כותרות TheMarker >
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    ארכיון : 7/2007

    עממיקו

    2

      

    23 תגובות   יום שלישי, 31/7/07, 08:01

     

    עם חלכה
    במסגרת קמפיין הגיוס הפטריוטי והכותרת הראשית: "ברק: צה"ל הפך לצבא חצי העם", ידיעות העביר לשער הקדמי את מה שהיה פעם באחורי ובעמודי החדשות האחרונים: כיתובי האחים לנשק, אחים בדם. והיום: תאומות המשרתות כמפקדות בשבטה.
    אם הלוגו רק רמז למחלה: "1 מ-4" ו"מגיפה", היום כותב איתן הבר מפורשות: "ההשתמטות היא סרטן שאוכל את יסודותיה של ישראל".
    ועל אף התלהטות הרוחות והקריאה "לחזור לגאוות המדים" מתברר עוד צד בחלמאות הצה"לית: גדוד המילואים של הנח"ל החרדי מתחנן להתגייס, ולא זוכה. ולמה? כי עוד לא מצאו להם "מסגרות אורגניות". אוקיי, זה המקום להתאפק מבדיחה שתכלול את המילה אורגני.

    מה שכן, שלושת העיתונים ציטטו את ברק האומר "צבא חצי העם" (הבר הגדיל ראש עם "אכן חצי(ר) העם).
    אבל מה, בכלל שמדובר בקמפיין של ידיעות, מעריב מצטט אותו רק בע' 5.


    אל המעיין
    ביום ראשון כתב הארץ על חדרי הניתוח במעייני הישועה המסוכנים לחולים, אבל מנהל ביה"ח, פרופ' מוטי רביד לא איבד עדיין את מעמדו כפרשן מקומי, על אף כל מיני טענות וחשדות שדבקו בו, והיום הוא מפרשן בידיעות את סיפור התרופה לסוכרת המסוכנת ללב.


    צרות בכותרות
    מעריב, ראשית: "החשש: החשמל יקרוס בסוף השבוע".

    איך חשמל קורס? ומי אישר את הכותרת?


    אל תנסו בכלל להבין את הכותרת "הדיוטי פרי חוזר ל-200 דולר" (מעריב, 8)


    "כוכב נולד מתפרעים בפריז" (מעריב אחורי)
    וכותרת המשנה:
    "הנהלת המלון הצרפתי איימה להזמין משטרה, אחרי שהמועמדים בילו בחברת נשים מקומיות"
    ברור, מה פתאום עם נשים מקומויות? השתגעתם? אתם רוצים להתבולל?
    והנשים המקומיות האלו, מה הן עושות? מה המקצוע שלהן? וכמה אבא מרוויח?


    מח' הגהה

    הסיפור על אורגניק מרקט (מעריב עסקים) מופיע בע' 6 ולא 12 כבהפנייה על השער.


    אלליי, דיליי

    מעריב מדווח (20), כמה חודשים אחרי שאר אמצעי התקשורת בארץ, ואני מתכוונת באמת לכולם, כולל קירשנדון וכל עיתון שהוא, על היעלמותן של הדבורים בארץ. תודה שזמזמתם.


    ישראל היום
    לא, עדיין לא אותר גיליון.

    כנראה שמרמור צדק בתיאור.
    לא רק אני מתקשה, מתברר.
    * אסף כרמל מסכם את היום הראשון.
    על פי הצילום, אגב, עמוס רגב, העורך, רזה פלאים מאז שראיתי אותו באחרונה (שנים).

    * האין "התוכנית למלחמה בשחיתות", הידיעה הפותחת של אתמול מזכירה את פרויקט "איפה הבושה" הכמעט מיתולוגי של מעריב?

    * לסיכום, אשמח להגיע לכל מקום ברדיוס של 5 ק"מ מעזריאלי כדי לקחת את העיתון. צרו קשר.


    מעריב מחשבים
    עובדי מעריב נהגו להעלות מוסיקה שהביאו מהבית ואיכסנו אותה על הרשת בתיקיה מסודרת, שיהיה להם מה לשמוע במהלך היום, מאחר שרדיו אינטרנט חסום במחשבי העיתון.
    שום דבר יוצא דופן או מחתרתי, סתם ביטלס ופיקסיז ואסף אמדורסקי וקלאסית וכו' נחו להם בשלווה על הרשת הענקית. אלא שהיוזמה הפרועה לא נשאה חן בעיני מחלקת המחשב, והתיקיה נמחקה בלי התרעה מוקדמת.


    לחם עבודה
    יעל גרוס, כתבת הצרכנות, השיווק והמסחר של מעריב הודיעה לפני מספר שבועות שהיא עוזבת את העיתון אחרי תשע שנים.
    אחחח, אני זוכרת את הימים בהם התלבטה יעל אם לעזוב את המקומון ולעבור לעיתון, ואיך דירבנתי אותה שכמובן וכמובן.


    רון לוין, כתב התרבות, עוזב את מעריב, אחרי 15 שנים.

    שיר זיו (המקורית) תחליף אותי בפינת הקולנוע ברדיו קול רגע.


    אני ואני

    את האייטם בוואלה! אהבתי בגלל התגובות. ואת נפ"ס בגלל התגובית. את ווינט בגלל שאין תגובות (והתמונה מלפני כארבע-חמשנים, אגב). מגלובס התעצבנתי בגלל חוסר הדיוק, ובגלל שהתעלמו מהתיקונים שלי. את נרג' בזכות "משכתבת משמימה". לא אמשיך לכתוב בבלוג, אלא את הבלוג.
    מחר יתפרסם המדור האחרון שלי ברייטינג. לא צריך להשכים, אפשר להזמין עותקים מראש.


    קוראים בקפה
    עדיה, שעזבה את נרג', הגיעה לקרוז בקאריביים. איך יכול להיות?


    אינגמר ברגמן
    הלך לעולמו. לא הספקתי להספיד אותו, אומר רק שאם היום לגלוג על מבקרים/צופים אנינים יהיה לומר שהם צופים בסרטים איראניים אטיים, הרי שפעם, לצפות בסרט של ברגמן סימל את שיא הפלצנות והיומרה הקולנועית. מהסרטים שאהבתי: החותם השביעי, תותי בר, פרסונה ופנים אל פנים. וכמובן, תמונות מחיי נישואין.

    וגם השחקן הצרפתי מישל סרו.


    השיר של עמיר

    מאניק סטריט פריצ'רז  : Roses  in the hospital ,

    מהתקופה הטובה שלהם , 14 שנים אחורה. גיטרות שחורכות.


    לפני פיזור
    "חברת חשמל: לא בטוח שנעבור בשלום את גל החום".
    אם עברנו את חג האהבה (חג האונס, מזכיר אסף שגיב) נעבור גם את גל החום.

     

     vlvtunderground@gmail.com

    דרג את התוכן:
      12 תגובות   יום שני, 30/7/07, 19:26

       

      אני רואה שיש פה סיפור ארוך ומפותל עם רשימת המנויים האבודה של מעריב.
      עכשיו, כדי לקבל את ישראל היום הביתה צריך לסמס למספר 5151 את הפרטים של המבקש, ומבטיחים לחזור אליך ב-סמס מיידי חוזר.
      רוצה לומר, אם כל כך רצו שם רשימת מנויים, למה לא פצחו טרום-יציאה בקמפיין סמס 5151?

      התקשרתי בצהריים המוקדמים, ועדיין איש לא חזר אלי. אני מבינה שהביקוש עצום, אבל מחלקת המנויים הייתה צריכה להיערך להתנפלות של היום הראשון.

       

      מאחר שבשלב זה לא קרה כלום, אני שולחת מפה קריאה על פני המים:
      איך אני רואה את העיתון מחר בשש בבוקר?

       

      מצאו וביקרו
      הלמו, ששלה את העיתון מהפח.
      אודי הירש איתר את קהל היעד.

       

      vlvtunderground@gmail.com

       

      דרג את התוכן:
        98 תגובות   יום שני, 30/7/07, 12:37

        אמממ.

        טוב.

        אני אהיה עורכת התוכן של "תפוז אנשים".

        תודה.

         

        עדכון: לא נוטשת את velvet. לא לדאוג.

        עדכון 2: תודה רבה למברכים!

         

         

        vlvtunderground@gmail.com

         

         

         

        דרג את התוכן:
          26 תגובות   יום שני, 30/7/07, 07:12

          טוב, אז לא אמכור * לא ראיתי את ישראל היום * לא יודעת מה נילי פריאל לבשה


          איתן אבריאל מציע לא לעשות כלום עם הכסף. אז אני לא עושה. הכי קל.
          גם רפי רוזנפלד במעריב וסבר פלוצקר בידיעות אומרים אותו דבר. מקסימום אבקש מהם את הכסף שלי כשאתרושש.


          בשידור חי (מת)
          בפניקס, אריזונה, שלושה מסוקי ניוז מתארים בלייב מרדף משטרתי. שניים מהמסוקים מתנגשים זה בזה. שני הטייסים ושני הכתבים נהרגו. ותיעוד מהמסוק השלישי.



          שולה והילארי
          שולמית אלוני משתלטת על אמצעי התקשורת: גם בחלק ב' של הארץ על קשיי הנישואים של מי שאינם יהודיםוגם נוזפת בידיעות באמריקה, הנטפלת למחשוף של הילארי קלינטון (אם כי כאן נגבו מפיה הדברים)

          גם ידיעות וגם הארץ מתייחסים למכתבי נעוריה.
          כות' משנה בהארץ:
          "במכתבים שכתבה לידידה... היא מצטיירת כרפובליקאית חסרת אשליות המקוננת על 'נעוריה האבודים', ותוהה אם מיזנתרופית כמוה יכולה בכלל להסתדר עם אנשים

          ובידיעות?
          "...הנושאים הבוערים: מריבות עם ההורים, סמים, כסף וחברות מופקרות"

          הזוהי אותה נערה? יפ.

           


          ידיעות מנהל את קמפיין ההשתמטות מצה"ל עם הלוגו המאיים
          "מגפת ההשתמטות", ובתוכו: "1 מ-4". זאת אומרת, טרמינולוגיה רפואית לגמרי.
          דווקא קמפיין שמתאים למעריב הרבה יותר.

