  אוי, איזו חוסר הבנה: ברגע שתנסו לנקות בועה, היא תתפוצץ, זה הרי ברור לגמרי.


                  התיקונים

                  דהמארקר, 6 (ראשון)

                  הבהרה

                  ב-4 בספטמבר 2008 פורסם כי התחקיר על ישראייר ששודר בתוכנית עובדה של אילנה דיין היה גרסה מרוככת של התחקיר המקורי. בפועל, התחקיר שודר בגרסתו המקורית, אך נדחה בשבועיים מתאריך השידור המתוכנן.

                  עכשיו לכו חפשו איפה נכתב.


                  הזוועה של אתמול 

                  אמיר בוחבוט מביא במעריב סיפור התעללות בצוערים בצבא, סיפור שהביא לכאורה למותו של סג"מ אריאל בנימי.
                  קשה להאמין. מעורר ייאוש, תדהמה וצער. ואיך יתמודד הצבא עם זה? שוב יגיד ששונו הנוהלים? מה, כמה אנשים נטולי אנושיות או היגיון מסתובבים במדים והורגים אנשים סתם?


                  פינת המהו מיליון, ביני לבינכם (ראשון)

                  הארץ: כללית תשלם 14 מיליון שקל בשל אבחון כושל.
                  מעריב (12): כללית תשלם 15 מיליון שקל.


                  VTV

                  ראיון עם ורד בובליל, זו שבעלה יוסי ובתה עינב נבלעו בווילה (מעריב, ראשון).

                  ומה יש לגבירה לומר על יחסיו של הדורבן שלה עם לאון ההומו?

                  "בלי לפגוע באף אחד, אני חושבת שהדיבור ביניהם הוא סוג של בדיחה. הוא הכי אנטי-הומואים בעולם. כשאנחנו רואים יחד סדרות טלוויזיה ויש סצנה של הומואים הוא מיד אומר לי אינעל-רבאק איכס".

                  הכתב, ערן סויסה, לא מגיב על הזוועה.
                  בינתיים, לאור מעמדו המעורער עד מאוד של בובליל בווילה, יש מצב שהרומן הזה תכף ייגמר.


                  שיטת השקשוקה

                  מתי גולן תוהה אם סמי עופר צודק, ומדבר על כתב התביעה שהגיש נגד מיקי רוזנטל.

                  כתב התביעה שהוגש כלל אינו נוגע לסרט. הוא הוגש בזמן העבודה עליו, ומתייחס להטרדה ומשהו דומה. עד כה לא הוגש כתב תביעה בגין הסרט גופו.
                  וסיפור מהעבר הקרוב: עורכי הדין של העופרים שלחו מכתב איום לפני תביעה לפירמה של גלובס לפני פרסום הראיון עם מיקי רוזנטל לפני כמה חודשים. כלומר, מבהילים מראש כל גוף שמנסה לכתוב עליהם או להתעניין בהם. כתב התביעה מעולם לא הגיע.


                  הלו, זה רדיו? כן!

                  האזנתם לתוכנית של קרן נויבך?

                  כתבתם את המייל שלה?

                  seder.yom1@gmail.com

                  במייל יכולים המאזינים להציע מרואיינים.

                  ואני שואלת: למה לא לפתוח פורום שיתנהל בשידור חי? אם קרן מראיינת מישהו ולמאזינים יש שאלות שהם רוצים לשאול, הם יכולים לכתוב אותן בשידור חי ואם קרן תמצא לנכון, היא תוכל להוסיף את השאלה בזמן אמת.


                  בית המשפט!

                  חננאל דיין, החייל שסירב ללחוץ את ידו של דן חלוץ בבית הנשיא תבע את האלוף שטרן, על שהדליף לכאורה חומרים על אודותיו ליאיר לפיד וכן את לפיד, על שלגלג עליו בטורו.

                  הבוקר עלה לפיד ירושלימה כדי להעיד במשפט.


                  ישראל היום ומנויו

                  זוכרים שתמהתי פה על הפרטים החודרניים אותם מתבקשים מנויים פוטנציאליים למלא?

                  הבוקר במארקר מודים בכך נציגי ישראל היום.
                  למי הרשימה של קוראים ממשיים מועילה? למפרסמים.

                  מצד שני, אני לא רואה באתר ישראל היום את הטופס המפורט ההוא שפרסמתי בעבר.


                  קורעים בקפה

                  הלך הילד, נשאר הפלא.
                  הפוסט הזה, של דיילי פיקס, עסק בסרטון וידיאו מימי עלי כותרת ב-79', ובו רון קרייטלר בן התשע, בנם של הנס ושולמית קרייטלר מספר על אגודת הילדים שייסד.

                  כנראה שמי שנולדו אחרי 79' לא ממש שמעו על זוג הפרופסורים ובנם, אבל מי שאתרע מזלם ונולדו קצת קודם מכירים ומודעים לפועלם האקדמי ולדרך הייחודית בה גידלו את בנם היחיד.

                  בכל פעם אני מופתעת מחדש לגלות שאנשים לא יודעים שההיסטוריה התחילה לפני שנולדו, אבל ניחא, לא באתי פה לחנך את הדור.
                  הקטע הועלה לווידיאו כקטע קאלט, ובהמשך גולשים שונים קישרוהו לראיון שערכה בילי מוסקונה לרמן עם קרייטלר הצעיר שכבר בגר, ועם אמו.

                  הפוסט הגיע חיש מהר לראשון רשימת הנצפים, כשהמגיבים, כך מתברר, לא ממש מבינים מה הם רואים, ואף לא קוראים את התגובות הקודמות לאלו שלהם, או נכנסים ללינקים שהובאו שם בשפע, כך שנוצר כמעט דו שיח של חירשים שם. הגולשים סקרנים הם? נכון, אבל הרבה יור מזה - עצלנים.

                  בסופו של דבר, ביום ראשון בצהריים הגיע גם קרייטלר והגיב.

                  הדיילי סיפר שהעלה את הפוסט מאחר שראה שכמות החיפושים בגוגל אחר שמו של ילד הפלא בדימוס זינקה פלאים אחרי שהועלה הסרטון לווידיאו. כמו שכתב דיילי, הוא תיאר תופעה אינטרנטית.


