כותרות TheMarker >
    ';

    Velvet Underground

    במעמקי הביצה, הברנז'ה ותעשיית התקשורת. כל מה שצריך לדעת על המנגנונים שמפעילים את גלגלי הדפוס וקורי הרשת

    ארכיון

    ארכיון : 9/2008

    62 תגובות   יום שלישי, 30/9/08, 17:18
     

    סקר השכר הגדול של גלובס המם אותי פלאים.

    אם הייתי יודעת שהמשכורות בעיתונות הדפוס כה משובחות, אולי הייתי חוזרת אליה. ממש לא ידעתי.
    סתם סתם, לא הייתי חוזרת, אבל אני נפעמת מהסכומים האלו. לגמרי. כנראה דברים השתנו ממש לטובה מאז שעזבתי. מדהים.


    רעב כבד

    זוועת עולם בכתבה של יהונתן גפן על מאה שנות רעב משפחתי מדומה (ראש השנה, מעריב):

    ראשית, חסרות כמה שורות - או אחת? בין העמוד הראשון לשני.
    שנית, גפן מתוודה על החטא החמור מכל, על הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעולל לצמחונים:
    הוא מוסיף למרקים שהוא מכין לכלתו ולחותנו (שני פרידן - בעיתון כתוב פרידמן -  ואתגר קרת) אבקת מרק עוף! השם ישמור על הכנפיים והכרעיים, ובעיקר על השניים, שחטאו שלא באשמתם.


    עסקים מעריב

    האם הייתם מזהים שזו שעומדת ליד עלמה זק בשער המוסף, שיערה פרוע והיא צוחקת בפה פעור, היא יונית לוי? כי אני ממש לא.

    היה נחמד לראות בפנאי פלוס את לוי מככבת ברשימת היפים והנכונים (עמוד 112), ולצדה המשפט "סרבנית ראיונות כפייתית.... מרדף מתמשך שהתפרש על כמה שבועות..."
    אף מילה על השער והכתבה שהיא נתנה לרייטינג, או התמונה החביבה המוזכרת לעיל.


    נוחי דנקנר, הראיון (ראש השנה, ידיעות)

    אה, מה החוכמה, מתברר שהראיון הזה נעשה לספר, ישראל לאן, שיוצא בהוצאת ידיעות ספרים, שמתמקד בכל תחומי החיים. משפט, תרבות, חוק, ביטחון, כלכלה, מוסר ואתיקה, המגזר הערבי ועוד כמה נושאים.
    כך שגם לכתוב בשער "ראיון נדיר", אף שאין בכך מן השקר כמובן, זה חטא קטן לאמת.

    מה שהכי מטריד אותי בפועלו של נ"ד זה היחסים שלו עם הרב איפרגן, להלן הרנטגן, והעובדה שהוא מתייעץ איתו. גם באשר לעסקת IDB, שאל אותו אם להמשיך. מתברר שהלה אמר לו  כן!.
    הללויה.

    ולמה אין אזכור לשריקות הבוז בהיכל התרבות בקונצרט של הפילהרמונית, כשמדברים איתו על שלל תרומותיו לחברה?


    הילה נחשון, גלית גוטמן, אילנית לוי ומירי בוהדנה על סודות החיים
    הדיאטה של גוטמן
    "גם אחרי שאני יולדת יש בי רצון לחזור לגוף שלי. אז אני משתדלת מאוד שזה יקרה וזה פשוט קורה".
    הנכות של נחשון
    "אני לא יודעת אם הייתי יכולה להצליח בארץ רק כדוגמנית כי אני גמדה".
    הפילמאות של לוי
    "אני מרגישה כאילו כל החיים שלי הם המופע של טרומן"
    החושומור של בוהדנה
    "כולנו עשויות מפלסטיק ובמקרה של פציעה, יאשפזו אותנו בכתר".
    עדכון בוהדנה: דווח לי שהמשפט הזה שייך לאחד הסטנדאפיסטים (מישהו מזהה?) שלום אסייג והבוהדנה לגמרי מצטטת. 

    איזו הפתעה.


    ממון (ידיעות)
    חיבר וזיווג מיני זיווגים.
    הכי דיבר ללבי -
    יורם קניוק עם אבי שומר, מנכ"ל ובעלי צומת ספרים
    קניוק: "על כל ספר שלי שצומת ספרים מרוויחה עליו 25 שקלים אני מרוויח שני שקלים"
    ..." אפילו אם אמכור 100 עותקים באינטרנט ארוויח יותר מאשר במכירת 5,000 אצלך... אחרי שנתיים של עבודה על על החיים ועל המוות הרווחתי 10,000 שקל".


    עוד זוג אחד, דווקא באת: דנה מודן מראיינת את אחותה רותו.

    ופה רותו - למה אני כותבת.


    בני ציפר כותב על אביבה אבירם, העיתונאית הכי חשובה של הארץ.
    אבל למה לא לשמח את לבנו בלינקים לכתבותיה?


    מח' וידוא עובדות

    אולמרט זכה לביקור של כמה שחקנים בערב החג. מדווח מעריב:
    "...יו"ר אמי יעקב מנדל ורעייתו והזמרת דורית ראובני..."
    רעייתו של מנדל היא הזמרת דורית ראובני.


    מוסף ראש השנה של הארץ
    מישהו איתר אותו באתר?

     

    תוספת, רביעי:

    דאה הדר כתבה על קהילת שלום בפורטוגל. אורי אילון, עיתונאי לשעבר (גל"צ, הארץ, גלובס) וחבר קהילה מציג את גרסתו שלו לפרשה. מעניין ואלטרנטיבי.

    פרק א', ובו אילון עוד לא קרא את הכתבה, אלא מספר רק על ההתנהלות שלפני.
    פרק ב', ובו אילון כבר קרא את הכתבה.

     


    לפני פיזור

    פוסטי החג הקודמים:
    שנה טובה (או: הבוק).
    דקה לגפילטע (או: המפכ"ל).
    אצבעות חלק א' 
    (או: רהב ואולמרט).


    נותרו עד כמה בלתי מדופדפים. מישהו/י/ם רוצה/ים לכתוב למחר פוסטורח? פוסטון? פסקה? פסקתיים?
    אם לא, אני הולכת ומשאירה אתכם לבד בחושך.

     

    vlvtunderground@gmail.com

    דרג את התוכן:
      54 תגובות   יום שלישי, 30/9/08, 11:08

      פחד ומשטמה אצל רני רהב
      האם עובדת במשרד של רהב איימה על עיתונאית מפורבס לבל תפרסם ראיון עם מנכ"ל ב.מ.וו, צביקה זימרמן בו אמר שחלק מלקוחותיו הם אנשי העולם התחתון?
      הוכחה להתנהלותם של משרדי יח"צ מסוימים מול עיתונאים? מקרה חד פעמי? אי הבנה? שיטה?

      בראיון אחר עם אותו זימרמן, באוטו, אפשר לראות מדי פעם את רהב משגיח מהצד עם הפרסומת שלו לסלקום. צחוקים.

      אגב, הדורס האחרון מירושלים נהג בב.מ.וו. אני מציעה למשרד של רהב למחוק גם את העובדה הזו מהעיתונים.

      ועוד: "רכבי הב.מ.וו היוקרתיים של המשפחה (אבוטבול, V) חולטו..."

      וגם: "אהובה אלפרון...מקפידה לדאוג שמכונית הב.מ.וו סדרה חמש שלה תהיה תמיד מצוחצחת; רינה אברג'ל... ב.מ.וו שחורה"
      (ראש השנה, מעריב, כתבה על נשות כרישי העולם התחתון, ליאורה גולדנברג-שטרן)
      ממממ, יאמי.


      מוסף חג (ידיעות)

      עורכת: ענת שינקמן


      אני אוהבת את הביטחון  העצמי של מראייני אולמרט (ברנע ושיפר) "...ראיון שכמוהו לא עשה אהוד אולמרט מימיו, וספק אם יעשה..." ברור, מי עוד ייתן לו לשפוך ככה הכל?


      כמה פכים מהראיון:


      על BDSM
      "יש אנשים שאוהבים להלקות את זולתם, משום שכנראה אין להם דרך אחרת להגיע לאיזשהו סיפוק עצמי, לאיזושהי תחושה של עשייה..."
      על ניו אייג'
      "אני לא מוצף בשנאה, אני מוצף באהבה"
      על הדייטים שלו
      "הייתה לנו פגישה מאוד טובה, הגונה ופתוחה, שאני מודה שלא היו רבות כמוה בתקופה שכל אחד מאיתנו כיהן בתפקיד. המתח היה אחר - לא חשוב כרגע. קבענו שיבוא יום ובו נדבר גם על זה".
      על שליטתו בסלנג
      "ויתרתי על כל היתרונות שיש לי במקום שבו אני נמצא כדי לעבוד במשכורת של 30 אלף שקל, כל זה כדי שיחרפנו את חיי" (מתאר מה חשב לעצמו זאב פלדמן, סגן נציב המס).
      על סלנג ועל הנאה
      "הנאה? מה זאת הנאה? כשאתה יושב פה עם נשיא ארצות הברית ואתה מחליף איתו דאחקות, זאת לא הנאה".
      על דהמארקר
      "כשנתמניתי לתפקיד שר התמ"ת שאלו אותי עיתונאים, אבירי הטהרנות מעיתון דהמארקר, מה יהיה המבחן שלך להצלחה? אמרתי - הגדלת היצור. רבותיי, בשלוש השנים האחרונות יש יותר יצוא מיבוא. לא היה כדבר הזה בתולדות מדינת ישראל".
      על אבחון פסיכיאטרי
      "תחשבו על זה שהסתובב חשב כלכלי מוטרף, שיש כאלה שטוענים שיש לו הפרעות קליניות קשות, והוא משמיץ את ראש הממשלה בהיותו בתפקיד. ואין אחד בממשלה או ברשויות אכיפת החוק שאומר שהוא צריך לעוף מתפקידו".
      אם אין אני לי מי לי
      "אם מותר לי לומר מילה אחת של שבח עצמי, כי בסופו של דבר אני רק בן אדם - אם אני לא אעשה את זה, לא אוכל לצפות שאחרים יעשו. אני אומר, חבל שחלק מהציבור הישראלי לא יכול היה לראות את ראש הממשלה שלו במצבים שבהם הכרעות גורליות באמת עומדות על הפרק, את שלוות הנפש ואת קור הרוח ואת האיפוק ואת הסבלנות..."
      מי צריך קשרים כשיש פרוטקציה
      "ביום הראשון שנבחרתי לראש עירייה, ישראל אלדד, שמאוד אהבתי, אמר שהוא חייב לראות אותי מיד. הוא ביקש ממני למנות את אשתו, בתיה ושיץ, ליועצת שלי בעניינים סוציאליים. נעניתי לו ולרגע לא הצטערתי..."
      על שלי
      "אם הכתבת שלי יחימוביץ' יכולה לראיין במקרה אדם שאני מאוד אוהב אותו.. עמיר פרץ, ולשלוח לו סמס שהיא מאחלת לו הצלחה בתפקיד ואחרי זה לזמן אותו לראיון מלא ליקוקים ואחרי שבועיים להגיד לו שהיא רוצה להצטרף למפלגת העבודה ולרכוב על גב נצחונו וזה עובר... זה משהו שבוודאי לא עומד במבחן ההטפות שלה לאחרים".
      "האם היית מכנה את עצמך נהנתן", שאל הצמד
      "ממש לא... הדבר היחיד שאני עושה הוא שאני מעשן סיגרים. על אנשים שמעשנים סיגרים אומרים שהם נהנתנים... אני את החליפות שלי תופר עד היום אצל האחים אברם ברחוב שרי ישראל בירושלים. השעון היחיד שלי ששווה משהו הוא השעון שאני עונד עכשיו. כל היתר... הם שעונים ב-20 דולר... אף פעם לא היינו בקאריביים. אף פעם לא היינו בשום מקום שנחשב למקומות שנהנתנים נוסעים אליהם. ואני לא גר בסביון".
      על אנושיות
      "... היו כאן שבעה מהנכדים שלנו... הילדים רצו מסביב לבית עירומים, ונכנסו דרך הבית ורצו... וכל הזמן רצו וכל הזמן השומרים רצו  אחריהם. זו הייתה תמונה כל כך יפה וכל כך אנושית, כל כך ישראלית, כל כך לא ראש ממשלתית..."
      * * *
      בסוף הראיון אמרתי לעצמי, אלוהים, איזה אדם, איזה אישיות, איך אני יכולה לוותר עליו? פרצתי בבכי, כל כך רציתי לחבק אותו ולומר לו כמה אני אוהבת אותו, כי אהבה, רק אהבה זה מה שאנחנו צריכים.