           


           

          חתונת השבוע

          איזו הנאה שאבו אתמול ודאי בידיעות (אחורי) מהמשפט:
          "בניגוד לפרסום באחד העיתונים....שלוש בנותיו של ברק...הוזמנו ואף הגיעו".
          אמרתי שהתיאור במעריב חשוד? אמרתי.

          כותבת ליאורה:
          "בין האורחים... שלוש בנותיו של ברק עם בני משפחתם, שנוכחותם עד הרגע האחרון היתה מוטלת בספק בשל נאמנותם הבלתי מתפשרת לאמם נאוה"
          שמא ייכתב המשפט הזה בלשון נקבה אולי?

          ומה לבשה הכלה?

          ידיעות, כותרת משנה: "נילי לא לבשה שמלת כלה" (נילי, משמע חברה שלנו)
          מעריב, כותרת משנה: "הכלה לבשה חליפת מכנסיים לבנה"
          לכאורה אין סתירה, שהרי אם היא לא לבשה שמלת כלה, ייתכן ולבשה מכנסיים. אולי אפילו מכנסונים (אם הילרי קלינטון מצטלמת עם מחשופון, מי יודע מה יכול לקרות פה בלבאנט בעקבות גל החום)

          ולידיעה עצמה:
          ליאורה מדווחת: "שמלת חליפת מכנסיים לבנה ואלגנטית".
          דולצ'ה וגבאנה יודעים מזה? וארמאני?

          לעומת זאת גורס ידיעות:
          "פריאל ויתרה על שמלת הכלה המסורתית והסתפקה בשמלה פשוטה".

          אלוהים, לנצח לא אדע מה לבשה לעזאזל נילי פריאל?

          ומה עם ירח דבש?

          לפי שני העיתונים לא צפוי. בידיעות זה כתוב במפורש, ואילו במעריב אמנם יש כותרת ביניים המצהירה שאין ירח דבש, אבל אין לכך המשך בידיעה. מה כן יש? סיפור ארכיון על האופן בו נהג ברק לבלות את החופש הגדול. מה? לא חשוב, נו.

          ועוד טרגדיה
          "האורחים היו כה מעטים עד כי כמעט ונאלצו להשתמש במאבטחים להשלמת מניין לשבע ברכות" (מעריב)
          אבל רווח לי אחרי שקראתי בידיעות שהוזמנו 30 איש. אם כולם הגיעו הרי שהיו שלושה מניינים, לא?

           


          צרות בכותרות
          "כמו חמאה הולנדית" היא הכותרת בגלובס לכתבה על הנדל"ן בה. למה? מה הקשר?
          "תינוקת מתה לאמא בידיים בעת ההנקה" (ידיעות, 13). אולי לאמה?

          וח"ח:
          "יפות לאללה" (מעריב, אתמול), על מלכות היופי של העולם הערבי.

          חבל רק שהטקסט מופיע לבן על גבי כתמתם.


          VTV
          למה גיא זוהר מדבר ככה, שואל אלון עידן בהעיר בסופשבוע.

          ואני יכולה רק לומר: זה מה שאני מסוגלת לקלוט בשעות האלו.
          כך שלי אין טענות.

           


          קוראים בקפה
          מה מצאתי ולא ידעתי? גם כתב צבאי וגם דוגמן. אנה אנו באים?


          נעלי את הדלת
          כהמשך לפוסט תקיפה לאור יום קיבלתי את המייל הבא:
          1. לפני כמה ימים נסעתי באוטו בלילה לבד, עמדתי בצומת ופתאום משום מקום קפצו לי על האוטו 3 אנשים שניסו לפתוח את הדלתות. אני לא יודעת איך הספקתי ומה גרם לי לעשות את זה, אבל סגרתי את המנעול הראשי של האוטו שנועל את כל הדלתות. קפאתי לרגע כי הייתי בטוחה שכבר מאוחר מדי והם מצליחים לפתוח את הדלתות. הם התחילו לבעוט באוטו ולדפוק על החלונות, זה מה ש"העיר אותי", לחצתי על הגז וברחתי משם.
          2. לי אישית קרה באמצע היום בדרך נמיר סמוך לכביש ההלכה. שתי מכוניות ניסו לאגוף אותי משני המסלולים: זה שלשמאלי ביקש שאפתח את החלון, כביכול כדי לשאול משהו וזה שמימין התעכב לידינו כביכול כדי לעזור. למזלי נזכרתי בתכנית בגלי צה"ל ששמעתי במקרה יומיים לפני כן בה סיפרו כמה נשים (בתוכן חברת הכנסת לשעבר מלי פולישוק) על התכסיס הזה, שבאמצעותו בעל הרכב שבמסלול הימני, כשדעתך מוסחת ע"י זה שמשמאל, פותח את דלתך - אם איננה נעולה - ובמהירות חוטף את התיק שלך, המונח על גבי המושב שלידך, ובורח. גם הסיפור שלי הסתיים בדרך טובה, כיוון שאותה שיחת רדיו ששמעתי גרמה לי להיות מודעת יותר, והדלתות שלי ננעלו על ידי מיידית, ברגע שפתחתי חריץ קטן בחלון על מנת לשמוע מה האיש מבקש ממני.


          פרס ניחומים
          כדי שלא נשכח חלילה, ולפני עלות המדור החדש שלו במוסף לשבת זכה חנוך דאום אתמול לכתוב קינה על החטופים ולהפנייה בעמוד הראשון של ידיעות.


          תהיית תמימים
          אופירה אסייג
          על ההחלטה לשדר את המשחק בין בית"ר ירושלים לפ.צ קופנהאגן.

          למה צריך לציין בסוף שמדובר ב"הכתוב הנו טור דעה"? מה חשבת שנחשוב שזה?

          לחם עבודה
          מבוקש: כותב בנושאי מדע לטור שבועי בכלי תקשורת גדול.

          תיאורו: מצחיק, בעל רקע בכתיבה או רצון עז להשיג כזה, ומתעניין ובקי בתחום.
          הפניה היא לגברים ונשים כאחד. או אחת.

          קו"ח:

          sciwrinol@lycos.com


          דרוש/ה מאפיין/ת-מעצב/ת בעל/ת ניסיון וכישרון לאתר מרתק בהתהוות.


          יש עלוקה חדשה: קוראים לו צחי קומה.
          אפילו באתר של אגודת העיתונאים זה כתוב.


          מבקר הקולנוע הישראלי שיצטרף לנחמן אינגבר בישראל היום יהיה אלון רוזנבלום, עורך אתר
          סרט.


          ברשת
          אמיר דגן הקים את אתר לעמ, למידה עצמית במחשב, המיועד ללימודי עברית וחשבון לבני 3-7. אומר אמיר:
          "אתר שכזה יכול להוות אמצעי יעיל לצמצום פערים במדינה. כיוון שניתן להשתמש באתר מכל מקום, הרי שאין פריפריה לאתר. אם אצליח להנגיש את האתר לילדי הפריפריה (לפי מה שהבנתי יש כבר מספיק גופים שדואגים שיהיו להם מחשבים), הרי שאצליח לשפר את המצב כאן".

           


          אישית לוחצת

          לחנה בית הלחמי ולאביגיל: על עיתונים פמיניסטיים בבריטניה.
          ואצלנו.

          לאורי אורבך: בגללך רחל טל שיר מקוננת את קינת הקינואה.


          השיר של עמיר

          R.E.M בשיר הנפלא Night Swimming, בביצוע שקט ומיוחד.

          געגועים לתקופה ההיא של R.E.M .


           

          לפני פיזור
          אתמול בערב צעדתי באבן גבירול, ולאורך 100 מ' ראיתי ארבעה גברים עם זרי פרחים.
          הייתי כחולמת. וואלה? אנשים באמת עושים את זה?

          הבוקר חיכיתי לחינמון  ישראל היום שיפכה בעליצות על סף דלתי, But to no avail.
          אם אשים עליו יד או רגל במהלך היום, אדווח לעת ערב.

           

          vlvtunderground@gmail.com

          דרג את התוכן:
            47 תגובות   יום שבת, 28/7/07, 11:32
            מתפדחת בדיוקן (בעצם אולי לא) * ובוחרת את השיר מקריאת העורב * וקוראת את חוה יערי

            7 ימים

            אחרי שנדהמתי מהאופן בו מכר מעריב בשער את פרשת ציפי אובזילר היוצאת מהארון התבררה הסיבה: לידיעות היה ראיון יציאה שכזה, וכך בוצע המחטף, וביום רביעי נמרחה אובזילר תחת כל עץ רענן במעריב.

            עליזה אולמרט כתבה על המפגש שלה עם פליטי דארפור. יפה, אבל למה צריכה ההפניה בשער להיפתח ב"רעיית ראש הממשלה כותבת על". די, היא עומדת בפני עצמה, ברשות עצמה, והטקסט הזה נכתב מטעמה. ראש הממשלה, עם כל הכבוד לו, לא קשור לעניין.

            גפי אמיר, אני קוראת אותך לסדר. רמי מרטטוי הוא חולדה, כמו שכתבתי אלף פעם! Rat=חולדה. אין דבר כזה עכברוש. תשאלי כל זואולוג, בטח יש בגן/ביצפר/קייטנה איזה זואולוג, לא? בעצם את יכולה סתם לחפש ברשת.

            סחתיין על ההישג: הראיון הראשון בחייו של סמי עופר (סבר פלוצקר).
            כמה דברים לא הבנתי (זה לא אומר שאת השאר כן, אבל אלו הדברים שהבנתי שלא הבנתי)

            למה, אם תרם בניית אגף למוזיאון, התעקש על כך שכל המוזיאון ייקרא על שמו ואז משך ידו מהתרומה? עוד כמה שאלות בנושא לא היו מזיקות.

            איך, בעזרת בית הספר לתקשורת שהקים הוא מקווה "שיהיו לנו עיתונאים יותר משכילים ויותר אמינים"?
            איזה נזקים יכולים היו להיגרם למדינה מהביוגרפיה שלו, שלא יצאה לאור?
            קצת אולי על איכות הסביבה, זיהומים וזה, לאור עסקיו בהווה ובעבר.
            מח' הגהה: משקפיים מרכיבים, לא חובשים (שם, בעופר).


