כותרות TheMarker >
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    ארכיון : 4/2007

    הנוקמת

    17

      

    44 תגובות   יום שני, 30/4/07, 11:45

     

    טלי פחימה * דודי בלסר * וינו וינו וינו * סקאד די * לוקאץ' * כוכבים אדומים


    וינו

    * בקריקטורה של אנגלמאיר ב-24 (למעלה) מודפס דו"ח וינוגרד, אותו מחזיק אולמרט, כספר באנגלית.

    טעות או רובד משמעות נסתר? כלומר מילא, אומרים שפרץ לא יודע אנגלית, אבל אולמרט לא יודע עברית?

    * אין ספק שהאתר הפופולרי ביותר היום יהיה זה של ועדת וינוגרד.
    בעצם, זה רעיון: למדוד רייטינג יומי לאתרי אינטרנט, בדיוק כמו לטלוויזיה.
    (כמה עלתה הוועדה? ע"פ ידיעות: 11.2 מיליון ש').
    * בזמן שנרג' מספר על היסטריה בשאר הערוצים, עם היוודע העובדה שלערוץ 10 יש דלפים מהוועדה, ירון טו-ברינק תוהה, בביקורת הטלוויזיה שלו, עד כמה מדובר בהישג עיתונאי, אם מישהו מדליף לך משהו אסור, ומה זה אומר בעצם, שדו"ח שהודפס בשב"כ ונחשב סוד מדינה, דולף לתקשורת.
    נכון, לכאורה בעייתי, אבל מהיכן מגיעות כל ה"חשיפות" לעיתונים אם לא מהדלפות של בעלי אינטרסים כאלו ואחרים? הרי זה לא שעיתון או עיתונאי שוכר משרד חקירות, או יוצא לחטט בחדרים אסורים ובפחי זבל או במגרסות, אז מה בדיוק חדש?

     


    טלי בלוגלי

    טלי פחימה פתחה Vlog בפליקס, כמו שעדכנתי אתמול. היום בשבע וחצי בבוקר היו לה כבר יותר מ-5,000 צפיות ו-10 מנויים. בעשר וחצי כבר היו יותר מ-5,650. עוד לא 12:00 וכבר יותר מ-6,000. עדכון: 23:30 - 8,200
    ציון משוקלל: 2 וחצי כוכבים.
    לדבריה החליטה לפתוח את הבלוג כדי להידבר דרכו עם השב"כ:
    "חלק גדול מהסיפור עסק בחיי המין שלי ולא בתיק שלי... השב"כ הוא האויב של כולנו", היא אומרת בו, "ארגון טרור שמפיל טרור על כולם".
    "עזמי בשארה, החשדות שלו היו די זהים לשלי.... הפעילות הציבורית שלו הייתה גלויה..... אני לא כועסת על המדינה אלא על השב"כ.... שאמנם מנהל את המדינה".
    פחימה היא אסירה ברישיון עד נובמבר. בשלוש השנים הקרובות נאסר עליה לנסוע לג'נין, כך היא מספרת. המטרה שלה, לקדם את הפרויקט לחינוך ילדים במחנה הפליטים בג'נין.
    "דברי לא יעברו צנזורה, כמו שראיתם בטקס הדלקת המשואות".
    תגובות נבחרות: "חולת נפש אמן תפלי מאיזה גג"
    "סבתא שלך זונה"

    אבל יש גם תגובות שפויות יותר, למשל בילי בוב הראשון:
    אני מגיב לך כאן כי מאוד התרשמתי מהופעתך בבלוג. אבל אני מבולבל. מגדיר את עצמי כשמאל, אבל לא יכול להתעלם מהמחשבה שזכריה זביידי מעורב ישירות בפיגועים כנגד העם שלנו. אני לא יכול שלא לחשוב שאולי הוא באמת משתמש בך ומנצל את הלב הטוב שלך. כי יש לך כוונות טהורות ובזה אין ספק. וכן, צריך לעשות שלום עם הפלסטינאים. שתי מדינות לשני עמים.
    אבל בינתיים אנחנו עדיין במלחמה, ומנקודת מבטו של אזרח פשוט כמוני נראה רק שהשב"כ עושה את עבודתו ומוודא שלא תמסרי מידע לאויב. לא בכוונה כמובן, אבל כפי שאמרתי אולי כן מתרחש כאן ניצול שלא בידיעתך. אני מקווה שלא תכעסי על הישירות שלי כי אני לא מכיר את המקרה שלך בפרטנות וכן הייתי רוצה לדעת על זה יותר.

    * ג'וליאנו מר קורא לבשארה להישאר בחו"ל.
    ולבלוג של פחימה כבר נכנסת?

     


    עבודה, לחם

    דהמארקר בחר את הליטיגטורים המובילים מקרב עורכי הדין. זאת אומרת לא דהמארקר אלא "עורכי דין מובילים" (מי? כמה? מותר לדעת?). אני מוצאת טעם לפגם בכך שאחת משתי החתומות על הכתבה, כרמל בן-צור היא בתו של אחד המובילים, עו"ד בועז בן-צור, ואני מניחה שאין צורך לפרט מדוע.

     

    גולשי אתר אולג'ובס התבקשו לענות על השאלה עד כמה המשרה שלהם חשובה להם. למרבה ההפתעה 62 אחוז אמרו שהם מחפשים משהו חדש.
    הלו? מדובר בגולשי אולג'ובס? אתר לחיפוש עבודה?
    זה כמו להגיע לבית בושת ולשאול את מבקריו אם הם מצדדים בקיומו של מוסד הזנות.


    טילי טילים
    בע' 9 בידיעות מופיע צילום של סקאד די, שנמצא כנראה בבסיס טילים סורי מבוצר. מה שמצחיק זה שקרדיט הצילום לסקאד די, המקשט את הידיעה המפחידה על התעצמותה של סוריה הוא, צילום: יח"צ. ואני רוצה לדעת - מי מיחצ"נ את סקאד די?
    הצילום אגב נראה פריים טלוויזיוני לגמרי.
    חוץ מזה, כותב אריה אגוזי: "בעוד שכלפי חוץ מדברים בכירי השלטון בדמשק על רצונם לפתוח בדיאלוג, מאחורי הקלעים הם ממשיכים להיערך לקראת עימות עם ישראל".
    ובישראל המצב שונה? גם אנחנו מדברים על דיאלוג, אז מה, לא מתחמשים במעבה האדמה?

     


    דודי/דרפור

    זו ההפגנה לשחרור פליטי דרפור הכלואים בישראל, בה השתתף אתמול (גם) דודי בלסר.

     


    הפקולטה למדעי הנינט

    לפני כשבועיים התבשרנו על הפקולטה למדעי הנינט. והנה ליאור ניב (ידיעות, 24, 11) הגיע לתיאטרון תמונע, וראה את הנינט מופיעה בפני כמה עשרות עובדי מדינה "שגילם הממוצע נושק ל-50". אחר כך ניסה לדבר איתה בחדר האמנים, ונינה סיפרה שהם היו מאוד שקטים ושהיא עוד צריכה לחשוב על איך היא מרגישה אחרי שהביאו אותה בתור "עמך".
    בכל מקרה, אני נרגעתי. אם זה כל הסיפור, נינט שרה בפני כך וכך, אז בסדר.

     


    מוהל, פדופיל ומציל
    קודם נכתב בסקופ על הפדופיל שהפך למוהל, ועכשיו מתברר בנרג' שהפדופיל הפך למציל.
    מומלץ לפיכך לצפות בילדים קטנים.

     


    VTV
    כולם מדברים על הפרק השביעי בעונה השלישית של עב"ן - עקרות בית נואשות, אז היום ב-13:30 שדח"ז ביס סטארס.

     

    כתבי התרבות הטלוויזיוניים של המדורות החדשות מתנגחים ביניהם, כשכל ערוץ מסביר למה השני אידיוט. בין היתר מזכיר גואל פינטו את הראיון התמוה עם דנה אולמרט על הספר שערכה, עליו כתבתי פה בשעתו.

    בין חיים אתגר/שרי רז/ אילן לוקאץ', במי תבחרו?
    הבחירה שלי:

    (צ'אקול)
    המסמל בעיני את הקול השפוי והמאוזן מבין השלושה.

     


    הלך לעולמו
    העיתונאי לוי יצחק הירושלמי. דניאל בלוך מספיד אותו.



    בלוגלנד
    נמרוד כתב פוסט המוקדש לשאלה מה יש להארץ נגד נקמת הטרקטור. הוא שאל גם אותי ועניתי שאין לי תשובה, והצעתי לו לפנות לעורכי המוסף הכותבים את ועדת המידרוג.
    מישהו יכול לעזור לנמרוד?

     

    אריק וייס כתב על אם-סי רבי, הבלוגר הפופולרי שזוכה לחצי מיליון גולשים בחודש בבריטניה, ואפילו נותן לי קרדיט על שהגיע אליו דרכי. תודה.
    בינתיים הכתבה לא ברשת, חבל, אבל האיש די מצחיק.
    הנה שוב, הבלוג שלו.


     

    לחם עבודה

    ראש מערכת האינטרנט של הארץ והעורך הוותיק, פיטר הירשברג, עוזב את העיתון.

     

    בשער ידיעות, בבוקסה קטנה מצד שמאל למטה, "מינויים חדשים בידיעות אחרונות"
    "שילה דה-בר (39) מונה לעורך ידיעות אחרונות. רון ירון (41) מונה למשנה לעורך.
    בתוך כך פורש מתפקידו עורך המשנה יואל אסתרון. הנהלת העיתון מודה לו על תרומתו המיוחדת בשנתיים וחצי החולפות"


    רויטל סלומון עוזבת את דהמארקר.

     

    ראיתם שדורון פישלר, ממייסדי עין הדג כותב בנרג'?

    למשרד עורכי דין בתל אביב דרוש/ה סטודנט/ית למשפטים, לעבודה מעורבת, כלומר מזכירות+משפטים, בשעות גמישות, כלומר בבוקר/אחרי צהריים.
    גם אם סטודנטים למשפטים לא ממש מסתובבים פה, נווטו אותם.

    (הפנייה - דרכי)

     


    צרות בכותרות
    "הבמאית ג'ולי שלז, מנהלת תחום התעודה בזכיינית רשת, הוחתמה בטעות על עצומת מחאה שהגישו יוצרים נגד ערוץ 2 * הברוך הסתיים בהתנצלות"
    למי שצריך הוכחה שהיידיש בפריחה, הנה היא כאן: ככה סתם באמצע עמודי התרבות של ידיעות.
    ברוך=אסון, תקלה, טרגדיה (מינוריים)

     


    לפני פיזור
    מוזר, יש לי כבר שני כוכבים אדומים מרענן שקד. בטח התכוון לירוקים והתבלבל.


    vlvtunderground@gmail.com
    דרג את התוכן:
      18 תגובות   יום ראשון, 29/4/07, 13:48

      מי-זה מי-זה * הפרסומת ל-VOD * תמונות הארכיון של אולמרט * פרולטר בכיכר * וגם סייד קשוע


      הוועדה
      * רציתי להכריז הימור על הרייטינג, שהתפרסם בינתיים, אבל מתברר שמסקנות ועדת וינוגרד לא הזיזו לאיש, כלומר לא הייתה נהירה מטורפת לערוץ 10 כדי לצפות במשדר המיוחד (שהיה א-רוך). מה זה אומר, שהעם נקעה נפשו?
      * הארץ נתן קרדיט לערוץ 10 בשער, ידיעות התעלם ובמעריב מוזכר ערוץ 10 במובלע אצל בן כספית בע' 2. ונשאלת השאלה: מי אחראי על ההדלפה?

      * אני במקום רה"מ הייתי דורשת לסלק מהארכיונים את כל התצלומים בהם מופיעה פדחתו הלא מסופרת. עכשיו הוא צריך לראות את עצמו בכל צילומי הארכיון מהמלחמה. לא נעים.

      * יומיים מסעירים לכאורה: מחר דו"ח וינוגרד (אופס, אבל הכל כבר ידוע), מחרתיים יפוג צו איסור הפרסום על חקירתו של עזמי בשארה - אז מה, מי ידליף מחר בערב?

      * ח"ח לשער של מעריב: עמיר פרץ עם יד על המצח, אולמרט עם יד תומכת סנטר, חלוץ עם יד בין הגבות ומתחת לכל אחד מהם לוגו צהוב גדול "נכשל" "נכשל" "נכשל".

      * שימו לב למודעת הדרושים הזאת.
      מה חבל שאין במי לאייש את המשרות המדוברות.


       

      כמה בריטי

      לפני שאתם נכנסים ללינק הזה, המוביל לתחזית מזג האוויר ביום שישי המרו בינכם לבין עצמכם על מספר התגובות.

      ועכשיו היכנסו. מה קורה פה?

      (אורי סבח שם לב)


      מורתי
      שכר מורה מתחיל יעלה מ-3,900 שקל ל-5,500. מממ. אולי כדאי לי לעשות הסבה.