      הומופוביה

      עומר ברק כותב על קבוצת כדורעף המורכבת מהומואים. מה? למה צריך להרכיב קבוצה מהומואים? מישהו יודע?
      אחד המרואיינים שם אומר: "אנחנו נמצאים בשולי החברה. אין עדיין שום שוויון זכויות לגייז".

      מה? מה זה השטויות האלו, ולמה הכתב לא מתקן אותו?
      בקבוצה הזו יש גם סטרייט אחד. ומה הוא אומר?
      "אני יכול להצעיד את הקבוצה קדימה, לגרום למודעות אצל הסטרייטים שהומואים הם לא כולם מתחנגלים ומתרוממים ושזה לא מדבק".
      אהההה?


      ראש השנה (מעריב)
      עורך: דורון כהן
      כחובבת פרשיות עבר קראתי בעניין רב את הכתבה של אליען לזובסקי וד"ר אריאל ליבנה על היעלמותה של עדי יעקבי לפני 12 שנים.
      מה חסר בה? מה קורה עם האחות התאומה, שרית (יש תצלום ענק שלה, לא ברור ממתי). למעט כמה אזכורים זוטרים, אין שום רמז ושום תיאור, שלא לומר דיבור איתה. אני מניחה שהיא לא רצתה לשתף פעולה עם הכתבה, אבל גם זה ראוי לציון. כלומר, האחות התאומה, בכל זאת.


      הלאה החינמונים

      מעריב בכתבה המסבירה מדוע אין לפחד מהחינמונים, ומה מניע את ישראל היום.
      המטרה - להסביר שסקר החשיפה משקר (ולא שאני חסידה גדולה שלו): אם מפיצים 300,000 גליונות בחינם, ברור שיותר אנשים ייחשפו, וכך הגיע העיתון למקום השני בסקר החשיפה האחרון ודחק את רגלי מעריב.
      בין היתר מצוטטים ברנע והר דנקנר על ישראל היום, נתניהו ואולמרט. שפתיים יישקו.


      לחם עבודה/בלוגלנד
      בעקבות הדיווח שלי על עזיבתו של יובל דרור את ידיעות, פתח דרור את הגלוב באופן זמני (בינתיים) וראיין את עצמו.

      ברשתתת

      פרופ' דן כספי טוען שטוקבק יכול להרוג. אני ממש לא חושבת. נראה לי יותר הגיוני דווקא שטוקבק יכול לשמש צינור ניקוז לאלימות ממשית, ולא ללבות אותה.
      וגלמור גם.
      *

      שרה סילברמן מסבירה למה צריך לטוס לפלורידה לשכנע את סבא וסבתא היהודים שלכם להצביע לברק אובמה.

      ועל כך ייאמר: גדול! ענק! אל תחמיצו!
      ובסינמסקופ יאיר כבר כתב על כך.


      משרד היח"צ נאור תקשורת מוציא ניוזלטר ולווטי

      בין היתר כותב בו חיים זיסוביץ', עד לאחרונה מגיש תיקתק שורת, וכיום דובר אונ' בר אילן.
      זיסוביץ' תוהה אם כל שאלה מותרת, ומספר על ראיון במעריב:
      "...במעריב התפרסם ראיון רחב שערך כתב העיתון בניו יורק עם הפוליטיקאית הקולומביאנית בטנקור ששוחררה מידי חוטפיה בסיוע יועצים ישראלים. בטנקור קראה בראיון לפעול לשחרורו של גלעד שליט וסיפרה על השנים הארוכות והקשות שעברה בשבי. והנה, בגוף הראיון, מדווח לנו המראיין הנמרץ מדי - "בטנקור מסרבת לענות לשאלה אם נאנסה בידי חוטפיה."
      הגברת בטנקור מעניקה ראיון לעיתון ישראלי מטעמים הומאניים צרופים - לסייע בשחרורו של חייל ישראלי מן השבי. בתמורה לנדיבותה היא מקבלת מראיין חטטן שמעז לפלוש אל צנעת הפרט שלה. השאלה אם נאנסה ואיך וכמה פעמים פסולה מכל וכל. תרצה - תספר. לא תרצה - זו זכותה כאישה וכבת אנוש. אבל גם אם נשאלה השאלה הגסה, עצם סירובה להשיב עליה פוסלת אותה לפרסום בדיעבד. וכי מה מבקש הכתב לרמוז לנו, שאם היא מסרבת לענות, כנראה יש לה מה להסתיר?"


      צרות בכותרות
      סליחה על האיחור
      "צמד רעים" (זמן תל-אביב בראיון של שי ודרור. נדמה לי שהמסכנים האלו לא זכו מימיהם לכותרת אחרת בשום עיתון שהוא).
      "חי בסרט" (הו, לא. באמת. לא יכול להיות, נכון? זמן תל-אביב לראיון עם המפיק אריק ברנשטיין, על פרויקט הבוידעם, באותו יום פורסם איתו הראיון גם בגלריה).

      השיר של עמיר
      יהודית רביץ ויוני רכטר (אני קצת מאוהב בשניהם, ביחד ולחוד) עם
      מה עושות האיילות.
      מילים: לאה גולדברג, לחן: רכטר.


      לפני פיזור
      חזרתם בשלום?

      vlvtunderground@gmail.com

      דרג את התוכן:
        65 תגובות   יום שני, 29/9/08, 14:27

        עוד לא הספקתי לדפדף בכלום, למעט בשערים. הרבה עבודה צפויה לי, אבל בינתיים, כמה הבלחות עוד טרם יצאו בני ישראל למסע המפרך בכבישי ישראל.


        המפכ"ל, הממשל והסקנדל

        הארץ מבסוט מעצמו על השערורייה אתמול עם המפכ"ל והממשל בזכות הראיון של ארי שביט, ולכן הכותרת הראשית מסבירה היום שהכל בזכות הארץ. מישהו נכנס לסחרור, לא?

        הבוקר ממשיכה ההתכתשות בין הארץ לעיתון האחר. שביט מגן על המרואין שלו בחירוף נפש, קורא לו "גיבור מקומי", ובז לממשלה שדנה בראיון.
        שביט כבר הודה בתאונות העבודה שקורות לו. נראה לי שזה קרה שוב.
        הבעיה בראיון היא שאין בו טיפה ביקורתיות.

        מצד שני אני משוכנעת שאם ידיעות היה זוכה לראיין את המפכ"ל השנב"מ (השנוי במחלוקת), ברנע לא היה מדבר ביום שישי על "האגף המתלהם, הצורח, של התקשורת".

        ביום ראשון התפרסמה בישראל היום ידיעה על מינויים שונים של המפכ"ל, ובין היתר נכתב בה שהוא קידם את אחיו שלוש פעמים  במשך שנה ורבע.
        האם היה לכך זכר בראיון בהארץ? לא, אבל יש ידיעה על כך במקביל, אלא שפה כתוב שמדובר רק בקידום שני.

        ידיעות מגדיר הבוקר את מה שעבר על המפכ"ל אתמול כ"זובור", כותרת ענק בע' 5. "הסיבה", כך בידיעות "ראיון שהעניק המפכ"ל בסוף שבוע ובו תקף במילים קשות את הממשלה בכלל ואת שר המשפטים דניאל פרידמן בפרט".
        נו, אתם לא רציניים, הרי ברנע כתב על כך במדור שלו בסו"ש, מה קורה לכם?

        איפה אתם בחג
        בידיעות היו מוטרדים אתמול מאוד בשאלה איפה תבלה סוניה פרס את החג. האם מתישהו תהיה תשובה?

        תגידו, באמת אכפת לי אם ליד השולחן בבית ציפי לבני ובבית שאול מופז ישירו שירי ארץ ישראל?
        מאיפה בא בכלל הרעיון הזה? איפה עוד שרים שירי ארץ ישראל בערב החג? יש משהו שאני לא יודעת?


        טרום אצבעות

        ניר חפץ (עורך 7 ימים) וגדי בלום (סגנו) ראיינו את נוחי דנקנר. כן כן.

        אולמרט נתן ראיון חג בלעדי לברנע ושיפר בידיעות (שמונה עמודים, קרייסט).

        תגובת מעריב?
        כותרת ראשית: טקטס של נועם שליט שכותרתו "אולמרט, האחריות תמיד תישאר שלך".

        אחרי שאתאושש, אקרא.


        אז מה עם מופז?

        בכותרת הראשית בידיעות אתמול נכתב שלבני תציע למופז את תיק החוץ.
        במעריב מפגרים קצת ובע' 8 רק מופיעה הידיעה שהם דיברו בטלפון, ושתם פסק הזמן המופזי (מה שהוסבר כבר באפעס של שישי - שמופז התכוון רק שהוא מותש וקם לקחת חטיף פסק זמן מהמכונה).


        ועם גאידמק?

        ארקדי גאידמק, שכבר יומיים תמימים לא מככב בכותרות העיתונים יצא אתמול עם מודעת עמוד בעיתונים, בה הוא מודיע
        "הרבה אנשים לא ישרים מנסים במרמה לגזול ממני כספים. כלי התקשורת בישראל מעניקים תמיכה רחבה לנסיונות הנוכלות הללו... אני שוב מכריז, שמעולם לא לקחתי ואפילו שקל ממישהו!"

        אההה. מזכיר מישהו?


        שני דברים מסעירים קרו במעריב

        הראשון, הכי חשוב, העובדים כן יקבלו שי מדהים לחג. וזה המייל שנשלח לעובדים:

        שלום לך
        ערב ראש השנה תשס"ט, החליטה ההנהלה להעניק לעובדים שי לחג במתכונת קצת שונה מהמקובל: בימים הקרובים יקבל כל אחד אגרת ברכה, ובה רשימה של תריסר רבי מכר מובילים של הוצאת "כתר". כל אחד ואחת  יוכלו לבחור את שלושת הספרים המועדפים בעיניו כשי לחג (כל ההנחיות יופיעו באיגרת).
        בברכת חג שמח, שנה טובה ותקווה לימים טובים יותר בקרוב.
        רוני קליינפלד, מנכ"ל
        רותי יובל ודורון גלעזר, עורכים ראשיים

        והשני, עופר נמרודי הודיע בהרמת כוסית אתמול שמעריב לא יימכר בינתיים. בעיה, לא?

        עוד זוכרת אני את הרמות הכוסית בשנים עברו בהן אמר נמרודי כמה העיתון יקר ללבו, ואיזה נכס חשוב זה ואיך הוא אוהב אותו, והזים את השמועות על מכירות עתידיות. אבל הפעם, לא זה המצב, כנראה, אלא פשוט עסקה שלא הבשילה.


         ומה שלום באפט

        "רב המכר של וורן באפט יצא בסוף השבוע" (גלובס, שער)
        יצא בסופהשבוע וכבר הוא רב מכר?
        אז נכון, רוב הסיכויים שזה יקרה, אבל כבר להקדים את הנולד?


        ועוד על רונן ברגמן והטור הווידויי שלו
        כזכור, ליאורה בסופשבוע עשתה לו אאוטינג לפני כחודש: הוא שלח את הקובץ לכמה ממקורביו. אחד מהם כנראה לא כ"כ מקורב, שאחרת לא היה מעביר את הקובץ לליאורה.
        מה זה אומר, שידיעות מתעלם ממעריב? מפתיע.