            ידיעות, חדשות
            עוד מע' 13 המופתי, זה שבו התפרסמה ידיעה קיטעת. הידיעה המרכזית בעמוד, על רצח באי נורפולק לא נערכה. וזאת למה? מאחר שמדובר ברצח שאירע ב-2002, שקורותיו גלולים לפי הסדר, ורק בפסקה הלפני אחרונה מתברר מה הניוז: אתמול הורשע הרוצח. ועם זה צריך היה לפתוח את הידיעה. תודה.
            בהתאמה, הכותרת והמשנה לקויות גם הן:

            "הרצח שהרס את גן העדן"

            "150 שנה לא היה רצח על האי נורפולק, מושבת צאצאי המרד על הבאונטי * עד שנמצאה גופתה של צעירה שנדקרה 64 פעם"
            כל זה היה טוב ויפה אם היינו עכשיו בחג הפסחא 2002. מאחר שעברו יותר מחמש שנים מאז הרצח, מדובר במחדל עריכתי חמור.


            המוסף לשבת

            בראיון עם ד"ר ברגמן מופיע ח"כ מנחם בן שושן. ובכן לא, בן ששון. אנחנו לא במתחת לאף.

            יפעת גליק, איתן גליקמן ועידן אבני מראיינים את חוה יערי הגוססת מסרטן על מזרן זוגי בדירת חדר בצפת. צהוב צהוב, אבל מה, קראתי בשקיקה.


            מעריב עסקים

            סתם להנאתכם, ולמען דיכוי התיאבון, החומרים שבמזון שלנו. יאמי.


            G
            מתי גולן יוצא נגד הטוקבקיסטים שהכפישו אותו והיללו את גאידמק. מאחר שלא צפיתי בראיון (עדכון: מתברר שיש קישור) אני לא רוצה להביע דעה סתמית, אבל ממה שקראתי, גם גולן לא היה עדינפש כלפי הגאימדק.
            עדכון: צפיתי גם צפיתי, והריני להודיע שדעתי נשארה בעינה: שניהם היו תוקפנים אחד כלפי השני. זה לא שגאידמק היה תמים או צ"ח, כדבריו, וגולן גם הוא החזיר לו בשמחה. גאידמק אומר לו "אתה אפס" וגולן מחזיר לו "יש לך תסביך נחיתות", וכך הם הלמו האחד בשני כשדנה ויס מתגייסת להפריד ביניהם מדי פעם. כן, זה היה מכוער, אבל שני הצדדים כאחד הפגינו זלזול ותיעוב כלפי אחר. לא כבוד גדול לאף אחד מהשלישייה הזו.

            אורן פרסיקו מנתח יפה את עמודי הדעות החדשים של ידיעות:
            מתוך 25 מאמרים, 22 נכתבו על ידי גברים, הוא סופר; כל כותבי המאמרים יהודים (חוץ מאחד); גבולות הדיון מוגבלים; הוא לא מעורר פולמוס ואין בו תכנים ביקורתיים.

            הצעה: להעלות לאתר במלואה את כל הכתבה של רונן טל על התקשורת במלחמה.

            שי ניב מראיין את אלון-לי גרין, יוזם ועד עובדי קופי בין (אחלה כותרת, "מיסטר בין"). בין היתר מוזכרים בכתבה ועדים אחרים שהוקמו, וגם הוועד של עובדי הארץ ש"נותר חרישי כמעט. זאת בעיקר משום שבשאר אמצעי התקשורת לא קיימות כמעט נציגויות עובדים - סטטוס קוו שהמו"לים מבקשים לשמר".

            צודק. אבל לא צריך את אמצעי התקשורת האחרים - נסתפק בדיווחים השוטפים פה

            (אגב, זה הפוסט היחיד שכתבתי אי פעם שיש לו אפס תגובות. מישהו מפחד ממשהו?)

            על הקורה בוועד, בבלוג שהקימו חבריו ובלחץ חברתי.


            מקוראשון
            דיוקן
            השער לא מותיר מקום לספק: "קר בקרליבך": איך ולמה הפך מעריב לעיתון הנטוש ביותר במדינה".
            כבר בפסקה הראשונה של הכתבה אני רואה שנתפסתי בקלקלתי, אם אפשר לקרוא לזה כך. אפשר להגיד גם "הייתי מתחשבת וקשובה". או, במילים אחרות, אי אפשר להסתיר כלום באינטרנט הזה. ולא, צור ארליך לא פנה אלי. כי מה אומר? איך אסביר שהסרתי את הלינק לפליקר האמור?
            "הידיעה הראשונה על כוונתו של אמנון דנקנר לפרוש מעריכת מעריב תפסה את צוות העריכה של מוסף 'סופשבוע' באמצע ישיבת מערכת. זה היה ביום חמישי שלפני שבועיים. צווחות אושר שיסעו את האוויר.פה אחד הוחלט להעביר את מיקום הישיבה לבר סמוך. הצוות שתה לחיים, ומישהו טרח לצלם את השמחה ולהעלות את התמונות לאתר 'פליקר'. משם כבר עשה הסיפור את דרכו לבלוג הברנז'אי של דבורית שרגל.
            מהר מאוד עשתה שרגל טובה לאנשי סופשבוע שהתפכחו בינתיים ונבהלו מעצמם, והסירה את הראיות המפלילות. אבל הפחד שלהם היה מיותר. כי דנקנר הבליג. באווירה הרוחשת עכשיו במעריב, אווירה של בית ספר תיכון יומיים לפני סוף שנת הלימודים, מה הוא כבר יכול לעשות".

            הכתבה עושה מאמצים ניכרים להיות מאוזנת: המון פרגון ושבחים למעריב מצד אחד: "חבורת כותבים מהטובים שבעיתונות הישראלית; עיצוב ידידותי למשתמש; יצירתיות ומשחקיות", יחד עם פירוט מאופק של תחלואיו. תגליות חדשות? דברים שלא ידענו? לא ממש. אבל מי אמר שצריך תמיד לחדש?
            זמן תל אביב

            סיפור סנסציוני - זמר מפורסם הדביק (לכאורה) בעגבת את החברה שלו.

            הכתבה מעובדת מתוך כתב התביעה, ווהיא עילגת, מרושלת ומסורבלת באופן מרשים.

            ארבע כתבות יש במגזין, על שלוש מתוכן חתום/ה חתומה גילי איזיקוביץ, לעתים בשותפות. זה לא רציני, כן?


            פרומו

            אם רוני קובן עונה למנחם בן על פרשת המתמודד השמנמן בכוכב נולד, למה לא להפנות מהמדור של בן לקובן? וזה ממש פשוט, כי בן מתייחס במדור שלו שוב לאותו דורון רוקח. אפשר גם עם הפנייה בולטת יותר, ריבוע (משולש, מתומן או עיגול) צבע או משהו כזה.
            מח' הגהה: אות פותחת שגויה בראיון עם טרבולטה.


            ידיעות כלכלה
            נווית זומר מראיינת את יורם גלובוס, שמפרגן למשה אדרי ומודה שפספס את הקונספט המוצלח של סינמה סיטי. פשוט, בלי להתפלפל. לכאורה מובן מאליו ופשוט, למעשה, כל כך נדיר במקומותינו שאני חייבת לציין.
            "לאחרונה הייתי שותף בהפקת 'הכלה הסורית', 'שלוש אמהות', 'ההסדר' ו'מדורת השבט'", הוא אומר. כולן הפקות בנות כמה שנים. המילה "לאחרונה", לפיכך, קצת מוגזמת.
            ואם מישהו רוצה לקנות את אולפני נווה אילן הכושלים ולהפוך אותם לשכונת מגורים - זה הזמן. הוא מוכר.
            מח' הגהה: סטיבן ספילברג, לא שפילברג.


            צרות בכותרות

            "זאב זאב" (זמן תל-אביב בעוד פרק במעללי זאב רוזנשטיין)
            "חי בסרט" (שער ידיעות כלכלה, ראיון עם יורם גלובוס)


            איפה אתם מבלים?
            למה קטטת השוטרים בריף רף מופיעה תחת "תרבות ובידור"?
            ווידוי מסעיר: עד שלא קראתי את הידיעה לא ידעתי מה זה ריף רף (כתוב בה שמבלים בו עיתונאים לרוב). מסקנה: אני לא עיתונאית.
            טוקבק
            Twister גומרת את ההלל על העיר:
            לראשונה, מזה זמן רב, סוף סוף העיתון הצדיק דפדוף, ויותר מזה - קריאה:
            הטורים של בן זילכה ויהלי סובול לא רעים, בעמ' 52 כתבה על דויד פרץ, המלך של הסצנה המוזיקלית בבאר שבע, בעמ' 58 כתבה על ביזיון הריסת הגימנסיה, אחד הפשעים הגדולים שנעשו בת"א, בעמ' 62 כתבה על... טוב נו, תעיפו מבט על המשפט הענק שמקשט את הטלפרומטר בעמ' 63 כדי לדעת, בעמ' 78 הצליחו להוציא לי את המילים מהפה (על גיא זהר), בעמ' 82 כתבה על ניק דרייק אהובי... ועוד ועוד בהמשך... (אני עדיין בקריאה) בקיצור, העיר
            חוזר לעצמו. אני ממש ממש ממש מקווה שזה לא חד פעמי.
            ובועז מחרה מחזיק
            זו הפתעה מרעישה, העיר של היום. גליון מעולה. פשוט פיצוץ. שרון אריאלי על דויד (המלך) פרץ והסצינה הבאר שבעית ודנה קסלר על ניק "אלוהים שלי" דרייק. ועוד כמה עמודים משובחים מלאי תוכן. ממש!

            michal_he 2007-07-28 10:12:07
            אהבתי את מוסף הארץ.
            איילת מנחמי על נודל - מעניין מאוד.
            משפחת פיליפ - כתבה מרתקת.
            שירי צוק עם 'מיס טיפת חלב' - מקסימה כרגיל.
            אבנר ברנהיימר - נחמד, מיציתי את הקטע עם ענת מכל הכיוונים.
            שירה אלקלעי - כותבת טוב.
            אני מקווה שסייד קשוע לא יעזוב כמו שהוא מאיים.
            דניאלה דקל לונדון - מצחיק.
            (אחרונה, אין לינק ישיר)
            אפעס - כמעט מצחיק
            (ומישהו כבר העיר על הקטע המצמרר עם התינוק של במבה)
            TGI
            אגב, הכותרת המשונה של ידיעות מאתמול, "החשיפה לידיעות בימי חול: פי 12 מגלובס"
            היא כנראה תגובה לכותרת של גלובס ד'-ה':
            "ישראלי וגלובס עולים בחשיפה; ירידה במעריב, ידיעות והארץ"

            מח' הגהה (מחמישי)

            "נגד מה קפה עוזר"? נגד עילגות אולי?