      שבו מאחור

      בינואר כבר הוגשה עתירה לבג"צ נגד ההפרדה באוטובוסים של אגד
      ונכתב על כך במקוראשון במרץ האחרון.

      רוגל מתייחס לכך במאבד תמלילים אחרי שקרא כתבה דומה בבי.בי.סי ניוז.
      חובה לעקוב אחרי הסיפור הנורא הזה ואחר גורלה של העתירה.
      זכות הפולחן של הפלגים הדתיים פוגעת במקרה הנוכחי בציבור רחב יותר, וגם בנשים החרדיות עצמן, המוגלות כשחורים בשעתם לירכתי האוטובוסים.

       


      פר-סו-מות
      גפן כבר הקדים אותי על הפרסומת להוט VOD. גם אני חושבת שהיא נוראית, אבל לא בגלל שהיא עצובה חברתית, כהגדרתו.
      לא אכפת לי השימוש בטרנד הגירושין הקלילים, אבל אכפת לי
      1. מהמופרכות: גשם של גברים הממתין לך בחוץ אם את בלונדינית טובת מחשוף בת 25. כמו עם קרם הלחות העושה עור נפלא לבנות 18 וחצי, גם פה יכולות הנשים להתבלבל קצת.
      לא שאני חושבת שחשש מבדידות זו סיבה להישאר נשואות חס וחלילה וחס, רק צריך לזכור שמקסימום יקבל את פני הגרושה הטרייה גשם חומצי ומכאיב, אלא אם היא בלונדינית וגו'.
      2. מהקריאטיביות: מה הקשר בין פרק א' של סדרה ופרק ב' שלה, לבין גירושין ופרק ב'? בפעם הראשונה בה צפיתי בפרסומת עקבתי בדריכות, ניסיתי לנחש במהלך 60 השניות מה עתיד לקרות בהמשך, כלומר בסוף, ולא הצלחתי. בסוף, כשהבנתי במה מדובר חשבתי, נו באמת. זה מה שצריך לשכנע אותי להשתמש בשירותי ה-VOD? כלומר הסיבות לחבב את ה-VOD הוא דווקא עקרון הרצף והסדרתיות, לבלות עם אותה סדרה לילה אחר לילה, שעה אחר שעה, וזה בדיוק ההפך מהפרסומת.

       

      מודעה
      (ידיעות 9):

      טקס האזכרה להרצל "במעמד ממלא-מקום ממלאת-מקום נשיא המדינה חה"כ מגלי והבה"

       


      Markerweek
      רעיון העיוועים של פרולטר בכיכר הוא כזה: נופר סיני יצאה למסע רכישות פיקטיבי בכיכר המדינה כדי להיווכח שהיא זוכה ליחס משפיל (או להתעלמות) מהמוכרים.
      עכשיו: למה בכלל לצפות מהמקום הזה או מהמוכרים שלו למשהו? הרי הדרך הנכונה היא להתעלם מהכיכר, להדיר רגל ממנה ולא לצפות ליחס הולם מאנשים שכל יכולותיהם מתבססות על כך שהם יודעים "לזהות" אנשים לפי השעון או המכנסיים שלהם.


      אבל המוסף חוגג את ה-1 במאי, וזה כבר הרבה יותר טוב מכפי שאפשר היה לשער. חוץ מהכתבה המוזכרת יש אחת על חוק ביטוח הבריאות הממלכתי (רוני לינדר-גנץ) ועל הנסיגה במספר העובדים המאוגדים (חיים ביאור). ואת הכתבה של כרמל בן-צור על זכויות העובדים הזכרתי כבר באצבעות.


       

      אנג'י אל תלכי

      אנג'לינה ג'ולי גוססת, טוען העכבר שטוען הנשיונל אינקוויירר
      אבל למה אין לינק לעיתון אלא לערך של האינקוויירר בויקי?

       

      ואם כבר אנג'י: רוצים להשקיע בעולם השלישי?

      בקשה.


      כנס התקשורת
      * בדימונה ייערך ביום רביעי, 2 במאי.
      שרים, אישי ציבור ועיתונאים ידונו בסוגיות תקשורתיות בוערות.
      הזכות לדעת מול הזכות לפרטיות/ כלבי השמירה/ טלוויזיה וילדים.

      * פה צריך היה לבוא קישור לקורס "כתוב בעיתון" של טניה ריינהארט, אבל אני לא מצליחה להעלות את הקישור, ולכן תצטרכו להתאמץ קצת ולהיכנס לקולקטיב ולדווש קצת עד שתמצאו.

       


       

      סייד עצמאי

      בדרך כלל אני אוהבת מאוד את הטורים של סייד קשוע.
      הטור הנוכחי מתחיל טוב, כרגיל בקיטורי אין לי מה לכתוב, ונגמר בלי פואנטה עם הזונות.
      מה להשקיע בזונות?
      שלא יהיו רק זונות רוסיות? שיהיו גם ערביות? מקומיות? מה?
      וחוץ מהקיטורים הרגילים ומהאדישות ישנה התמרמרות, סוף סוף, על שהטור שלו נדחק
      "אחרי רשימות של סטייקים וטיפים למנגל ביום העצמאות"
      האם הקיטור הוא רק בגלל יום העצמאות?
      או בכלל בגלל המיקום המעאפן באופן כללי?

       


      א גרויסע מציאע

      ידעתם שיש ויקיפדיה ביידיש?

      ושקוראים לה וויקיפעדיע? ושיש בה גם ערך על BDSM? כבוד.

       


      בלוגלנד

      * אסף שגיב משבית שמחות ומנפץ את דמותו המהפכנית הזכה והמוסרית של צ'ה גווארה, ומסביר למה ימשיך להעדיף להיקרא קפיטליסט מסריח.
      * רואה שחורות
      הצטרף למהפכה הגלובלית.
      * למי יש הכי הרבה כוכבים בקפה? ליוסי בן טוב, 204 ירוקים.
      * זידאן
      על קלישאות הצילום בספורט.

      * תזכורת לידידתנו הקטנה יעל.

      תוספת: הבלוג של טלי פחימה.


      מי נגד מי

      * טלי ליפקין-שחק נגד רדיו ללא הפסקה.

      * כמה מוזר, המארקר מצטט ראיון עם אליעזר פישמן ממעריב.


      מח' הגהה
      במאי, לא מבאי.


      סוף

      ג'ק ולנטי, הנציג של הוליווד בוושינגטון


      בקו האש
      מי תומך בפליטי דרפור הכלואים בארץ? דודי בלסר (תודה ליהונתן קלינגר)


      צרות בכותרת
      למה הן חיות יותר?

      שער "רק בריאות" של ידיעות, ובצילום שלוש נשים מבוגרות ומקסימות, פרחוניות-שמלות וחייכניות.

      אז מה אני רוצה?

      האם רק אני שומעת נימת טרוניה בכותרת?

      המילה "הן" מרחיקה ומנכרת. הייתי חושדת שאת המוסף עורך גבר, אבל ממש לא, נאוה כהן היא העורכת.
      למה לא
      "למה נשים חיות יותר"?
      או, אם מדובר בעורכת,
      למה אנחנו חיות יותר

      אבל משומה, העורכת מאמצת נקודת מבט גברית.

       


      לפני פיזור

      המייל היחיד (כלומר תכפילו ב---) שקיבלתי מיום שישי ועד היום עסק בסוגיית מי זה-מי זה. הסברתי שאין לשאלה הזו תשובה מבחינתי מסיבות כאלו ואחרות.
      ודאי תרצו לדעת בכ"ז, נו, אז מה נהייה? והתשובה? כלום. קפה ג'ו, כך אני מקווה, נקבר בבית הקברות האקסקלוסיבי של הטוקבקיסטים שהצליחו להוציא אנשים משלוותם ונפשו מצאה מנוח.

       

      vlvtunderground@gmail.com

      דרג את התוכן:
        63 תגובות   יום שישי , 27/4/07, 15:09

         



        מיהו העיתונאי הכי גרוע? * וגם: ברנע נגד המבקר * מי זה יוסקה * והמכתב נגד שוקן


        עז מי?
        מאמר המערכת של הארץ תוהה אם פרשת עזמי בשארה היא לא טלי פחימה ב' אורי בן-דב כבר כתב על כך).
        בינתיים עוד מוקדם לשפוט, אבל דן מרגלית ובן כספית במוסף שבת כבר יודעים: "הוא לא ישוב", "היה לו מבט מלא בוז בעיניים כשהסתובב בכנסת", ומרגלית אפילו מציע איך להביא אותו לארץ: זכרו את אשר עשינו למרדכי ואנונו. המוסף של ידיעות משומה מתעלם מבשארה.

         


        המוסף לשבת (ידיעות)
        נכון בחג תמהתי על המשפט המוזר של נחום ברנע בראיון שלו לאילנה דיין, על מבקר המדינה רודף הפרסום? אז הנה, היום הוא ממשיך במתקפה עליו, והינשוף מנתח.



        טיים אאוט
        שאלת תם לגל אוחובסקי. אם אתה כל כך משוכנע בכך שלא עשית אאוטינג לפני שבועיים, למה בחרת בכל זאת לקרוא השבוע לאותה אישיות בשם יוסק'ה?
        כמו שכתבתי, מסכימה שלא היה בדבריך הקודמים אאוטינג בדיוק מהסיבות שמנית היום, אבל עצם העובדה שעברת עכשיו ליוסק'ה מדאיגה. מה שגם שתמיד אפשר לפשפש שבועיים לאחור.

         


        צווחת השעון
        גדעון ספירו
        כותב לעמוס שוקן מכתב בעניין החתמת השעון שנדרשת מהעורכים בדסק ובגלריה (פעולה המבטלת את ההסדר הקודם עמם, לפיו קיבלו שכר משמרת כפולה על 10 וחצי שעות עבודה), אחרי שקרא את המכתב של עו"ד איתי סבירסקי מאונ' ת"א שנשלח למו"ל.

        גם אני נגד ההחלטה השרירותית, סיפור שנמשך מפברואר האחרון, ובעיקר תמהה על ששוקן לא נפגש עם נציגי העובדים כדי לדון בעניין.
        מצחיק שדווקא היום מתפרסמת במארקר כתבה המציעה לעובדים דרכים לשמור על משכורותיהם.
        ובלי שום קשר, דבר אחד מטריד אותי במכתב של ספירו - התזכורת שלו לכך שצידד במאבקם של עובדי הדפוס בידיעות בעבר. לצדד במאבק שכזה יכול רק אדם שהיה מנותק מההתרחשויות.

        עובדי הדפוס דאז נהגו בבריונות, היו מצוידים בגינוני אדנות וכל המערכות של ידיעות ומקומוניו היו כפופות לגחמותיהם. הבילוי באולמות העבודה שלהם באותן שנים היה סיוט אמיתי לכל עורך וסכומי העתק שהרוויחו על עבודת הפרימדונה שלהם היו מעל ומעבר לכל דמיון (בקנה מידה עיתונאי ).



        7 לילות
        איש לא התנצל על הכתבה ששאבה את השראתה מ-GQ



        פרומו
        מצב הקרדיטים: זה של העורכת היוצאת עדי פולק כבר איננו, אבל קרדיט חדש לשי להב, העורך החדש, עוד אין. כך שבינתיים חתומים על העיתון שני סגנים: תרצה פלור הוותיקה ועמית אהרנסון.


         

        7 ימים
        ד. ספקטור מצאה את השעון הביולוגי הגברי וגילתה: גם גברים רוצים את זה: חתונה, ילדים וכל החבילה. מסכימה איתה, ואני משוכנעת שאף אחד מהגברים בסביבה לא יחלוק על כך.

         

        אילנה ברקוביץ'/ אסנת חכים/ ההוא מאבבא, יותר מדי זוהר בגיליון אחד.

         


        מעריב, השער
        בסשן השני של תמונות בעלי הטורים במעריב, כל מי שלא הוזכרו בשבוע שעבר פלוס כותבים נוספים. העיקר שאף אחד לא ייעלב.

        רוגל אלפר, שלישי מימין, בחיוך מאושר.

         


        זמן תל-אביב
        ממשיך בסשן הפרויקטים לחג. וגם הפרויקט הזה משתלב במגפת ההכי-הכי שאינה מרפה. והפעם, סצנות הסקס הקולנועיות הכי-הכי. חי נפשי שלא זכרתי לפחות 60 אחוז מכל התיאורים הסקסואליים פה, וטוב שכך.
        תגידו, למה צריך היה לפרמט את הגיליון הזה כהכי?
        אף אחד חוץ ממני לא מרגיש מיאוס מכך?
        מה שכן, שמחתי שהסצינה "שלי" - רונית אלקבץ וליאור אשכנזי בחתונה מאוחרת זכתה במקום הראשון.
        ותהיתי איך אף אחד חוץ ממני לא הזכיר את סצנת האוננות של איילת זורר בהאסונות של נינה, אבל אהבתי את הבחירה של יאיר הוכנר בסצנת האצבעות/צלליות בההסדר.
        בסה"כ גיליון דפדוף נאה, למעט הפרמוט.


