כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    פיד RSS

    סוקרטס

    ביום שאחרי הדחת ברזיל ממונדיאל 2010, לא נותר לנו אלא להתגעגע לסוקרטס, השחקן המופלא של ברזיל מ1982 ו1986. הבלוג, כמו נבחרות ברזיל הנפלאות והאבודות, הוא געגוע לז'וגו בוניטו שהיה ותקווה לז'וגו בוניטו שיהיה.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום חמישי, 13/1/11, 23:17

    וולווט אנדרגראונד (דבורית שרגל) מצטטת את נחום ברנע מהמוסף לשבת של מחר של ידיעות אחרונות

    http://www.ice.co.il/article/view/259541

    נחום ברנע אומר "מצטער".

    נחמד. גם הברנע יכול להתנצל.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום ראשון, 9/1/11, 10:45

      ברנע החליט לכתוב מניפסט די מרושע בגנות נשים וזכותן להצטלם.

      הוא החליט לעשות מתצלום של שלי יחימוביץ מלפני 4 שנים דוגמא לאשה שמתלבשת בצורה פרובוקטיבית ועל כן, תוך כדי היפוך לוגי מרשים, יש עליה מן האשמה בהטרדות המיניות שהחברה מרעיפה עליה.

      שלי עונה: http://www.shelly.org.il/node/4478?nocache=1#comment-6922

      זו לא הפעם הראשונה שברנע מסתבך עם נשים.

      מקרה אריאנה האפינגטון - http://blog.orange.co.il/velvetunderground/?p=2034

      ברנע החליט להכנס בכל קהילת הבלוגרים ובהאפינגטון בתור שעיר לעזעזל.

      מה חבל שאת ההשמצות שהוא הרעיף על הבלוגרים, בדבר חוסר מקצועיותם, הוא לא החיל על עצמו.

      איל.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום ראשון, 19/12/10, 23:19

        כמה רשמים מהופעתו של חבר הכנסת, הרב חיים אמסלם, במסגרת ההרצאות של התכנית למנהיגות פוליטית וציבורית באוניברסיטת תל-אביב. 

        1. רהוט - אמסלם דיבר בשפה גבוהה, בטונים נעימים. האסרטיביות הלא מתלהמת שלו, היתה לניגון פוליטי מעניין.

        2. כינויים ואמונות - המארח, טרח להזכיר היכן הוא נולד ומאין עלה. בנוסף כשהציג (פירוט בהמשך) את משנתם של "יושבי אוניברסיטת תל-אביב" אל מול משנתו של הרב אמסלם, נאמרו לזכות יושבי האוניברסיטה שתפיסתם המודרנית מקורה ברציונליות, בעוד שתפיסת ההלכה של חה"כ הרב אמסלם מקורה ב...

        3. תלאביב-דימונה - אמסלם שיכנע את המשוכנעים ואף השכיל לנעום ולנאום להם בשפתם. לצד פלפולי תורה חוזרים, הוא גם טרח להגיד אאוטסיידר ועוד מילה או שתיים בלעז, "בשפת המודרנה". בקטע אחד הוא אפילו חזר על צירוף המילים הקדוש כ"כ לפוליטיקאי חילוני - "לי יש את האמת שלי".

        4. אריה דרעי - לא מצטרף אליו. דרעי (לטענת אמסלם) הוא ממובילי התנועה המזרחית בצורה החרדית-אשכנזית שלה. הווה אומר, ישיבות מסתגרות ללא גיוס או עבודה. אמסלם, כמובן יוצא כנגד העולם הזה.

        5. מדינת הלכה - אמסלם מנמק את הסיבה ללימוד לימודי הליבה בעצם היותם חיוניים ללימודי הקודש. ללא מתמטיקה, לא ניתן לפתור בעיות הלכתיות קשות, ללא תנ"ך איננו יודעים את ההיסטוריה של התלמוד והגמרא, ללא דקדוק אין אנחנו מסוגלים להבין טקסט וללא אזרחות.. טוב פה כבר איבדתי אותו, היתה הרגשה שהוא קצת מעגל פינות בשבילנו ויותר מזה, נימוקיו ללימודי ליבה אצל החרדים לא היו על שום היותם נחוצים לאזרח במדינת ישראל, אלא על היותם חלק אינטגרלי מלימודי הקודש, הווה אומר שאת הקריאות שלו לגבי חשיבות העבודה, הלימודים והצבא צריך להבין מנקודת המבט החרדית שהוא מגיע ממנה.

