כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    פיד RSS

    סוקרטס

    ביום שאחרי הדחת ברזיל ממונדיאל 2010, לא נותר לנו אלא להתגעגע לסוקרטס, השחקן המופלא של ברזיל מ1982 ו1986. הבלוג, כמו נבחרות ברזיל הנפלאות והאבודות, הוא געגוע לז'וגו בוניטו שהיה ותקווה לז'וגו בוניטו שיהיה.

    ארכיון : 7/2010

    0 תגובות   יום רביעי, 14/7/10, 14:03

    ''בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפיאות כעל אזרחים ממדרגה שניה, לא ניתן להם זכות בחירה''

     

    יום אחד, תוך כדי שיטוט ברשת, נתקלתי בציטוט מבהיל משהו של זאב ז'בוטינסקי המתנוסס בכותרת הבלוג של נמרוד ברנע. חקרתי קצת ברשת ומצאתי בין היתר כאן וכאן שהוא נכתב בעיתון הארץ ב-22.10.1919.

     

    לא התעצלתי, באתר של מכון ז'בוטינסקי, ישנו מאמר של אחד, זאב, מה-22.10.1919, תחת הכותרת "מחוץ למחנה". המאמר, שקורא להבדלה בין הכוחות הציונים לכוחות הדתיים הלא-ציונים במוסדות הישוב, לא מכיל את הציטוט המבהיל.

     

    למישהו יש מושג מהו מקור העיוות? האם במכון ז'בוטינסקי השמיטו חלק או שמדובר במאמר אחר או שחו"ח ז'בוטינסקי לא כתב את המשפט הזה כלל וכלל?

     

    איל.

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום ראשון, 11/7/10, 08:54

      אמילי עמרוסי כתבה ביום שישי, ה -2.7 כנגד הקרן החדשה לישראל. בכך מצטרפת עמרוסי לטרנד שהחלו אנשי אם תרצו, סימון אקטים שנעשו ע"י ארגונים כאקטים של בגידה והחרבת המדינה ומציאת האשם – הגורם המממן, במקרה הזה, הקרן החדשה לישראל.

       

      על שני מענות לדוחות של  אם תרצו כתבו למשל - נמרוד אבישר ופרופ' ערן ויגודה גדות.

       

      עמרוסי (כמה מפתה לקרוא לה אמילי, כמה לא יאה..), מתחילה ומסיימת בקביעה כי הקרן החדשה לישראל חטפה את מדינת ישראל ומדגימה את טענתה בארבעה דוגמאות.

       קצת אירוני מצד כותבת בעיתון שלפי סקר TGI האחרון נמצא במקום השני בחשיפה בישראל, מחולק חינם ומזוהה פוליטית עם פוליטיקאי אחד בישראל, אפילו לא מפלגה, לטעון כי ארגון כמו הקרן החדשה לישראל חוטף את המדינה.

      ובניסיון לענות על טענותיה –

      1. יואב ללום ופרשת עמנואל – ראשית עמרוסי מציינת כי כל הטיפול הפרשה הביא את "כולנו להתמרח בלכלוך של עצמנו". אני לתומי חושב שלכלוך עדיף שיהיה מוצג בראשי חוצות, "אור השמש הוא החיטוי הטוב ביותר", אמר לואיס ברנדייס. מורסות חברתיות צריכות להיות מטופלות, לא ע"י הדחקה, לא ע"י חומות הפרדה ותלבושות מפלגות, אלא ע"י חשיפה, טיפול והפנמה. שנית, האשמה של הקרן החדשה הוא לא בפעולה, אלא במימון הגופים שפועלים כנגד ההסתרה בפרשת עמנואל. נראה לי שעמרוסי הפכה עצמה ברגע זה למגייסת תרומות משמעותית לקרן החדשה.

      2. מהגרי העבודה – ב"1984", משטרת המחשבות של אוקיאניה, יודעת את נפשם ופועלם הגלויים והנסתרים של כל האזרחים החיים בה. עמרוסי יודעת את מטרת ארגוני רופאים לזכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח, הם לא חפצים חס וחלילה בסיוע לפועל זר בלתי חוקי, הם רוצים בצמצום הרוב היהודי כאן!!,  תחת מטרייתם "זרמו לכאן 300 אלף מהגרי עבודה בלתי חוקיים". לא ידעתי שארגוני זכויות האדם אמונים על שמירת הגבולות של מדינת ישראל, אך ייתכן שגם בזה הם אשמים, יפי הנפש האלה. הקרן החדשה, כרגיל, איננה אשמה בפעולה, אלא במימון אותם יפי נפש.