                  עולמו של מתרגם היוצר כתוביות לטלוויזיה.


                  ברשתתתת

                  עורך ערוץ המחשבים של ynet, ניב ליליאן, יזם ראיון עם מנכ"ל גוגל, אריק שמידט, כגולת הכותרת לפרויקט עשור לגוגל הרץ בערוץ. ליליאן טס לרודוס ע"ח גוגל והראיון התפרסם גם בידיעות וגם באתר.

                  הגילוי הנאות מופיע כמובן, אבל היי, שילה דה-בר, עורך ידיעות לא אמר שעיתונאים לא יסעו יותר ע"ח החברות עליהן הם כותבים? או שמא זה לא נחשב הפרה של ההסכם, מאחר שליליאן הוא עובד ynet?


                  Iamnews הוא סטארט אפ חדש של ניר אופיר, חדר חדשות פתוח לכתבים, צלמים ותחקירנים מרחבי העולם, מעין מערכת חדשות אלטרנטיבית.

                  עוד אין לה מודל עסקי, אבל יוסי ורדי כבר השקיע.

                  איך זה יעבוד? אין לי מושג.


                  הארץ/המארקר אינם בני-חיפוש

                  למה אי אפשר לעשות חיפוש באמצעות קונטרול F בכתבות בשני האתרים?

                  מה קרה?

                  הודעת השגיאה המתקבלת היא error 239: האובייקט אינו תומך במאפיין או בפעולת שירות אלו.


                  מח' בידוק עובדות

                  ידיעות, ע' 23, כית' תמונה, ראשון:

                  צבי זיו הוא לא יו"ר קבוצת אריסון אלא מנכ"ל בנק הפועלים.


                  השיר של עמיר

                  ג'ון לנון עם How do you sleep at night , שיר-שנאה לפול מקרתני שפירק את הביטלס. 

                  The only thing you've done was yesterday .

                  ראו מי מצטרף אליו בגיטרה.


                  לפני פיזור

                  למרבה הצער לא הציעו לי להשתתף אתמול בתחרות מלכת היופי של הדבורים. אני חושבת שזה בגלל משקלי העודף, אף שיש לי מותני צרעה.

                  דבורה מס' 7 זכתה בתחרות. ומה הפרס? חופש. ממממ.

                   

                  vlvtunderground@gmail.com

                  דרג את התוכן:
                    62 תגובות   יום שבת, 6/9/08, 11:16

                    התפעלתי שלשום מהכותרת המצוינת לראיון עם ירון זליכה בסופשבוע: "אני בסך הכל רואה חשבון עיראקי שיודע לספור כסף"

                    ואילו אתמול הופיעה בוקסית מהכתבה בכותרת הראשית בנרג'. "החשב הכללי לשעבר הותקף על ידי ידיעות אחרונות וערוץ 2 ומצא פתרון: להגביל בחוק את כוחם של כלי התקשורת הגדולים. 'זה לא אישי', אמר"

                    ואני רוצה להוסיף:

                    החשב הכללי לשעבר הותקף על ידי ידיעות וערוץ 2 ומצא (עוד) פיתרון: להתראיין למעריב.

                    האמת, הוא יוצא מצוין בראיון. לא יכול להיות יותר טוב. תשעה עמודים בהם ניתן לו לפרוש (שוב) את משנתו ולענות לכל צורריו.

                    העיקר שקיבלנו תשובה לשאלה מהי הקרבה המשפחתית שלו לשר הפיל, ב. בן אליעזר (אמא של פואד היא אחות של סבא של זליכה).
                    הבוקר מופיע עוד קטע מהכתבה.

                    ומה הוא עושה עכשיו? כתב ספר, הגוורדיה השחורה, והקים מכללה "שתכניס את הסטודנטים הערבים להיי-טק"
                    עוד הפתעה: הכתבה נפתחת בציטוט ארוך מהמדור של נחום ברנע.

                     

                    ואופס, כמה מפתיע, אחרי שהכותרת על זליכה התפרסמה בחמישי בסופשבוע, גם ממון של ידיעות דוהר על הסוס העיראקי עם ביקורת של סבר פלוצקר על הספר שלו, ומדור שזכה לכותרת "הצדק העיראקי, הצדיק זליכה" (החלק הראשון של הכותרת מתייחס להפקעת הרכוש של יהודי עיראק על ידי הממשל שם בשנות החמישים, הנושא של תחילת המדור).

                    ומה כותב פלוצקר על הספר?

                    "לא זכור לי ספר זכרונות של עובד מדינה שבו המחבר מרעיף על עצמו כל כך הרבה שבחים, ומחלק לעצמו כל כך הרבה מחמאות, בבחינת אני ואפסי עוד".

                    וגם
                    "האגוצנטריות של מחבר 'הגווארדיה השחורה' פוגעת אנושות בספר ועושה אותו לבלתי קריא"
                    פלוצקר גם מכחיש בתוקף את העובדה שידיעות, ערוץ 2 וגלובס יצאו נגד זליכה, כפי שהוא כותב בספרו.


                    הפניות השער של ידיעות

                    קונבנציונליות: שרה פיילין, פסיכיאטר המסביר את מעשי רוצחי הילדים, אורי בר לב, אבישג רבינר, סופר נני, שחר צוברי.

                    אבל כתבת תחקיר מטרידה אחת, מהמוסף לשבת לא מצאה את מקומה בשער: חברות התרופות מממנות תקנים מסוימים בבתי חולים (טובית נייזר) ואיך זה עלול להשפיע על הטיפול שמקבלים החולים ועל ההחלטות שמקבל הצוות.

                    מסמך שצריך לזעזע את מערכת הבריאות.

                    המייל של טובית - tovit-n@yedioth.co.il


                    מיכאל הנדלזלץ על למה?

                    אני ממליצה עליו המון אבל אני מקווה שברור למה.


                    VTV

                    שלשום דווח בחדשות 10 שהמשטרה תחקור את פרשת הוצאת הפתק של ברק אובמה מהכותל: הסעיפים - חוק הגנת הפרטיות; ביזוי מקומות קדושים.

                    אבל למה לא צוין כלי התקשורת שפרסם את המכתב (מעריב)?

                     

                    הראיון של בן שני עם קרנית גולדווסר.