         

        בנים גידלתי

        גילקי על הגאידמק בוואלה!


        צרות בכותרות
        בפרס הכותרת המטופשת זוכה "הכי יפה: הילדה מאי-טי".
        המדובר בשער האחורי של ידיעות, והילדה בת ה-32 היא דרו ברימור, שפיפל הכתיר אותה כאישה היפה בתבל. בחירה תמוהה, שאלה של טעם, אבל אחרי כל כך הרבה שנים, "הילדה מאי.טי"?


         

        בלוגלנד

        נכון, האנונימיות בכתיבת טוקבקי השטנה בסכנה לכאורה, אבל התהליך שצריך יהיה לעבור כדי לזכות בתביעה נגד מישהו והגבולות הרופפים הקובעים מה תקין ומה לא במהלך כתיבת הטוקבקים כל כך נזילים (למשל, שופט קבע ש"שרלטן" ו"גנב" הן מילים קבילות), עד שהגעתי למסקנה שעדיף לפעול נגד המשמיצים בכוחות עצמי. ד"ר מיכאל בירנהק מנתח גם הוא את פסק הדין.
        וכך, מכל האמור לעיל, ואחרי כמעט תשעה חודשים בהם ממרר טוקבקיסט אחד את חיי, ואחרי שהזהרתי אותו, ואחרי שביררתי את מגוון האופציות העומדות לרשותי כתבתי מיהו
        העיתונאי הכי גרוע בארץ.
        במקרה הזה, לשלוח הודעת abuse לספק האינטרנט שלו כדי שירחיק אותו ממני זה לא אקט שיספק אותי. את ההליך המשפטי אני פוסלת, כאמור, בגלל מגושמותו וסיכויי ההצלחה הקטנים שלו.

         


         

        לפני פיזור
        מצאתי אצל גדי את הלינק לסיפור הזה, שכבר שמעתי וקראתי עליו לא מעט בשבוע האחרון, על היעלמותן של הדבורים.

        אני תמיד קוראת את הסיפורים עליהן בגלל הקרבה העזה בינינו.
        זכרו, אם לא יהיו פה דבורים, תוך ארבע שנים ייכחד המין האנושי.

         

        מצטערת על הקצרנות, אבל המאבקים האלו עם כוחות השחור גוזלים ממני הרבה אנרגיות ומותירים אותי מרוקנת לחלוטין מכל יכולת לכתוב. אם אתעשת אוסיף בהמשך התייחסויות נוספות.

         

        vlvtunderground@gmail.com

         

         

        דרג את התוכן:
          22 תגובות   יום חמישי, 26/4/07, 17:46


              בן דרור ימיני יצא אתמול נגד הפקדת עשיית הסרט ג'פה בידי אייל סיון "שונא ישראל". הסרט עוד לא נעשה וימיני יודע בוודאות מה יהיה בו. הנה ראיון קודם איתו, מ-2001

          ועוד סיון.
          מעצבן אותי התיאור כאילו זה ה-סרט שייצג את 60 שנות העצמאות, כאילו לא יהיו עוד סרטים, על אף הצהרת הגופים הממnנים.

           


          ידיעות יעבור לדום
          למה מתכוון שרלי שטרית כשהוא כותב

          "במערכת ידיעות כבר החלו רבים מהכתבים להיערך לקראת כניסתם של דה בר וירון לתפקידיהם החדשים".
          איך נערכים הכתבים? ממרקים את המקלדות? מצחצחים את הפומה והנייקי? מחליפים חולצה ומעמלנים צווארון? מעבירים בראסו על סמל היחידה בכומתה? עוברים תגלחת ותספורת?מסירים את האבק מתמונתו של נח מוזס? מכינים זרי פרחים? מתקתקים ערימת הצעות לכתבות עתידיות ורעיונות איך לשפר את ימים/לילות/24 וגו'? איזה מין משפט שטותי, באמת. את רון ירון יחליף בתוספת האדומה אייל גונן, שפרש בשנה האחרונה מעריכת 24.


             

             

             

          טרום אצבעות

          עמיר הספיק לדפדף במוסף הארץ הבוקר:

          שער: תמונה מבהילה של אביגדור ליברמן (תומר אפלבאום, באובאו), ראשו הענק מזיע, עיניו ופיו פעורים, והוא מוצף באור כחול. מה זה ?!
          (V: המטרה - לעשות דמוניזציה של האיש. להציג אותו כמפלצת).

            הכתבה עצמה על מקורות המימון שלו: מסובכת מאין כמוה. הדיאגרמה מרובת החצים (ע' 20) שמסבירה איזה כסף הלך ממי ולאן - ממחישה את הסיבוך.


          (V: אותו דבר, אגב, אפשר להגיד על הקריקטורה המפלצתית המלווה את הכתבה על מסעותיה הרוחניים של שרי אריסון. איור: עמוס בידרמן)
          את שרי אריסון כדמות ניו-אייגי'ת. בקושי צלחתי. לא נכתב כבר המון על הקונפליקט הזה בין רוחניות-בשקל לאשה האגרסיבית שפיטרה 900 עובדים ?

            ועדת המידרוג - התייחסות ברנז'אית ל"קריירת התקשורת התמנונית-חמדנית" של חנוך דאום, ולפרסומות של זרמון-גולדמן - "הררי הזבל הנישאים". מי קהל היעד של המדור הזה?

            אפעס - תמונה נחמדה של אסי כהן, אבל במרכז התמונה עדיין מרוח הכיתוב "ארץ נהדרת - טפטים למחשב".

            והכותרת - "הבא בתור הוא סוס" דהויה מרוב שימוש.

             

            פורום העברית בווינט מצאה טעות משעשעת:

          לא תעברי לטרול אלא לטרוט.
          Trot=טפיפה.


          פר-סו-מות
          בטח שמתם לב לשתי פרסומות המשובצות לעתים כתף לכתף, המשתמשות באותו פסקול, "קאן קאן":
          האחת, נביעות, לגוף ולנשמה
          והשנייה, פרסומת האורביט עם המנגנת על השיניים.


          דאבל דייט
          כמה חופש יש בדת - הרב אבינר מסביר מתי מותר לך לצאת עם שני גברים במקביל: "לא מוסרי, אלא אם כן את מבוגרת ולא יכולה להמתין".
          מי אמר שאין פלורליזם ביהדות.


          ארי אשם
          ד"ר אורי בר יוסף מותח במוסף ספרים ביקורת קשה על המאמר של ארי שביט מיום שישי, 11 באוגוסט: "מאמרו המתלהם של ארי שביט, שמשיקולי עריכה לא ברורים התפרסם במעלה העמוד הראשון של עיתון 'הארץ'.... נראה שמאמר זה, יותר מכל שיקול ענייני אחר, שיכנע את אולמרט לאשר את המהלך שבו איבדו 33 חיילים את חייהם, מבלי שהושג כל הישג מדיני".

           


          ורדי אשמה (ו-ווינט גם)
          חברי קיבוץ כפר מסריק זעמו על התיאור של קיבוצם בתמונה של ורדי כהנא.

          כמה מהם כתבו טוקבקים, אבל רק אחד פורסם, והוא מצביע על אי הדיוקים. למה לא לתקן את הטקסט, כאילו מה, הטוקבק המפורסם צריך לשמש כתיקון?


          הישמרו מפני ליאור דקל
          הידיעה הזו, שפורסמה כבר לפני חודש בווינט, על זיכויו של האנס ליאור דקל, אחרי שחוקרת ילדים קבעה שאין להתיר לבת ה-12 הזו להעיד נגדו מסתובבת במיילים, וכבר קיבלתי אותה כמה פעמים, והיום פעם נוספת. אז אולי זה סימן להעלות אותה.
          המטרה: להזהיר את כל מי שרק אפשר מפני האיש.


          לקסיקון התקשורת
          בהעין השביעית עמלים לא רק על המעבר הסופי לאינטרנט (האתר מתוכנן לעלות ביולי ש"ז) אלא גם על לקסיקון תקשורת שימפה את העושים במלאכה ואת גופי התקשורת ובכלל, את כל סצנת בתקשורת המקומית. הלקסיקון יופיע רק במסגרת האתר, כלומר לא בדפוס, ויתעדכן בשוטף.
          כרגע מתוכננים בו כמה מאות מושגים: מפרטיהם של עיתונאים בני זמננו דרך עיתונאי עבר, ועד מושגים כמו נקודה; דתי מחמד; העיתון היהודי הראשון באמסטרדם; מוכר המודעות של משקיף, עיתון משנות ה-30 של המאה ה-20; תמורות בעגה וגו'.
          חוץ ממאגר המידע יהיו כלי עבודה כמו חקיקה הקשורה לתקשורת, פסקי דין ועבודות אקדמיות.
          ועכשיו, כשמתקשרים אליכם מהעין כדי לבקשה עזרה בתיעוד, מיפוי ואימות עובודת, שתפו פעולה. ואם יש למישהו רעיונות מה עוד צריך להיות באתר ובלקסיקון, בבקשה.
          על הלקסיקון עובד שוקי טאוסיג בסיוע תחקירנים.


          לפני פיזור
          אפשר למות בשקט:
          בת 13 מפנסילבניה ידעת לסמס סופרקאליפראג'יליסטיקאקספיאלידושס ב-15 שניות. היא זכתה ב-25 אלף דולר (סוכנויות הידיעות)

          vlvtunderground@gmail.com

           

          דרג את התוכן:
            20 תגובות   יום רביעי, 25/4/07, 18:15

             

            לפעמים אני לא יכולה לכתוב על נושא מסוים. לא כי אני עושה מלאכתי רמייה, אלא מאחר שאני יודעת שדבריי עלולים להזיק למישהו שלא חטא במאום. במקרים כאלו אני יודעת שאם אכתוב דבר כזה או אחר אעשה שימוש לא חוקי בחלקי מידע שברשותי, וזו עלולה להיות מעילה באמון שאנשים קרובים נותנים בי.
            לא, אני לא מדברת על אינפו שסיפרו לי וביקשו שאנצור בלבי, פה אין בכלל דילמה.
            ולא, אני לא מתכוונת ללא חוקי במובן הפלילי, אלא במובן הלא פיירי או לא חברי וכיו"ב.

            היו לי יותר משתיים-שלוש סיבות להניח ששילה דה-בר יערוך את ידיעות. היה לי גם ניתוח מוצלח של לוח השחמט. אבל חיכיתי, התאפקתי, החלטתי שלא לכתוב על כך. עוד לא. דיברתי עם כמה מידידיי, התכתבתי איתם, פרשתי לפניהם את האופציות. "כן, זה הגיוני", אמרו לי. החלטתי לשתוק בינתיים.
            והבוקר וואלה וגלובס חשפו, ולאחר מכן אייס וכל שאר האתרים.

            אגב, גילו הוא הממוצע בין וואלה! לאייס - 39.

            ונכון, הוא טס להודו לפני כשבועיים.
            בדבר אחד אני בטוחה: אם שילה יערוך את ידיעות, הקיפאון המתמשך במסדרונות ובמוצר לא יימשך לאורך ימים, זכרו ותתכוננו.

            עדכון חמישי, 10:30 - אפרופו דבריה של רוני קורן-דינר וההשערה שיואל אסתרון יעזוב אני רוצה להמר על הסגן: רון ירון, עורך המוסף לשבת.

            עדכון 2: אושר. ירון הוא הסגן. הלו שרלי, בוא נסגור על "פרסום שני".
            עדכון 3: אופס, טעיתי, לא שמתי לב לידיעה הזו שהתפרסמה בהארץ לפנינו.  


            לחם עבודה

            1. דרוש/ה וובמאסטר/ית יצירתי/ת, אחראי/ת ומתלהב/ת לתפעול שוטף מאוד של אתר אינטרנט קיים, מעוצב אך מוזנח. האתר (הפרטי) מלבב, מעניין ומאתגר.
            אני אתווך.

             


            2. לענני תקשורת דרוש/ה עובד/ת טראפיק למחלקת תפעול.

            התפקיד דורש: אנגלית ברמה גבוהה, יחסי אנוש טובים, אחריות וארגון, יכולת עבודה בסביבת מחשבים - אקסל , וורד וכו'. ניסיון - יתרון.

            תיאור התפקיד: עבודה מול מחלקת הרכש, מחלקת שידורים ומנהלי הערוצים , עבודה מול חברות הפצה בחו"ל- הזמנת חומרים על פי פורמט והחזרת חומר מושאל במועד.
            עבודה מול חברות שילוח בינלאומי, קבלת חומרים מחו"ל, קליטה במג'יק ושליחה לתרגום. עבודה מול חברות תרגום- ניהול תהליך קבלת חומרים, פתרון בעיות תרגום, פסילת חומרים, חוסרים בדיאלוגים וכו'.
            מתן מענה לחומרים חסרים, דיאלוגים, קלטות פסולות וכו' מול חברות בחו"ל.
            הפקת דוחות מעקב אחר כלל תהליכי הטראפיק.