            לחם עבודה
            חנה בית הלחמי מחפשת
            צלמ/ת: אני זקוקה לצילומים עדכניים של עצמי שישמשו לאינטרנט ולמודפסת. צריכה מישהי/ו טוב/ה ולא יקר/ה (אפשר סטודנט/ית לצילום) שת/ישאיר לי עודף להביא אוכל לילדים (רשימה של יקרים/ות ומובילים/ות כבר יש לי).

              מָרצות: מכינה לימות החורף מאגר מרצות בנושאי קידום נשים, קידום מנהלות, פוליטיקה, יזמות נשים, שיווק, מרקום, ניהול עסק קטן ונושאים דומים. ביה"ס לקידום נשים עבר את 3 שנות הפיילוט וכעת ניתן למצוא את הקורסים לקהל הרחב בידיעון של "תפנית" (או"פ) לשנה הקרובה.

              לקוחות לקיץ: לאימון, ייעוץ (אישי-אסטרטגי, קריירה, אסטרטגי-שיווקי) הדרכות פנים-ארגוניות, סדנאות שיווק עצמי (הקרובה ב- 2.8). כל שנה בימות הקיץ חוזרת גם לאהבתי משכבר ועוסקת גם בכתיבה ועריכה (בעיקר באינטרנט - דוגמא).

              עורכ/ת דין פרו-בונו בדחיפות לסיוע לאישה צעירה מתחתית המדרג הסוציו-אקונומי, שתיק המשמורת שלה מתנהל ברבנות וברווחה באחת מערי הדרום, להשיב אליה את בנה נגד כל העו"סיות והרבנים (האישה חילונית, הבעל דתי, התסקירים בעדה, הרבנים נגדה). שני א/נשים טובים מנעו ממנה למכור כליה כדי לממן ייעוץ משפטי.

              hbh@zahav.net.il

              054-4732253


              מרק טולצ'ינסקי, מנהל אתרי הארץ-דהמארקר עבר לנרג' כסמנכ"ל טכנולוגיה.

            איל הובר-לוי יהיה סמנכ"ל המכירות של האתר.


            משה גורלי, הפרשן המשפטי של מעריב יהיה גם יועץ הספורט של המועצה לשידורי לוויין וכבלים. ולא עלולים להיווצר ניגודי אינטרסים עם העיתון?
            האיור הכעור
            רציתי לבקש כבר מזמן מהמאייר של גלובס, ושכחתי: אנא ממך, החלף את האיור של שרון מולדאבי, שהקשר בינו לבין האיש מקרי בהחלט.
            VTV

            רביב דרוקר איתי בפליאה על הנעלבים מחתונת ברק החשאית.

            גאולה אבן הודתה שהיא מתבוננת בקנאה בשלטים של ברפאלי באיילון.


            השיר של עמיר
            הוא ישן ואני מתפרעת

            בעבר צריך היה לחכות להכל זורם בשבת, פעם בכמה חודשים, כדי לשמוע את השיר הזה. היום, כמו שאומר מנחם בן, הכל יש אצל המצנררים.

            מתוך קריאת העורב של קרלוס סאורה -

            פורקה טה ואס (כי אתה עוזב)
            ומי שרה? ג'נט דימש (דימש? לא בטוחה בהגיה)


            לפני פיזור
            עוד מישהו קרא משהו ורוצה לעלות לשידור?

            vlvtunderground@gmail.com

            דרג את התוכן:
              62 תגובות   יום שישי , 27/7/07, 13:45

              רוקדים על שתי חתונות * איפה מוקם בלוג ועד עובדי הארץ * מי כתב טעם נפגם


              התינוקת

              "הסיוט של כל הורה", קובע מעריב בשערו, בעניין התינוקת שנשכחה במכונית ונשרפה למוות.

              נכון שאין לי ילדים, אבל תרשו לי לקבוע: אני לא חושבת שכל הורה היה מסוגל לשכוח את הילד שלו במכונית. ולכן זה לא הסיוט של כל הורה, אלא של פושעים מועדים. יש בכותרת הזו משום הקלה בעונש, ולכן היא מקוממת אותי.

               

              מהסיבה הזאת אני מעדיפה את הכותרת של ידיעות, "מה עשיתי?" שבה גם מתואר גודל האסון, גם יש פתחון פה לאב וגם אין המעטה בזוועה.

               

              הארץ מסתפק בהפנייה מינורית בשער, ובדחיקת הידיעה לעמ' 8. אין דרמה, אין פריטה על רגשות קמאיים. איפוק, אולי אפילו קצת מוגזם מדי.


              חתונה משונה

              מעריב ממשיך לחגוג בשער את ההישג שלו, הסקופ מאתמול על החתונה של אהוד ברק: "אבא מתחתן, הבנות לא יגיעו לחופה". אבל מה שכתוב בידיעה זה "בתו של אהוד ברק, מיכל ברק, מסרה כי אין לה מה להגיד בעניין". איך הוסקה המסקנה שהיא לא תגיע?

              ליאורה מזועזעת מכך שנאוה לא תהיה. למה היא צריכה להיות? ממתי הגרושה מגיעה לחתונה של האקס?

              הפרשן הפוליטי הוזעק כדי לנתח את חשאיות החתונה ולהקיש ממנה על שובו של ברק הישן. מדהים.

               

              ידיעות מתייחס היום לחתונה בנונשלנט, בלי לתת קרדיט כמובן למעריב (הידיעה מופיעה בע' 7, מתחת לידיעה הראשית בעמוד, המספרת על ירידת התמיכה בברק ועל כך שהוא עסוק בפלגנות ובהדחות), אבל יהודית יחזקאלי דווקא אומרת שהילדים מכל הצדדים הוזמנו לאירוע, יחד עם קומץ חברים. זאת אומרת, שברק בהחלט בחר את מי לשתף ואת מי לא. זכותו.
              לי נראה שכל הלא-מוזמנים צריכים לשמוח דווקא, על שחסכו מתנת חתונה יקרה, לא?

               

              הארץ מתעלם מהחתונה.


              אין עלינו, עלינו

              ידיעות מתלהב מעצמו ומעניק מקום של כבוד ל-TGI:

              "עלייה בחשיפה בימי שישי";

              "ירידה בימי ו' למעריב" (איפה ההאחדה, אה?)

              והנתון הכי משונה: "החשיפה לידיעות בימי חול: פי 12 מגלובס".


              שתו לי לקחו לי
              G מביא את דוח עמותת קשב המתאר את התגייסות כלי התקשורת במלחמת הקיץ שעבר כשהניסוח הוא "התפרסם לראשונה ב-G", אלא שאייס פרסם את הדוח לראשונה, בתחילת יולי.

              נכון שב-G החומר מופיעה ככתבת מגזין נרחבת ופה כידיעה, אבל הקרדיט על פרסום ראשון לאייס הוא.

              ובקשר לניתוח הדו"ח עצמו, שמסתמך גם על מסמך פנימי של העיתון, מעניינת תגובת דנקנר:
              מסמך זה (שהפיץ מנהל השיווק של העיתון) נכתב על ידי "אדם צעיר, מבולבל וטיפש שאין לו קשר למערכת העיתונאית", אבל הוסיף ש"אני לא רואה סתירה בין היותי עיתונאי וישראלי. במאבק בין ישראל לבין אויביה, אני לא נייטרלי. אני אכן פטריוט ישראלי ומעריב הוא עיתון פטריוטי, וכך צריך להיות".


              סופשבוע

              יהונתן גפן חותר תחת עיתונו, ומספר שלעתים עוצרים אותו אנשים ברחוב ואומרים לו שהם קונים את העיתון רק בגללו ומזכירים שמות של עוד שלושה כותבים שהם אוהבים, והוא מציע "למה שלא נתאגד ונוציא עיתון חדש ואחר שמנסה להגיד משהו למישהו, לא רק להבהיל אותו ולהציף אותו ברכילות וברדידות".

              נו, שמישהו יציע לגפן עבודה במקום אחר.

               

              הבנתי כל מילה אצל נוריאל. אולי כי רוב המילים היו: פופקורן, קולנוע, סימוסים ומזמוזים בחשכה, הצגה שנייה והצגה יומית.

               

              ציפה קמפינסקי כותבת? וואלה. האישה שליוותה את אמיר זיו בעת הקמת הפורמט החדש של סופשבוע (כמו גם של G כשערך אותו) מראיינת מומחה למשחקי מחשב.

               

              ח"ח לכותרת: "טויס אר ערס" (על צעצועים, במדריך לחיים)

              וגם זו שבשער, "סוחט את הקוראים" על מגזין המאפיה הראשון בעולם.
              אגב, בכתבה עצמה לא היה מזיק לכתוב את שם המגזין, Mob Candy, במשנה.


              7 לילות

              קרןשמש המקומית, כלומר קרן נויבך זוכה לשבחים על דעתנותה, תוך קריאה להציבה לצד גאולה. הידד.

               

              אבל בראיון עם מיכלולה, מוזכר הבלוג המהולל בקצרה, בקצרה מדי. ליתר דיוק סתם אגב אורחא, על אף כותרת הביניים המבטיחה, "בלוגים".

               

              "יותר מ-300 אלף בני אדם צפו ב'בופור'" טוענת מור גורדון בהארץ.

              "285 אלף איש" טוען יאירוה פה. מי צודק?