                     

                    סיפור משעשע על תצלום  של דודי נסים מהערוץ הראשון, לשעבר כתב ידיעות שהתנדב פעם לצילום ומצא עצמו מככב שלא בטובתו כאילוסטרציה על מובטלים.


                    מה הוא אמר?

                    האם השופט אדמונד לוי אמר "אפילו אם הייתם מלקים אותי מאה מלקות לא הייתי מסוגל לדבר בהברה ליטאית" (הארץ)
                    או
                    "אפילו אם ילקו אותי מאה המלקות לא אצליח לדבר בהברה אשכנזית" (מעריב)

                    על פרשת ההפרדה בין התלמידיות הספרדיות והאשכנזיות בבית הספר בית יעקב בעמנואל.


                    לחם עבודה

                    תת המדור ובו ההצעות ממוקם, כידוע, בפוסט ענק משלו. אל תחמיצוהו.


                    כלכליסט מציע לכם להיות חלק מעולם הפרסום.

                     

                    ועדת התביעות הגישה כתב תביעה נגד אורלי וילנאי וגיא מרוז על הסרט מוסר שילומים.

                    מתי גולן תוהה מי יפטר את המפטרים.

                    בין היתר הוא מתאר מה קרה כשנמרודי מינה את דנקנר לעורך מעריב:

                    "ראש וראשון, וגם הרעשן ביותר מבין התומכים היה אמנון דנקנר - והפרס לא איחר לבוא. הוא מונה לעורך העיתון, למרות שקודם לכן לא ערך שום דבר.

                    "...חוסר הניסיון והעדר ההתאמה של העורך גרם לפיטורי עתונאים ראויים, והחלפתם ביוצאי מקומונים, ורמת העיתון הלכה והתדרדרה. ועתה - גם התוצאות העסקיות. מספר הקוראים והמנויים ירד בהתמדה, החשיפה בציבור נחלשה - וההפסדים תפחו. כלומר - כל הפיטורים שנעשו במשך השנים במעריב, והם היו כמעט המוניים - לא הועילו, מכיוון שמההתחלה הבעיה היתה נמרודי עצמו, ושיקוליו הלא מקצועיים. עכשיו מדובר על מכירת העיתון, אבל יהיה קשה לרוכש לתקן את הנזקים הכבדים שכבר נגרמו לעיתון בתקופת הניהול רווי ההתחשבנויות הלא מקצועיות שאיפיינו אותו".

                    דרש - עיתונאים ראויים פוטרו והוחלפו ביוצאי מקומונים. מה זאת אומרת יוצאי מקומונים? מה הם? סקנד בסט? עיתונאים גרועים יותר? למה, לעזאזל (ולמי) מתכוון גולן בתיאור המשונה הזה "יוצאי מקומונים"?

                    ומה, מי שעבד במקומון צריך לנצח להישאר שם?

                    אלוהים ישמור.

                     

                    שי דוד, תחקירן חדשות 10 פוטר.

                    שימו לב לתיאור הידיעה בנרג', ולשילוב של עוד הודעה קשה מחדשות 10. למה? אין שום היגיון או הסבר.

                     

                    אמיר כידן מגלובס יערוך את שוק ההון במעריב עסקים.

                     

                    מי רוכש את רדיו 99 מגאידמק? אלי עזור ודודי ויסמן.


                    העין השביעית

                    בניתוח כותרות שישי יש שני כשלים: בפעם הראשונה, כשלא בורר שם ה"יו"ר של ארגון פסיכיאטרי" (ד"ר רחל בלומנזון), ובפעם השנייה, הלגלוג על ניתוח ציוריה של רוז בידיעות.

                    ניתוח ציורי ילדים הוא חלק מהכלים בפסיכולוגיה התפתחותית של ילדים (ומבוגרים). אני לא מדברת על טיב הניתוח בעיתון, אלא על העניין העקרוני שמשמש רבות מאבחנים ומטפלים בילדים.


                    רוז

                    המוסף לשבת (ידיעות) בשערו עם "מה התחולל בראשם של הורים שרצחו את ילדיהם."

                     

                    ואילו מוספשבת (מעריב) עם כותרת שער איומה: "ילדים, מי בא עם אמא לאמבטיה?"

                    ברצינות, השתגעתם?
                    תוספת: לא שמתי לב שזו כרזה של המעצב להב הלוי.

                    לא מבינה את שיקול הדעת.


                    G

                    כתבת השער היא ראיון מצוין של חן שליטא עם יוסי גינסברג, ההוא שחזר מטואיצ'י.
                    למה הוא טוב? כי הוא מעניין, כי לא קראתי ראיון איתו כמה שנים, כי הוא עושה רושם של אדם אותנטי וכי שאלו אותו את כל השאלות הנכונות.
                    (הנה ראיון מ-2001).
                    ואם היה ראיון שפספסתי בדרך - אשמח לשמוע.
                    מח' הסברים: לא היה מזיק להסביר מה זה ( CFO (Chief Financial Officer
                    וגם (CEO (Chief executive officer


                    מדורות השבט

                    מי חזרה ל-7 ימים? גפי אמיר אחרי חופשה לצורכי כתיבה, עם מדור מעוצב ומלובב ובו היא מתנסה במיני מעשים מוזרים. למשל גלישת גלים.

                    הצליחה לגלוש? אההה.

                     

                    דנה ספקטור ב"זוויות חדשות על רוז פיזם ומה הקשר למאיה ס." שווה סיבוב מאוד.


                    ברשתתת

                    ארבע עיתונאיות איראניות נידונו לשישה חודשי מאסר מאחר שפרסמו באינטרנט את דעותיהן על חוקים המפלים נשים ועל הממשלה באיראן.


                    100 הנשים המשפיעות בעולם ע"פ פורבס, לחפצים ברשימה.

                     

                    מוכנים לסאטירה על רציחות הילדים בתקשורת? זהירות, לא לשונאי הומור שחור ובדיחות מקאבריות.


                    הלו, זה רדיו? כן!

                    תחנת רדיו רמאללה (93.6) הפסיקה לשדר - נותר רק צפצוף ארוך, שהחל בשישי בצהריים.

                    גם האתר נעלם. בשבוע האחרון שודרה רק מוזיקה, וכל התוכניות והחדשות נעלמו.