        6. מדינת הלכה 2 - בתגובה שאל אותו המארח - פרופ' יוסי שיין, כיצד הוא רואה את סמכות המדינה אל מול ההלכה? מה גובר אצלו חוקי ההלכה או חוקי המדינה? אמסלם הסביר כי בשבילו ההלכה היא אמצעי ולא מטרה. אין ההלכה סוף כלשהוא שעליו לחתור אליו, אלא כלי, דרך לחיות את החיים.

        7. אתחלתא דגאולת המהפכה המזרחית - שאל אותו הדתי-לאומי מחמד של התכנית. כיאה לכל כינוס אקראי באונ' ת"א מספר חובשי הכיפות היה מזערי. אחד מהם, שהעיד על עצמו כי הוא לומד או שמא למד 12 שעות ביום של תורה, שאל את אמסלם האם המדינה היא אתחלתא דגאולה עבורו. אמסלם, לרגע נדמה כרב כריזמטי בבית-כנסת העלה את קולו ואמר: אם עם ישראל שב אחרי 2000 שנה לישראל אז בטח שהמדינה היא אתחלתא דגאולה ואולי אפילו אמצע התהליך ולא תחילתו. אני לא צריך את הרבנים של הדתיים-לאומיים על-מנת לזהות את המדינה כאתחלתא דגאולה. יש לי את כל הרבנים הספרדיים -מזרחיים שתמכו בהקמת המדינה והיו ציונים מעומקי נשמתם. הוא לא צריך את הרב קוק. הוא לא צריך את הרבנים האשכנזיים שיהוו לו גב הילכתי. יש לו מורשת מפוארת והוא לא מפחד להשתמש בה.  נשמע מוכר? בעוונותיי קראתי כמה וכמה מאמרים על ש"ס. הרב עובדיה יוסף, בקוראו להשבת עטרה ליושנה מתכוון להשבת הפסיקה ההלכתית לפסיקה לפי הרב יוסף קארו, ספרדי, מחבר שולחן ערוך. לראות מנהיג חרדי-מזרחי, מרהיב ומתגאה במורשתו ההילכתית היווה קריאת השכמה מפתיעה לכל אלו שחיפשו את מנהיג נולד, גרסת הפרלמנט.

        8. ואז נותרה התהייה, האם הוא משכנע את המשוכנעים או שמא..

        לילה טוב,

        איל.

        נ.ב. איזה חפתים היו לו.. הח"כים מש"ס יודעים להתלבש..

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שבת, 6/11/10, 22:14

          שישי שבת של תענוגיי רעש, תל אביב, מול העייירה.

          1. אתמול, יום שישי בלילה, שכן דופק מסמר בקיר.

          2. אתמול והיום, חצוצרן מחצצר (זה הפועל מסתבר..) לו להנאתו עם חלון פתוח, אני עובר מול הבית שלו וצועק לו לסגור את החלון, הוא עוצר לשנייה ומתעלם. העירייה לא יכולה לעשות כלום (לאחר פניות למוקד העירוני).

          3. בניין מול, משמיעים מוסיקה בווליום מעצבן. שבת ושישי בצהריים.

          4. השכנים מהקומה מעל, מארחים אורחים שטורחים לצעוק עד השעות הקטנות של ה..

          5. ושיא השיאים, מסתבר שגם למרכז ת"א זה מגיע, מסיבת גג, 3-4 גגות באלכסון מאיתנו, בווליום של דיסקוטק. לזוג שהתמזמז למטה בבניין המפגע בזמן שעברתי זה לא הפריע.

          איל.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שני, 2/8/10, 13:50

            חזרתי ממילואים לא מזמן. אימון. חם. אין מזגן. הרבה שטח ולא הרבה מעש. אך לא בבזבוז ימי המילואים רצוני לעסוק, אם כי בעיר הפלסטינית בה נתקלתי והרהורים אודותיה.

             

            לש"ב – לוחמה בשטח בנוי. כך מכונה תורת הלחימה של צה"ל בתוך ישובים. ישנו הבדל בצה"ל בהתייחסות ללש"ב – שטח עירוני\כפרי המכיל רק כוחות אויב, ללו"ז – לוחמה זעירה, לחימה בתנאים בהם נמצאים גם אזרחים במרחב העירוני\כפרי. בז'רגון הצה"לי שטח אימונים של לוחמה בשטח בנוי נקרא לש"ביה. צה"ל חדל להשתמש בכפרים פלסטיניים בגדה המערבית כלש"בייה (יש לאמור לש"בייה קרה,  הווה אומר שאימוני הלש"ב על כפרים בגדה היו ללא ירי באש, הירי באש היה רק בלש"ביות בבסיסי אימונים של צה"ל), אי-שם ב - 2007 בעקבות עתירות לבג"ץ. צה"ל של האינתיפאדה השנייה הבין כי על-מנת להלחם בטרוריסטים בשטח אזרחי עליו לבנות עוד שטחים המדמים אזורים שכאלה. צה"ל שאחרי מלחמת לבנון השנייה הבין כי עליו לחזק את אימוני הלש"ב.