            קו"ח לדנה

            dana@ananey.com



            3. וגם: איפה את/ה, עורך/ת תוכן לבלוג TV ישראל?

            galr@tapuz.co.il

             


            4. למשרד עורכי דין: סטודנט/ית למשפטים לעבודה חלקית מעורבת, בעיקר משפטים וגם מעט מזכירות, בשעות גמישות.
            למייל שלי.

             


            לפני פיזור
            חזר לאוויר ולווט גרסת הוורדפרס, אוגוסט 06'-מרץ 07'! איזה אושר!

             

            עדכון, 22:45: אדמודיע שהלילה בחצות יירד המסך על הקפה לרגל עבודות עפר וביצורים.
            אם חיינו ישתפרו ומהירות עליית הדף/תגובה תגדל, נסבול בשקט.

            vlvtunderground@gmail.com
            +
            +

            דרג את התוכן:
              31 תגובות   יום שלישי, 24/4/07, 15:17

               

               


              בזמן שנפנפתם, שאפתם, נשפתם, טחנתם, קצצתם, ערבבתם, תיבלתם, שיפדתם, פוקקתם והתפוקקתם וגו', מישהי הסתגרה בביתה כשריחות חומרי הבעירה והבשר הנא מבחוץ זוחלים פנימה באומץ ובנחישות מבעד לסדקים הצרים של הדלתות והחלונות ודפדפה את עצמה למוות. אז מי סבל יותר?

               


               

               

              Rewind
              נכון נהנינו מכפולת המשקאות של רונה קופרבוים ב-7 לילות (14)? הקפה של דיוויד לינץ', משקה האנרגיה של נלי? רק מה, שכחנו לכתוב מאיפה לקוח הפרויקט: מגיליון מאי של GQ (בצילום למעלה). אז זהו, עוד פעם לכתוב שלא עושים דברים כאלו ושזה לא חוקי, לא מוסרי ולא אתי? כבר הושמעו אותן אמירות בפרשת אלי ציפורי וגלובס, וכמו שאמרתי, אני מתקשה להאמין שאין עיתון שלא חוטא בכך פעם ב-.
              מעניין אם גם במקרה הזה תבוא התנצלות.
              נ.ב: נכון, היין של שימי תבורי לא מופיע שם.


               

               

              טרום גאידפארק

              ניב הדס וגם לירן (יפה הרקע), זה היה ככה ומוסיף. ואם מישהו מהנוכחים ישים נפשו במשהו ויגיע לשם וירצה לכתוב פוסטורח, וולקאם.
              יהיו ארטיקים חינם.

              שלמה ארצי, כך לפי ידיעות, סירב להופיע תמורת 450 אלף דולר.
              שאלה בחשבון: אם כל האירוע עלה לגאידמקי 420 אלף דולר איך הציע לארצי 450 אלף?
              אם רק הייתי יודעת לשיר במקום לכתוב (וגם על זה הדעות חלוקות) הייתי יכולה לקנות מחר (מחר!) דירה.


               

               

              המוסף לחג, ידיעות (עורך: ישראל וולמן)
              האם תקדים? אילנה דיין מראיינת את נחום ברנע, איש ידיעות וזוכה פרס ישראל. כלומר, עיתונאי ב- מרואיין בעיתון שלו עצמו. הראיון, כך כתוב בסופו, התקיים במסגרת טקס פתיחת ביתספר לתקשורת רוטשילד קיסריה של אונ' תל-אביב.
              שאלה (מקוצרת) ותשובה אחת לדוגמה:

              "למה בין לינדנשטראוס לאולמרט אתה בוחר באולמרט?
              כי אני חושב שלינדנשטראוס היה מינוי בלתי ראוי, ומה שהוא עושה לאולמרט הוא ההוכחה: הוא דורך על כל הקווים כדי להשיג כותרת טובה יותר. חבל שמינוי לתפקיד מבקר המדינה אדם שהוא חולה פרסומת"
              משכנע? אותי לא.
              וירון דקל ראיין בוושינגטון את תומס פרידמן, קולגה והחבר מניו יורק טיימס.



              הכי אחי
              מגפת ההכי הכי שלסיומה נשאתי תפילה לאלוהי הטרנדים, אך זה לא שעה לשוועתי, לא פסחה גם על ערוץ הרכב של ווינט, והנה, הכי ישראלי על הכביש.

              אבל מה לחסרת רישיון ולערוץ הרכב? העיקר שהקוראים אהבו.



              גירושין מוקדמים
              אם אני לא הצלחתי, אולי הכתבה הזו תשכנע אתכם שנישואים זה לא משהו.
              ואם צריך הוכחה מהשטח - איזו הסתערות יש על פוסט עצות הגירושין הזה.



              ישראל בת 59 (עורך: מיכאל הנדלזלץ)

              לבושתי עוד לא ראיתי את המלט עם איתי טיראן. ועכשיו, אחרי הטקסט של טיראן (שחקן שיודע גם לכתוב, מתברר), אני מתביישת עוד יותר.

              בגלל חיבתי לטבלאות ומספרים שתמיד משקרים, ובגלל שאך בנובמבר האחרון הסתבכתי כשנהג השאטל הניו יורקי אמר לי בוודאות שישראל היא עולם שלישי, עטתי על הכתבה הזו "עולם שלישי? אנחנו?", המשווה בין מדינות שזכו בעצמאות פחות או יותר באותן שנים.
              את הכתבה המודפסת מלווה איור של מיכל בוננו (חבל שלא באתר), הנקרא 59 לעצמאות ישראל - טבלת ייאוש לישראל. מבריק ואסוני גם יחד, כי הנה, הטבלה הסתיימה, וז? מה הלאה?



              כלכלה עצמאות, ידיעות (אין קרדיט)
              טוב לדעת על עוד מישהו ששווה 100 מיליון דולר, רון צוקרמן, "הגבר של ברקו" כהגדרת השער (נווית זומר).
              אבל כשעיתון כלכלי צריך לכתוב על זוהר, אין לו מספיק מילים נרדפות, וכך הפועל נ.צ.ץ חוזר חמש פעמים בצפיפות מבהילה:
              בשער: חברים נוצצים
              במשנה: איש המסתורין הנוצץ
              פסקה ראשונה: החבורה הנוצצת
              פסקה שנייה: אשתו הנוצצת; הזוג הנוצץ

              אני שונאת שאנשים עוזבים את הארץ - לא משנה מאיזה סיבות ולכמה זמן, זה לא עניינו של איש - ומתחילים להתנצל. כך למשל יונתן קולבר שעוזב באוגוסט הקרוב, אבל כבר מבטיח שישוב בפברואר 08 לבר מצווה של הבן, ושההיעדרות תימשך שנה-שנתיים. בשביל מה להצהיר? ובשביל מה לתת דין וחשבון? זכותו של כל אחד לנסוע מתי שהוא רוצה ולכמה זמן. רגשי האשם הישראליהודים קולקטיביים האלו מעצבנים אותי.



              עצמאות ידיעות (עורך: רענן שקד)

              ח"ח לכותרת דץלייף (אם כי אני חושדת שהיא עלולה לענג עורכים בלבד)
              אהבתי את ההתייחסות שלו לשמועות על אודותיו:
              "יש בארץ נהדרת מישהו או מישהי שלא יצאו מהארון, אבל הם מעיזים להוציא כביכול מהארון אנשים שהם לא בארון. לי אין מה להסתיר. אני אוהב נשים, ובגדול".

              וכאילו בתיאום מושלם, גם יהורם גאון שמתראיין למעריב אומר אותו דבר בדיוק:
              "יש לי נטייה רק לבחורות, לצערי, ולא מזיק שהן יהיו יפות, וזה סקופ. אני נותן לך סקופ".


              דנה ספקטור לקחה את הקרניבורים של בלייזר לטעום בשר סופרמרקטים. אבל מה הרעיון? לא עדיף לקחת נשים שיחוו דעתן על בשרים? הרי גברים ממילא נחשבים כטורפים, תביאי כמה מכרסמות סלטים שיתנו תובנות חושניות על בשר.

               

              ונעה תשבי, שאם אני לא טועה התראיינה כארבע בפעמים בחצי השנה האחרונה. העילה הפעם: הצעת הנישואים. עוד פחות משנה והיא תיחשב אישה מהוגנת. ואז אפשר יהיה לראיין אותה שוב.


               

              פירמה אפריל, גלובס
              השער מוקדש למתיחות בצמרת אורנג'. כדי להבין מיהם שני המצולמים (צמרת אורנג') ומה הסיפור יש לקרוא (על השער) 76 מילים. הרבה יותר מדי ארוך ומפותל.


              דפנה יודוביץ' כותבת על חיילים וחיילות כלהיט באמנות הישראלית (עדי נס, ניר הוד וגו'). בין היתר היא מראיינת את "אחד מאספני האמנות החשובים בישראל" עמוס שוקן. יפה שהסכסוך המתוקשר - שוקן הוא זה שהתלונן על אלי ציפורי גלובס/פייננשל טיימס - לא השפיע במוסף הזה של גלובס.


              יוני רז פורטוגלי מראיין את שר התיירות החדש, יצחק אהרונוביץ'.
              הוא מספר על שיחת טלפון לה היה עד "אני עסוק, אני צריך להרים פה את התיירות".
              "קשה לדעת אם הוא מדבר כך מכיוון שהוא בא כדי למנף את הענף או רק מכיוון שעדיין לא נבלע בתוך קלחת העשייה", כותב יר"פ.

              ולי יש אופציה שלישית: אולי הוא מדבר כך כי עיתונאי יושב מולו?

               

              כותרת משנה: "דוד אבנר, המנכ"ל המסתגר והלא תקשורתי של אורנג'... העיתונאית ורד שרון-ריבלין מסבירה למה ...

              מה מוזר פה? למה צריך היה להוסיף "העיתונאית" לפני שם הכותבת? הרי לכבוד הזה לא זכו שאר הכותבים. שמא נחשד שהכותבת אינה עיתונאית?


              ולגופו של עניין: 7 עמודים על אורנג'? על מה ולמה?


              אורן פרסיקו כותב על פרשני ומדווחי המלחמה האחרונה בעיתונות, אבל העין השביעית הקדיש לכך גיליון שלם בספטמבר, וגם לאחר מכן הייתה כתבה נוספת.

               



              מגזין עצמאות, מעריב (עורך: נטע ליבנה)
              יהורם גאון מתראיין. האם יש קשר בין הידיעה המשונה על כך שהופיע בבירקנאו תמורת כסף (ידיעות, 18.4) לבין הראיון הזה, כלומר מאחר שלא התראיין לידיעות זכה לידיעה מרושעת? הוא חלקו הראשון של הראיון (טלי ליפקין-שחק) מוקדש לכך וגאון לא חוסך את דעתו (גם בתיקתק שורת האחרון תהה זיסוביץ לפשר הידיעה), "הכתב הפוץ".


              עוד כתבה על סרטי הפולחן הישראליים. עם כל חיבתי לקולנוע ישראלי כשמגיע לו, מאז ומתמיד שנאתי את הפולחניות סביבו ואת הלעיסה המתמדת של נכסי הצלולויד שלו, מאסקימו לימון ועד הלהקה, כך שעוד כתבה עוד פיסות טריוויה - מאוס מאוס.


              ח"ח לעיצוב הכתבה על השופט עדי אזר (אבי אשכנזי) - כפולה פותחת עם האקדח בחול - ובכלל על הכתבה.



              מוסף עצמאות, מעריב (עורך: אלון גולדשטיין)

              ח"ח לשער הזברה הכחולבנה עם המגן דוד על הצוואר ולכתבת השער - שלושה תסריטים דמיוניים, מה היה קורה עם מדינת ישראל היתה מוקמת במדגסקר/אוגנדה/ארה"ב (ליאור לנדנברג)



              הצעת ייעול
              למה כל עיתון צריך שני מוספונים? לא עדיף היה איחוד התיקים?כך היה נחסך כסף על הפקה ועריכה וגו', והקוראים היו מקבלים מוצר אחד שמנמן ולא שניים מדולדלים.


               

              בלוגלנד

              אילן מהקפה (כלומר הוא באמת עושה קפה) מספר שחיפש מנהלת אישה ולא מצא.

              שימו לב לדיון שהתפתח בנושא. האם חברת השמה לנשים היא לא דרך להנציח את האפליה?

              נכון תמיד אני מתלוננת על הזמן, הזמן והזמן? שמואל מרחב המציא כלי להתעמת עם הזמן האבוד. לי הוא לא כל כך מתאים כי אני מיד נתקפת דיכאון על מה שעלי למחוק מהרשימה שהוא מציע, אבל אולי יש פה אנשים שאישיותם משובחת משלי.
              רדו קצת למטה בפוסט.


              דארווסקי כותב על הבלוג כנדבך משמעותי ברזומה, בדרכו לגיוס עובדים. בלוג, הוא אומר, יכול להיות הרבה יותר ברור מbuzzwords בהן משתמשים מועמדים בתיאור קורות החיים שלהם.