                    "חבל", כותבת א', מאזינה קבועה, "הייתה שם תמיד רק מוזיקה לועזית, שירים יפים ללא זכר לקרן פלס או זוועות גלגל"ציות אחרות".

                     

                    קרן נויבך ממחר בשמונה בבוקר, רשת ב', בסדר יום.

                    ההתייצבות חובה.


                    צרות בכותרות

                     מה באמת קרה לעדנה מזי"א ולמשחקים בחצר האחורית?
                    "הפך לאחד המחזות המצליחים בישראל בכל הזמנים". והנאנסת, מה איתה?


                    בלוגלנד

                    צפניה כתב על היחצ"ן ובלוגר הטלוויזיה

                    יש בפוסט המון מיסקונספציות, ובעיקר, שהמבקרים מקבלים דיברי חיבובין כל היום וצופים בחומרים שקיבלו מראש בזמנם הפנוי. לא ולא ולא.

                    בחלק מהחומרים העתידיים אמנם הם יכולים לצפות מראש (וזה לא "זמן פנוי", זה זמן עבודה) וחלק מהיום הם צמודים לפריים טיים, עוקבים אחר התרחשויות דרמטיות.

                     

                    סוכן התרבות אבי לבקוביץ על אירוע ההצדעה ליוצאי אתיופיה שייערך מחר באונ' ת"א.


                    קורעים בקפה - שיטת השקשוקה

                     

                    טלוטן על האנימציה בסרט.


                    חיי שרה

                    נשיונל אינקוויירר, זה שדיווח על הרומן של ג'ון אדוארדס, טוען שלשרה פיילין היה רומן מחוץ לנישואין עם שותפו של בעלה.

                    בלינק: צילום של הסגנית בביקיני פטריוטי ודיווח קצר על הפרשייה.

                    עדכון: דודי לוי קורא: עצרו - עבודה בעיניים. הנה התצלום המקורי.


                    מח' הגהה

                    כותרת משנה בשער "חמישי בערב" גלובס: "...מה עומד מאחורי מלחמות במשפחות עתירות ממון כמו... והאם ניתן למנוע אותם, או לפחות את פרסומם?"
                    זכר ונקבה ברא אותם.

                     


                    התיקונים

                    הבהרה מפורטת מתפרסמת בידיעות (9 למטה) בעניין אותו אימייל מזויף לכאורה בערבוב ברק/פריאל וכו'

                    "ב-21 באוגוסט 2008 פורסמה בעיתוננו ידיעה שעוסקת באהוד ברק ובהודעת אי-מייל שלכאורה קיבל ושאליה שירבב הכותב, יהיה זה אשר יהיה, גם את שמה של משפחת פדרמן בין שמות אחרים. בידיעה אף צוין כי הכוונה היא למר מיקי פדרמן, יו"ר אלביט תעשיות ובעל מלונות דן. באותה ידיעה, וגם בפרסום מאוחר יותר, נטען והודגש כי אפשר שמדובר בפרשה חמורה של הפצת אי-מייל מזויף. ברצוננו להבהיר כי אין לידיעות אחרונות טענה בעניין זה או אחר למר פדרמן, וצר לנו על ששמו השתרבב לפרשה פוליטית שאינה קשורה אליו או לעסקיו"

                     

                    ועל כך ייאמר, וואוו. האם מתקרב לקצו עידן התיקונים המסתוריים בהם לא מבינים הקוראים דבר וחצי דבר במדובר?

                     


                    שיחת סלון

                    הרוב המכריע של חבריי לא קורא עיתונים כמעט. מה שקוראים, קוראים ברשת. מיעוט מבוטל קוראים הארץ בימי שישי. אשר על כן, אני מדווחת להם בע"פ (רק בסו"ש) אם היה משהו מעניין ששווה להשקיע בקריאתו. ואז סיפרתי על הכתבה ב-7 ימים, על בתו של כדורסלן העבר עו"ד שמואל זיסמן, שלוקה בתסמונת רט
                    שיחת הסלון הייתה על השאלה - איפה עובר הגבול. כלומר מתי להפיל (גם אפרופו הילד בעל תסמונת דאון של שרה פיילין). היינו רק שתיים בצד שטען שהגבול לא ברור בכלל, ושיש הורים (לעתיד) שלא ירצו להפיל, גם אם יתברר שהעובר סובל ממומים מסוימים. והשאלות היו: בלי אצבע - כן, בלי רגל - כן או לא? בלי שתי רגליים? וכנהלאה. שיחה קשה.

                     


                    השיר של עמיר

                    הידעתם שעמיר זכה בתואר בלוגר מצטיין באירוע של הקפה?


                    לפני פיזור

                    העתידן ד"ר דוד פסיג, מחבר הספר צופן העתיד התארח השבוע בשתי תוכניות.

                    הוא מתראיין מצוין, והשתכנעתי לקרוא את ספרו. אבל מה, אני אומרת לעצמי, אולי תגמרי קודם את אשה בורחת מבשורה שאת קוראת כבר חצי שנה?

                     

                    vlvtunderground@gmail.com

                     

                    דרג את התוכן:
                      80 תגובות   יום שישי , 5/9/08, 15:23

                       

                      פרסום ראשון כולל סקופ! ראיון בלעדי עם קרן נויבך לקראת המהפך בחייה

                       

                      מיום ראשון הקרוב לא נראה יותר את זיו פנייך?

                      "לא תתחמקו ממני כל כך בקלות, אני ממשיכה להגיש פעם בשבוע, בכל יום חמישי, את תוכנית האקטואליה היום בחדשות, בערוץ הראשון, ואעשה פרויקטים נוספים בטלוויזיה מפעם לפעם. חוץ מזה בנובמבר תתחיל להצטלם העונה השנייה של אי זוגי בחינוכית".

                      ואיפה, הזכירי למאזינינו, נוכל לשמוע אותך ומתי?

                      "מדי בוקר, בין שמונה לעשר, ברשת ב' של קול ישראל. זו תוכנית אקטואליה חדשה ששמה בישראל סדר יום".


                      שם מקורי, מה אגיד.

                      "סליחה, אבל אף אחד לא תפס אותו עד עכשיו, להפתעתי הרבה. לפעמים הכי פשוט זה הכי פשוט".


                      צודקת, צודקת. תגישי את התוכנית לבד?