             

            צה"ל הקים 3 בסיסים המכילים דימוי של ערים פלסטיניות לצורכי לש"ב: לש"בית אליקים בצפון, לש"בית בא"פ לכיש באזור קרית גת ולש"בית צאלים מזרחית לבאר שבע, בנוסף צה"ל שוקד  על הקמת לש"בייה בבסיס הטירונים של גולני בנוסף ללש"ביות שנמצאות כרגע בבסיסי האימונים של חטיבות הנח"ל, צנחנים וגבעתי.

             

            לש"בית צאלים שהייתה אמורה לעלות כ-40 מיליון ש"ח, ועלתה לבסוף כ-100 מיליון ש"ח, היא דימוי של עיר פלסטינית, המכילה 472 מבנים מגוונים. מבניין ענק בן 8 קומות ועד מבנים חד קומתיים (לארכיטקטים החובבים שבינכם, כל הגגות שטוחים, נטולי רעפים אדומים), חלקם צבועים, חלקם בטון חשוף, שרויים בין סמטאות צרות ומסגדים מאיימים, בין בנקים, חנויות פירות, מוסכים, פנסי רחוב, מכוניות מקולקלות בצידי הדרך ודגלי פלסטין הם חלק בלתי נפרד מהעיר. במבט ראשון, א"א שלא להתפעל, מהעיר הזו. הדיוק, הגודל, ההשקעה בפרטים הקטנים. במחשבה שנייה, עולה במעמקי הקרקפת תהייה, מעין דגדוג פנימי שמתפשט לכדי הבעת תמיהה, תמיהה על כל הגודל הזה, על ההשקעה, על האנשים בתוך העיר ועל שאינם בתוך העיר, על הדגלים שמתנופפים ועל התהליך שעובר הלוחם שנכנס לשם. תהליך הניכור.

             

            מאז קום המדינה ועד ימינו, לא קם ישוב ערבי אחד במדינת ישראל. שטחים של ישובים ערביים הופקעו ולא הוחזרו.  באותו זמן הוקמו שלושה שטחי אימונים המדמים ערים פלסטיניות ועוד לש"ביות בסדרי גודל שונים. הושקעו בפרויקטים הללו כספים, נוכסו לצורך הפרויקטים הללו אדמות ובעיקר הושקע זמן ומחשבה. זמן ומחשבה שלא הושקעו בערבים הישראלים, שלא הושקע בניסיון כנה ליצוק תוכן לשיח האזרחות בין היהודים לערבים. מדינת ישראל רואה צורך חיוני יותר בבניין ערים המדמות את הפלסטינים כאויב מאשר בבניין ערים ערביות שיקרבו את הערבים הישראלים בתור אזרחים. דרך הקרקע, דרך ועדות תכנוניות, דרך חקיקה וגופים ממשלתיים ודרך הלש"ביה, מנכרת מדינת ישראל את אזרחיה הערביים.

             

            הדגל הפלסטיני שהתנופף בגאון מעל שטחי הבסיס, הזכיר לי כי לעיתים דגל פלסטין יכול להכעיס רשויות בישראל כמו גם אנשים רגילים וסטודנטים. ישנם אנשים בפייסבוק שטרחו ופתחו קבוצות הקוראות למניפי דגל פלסטין בוגדים. תהיתי, האם אני אמור להתחלחל מעצם הנפתו, האם אני אמור לירות טוב יותר מאחר נופפו בסמל האויב לעומתי, או שמא עלי לתהות שצה"ל הוא מקום דמוקרטי כ"כ שהנפת דגלי הפלסטינים בו עוברת ללא שתיקה.. דרך הדגל הפלסטיני, מנכרת הלש"ביה את המתאמנים מהסמלים הפלסטינים, היא גורמת  למילואימניקים ולחיילים השוהים בה, לבחור צד. בבחירתם בצד כזה או אחר הם מעמידים בצד השני את כל מי שהוא לא הם. פלסטינים. ערבים ישראלים. ערבים בכללותם.