              רגע של עברית
              לידיעת שרון שפורר ועורכיה במארקר: "טעם לפגם", ולא "טעם נפגם" (מארקר חמישי, שער אחורי וע' 63, הכתבה "הקוד האתי על פי שוקי אברמוביץ'" לא מופיעה באתר).


              מח' הגהה

              מאוימים, לא מאויימים (כותרת בשער מעריב)

               

              איילת מנחמי כותבת ביקורת על הסרט שלה?
              יום שישי, 27 ביולי 2007, 11:44 מאת: איילת מנחמי, מערכת וואלה!
              לא, רותם דנון כתב, ומי שהעלה את הביקורת טעה בשורת המידע.
              עדכון: תוקן.


              הורוסקופים

              סתם נזכרתי פתאום

              פעם פגשתי, בנסיבות מקצועיות מסוימות את אחד מכותבי ההורוסקופים בסביבה. המפגש היה כה טראומטי עד שבאותו רגע חדלתי סופית מרפרוף על המדורים הללו. האמת היא שהייתי צריכה להפסיק עוד הרבה קודם, כשערכתי כמה מהם (כן, עורכים גם מדורי אסטרולוגיה בעיתונים, ולא, האסטרולוגים לא יודעים לכתוב).
              נדמה לי שהיה זה עוזי וייל שסיפר פעם איך כתב מדורי אסטרולוגיה מהרהורי מוחו הקודח.


              בלוגלנד
              * שוקי גלילי מבקש: הצביעו לחומוס להמונים.

              * וגם למאבד תמלילים.


              * איציק אדרי מדווח על האתר החדש של צה"ל.

              * גע"ס מוולווטת ידיעה שהעיקר בה נעדר בידיעות.
              ואני מהמרת: פשעי עורך עצבני, על שהוא צריך לעבוד בלילה שבין חמישי לשישי.


              * הבלוג של ועד עובדי הארץ בישרא.

              למה לא בקפה בעצם? יותר קרוב, לא? ;)


              ידידי אסף שגיב עשה טובה להמונים, וכתב סופסוף עוד פוסט - ניתוח השטן לובשת פראדה.
              אני לא מסכימה איתו, אבל אני אוהבת מאוד את האינטלקטואל המתחבר למוצרי צריכה פופוליסטיים עד נחותים. אני כבר לא יכולה לחכות לפוסט בו הוא ינתח את כוכב נולד.


              רשתתתת

              מה קורה עם הרשת החברתית של טיים אאוט?


              לחם עבודה
              עינב בן יהודה עברה מהמארקר לגלובס.


              לב"ג מתחתנת (2)
              היום בצהריים נערכת חתונה כדת משה וישראל, למען המשפחה והקב"ה.
              בלילה ייערך האירוע החברתי/סלבי בלורנס ביפו, ומרב מיכאלי עורכת את הטקס, שייאמר בלשון נקבה, כמובן.


              לפני פיזור
              לצאת מהבית או לא?

              vlvtunderground@gmail.com


              דרג את התוכן:
                42 תגובות   יום חמישי, 26/7/07, 09:18
                 * * * ומבקשת שיר מעמיר. איזה? תאלצו להעמיק כדי לגלות * * *

                הייתי צריכה לקחת Day off היום, אבל הצטברו בבוקר השכם כמה דברים קטנים, אז הנה, שוטחת ועפה.


                קצה האצבעות

                גם Time Out, כמוני, מרמז לאפשרות שרון לשם יחליף את דנקנר:
                "...את שיחות המי יחליף את סוקניק תיבלו מדי פעם ...בשיחות המי יחליף את דנקנר שנפסקו ברגע שרון לשם הגיע"

                 

                ראיון עם איילת מנחמי: ג'ולי שלז. לא ג'ודי.
                צרות בכותרות: "השיבה מהודו"? לא, באמת.

                 

                רפרפתי בתדהמה: החיילת שקיבלה חיסון נגד אנתרקס בניסוי סודי.


                דז'ה וו

                24 של ידיעות בפרויקט נוסטלגי חדשני, שאף עורך לא חשב עליו קודם לכן מעולם: גיליון מחווה לתוכניות הילדים הגדולות של כל הזמנים. מקישקשתא ועד חביתוש. ממרקו ועד נילס.

                לא ייאמן? ייאמן וחצי.

                כמה גיליונות ופרויקטי מחווה כאלו כבר נעשו? 450. כן, ספרתי.

                הפרויקט המהפכני זכה גם להפנייה גדולה בשער האחורי, אם מישהו פספס חלילה.


                הצילום המצחיק
                שיערה המתבדר של ציפי לבני.


                לחם עבודה
                אתר אינטרנט ומגזין דו שבועי העוסק בסחר חוץ ולוגיסטיקה, מחפש עיתונאי/ת נמרץ. ניסיון קודם בתחום הסיקור לא הכרחי, אבל חובה להביא חשק, רצון לעבוד וגם קצת חוש הומור. עבודה מהבית, משרה חלקית, חמישה ימים בשבוע. וכמובן - סודיות מובטחת.

                קו"ח למייל jobs4000@gmail.com


                מערכת ישראל היום עוזבת את בניין מיקרו-דף ומחפשת משרדים אחרים (המארקר).


                השיר של עמיר

                The cure - Love Song
                לבקשתה של לינוי בר-גפן שמתחתנת מחר.
                מזל טוב!

                whenever i'm alone with you you make me feel
                like i am home again whnever i'm alone with
                you you make me feel like i am whole again

                 

                אף שאני - הפתעה - שונאת חתונות עד מאוד, אני מאחלת לך, לינוי, מז"ט רבתי ואושר גדול.

                הידעת שגם אהוד ברק מתחתן מחר? מעניין איזו חתונה תזכה ליותר סיקור ואיפה.


                לפני פיזור
                מהיום, הסימפסונס בקולנוע, כן?


                vlvtunderground@gmail.com

                 

                 

                דרג את התוכן:
                  37 תגובות   יום רביעי, 25/7/07, 16:34

                  יכול להיות שאני הבורה, אבל עד הבוקר לא ידעתי על קיומה של הטניסאית הבכירה ציפי אובזילר. אבל מעריב דאג שלא אשאר בבורותי לנצח, והיום, בכותרת, מתחוור לי שהיא יוצאת מהארון. טא-דם! שער! כותרת! יוצאת מהארון! טניסאית. שיואו, מי היה מאמין.


                  ובשער המגזין מסבירים לי, אם עוד לא הבנתי: "ראיון אמיץ" אמיץ! היא לסבית, אמיץ!
                  אם הייתה סתם מספרת על הישגיה הספורטיביים הייתה מוגלית למוסף הספורט. יצאה מהארון? כל בית ישראל, אפילו אני ראויים להתבשם מההישג - נעניק לה את שער המגזין.

                  אהה, מה יהיה מה.


                  יאללה ביי

                  עובדי חברת החדשות בקליפ פרידה לשלום קיטל. סוקניק בגיטרה, יונית מתנועעת, דונט יו אסק.

                  מעניין אם יכינו לי כזה ברייטינג.


                  אהבהההה

                  הידעתם מהן שתי המילים היפות ביותר בעולם לדעת זמנים מודרניים?

                  "התינשאי לי?". כן כן. בחיי.


                  גיל גל גול
                  "גם בגיל 32 ממשיכה שירלי בוגנים, מהבכירות והמצליחות בדוגמניותינו, להתרוצץ על קו תל-אביב ניו יורק ולהתרחק מעדשות הפפראצי. שנתיים וחצי אחרי גירושיה היא עדיין מדגמנת לנז'רי, מאמינה ב'אהבה נטו' וחולמת על שלושה ילדים. חניית ביניים מהורהרת עם יפה שמשתבחת עם השנים"
                  מזתומרת "גם"? כאילו, זה הזמן בו הייתה צריכה כבר להתאשפז באיזה מגדל מגורים גבה קומה?

                  ומה זה "עדיין מדגמנת לנז'רי"? כלומר מה צריך לקרות לבת 32, גרושה, כדי שלא תדגמן לנז'רי? מה הקשר בין הדברים?

                   

                  אבל גם דודי גולדמן מתפעל מסגנית נשיא גוגל בת ה-32, שנראית "כמו המעודדת הקטנה והנמרצת של קבוצת הבייסבול המקומית; חזותה עדיין כמו של תיכוניסטית במועדון ויכוחים".

                  32, גיל קשה בידיעות, כנראה.


                  מה קורא?
                  שאלה לידיעות כלכלה: באמת רוני פורר עובר בבוקר על ידיעות, הארץ והרלד טריביון ולא על מעריב? ואם היה עובר על מעריב, הארץ והרלד טריביון, גם היו הדברים נכתבים?


                  מי ישר מי
                  ידיעות פצח במבצע, ממנו צריך להבין איפה גרים האנשים הכי ישרים (הסיפור המלא במקומוני ידיעות תקשורת בשישי), כך בשער. אבל דפדוף לכפולה הרלוונטית, 16-17 לא מוביל אותי לתוצאה הרצויה.

                  רוצים שורה תחתונה!


                  TGI

                  בלי פרשנויות מבלבלות, מוטות ומטעות, הנה הטבלה.
                  על מה להסתכל? על עמודת ינואר-יוני 2007, ואז לפזול לצדדים ולהבין הכל.
                  אם לא תבינו משהו, תשאלו.

                  אגב, טרוולר הוא כבר לא דו-ירחון. נא לעדכן.


                  טוקבק

                  נרג' לוקח אחריות על הטוקבקים שלו.
                  אני מז-מן לוקחת אחריות על הטוקבקים שלי. בלי שום תזכיר חוק מסחר אלקטרוני.


                  לחם עבודה

                  עדיה אמרי אור המתורבתת מnrgמעריב/העין השביעית (ביקורות/ניוזים/וידאו) במשאים ומתנים אך עדיין לא חתמה עם אף אחד.

                  היא אמנם ממריאה לתפוח הגדול מחר אבל זמינה במייל adiyaeor@gmail.com

                   

                  אמרתי שזה לא ייגמר טוב.

                  ישראלי מתנשם בכבדות, ישראל היום עושה קולות וממשיך לרכוש (הילה אלפרט, יהושע סובול - ועכשיו האב ובנו מתחרים, יהלי ג'וניור בהעיר, ואבא פה). ואני מסתכלת בעין עקומה.