        הסקר היומי

        לאשה ו-ynet ערכו סקר ענק שבמהלכו התברר שככל שהמשכורת של הגבר גבוהה יותר, כך הוא נהנה יותר במיטה.
        החלק השני של הסקר, שיעסוק בשאלה אם הגבר הישראלי הוא מאהב טוב, יופיע ביום כיפור.
        החלק השלישי, שיפורסם בסוכות יתהה אם הגבר הישראלי בוגד (מה פתאום! השתגעתם?)

        רגע, חשבתי שהחלק השני של הסקר צריך להיות האם אישה, ככל שמשכורתה גבוהה יותר, נהנית יותר במיטה. מה, זה לא רלוונטי?


        למה מי מת
        קבלו מדד חדש המחליף את ה-TGI, מדד מודעות האבל:
        ידיעות כ-30 מודעות. 
        הארץ - 11.
        מעריב -  10.


        מח' מנויים שלום

        ישראל היום מזגזג: בחמישי היה עיתון, בשישי אין, בראשון יש עיתון, היום שוב אין. מה יעשו קוראיו במשך שלושה ימים? בחמישי הוא יחזור, ובשישי לא. בסוף נבגוד עם אחרים.

        כפי שכבר כתבתי, השבוע, לראשונה בתולדותיו, לא יצא רייטינג ברביעי, בגלל החג לכאורה. שערורייה. החלטה שגויה בעליל ובפירוש.


        קורעים בקפה

        אודליה המתמטיקאית חושפת את תרמית האחוזים של לרדת בגדול. לא חוצפה?

         

        עופר אדרת מוצא מכתב בכתב ידו של מקס ברוד, החבר של קפקא שגם גילה אותו.
        המכתב מספר על הבריחה של ברוד מצ'כוסלובקיה לת"א, על הזונה של קפקא, ועל כמה שנאו השניים את עבודותיהם המשרדיות.


        ברשת

        כמו שכתבתי בשבת, מהדורת הדפוס לא תרד מאתר הארץ, היא רק תשתנה.

        וזו הודעת המערכת בנושא.

        MSN מדווח על אתר חדש, הקורא את מחשבות הגולש. כמובן שמדובר בטלפתיה. לא חשבתי אחרת.
        יוסי בובליל שם? שם.


        בלוגלנד

        מאחר שהבלוגריות הפלסטיניות אליהן פנינו לא השיבו, אשמח לקבל עוד הצעות לבלוגריות שאתם מכירים.


        מח' הגהה
        הארץ: גבעתיים שימשה אחד המעוזות של מפלגת העבודה? לא ממש.


        מעריב: מיברג. מיברג. מיברג. לא מייברג (ע' 11, ראשון). זו די פדיחה ששם של כתב בעיתון נכתב בשגיאה.

        גיליון החג של עסקים מעריב עוסק בטלוויזיה. בכתבה המוקדשת ליונית לוי הוצמדו שתי תגיות, למיקי חיימוביץ' ולה. אבל אויה, שתי התגיות זהות. איך נדע עכשיו כמה אחוזים חושבים שהיא-היא מגישת החדשות האהובה עליהם?


        מח' איפה הקרדיט?
        במוסף החג של מעריב, ע' 10, כותב עפר שלח על פורעי הסדר השטחים. התמונה המצורפת היא של הצלם הישראלי עודד בלילטי, שזכתה בפוליצר. אבל הקרדיט רק צילום: א.פ.
        אז נכון הוא באמת צילם אותה לאיי.פי, אבל היי, לא מגיע קצת כבוד?


        לפני פיזור

        אישה אחת, בקריית חיים, נפצעה קשה בעת הבישולחג מסיר לחץ שנפל על רגליה.

        תפסיקו לבשל מיד. זה מסוכן.

        חג שמח.

        ואם במקרה החמצתם אמש - שנטובה.

         

        vlvtunderground@gmail.com

        דרג את התוכן:
          54 תגובות   יום ראשון, 28/9/08, 22:17

           

          אין ברירה, הגיע הזמן,

          אז

          שנה טובה ומאושרת, פרחונית, מתוקה כדבש וסוערת כים, ועתירת כל מה שרק תבקשו.

          תודה רבה לכל החברים
          והקוראים
          והכותבים והמסמסים
          והמגיבים המבריקים, שבלעדיהם נו,
          בלעדיהם זה לא היה קורה.

           

           

           

           

          צילום: רמי זרנגר
          איפור: ריקי בן-דוד,
          לוקיישן: חוף תל ברוך, מאי 2008,
          כוריאוגרפיה: כל המורים שלי ליוגה

           

          vlvtunderground@gmail.com

           

          דרג את התוכן:
            49 תגובות   יום שבת, 27/9/08, 16:06

             

            פרויקטי החג של הסו"ש. וזוהי רק ההתחלה-לה-לה.

             

            תרבות מעריב מביא את תגליות השנה הבאה, כלומר צופה אל העתיד התרבותי. מעניין יהיה לשמור ולזכור ולראות אם משהו מכל המתרחש יתממש. אם מישהו יפרוץ, אם משהו יקפוץ, או שהכל דחיפות והמלצות של יחצ"נים בעלי מעוף.

            מכל הנבואות אהבתי את זו של קובי אריאלי החוזה את כותרות השנה הבאה. שאפו.


            בין לבין מנחם בן לא מתלהב מהספר של הר דנקנר, עליו גמרו את ההלל כמה מטובי חבריו בשבועות הקודמים.

            7 לילות מציג את עשרת האלבומים הכי הכי של השנה. אממ, בטוח? הכי טובים?

            ולמה רק סיכום מוזיקלי? מה עם כל שאר אירועי התרבות?
            לסיכום: תרבות מעריב הביס את 7 לילות השבוע.


            7 ימים

            הצלמת אסנת שושלב צילמה נשים בהריון. לכבוד השנה החדש מובאות תמונותיהן של עשר מהן. שנה חדשה/לידה, נו, ברור, לא?
            אני לא יודעת איך להגיד את זה, והרי שוב יצא שאני עוכרת שמחות, אבל ברצינות, אם הנשים האלו, ההרות, לא היו מתערטלות, גם אז היה הפרויקט זוכה לחשיפה כה גרנדיוזית וחגיגית?
            ולא, אני לא חושבת שהריון זה פויה. ממש לא.

             

            אמיר אפרת מפריך אגדות הרווחות בציבור. אבל מה, הפרכת אגדה, אולי תכתוב מה האמת?
            כלומר, אם אנחנו לא משתמשים בעשרה אחוז מהמוח אלא ב"יותר", ו"אין שטח במוח שאינו פעיל" מה זה אומר, שאנחנו משתמשים ב-100 אחוז מהמוח?

            חוץ מזה, יש לי דז'ה וו קשה מהכתבה הזו. קראתי אחת כמוה לא מזמן.

             

            כן, והראיון עם אלי ויזל היה בסדר (יניב חלילי). 


            מוספים מתכתבי-כותרת-שער

            7 לילות: עברי לידר: "בוא"

            7 ימים: יהורם גאון:  "הנני כאן"


            ב-G  של גלובס

            יש אוסף נחמד של 20 הבכיינים הגדולים של השנה - עם פרשנות של הכותבים. מבועז יונה איש חפציבה דרך ארקדי גאידמק ועד יוסי מימן.

            מה חסר: איפה או למי נכתבו או צולמו או נשמעו הדברים?


            סופשבוע

            שרי מקובר-בליקוב כותבת על דוגמנית שהלכה לאיבוד, קטיה גאלי שמה. "הדוגמנית הכי יפה בישראל"? למה, מישהו שמע עליה? לא נורא, כי גם הכתבת לא יודעת עליה הרבה, היא רק שמעה מכמה אנשים דברים כאלו ואחרים. אם הכתבה הזו משמשת כמודעת "נראתה לאחרונה" על פני שתי כפולות ומדובר בהצלת נפש מישראל, סבבה, מי אני שאחליט עבור העורכים איך לנצל את עמודי המערכת בסופשבוע.

            אם זו עיתונות ממש - אני כנראה לא מבינה אותה.

             

            מיקי רוזנטל העביר, ובחוכמה, את הסיפור על עופר שלוש, חוקר המז"פ שידע על גורלם של גולדווסר/רגב  בסינדיקציה - בסופשבוע ובשישי של ערוץ 10.
            במאמר מוסגר אני חייבת לציין שיש שיפור ניכר בנגישות לתכני הווידיאו של נענע10.

            (והנה אפילו כתבה על הבוידעם חביבי). אני יכולה רק להצטער על שהמגרסה זצוק"ל לא זכתה להגיע לכך ונפחה את נשמתה הרכה.

             


            מוספשבת (מעריב)

            מודה שאני לא מצליחה להבין את החושומור של המעצב להב הלוי.

            לפני כמה שבועות היה זה השער עם הכותרת ילדים, מי בא עם אמא לאמבטיה, אפרופו מתקפת ההורים הרצחניים.

            היום, עיבוד תמונה של שמעון פרס עם הכותרת "התרח בגני".

            יכולהיות שיש פה איזה הפוך על הפוך שאני לא מבינה. יכולהיות.


            מזמן לא דיברנו על ציפי לבני
            סימה קדמון (המוסף לשבת, ידיעות) מספרת איך כל אחד מהגברברים סביבה מכנה אותה.
            מופז: היא
            ברק: הסמינריסטית (צג, חסר לך שתגן עליו)
            נתניהו: הגברת לבני
            שחר אילן הביא את כל האמת (נו, נניח שיש דבר כזה) על לבני.


            חידת היגיון
            מצאו נא, ילדים, מה לא בסדר בידיעה הזו?
            הפותרים יזכו בקלנועית.

            אופס, עדכון: התקלה תוקנה (בכותרת כתוב היה שהלך לעולמו, ובטקסט, שהוא פצוע). הלכה החידה.


            רון קופמן מצטרף לירוקים או לא?

            בנרג' הוא טוען שלא, במפלגה טוענים שכן.
            בהארץ טוענים שהוא סירב להגיב להודעת המפלגה.
            ל-ynet אמר: "אני שמח להצטרף לירוקים".
            טרה ביזאר.


            יעל שטרנהל נגד ynet

            שיעור באון אנד אוף רקורד.


            מוסף הארץ

            על אף העליהום של החודשים האחרונים נגד יחסים בין מרצים לסטודנטיות באונ', זוגות שנוצרו כך מדברים בשבחי האירועים. מי היה מאמין שישראל היא מדינה כה חופשית.


            זמן ידיעות תל אביב
            עורך בוחן פתע לאחד המתמודדים על ראשות העירייה, אורן שחור. אז נכון שהוא נכשל בו בגדול,  אבל גם כותרת המשנה, "אין מודעה אחת שלו ברחבי תל אביב" לא נכונה - למשל, מעל הכניסה לחניון בניין העירייה בואכה שד' ב"ג יש ויש שלט חוצות.


            VTV

            שיטת השקשוקה
            הקרנת הסרט בערוץ 1 תוכננה לראש השנה, אבל מיקי רוזנטל החליט לדחות אותה.

            עקבתי בדריכות אחר מה הורג אותנו של אורנה בן-דור ואני מתכוונת לפרק על לחץ, ביום חמישי.

            איך זה יכול להיות שכל (אולי פספסתי מישהו, ומדובר רק ברוב) המרואיינים שלה הם עיתונים, מפיקים, עורכים? זה לא רציני.


            לחם עבודה
            תעלומה בחלל. אך לפני שבוע היה קרדיט לעורך הגרפי של 7 ימים, והנה היום הוא נעלם. מה קרה?

             

            סגנון מתרחב ומתפצל לנושאים מאז שובה של ליאת תימור למעריב כאחראית לייף סטייל.

            סגנון הרגיל יוצא בחודש האחרון תחת השם "סגנון אופנה" (אההה, עכשיו הכל ברור), בעריכת ענבל פרגר-שלו ואליו יצטרפו סגנון אוכל, נסיעות, בריאות ועוד.