             

            הצברים הראשונים, כגון משה דיין[1], עוד הכירו ערבים בחיי היום - יום. הם חיו בערים מעורבות או ביישובים שגבלו ביישובים ערביים. הם ראו אותם בשדות, נמלים, במסחר. לאחר קום המדינה, נתקלו היהודים מחוץ לערים המעורבות בערבים בשתי צורות , האחת כעובדים מתחת ליהודים - פועלים, סבלים, מלצרים, מנקים. השנייה, דרך הכוונת, דרך כוחות צה"ל בגדה המערבית ובעזה ודרך המבצעים לעצירת מבוקשים בשטחים. כיום יהודי שאיננו חי בעיר מעורבת, איננו גר בהתנחלות או איננו מעסיק\מועסק לצד ערבים, חווה לעיתים נדירות מפגשים עם אזרחים ערביים. המילואימניק, שבא מהמרכז הישראלי, הגיאוגרפי והפוליטי, פוגש את הערבים דרך הלש"בייה. בלש"ביה מקבל הלוחם שוב תזכורת למהותם של הערבים. שוכני כפרים צפופים. אויבים שעליו להכניע, באש, בדם, בתמרות עשן. שם עולה תהליך הניכור מדרגה, על ההם, על הנסתרים מהעין, על דמויות חלולות, ניתן לאמור הכל. ניתן ליצוק לתוכם תכונות מפלצתיות ולהפוך אותם לדמונים. הרשות נתונה. ממתינה למניפולטור שידע לעשות בה שימוש נכון.

             

            אך לכל הנחלאים, נדכאים ושאר אוורית הנכאים, אל חשש, פתרון לבעיית בניין מימון ערים חדשות לערבים נמצא - אפשרות השכרת לש"ביות תבחן..

             

            תחי מדינת ישראל

             

             

            [1] עמוס אילון, הישראלים – מייסדים ובנים. (הוצ' עם עובד ת"א, 1971).

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שני, 2/8/10, 09:37

              האם המאבק להקמת מתקן הגז של תשובה בים מצליח?

              כפי שפורסם בסוף שבוע האחרון, יש כוונות מצד השותף האמריקאי בקידוחי תמר ודלית (מנכ"ל נובל אנרג'י צ'ארלס דיווידסון) להקים את מתקן הגז בים אל מול חופי אשדוד באסדה הקיימת של ים תטיס. יחצני השותפות הודיעו כי המילה של דיווידסון איננה סופית. אז מה? לצאת במחולות? סיימנו ? ניצחנו?

              זה לא נגמר עד שהאסדה השמנה שרה...

               

              הפסימי:

              1. יחצ"ני העל, לא יסכימו לסיבוב פרסה הזה. אחרי חודשים ארוכים שהם הצהירו כי אין מנוס מהקמת המתקן ביבשה, כי מדובר במערכת סגורה, נקייה נפלאה, האגו ישחק תפקיד.

              2. ללוויתן, כשמו כן הוא, המאגר הענק מבין שלושת המאגרים בידי קבוצת המשקיעים הזו, גם דרוש מתקן טיפול. אם לוויתן ותמר ודלית יתחרו על אותו מתקן גז, תשובה לא יוכל לייצא ולהרוויח את המיליארדים שלו עוד בימי חייו.

              3. מתקן יבשתי, עדיין לפי מיטב ידיעתי יותר זול ויותר מהיר להקמה, הווה אומר שהתמריצים לקבוצת המשקיעים הזו לא השתנו.

               

              האופטימי:

              1. עזבו אותי בחייכם..

               

              איל.

               

               

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום רביעי, 14/7/10, 14:03

                ''בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפיאות כעל אזרחים ממדרגה שניה, לא ניתן להם זכות בחירה''

                 

                יום אחד, תוך כדי שיטוט ברשת, נתקלתי בציטוט מבהיל משהו של זאב ז'בוטינסקי המתנוסס בכותרת הבלוג של נמרוד ברנע. חקרתי קצת ברשת ומצאתי בין היתר כאן וכאן שהוא נכתב בעיתון הארץ ב-22.10.1919.

                 

                לא התעצלתי, באתר של מכון ז'בוטינסקי, ישנו מאמר של אחד, זאב, מה-22.10.1919, תחת הכותרת "מחוץ למחנה". המאמר, שקורא להבדלה בין הכוחות הציונים לכוחות הדתיים הלא-ציונים במוסדות הישוב, לא מכיל את הציטוט המבהיל.

                 

                למישהו יש מושג מהו מקור העיוות? האם במכון ז'בוטינסקי השמיטו חלק או שמדובר במאמר אחר או שחו"ח ז'בוטינסקי לא כתב את המשפט הזה כלל וכלל?

                 

                איל.

                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום ראשון, 11/7/10, 08:54

                  אמילי עמרוסי כתבה ביום שישי, ה -2.7 כנגד הקרן החדשה לישראל. בכך מצטרפת עמרוסי לטרנד שהחלו אנשי אם תרצו, סימון אקטים שנעשו ע"י ארגונים כאקטים של בגידה והחרבת המדינה ומציאת האשם – הגורם המממן, במקרה הזה, הקרן החדשה לישראל.

                   

                  על שני מענות לדוחות של  אם תרצו כתבו למשל - נמרוד אבישר ופרופ' ערן ויגודה גדות.