                   

                  מ-1 באוגוסט עובדי מעריב יחתימו שעון.

                   

                  חשבתי שבועז אוקון מצטרף רק כיועץ המשפטי לידיעות, והנה הוא גויס גם לפרשן.


                  בלוגלנד

                  תכירו את ליטל בית-יוסף, טאלנט בהתהוות, שכותבת בקשת טור אישי וגם כתבות שער בפרומו.
                  עכשיו תגידו שלום יפה לבת דמותה נטעלי זלמן, שפרשה בדמי ימיה מהקפה, לפני חודש בדיוק.
                  כן כן, זו שהתמונה שלה הכי נצפית פה. ליטל הייתה גם נועית בן טולילה בישרא ונדין לופו בנרג'. כן כן, יש לה חיבה לאות נ'. נון פראי.
                  ביי נטעלי, לא יפה ללכת בלי להגיד שלום.

                  ובהצלחה ליטל.

                   

                  דרך יובל הגעתי לתחרות הבלוגים של בלוגרים.נט. תבלו.


                  מח' מנויים
                  7:30 בבוקר. טל' ממחלקת מנויים של מעריב, לוודא שהעיתון הגיע. כן, הגיע, אבל בלי סגנון. להרוג את השליח?


                  השיר של עמיר
                  עדכון חמישי בבוקר:
                  וויי וויי וויי איך שכחתי אותו אתמול מרוב התרגשות.

                  החצוצרן הצרפתי אריק טרופז בקטע Yuri's Choice. הקטע הזה הפך ברבות השנים לאבן-דרך בתחום האסיד-ג'אז , כמו גם האלבום ממנו הוא לקוח - The Dawn , חצי שעה מהפנטת.

                  מתארח כאן הראפר Nya, שותפו לדרך של טרופז.

                   


                  לפני פיזור
                  יאללה לים. הלכתי עם ליטלנטעלינדיןנועית.

                   

                  vlvtunderground@gmail.com

                  דרג את התוכן:
                    7 תגובות   יום רביעי, 25/7/07, 00:36

                    * * * - שניים מחפשים, אחת מצאה - * * *


                    הוא נועז

                    עיתונאי עם ניסיון של שנים בתקשורת המשודרת והמודפסת, בעריכה, כתיבה והגשה, שלא מעוניין לגור בתל-אביב, מחפש תעסוקה מבצעית. כתיבה,עריכה, קופי, שירותי מין ואו הסעדה, כמו גם רעיונות יצירתיים נוספים יתקבלו בברכה.

                    email: 4779273 at gmail.com

                     


                    היא חזרה

                    אורית נבון (רייטינג, סגנון) תהיה עורכת ערוץ (חשאי אף סודי) בקשת אינטראקטיב.
                    בכך הגיע מניין בוגרי רייטינג שהצטרפו לעורך הראשי, יובל נתן לארבעה: נבון, קרן ליבסקי, יפית פרץ ודנה בראל.

                     


                    הוא קוסם

                    יואב סיון כותב: סיימתי לימודי כלכלה בהצטיינות יתרה באוניברסיטת ת"א, את מרבית הקורסים לתואר שני בכלכלה בת"א (בהצטיינות) ואף למדתי שנה בארה"ב בתוכנית דוקטורט.
                    אני כותב מאמרי דעה, לרוב באנגלית, בעיקר לאתר הארץ, אבל פרסמתי גם בווינט ניוז ובאייריש טיימז. בעברית פרסמתי בעבר בהארץ ואני מפרסם בקביעות בישראלי, חלק מהטורים שלי מופיעים בבלוג - במיוחד יד אחת, פארק השרון, והוא קוסם

                    מאמריי מופיעים באתר שלי

                    אני עוקב אחר העיתונות הכלכלית והפוליטית הישראלית והבינלאומית לרבות הניו-יורק טיימס והאקנומיסט. תקופה מסוימת גם עקבתי אחר לה מונד ועיתונים גרמניים מובילים

                     

                    yoav76@gmail.com

                     

                     

                    דרג את התוכן:
                      20 תגובות   יום שלישי, 24/7/07, 17:04


                      החום, מצב הרוח, ט' באב וכל השאר גרמו לי להיטפל לזוטות. אז הנה, מקבץ פרפראות.


                      איך הפכה הקינואה, מצמח פושטי ועתיק ליקירת הנובו-אורגנו-צמחונים, ומדוע היא משמשת אמצעי לניגוח הבועה התל אביבית, ההדוניזם והנהנתנות? הרי מדובר במוצר באמת שווה לכל נפש, שיכול היה להידחס בקלות לכל סל מוצרי יסוד שהוא, מקריית שמונה ועד אילת, עצור בכל עיירות הפיתוח שבדרך. אבל הנה, אפילו אורי אורבך טורח היום (ידיעות, 24) להשמיץ להנאתו: "...אתה בא לנו עם הזיפים האלה ועם בית המקדש הזה שנשחטו שם פרות כאילו אין קינואה בעולם?" מה הקשר, ריבונו של עולם? ברצינות, זו בדיחה שכזו? אני תובעת את עלבון הקינואה האומללה, הניחו לה. גם ככה קשה לה עם כל היח"צ והסלבריטאיות שנכפתה עליה בלי רצונה.
                      ולאורבך, אני מבטיחה לשקוד על חורבן הבית ולהתאבל.


                      אוטוטו
                      דליה א', תחזירי את הקקמייקה, נו, די.


                      ריח נעורים
                      אם לא מספיקות כל הידיעות המחרידות על מצב החינוך, ומצב הידע, ומצב שיעורי הספורט, מתברר שגם במצב ההיגיינה בבתי הספר חל פיחות חמור: אומרת (לידיעות) עירית ליבנה, הממונה על הבריאות במשרד החינוך:
                      "ישנם תלמידים שאינם מתרחצים ימים ארוכים, ובאופן כללי קיים כרסום במצב ההיגיינה האישית אצל הילדים. לפעמים קשה מאוד להיכנס לכיתה בגלל הריח. המסר שלנו יהיה: להיות נקי זה קול. התלמידים ילמדו שמבחן הריחות הוא מבחן לחיים... כלומר לקשר בין היגיינה אישית למעמד בחברה"

                      למה היה נדמה לי שכל זה כבר עבר חלף לו לפני ארבעה עשורים? אה, על זה מדבר הכרסום, כנראה. ואיך נוצר הכרסום הזה ולמה? האין כאן הגזמה פראית במקצת?


                      שביתה

                      אין דרך לנסח את הכותרת הזו בצורה קצת יותר אלגנטית
                      וגם: אז תנועת הנוסעים תיפגע או לא תיפגע?


                      צרות בכותרות

                      ארנון הרשקוביץ על גלגולה של הכותרת על גופתו המתה בנרג'.


                      אחח, פלאפל
                      שטרסלר טוען שיו"ר ההסתדרות עופר עיני לא יודע כמה עולה מנת פלאפל.

                      אבל בידיעות יש דווקא ציטוט ברור שלו: "הממונה על השכר באוצר הציע לנו תוספת של 15 שקלים, שהם מחיר של מנת פלאפל".
                      ועדיין, מדובר במנה יקרה במיוחד. בלב תל אביב היא עולה גג 13 שקל. ובטוח יש בפחות.

                      אולי אולי
                      אני שוב תוהה על מהירות השימוש במילה אוליגרך, לתיאור המיליארדר ממוצא רוסי המתעניין ברכישת ישראלי. מי זה יכול להיות, וממתי הם שומרים על חשאיות?


                      לחם עבודה

                      אני מחפשת עיסוק קבוע במלאכת הכתיבה ו/או העריכה, לאחר שמדריך האירועים, הקולנוע והטלוויזיה שערכתי במקור ראשון נסגר, וכן גם מוסף התרבות.
                      עכשיו אני כותבת חיצונית בנושאי תרבות, אמנות, רפואה ובריאות, אבל זקוקה עד מאוד למשרה מסודרת.
                      orit.levens@gmail.com

                      אני מקווה שחנוך דאום ציני כשהוא אומר לוואלה! "אתם זריזים" בעניין המדור החדש שלו, שהרי הוא כתב על כך במדורו ב-7 ימים לפני שבועות.
                      מתוך אצבעות, 29.6
                      חנוך דאום, כך עולה ממדורו, עובר לכתוב באחד ממוספי סופשבוע האחרים. מה, 7 לילות? לא נראה הגיוני. כנראה המוסף לשבת. מי החליט על כך? הוא מסביר: העורך הראשי.

                      יעקב עמידרור הוא הפרשן הצבאי של ישראל היום.

                      רק צריך ללמד אותו שאומרים "מודפסת" ולא כתובה.
                      שכחתם להזכיר ברשימה את נחמן אינגבר.

                       

                      פוטר עורך זמן השרון, עמוס שביט. יחליף אותו יעוז סבר, הממונה על פרויקטים מיוחדים במקומוני זמן.


                      ברשתשתשת

                      סקר TIM. מה חסר בטבלה של ווינט? מספּוּר המקומות.
                      מעניין להשוות ל-10 המקומות הראשונים בסוף 2006
                      גוגל/ וואלה/ ווינט/ MSN/ נענע/ נרג'/ תפוז/ זאפ/ קשת/ דפי זהב

                      ועכשיו:
                      גוגל/ וואלה/ ווינט/ MSN/ נענע/ נרג'/ תפוז/ יוטיוב/ דפי זהב/ זאפ

                      מאוד מייאש ומשעמם העיסוק בסקר, מאחר שכל אתר נותן את הכותרת הראויה בעיניו:
                      והנה נרג' המתחזק.

                      וכמובן שוואלה! ממשיך להוביל.

                       

                      ItTheMarker אתר טכנולוגי חדש מהבית הירקרק' שעורך רפאל פוגל.
                      מוסר פוגל:
                      "עדיין בגרסת בטא, אבל עד ההשקה החגיגית צפויות לעלות תכונות חדשות מדי שבוע-שבועיים.