      3. אל בוסתן – לפני כתיבת הפוסט הזה לא ידעתי על קיומו. מדובר במבנים שבנו תושבי מזרח י-ם הערביים על גן המלך בי-ם. המבנים, אינם חוקיים. על צו ההריסה של חלקם חלה התיישנות. מהו האיזון הראוי? שמירה על שלטון החוק לעומת החרבת בתים של תושבים? האם ניתן להצדיק פלישה של תושבים לשטח ציבורי? אני נוטה להתנגד להשארת המבנים במקום אך מאחר ואין לי ידע מספק בנושא, אינני ממהר לשפוט. בכלליות אוסיף כי מחלוקת פוליטית הנתמכת ע"י ארגונים איננה צריכה להיות מוצאת מתחום הלגיטימציה הציבורית בישראל. אשמת הקרן החדשה, שוב, היא בנתינת מימון לארגוני השמאל.

      4. מכון שפכים בעפרה – בעפרה הוקם מכון שפכים. טענת ארגון יש דין (לפי עמרוסי) היא שהמכון הוקם על שטחים פלשתינאיים פרטיים. לכן יש להורסו. עמרוסי לא מכחישה כי המכון הוקם על אדמות פלשתינאיות, אלא טוענת כי אם היה מוקם מכון טיהור פלשתינאי על אדמות מדינה, אזי המתנחלים לא היו דורשים את הריסתו. יתרה מכך, עמרוסי, בטיעון השני ובטיעון השלישי, קוראת לקיום החוק, בטיעון הראשון היא עוד זלזלה בקיום החוק, מאחר ובעשותנו ככה אנחנו נתמרח בלכלוך של עצמנו, בטיעון הרביעי, עמרוסי מזגזגת שוב. החוק, הוא המלצה. אין דיון בשאלת חוקיות הקמת המכון. אין דיון בהיקף הפיצוי שקיבלו או לא קיבלו הפלשתינאים על אדמתם (אם אכן היא שלהם, כפי שעולה ממאמרה). הדיון של עמרוסי הוא דיון מתלהם, מהסוג של "אם המצב היה הפוך, אותם שמאלנים היו קוראים בראשי חוצות למעשה נבל שנעשה לפלשתינאים". ייתכן, אך טיעון שכזה הינו חרב פיפיות. החליפו את המילים שמאלנים בימנים ופלשתינאים במתנחלים וקיבלתם טיעון זהה. בנוסף, עמרוסי מאשימה את הפלשתינאים שלא קיבלו את המתנה הגדולה של מכון שפכים ממדינת ישראל. אדנותיות, זחיחות ויהירות הן לא תכונות יאות לכותב שבא לקטגר על תופעה. אשמת הקרן החדשה, כמובן, מימון.

      הקרן החדשה לישראל, מקבלת שירות נאמן ממתנגדיה מהימין. הפרסום שלה, בתור מממנת גופים, השומרים על זכויות האדם, מהגרי עבודה, תלמידות מופלות ופלשתינאים בשטחים, רק מבליט (אליבא ד'מבקריה) את שירותה לחברה הישראלית. לפי מתנגדיה, מייצגת הקרן את האחר, השונה, החלש. לטובת הקרן החדשה לישראל, כן ירבו.

      איל.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום רביעי, 7/7/10, 18:51

        עכואים, קדימה להתעורר.

         

        אחרי שכלכליסט הזהיר ודה-מרקר חידד, החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה אתמול, 6.7 להכניס את העיר עכו לרשימת החיסול של המיקומים האפשריים למתקן הגז של קידוחי דלית ותמר.

         

        קוץ ואליה עוטפת אותו. המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה גם להכניס את האופציה הימית, בתור מיקום אפשרי למתקן הגז.

         

        אז מה לעשות?

         

        1. קודם כל ללמוד את הנושא – www.gas-out.com

         

        2. אל תתפתו לעמוד לבד. הצטרפו למאבק הקיים. על-ידי שיתוף פעולה של כל איזור חוף הכרמל, הצלחנו להכניס את האופציה הימית לשולחן הדיונים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה וככה אולי נצליח גם להעביר את מתקן הגז לים.

        3. התקשרו לחברי מועצת העיר וללשכת ראש העיר, מחר, יום חמישי, ישנה ישיבת מועצה, הסבירו להם את דחיפות הנושא ובקשו מהם שיטפלו בנושא.

        איל.

        איל.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שני, 5/7/10, 11:41

          יש כמה קווים מקבילים בין ארגנטינה של מונדיאל 2010 וברזיל של  מונדיאל 2006.

           

          אל מונדיאל 2006, נבחרת ברזיל הגיעה מצוידת בקוואדרו מג'יקו. המרובע הקסום. רונאלדיניו, קאקה, רונאלדו ואדריאנו, (עם רוביניו על הספסל..) איימו להפוך לאחת הנבחרות המופלאות אי פעם. רונאלדיניו הגיע לאחר עונה מדהימה בברצלונה, עונה שבה הוא איים להפוך לשחקן הכי טוב בכל הזמנים, רונאלדו הגיע אחר עונה בינונית בריאל מדריד (14 שערים), אדריאנו הוביל את אינטר האיטלקית וקאקה, עם המשחק האלגנטי בעמדת הקשר לפני חלוץ הוביל את מילאן. הרביעייה הזו טמטמה את העולם, הפחד שפרויקט מגלומני כל-כך יצלח, שארבעה אגואים גדולים כל-כך יצליחו לשתף פעולה, שיתק את הביקורות שלפני והמחשבות שאחרי.