                   

                  עמרוסי (כמה מפתה לקרוא לה אמילי, כמה לא יאה..), מתחילה ומסיימת בקביעה כי הקרן החדשה לישראל חטפה את מדינת ישראל ומדגימה את טענתה בארבעה דוגמאות.

                   קצת אירוני מצד כותבת בעיתון שלפי סקר TGI האחרון נמצא במקום השני בחשיפה בישראל, מחולק חינם ומזוהה פוליטית עם פוליטיקאי אחד בישראל, אפילו לא מפלגה, לטעון כי ארגון כמו הקרן החדשה לישראל חוטף את המדינה.

                  ובניסיון לענות על טענותיה –

                  1. יואב ללום ופרשת עמנואל – ראשית עמרוסי מציינת כי כל הטיפול הפרשה הביא את "כולנו להתמרח בלכלוך של עצמנו". אני לתומי חושב שלכלוך עדיף שיהיה מוצג בראשי חוצות, "אור השמש הוא החיטוי הטוב ביותר", אמר לואיס ברנדייס. מורסות חברתיות צריכות להיות מטופלות, לא ע"י הדחקה, לא ע"י חומות הפרדה ותלבושות מפלגות, אלא ע"י חשיפה, טיפול והפנמה. שנית, האשמה של הקרן החדשה הוא לא בפעולה, אלא במימון הגופים שפועלים כנגד ההסתרה בפרשת עמנואל. נראה לי שעמרוסי הפכה עצמה ברגע זה למגייסת תרומות משמעותית לקרן החדשה.

                  2. מהגרי העבודה – ב"1984", משטרת המחשבות של אוקיאניה, יודעת את נפשם ופועלם הגלויים והנסתרים של כל האזרחים החיים בה. עמרוסי יודעת את מטרת ארגוני רופאים לזכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח, הם לא חפצים חס וחלילה בסיוע לפועל זר בלתי חוקי, הם רוצים בצמצום הרוב היהודי כאן!!,  תחת מטרייתם "זרמו לכאן 300 אלף מהגרי עבודה בלתי חוקיים". לא ידעתי שארגוני זכויות האדם אמונים על שמירת הגבולות של מדינת ישראל, אך ייתכן שגם בזה הם אשמים, יפי הנפש האלה. הקרן החדשה, כרגיל, איננה אשמה בפעולה, אלא במימון אותם יפי נפש.

                  3. אל בוסתן – לפני כתיבת הפוסט הזה לא ידעתי על קיומו. מדובר במבנים שבנו תושבי מזרח י-ם הערביים על גן המלך בי-ם. המבנים, אינם חוקיים. על צו ההריסה של חלקם חלה התיישנות. מהו האיזון הראוי? שמירה על שלטון החוק לעומת החרבת בתים של תושבים? האם ניתן להצדיק פלישה של תושבים לשטח ציבורי? אני נוטה להתנגד להשארת המבנים במקום אך מאחר ואין לי ידע מספק בנושא, אינני ממהר לשפוט. בכלליות אוסיף כי מחלוקת פוליטית הנתמכת ע"י ארגונים איננה צריכה להיות מוצאת מתחום הלגיטימציה הציבורית בישראל. אשמת הקרן החדשה, שוב, היא בנתינת מימון לארגוני השמאל.

                  4. מכון שפכים בעפרה – בעפרה הוקם מכון שפכים. טענת ארגון יש דין (לפי עמרוסי) היא שהמכון הוקם על שטחים פלשתינאיים פרטיים. לכן יש להורסו. עמרוסי לא מכחישה כי המכון הוקם על אדמות פלשתינאיות, אלא טוענת כי אם היה מוקם מכון טיהור פלשתינאי על אדמות מדינה, אזי המתנחלים לא היו דורשים את הריסתו. יתרה מכך, עמרוסי, בטיעון השני ובטיעון השלישי, קוראת לקיום החוק, בטיעון הראשון היא עוד זלזלה בקיום החוק, מאחר ובעשותנו ככה אנחנו נתמרח בלכלוך של עצמנו, בטיעון הרביעי, עמרוסי מזגזגת שוב. החוק, הוא המלצה. אין דיון בשאלת חוקיות הקמת המכון. אין דיון בהיקף הפיצוי שקיבלו או לא קיבלו הפלשתינאים על אדמתם (אם אכן היא שלהם, כפי שעולה ממאמרה). הדיון של עמרוסי הוא דיון מתלהם, מהסוג של "אם המצב היה הפוך, אותם שמאלנים היו קוראים בראשי חוצות למעשה נבל שנעשה לפלשתינאים". ייתכן, אך טיעון שכזה הינו חרב פיפיות. החליפו את המילים שמאלנים בימנים ופלשתינאים במתנחלים וקיבלתם טיעון זהה. בנוסף, עמרוסי מאשימה את הפלשתינאים שלא קיבלו את המתנה הגדולה של מכון שפכים ממדינת ישראל. אדנותיות, זחיחות ויהירות הן לא תכונות יאות לכותב שבא לקטגר על תופעה. אשמת הקרן החדשה, כמובן, מימון.