                      "פעם או פעמיים בשבוע ישבו לצדי מראיינים אורחים, אבל אני וצוות התוכנית נעשה מאמץ עילאי שהמראיינים יהיו מעניינים, אייטם בפני עצמו. כך למשל, וזה סקופ יקירתי, את הראשונה שמפרסמת זאת, ביום ראשון תשב לצדי כמראיינת-אורחת קרנית גולדווסר".


                      יואו. אשכרה סקופ. באמת שיחוק.

                      "שמחתי מאוד שהיא הסכימה. היא אישה מדהימה שריתקה את כולנו בשנתיים האחרונות וביום ראשון תהיה לה הזדמנות גם לדבר על עצמה, גם להעלות נושאים אחרים שמעניינים אותה וגם לשאול שאלות".


                      זה לא שִנמוּך, לעבור מהטלוויזיה לרדיו? כלומר מה, לא יראו אותך, לא יאפרו ולא ילבישו אותך, ותמונה אחת, כך התרגלנו, לא שווה יותר מאלף מילים? והרדיו, הוא לא מת עדיין? והכסף, בכלל.

                      "אני מוחה בתוקף על הניסיון לשנמך את הרדיו! זה מדיום נפלא עם אפקטיביות עצומה. שלא לדבר על השעה, שמונה בבוקר זו שעת הפריים טיים האמיתית של הרדיו, פוטנציאל ההאזנה הוא עצום, היכולת להשפיע היא מאוד גדולה, לא פחות מאשר בטלוויזיה, אפילו יותר. ולאיפור אני ממש לא אתגעגע".


                      מממ, את מסתמכת על סקרי האזנה/צפייה?

                      "כן, בהחלט, אני לא יכולה לחשוף את נתוני ההאזנה לגלי צה"ל ולרשת ב' בשעה הזו, אבל פוטנציאל ההאזנה הוא עצום".


                      ואם אני לא טועה, את מתחרה ברזי ברקאי, לא? חתיכת מתחרה.

                      "בשעה השנייה אני אכן מתחרה ברזי. וזו אכן תחרות גדולה. אתגר גדול ומרתק. אבל בשביל זה אנחנו פה, לא?"


                      ברור, בשביל התחרות. תגידי, איך ייראה סדר היום של סדר יום? מתחיל בלילה, אחרי מהדורות החדשות? או שיהיה הקטיקי, כלומר לקום בחמש ולקרוא את עיתוני הבוקר והאינטרנטים ולצאת למרדף אחר האייטמים והמרואיינים?


                      "לא רק בשביל התחרות, גם בשביל שיהיה מעניין. ומתחרות טובה בדרך כלל כולם מרוויחים. את מתכוונת איך ייראה סדר היום שלי?"


                      לא, אתחיל בסדר היום של התוכנית, כלומר בעבודה עליה ואחר כך, השאלה הבאה, היא על סדר יומך, כמקובל, בסגנון עדות נשים-שהן-אמהות-מתראיינות-על-הקריירה.

                      "התוכנית היא תוכנית אקטואליה, באופן טבעי, אני והצוות (העורכת מירית הושמנד והמפיקות אורית קרן ואורלי אבני) נעקוב ערב קודם אחרי מהדורות החדשות, נשכים קום בחמש אל העיתונים ונייצר את הליינאפ הכי חדש, מעניין ואחר שניתן לייצר. אבל המטרה היא בפירוש לא רק לעקוב אחרי, אלא גם לייצר כותרות ע"י חשיפת סיפורים שלא נחשפו עד עכשיו. בעיקר בתחומים של חינוך, איכות סביבה, משפט, פלילים. חלק משמעותי מהתוכנית הוא פינות קבועות, כמו למשל הפינה 'הוועדה המסדרת', שבה אנשים דעתנים יאמרו כל בוקר מה סדר היום האלטרנטיבי שלהם, להבדיל מכותרות העיתונים ומהדורות החדשות של אתמול/הבוקר. עורך המוזיקה הקבוע שלי יהיה איציק יושע וננהל מדי בוקר דיאלוג על המרואין הנחשק ביותר שלא הגיע לאולפננו".


                      בקיצור, תעשי כל מה שדורשים מציפי לבני לעשות, להתעמק בנושאים שנעדרים לכאורה מסדר היום הגברי בפוליטיקה ובתקשורת.

                      "אני באמת לא צריכה להוכיח לאף אחד שאני מבינה בפוליטיקה ובנושאים מדיניים. אחרי חמש שנים ככתבת מדינית וארבע שנים ככתבת פוליטית אני יכולה להתעסק במה שמעניין אותי. פוליטיקה מעניינית אותי מזוויות מסוימות. אני מודה שהספינים על המשא ומתן עם סוריה כבר לא מעניינים אותי. אני מעדיפה לעסוק במי מחנך את הילדים שלי, לאן הולך הכסף של ביטוח הבריאות ולמה זקנים בישראל זוכים ליחס נוראי. ושלא תחשבי שלא תהיה פוליטיקה, היא פשוט תהיה קצת אחרת".


                      ואם כבר מדברים על ילדים: איך לעזאזל תצליחי? כידוע לכולנו את גרושה (מדורון ברוש, עיתונאי מעריב). זאת אומרת שמיום ראשון, חמישה ימים בשבוע הוא יצטרך למעשה לקום בחמש ולדאוג לכל אופרציית ההשכמה ושינוע הילדים למוסדות החינוך?

                      "בלי להיכנס להסדרים המשפחתיים שלנו, בכל זאת נשאיר משהו בפרטיות, הרי שכולנו מתגייסים למשימה. בואי נאמר שהוצאות המטפלת שלי (שעדיין לא מוכרות למס!) יעלו באופן משמעותי".


                      אוי, זה טרגי, אבל אני מניחה ששקללת את הכל.

                      "זה אכן מעציב עד מאוד, עניין התשלומים למטפלת, אבל כן, חשבתי על הכל וזה כנראה שווה את זה".

                       

                      תגידי, ומה יהיה עם הבלוג שלך? את לא ממש משקיעה בו.

                      "אני צריכה להמציא את עצמי מחדש בבלוג. אולי זה יבוא בעקבות התוכנית החדשה? מי יודע".


                      הלוואי אמן.