                      אני מעוניין בחדשות מעניינות, בטורים אישים, בלינקים חשובים, בהכרזות ראשוניות, בתמונות ייחודיות, במדריכים שימושיים, ובכל תוכן טכנולוגי אחר, כולל משרות חדשות שאתם מחפשים לחברות שלכם.
                      אם אתם מגלים באגים ובא לכם לדווח - נהדר
                      "

                      רפרוף: אהבתי את לוח האירועים מצד שמאל.

                       

                      גוגל דסקטופ

                      אחרי שהורדתי, התקנתי ועניתי "כן" על כל השאלות של גוגל, מופיעות לי בתחתית המסך, מימין, שלל התרעות בכל עשר שניות (טוב, אולי אני קצת מגזימה), על כל מיני כתבות ובלוגים ועניינים שכנראה אני צריכה להתעניין בהם. עכשיו, זה לא שאני לא מתעניינת, אבל אני רוצה להתעניין בזמני החופשי. אז איך אני מוצאת אחר כך את כל ההתרעות האלו?


                      בלוגלנד

                      בפוסט הנוכחי (אייטם לפני אחרון) מדווח סינמסקופ על שערוריית בלוגים נחמדה: בלוגרית הקולנוע ניקי פינק זכתה לכתבה נרחבת עליה, לא אהבה אותה, דרשה שיורידו אותה מהאוויר (דרישתה התקבלה) נעלמה בעצמה מהבלוג לארבעה ימים, ושבה כאילו כלום. סיפור פלאי עם המון מוסר השכל.

                       

                      אסי דיין מבקר בקליניקה של רובן דגן.

                      התכתשות משעשעת (לפחות אותי) בין ולדי דבויריס לאורי ברוכין בעניין רשימות ועצי משפחה.

                       

                      אני קוראת לביעור הכוכבים האדומים, פשוט די.

                      (עדכון: וכעונש על קריאתי זכיתי בכוכב אדום)

                       

                      האינדיפנדנט: מה הפלא שהבלוגרים מנצחים (תודה ליגאל לביב).


                      מח' מנויים

                      פותחת הדלת בבוקר - אין מעריב. מתקשרת למח' מנויים (8:30), סליחה, לא יודעים למה לא קיבלת. סליחה, אין הפצה נוספת היום. סליחה, נזכה אותך. יופי, מצוין. פחות עיתון לדפדף.

                      למה לא תרדי ממגדל השן לקנות אחד? הגזמתם. חם.


                      מח' הגהה

                      "מנכ"ל הכנסת, אבי בלשניקוב, אמר בתגובה כי בכל לשכת שר ניתנים שתיים-שלוש מכוניות צמודות לעובדים,"


                      השיר של עמיר
                      הלהקה הוולשית המעולה Super Furry Animals , בשיר Juxtaposed with you .

                      מתוך אלבומם בטוב ביותר עד כה (לדעתי) , Rings around the world .

                      תערובת משונה אך משביעה של רוקנרול, פסיכדליה וקצת דיסקו.


                      לפני פיזור
                      אמרתי בהתחלה, ברפרוף.

                       

                      vlvtunderground@gmail.com

                       

                      דרג את התוכן:
                        57 תגובות   יום שני, 23/7/07, 14:51

                         

                        בזמן שמדינה שלמה (אוקיי, חציה) משתגעת מחוק האינטרנט, ומהחשש פן נתוני הגולשים ישתרבבו לאנשהו, מתברר שבתוקף השירות הצה"לי הכל מותר, ומלחמת חורמה תנוהל נגד הלא מתגייסים.

                        "...תוכנית שהגה האלוף שטרן, לפיה חיילים שישתחררו ללא סיבה מוצדקת יזכו במעין 'אות קלון' ובתעודת השחרור שלהם ייכתב "השתחררו בגלל התנהגות רעה חמורה". בשבוע שעבר דיווח מפקד הבקו"ם כי התוכנית כבר מיושמת בשלביה הראשונים וכי ניתן לראות נתונים המלמדים על יעילותה.
                        "כעת, כאמור, הטיל האלוף על צוות צה"לי אתגר חדש: לקבוע קריטריונים כיצד יוכלו מנהלי תיכונים לסייע לצבא לאסוף מידע רב יותר בנוגע לבוגרי התיכונים ובכך למנוע, במידת האפשר, השתמטות. "נכון לעכשיו אנו בשלב בחינת הרעיון", הדגיש הגורם הצבאי
                        ".
                        לא מפחיד?
                        1. ומה עם הרעיון המבעית הבא - שירות החובה יומר בשירות התנדבותי, והמתנדבים יזכו להטבות רבות ומצוינות לאחר השחרור?

                        2. ובאמת, עם יד על הלב, או על הקנה - כל בני ה-18 בכל שנה חיוניים לצה"ל? בשומקום אין אבטלה סמויה? עשרות שנים, נפלאות הטכנולוגיה, ועדיין כולם כולם כולם צריכים להתגייס?

                         

                        גם אפיק התחרפן ושפך את שלו.
                        וגם ולדי.


                        כפולה , 4-5, 2-3 זוז
                        שמא נכנה אותה כפולת הקטסטרופות? מעריב מספר על מחדל בזבוז המים בדרך לברז (ח"ח, אגב).

                        ידיעות לא מתעצל ונותן זוועה משלו: עלייה דרמטית בשיעור סרטן האשכים בקרב בני עשרים ומשהו.
                        הכפולה המוצלחת ביותר היא זו שתעורר בכמה שיותר אנשים חרדה בעוצמה גבוהה יותר. ועכשיו תחליטו.

                         

                        סיפור האשכים נפתח ב"לגברים הישראלים יש עוד סיבה לדאגה:"

                        מהן הסיבות הקודמות?

                        אבל
                        ח"ח על הכותרת: "מכה מתחת לחגורה"


                        לא אשם, נו

                        במסגרת הידיעה על אולמרט המתלונן על האשמת הממשלה בכל דבר (ידיעות 6) מופיע הציטוט הבא:
                        אולמרט: "זה הלך רוח שפעם אחת צריך לומר: די!".

                        מעניין מי אשם במחדל. הוא או מצטטיו.


                        כולה של אמא
                        יש סיבה להיות עני: הילדים האמידים משמינים יותר.
                        אבל מי אשם? אמא! הכל בגלל שיצאה מהבית לעבוד ולא דאגה לתזונתם.

                        בושה, בושה.


                        לעולם חוזרת
                        המגזין, מעריב:
                        כתבי מעריב מעלים זכרונות מהחופש הגדול שלהם. כתבי מעריב מעלים זכרונות מהחופש הגדול שלהם. כתבי מעריב מעלים זכרונות מהחופש הגדול שלהם. כתבי מעריב מעלים זכרונות מהחופש הגדול שלהם. כתבי מעריב מעלים זכרונות מהחופש הגדול שלהם. כתבי מעריב מעלים זכרונות מהחופש הגדול שלהם. כתבי מעריב מעלים זכרונות מהחופש הגדול שלהם. כתבי מעריב מעלים זכרונות מהחופש הגדול שלהם.

                        נמאס, לא? נכון, אז אולי תפסיקי גם את?


                        טוני, ולא סופרנו

                        מה הסיבה שטוני בלייר התאהב בנו? החומוס? השמש? הבחורות? מה?
                        אם היה יודע שהכותרת במעריב היא "טוני שב לשדה הקרב" אולי היה בורח.


                        ביקיני

                        שער ידיעות קובע נחרצות: בגדי ים יוקרתיים דוהים, בגדי ים ב-100 שקל שומרים על איכות.

                        אלא שהתוצאות בעמודי הכלכלה מורכבות יותר מהמתואר פה, והדוהים/עמידים הם גם זולים וגם יקרים.


                        תשובה לאביגיל

                        שלא הסכימה עם המשפט של שלי יחימוביץ' "ביום שנשים בינונים יגיעו לאותו מקום אליו הגיעו גברים בינוניים אגיד שניצחנו במהפכה" ורדפה אותי עד חורמה על כך.

                        אור הלר מדווח מפריז (מעריב) על גבר שמוחו קטן ב-50-70 אחוז ממוחו של מוח אנושי (נותח בילדותו), והוא "בכיר בשירות הציבורי, נשוי ואב לשניים".
                        האיי קיו שלו: 75.
                        והצרפתי הזה הוא רק משל.


                        צרות בכותרות

                        "ערב ט' באב: מנסים להפוך את החורבן אקטואלי גם לחילונים" (הארץ, כותרת)
                        נו, עזבו אותנו, בחייאת.


                        טוקבק
                        צחיb 2007-07-22 16:27:41

                        אני לא יודע איפה הארי פוטר עולה 200 שקל -באתר סטימצקי זה 129 וככה גם בוואלה שופס ואחרים. אני בכל מקרה הזמנתי מאמאזון ב-85 שקלים בלבד (משלוח לארה"ב, יש לי בלדר)
                        צדק הצחי, והיום מעריב מתקן: מחיר הספר 139 שקלים.

                         

                        צג, נעלמת עלית על בריקדות בזמן הריסת אוסישקין?


                        מח' הגהה
                        מעריב (7) מדווח על מודעת אינטרנט (במסגרת כתבה על סחר באיברים): "דרוש תורם/ת כליה. פיצוי גבוהה לתורם/ת".
                        א. אני מקווה שהטעות היא במודעה ולא במעריב.
                        ב. אנ י מודיעה למחפשים: אני לא תורמת את כליותי המצוינות (חמסה חמסה) למי שכותב בשגיאות כתיב.

                         

                        מה בין סאטירה לסטירה? כמו ההבדל בין שער ידיעות לע' 7 שלו.


                        לחם עבודה
                        יוסף בן לולו מקים מקומון.
                        מהידיעה עולה שהוא היה ממקימי מערך הפרסום של רייטינג. מי? אני שואלת את עצמי, לא מכירה יוסף בן לולו. פתאום הבנתי: אה, אולי מדובר באדם שאני מכירה בשם "יוסי בן". מאחר שהוא חזר לשורשים, הוא כנראה חזר גם לשם נעוריו. אבל לאן אני אחזור, כשאחזור לשורשים (ואקים מקומון. או חינמון. או גנון)?