                  הקרן החדשה לישראל, מקבלת שירות נאמן ממתנגדיה מהימין. הפרסום שלה, בתור מממנת גופים, השומרים על זכויות האדם, מהגרי עבודה, תלמידות מופלות ופלשתינאים בשטחים, רק מבליט (אליבא ד'מבקריה) את שירותה לחברה הישראלית. לפי מתנגדיה, מייצגת הקרן את האחר, השונה, החלש. לטובת הקרן החדשה לישראל, כן ירבו.

                  איל.

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום רביעי, 7/7/10, 18:51

                    עכואים, קדימה להתעורר.

                     

                    אחרי שכלכליסט הזהיר ודה-מרקר חידד, החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה אתמול, 6.7 להכניס את העיר עכו לרשימת החיסול של המיקומים האפשריים למתקן הגז של קידוחי דלית ותמר.

                     

                    קוץ ואליה עוטפת אותו. המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה גם להכניס את האופציה הימית, בתור מיקום אפשרי למתקן הגז.

                     

                    אז מה לעשות?

                     

                    1. קודם כל ללמוד את הנושא – www.gas-out.com

                     

                    2. אל תתפתו לעמוד לבד. הצטרפו למאבק הקיים. על-ידי שיתוף פעולה של כל איזור חוף הכרמל, הצלחנו להכניס את האופציה הימית לשולחן הדיונים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה וככה אולי נצליח גם להעביר את מתקן הגז לים.

                    3. התקשרו לחברי מועצת העיר וללשכת ראש העיר, מחר, יום חמישי, ישנה ישיבת מועצה, הסבירו להם את דחיפות הנושא ובקשו מהם שיטפלו בנושא.

                    איל.

                    איל.

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שני, 5/7/10, 11:41

                      יש כמה קווים מקבילים בין ארגנטינה של מונדיאל 2010 וברזיל של  מונדיאל 2006.

                       

                      אל מונדיאל 2006, נבחרת ברזיל הגיעה מצוידת בקוואדרו מג'יקו. המרובע הקסום. רונאלדיניו, קאקה, רונאלדו ואדריאנו, (עם רוביניו על הספסל..) איימו להפוך לאחת הנבחרות המופלאות אי פעם. רונאלדיניו הגיע לאחר עונה מדהימה בברצלונה, עונה שבה הוא איים להפוך לשחקן הכי טוב בכל הזמנים, רונאלדו הגיע אחר עונה בינונית בריאל מדריד (14 שערים), אדריאנו הוביל את אינטר האיטלקית וקאקה, עם המשחק האלגנטי בעמדת הקשר לפני חלוץ הוביל את מילאן. הרביעייה הזו טמטמה את העולם, הפחד שפרויקט מגלומני כל-כך יצלח, שארבעה אגואים גדולים כל-כך יצליחו לשתף פעולה, שיתק את הביקורות שלפני והמחשבות שאחרי.

                       

                      אני הגעתי עם הציפיות. הציפיות שרונאלדיניו יכבוש, יבשל, יוביל. שנראה עקבים והקפצות מעל מגנים, פדאלדות, והעברה בין הרגליים. שסוף סוף אראה את הז'וגו בוניטו שתמיד סיפרו לי עליו, קסם עתיק שאופף את מגרשי הכדורגל ומכביד עליהם במשקלו.

                       

                      במוקדמות הם ניצחו בקושי את  קרואטיה ויפן. משהו לא התחבר. רונאלדיניו היה נוכח-נפקד במשחק, כאילו ומשא ההיסטוריה גדול עליו. קאקה והוא לא הצליחו לחלק את העבודה יחדיו. רונאלדו נראה כבד בחוד. אדריאנו, חסר מקום ומנוחה. המגנים, רוברטו קרלוס וקאפו שנחשבו לטובים בעולם,לא תמכו בהתקפה, לא עלו כמו שצריך, לא ירדו כמו שצריך, התחושה בחצי היריב הייתה של מסיבה שהוזמנו אליה יותר מדי אנשים, ללא די.ג'י שישלוט במוזיקה. במשחק השלישי, אדריאנו ירד לספסל, רוביניו עלה לחוד ליד רונאלדו וברזיל הביסה את יפן 4:1. על פניו הז'וגו בוניטו חזר לעיר, רונאלדו סוף סוף כבש ורביעייה ברזילאית היא תמיד געגועים לז'וגו.  אך רונאלדיניו עדיין לא פגע, השילוב , המגנים העולים, הקשרים התוקפים, משהו היה חסר.