            בראש השנה יצא סגנון מוגדל שיעסוק בטרנדים לשנה הבאה (יש!), בעריכת רינת זיו, שהצטרפה לצוות בחודש האחרון ותערוך חלק מהמוספים החדשים.

            זיו, לשעבר עורכת בבלייזר ובמנטה של ידיעות, הגיעה למעריב מקשת, שם הקימה וערכה את ערוץ הגברים במקו, האתר שצחי גראד גומר עכשיו שליכט אחרון שלו.


            מח' הגהה

            הארץ שלום: דרך אכוכה; איטליה וספרד נמצאים, אבל איפה המגיהים?

            מתן שירם (גלובס ד'-ה') על טקס פרסי אופיר: "...וכך נחסכה מהצופים הצפת התבטאויות במקום רשימה של תודות".
            אה?


            פרסקאסט - מסיבות עיתונאים מקוונות

            אחרי ההשקה המפוארת בה נכחתי לא שמעתי יותר על מצב המיזם, עד השבוע, כשהתברר שהרב פרוש רץ לראשות עיריית ירושלים, והיה האישיות הפוליטית הראשונה שערכה מסיבה מקוונת.

            זה התחיל רע מאוד. עשר דקות של נאום על תוכניותיו (הרבה יותר מדי!). משומה הוא סירב להחזיק את המיקרופון, והדוברת שלו נאלצה לעשות זאת במקומו, עד שהתייאשה והניחה אותו על השולחן.
            לאחר מכן - 4 וחצי דקות בהן יובל פורת, הציג את הקמפיין (לקצר).
            ורק אחר כך אפשר היה לשאול שאלות. זה התחיל בזרזיף קליל דרך הרשת, המשיך בשאלות באולפן (שם נכחו כמה עיתונאים - אז מה רבותא?), אבל אחרי שסיון רהב-מאיר שאלה אף היא דרך מכשיר הפלא, הבנתי שהכל בסדר.
            הנה הבלוג של פרוש בקפה
            וחיים שיבי מתפעל.


            חק שמייח

            לא רק בידיעות הרימו כוסית  (ותקעו בשופר!) והכריזו על המצטיינים, אלא גם בכלכליסט


            נעמה סיקולר, כתבת שוק ההון

            אורן הוברמן, עורך טכנולגיה והייטק

            תמר טוניק, עורכת חוץ

            הדס מירון, אחראית אינפוגרפיקה

            שאול אמסטרדמסקי, כתב במשרד האוצר הכנסת


             מהנעשה בחלם שעל הים התיכון

            ?למה אי אפשר לראות את הכתוביות המיועדות לחירשים, במהדורות החדשות


            התיקונים

            עוד כתב החידה המאפיין את התיקונים:
            "בעקבות הפרסום הנוגע לשופט דן ארבל לתפקיד מנהל בתי המשפט על ידי שר המשפטים דאז צחי הנגבי: אם נוצר הרושם לפיו בדברים שפורסמו היה כדי לרמוז כי ארבל או הנגבי פעלו שלא כשורה, אנו מתנצלים"

            מעריב, ע' שש

             

              .בניגוד לדבריי באצבעות הקודם, וכן לנכתב במקומות אחרים, מהדורת הדפוס של הארץ לא תרד מהאתר


            .יובל דרור מתלבט על איזה עיתון לעשות מנוי

            .אני לא יכולה לעזור לו בהתלבטות, אבל הוא צריך לשקול מחדש את דבריו על הארץ, לאור המידע הזה

            עדכון, ראשון, 15:16: והנה ההסבר של מִנהלת אתר הארץ לאירועים

             

            בשבוע שעבר התנפלו כל הקולגות האפשריים על הטור של רונן ברגמן בפרויקט 7 ימים, על הבוטות שלו, על שעסק בסקס, על שנחשפו לעולם הפנימי של האיש שכותב 6,000 מילה על ערבים רעים, ומוטרד בסוגיית יחסי טלי פחימה וזביידי. לא הצלחתי להבין על מה הכעס. להפך, ברגמן החליט לגלות צדדים אחרים של אישיותו, לחשוף את החולשות שלו, להראות שהוא, למרות הארשת הרצינית, מוטרד משטויות רכילותיות כמו, סליחה, כל אחד ואחד מבני האנוש שמסביב. הרי את הקטע על פחימה וכו' הוא כתב לגמרי ממקום של ביקורת עצמית. אז מה הצעקות?


            בחירות מוניצי

            נכון רבים מכם, גם אלו שגרים בת"א כבר אלף שנים עדיין לא העבירו את הכתובת במשרד הפנים ורשומים בכתובת של ההורים? או. אז אם לא תחליפו אותה עד מרתיים, לא תוכלו להצביע. הנה לינק שמסביר איך עושים את זה מהר.

            אקסודוס

            פול ניומן מת מסרטן. כן, זה היה צפוי, כן, חיכינו לזה, אם אפשר לומר זאת כך, אבל הכותרת, הכותרת המצ'וקמקת:

            לכתוב "זוכה האוסקר פול ניומן מת מסרטן" זה הכי אמריקאי שיש. כן, כך ייכתב בעיתונות האמריקאית, אבל פה זה נראה מאולץ ומיותר. לא, זה לא הדבר הכי חשוב שהוא זוכה האוסקר.

            פול ניומן מת מסרטן זה מספיק ככותרת. בלי להתאמץ ולהיות יצירתיים. ואין צורך לתרגם כותרות.

             

            וואוו. כותרת ראשית ב-ynet

             

            ההספד של יאיר.


            קורעים בקפה
            שמתם לב שהקפה מקדים את זמנו ובעמודה מימין, בארכיון, אפשר לראות כבר את אוקטובר שטרם הינץ?

             


            השיר של עמיר
            חוה אלברשטיין עם אדבר איתך .
            על הלחן הנפלא אלונה טוראל.


            תרבותולוגיה

            פיטר האמיל יגיע לישראל בדצמבר ויופיע בנמל ת"א.
            בפעם הקודמת הוא הופיע בפסטיבל הפסנתר בסוזן דלל ב-2001. ראיינתי אותו לקראת הביקור ואף הייתי בהופעה.
            אפילו קיבלתי מכתב (עד היום יש לי אותו) מקורא שאהב את הראיון. לא, לא היה לי אז מייל פומבי. זה היה מכתב עם בול, למערכת.

             

            Yes  תשדר את האיים האבודים בלעדית באינטרנט. הנה הפרק הראשון, מתורגם. כמובן. על ידי ליאת בר-און. כמובן.


            לפני פיזור

            בעוד יומיים תצנח עוד ערימת ענק על מפתני. אז אני אוגרת כוחות, לא מתעמקת יתר על המידה.

             

            vlvtunderground@gmail.com

            דרג את התוכן:
              48 תגובות   יום שישי , 26/9/08, 15:17

              איך התייחסו העיתונים לנסיון ההתנקשות בפרופ' שטרנהל?

              מקור ראשון
              אין אזכור בשער, אבל כל עמוד 2 מוקדש לסיפור.
              כות' ראשית בעמוד
              "שטרנהל סגר את הדלת, ואז אירע פיצוץ"
              ומשנה:
              "בשב"כ משוכנעים כי ארגון ימני קיצוני פגע בפרופסור הבכיר שקרא לפלשתינים לפגוע במתנחלים"
              ברור, כן?
              אפשר לנתח ספרותית גם את "סגר את הדלת", כיצירת חומה, גבול, בינו לבין אחיו המתנחלים.

              בהמשך  מצוין כי שטרנהל הוא "איש שמאל מובהק" וכי "עורר בעבר את חמת הימין, ואפילו את חמת המרכז, כאשר קרא לעלות בטנקים על היישוב עפרה". ניכר בידיעה שעבר קיצורים ושפצורים ברגע האחרון בגלל רווחים חסרים, ופסקה שלמה המופיעה בפונט שונה מכל השאר.
              ובידיעה אחרת: איתמר בן-גביר: "החבר'ה שלנו לא קשורים לזה".

              ידיעות, כותרת ראשית
              "זעזוע מתקיפת פרופ' שטרנהל
              החשש: עוד אנשי שמאל על הכוונת
              "
              מש: "השב"כ והמשטרה במאמץ ללכוד את 'חוליית הטרור היהודי' שפוצצה מטעם בבית ההיסטוריון * פרופ' שטרנהל: 'אין סליחה ואין מחילה'"
              בהמשך, נחום ברנע ואיתן הבר מזדעזעים.
              איך כותב ברנע? "פרופ' זאב שטרנהל לא מפנה מאחזים, לא מוסר שטחים לפלסטינים ולא מכניס עברייני ימין לכלא"
              נו, הוא לא קרא מקור ראשון, אז הוא לא יודע מה שטרנהל כן עושה.

              הארץ, כותרת ראשית
              "המשטרה חושדת: מחתרת ימין חדשה מנסה לפגוע באנשי שמאל"
              מש: "פרופ' זאב שטרנהל נפצע אתמול מפיצוץ מטען שהונח בפתח ביתו * במשטרה מעריכים כי זו היתה פעולה שתוכננה היטב * מניחי המטען עקבו אחרי שטרנהל ולמדו את תנועותיו * 'לא יצליחו להפחיד אותי', אמר מביה"ח * החשש: פעילים פוליטיים נוספים על הכוונת"

              במעריב, גם כותרת ראשית, הזעזוע הוא הגדול מכל:

              כותרת דרמטית, לבנה, עצומה, על רקע שחור:
              "חתן פרס ישראל ניצל מניסיון חיסול
              פיגוע יהודי
              " (בענק)
              מש: "חוקרי החטיבה היהודית של השב"כ מנסים לגלות איזה ארגון ימני קיצוני החליט לפגוע בפרופ' שטרנהל, חתן פרס ישראל ואיש שמאל ידוע שהתבטע בעבר בחריפות נגד ההתנחלויות * רק בנס פגע המטען שהוצמד לשער ביתו ברגליו * 'זוהי תחילת הדרל להתפרקותה של הדמוקרטיה', אמר אמש שטרנהל הפצוע, 'אבל אותי לא יצליחו להפחיד'"
              ובהמשך - א.ב יהושע התגייס לכתוב על ההתרחשויות האלו, שרק יחריפו.

               

              ובבלוגוספירה

              טל שגב אלכסנדרוביץ שלמדה אצלו.


               מה קרה, מישהו נפגע?

               גל"צ, חמישי,  יומן חוץ,  19:05

              המגיש הקריא בפתיחה את עיקרי הדברים. לאחר מכן ניסה לדבר על הטבח בפינלנד.
              כמה פעמים התחיל לקרוא את הידיעה ולא הצליח להגיע לסופה.
              אחר כך אמר לעצמו "מה קורה לי היום", והשידור נקטע.
              או אז נשמעה קריינית האומרת "מתנצלים על התקלה, התוכנית לא תשודר היום, במקום זה נשמע מוזיקה".
              כל זאת, אחרי פרומואים רבים לתוכנית במהלך מבזקי החדשות של היום.
              מי היה המגיש ומה קרה לו? מישהו שמע, יודע?

              עדכון, 30.9.8

              נפתרה התעלומה, ליאור קודנר כותב תגובה:
              "אני המגיש שאת מחפשת. בגלל שהיומן שודר קרוב מאוד להופעה של פול מקרטני הוא הוקלט מראש ולא עשיתי אותו כמדי שבוע בשידור חי. לאחר שסיימתי להגיש את "חמש בערב" בגל"צ סיימנו את ההקלטה של יומן החוץ, ונסעתי לפארק הירקון.

              לצערי בגלל תקלה טכנית שודר הקטע הלא נכון בתחילת היומן והוא הופסק לכמה דקות. לאחר שיר קצר ההקלטה הוחזרה.

              המסקנה: רדיו עדיף לעשות בחי.

              מסקנה שנייה: אולי גם אני אצטרף לתביעה של גל"צ נגד מקרטני".
              מה אגיד, העיקר שאתה בריא ושלם.