              בבריטניה נערכת תחרות הבלוגים הכי טובים. ואלו הזוכים.
              בבלוג של מק-רב, דה ראפינג רבי.


              אביעד ק. פתח בלוג חדש, בלוג תחת אזהרה שמטרתו לרכז את כל השחיתויות.
              אני לא מתלהבת. כלומר כן, אפשר גם לפתוח בלוג שימפה את צינורות הביוב בגוש דן, אבל מה, אין מספיק מזה בשוטף? כלומר בקולחין?


              תומר ליכטש מתעצבן מהשיר של אהרן שבתאי על בשארה שפורסם בהארץ.


              אביגיל דיווחה (בתגובות לפוסט רגע לפני) על הפגנת מחאה נגד התעללות בבני אדם בבית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב. ההפגנה תיערך מול שער בית החולים ביום שני 30 אפריל ב-11:00-14:00
              אביגיל מביאה נתונים של עמותת מגן לזכויות אנוש על מות מטופלים פסיכיאטריים לאורך השנים בלוויית הטענה שמשרד הבריאות מסרב לדווח את סיבות המוות ואינו מאפשר חקירה גלויה באשר לגורמים שמאחורי מקרי המוות הללו.
              יהודה קורן - סגן יו"ר העמותה 052-3350928

              cchr_isr@netvision.net.il

              יאיר הוסיף בתגובתו שהעמותה שייכת לאיגוד הסיינטולוגיה. אביגיל ענתה לו: אז מה?
              בקיצור - למעוניינים לבדוק את הפרשה - אלו הפרטים.

               

               

              הבוקר גיליתי טרגדיה שאין שנייה לה: ולווט בוורדפרס נעלם מהאוויר, ובקישור, ההודעה שאני מקבלת. שיגרתי מיילים היסטריים לכל מי שרק אפשר, מישהו יכול להושיע? שאחרת, 8 חודשים כתובים יירדו לטמיון.

              אגב, אל תתעלמו מרשימת הקשרורים משמאל: ראשית אפשר לראות שם את המסלול היומי (כלומר לפחות שלוש פעמים ביום) שלי, ובנוסף, אפשר להגיע מהרשימה לרוב אתרי החדשות בארץ, כך שזה יכול לחסוך לכם לא מעט שיטוטים.



              צרות בכותרות
              "הערכות: מזוז לא יסתפק בהשעייה שהחליט הירשזון; ידרוש התפטרותו" (שער גלובס)
              what??



              מח' הגהה+תוספות ערכיות
              יפה שהשופט תומך בחירשים ובשפת הסימנים.

              ואיפה טעות ההגהה מי ימצא? נכון, בלוגו. שיח חירשים.
              חירש, קירח וכו'.



              קוראים בקפה
              פנייה נרגשת למחלקת תפעול, בקרת איכות, שדרוג המוצר ומה לא: כמות ההתנתקויות האינסופית והגלישה הסלואו מושנית מקשים נורא ומשבשים את הכיף. אני יודעת שהכל צרות טובות, ושזה בגלל העומס הכבד, אבל פליז, תזדרזו, לא אבקש בינתיים שום בקשות לשפצורים, העיקר ששני האסונות האלו ימוגרו.

              מספר הפעמים בשעה שאני זוכה למסך
              The connection has timed out
              הוא עצום. וגם הופעותיו של המסך המוזר ההוא, שכולל רק לינקים.



              לפני פיזור
              רציתם המנון חדש? (טוב, לא אתם, שוקן) הנה עיבוד חדשני, בלי מילים.


              שירת עם אחד של כוסברה.
              לא היצירה הטובה שלהם, אבל.

               

              vlvtunderground@gmail.com

               

              דרג את התוכן:
                31 תגובות   יום שני, 23/4/07, 07:14

                 

                זה קרה בדיוק היום לפני שנה, ערב יום העצמאות, כשאני עמוק במחתרת, בתוככי ישרא בלוג.
                פתאום, בצהריי יום הזיכרון צץ הטוקבק הזה בפוסט דגלים דגלים:


                עמיר פרץ (האתר שלי) , 14:00 2/5/2006:
                ולווט יא ולווט, חביבת לבי, הולך להיות לך יום עצמאות שמח מאין כמותו. חנוך מרמרי הקדיש לך שני עמודים בגליון החדש של "העין השביעית" שנחת על שולחני. תחת הכותרת "מהפכת הקטיפה" הוא מתאר את תולדותייך, מספר שהוא מכור לך, נותן לך את כל הקרדיטים האבודים שנלקחו ממך, וכותב בין השאר ש"תופעת ולווט היא חידוש מסעיר... צורה חדשה, יצור רשת טהור". על הטוקבקים שלך (אנחנו!) הוא כותב: "זהו מועדון הוויכוחים הרענן ביותר שקיים כרגע בנושאי עתונות ותקשורת, ומי שמצליח לפענח את הקודים ואת השיח האסוציאטיבי, יכול לחלוק תובנות ובהזדמנות זו גם לשתף בדעתו בעניין".
                ובכלל נראה לי שהעין השביעית החדש צריך לעלות כאן לדיון. יש כתבה חשובה על הטוקבקים האכזריים באתרי הברנז'ה השונים וכתבה על היחס החיובי של העתונים לקוקאין, שתיהן ראויות להתייחסות ולדיון.

                 

                הייתי בשוק, הרי לא ידעתי דבר וחצי דבר על הטור העתיד להתפרסם. לקחתי את האופניים והתחלתי להתרוצץ ברחבי העיר (יום הזיכרון, ערב חג), ולחפש העין השביעית בדוכנים ובחנויות הספרים. אם הייתי רק מתעשתת לרגע וחושבת בצלילות, ברור למעשה שלא היה שום סיכוי שביום שהעיתון מגיע למערכות העיתונים כבר אפשר יהיה למצוא אותו ברחוב.
                אחת התחנות הראשונות שלי הייתה תולעת ספרים, מרבץ עיתונאים ידוע. ניגשתי למוכרת ושאלתי אותה בלחש (פראנויה, מחתרת וזה): "יש לכם העין השביעית החדש?" ההיא לא שמעה אותי וגם התעצבנה שאני לוחשת וצעקה בקול גדול למישהו: "מוישה, יש לנו העין השביעית?"
                הלבנתי. הייתי משוכנעת שזה הסוף שלי. התחלתי לסגת אחורה בבהלה. בלי להסתכל. מאחורי, כך התברר חלקיק שנייה לאחר מכן הילכה מלצרית עם מגש ועליו בקבוק קולה. נתקלתי בה, הבקבוק התנפץ בבום על קולי על הרצפה שהתמלאה בנוזל החום, המקציף והדביק. ברחתי משם, משוכנעת שכו-לם שמעו, הבינו ויודעים מי אני. לא נכנסתי לתולעת אחר כך במשך חצי שנה.

                 

                אחרי כמה שעות מצאתי את העיתון איפשהו והייתי מוחמאת, נבוכה וסמוקה, ובכיתי מהתרגשות (ומאומללות). אני חושבת שאחרי קריאת הפסקה המצוטטת הבאה התחלתי באופן לא-מודע את הספירה לאחור למרות ובגלל שפרסום הכתבה והגלים (קוראים פלוס התייחסויות) שבאו בעקבותיה היו אחד הפיקים של הבלוג.

                 

                "...ארגונים, כמו יצורים חיים, רוצים לגדול - ובמיוחד אם הם בלוג מצליח. השלבים הבאים שמחכים לוולווט הם הרחבת המעגל, לא רק בעוזרים וכותבים אלא גם במשווקים, בניסיון להפוך את היומן הספונטני לעסק, וכשזה יקרה, זו כמובן לא תהיה אותה ולווט שלא הכרנו. הרי כשנכיר, יפוג הקסם" (מהפכת הקטיפה, מרמרי, שם).

                 

                יום אחר כך התייחסתי לטקסט בחנוך היקר.
                כחודשיים אחר כך הכרזתי על זהותי.

                 

                (*לפחות מותני הצרעה נותרו).

                 

                vlvtunderground@gmail.com

                 

                דרג את התוכן:

                  רגע לפני

                  2

                    

                  25 תגובות   יום ראשון, 22/4/07, 16:56

                  נחקר, השעה, התפטר. והכל ביום אחד? דייייי.

                  * אביגדור ליברמן נחקר באזהרה
                  ומה עם סיפור בתו והחברה שלה? עוד כמה שנים?
                  * אברהם הירשזון השעה את עצמו.

                  (בידיעות מופיעה הידיעה כבר בכותרת הבוקר).

                  ועזמי בשארה התפטר.


                  יחי הקטנוניות
                  פישר נולד בזמביה (רודזיה לשעבר). כשנולד רודזיה עוד הייתה קולוניה בריטית. ב-64' זמביה הפכה לעצמאית על חלק משטח רודזיה. על החלק השני זימבבואה התעצמאה בתחילת שנות השמונים ולכן פישר נולד ברודזיה (טרם התפרקותה).


                  איפה אני?

                  בשער מעריב שישי הופיעו שמות ותמונות של כל בעלי הטורים בעיתון:
                  אראל סג"ל
                  דן מרגלית
                  עפר שלח

                  אודטה
                  אבי רצון
                  רון מיברג
                  אדם ברוך
                  שרי אנסקי
                  יהונתן גפן
                  ליאורה (!)
                  בן כספית
                  ועכשיו, איזה שם חסר (בטעות, בטעות)?
                  רוגל אלפר
                  ומי הקים קול צעקה? ומי נעלב נורא (ובצדק)? נכון.

                   


                  שם חם
                  מאמצים כה גדולים למצוא את האיות הנכון לשמו של הרוצח? לא אצלנו. לשם השוואה, המחבל היהודי, עדן נתן-זדה שרצח נוסעי אוטובוס בשפרעם כונה במשך שעות ארוכות נתן צוברי. ולא נזכיר מה קורה עם שמות הפלסטינים המשובשים פה יום יום ושעה שעה.
                  (עדו אברהמי)

                   


                  טפו, הקפה שלכם
                  נחשו מי מבקר?
                  "...עבור הזכות המפוקפקת לשבת בשולחן של המקובלים, עיתונאים ויוצרים בארץ מוכנים לבלוע חוקי הנהלה קטנוניים ומסרסים. בימים שבכל העולם תאגידי אופל משתלטים על רוח החופש של האינטרנט, אנשים בארץ שאמורים להיות נאורים מקדמים את השמרנות..."
                  נכון, אביר חופש הביטוי המשוכנע שצילומי נשים מתחת לחצאיותיהן זה קביל, חמוד, מתקדם ונאור.

                  וחוץ מזה שלושה חברים סיפרו לו שנורא קל למצוא פה זיונים ולכן, הוא קובע, מדובר באתר שידוכים. איזה תחקיר מעמיק.

                   


                  שלומית ליר Vs העיר
                  שלומית מתלוננת למה אין מספיק נשים בגיליון הכי ישראליים של העיר. שאלה יפה ונכונה ומצדקת. אבל אפשר לשאול אותה לגבי כל דבר: למה אין מספיק שרות?

                  למה אין מספיק עורכות עיתונים (לא כולל עיתוני נשים)?

                  למה אין מספיק חברות דירקטוריון? למה אין מספיק מנהלות מחלקה בבתי חולים? וגו' וג'ו.
                  לפחות ביום האישה הוקדש גיליון שלם של העיר לנשים, אותו ערכה אישה.

                  גם זה משהו.

                   


                  לחם עבודה ושעשועים
                  * לחברת תרגום בת"א דרוש/ה עובד/ת למשרה מלאה המשלבת בקרת טקסטים מתורגמים, תעדוף מתרגמים וקשרי לקוחות.

                  דרישות המשרה:

                  • ניסיון קודם בעבודה עם טקסטים כגון תרגום, עריכה וכד'.

                  • ידיעת השפות עברית ואנגלית על בוריין.

                  • שליטה מלאה ב- Word ובשאר תוכנות ה- Office.

                  מקום העבודה: תל אביב.
                  קו"ח: jobs@tran-s.com
                  נא לציין בשורת הנושא קו"ח למשרה מס' 2055.

                  ++

                  חנוך דאום יערוך את היום שהיה במקום זאב חספר.
                  ++
                  איך קרן מיכאלי, שרק בסופשבוע סיפרה ב-7 ימים על עבודתה הקשה כמורה, ועל השלמת ההכנסה שהיא עושה בבאדי שופ, מתכוונת גם להגיש לייט נייט בנרג'?
                  אם היה לי ילד בכיתה שלה הייתי מאוד מודאגת שלא תגיע עייפה ללימודים חלילה. וגם אם הייתי המנהלת שלה. או שרת החינוך. עכשיו אני סתם מודאגת.

                  ++
                  ברביעי יתאחדו מקוראשון (שהופך ליומון) והצופה (אחרי שכאמור, עורכו גונן גינת נפרד בשישי). עכשיו רק צריך למצוא שם חדש:
                  צופון * צופרון * מקורון הצופה * וגו'. הצעות?