                       

                      שקר החן המשיך בשמינית, 3:0 על גאנה, רונאלדו כובש את השער ה-15 שלו במונדיאלים והברזילאים מרגישים מוכנים לקראת האתגר הראשון שלהם במונדיאל. צרפת. צרפת, יריבה מרירה עוד מהגמר ב-1998, הגיעה די חסרת חשק למונדיאל. אפרורית, ודיכאונית. אבל למשחק נגד ברזיל היא הגיעה. מוכנה.  ברזיל נראתה חסרת אונים, רונאלדיניו שוב לא הופיע. כל התקפה שלה הסתיימה בפקק תנועה מרגיז. מבזה, לא ראוי לכישרון האדיר של שחקניה. לא ראוי לשם. ברזיל הודחה ב1:0 קטן ומעצבן. התגובה לנרפות הברזילאית הייתה כל-כך חריפה שדונגה, ההגנתי, ההישגי, האנטי-משחק-יפה מונה למאמן.

                       

                      ארגנטינה של 2010, היא המקבילה הענייה של ברזיל 2006, ללא מגנים ברמה של ברזיל, ללא קישור אחורי משובח כמו של הברזילאים (פריירה המאמן, יכל לבחור בין ז'וניניו, זה רוברטו, אמרסון וג'ילברטו סילבה, כולם בשיאם), מצוידים בספק-מאמן ספק-קריקטורה, אך עדיין, שלישיה התקפית מדהימה, שחקן השנה בעולם (לפני המונדיאל), המאיים להיהפך לשחקן הטוב אי פעם, שהגיע מעוד קבוצה מדהימה של ברצלונה. הקשיים בבית המוקדם, כסת"ח הרביעייה מול ד.קוריאה והשקר מול מקסיקו נחשפו במלואם מול גרמניה.

                       

                      וכל זאת אולי רק ההקדמה. חצי שעה לקראת סוף המשחק של ארגנטינה-גרמניה הייתי בהדחקה. עם כל שער גרמני, רק נתחזקה בי האמונה שהנה עכשיו מסי יקום ממיטת חוליו וישחרר את כל מה שהמונדיאל הזה הפיל עליו. אבל מסי לא קם, לא מול אינטר בחצי גמר הצ'מפיונס ליג ולא עכשיו. הגרמנים לעומת זאת לא הרפו. כל גול, אם להתלות בדברי ענקים, "כל גול היה כמו דקירה בלב". חצי שעה אחרי זה הייתי בדיכאון. על סף בכי. הנרפות הארגנטינאית, ניפוץ החלום הכ"כ מטופש הזה, היה יותר מדי עבורי. למה לא לרוץ? למה לא לנסות ולעשות? למה לא לחקות את טבז אלא להדבק לחוסר האונים של מסי, דה מריה והיגוואין? למה?. אחר-כך הגיע הזעם, לא רציתי לשמוע על המשחק, לא רציתי לדבר עליו, לא רציתי שהוא יהיה קיים, אף פעם. אבל הוא היה קיים. אצלי, ביו-טיוב, ובמוחם של 40 מיליון ארגנטינאים, שרק רצו לאשש כמה פנטזיות פרועות. עם תום הזעם הגיעה ההשלמה. קראתי את שכתבתי לפנות בוקר. התנחמתי בכך שבמקום כלשהוא ידעתי. ידעתי שעם 50 מ' מרחק בין הגנה להתקפה לא לוקחים מונדיאל. ידעתי שעם פקק התנועה שנקרא "התקפת ארגנטינה" אי-אפשר ללכת למכולת. ידעתי שברזיל של 2006 הייתה צריכה ללמד אותי לקח, ידעתי ושתקתי.

                       

                      מישהו מהמר על חוף השנהב 2014?

                       

                      איל.

                      דרג את התוכן:
                        1 תגובות   יום שבת, 3/7/10, 12:56

                        הטקסט הבא פורסם כבר בבתנועה מתמדת - המגזין של קרן ברל כצנלסון, ישנם קטעים בו שאינם רלוונטיים כבר  - http://www.berl.co.il/archives/1119

                        בקצרה, בעילגות ולעניין -

                        1. יש הרבה גז מול חופי מדינת ישראל.

                        2. צריכים להקים מתקן טיהור לגז.

                        3. ליזם - יצחק תשובה, יעלה פחות להקים את המתקן ביבשה מאשר בים.

                        4. לתושבי מועצת חוף הכרמל (שם אמור לקום המתקן) זה יעלה הרבה יותר. אולי בחייהם.