              חג בידיעות

              היום נערך טקס הרמת כוסית ובחירת העובד המצטיין של ידיעות במלון דן פנורמה.
              שלושת ארבעה המצטיינים המרכזיים הם:
              צדוק יחזקאלי (נפצע בגיאורגיה), שנכח באירוע וסיפר על הפציעה
              מתן צורי (כתב אזור שדרות)

              גדי קבלו (הצלם באותו אזור)

              יוסי יהושוע (הכתב הצבאי)
              הם צוינו לשבח גם על הישגיהם וגם על הסיכון שהם נוטלים על עצמם וזכו בכרטיסי טיסה לחו"ל.

              כמו כן זכו לשבחים ולחופשה מ-פ-נ-קת בארץ:

              ענת לב-אדלר (כותבת ועורכת ותיקה)
              רביב גולן (איש 7 לילות)

              טובה צימוקי (כתבת המשפט)
              רז שכניק (כתב תרבות ועורך בכלכלה)
              אודי עציון (כתב רכב)
              הדי בירן (ראש הדסק הגרפי).
              דנה ספקטור (מי? ;) 
              נדב צנציפר (ספורט)
              דוד רגב (רווחה)
              שוש מולא (7 ימים)
              איתמר אייכנר (חדשות) 
              ועוד.
              בקיצור, ככל שהתרבו הדיווחים והעדכונים בנושא הבנתי שכל עובדי ידיעות זכו בפרסי הצטיינות. סבבה, עיני אינה צרה.


              מאיר שלו נאם על חשיבות השפה העברית (שפה ועיתון? לא יכול להיות), ושילה דה-בר, העורך הראשי דיווח בגאווה על שנה כלכלית מעולה. לדבריו, העיתון הרוויח הון השנה. כן כן, מה ששמעתם.


              לחם עבודה

              עוזי בנזימן, עורך העין השביעית עזב את הארץ ויצא לפנסיה.
              אל דאגה, עריכת אתר זה די והותר.

              עינת ברזילי, עורכת ערוץ היהדות בנרג' נפרדה מתפקידה. כך מדווח היום הצופה.


              הספרייה
              זקוקה לעזרת הציבור ולבעלי הזיכרון הגוגלי: באחרונה, נניח בשנה, אולי קצת יותר האחרונה, נכתב ספר על ידי שני עיתונאים, העוסק בהפרכת כותרות העיתונים בשנים האחרונות.
              האם יש פה צדיק/ה הזוכרים את שם הספר וכותביו? או שמא הכותבים עצמם מציצים פה מדי פעם?


               לפני פיזור
              במסגרת הרטרו, אנשים שולחים השנה יותר שנוטובות בדואר הצבי?

              vlvtunderground@gmail.com

               

              דרג את התוכן:
                33 תגובות   יום שישי , 26/9/08, 09:40

                המטיף הרים את הכפפה, הוריד את החולצה והלך להופעה של פול מקרטני

                 

                את ההחלטה קיבלתי ברגשות מעורבים.

                מחד, לא כל יום מגיע לארץ חבר בביטלס, מי שהוא ללא ספק מאבות הרוקנ'רול ואחראי לחלק לא מבוטל מהמוזיקה עליה גדלתי.

                מנגד, האיש בן 66 ומזה הרבה שנים שאינו יוצר מוזיקה משמעותית. למרות שבחי המבקרים, היה הדיסק האחרון שלו, שיצא לפני זמן לא רב, אפור ומאכזב בעיני.

                 

                לבסוף, גברה לה הפולניות. הפחד שמא בסופו של דבר זאת תהיה הופעה ראויה ואני אפספס אותה, כשהמשמעות היא שאצטרך לחפש הופעה נוספת כזו בעולם (ותארו לעצמכם שהוא עוד ימות קודם), כל אלה הכריעו את הכף לטובת הכן, כמו גם העובדה שככה יכולתי לבלות כמעט חצי יום עם בני האמצעי.

                בדיעבד, אני ממש מאושר (וזאת לא הגזמה), שהלכתי.

                איזו הופעה ניפק לנו הקשיש בן ה-66.

                 

                כמתחייב, התייצבנו, הילד ואני, מוקדם ביותר, כך שמצאנו את עצמנו ממוקמים די קרוב לבמה, ויכולנו לחוש היטב את עצמת המוזיקה. ומנגד, ככל שהדבר אפשרי, להתעלם מהמסה האנושית שסבבה אותנו ובעיקר ניצבה מאחורי גבנו.

                 

                 

                כשאני אומר "מוקדם ביותר" אני מתכוון לזה. עוד טרם התעכלה הארוח"צ


                המסה האנושית. כולם הגיעו, אבל לא התחככנו

                 

                מקרטני הגיע במצב רוח מצוין. הוא רקד, שיחק, פלירטט, דיבר עברית (כמובן), וגם קצת ערבית (בירך את אחינו המוסלמים ב"רמאדן כארים") הלהיב את הקהל וחילק משימות ("עכשיו הנשים", הפעיל את המקהלה, בעודו מענטז ללא בושה). האיש היה בלתי נלאה.

                 

                המופע, בדיוק כמו שתיארתם לעצמכם, נחלק לשלושה חלקים, או שלושה סוגי שירים, אם תרצו. שירי ביטלס, שירי מקרטני המאוחר לביטלס שכולם מכירים ושירי מקרטני המאוחר לביטלס שאיש לא שמע עליהם. בתפקיד לינדה - המתופף הענק והאנרגטי, ששר בקול דקיק ועשה יופי של קולות רקע.

                היה מעניין לראות את השינוי בתגובות הקהל, בעת המעבר מסוג שיר אחד למשנהו.

                אבל כל זה בשוליים.

                 

                 

                 יואו, איזה ענק

                 

                עלה לו נער בן 66 לבמה ובמשך שלוש שעות תמימות, כולל שני הדרנים ומופע פירוטכניקה (Live and let die), לא חדל מלתת את הנשמה לרגע.

                ההרכב שליווה אותו (שנותר באלמוניותו, הוא לא טרח להציג אותו ורק הודה ל"להקה הנפלאה שלי"), היה מצוין וניכר היה בהם שהם מנגנים פרפקט ביחד.

                המוזיקה היתה סוחפת. הן שירי הביטלס והן השירים האחרים, בוצעו לעילא ולעילא. מצאתי את עצמי מצטמרר פעם אחר פעם. הוא הקדיש שיר לאשתו המנוחה לינדה, שיר לג'ורג' ושיר לג'ון.

                והבמה? מדהימה. מלבד מסכי ענק משני צדיה היה בחלקה האחורי מסך, עליו הוקרנו תמונות רקע, בצד משחקי תאורה. הכל עבר באפס תקלות והסאונד, לפחות באזור בו אנחנו עמדנו, היה משובח.

                 

                אכן פירוטכניקה

                 

                בסוף ההופעה ריחפתי כבלון הליום ובקושי רב הבן שלי הוריד אותי לקרקע.

                חוויית חיים? ועוד איך. מקרטני הוא עדיין אמן ענק, פרפורמר עצום, שנתן לנו ערב שכולו אושר צרוף.

                 

                *בכל זאת יהודי אני, ואי אפשר בלי הערונת: יפוטר לאלתר, אפילו אתמול, מי שנתן לו ללבוש חולצה ורודה עם פרחים, בדגם שגם סבתי המנוחה לא היתה מסכימה לתלות כווילון. ועוד עם שלייקס.

                 

                בחייאת רבאק, מה אתה, אבריג?     

                 

                כתב וצילם: המטיף. כל הזכויות שמורות

                הייתם? כתבתם? רוצים לכתוב? עדכנו.

                 

                * יאיר רוה על ההופעה.
                * מיכל גם.
                * אורי בן-דב על סר פול.
                * מירון רפופורט על חיפושית יד ראשונה (אחלה כותרת).

                * אודידו הגיע ב-14:00 לדשא.
                * וטובי כמובן, שלקח את כל המשפוחה ושילם 2,000 ש' פלוס חניה ובירות.
                * אלבום התמונות של אופיר.
                * שטח Kש כותבת.

                 

                vlvtunderground@gmail.com

                דרג את התוכן:
                  65 תגובות   יום חמישי, 25/9/08, 13:29

                  איזו התרגשות. מצד אחד חצי מת"א תיחסם לקראת ההופעה של האליל הבריטי, שירוויח 15 מיליון שקל מההופעה, מצד שני מטוס אל על מלווה על ידי מטוסי קרב, מצד שלישי אחמדיניג'אד מאיים, מפמפם ומטמטם, באיזו כותרת נבחר? אוקיי, עזבתי את הכותרות הראשיות ועברתי למקרטני

                   

                  בהארץ: הצילום המרכזי, מדליק נרות בכנסיית המולד בבית לחם והבטחה - סיקור נרחב בע' 7

                  כך חולפת תהילת עולם? קומץ מעריצים ליד מלון דן, במקום דבוקות של נערות מצווחות כמו שראינו בסרטים על הביטלס

                  (המופע של פול (מעריב

                  ופה מתברר שהוא דווקא חתם למעריצים הנלהבים שחיכו ליד המלון - כפולת 12-13

                  או כמו שמתאר ערן סויסה: מחוץ לבית המלון המתינו לזמר עשרות מעריצים מבוגרים
                  ממ, כמה מבוגרים? או, יש המשך: יהודית, בת 46, מספרת לעיתון שהוא עצר והעניק להם חתימות ברוב טובו
                  כנראה בהארץ לא חיכו לשלב הזה

                  הערב זה קורה (ישראל היום). בעמוד האחורי מדובר על התנפלות המעריצים 
                  Oh really?


                  אבל בידיעות נרשמת ההתלהבות הגדולה ביותר. דומה שחוץ ממטוס אל על ההוא, הדבר החשוב ביותר שקורה היום בישראל הוא המופע של מקרטני. וכך זכינו בכותרת 
                  All you need is LOVe

                  עם מקרטני בלי חולצה (!). אני לא מבינה. הבנאדם  לא מבין שאסור להשתזף? ועוד בריטי? מה עובר עליו
                  סחתיין לצלמי פנאי פלוס, אורי אליהו ויגל בר קמא על הפפראצי

                   

                  רגע, והאם הוא ניסה להספיק כמה שיותר בביקור שלו בישראל (ידיעות) או שמא יומו הראשון בישראל לא היה עמוס במיוחד, כמו שכתוב במעריב

                  מה הסיפור, אי אפשר להחליט על כלום


                  מי קונה את הבורגראנץ

                       קבוצה מרוסיה או קבוצה קפריסאית? במארקר מתברר: קבוצה רוסית הרשומה בקפריסין

                  ובגלובס מתואר המפרק כאיש עסקים רוסי


                   אוי, ציפורה

                  אתמול והיום מתפרסם במעריב, בראש עמודים 5,7, 8 בהתאמה, איור של ציפי לבני. הייתם אומרים
                  למעשה קריקטורה, אבל על הצד הרע שלה: לבני נראית בה מבוגרת ב-20 שנה מגילה האמיתי, שמנה יותר רפויה יותר
                  ונשאלת השאלה: למה? סתם מאייר לא מוצלח או כוונה מאחורי האיור


                  קורעים בקפה

                  .עוד קצת על טקס פרסי אופיר וואלס עם באשיר

                  ^

                  .על קונספירציות, סקופים וצנתורים


                  בלוגלנד

                    מי מרוויח מבלוגים, ומי כותב וכמה 

                  אבל, שמא יוסבר לי המשפט: מספר הגולשים הייחודיים הממוצע בקרב בלוגים אמריקאיים הוא 18 אלף, בעוד באירופה המספר קצת יותר גבוה (24 אלף) ובאסיה המספר הכי גבוה (26 אלף

                  מספר גולשים ייחודיים פר איזו יחידת זמן 

                  והנה הדו"ח המפורט על מצב הבלוגוספירה.