                  ולשעשועים

                  נכון שסופשבוע לא מרקיע עדיין, אבל רוח הצוות, הגיבוש והאהבה בין ארבעה עורכי המשנה שיצאו לבילוי משותף בהחלט בתוקף (גם לסרבני הלינקים כדאי: מדובר בצילום איכותי, חד פעמי, היסטורי ומרגש).


                  בלוגלנד

                  לירון מרוז תוהה אם ידיעות עם ברק ופרס
                  והתשובה, כן. יש בעיה? משו?

                   

                  נגיחה של זידאן על נו, זה. ספורט.

                   


                  לפני פיזור
                  יזכור.
                  +

                  vlvtunderground@gmail.com
                  +

                  דרג את התוכן:
                    36 תגובות   יום שבת, 21/4/07, 14:27

                     

                    יום העצמאות יחול מחרתיים ורק אז יגיעו גליונותיו המיוחדים והבוודאות מעיקים, אבל נראה שאת כל שאריות הפרויקטים הגרנדיוזיים ואת ההכנות ליום הזיכרון שייפתח מחר בערב דחסו לעיתוני סופשבוע, כך שכבר עכשיו קצתי בכל סממני הישראליות והמילונים (הזירה הלשונית של רוביק רונזטל במוסף שבת תפחה למילון שכולל ביטויים כמו רוחניקים ו-ווס-ווסים, יפי נפש ויקה פוץ וגם מסעודה וופקצות. אכן, חידושים מפליגים) והאפיונים, כמו גם בכל הדרכים המצוינות לעשות את הבשר על האש, כולל פירוט הערכים התזונתיים, יש או אין, ומה לא כדאי לאכול (קבב ונקניקיות, כמובן, כתוב בעסקים מעריב).



                    אחרי שעמוס שוקן קרא שלשום להחליף את ההימנון, ב-7 ימים פנו למעצבים כדי שיחליפו את הדגל, ב-G פנו אליהם כדי שיעצבו סמל חדש למדינה (ובשער מנורה מבננות של יוסי למל, כי אנחנו רפובליקת בננות, נו ברור) ולכל עיתון דחפו דגל ניילון מקופל בקפידה מחומר כל כך סינתטי, זול ודוחה, שכל נגיעה בו גורמת לצרמורת קשה ולרתיעה עצומה בעקבותיה. אבל אלו רק סמלים, ומה שצריך באמת זה לעצב מדינה חדשה, ועד שזה לא יקרה, כל הפרויקטים הסמליים האלו סתמיים לגמרי.

                     


                    7 ימים
                    ננו טכנולוגיה, גרסת ש. פרס:
                    מהו הנשק החדש?
                    "הננו-טכנולוגיה מאפשרת מזעור מאוד גדול. היא מאפשרת אופטיקה מהפכנית, רובוטיקה חדשה לצבא. כמו שיש מטוסים ללא טייסים, אפשר לעשות יחידות צבאיות ללא חיילים. אפשר לתת לגוף המתגונן מגן עמיד מפני כדורים ועוד כלי נשק".
                    (ראיון אופטימי עד מאוד לאמירה לם ואמיר שואן עם הנשיא לעתיד, כולל הכותרת בשער: "אני ווינר").
                    והמתכון שלו לבריאות וכושר:
                    "עשרה רגעים פלדנקרייז בכל בוקר ואני לא יודע מה זה כאבי גב... הפסקתי לעשן אני לא יודע מה זה כאבי ראש".

                     

                    הפתעה

                    "לא בחרתי בהוראה כדי להרוויח כסף"
                    (קרן מיכאלי ליסמין לוי)

                    הסיבה לראיון היא כמובן שמיכאלי מדגמנת לבודי שופ. כמה חבל שלא כל המורים יכולים לדגמן כדי להשלים הכנסה, אבל אולי מיכאלי יכולה להירתם ולעזור לקולגות שלה בקמפיין להעלאת שכר המורים? מה המשפט היחיד שלה בראיון המתייחס לנושא? "המעמד של מערכת החינוך הוזל, המשכורות לא ראויות".

                     


                    עיתון תל אביב

                    עוד שת"פ בין ווינט לידיעות, כלומר לעיתון תל-אביב: פורום מקומי.

                    לא רק שקריקטורה של ארקדי ממנגל עם דגל מעטרת את השער, בפנים מוקדשת כפולה לשאלה, חגיגות ארקדי, בעד או נגד. שישה אנשים ראויים (יקיר אלקריב, ישראל גודוביץ, אורנה בנאי, מרגלית צנעני ורל נדל) הוזעקו כדי להביע דעתם בעניין. מיותר. למה שמישהו ירצה לקרוא שש דעות שונות בסוגיה שנלעסת כבר שבוע ימים ברחבי התקשורת? מקס', הייתם מביאים דעה בעד, דעה נגד וסגרתם סיפור, אם רציתם לצאת ידי חובה.

                    אחרי הכפולה יש מודעת פרסומת לאותן חגיגות מדוברות.


                     

                    7 לילות
                    בגיליון הקודם קרא תומר קמרלינג להפסיק לתמוך בקולנוע הישראלי כי "הוא כבר הולך לבד". השתוממתי ולא הבנתי מה קרה לקמרלינג. השבוע עונים לו יאירוה ובטיים אאוט גל אוחובסקי. האחד מבקר, השני יוצר. מעניין לשמוע מה קמרלינג חושב שבוע אחרי על הטקסט שלו, אם הוא מתחרט, רוצה להתווכח או שיש לו תובנות חדשות.


                     

                    המוסף לשבת+G
                    בזמן ש-7 ימים מופיעה כתבה על השירים המולחנים של הנופלים, המוסף האדום הלך על הדור הבא: הסמסים האחרונים ששלחו הנופלים.
                    מכל מה שנכתב עד כה על הסמסים, על כך שהם יצרו שפה חדשה, על התקציריות שלהם, ויש גם ספר מבוסס סמסים, ההודעות האחרונות של הנופלים הן הקשות מכל.

                    לא צריך יותר לחטט במגירות נסתרות או אפילו לחפש בלוגים סמויים, מספיקות הודעות של שבע שמונה מילים כדי להנציח.

                    (ולהבדיל אלף אלפי, מה שהוביל לאשפוז של צ'ו סונג הוי/ אורלי אזולאי, היו אינספור הודעות טקסט ששלח לסטודנטית אחת).

                     

                    ב-G הציעו לעוברים ושבים לנסח נאום מדיני ליום העצמאות. הבעיה היא שהציעו להם לעשות את זה על פתקים, כאילו אנחנו בשנות השישים. אם הייתם מבקשים מהם לסמס את ההודעות, זה היה בטוח הרבה יותר מוצלח ומנוסח.
                    חוץ זה מי יכול להבין את כל כתבי היד המשונים המובאים פה והשגיאות, והמחיקות. לואו טקי לגמרי.

                     

                    אביבה קרול פנתה לכל מיני מרוויחי משכורות נמוכות (פרויקט דומה היה בהעיר לכבוד יום האישה לפני חודש פלוס), כולל שרי גולן המורה שכתבה בלחץ חברתי, (אבל רגע, מה עם תמונה? הרי היא המרואיינת הראשונה, לא?)


                     

                    זמן תל אביב
                    או-הו, סיפורים שכתב קוטנר בספר המחזור (ניר גונטז'). אני הרבה יותר מדי זמן בעיתונות. זה ברור, וההוכחה: קראתי כבר כל כך הרבה פעמים על קוטנר ותאונת הסקי שלו. באחד הגליונות המיוחדים שערך אמנון רבי באמצע הניינטיז, כשהיה עורך סופשבוע, הופיע הסיפור המלא של קוטנר, התאונה ואובדן הזיכרון, שהשתרע על פני הרבה אלפי מילים. והנה, עכשיו עוד וריאנט על הנושא. כמה נורא, אין סיפורים חדשים, אה?

                     

                    ח"ח על הראיון עם הבן של מרואן ברגותי, קאסם.
                    עדקון: מתברר שראיון ראשון עם הנער נערך ב-24 של ידיעות ב-26 במרץ.
                    לוקחת את הח"ח בחזרה.

                     


                     

                    פרומו

                    "רוצה בנות" (לי-אור אברבך) מדברת על תוכניות הנשים בטלוויזיה, מנקודת המבט הגברית (המשבחת). מוזרה לי מאוד ההפרדה הזאת לעזרת נשים/עזרת גברים, גם בכתבה.

                    עכשיו תסבירו לי איך זה שבצילום של בנות לא מופיעה דנה ספקטור, מאושיות התוכנית. מה, בגלל שהיא מהעיתון המתחרה?


                    vtv

                    רעיון תמוה לתוכנית טלוויזיה חדשנית לילדים. מה הרעיון? לדחוף את המילה בלוג לכל מקום? טלוויזיה, אינטרנט וגו'?


                     

                    בלוגלנד
                    אצל רפי גליק: שרון, מורה בישיבה יוניברסיטי לא מורשה להשתתף בתחרות דרשות. הבלוגוספירה התקבצה כדי לעזור לה.

                    אופק נמרוד-לי בשיחה עם יחצנית.

                     

                    פרויקט 1 במאי של לחץ חברתי: מחזירים את הכבוד לאדם העובד.

                     


                    לפני פיזור

                    מזמן לא נתקלתי בסו"ש עיתונים מיותר כל כך.

                     

                    עדכון: אמש הגיב עמוס שוקן על פרשת ציפורי. אופק נמרוד-לי ענה לו. היום הגיב שוקן שוב.


                    vlvtunderground@gmail.com
                    צועק

                    דרג את התוכן:
                      33 תגובות   יום שישי , 20/4/07, 19:16


                      אצלנו לא עושים כסף, אצלנו מתחתנים עם כסף
                      (מולייר)



                      עמוס שוקן על פרשת אלי ציפורי אצל צביקה אלברגר.

                       


                      וקצת אצבעות שחרחרות

                      אין לי כל כך זמן ולא הספקתי לקרוא הרבה, ובכלל, תכננתי היום פוסט אחר לגמרי ואפילו משעשע (אולי אצליח להרים אותו אחרי חצות, רמז למי שצריך היה לסייע לי בכך), אבל אני מרגישה צורך עז להפסיק את ההתדיינות בפוסט הקודם, לנער את האבק ולהמשיך הלאה, אז הנה כמה הבלחות קלות בטרם אתפוגג לתענוגות שישי בערב.


                       

                      הראשיות

                      מרעישה הכותרת של ידיעות:
                      "יותר יורדים מעולים"
                      לראשונה זה 20 שנה נרשמה פה הגירה שלילית.
                      למה אני לא מופתעת?

                      אבל New York Travel ממליץ על טיול של ארבעה ימים לתל אביב. או, זה הגיוני.


                       

                      מיסטיקה
                      מה קרה לראש הדסק בהארץ אתמול בלילה?
                      "הקמע הכזיב, והפעוט הפליט מת מרעב"
                      סוף העולם קרב. עכו"ם השתלטו על הארץ.

                      אבל המיסטיקה לא נעצרת פה, היא נמשכת גם בכתבה המסכמת של לילי גלילי את פרשת רצח תאיר ראדה.
                      בסופה היא מספרת על מתקשרת שהגיעה למשרדם של עורכי הדין, והצביעה על הרוצח (קראו בעצמכם את הפסקה האחרונה). אבל שטויות, זו אנקדוטה, לא זה העיקר.
                      כידוע, וכפי שנכתב גם במעריב במהלך השבוע החולף, ישנם גם שלושת הנערים שעצרו טרמפ זמן קצר אחרי הרצח. אחד מהם עדיין לא נמצא. זאת אומרת, המשטרה עוד לא הגיעה אליו. אין ספק שאהדת התקשורת נתונה בשלב זה לרומן זדורוב. יש לשער שהמשטרה תצא רע מאוד אם יתברר שלא הוא הרוצח, ואפילו התוכנית של מיקי רוזנטל לא תעזור.

                      אני מזכירה שהכל התחיל ביום בו נעצר זדורוב כחשוד ברצח לראשונה, כשתמונתו התנוססה בכל העיתונים, בלי להסס בכלל.

                      העובדה שמדובר בזר, חסר אזרחות ולא יהודי הופכת את זדורוב לקורבן מושלם.

                      שימו לב לצילום המצוין של דרור ארצי/ ג'יני - זדורוב ועורך הדין שלו, עם פס המתכת ביניהם והסימטריה בין שני הפיות המדברים כשהפס עובר ביניהם בדייקנות.

                       


                      גלריית שישי

                      ח"ח לכתבה של משה גלעד על הנוסעים לבדם, והבוז לכל החברות המקפיצות את מחיר חבילות הנופש למטיילים בגפם.
                      (אתה רואה גילקי? אמרתי לך)

                       

                      לאביב לביא: על מנת שהלחם לא יגדל גבעות עובש, השלך אותו למקרר מבעוד מועד.

                       


                      להארץ סופח מין גיליון חגיגי של העיר, "הישראליים 100- המושגים הכי כחול-לבן". למה אין כיתוב לאף תמונה?