                      "אם רק היו 36 שעות ביממה, הכל היה הרבה יותר קל".

                       

                      vlvtunderground@gmail.com


                      דרג את התוכן:
                        48 תגובות   יום חמישי, 4/9/08, 10:02

                         כך נימנע מתיאורים סנסציוניים * מי מקים חברה? * הנכדה הפוליטית תובעת את הפיל


                        גאידמק או דרעי? מי יותר יזיק לירושלים?

                        נשאלת השאלה רק אם הוא באמת מחסל את כל עסקיו בישראל, כבכותרת הראשית של הארץ, או שמדובר בעוד פעלול.


                        רוז

                        אחרי דיווחים סותרים אתמול בעניין בדיקת הפוליגרף של רוני רון, חוזר וכותב היום ידיעות שהוא יצא דובר שקר בבדיקת הפוליגרף.

                        לא עזרה תובנתי הפילוסופית מאתמול. הלוגו "נולדו אל מותם" עדיין מככב בידיעות.

                        מעריב מנסה להתמודד עם מלכוד הדיווח על רצח הילדים בכותרת ראשית -

                        הנהלים החדשים של משרד הרווחה "תוכנית חירום להצלת הילדים"

                        אם זה גם יעבוד וחייהם של כמה ילדים ינצלו - דיינו.

                        אבל מתבלבל בהמשך. 

                        בע' 3 מתפרסמת קריאה של חברי האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר: "התיאורים הסנסציוניים בכלי התקשורת עלולים לשמש מודל לחיקוי לאנשים המעורערים בנפשם, כפי שאנו מכירים במקרים של אובדנות" (ד"ר רחל בלומנזון).

                        נהפוך דף:

                        בע' 5, בענק, הכותרת הבאה: "מילאתי גיגית. תפסתי את הראש שלו והכנסתי לתוך המים. הוא ניסה להתנגד"

                        שלוש המילים האחרונות בענק.

                        העיקר שהפנמנו את המסר ונמנענו מתיאורים סנסציוניים. שאפופו.


                        להפיל תפיל

                        לא ייאמן, נכדתו של ב. בן אליעזר תובעת את הספארי על שהפיל מותק פגע בה "בגלל ליקויים בטיחותיים במקום".

                        די נו, אף אחד לא מתבייש? הסבא לא נתן למשפחה עצה טובה?

                        (ראובן וייס, ידיעות, 15)

                        הנחמה: ידיעות מודה שמותק הוא פיל זכר (ולא נקבה חו"ח), ולא כמו שטענו נחום ברנע ועוד כמה כותבים בעיתון במהלך האירועים.
                        וכמו שטרף קל טקבק: סוף סוף תביעה שאפשר לשלוח ל- stella awards.


                        שיטת השקשוקה

                        אלי גולדשמידט, סמנכ"ל התקשורת של החברה לישראל, משיב לטענות בעניין הסיקור התקשורתי של הסרט.


                        צרות בכותרות

                        "זפטה מסבתא" (ידיעות 27)

                        ניצולת שואה בת 80 עזרה למשטרה ללכוד חשוד במעשי מרמה.

                        יופי, אבל די.


                        ברשת

                        רשת חברתית חדשה באה לעולם, ספורטיבית לעילא, web2sport

                        בשיתוף עם ספורט 5. הוגה, יוזם ומי שעומד בראשה: משה חוגג.

                         

                        חבר'ה מתחדש. אני לא מסוגלת להכניס את ראשי לשם. אבל נסו. מה יש.


                        קורעים בקפה

                        מרמור מדרג את המדורגים.


                        VTV

                        אופיר בר-זהר במארקר עם גבעון שניר, מבעלי חברת ההפקה ריאליטי?.

                        לשאלה האם הצפת הריאליטי לא מוגזמת עונה שניר "אני קורא לזה אפקט הפרוזן יוגורט"

                        וההסבר של בר-זהר -  "שהיה אופנה חולפת של יוגורט בשנות ה-80".

                        ובכן, הפרוזן יוגורט חזר בגדול בקיץ 2008 ומציף את ת"א.


                        קצה האצבעות

                        העיר

                        בשער סקופ לכאורה: הומלס המתגורר על גדות הירקון טוען שראה אדם משליך מזוודה לירקון במועדים הרלוונטיים. הוא עבר בדיקת פוליגרף בחסות העיתון. על פי כותרת המשנה "מכון הפוליגרף אישר את גרסתו". על פי הכתבה: "התרשמנו כי הנבדק אינו אדם נורמטיבי וכי תפיסת המציאות שלו לקויה. ממצאי הבדיקה מתאימים לתפיסתו הסובייקטיבית".

                        וואוו, מסובך.

                        צרות בכותרות

                        כתבת השער של המארקרוויק היא ראיון בלעדי עם ינון קרייז העומד בראש חברת אנדמול, ממציאת האח הגדול.

                        נחשו מה הכותרת? לא, לא תנחשו.

                        "חי בסרט"

                        צרורות בכותרות

                        הכותרת הכי טובה של הסו"ש, נכון לעכשיו

                        "אני בסך הכל רואה חשבון עיראקי שיודע לספור כסף" (לראיון עם ירון זליכה בסופשבוע)
                        רגע, עוד ראיון עם זליכה? טוב, לא חשוב.


                        מח' מנויים שלום

                        מיילבק:

                        "ישראל היום מגיע אלי בימי שני, רביעי וחמישי. פנייה למחלקת ההפצה לא הועילה".

                        השבתי לכותבת שתבדוק עם השכנה, אולי בראשון ושלישי היא קמה לפניה, ענתה לי שלא, גם השכנה סובלת מאותה בעיה.


                        היום זה כבר היום השני השבוע שידיעות הגיע בשקית בלי כלכליסט. מה זה זה?


                        תקשורת התקשורת

                        אורנה בן-דור חולה בסרטן, ומתראיינת על כך להעיר (בזכות סדרת הטלוויזיה שלה, "מה הורג אותנו").
                        ^

                        ספר של ישראל סגל המנוח "זוגות בודדים" יוצא לאור. פרק ממנו מתפרסם היום ב-24 של ידיעות.
                        ^

                        תוכנית חדשה של ירמיהו יורם יובל ב-hot "שיחת נפש" מקלפת סלבז משריונם: מאילנה דיין דרך שמואל וילוז'ני ועד רונאל פישר, המדבר, כך לדברי המראיינת המתרגשת, אליען לזובסקי, על גמגומו. אלא שפישר כבר מכר את הגמגום הזה בעשרת הדיברות, אאל"ט.