                   

                  דרושה

                  .בלוגרית פלסטינית. כל מי שמכיר ויודע וממליץ, כתבו לי

                   


                  כנס העיתונות באילת

                  החטיבה הצעירה מסבירה למה כדאי לכם להגיע לכנס

                  אני בעד. היה מרתק בשנה שעברה, אין שום סיבה שיהיה פחות מוצלח השנה


                  ?רוצים להיות עיתונאים

                  שולחים כתבה ל-mynet, ושם עורכים ומפרסמים. מתאים לחובבי תקשורת, סטודנטים לתקשורת, ולכל מי שמתעניין בתחום.

                  עמוד שליחת הכתבה

                  ועמוד הסבר והדרכה

                  טייק אוף על אתר סקופ. כסף? לא, למה?


                  הספרייה

                  .ז'אן דניאל, מייסד הנובל אובזרבטר, הוציא ספר שיחות על עיתונות


                   אינטרנט בחיפה

                  נכון קראתם בדמעות את תיאורו של י', המבלה בביה"ח רוטשילד בחיפה בשבועות האחרונים ומתקשה לאתר אינטרנט?
                  אז אין לי בשורה לי', אבל מתברר שבביה"ח אסותא החדש, שייפתח ברמת החי"ל בינואר הקרוב, יהיה WiFi חינם לכל דורש בכל שטח ביה"ח.

                  וכמו שכתבה אחת המגיבות, גם ברמב"ם יש רשת חופשית:
                  "אני כותבת  את התגובה מבית החולים רמב"ם, בו אני שוהה לעיתים די קרובות. ושלא כמו ברוטשילד , כאן כולם יושבים עם  המחשבים ויכולים מיד לדעת מיהי הרופאה המטפלת , איזה מאמרים פרסמה  ועוד  ועוד  בזכות הרשת האלחוטית המהירה, RAMABAM FREE."

                  שווה שווה, אבל רק בריאות.
                  אם מישהו יודע על עוד בתי חולים מרושתים, הוא מוזמן.

                  אגב, זה רעיון לכתבה לכתבי הבריאות/אינטרנט. קחו חינם.


                  קצת האצבעות

                  כנראה שמיקי רוזנטל נהנה לכתוב למעריב, כי הנה היום, יש כתבה שלו בסופשבוע, על עופר שלוש, חוקר זירת חטיפת החיילים בצפון. הוא ידע מלכתחילה מה קרה לאודי גולדווסר ולאלדד רגב.

                  שתי כתבות שסימנתי לי בסופשבוע: רונן טל עם דב אלבוים ומאיר שניצר על האחים כהן שהפכו ליוצרי קולנוע דתי-נוצרי.

                   

                  רון מיברג יוצא מהארון ומתגלה כחובב בע"ח (ואני לא מתכוונת לסטייק של פיטר לוגר).
                  האגודות למען בע"ח, גייסוהו. אורנה בנאי לא יכולה לעמוד לבד במעמסה.

                   

                  המגזין של מעריב מחלק לקוראיו כרטיסים להופעות של היהודים, אחינועם ניני ומאיה בוסקילה. כחיזוק, נביא לכם את בוסקילה בשער סופשבוע. לא יכול להזיק ראיון איתה, אה?

                   

                  בשער העיר נהנים לגלגל את המילה משגל על הלשון. נכון, זה לא הם, זה מה שאליעזר בן יהודה כתב לאהובתו חמדה, אחותה הקטנה של אשתו. שער שכולו טקסט, ותמונות ראש זעירות של שני המשתגלים.

                  Timeout חוגג 40 להיווסדו של העיתון במסיבה לוהטת עם 40 אנשים שמשנים את העולם. כולם על השער: ציפי לבני ויורם קניוק, אתגר קרת ויבגניה דודינה, ארי פולמן וגיל שווייד. והשאר - חפשו.


                  ברשת

                  Nfc שינה לכאורה את פניו ואת שמו ואת עיצובו.

                  מהיום אין יותר חדשות מחלקה ראשונה אלא news1
                  אבל רגע, אם משנים את השם, לא כדאי לבצע את זה בכל העמודים?

                  למשל פה ופה.

                  מתברר שכל המדורים נשארו תחת הלוגו והעיצוב הישן.


                  צרות בכותרות

                  "נופלות ברשת" (צה"ל נעזר בפייסבוק כדי ללכוד נערות שמשתמטות משירות צבאי, ידיעות 27)


                   מח' הגהה
                  אילן שילוח חתם על חוזה חדש עם מקאן: יישאר בתפקידו עד 2013
                  (גלובס, ע' 4) שלוש שגיאות ברבע עמוד: אהשנה/ מחתית/ אילו שילוח


                  לפני פיזור
                  חסכתי מכם ומעצמי השנה את השי לחגים במקומות העבודה. כמה אפשר. ממילא הדברים לא משתנים.

                  אם תחושו צורך עז אני מוכנה לקבל דיווחים בכל פורמט שהוא, ואם יהיו מספיק, והקהל יעלה על בריקדות, אוסיף.

                  אבל אזכיר את הפוסט הרמתם במשרד? המתייחס לכל הרמות הכוסית באשר הן.

                  שנה טובה, כן (פעם ראשונה, יהיו עוד)?

                   

                  vlvtunderground@gmail.com

                  דרג את התוכן:
                    107 תגובות   יום רביעי, 24/9/08, 10:33

                    מה הסיבה שידיעות מצא לנכון לצ'פר את אולמרט בתצלום התדמיתי (כולל עיבוד מחשב מגוחך) בו הוא נראה בועט כדור (בשלוש פוזיציות, פעם אחת עפה לו הנעל!) במגרש הפועל קריית שמונה?)

                    גם הכותרת בהתאם: "עדיין בועט" כאומרת נדמה לכם שזהו, הוא גמר את הסוס, שנפטרתם ממנו? תחלמו.

                    אותו תצלום (עם הנעל המעופפת) מופיע גם במעריב, בע' 5, הפעם עם הכותרת "בעט, אהוד, בעט"

                    ישראל היום, שגם הוא מביא את התצלום בכותרתו הולך על "עם נעל אחת בחוץ"

                    ובהארץ, ממש דומה (גם בשער): "עם רגל אחת בחוץ" - סתם כיתוב קצר וזהו.

                    ב-ynet לא מפרגנים בכלל: "לא מצליח לבעוט" (בלינק - תצלום הנעל המעופפת).

                    האם זו הפעם האחרונה שאולמרט זוכה לכזה תצלום מסוחבק וחביב שאינו קשור לאף אחת מחקירותיו ולשאר ענייניו?


                    המופע של מופז

                    אם נניח הייתם מודאגים, אין סיבה: מופז לא "מסתגר עם משפחתו" אלא מקדיש את רוב זמנו "לשיחות עם פעילים" (ידיעות) פפפפ. תודה לאל.


                    עשי לנו ילד

                    לפני כחודש וחצי התפרסם בידיעות הסיפור על הנער חולה הסרטן בן ה-15 שנפטר, ושהוריו רוצים להקים לו צאצא. התעצבנתי וכתבתי את זרע הפורענות. הבוקר מביא דוד רגב בידיעות (כולל בשער) סיפור נוסף (מה זה, לארגון משפחה חדשה יש הסכם בלעדיות עם העיתון?), על אישה שאיבדה את כל משפחתה, שחפצה בתרומת זרע לא אנונימית, ושעו"ד אירית רוזנבלום ממ"ח שידכה בינה לבין הורי החייל עידן שניר, שמת מסרטן לפני כתשעה חודשים. כפולה מוקדשת לתיאור המקרה, וגם הבקשה הזו מוגדרת כתקדימית.

                    תקדים ראשון היה עם הוריו של קיוון כהן - שסיפורו כלל לא מוזכר בעיתון משום מה.

                    תקדים שני, עם הוריו של הנער בן ה-15 המוזכר לעיל.

                    ועכשיו תקדים (?) שלישי - האישה מבקשת להיתרם מזרעו של שניר.

                    הכל תקדימים? מה יהווה תקדים בסיפור הבא ואיך נמכור אותו? האם גם בפעם הבאה תוקדש לכך כפולת 8-9 היוקרתית?


                    צדוק יחזקאלי
                    התראיין לערוץ 10 וסיפר על הפציעה. בעיקר מפתיעה הביקורת שלו על הקולגות שמצלמותיהם המשיכו לתקתק גם אחרי שקרס.

                    בידיעות יש כיתוב תמונה ליחזקאלי, שעבר למח' שיקום, וציטוטים מהראיון. האם יש קרדיט לערוץ 10? לא ולא.

                    מה כתבו במקום קרדיט? "התבטא אתמול עיתונאי ידיעות אחרונות"

                    או: "אמר אתמול"

                    או: "לשאלה אם ישוב בעתיד..."
                    עדכון: גם מיטל בית יסעור מ-ynet ויואב אבן מערוץ 2 ראיינו אותו.


                    מכונית, אוטובוס ואופניים יצאו מפ"ת לת"א - מי הגיע ראשון?

                    מטרת התחרות הייתה להוכיח שתחבורה ציבורית עדיפה.

                    לבי לבי רק עם רוכבת האופניים, שהגיעה ראשונה כמובן, שנאלצה לסכן את חייה בין מאות מכוניות הנוסעות כג'וקים מסוממים, ולנשום את העשן והפיח הנוראי שעולה מהן הישר לתוך ריאותיה המתאמצות.


                    פול מקרטני

                    מכירים את הקטע הזה שסלב, לא משנה מאיזו עדה מגיע לארץ ומתאכן איפשהו (לא בהוסטל ברחוב הירקון).זמן מעולה ליח"צ של המלון בו הוא מתאכסן. הפעם מדובר בפול מקרטני ובסוויטה המלכותית של מלון דן.

                    מה הוא ביקש? הו, כמה דברים פעוטים. פירות (אני מקווה שאורגניים); מכשיר אדים; פסנתר; הוא אמנם רצה פסנתר כנף אבל לא הסתייע. כך בידיעות.

                    במעריב לעומת זאת, כתוב שהכנף נכנס גם נכנס.


                    גלזר בשחקים

                    לעופר גלזר הייתה חברה בת מטוס מנהלים אחד, אלא שאיש לא חפץ בו, בססנה הקטן, וגלזר החליט להעביר את פעילותו לחו"ל.

                    עינת מזועזעת מהמקום שהוקדש לידיעה במעריב עסקים.

                    אותי היא סתם הצחיקה.


                    הניסוי

                    איזה באסה. הניסוי המפורסם במכון סרן בז'נבה נגנז עד האביב הבא, כלומר שמונה חודשים מעכשיו, בגלל סדרת תקלות. זהו, אתם יכולים לשכוח מהייפ דומה בעתיד. איבדתם את המומנטום, והיח"צ ידום בין עזה לרפיח (אלא אם זכרונם הקצר של עורכים, כותבים וכנהלאה יכה שנית).


                    זמנים מודרניים

                    האם יש קשר לקובלנותיי משבוע שעבר, או סתם צירוף מקרים?

                    ארבע כתבות שאינן אופניות/מסקראיות: על צמד הלסביות המפורסם שנישא אחרי 55 שנים בקליפורניה;

                    ראיון אחרון לפני מותה של אחת מהן, דל מרטין. על זוגות שנפטרים מהכלב אחרי הלידה; בני משפחה שחלו במקביל בסרטן מספרים על ההתמודדות; ילדי מאנגה.


                    ואלס עם באשיר זכה בשישה פרסי אופיר

                    מז"ט, כבוד גדול, ובהחלט מגיע.

                    אבל למה בישראל היום מופתעים וכותבים "שהסרט "הפתיע וזכה בשישה פרסים"? מי הופתע? עורך העמוד?


                    צרות בכותרת

                    שוחט בייגלה (אילן הייטנר, זה מחוכמת הבייגלה הוציא ספר חדש. הכותרת היא הפניה בשער 24 לראיון איתו). דאחקה שלא עלתה יפה.

                    מהם "ימים של פוליטיקה" (לוגו בישראל היום) לעומת "ימים של לא פוליטיקה"?

                    מתחתיו יש תתי כותרות: המו"מ הקואליציוני/ קדימה היום שאחרי.