                       


                      7 ימים
                      גפי אמיר כתבה על גיל ההתבגרות המוקדם של הילדות (שש, שמונה, עשר). לבי לבי ורחמיי הכנים על ההורים.


                       

                      Rewind
                      עמוס שוקן קרא אתמול להחליף את ההימנון, לקראת חגיגות השישים לישראל, כדי שגם תושביה הערבים של ישראל יוכלו לשיר ולא ייתקעו על המשפט "נפש יהודי הומייה".
                      קוראי הארץ יוצאים מדעתם.

                       


                       

                      לחם עבודה
                      דרוש/ה עורך/ת למדור שיווק פרסום ומדיה בדהמארקר.
                      sami.peretz@themarker.com


                      עורך הצופה, גונן גינת נפרד מקוראי המדור הערות קטנוניות ולא חסך את דעתו על בן-צבי.


                       

                      פר-סו-מות
                      "השיער חוזר לחיים ואני חוזרת לעשות לכולם את המוות" (אסנת חכים בפרסומת לקרליין)
                      מאחר שאני מגיעה בכל פעם רק לסוף הפרסומת אני קוראת לקופי/תסריטאי/ת שחיבר/ה את הטקטס, או לצופה מתמיד/ה שיסביר לי את המשפט הזה כי אני מתה מסקרנות.

                      תודה.


                       

                      זוהר בדשא של השכן
                      ברפאלי מפופרצת במסעדה באל.איי.


                       

                      בלוגלנד

                      על תרבות התגבוב של גליצ'ים - המקום הכי נמוך באינטרנט.

                      יוסי בן טוב (165 כוכבים ירוקים, הכי הרבה בקפה) הודיע על פרישתו.
                      לא הצלחתי להבין למה. משהו עם עינא בישא והתמכרות.
                      ולא, הוא עוד לא מצא עבודה. עוצבות הקפה נקראות לעזור לו. בכל דרך שהיא.

                      אלן גינסברג חש דחף עז לכתוב שוב- והפעם על אולמרט, המתחמק ממסיבות עיתונאים.

                       

                      בני ציפר על כל תולדות המאבק בינו לבין גדי טאוב (כן פרסמתי מאמר שלו, לא פרסמתי וגו').



                      למי יש יומולדת היום?

                      התשובה במהופך

                      (רלטיה)



                      לפני פיזור
                      תזכורת:
                      1. אני לא קוראת את כל העיתונים. אני דוגמת אותם.
                      2. לא פעם אני מדלגת על דברים חשובים, ואז אני מקבלת תזכורות בשמחה.
                      3. אין שום סיכוי שאקרא גיליון אחד שלם מתחילתו ועד סופו.
                      4. הציעו לי כל מיני הצעות - למה שלא תקראי כתבה אחת בלבד ביום ותנתחי אותה, לפחות פעם בשבוע? על פניו עצה נבונה שגם יכולה להקל עליי את העבודה. למעשה אני מתקשה בכך בגלל תחושת ההחמצה. אולי זו טעות, אבל אני מנסה להקיף ממעוף ציפור יום שלם בתקשורת, מדי יום. ככה זה, תאוותנית שכמותי.

                      vlvtunderground@gmail.com

                      דרג את התוכן:
                        83 תגובות   יום חמישי, 19/4/07, 11:33


                        אל ג'זירה
                        השיקו ערוץ ביו טיוב.

                        (ויה סינמסקופ)


                         

                        ראשיות
                        מעריב זוכה בפרס הכותרת התמוהה: ערן שנדר: "נשבר לי"
                        ידיעות בפרס הכותרת הבטחוניסטית "אשכנזי מעלה את משכורות הקצינים"
                        הארץ מתרחק מהביצה כמה ק"מ: "גייטס: המאמץ הדיפלומטי לבלימת איראן עובד היטב"

                         


                        השרוול של גלובס
                        ההודעה של גלובס "מהיום, הערב שלך נראה אחרת", המתייחסת לפורמט החדש של גלובס הערב (עורכת: לילך סיגן) ריגשה אותי: "איך שומרים על מקצוענות כלכלית ויחד עם זאת יוצרים מגזין שהקורא אינו חייב להיות דנקנר, שויד או פישר כדי שיבין מה כתוב בו"?

                        ידעתי, מדברים עלי בלי להזכיר את שמי.
                        הצצה לעיתון הדיגיטלי, פתוחה לכל. לא יודעת מי עיצב (אין קרדיט, וחבל תיקון: יש בתוך הטקטס, דניאל מרמרי, אין בריבוע הקרדיטים באופן קבוע) אבל זה בהחלט נראה טוב: מאוורר, טקסטים קצרים עם המון חללים לבנים.
                        חידושים גדולים ודרמות תוכניות עוד לא מצאתי (אבל העיתון הגיע ארוז בשרוול אדום נאה), נקווה שבעתיד הקרוב.

                        הספקתי להתעצבן על:

                        "בונקר הידע: קווים לדמותו של העובד מסתיר הידע".
                        יעקב ברמץ, פסיכולוג קליני, סבור שבונקר הידע בארגונים משול לפולניה שמסרבת לתת את המתכון של העוגה שהצליחה לה, או שהיא שותלת בו הטעיות".

                        כמה התייחסויות מיזוגניות, שוביניסטיות וגזעניות במשפט אחד.

                         


                        נעל בראש

                        מעריב שער+אחורי: "המטען החשמלי של הקרוקס" מה? שואלת עצמה מי שמקרקשת עם הקרוקס בבית כבר שנתיים. מתברר, כך מהאחורי שהכפכפים אסורים לנעילה בבי"ח בשוודיה, כי המטען הסטטי שנוצר בגללם פוגע במכשירים חשמליים. בישראל לא שמעו על זה.

                        אז מה זה אומר, שאיזה מתחרה של קרוקס, או מישהו שרוצה לפרוץ את מחסום הקרוקס עם כפכפי נייר אורז, למשל, יוצא חוצץ?

                         


                        תענוג

                        המשטרה מבטיחה שחגיגת העצמאות של גאידמק תשתק את כל גוש דן. נו, עוד יום שלם של עוצר לתושבי תל אביב (מעריב).
                        אבל ועדת המדרוג סבורה שזה "נמוך" - "אנשים שמסתגרים בבית ביום העצמאות"
                        רציתי להביא את הציטוט, והנה באתר מופיע ניסוח אחר:
                        "אנשים שמעדיפים לראות טלוויזיה ביום העצמאות"
                        אז מה, להסתגר בבית מותר, ולראות את חסמב"ה לא?

                         


                        לחם עבודה
                        צבי יחזקאלי הוא המועמד המוביל להגיש את הישרדות הישראלית.
                        אם זה נכון, זה די מביך. הכתב לענייני ערבים בתוכנית שעשועים? יש בכך משום פיחות במעמדו ובתדמית הרצינית שלו.

                        ובן כספית צורף להנהלת ההתאחדות לכדורגל וישמש יו"ר ועדת ההסברה. לא שאני מבינה מה זה אומר בפועל, אבל נו, יחזקאלי להישרדות, בן כספית לכדורגל, מה הדבר הבא, אמנון אברמוביץ' ישפוט בכוכב נולד?

                         

                        אחרי כל ראיונות הפרישה שלום קיטל עוד לא הולך לשומקום.
                        עוד לא נמצא מחליף ראוי לתפקיד מנכ"ל חברת החדשות.
                        אז נכון שרפי גינת כבר פרש מידיעות, אבל זה לא יהיה התפקיד הבא שלו, כך מסתמן.

                         


                        מלחמה

                        בוואלה! ספורט הועלה סקר שתהה איזה גוף גרוע יותר לכדורסל הישראלי, מנהלת הליגה או איגוד הכדורסל.
                        בתגובה העלה האתר הרשמי (והממלכתי! והבלתי תלוי!) של ליגת הכדורסל סקר מקביל על פורטל הספורט של וואלה!
                        מאחורי הסקר עומד מנכ"ל מנהל הליגה, אבנר קופל, שהתעקש עליו.


                         

                        והרי החדשות/אמריקה
                        לאמריקאים יש עכשיו המון מוקדים לצרוך את החדשות שלהם, הרבה יותר מאשר לפני עשוריים, אבל הם עדיין לא יודעים מספיק. החדשה המסעירה היא שמרכז המחקר Pew מצא
                        שמי שיודעים יותר מאחרים על התרחשויות דרמטיות בחדשות ואירועים מרכזיים הם מי שצופים ב-fake news shows כמו הדיילי שואו של ג'ון סטיוארט וקולבר ריפור. הצופים שידעו הכי מעט על ההתרחשויות החדשותיות הם צופי פוקס ניוז ותוכניות החדשות המקומיות.
                        רק 69 אחוזים, למשל, ידעו מיהו סגן הנשיא ורק 66 אחוזים ידעו לציין מיהו מושל המדינה שלהם (בעיני זה נראה המון, יחסית לאמריקאים).



                        VTV

                        הרוצח מווירג'יניה שלח קלטת ל-NBC ניוז בבוקר הרצח, אבל היא הגיעה רק אתמול, מאחר שהוא טעה ברישום המיקוד. בקלטת הוא נושא נאום ומפנה קנה אקדח לקדמת הפריים ומה בנאום? מתקפת טינה לילדים הטובים והעשירים, ששום דבר לא מספיק להם.
                        אורלי אזולאי (ידיעות) הספיקה להעביר דיווח ראשוני מוירג'יניה, במעריב לא הספיקו לעדכן את העיתון המודפס, אלא רק את נרג' - טל שניידר כבר העבירה את כל הסיפור, כולל הקלטת.

                         

                        לאודיש: תאמין לי, אם צחי גראד הפציע בחייה של אפרת בכר הוא לא יילך כל כך מהר. גראד הוא תפוח אדמה (דובי) לוהט בימים אלו, ולא מביאים אותו סתם כך. בדיוק כמו שלא היית הורג את ריצ'רד גיר אחרי חמש דקות בסרט הוליוודי (אם כי בבוליוודי כן, בימים אלו).

                        לאפרת רייטן, הבוקר ב-10: לא כל הסרטים שהביקורת אוהבת לא אהובים על ידי הקהל. כלומר הנוסחה שלך שגויה.

                         



                        טוקבק
                        בעניין התגובות/הטקסטים המצוטטים וחוסר היכולת להבדיל ביניהם, השיב לי איש המרתון של הקפה: "הטקסט הוא אפור, עם כניסה כזאת, ככה זה".
                        אז זה ליליטוויסטר, תאלצו להשתמש בפיתרון שלי כפיתרון סופי (לצבוע את התגובה).
                        T, מי אמר שבאנו ליהנות?

                         


                        בלוגלנד
                        אובזרבר (לא העיתון, האיש) שואל אם הבלוגרים אכן יכולים לתפקד כקהילה ולעזור אחד לשני, ומביא את סיפורה של הבלוגרית ללי טרלללי שנפלה קורבן לתרגיל עוקץ. קראו את הסיפור, וראו אם מישהו מכם יכול לעזור לללי.

                        יאיר גת מסביר למה לא צריך לעבוד אחרי 16:00 (ולמה מי שעושה את זה עושה את זה). תקשיבו לו, ותקשיבו לו טוב.


                         

                        טרום אצבעות
                        בטיים אאוט יש פרויקט - השירים של תל אביב. אז נכון, נתן אלתרמן בפנים, אבל איך זה שאין אף שיר של עלי מוהר? מה קרה? חרם?

                         

                        ויש ראיון עם זרובבלה. הצילום הזה שלה (עומדת על כיסא, וכמה גברברים מתבוננים מתחת לחצאיתה), הוא מחווה אמנותית מוסרית ותמיכתית למורן שריר?

                         

                        ח"ח לשער סופשבוע (עורך גרפי: אבנר הברפלד) - גיליון נושא, "הישראלי הנודד", על ישראלים שמוצאים את ישראליותם בחו"ל. מה בשער? דרכון ישראלי מוחתם בכתבות המובאות בגיליון.

                         

                        אוי לא. ז'אנר ההכי הכי, שכבר צוטט בכל עיתון ואתר, ומותג כבר בכמה עיתונים לא מיצה את עצמו, מתברר, והנה הוא צץ שוב בפרויקט סופשבוע: כל מיני אתרים בהם שורצים ישראלים בעולם. וכך זכינו לכותרות "הכי הנחות לחיילים", "הכי לישראלים בלבד", "הכי מפואר" וגו'.
                        ההתחלה, למי שרוצה לדעת, הייתה במקומונים בתחילת הניינטיז, וגם אז זו הייתה אדפטציה מהווילג' ווייס (תוס': יש הטוענים מניו יורק מגזין. אני לא סגורה על זה).