                        ביום שלישי, ה6.7 תערך הצבעה במועצה הארצית לתכנון ובנייה, בית בלגיה, קמפוס גבעת רם, האונ' העברית, י-ם, על מיקום מתקן הטיהור. הדיון ייערך בסביבות השעה 10:00 בבוקר.

                        אתר המאבק - www.gas-out.com

                        תצטרפו, תשפיעו, תשנו.

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שבת, 3/7/10, 04:23

                          נבחר הז'וגו בוניטו של בלוג סוקרטס לשנת 2010 הוא, ליאו מסי.

                          במקרה המפורסם הזה למשל:

                          http://www.youtube.com/watch?v=dtlhhEyplyk

                          החליט הינוקא להתעלל בארסנל. כל מיני הקפצות מתוקתקות, שערים קלילים ובעיקר שמחת חיים (ובעיקר חוסר זמן לבחון מועמדים אחרים..), הביאו את מערכת (אותי) סוקרטס, להחלטה. מסי. כי אין מלבדו. האמנם?

                          עוד 13 שעות, הוא יעלה שוב במדים התכולים - לבנים של ארגנטינה מול גרמניה.

                          הבעייתיות של ארגנטינה זועקת מעל כל תלתל סורר של מראדונה. בעייתיות בארגנטינה של מארדונה ומסי לא מאפשרת לליאו הקטן להיות אותו קוסם שכישף את ברצלונה בשנתיים האחרונות.

                          בארגנטינה אין  שיטה סדורה חוץ מהתלהבות אין קץ של קומץ חלוצים אדירים המכלים את זמנם בשטח של 20 מ' מרובעים.

                          המגנים לא עולים. היינצה מעדיף להישאר בהגנה והשותף המתחלף שלו (גוטיירז או אוטאמנדי), לעיתים נדמה כי עדיף שלא יעלה בכלל.

                          הקישור האחורי - בור. מסצ'רנו עושה את העבודה אבל ורון היה צריך להשאר בבית. הוא איטי בהנעת כדור ולא מספק את הסחורה בתיקולים. שניהם, או אחד מהם, תלוי מי משחק, לא מספקים מספיק כדורים להתקפה.

                          כך שנשארנו (לפני החלוצים) עם הדיוק של אנחל די מריה וההתלהבות של מקסי רודריגז.

                          לצער האורוגוואי - הקטן  - שבי - רוצה - לראות - את - השכנים - בגמר, הדיוק של אנחל והתתלהבות של מקסי  לא מתגבשים לכדי אפשרויות רציניות של משחק אגפים.

                          אז מה קרה?

                          מסי, שהיה רגיל למגנים תוקפים (בעיקר דני אלבס ומאמצע העונה גם מקסוול), קישור אחורי מעולה עד גאוני (צ'אבי, אינייסטה שהוא בריא, יא-יא טורה וקייטה), וקשרים בצדדים שתוקפים, מגנים ומדייקים (פדרו, קרקיץ', אינייסטה), מוצא את עצמו מכדרר, מבשל לעצמו ולא כובש כאשר כבר הגיע למצב בעיטה. בנוסף כל הנטל המונדיאל הזה מוטל עליו. מראדונה הכתיר אותו כיורש. מסי, מופנם, צנוע, ילדותי (כמו שהפרסומות של אדידס http://www.youtube.com/watch?v=Tn9MbpY2iHI מנסות למכור אותו), לא מצליח לשחזר את אותה חדות שאפשרה לו לכבוש העונה 34 שערים. וזה לא מפתיע. מסי תקוע. בין מגני היריב. בין שיטה שנותנת לו חופש, אבל כובלת אותו לכדרורי סרק כי-אין-למי-למסור....

                          ארגנטינה, בתגובה, משחקת התקפה על 20-30 מ' באמצע המגרש. הכוונה במשחקת היא למסי,היגוואין וטבז. צעירים, יפים (חוץ מטבס - http://sports.walla.co.il/?w=/7/1549456/556581/5/@@/media ) כובשים ומדהימים. כ"כ מדהימים, שנבחרות היריב עד כה, קלטו עד מהרה את הצפיפות הרעיונית של החבר'ה האלה והכריחו את ארגנטינה לשחק על מזל או על טעויות של היריב. יריב קשה כמו גרמניה, עלול למנוע מארגנטינה כל סממן של התקפה. להשאיר אותה עם הבוניטו אבל לא עם הז'וגו.

                          בכל מקרה, לילה\בוקר טוב לכולם, מקווה שאשלים את הפוסט עד מחר.

                          איל.

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            איל רדושקוביץ'
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            תגיות

                            ארכיון

                            פיד RSS