                    מח' מנויים שלום

                    כלכליסט הגיע גם היום, ועוד בשקית נפרדת מידיעות. אני דומעת.


                    טרום חג

                    גיליון ראש השנה "עבה ומפנק", שלא תטעו חלילה, של רייטינג יוצא היום. בשבוע הבא, כפי שכתבתי, אין עיתון.

                    מוסף ספרים ענק של הארץ יוצא אף הוא היום.

                    112 עמודים. הנושא: ספרי השנה הבאה.


                    SEO

                    אבל בניגוד לדבריי הקודמים, גוגל חזר לשאול אותי אם אני מתכוונת ל"כלכלית" כשאני כותבת "כלכליסט".

                    אוףףףף.


                    קורעים בקפה

                    לכל מי שלא מאמינים שזה קורה פה (אממ, כן, גם את!) הנה זוג שהכיר בקפה, וגם פועל למען שיטת השקשוקה:

                    בשבוע שעבר שברתי את הכוס. תודה רבה מכל הלב, בלי ציניות, למשפחת עופר, שבזכותה הכרתי את"

                    (אהבת חיי: הפרחים - לאחים עופר; הצ'קים - ל"מגמה ירוקה" (להמשך קריאה

                    תודה רבה גם לנוחי דנקנר, שהתגובה האידיוטית שלו לשריקות הבוז נגדו הביאה לי הרבה קוראים. ובכן, למי שהחמיץ, הנה תזכורת למה שהתקשורת הישראלית שכחה לספר לכם על נוחי דנקנר.

                    לכבוד החתונה אני יוצא בקרוב לירח דבש... עם ה"פילגש" (דוושת האופניים, כמובן). אי"ה, בתאריכים

                    2-15.10 אחצה את הארץ באופניים, במטרה לעודד נבחרים ומועמדים מכל המפלגות לשים דגש על הנושא הסביבתי. בדרך ישולבו הקרנות של הסרט "שיטת השקשוקה". בדרך אני מקווה לפגוש כמה שיותר מכם.

                    אני פועל בהתנדבות, כמובן, אבל המטרה היא שלפחות לא יהיו לי כמעט הוצאות, ולכן אודה מאוד לכל מי שיסכים לעזור - בהצעת לינה, או בארגון מפגשים. כרגע מה שחסר זה חברים תושבי הדרום, שיסכימו לארח אותי בתאריכים 2-4.10. לפרטים נוספים.

                    בתודה מראש,

                    איתמר כהן (אופנן)"

                     

                    מישהו יודע למה הקפה דורש ממני ססמה כל שנייה ורבע וזורק אותי החוצה?


                    בלוגלנד

                    אתר רשימות כבר כמעט שבוע, לסירוגין, יורד ועולה לאוויר. ביולי, ממש לפני חודשיים, נחתם הסכם שיתוף פעולה בין האתר לבין חברת InfinityIT. בינתיים הוחלף שרת, אך עדיין לא חל שום שינוי ניכר לעין באתר.


                    LinkedIn

                    איזה חסרת עמוד שדרה אני. אחרי הטוקבק של פרינסס אתמול, מילאתי את כל טופס ההרשמה ללינקדאין.

                    רק מה, הסתבכתי עם העיסוק: יש "עיתונים" ויש "מדיה פרודקשן". לא ידעתי מה לבחור, כי אני לא זה ולא זה. בסוף בחרתי במדיה. כנראה טעות.


                    חברת העיצוב היפנית MUJI מגיעה לישראל
                    רק מה הבעיה? בכל שיטוטיי בכלבואים שלהם לא הצלחתי לרכוש ולו פריט אחד. נכון, הכל מתוק ומושי מושי וראוי, אבל כה בלתי פרקטי.


                    השיר של עמיר

                    כריסטין הרש עם Your ghost , אורח: מייקל סטייפ. שיר יפה מאוד מאוד .

                     I think last night
                    you were driving circles around me.

                     

                     


                    הלו, זה רדיו?

                    תקציר הדברים שלי בסדר יום של קרן נויבך: אכן התרגשתי לשמוע את שמי מפי נתניהו. הייתי משוכנעת שבמפגש הבלוגרים בו נכחתי הותרתי עליו רושם כביר, ולכן הקדיש  לי ברכה אישית. מתברר שמה פתאום.

                    מדובר במאגר נתונים של הביביספירה - נניח רשימת תפוצת המייל שלהם. עכשיו, איך הגיע המייל שלי לרשימה? כנראה בתוקף תפקידי הקודם ומפגש הבלוגרים שהיה איתו לפני כמה חודשים, ובו השתתפתי.

                    האם נתניהו הפגין באותו מפגש הבנה בבלוגוספירה, בהבדלים בין בלוגרים לעיתונאים וכנהלאה? ממש לא.

                    ושאלה שהותרתי באוויר: האם מי שקיבל את הברכה אכן יצביע לו.

                    כמו כן סיפרתי שיש בישראל 106 דבוריות (הנתונים באדיבות אילנה תמיר מנענע10).

                    אגב, ואת זה לא אמרתי בשידור: מי עומד מאחורי הקמפיין הוויראלי הזה? כנראה e-dologic.


                    לפני פיזור

                    היום הוא נוחת. מחר הוא מופיע. האירוע לא ישודר בערוץ 10.

                    מישהו מ-35 אלף רוכשי הכרטיסים (ידיעות) או 40 אלף (ישראל היום ומעריב, ובהארץ כתוב רק ש"לא נמכרו כל הכרטיסים") רוצה לכתוב פוסטורח בשישי על המופע?

                    הבא בתור: רנדי ניומן, 23 בנובמבר.

                    vlvtunderground@gmail.com

                    דרג את התוכן:
                      56 תגובות   יום שלישי, 23/9/08, 11:14

                       

                      אז מה אם לאחרים יש, זו לא סיבה לשדר בטלוויזיה פיקסלים מרקדים מפיגוע הדריסה שאירע אתמול בלילה במשך דקות ארוכות רק כדי להראות שמישהו שם עם טלפון סלולרי. ושוב אאלץ לכתוב שהדור השלישי הוא אפילו לא דור אחד וחצי. מה שנורא זה, שלמרות שכתבתי טקסט דומה על פיגוע אחר לפני איזה שנה וחצי שנתיים, שום דבר לא השתנה באיכות השידור הטלוויזיוני של הדור השלישי.

                      וכן, אני יודעת שדור שלישי לא מתאים לשידור טלוויזיוני פומבי, יזדעקו אנשי הסלולר.

                      בדיוק, לא מתאים, אל תשדרו!

                      אתם שומעים, עורכי הלילה של מהדורות החדשות?

                      פיגוע ב-23:00 זה לא תענוג לאף ראש דסק. צריך לשנות את הליי אאוט במהירות, להעיף החוצה כותרות וידיעות, לדאוג שכל האזכורים שלהן בעמודים הפנימיים ייעלמו, לחכות לאישורי הצנזורה (בשלב הראשון, ממש לאחר הפיגוע, לא דווח שמדובר בחיילים).

                      ידיעות בכותרת ראשית  יוצאת דופן: "המחבל חייך ודרס".

                      יש משהו מפלצתי בתיאור הזה, והחריגות שלו, הכמעט ספרותית, דווקא הופכת את הכותרת לראויה בעיני. היא קצרה, נכנסת בחדות ללב, מהפכת קרביים ומעוררת צמרמורת.

                      אבל  שוקי טאוסיג בעין השביעית חושב ההפך:

                      "...מה זאת אומרת 'חייך'? בפסקה השלישית של הידיעה [ירון דורון, דני אדינו אבבה, צבי זינגר, רוני שקד וניסן שטראוכלר], מופיע הציטוט הבא: 'הוא חייך, הסתכל עלינו, נתן גז - ואחר כך אני כבר לא זוכרת מה היה', סיפרה אמש חיילת שנפצעה קל'.
                      פרט מידע שמופיע בציטוט של חיילת אלמונית מוצא את דרכו למרכז הכותרת הראשית. מדוע? אולי כדי להדגיש את מידת הרשע של אויבינו צמאי הדם. אולי מפני שבעיני עורכי ידיעות אחרונות העבודה העיתונאית לא כוללת מתן תשובות רק לשאלות מה?, מי?, מתי?, איך? ומדוע? אלא גם לשאלה באיזו ארשת פנים?".


                      וויי, כה ממלכתית נראית ציפי לבני ביושבה עם נשיאנו בבית הנשיא (כל הצלמים, כל העיתונים)


                      שוחד, אולי?

                      לא מזמן התדיינתי עם חברים: האם כל אדם מועד לקחת שוחד? אני טענתי שמה פתאום. הריאליסטים טענו שבטח ובטח, ונתנו כדוגמה את עיריית תל אביב ואנשיה המעניקים היתרי בנייה. והאם כל מי שזקוקים להיתרי בנייה ונשמתם יוצאת זה שנים יימנעו מלתת שוחד, אף שהם נורא רוצים כבר לגמור את הבנייה/שיפוץ?

                      והנה מתברר שהם צדקו: "המשטרה טוענת: המועמד למועצת העיר שיחד את מנהל האגף לפיקוח על הבנייה".

                      (והפוסט של אמיתי בנושא).

                      אה, וסגן ראש עיריית צפת חשוד בגניבת יצירות אמנות בשווי מיליוני שקלים.

                      האם כל מי שמגיע למשרה בכירה הוא אדם בעל נטיות קרימינליות, או שמא הכוח, השררה והנגישות למקורות ממון הם אלו שגורמים לאדם מהישוב להפוך לעבריין?


                      אופnot

                      כלכליסט מדווח שבוטל המכרז להשכרת אופניים בתל אביב, משום שההצעות שהוגשו היו גבוהות מהמצופה. אבל היי, זה נכתב כבר מזמן בהארץ!


                      המחקר היומי

                      "גברים הסבורים כי מקומה של האישה במטבח מרוויחים יותר" (ידיעות, מחקר של אונ' פלורידה)

                      בדיוק.


                      רשתתתת

                      תפוז השיק רשת חברתית, "תפוז עולמות", המתבססת על הכרטיסים האישיים הישנים של גולשיה.

                      עם ההשקה, כל ההודעות שכתבו אנשים תחת לינקיהם הופיעו באופן גלוי .

                      הגולשים זעמו, ובתפוז תיקנו בסופו של דבר את המחדל.

                      מאיפה נמשכה התמונה שלי לשם? מפייסבוק. האם אישרתי? לא.


                      Linkedin

                      בימים האחרונים אני מקבלת מלא הזמנות להצטרף. אבל מאחר שבכניסה קיבל את פני דף הרשמה עמוס בשאלות מעיקות, ויתרתי. לא להיעלב.
                      אני חושבת שמיציתי את יכולת החִברוּת שלי. אני ממש לא יכולה להתחבר לעוד רשת חברתית. יש לי משאבים נפשיים מוגבלים מאוד, כידוע.


                      לחם עבודה

                      עבודה בלילה מגדילה הסיכון לסרטן.


                      צרות בכותרות

                      "פריצת דיסק" (ממון, על מותו של הדיסק). יואו, כמה פעמים קראתי את הכותרת הזו (ואולי אף נתתי אותה בעוונותי בעבר הרחוק).


                      מח' הגהה

                      יום חג למחלקה!

                      מעריב מוציא מסמך האחדת כתיב. יואו. יש שכר לפועלי.

                      מהיום - פלסטינים ולא פלשתינאים (וקצת מידע על ההבדלים ביניהם).

                      מתרגשת.


                      מח' מנויים שלום!

                      כלכליסט הגיע היום!

                      וגם התקשרו אלי! וגם ענו למייל!


                      כן, זה רדיו

                      מחר אדבר בתוכנית של קרנשמש (8-10, רשת ב') על יחסיי ההדוקים עם ביבי, ואיך זכיתי לקבל את השנטובה.


                      לפני פיזור

                      בשישי בצהריים, דבסטוק, בלוגרי ישראל חוגגים לדב חנין הפנינג בחירות.

                       

                      מוגרו הנמלים. מוזג הבית.