                         

                        דרושה (כן, דרושה. אפליה, מה לעשות) מבקרת קולנוע, או מישהי העוסקת בקולנוע, שרוצה פינת קולנוע (במקומי, הפורשת) בתוכנית רדיו קלילה ברדיו קול רגע, בראשון בערב (חמש דקות בטלפון. מה צריך? בקיאות בסרטים שעולים באותו שבוע).
                        כמה משלמים: פרסום וסלבריטאיות באזור הצפון, כלומר טבריה, צפת ועמק יזרעאל.
                        נא לפנות אלי.


                        מז"ט
                        לקלמן ליבסקינד ולאורלי וילנאי פדרבוש על אות האומ"ץ.


                        רשתשתשתשת

                        לערוץ 24 יש אתר. חדש.


                        קוראים בקפה
                        אני לא אוהבת אגז בנדיקט, אני לא אוהבת את מונטי פייתון, אבל איכשהו, החיבור, דננדה, ספאם והם יצא מצחיק במיוחד.

                        נמרוד עונה לאליזרין הפורשת בשובה ובנחת.

                         

                        בדרך כלל אני לא קוראת מיילים המוניים. אמרתי בדרך כלל, נו, מה לא ברור. אבל הפעם, כשראיתי את השם של דייב בארי, קראתי, ואני אפילו מלנקקת.
                        מכירה את הטקסט, אבל תמיד כיף לקרוא אותו שוב. רק מה הבעיה? הוא שומט את הקרקע מעשרות אלפי פוסטים שנכתבים פה ובכלל על יחסי גברים נשים. ומה יעשו עכשיו כל אותן כותבות? לאן ישפכו מררתן? אה, אני יודעת, מקסימום, יצחקו וימשיכו הלאה, כלומר לדייטים ולפוסטים נוספים, עד כלות כל הדורות.


                        שין בשין
                        כ-2,900 צפיות היו לפוסט.

                        כ-400 איש השיבו לסקר בוואלה!
                        מה זה אומר?

                        1. שקוראי הבלוג הם אנשים רציניים שלא עוסקים בשטויות
                        2. שהם לא קוראים וואלה!
                        3. שהם קוראים וצופים מהצד, אבל לא רוצים להשתתף בסקר
                        4. שסקרים לא מעניינים אותם


                        בלוגלנד

                        זה האתר בו נכתב הבלוג הפופולרי בעולם.
                        הוא שייך לשחקנית סינית, קסו ג'ינגליי, ולזכותה 100 מיליון כניסות בשנתיים.
                        מוצא הבלוג שלה יקבל כניסה חינם.
                        והזוכה הוא: ש. פרידמן. היכנסו לקסו. אם כי יש לי חשד ששמה סו בכלל, ולא קסו, כבהארץ.


                        השיר של עמיר
                        Don't let me Down , של הגדולה בלהקות - הביטלס, מתוך ההופעה המפורסמת על הגג.

                        מישהו יצטרך לברר פעם איך הקול של לנון ממשיך להעביר צמרמורת אחרי כל-כך הרבה שנים ואלפי האזנות לשיר הזה.

                        ואני אומרת: מחווה ועידוד לחיפושיות, הסובלים כעת מכך ש-All you need is love מקשט קמפיין לחיתולים חד פעמיים.


                        לפני פיזור

                        פרולוג

                        אני לא יודעת איך להגיד את זה בלי להישמע סתומה, אבל איבדתי קובץ פוסט כמעט מלא.

                        נעלם, נמחק, מת. חיפשתי במסמכים אחרונים (openoffice). עשיתי חיפוש במחשב כולו על פי מילים מתוכו (מאוד ייחודיות, יש לציין), על פי תאריך, על פי כל דבר שרק אפשר. אין. מת. נעלם. הלך לעולמו. זה מזעזע ומעצבן, ובעיקר בזבוז של שלוש שעות עבודה. נמאססססססס. יאללה. מהתחלה, כאחרונת הטירוניות.

                        התוצאה היא שחלק מהדברים שכתבתי נעלמו לתהום הנשייה, בעיקר דברים שכתבתי אתמול בלילה, והסרתי מיד מזכרוני, כי הרי כתבתי, אז מה אני צריכה לזכור.

                        אפילוג
                        את זה כתבתי לפני שהתחלתי לשחזר. אז זהו, אם אני כאן, סימן שגמרתי. היה בלתי נסבל. עוד פעם אחת כזו ואני קופצת. מאיפשהו.


                        vlvtunderground@gmail.com

                         

                        דרג את התוכן:

                          הארי אפ

                          1

                            

                          32 תגובות   יום ראשון, 22/7/07, 16:20

                          הארי פוטר בשער שלושת העיתונים. לא נראה לי שהיה עוד איזשהו ספר בעשורים האחרונים שזכה לכבוד. מיכאל הנדלזלץ גמר ורץ לספר לחבר'ה, כדבריו. אחרי מרתון של 11 שעות ותשע דקות בלי ויאגרת קריאה. כבוד. כמי שקראה פחות מספר אחד, ובאיומי פרבלום, אני משתאה ומסירה את כובעי בפני מיז רולינג.
                          אבל בעמוד הראשון? הלו?
                          בע' 10 מרחיב הנדלזלץ ולקחתי ממנו את המשפט הבא:

                          "הייתי בעמדה נחותה בוויכוח (על טיב הספר, V) כי אני קראתי את הספרים, מה שכידוע מפריע להערכה נכונה של איכותם הספרותית".

                           

                          מעריב הוא היחיד שמצא לנכון לדווח שמחירו של הספר בארץ הוא מהגבוהים בעולם - 200 שקל.
                          עדכון, שני: מעריב מפרסם תיקון: מחיר הספר 139 שקלים ולא 200.

                          סתם התלהבתי. 


                          הכו בצינורות
                          "הממשלה קוטעת את צינור המימון להתיישבות בשטחים" (מעריב, ידיעה ראשית)

                          אולי סוגרת את הברז? סוכרת את הצינור, אבל "קוטעת את הצינור"?

                          נגסו ברגליים

                          "הבעיה היא שאמריקה כבר מזמן לא מתפקדת כמבוגר אחראי של שום דבר, אלא כבריון השכונתי שהוא גם מפגר שאינו מסוגל להבין דבר וממשיך להשתולל בשכונה כשהוא מפזר חבטות לכל עבר, והילדים נוגסים בעקביו" (בן כספית, 3)

                          אההה! נחנקתי.

                          זאת ועוד: נוגשים. לא נוגסים. אני מקווה. כי עקבים בדרך כלל קשים לעיכול.

                           

                          תתאפסו

                          בחלק הראשון של הביקורת של שניצר בהמגזין על הסרט של לסה האלסטרום הוא נקרא התרמית. זה השם הנכון. בחלק השני של הביקורת הוא נקרא המתיחה. זה לא נכון.

                          מה זה פה, תרמית או מתיחה?


                          סקאד!
                          במסגרת תרגיל מפקדות שנערך לפני 3 חודשים, מדווח מעריב, הודפסו מהדורות דמה של מעריב המבשרות על סקאדים שנחתו ברחבי הארץ. מדובר צה"ל נמסר כי התרחישים דמיוניים ומטרת התרגיל היא לתת למפקדים כלים להתמודדות בזירה רוויית תקשורת.

                           

                          אני חייבת הסבר. למה צריך היה להדפיס את מהדורות הדמה האלו?

                          צה"ל מעדכן: טוב, לא ממש צה"ל, סתם מקור בכיר למחצה: "מהדורות דמה הודפסו לכל העיתונים, צולמו מהדורות דמה של חדשות ערוץ 2 ואפילו הוקם אתר דמה של ynet".

                          או, עכשיו הכל ברור.


                          סקופ
                          ח"ח לנווית זומר (כלכלה ידיעות) על הסקופ: קולנוע פאר בת"א ייסגר בסופהשנה. אחחח. העולם מתפורר.


                          חשוב הגיל, בטח חשוב
                          מעריב (10) מספר על טלנובלה קסומה על אב שבדק אם בתו בוגדת בבעלה, ותוך כדי התברר שאשתו היא הבוגדת בו "עם גבר הצעיר ממנה בחמש שנים" (!).
                          הצילו! חמש שנים! אני מתעלפת.


                          מח' הגהה

                          מעריב כותרת: "משנות ה-90'". לא, משנות ה-90.
                          להיקלע (שער מעריב, בן כספית), לא להקלע.

                          מעריב און ליין נא להחליט: שירה גל או שירה גל שרייבר?


                          Vtv
                          בכוונה תחילה לא צפיתי בגאידמק בפגוש את העיתונות. מבחינתי ראיתי הכל, שמעתי הכל. מה נחרדתי, לפיכך לראות שהראיון כיכב אתמול בראש עמוד הבית של גלובס.
                          (עכשיו כבר לא, כמובן). האם יש קשר לאחד משני המראיינים?

                           

                          ערוץ 1 לא הצליח עדיין להכריע מי יחליף את חיים יבין, ולכן הוא יישאר עד אחרי החגים (רז שכניק, ידיעות). למה מחכים שם, שייוולד כוכב חדש? לא הספיקו החודשים שעברו מאז ההכרזה של יבין, כדי להיערך? ומה בדיוק יקרה בין 31 באוגוסט לבין אחרי החגים? יהיו חגים, איש לא יעבוד, וזהו.


                          קוראים בקפה

                          * אפרופו יוזרים פיקטיביים, מעניין מי הקים לעצמו את הישות שפתי כהן. אין לי שמץ של מושג.

                          * מי צריך לכתוב? מספיק להתפשט.


                          • השיר של עמיר
                            בגלל הבלוג שלו, הוא לוקח לעצמו חופשות מעבר למכסה.

                            (טוב, האמת, הוא לא ידע שאכתוב היום)
                            ברי סחרוף בככה זה, שיר הנושא של שבתות וחגים. נזכרתי בגלל חיים יבין.


                          • לפני פיזור
                            שלושה * פוסטי * אצבעות? אני תוהה בקול.
                            (יותר מ-20 שעות עבודה).

                          • vlvtunderground@gmail.com

                          דרג את התוכן:

                            הפעילות שלי

                            אין רשומות לתצוגה