                        ^

                        אסי דיין מגלם את בטהובן בסרט חדש של ויקטור בראון, במאי עולה מארגנטינה, שעובד לפרנסתו כמאבטח (24, ידיעות). הכתבה, ביקור על הסט, כוללת עוד כמה משפטים בלתי נמנעים עם דיין.
                        מה דיין עושה בין קאט לקאט? נחשו.


                        גוגל כרום
                        מצחיקות כל הביקורות המהללות את הדפדפן החדש. בניגוד לכתוב בעיתונים: הוא כן נתקע. הוא כן קורס. בסדר, מחלות ילדות, אבל אל תתעלמו מהמציאות.


                        לחם עבודה IT

                        או: נפוטיזם ב-velvet
                        שי שרגל (אח שלי), מקים חברת ייעוץ שתתמחה בניהול פרויקטים בחברות טכנולוגיות.

                        הוא עוזב את קבוצת תפן בה שימש כמנכ"ל PME, החברה הבת, המתמחה בניהול פרויקטים וכאחראי על הפיתוח העסקי של תפן במזרח אירופה.
                        החברה שהוא מקים תתמחה בניהול פרויקטים בחברות טכנולוגיות ובגופיIT גדולים, בפיתוח תשתיות ארגוניות לניהול פרויקטים, ובסיוע בניהול הפורטפוליו הארגוני, וכן תוכניות והדרכות מקצועיות בתחום.

                        שי שימש במשך כעשור כנשיא העמותה לניהול פרויקטים בישראל (PMI).
                        הוא הישראלי היחיד שזכה בתואר האמריקאי PMI Distinguished Contribution Award על שפעל להבאת תקני ניהול הפרויקטים הבינלאומיים PMBOK ותוכניות ההסמכה הבינלאומיות  PMP ותרגומם לעברית.

                        בימים אלו הוא במגעים עם מספר גופים מקצועיים בינלאומיים לצורך צירופם כמשקיעים בחברה החדשה.


                        ותקשורת

                        לפורטל אינטרנט גדול דרוש עורך ראשי לערוץ בידור. דרישות התפקיד: ניסיון עריכתי בכלי תקשורת מרכזי, ניסיון בניהול צוות עובדים, היכרות עמוקה עם עולם הבידור והתרבות,  ניסיון בעריכה אינטרנטית - יתרון, ניסיון בעריכת תוכן וידאו – יתרון.
                        bidureditor@gmail.com
                         

                        קבוצת הארץ עדיין רוצה למכור את חלקה ?

                        מו"ל מקוראשון, שלמה בן צבי, לוקח לידיו את תפקיד העורך הראשי. אמנון לורד, העורך הראשי בפועל של העיתון "ימשיך לשמש עורך בכיר ובעל טור שבועי".

                        פסטיבל ראש פינה ייערך ב-5-8 בנובמבר.

                        יו"ר הפסטיבל יהיו ד"ר יוסי ורדי ועמי גניגר, ועורכי התוכן הם כפיר פרבדה וליאון רוזנברג.


                        השיר של עמיר

                        ג'ורג' האריסון בהופעה, 1971 , עם Beware of darkness .  השיר במקור הוא מתוך All things must pass , האלבום המונומנטלי (יצא אז בפורמט משולש) שנולד לאחר פירוק הביטלס.


                        לפני פיזור
                        אמממ. Blackout

                         

                        vlvtunderground@gmail.com

                        דרג את התוכן:
                          57 תגובות   יום רביעי, 3/9/08, 10:48

                          למנוע את הרצח הרביעי * הדפדפן של גוגל קרס * כנס שיטת השקשוקה בווידיאו


                          ידיעות קורא לזה "צירוף מקרים". ישראל היום "מגפה", ובמעריב מתלבטים: "מגפה?"

                          ידיעות בחר היום בלוגו "נולדו אל מותם" כדי לתאר את הרצח השלישי.

                          יש לי בשורה אקזיסטנציאליסטית: כולנו נולדנו אל מותנו.

                          בהארץ לא מתרגשים. מקרה הרצח השלישי הוא הכותרת הרביעית בשער הארץ, ופה זה פשוט 
                          "מקרה נוסף של רצח ילד בידי אמו".
                          הכותרת הראשית ניתנה באופן תמוה לאריה דרעי, ש"שוקל" להתמודד על ראשות העיר ירושלים. למה, או. סיבה מצוינת: הוא קיבל "אור ירוק", המירכאות במקור, מהרב עובדיה יוסף. 
                          Cool.

                          אפשר להפסיק  להתפלא. גם האם המטביעה האחרונה לא הייתה מוכרת למשטרה ולרשויות הרווחה.

                          כנראה שזה המצב. הם, הילדים הנרצחים, תמיד יהיו אלו שיפלו בין כסאות הרווחה, ותמיד לא ישמעו עליהם. כי הם עלו לארץ. כי הם עברו ממדינה למדינה, כי הם נעו ונדו בין עיר לעיר ולא היו חלק מגני הילדים וממערכת החינוך.
                          יש קשר בין המקרים? אין לי ספק שיש. אז מה, לא לכתוב, לא לדבר? כן, אבל צריך לשנות את הטון, את המינונים, את ההתייחסות. ובעיקר להצביע על דרכי מניעה.
                          אני מציעה לעורכי החדשות והמגזין בעיתונים ובטלוויזיה וברדיו ואיפה שלא יהיה להתייעץ עם אנשי מקצוע - קרימינולוגים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, עובדי רשויות הרווחה - כדי להבין איך פועל מנגנון העדר, ומה עלול להניע אנשים מעורערים או בעייתיים מלכתחילה לחזור על דפוסי פעולה עליהם שמעו בתקשורת. אולי זה יעזור, אולי לא, אבל לפחות התקשורת תדע שעשתה כמיטב יכולתה למנוע את האירוע הבא ולא לעורר אותו.