                      ובעיקר: פוסט זה נכתב על מחשב נייח חדש, שטס במהירות האור. אין, אין מילים כדי לתאר את פלאי הטכנולוגיה.

                       

                      vlvtunderground@gmail.com

                       

                      דרג את התוכן:
                        44 תגובות   יום שני, 22/9/08, 15:05

                         

                        אני בשוק: ביבי נתניהו מאחל לי (לי!) שנה טובה! אישית!
                        מהי הטכנולוגיה המורכבת העומדת מאחורי הדבר הזה? סטארט אפ לגמרי.

                         


                        פוסט קצת מרחף ולא ממוקד מסיבות פרוזאיות ביותר, אבל כדי לדעת מהן, צריך להגיע לסוף.


                        בידיעות ובישראל היום יש כותרת מפתיעה הבוקר: "חייל בן 19 מת מפירסינג בלשון"

                        למה בשער? כדי להלחיץ את כל ההורים? כדי ליצור עוד גורם דאגה להוריהם של בני התשחורת?

                        דווקא במעריב הסיפור מובא בע' אחורי, כששם כתוב במפורש שסיבת המוות לא ברורה. תרופה, סיבוך לא צפוי כתוצאה ממנה, או מי יודע מה.


                         999

                        אולמרט החזיר את התיק אחרי 990 יום. לא היה שווה כבר לחכות ל-1,000, או ל-999?


                        עליית הנוער
                        ככה זה, כשהכתבים/משכתבים לא יודעים מעט היסטוריה.

                        באייטמון המתייחס למותו של אלוף (מיל.) משה נתיב בישראל היום נכתב אתמול "...ועלה ארצה במסגרת העלייה לנוער..."

                        אלא מה, עליית הנוער הוא השם של התנועה הציונית שהוקמה בגרמניה ומטרתה הייתה להכשיר צעירים יהודים לעבודה חקלאית בישראל.

                        לפחות ב-ynet נשמר השם המקורי.


                        אוי אוי אוי

                        מייקרוסופט פיטרה את סיינפלד בטענה שהוא לא עדכני מספיק.

                        עצוב. וממש ממש לא מובן מאליו.


                        הניסוי בז'נבה

                        נעצר לכחודשיים. דליפת גז הליום גרמה נזק חמור למאיץ החלקיקים. כל כך הרבה יח"צ, כל כך הרבה התרגשות, כ"כ הרבה ציפייה, ובסוף מה?
                        בעין ניתחו את סיקור התקשורת ואף התייחסו למדען הסלב (שלנו!) פרופ' עילם גרוס.
                        אני לפחות יכולה לישון בשקט, שהרי גרוס, אין דה פלש, כיכב בפוסטים שכתבתי בנושא והרגיע את ההיסטריה.


                        גיא בכור
                        מסביר למה הפסיק לצרוך את התקשורת הישראלית.


                        פר-סו-מות

                        צחי גראד אומר שמקו יעלה בעוד כמה ימים.

                        נו טוב.

                        זו הפרסומת הטלוויזיונית לאתר החדש של קשת עליו עובדים מאז בריאת העולם.
                        כפרסומת - היא מצוינת. מה הלאה? אלוהים גדול.


                        מח' וידוא עובדות

                        ב-24 של ראשון (ניסן שטראוכלר), יש כתבה על ד"ר איתן פרידמן שנפצע בצפון ב-81'. בתיאור האירוע כתוב "מסוקי החילוץ נתקלו באשר כבדה מצד חיזבאללה".

                        אלא שחיזבאללה הוקם כמיליציה ב-82' ובאופן רשמי ב-85'.


                        יפהפיית המוסד

                        קבלו את התרגום של ערביתולוג הבית, ארול, לאשר נכתב על ציפי לבני בעיתון הסורי תשרין, בלי תיווכין ועריכות.

                        "המונח "יפהפיית המוסד" אכן כתוב, אבל במירכאות. לאחר מכן הוא מכנה אותה "שאפתנית אשר עשויה להתמנות כגברת הברזל החדשה במעמד הרם של ראשות ממשלת ישראל".

                        הוא סוקר את עברה הבטחוני במוסד, את השתתפותה בהתנקשויות בפעילי טרור פלסטינים ומצטט את הסאנדי טיימז שכותב כי בתחילת שנות השמונים היא השתתפה בחיסולו של אחד ממנהיגי הארגון לשחרור פלסטין, מאמון שכרי, ביוון.

                        עובר לדבר על אביה, איתן לבני, על חברותו "בארגון" הטרוריסטי אשר הנהיג מנחם בגין.

                        עוד כמה משפטים שמדגישים את העבר הטרוריסטי של המשפחה ועל השתתפות אמה שרה בארגון ואת פעילותה בשדידת ופיצוץ רכבות.

                        אחר כך יש דאחקה על כך שמכנים אותה יונה בין נצים, וציפי פירושה בעברית ציפור.

                        עוד ציטוט מסנדיי טיימז, בו קובעים ישראלים כי במידה ותתמנה לראשות הממשלה, לא תחזיר את הגולן ותנחית מכה צבאית על איראן.

                        למרות כל זאת, אנחנו לא שופטים מראש, אם לציפי "יונת המוסד" כוונות רציניות לשלום ורצון לכפר על ההסטוריה המשפחתית, פנינו לשלום.

                        הוא מקווה שהיא לא תלך בדרכי כל ראשי הממשלה האחרים שהיו חברים בארגוני הטרור.

                        לבסוף הוא מזהיר אותה כי מי שגר בבית זכוכית אל לו לזרוק אבנים, כלומר היא לא יכולה לדבר על ארגוני טרור לנוכח עברה המפואר.

                        אני לא מצאתי כאן משהו חיובי במיוחד".


                        הרב גפני
                        שנטענו כנגדו דברים חמורים, כלומר שנחשד בניצול מיני, פתח אתר חדש, ויש בו גם גרסה בעברית.


                        דמארקליסט

                        הידיעה של דמארקר על וורן באפט עלתה לאתר ב-11:35, בשבת.

                        הידיעה של כלכליסט - 14:48.

                        אלא שהידיעה מופיעה מילה במילה, כולל שגיאות ההקלדה. 

                        קטעים נבחרים: "הביוגרפיה, לפי איי.פי, משרטטת את דמותו של באפט כאדם מבריק, אך נזקק רגשית, ומתארת גם את פגמיו, לצד סקירה של הצלחותיו בעולם העסקים". (TheMarker)

                        "הביוגרפיה משרטטת את דמותו של באפט כאדם מבריק, אך נזקק רגשית, ומתארת גם את פגמיו, לצד סקירה של הצלחותיו בעולם העסקים". (כלכליסט)

                        "בהמשך הספר מתוארת עזיבתה של סוזאן את באפט בשנות ה-70 המאוחרות לטובת מגורים בסן פרנסיקו, עד למותה בשנת 2004. במשך אותם שנים התגורר באפט עם אסטריד מנקס, אליה נישא ביום הולדתו ה-76 ב-2006". (TheMarker)

                        "בהמשך הספר מתארת המחברת את עזיבתה של סוזי את בעלה בשנות ה-70 המאוחרות לסן פרנסיקו, עד למותה בשנת 2004. במשך אותם שנים התגורר באפט עם אסטריד מנקס, עמה התחתן ביום הולדתו ה-76 ב-2006". (כלכליסט)


                        סיטי בסינמה

                        לידיעת המארקר, בכותבכם "אדרי החל את דרכו כעובד מן השורה בבית קולנוע" הכוונה היא בגיל 15.


                        מח' מנויים שלום

                        אתמול לא קיבלתי כלכליסט.

                        וגם לא היום.

                        התקשרתי למס' הטל', אבל נמאס לי לחכות על הקו.

                        אז שלחתי מייל, כמו שאתם מציעים בהודעה המוקלטת.

                        אתמול. וגם היום. וקיבלתי הודעה אוטומטית שהמייל הגיע. נו אז מה? בשביל מה לשלוח מייל אם לא עונים עליו? מה הרעיון? ככה אני יכולה לפחות לצעוק על הטלפן/נית, על מי אצעק במייל?


                        התיקונים

                        הארץ, אתמול, עמ' 6: כל הנכסים של משפחת אברג'ל.

                        מעל לכיתוב "מאיר אברג'יל" מופיע עזרא (שוני) גבריאלי, שמופיע שנית

                        בתמונה נפרדת.


                        הדר חורש לא כותבת במעריב, אלא כותב.

                        (סוף המדור).


                        לחם עבודה

                        אורי לנדא, שהיה המשנה למנכ"ל תפוז עד חילופי הגברי באביב האחרון, יהיה סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-MSN.

                        עוד מינויים באתר.

                        יום א' של פורענות

                        בדרך כלל אני משתדלת בימי ראשון לא לקרוא עיתונים. אני אומרת לעצמי שצריך לנקות את הראש, הוא מלא בדיו ובעופרת ובניירות ממורטטים. חייבים לקחת פסק זמן פעם בשבוע על מנת לרסטר את המערכת.

                        אבל למעשה אני לא יכולה להתאפק. ימי ראשון הופכים להיות מלאי סידורים ועבודות ולא ימי פעילות מעשירה למוח.

                        לא רק זה, אני גם לא מצליחה לא לגעת כלל בגליונות יום א'. אני תמיד מדפדפת בסוף, כדי לראות שמא החמצתי משהו. לפעמים יש באמת דברים חשובים ששווה להתייחס אליהם גם למחרת, ובכלל, ולפעמים לא.

                        על מנת שלא ארגיש רע, אני רוצה לבקש מכל מי שיש לו לומר משהו על עיתוני ראשון, טלוויזיות, רדיו, לכתוב לי בזמן אמת, ואעלה פוסטי אורח, הם יכולים להיות קצרצרים, פוסטונים, לא חובה עשרים אלף מילים.


                        לפני פיזור

                        סליחה על העיכוב בפוסט היומי: שדרוגי מחשבים ומזגנים, חפירות ארכיאולוגיות בבית וקני נמלים שיבשו את חיי.

                         

                        vlvtunderground@gmail.com

                         

                         

                         

                        דרג את התוכן:
                          9 תגובות   יום שני, 22/9/08, 09:11


                          יובל דרור, כתב המחשבים של ידיעות, עוזב את העיתון אחרי שלוש שנים וחצי. ההתפטרות של יובל התקבלה בעיתון בהפתעה ובשבועות האחרונים התקיימו איתו כמה שיחות בניסיון להשאירו, אך ללא הועיל.
                          זה סופי?
                          "כן. בסוף אוקטובר אעזוב את העיתון".
                          מה קרה?
                          "אני מציע שניתן לאבק קצת לשקוע ואם זה עדיין יעניין אותך אני מבטיח לענות על כל השאלות".
                          עוד שאלה אחת, אתה הולך להיות הפרזנטור של מייקרוסופט במקום סיינפלד?  

                          "לא, אבל אני פתוח להצעות והן באמת לא חייבות לבוא מתחום התקשורת".

                           סטודנטיות מקשיבות לדרור בדרום החם. למצולמות בהחלט יש קשר לפוסט

                           

                          דרור, אוטוטו ד"ר בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוני' בר-אילן, ומרצה באונ' בר-אילן, בן-גוריון (בתצלום), ומהשנה הבאה גם תל אביב, היה כתב ועורך מדור ההייטק של הארץ במשך כחמש שנים, לאחר מכן כיהן ככתב המדע של העיתון, ואח"כ היה כתב מדע וטכנולוגיה בחדשות ערוץ 2

                          דרור כתב גם את הבלוג, המגא-פופולרי מאבד תמלילים, עד שנמאס לו והוא סגר אותו ביוני האחרון. אולי עכשיו יתפנה לבלוג חדש. בינתיים אפשר לקרוא את הטור השבועי שלו בעין השביעית.


                          תוספת: השאלון של סיני גז עם דרור.

                           

                          vlvtunderground@gmail.com

                          דרג את התוכן:

                            הפעילות שלי

                            אין רשומות לתצוגה