                         

                        רון מיברג כותב ממיין, וגם הכתבה שלו מעוצבת לתפארת (באמת, לא צינית). הכותרת+מש: "בכל פעם שעזבתי לאמריקה מת אחד מהורי. היו לי רק שניים, כך שבכל הקשור להורים, אני שלם עם החלטתי. עזיבתי אינה מסכנת יותר הורים" (שתי המילים הראשונות כבר פותחות את הכתבה) - עשויה כך שהמילים הולכות וקטנות, עד שהן מגיעות לגודל הטקטס. יפה מאוד.
                        התצלום, בקתה בודדה בלב השלג: נעמי ליס-מיברג, כל כך רחוקה מכל מה שמסמן נוף ישראלי.

                         

                        מאוד מוזרה המתנה של מקאן אריקסון לפסח: חולצה עם אמירה לא ברורה על הטרדות מיניות. שימו לב לתגובת משרד הפרסום.

                        והפוטומונטאז' של ואניטי פייר.

                         


                        צרות בכותרות

                        "האור שבקצה החור" (שער המגזין, מעריב)
                        ומהו החור? מצפה רמון. מה ששמעתם.
                        הכתבה מספרת איך הפכה מצפה רמון למעצמת תיירים וצימרים. אבל הסקופ הוא שבקרוב ייצא שם עיתון, כלומר מקומון, שייקרא כביש 40.
                        אי הבנה מצערת. כביש 40 הוא עיתונון לעילא ולעילא.


                         

                         

                        ביתי לי

                        איפה הישראלים מעדיפים לגור? בתל אביב, פתח תקוה ונתניה (מעריב עסקים).
                        פתח תקוה? אלוהים ישמור. איזה טעם רע. כבר כיניתי אותה פעם קריית שמונה של השפלה הפנימית. והסליחה עם קריית שמונה.
                        האם נתניה על המפה בזכות "הסופרמרקט הגדול במזרח התיכון למוצרי טבע שייפתח בה ביוני"?
                        (ידיעות כלכלה 4, בניגוד להפנייה בשער לע' 7).

                         


                         

                         

                        כבוד למערכת החינוך הדתית
                        7 תלמידות בבית יעקב בנתניה עמדו דום בעת הצפירה ביום השואה, אף שהרבנים קבעו שזה מנהג "לא יהודי". המנהלת אילצה אותן לעמוד כל היום ולקרוא תהלים (ידיעות, 11).

                        מדהים.

                         


                         

                        תנחומים לאמיר בן-דוד היקר על מות אביו.

                         


                         

                        לפני פיזור
                        הרחבת המותג נמשכת. מעכשיו, Velvet skin לכל תוך שלושה ימים ותמורת 74 שקלים.

                         

                        ובשורה מרנינה לירוקים (ובעיקר לצג): בכל החצרות ברחוב שלי (לפחות, לא יודעת עד כמה פשתה התופעה ברחבי ת"א) הוצבו פחי זבל כחולים המיועדים לניירות בלבד. נחשו איך תמולא הצפרדע הכחולה ובאיזה מהירות ועל ידי מי בחצר ביתי.

                         

                        היום החלה עונת הרחצה. יאללה, לכו תשתכשכו בביוב.


                        vlvtunderground@gmail.com

                        דרג את התוכן:
                          66 תגובות   יום רביעי, 18/4/07, 10:36

                           

                          ועכשיו גם בירה צ'כית מלהיבה, מדווחים החוזרים מפראג, Velvet beer
                          ככה מותחים את גבולות המותג. בקרוב קו לנז'רה, קינואה וסרטי שיער.

                           


                          זוזו, נו

                          אתמול: קצב שוקל לא להאריך את הנבצרות.

                          קצב יבקש להאריך את תקופת הנבצרות (ידיעות, 9)

                          היום: "קצב יאריך את הנבצרות" (ידיעות, 7)

                          הארץ מיישר קו.

                           

                          ואותו דבר עם הירשזון
                          מזוז יחליט בעוד כעשרה ימים אם לדרוש מהירשזון להתפטר

                          בידיעות מעריכים: "הירשזון יתפטר בתוך ימים" (6)

                           


                          מי בווינו?
                          היכנסו לקישור בתוך הטקסט: מי העיד בווינוגרד, וחפשו את השם החסר.

                          התשובה במהופך
                          (ןד ץולח)

                          למה זה?

                           


                          אוי, צ'ו סונג הוי

                          הרוצח מווירג'יניה, זאב בודד וממורמר היה סטודנט לספרות ובעקבות עבודות שכתב (על רצח ופדופיליה) המליצו לו מוריו לפנות לטיפול. מאוחר מדי.

                          נראה לי שווינט טבעו אתמול מושג חדש:
                          "מומחה למכניקה ממוצא ישראלי". מהו מוצא ישראלי?
                          הפיסי הזה מעביר אנשים על דעתם.

                           


                           

                          העביר הילוך
                          מה באמת עבר על ריצ'רד גיר, שהתנפל ככה על שילפה שטי? פלא שמומבאי מלאה בבובות וודו על שמו?
                          הגזים הבחורצ'יק.


                           

                          תספידו תספידו
                          יו"ר נעמת, טלי לבני, הביאה לחתימת אמנה לשילוב נשים במשק שתפעל לצמצום פערי השכר * מעונות יום * הודעה מראש על ישיבות בשעות סבירות.
                          ולנשים גם מותר להספיד מעכשיו, אז בכלל.



                          דיפלומטינט

                          ידיעות אחורי:
                          "הדיפלומטים ילמדו אצל נינט"
                          הייתי סקרנית לדעת מה נינט תלמד?
                          אז ככה, הדיפלומטים ייחשפו "למכלול התרבות הישראלית": ישראל אהרוני יספר על המסעדה שלו, דוד ד'אור על ההופעות שלו, אתגר קרת ורוני סומק - נו, ברור, אבל נינט? איין לי שמץ של מושג, וזה גם לא ברור אחרי קריאת הידיעה. העיקר שיש לנו כותרת.

                          הישועה הגיעה ממעריב, שמדווח על כך בשערו:
                          "נינט תעביר לשגרירים קורס"
                          ופה יש כבר את הפירוט לו חיכיתי: נינט תישא הרצאה שכותרתה: "נינט, הזמרת והתופעה" (ד'אור הוא שהמליץ)
                          אולי שמישהו יפרסם את ההרצאה?

                          הנני כאן
                          יהורם גאון
                          שר בבירקנאו (ידיעות, 9) תמורת כמה עשרות אלפי שקלים, בית מלון מפואר וטיסה במחלקת עסקים (כמו גם בכירי המארגנים). המממנת: עמותת מצעד החיים.
                          תגובת גאון: "אני לא שר בהתנדבות".
                          הגיוני, למה שישיר בהתנדבות? רק שלאור אירועי הימים האחרונים יש בכך צרימה לא קטנה. מעניין אם תפרץ מחאונת ציבורית שבעקבותיה ינדב גאון את שלל תרומותיו לחברה.

                           


                          לחם עבודה

                          * למגזין יוקרתי דרוש/ה עורך/ת למשרה מלאה. ניסיון בעריכה, שכתוב וכתיבה
                          חובה, תואר ראשון חובה (רצוי בגיאוגרפיה/מדעי החיים), ידע כללי רחב, כושר
                          ארגון והפקה, נכונות לעבודה מאומצת.

                          קו"ח אליי, אני אתווך.

                           

                          * לחברת מגזינים דרוש/ה עורך/ת מנוסה לעריכת מגזין נשים, עם ידע בעריכת לשון.
                          קו"ח
                          ל-edna_g@sbc.co.il


                           

                          עיתונמניה

                          היכונו למגזין הבלוגרים החדש.
                          ראיון עם המייסד, רוברט סקובל.

                           

                          פורטפוליו, מגזין כלכלה/עסקים חדש מבית קונדה נסט
                          (יאיר כתב עליו)

                           

                          כל הפוליצרים הנוספים.


                          מוסף מקוון חדש של The Week

                           


                          בלוגלנד

                          ולדוס על הטלוויזיה ברוסיה לא סיקרה את הפגנות המחאה נגד משטרו של פוטין במוסקבה.

                          אביעד ק. כתב על הבעייה שלו עם עמיר פרץ, ומטה פרץ השיב.
                          כלומר האחים נדב ונתאי פרץ אילפו את המטה להקשיב לבלוגרים.
                          ואז אביעד חזר והגיב.

                           

                          לחצ משווה בין חגיגות העצמאות שמתכנן לנו גאידמקי לחגיגות ה-200 לגותהם סיטי בבאטמן.
                          ידיעות: גם תושבי ק"ש ישונעו לקריית השמחה שלנו.

                           

                          אורי אורן, שעושה סקס בעיר הגדולה, על הטבח בקמפוס מהזווית שלו. מצטרפת אליו. זה הזמן לצפות שוב בבאולינג לקולומביין ובאלפנט.

                          ובפוסט שלפני כן יש צילום פוליצרי של יו ג'קמן און דה ביץ'.

                           

                          אסף שגיב כתב נגד קדושת החיים, יוסי גורביץ', החבר של ג'ורג', תקף אותו בחמת זעם ועכשיו אסף עונה לו.

                           


                          אין פרפרים פה

                          סיון רהב מאיר מנסה להסביר למה אין לשאול איפה אלוהים היה בשואה.
                          את דבריה נשאה בטקס בתיאטרון תמונע.

                          אגב, בסוף, כשהיא מציע לנקד את משפט אחרת, הכוונה, כמובן ל-לפסק.

                           

                          אמרתי מזמן, הרעש פה הוא בלתי נסבל.
                          אבל מה, רק שלושה אחוזים חיים ברמות רעש בלתי נסבלות? נראה לי ש-300.

                           


                          צרות בכותרות
                          לרגל הקיץ החופים הופכים לוהטים במיוחד במצעד הכותרות
                          ידיעות שלישי: "חוף טוב הכל טוב" (בשער)
                          "סוף סוף חוף" (ע' 26)

                          "לפעמים החופים הם געגועים לטיול" (ע' 27)
                          וויינט: "בתים הם לפעמים געגועים לחוף"

                          הכלב לא הדליק את הרדיו. הוא הפעיל אותו.

                           

                          "טובעים במספרים" (מזמן לא ראינו, ידיעות 24, 14)

                           


                          VTV
                          אז ליאור שליין הסתפר. נו, בסדר. תודה. למה לקח לו כל כך הרבה זמן? אבל אם יורשה לי, ביקורת תספורת: כל המרבץ הזה שנשאר על העורף? מיותר שאין לתאר במילים.
                          ועל הבוב שישב לידו אני לא רוצה לדבר.

                           

                          פנאי פלוס מציע ראיון חגיגי עם לונדון וקירשנבאום. האמת - אני גאה בהם, בלי פוזות, לא אומרים לא לאף אחד, ותמיד מספקים את הסחורה. נקווה שגם הפעם.
                          קליפ של דקה המתעד אותם במהלך הצילומים לשער.

                           


                          גופיפוביה

                          רשת הולמס פלייס החליטה שגברים לא יוכלו להופיע בגופיות למכון (תקנה עולמית) - כי הם לא מספיק אסתטיים (מעריבאחורי).
                          אבל הנה טעות הגהה מצחיקה בידיעה האומללה:
                          "מעליזה וניצן זאנה, משרד חסי הציבור של שייפ נמסר...."

                           


                          מז"ט
                          יומולדת שנה לכנסת -17.
                          ואתמול סוריה הייתה בת 61.

                           


                          Bye Bye Love

                          אחרי ששלשום התברר שמירי מסיקה עזבה את הבית גם הזוג המלכותי מאוף שנקין נפרד: אורלי זילברשץ ויובל בנאי כבר לא. אם מסיקה כיכבה ליד הלוגו של מעריב שלשום, יובל ואורלי הודחו לתחתית העמוד.
                          מעריב לא חוסך בדרמה:
                          "גל הפרידות הפוקד באחרונה את הידוענים, ממשיך להכות"
                          בהחלט צונאמי.
                          רגע, זה אומר שיובל......?



                          לפני פיזור
                          הקפה גורם לי להיפר ונטילציה. כל היום, כך אני מרגישה, עלי להאביס את לוע הר הגעש בולע הפוסטים השוקק בלי הפסקה. כל 0.7 שניות נפתח בלוג, כל שנייה נכתבים 17 פוסטים, כל עשירית השנייה מישהו מגיב על משהו, ואני לא יכולה לעצור אפילו לשנייה אחת, מחשש שאבלע בתוך היורה הרותחת של הבלוגטוק הלא נגמר הזה. אז הכרחתי את עצמי אתמול לקחת את פסק הזמן הקבוע בחוק, לתת לשני הפוסטים האחרונים, מסך הערפל ו-והזוכה היא
                          לחיות בשקט איזה 30 שעות מבלי שאעיף אותם לתחתית עם פוסט חדש. והם שגשגו יפה בלעדי, תודה לאל, בזמן שאני עשיתי יוגה, אכלתי סושי, ראיתי סרט, חגגתי שנה ללחיות את חייה
                          ונשמתי אובך. היה מקסים.

                          vlvtunderground@gmail.com

                          דרג את התוכן:

                            הפעילות שלי

                            אין רשומות לתצוגה