                          רוז
                          בישראל היום מדווח שייתכן שרוני רון יצטרך לממן את החיפושים. ממש. גם אלי פימשטיין נתבע ונקבע כי יפצה את המדינה בסכום של מיליון ו-425 אלף שקלים.

                          רעיון מצוין. ומאיפה יקחו שני האנשים האלו את הכסף? הרי רון ממילא נסמך על שולחנה של אמו זה שנים, אז מה עכשיו? יקח הלוואות, יכריח אותה לקחת הלוואות?

                          לידיעות (ניר גונטז') יש סקופ לכאורה, אדם הטוען שנפגש עם רון ורוז ב-1 ביוני, כשבועיים אחר היעלמה ב-12 במאי.
                          מה חבל, אם כן, שאיש לא שם לב למשפט "הוא דבק בעמדתו כי הרג את רוז ב-12 ביוני וזרק אותה לירקון" (צ"ל כמובן 12 במאי) - כי כך מתבטלת סקופיותה של הידיעה.

                           

                          רון עבר בדיקת פוליגרף: דובר אמת או משקר?  גם בידיעות כתוב ששיקר, ואילו בחדשות שש בערוץ 10 - שדיבר אמת. בקיצור, הידיעות על הפוליגרף הן כפוליגרף עצמו - אי אפשר לסמוך עליהן במיל.


                          השבוי מניגריה

                          קצת מוזר שסיפורו של אהוד אבני, איש העסקים הישראלי שנחטף בניגריה ושוחרר אחרי שישה ימים לא תופס כמעט כותרות. אולי זה בגלל שבוע רציחות הילדים הנורא.

                          בידיעות הוא ממלא את ע' 11 ובישראל היום טור צד בע' 5. בהארץ - ידיעה תחתונה בע' 5. במעריב הוא הוגלה לע' 20.


                          ברשתתת

                          כבר ניסיתם את הדפדפן החדש של גוגל, גוגל כרום?

                          ממבט ראשון הוא עושה רושם טוב: המהירות שלו מפתיעה, האייקון הרבה יותר יפה מזה של האקספלורר או של הפיירפוקס, דף הבית שלו נחמד, אבל ממבט שני, הארץ מופיע בכתב ראי. וממבט שלישי: כתבתי את הפוסט הזה בכרום. נראה בסדר בהתחלה, עד הרגע שניסיתי להעלות אותו לאוויר. כרגיל, עשיתי קונטרול איי, קונטרול סי, אבל אז הופיעה הודעת שגיאה. הכל נמחק, ואי אפשר היה לחזור אחורה. הוא לא הצליח לשמור את השמירה. בקיצור, כישלון חרוץ. אל תנסו לכתוב בו בקפה. ומי יודע איפה עוד.
                          (כן, ערכתי הכל מהתחלה. מזל שיש לי תמיד גרסה ראשונה בוורד).

                          אהוד קינן לכד את אחת מהודעות הקריסה המשעשעות. אוי לצחוק כזה, אבל ניחא.

                          המשפטיים הכי מוזרים על הדפדפן החדש מופיעים במעריב אחורי:

                          "המהלך המעניין ביותר היא האפשרות ליצור קיצור דרך לשירותים ברחבי הרשת, כלומר ניתן להפוך אתרי אינטרנט ליישומים לכל דבר ועניין. הדבר הזה מצריך כמובן חיבור לאינטרנט, ומאפשר לגוגל להפוך אט-אט גם למערכת הפעלה..."

                          חיבור לאינטרנט? לא נראה לי.


                          ל-SEO של כלכליסט: עדיין, כשמחפשים בגוגל כלכליסט, מציעים לך בנימוס לתקן: "כלכלית?".


                          שיטת השקשוקה

                          כנס שיטת השקשוקה בווידיאו.

                           

                          ועוד סיפור קטן על האחים עופר.


                          היכן נעורינו

                          מעריב לנוער מנסה לחזור לתודעה. לא, לא שלי. של הקטנטנים. נראה.


                          קורעים בקפה

                          בשורתה מנתח את הקטלוג של איקאה.

                          ובנוסף מתברר שבאיקאה ישראל משלמים 30% יותר.

                          שערורית. מזל שהמיטה שרכשתי הכי זולה בישראל.

                          דקרדי חורזת שירים מתוך כותרות עיתונים.


                          בלוגלנד

                          כמה עולה פיירפוקס?


                          לחם עבודה

                          עידו קינן עוזב את כלכליסט.

                          אחיו מדווח. התגובות משעשעות לא פחות, כלומר יותר.


                          מח' הגהה

                          לידיעת הקריינים: שם המשפחה של אמא של רוז הוא פיזֵם. בצירה.


                          התיקונים

                          ישראל היום, ע 7

                          "הבהרה

                          הטענה לפיה סמנכ"ל קדימה, שולי פנחס, תומך בשאול מופז נטענה על ידי תומכי ציפי לבני. פנחס מכחיש את הדברים"

                          מצוין. עכשיו ברור לכל מה נכתב, איפה ומתי. הידד.


                          הכתבה מלאשה

                          הכתבה של ארנה קזין על הבלוגריות.

                          עמוד ראשון
                          עמוד שני (בכיכובי)
                          עמוד שלישי

                          תזכורת: כדי להגדיל את העמוד לוחצים על התמונה.


                          השיר של עמיר

                          פול מקרטני מודל 2006 , עם Jenny Wren האקוסטי והיפה.
                          מתוך האלבום Chaos and creation in the backyard.


                          VTV

                          ד"ר ח' ממליצה על הסרט הדוקומנטרי המשודר ב-yes דוקו, אריה בבית, על ילדים חולי סרטן. יצירת מופת, היא אומרת, וחבל שתפספסו.

                          מקס' אפשר לצפות אחר כך באתר, או לחפש שידורים חוזרים במהלך השבוע.


                          לפני פיזור
                          מתברר שלא משנה כמה יצקצקו מבקרים מרוצים מעצמם נגד האח הגדול - במהלך ליל הבכורה נרשמו 276 אלף גולשים ייחודיים באתר קשת (שבאו לחפש את האח הגדול - כך ע"פ הדיווח של קשת). אההההההההה.

                           

                          vlvtunderground@gmail.com

                          דרג את התוכן:

                            הפעילות שלי

                            אין רשומות לתצוגה