           

          אני הגעתי עם הציפיות. הציפיות שרונאלדיניו יכבוש, יבשל, יוביל. שנראה עקבים והקפצות מעל מגנים, פדאלדות, והעברה בין הרגליים. שסוף סוף אראה את הז'וגו בוניטו שתמיד סיפרו לי עליו, קסם עתיק שאופף את מגרשי הכדורגל ומכביד עליהם במשקלו.

           

          במוקדמות הם ניצחו בקושי את  קרואטיה ויפן. משהו לא התחבר. רונאלדיניו היה נוכח-נפקד במשחק, כאילו ומשא ההיסטוריה גדול עליו. קאקה והוא לא הצליחו לחלק את העבודה יחדיו. רונאלדו נראה כבד בחוד. אדריאנו, חסר מקום ומנוחה. המגנים, רוברטו קרלוס וקאפו שנחשבו לטובים בעולם,לא תמכו בהתקפה, לא עלו כמו שצריך, לא ירדו כמו שצריך, התחושה בחצי היריב הייתה של מסיבה שהוזמנו אליה יותר מדי אנשים, ללא די.ג'י שישלוט במוזיקה. במשחק השלישי, אדריאנו ירד לספסל, רוביניו עלה לחוד ליד רונאלדו וברזיל הביסה את יפן 4:1. על פניו הז'וגו בוניטו חזר לעיר, רונאלדו סוף סוף כבש ורביעייה ברזילאית היא תמיד געגועים לז'וגו.  אך רונאלדיניו עדיין לא פגע, השילוב , המגנים העולים, הקשרים התוקפים, משהו היה חסר.

           

          שקר החן המשיך בשמינית, 3:0 על גאנה, רונאלדו כובש את השער ה-15 שלו במונדיאלים והברזילאים מרגישים מוכנים לקראת האתגר הראשון שלהם במונדיאל. צרפת. צרפת, יריבה מרירה עוד מהגמר ב-1998, הגיעה די חסרת חשק למונדיאל. אפרורית, ודיכאונית. אבל למשחק נגד ברזיל היא הגיעה. מוכנה.  ברזיל נראתה חסרת אונים, רונאלדיניו שוב לא הופיע. כל התקפה שלה הסתיימה בפקק תנועה מרגיז. מבזה, לא ראוי לכישרון האדיר של שחקניה. לא ראוי לשם. ברזיל הודחה ב1:0 קטן ומעצבן. התגובה לנרפות הברזילאית הייתה כל-כך חריפה שדונגה, ההגנתי, ההישגי, האנטי-משחק-יפה מונה למאמן.

           

          ארגנטינה של 2010, היא המקבילה הענייה של ברזיל 2006, ללא מגנים ברמה של ברזיל, ללא קישור אחורי משובח כמו של הברזילאים (פריירה המאמן, יכל לבחור בין ז'וניניו, זה רוברטו, אמרסון וג'ילברטו סילבה, כולם בשיאם), מצוידים בספק-מאמן ספק-קריקטורה, אך עדיין, שלישיה התקפית מדהימה, שחקן השנה בעולם (לפני המונדיאל), המאיים להיהפך לשחקן הטוב אי פעם, שהגיע מעוד קבוצה מדהימה של ברצלונה. הקשיים בבית המוקדם, כסת"ח הרביעייה מול ד.קוריאה והשקר מול מקסיקו נחשפו במלואם מול גרמניה.

           

          וכל זאת אולי רק ההקדמה. חצי שעה לקראת סוף המשחק של ארגנטינה-גרמניה הייתי בהדחקה. עם כל שער גרמני, רק נתחזקה בי האמונה שהנה עכשיו מסי יקום ממיטת חוליו וישחרר את כל מה שהמונדיאל הזה הפיל עליו. אבל מסי לא קם, לא מול אינטר בחצי גמר הצ'מפיונס ליג ולא עכשיו. הגרמנים לעומת זאת לא הרפו. כל גול, אם להתלות בדברי ענקים, "כל גול היה כמו דקירה בלב". חצי שעה אחרי זה הייתי בדיכאון. על סף בכי. הנרפות הארגנטינאית, ניפוץ החלום הכ"כ מטופש הזה, היה יותר מדי עבורי. למה לא לרוץ? למה לא לנסות ולעשות? למה לא לחקות את טבז אלא להדבק לחוסר האונים של מסי, דה מריה והיגוואין? למה?. אחר-כך הגיע הזעם, לא רציתי לשמוע על המשחק, לא רציתי לדבר עליו, לא רציתי שהוא יהיה קיים, אף פעם. אבל הוא היה קיים. אצלי, ביו-טיוב, ובמוחם של 40 מיליון ארגנטינאים, שרק רצו לאשש כמה פנטזיות פרועות. עם תום הזעם הגיעה ההשלמה. קראתי את שכתבתי לפנות בוקר. התנחמתי בכך שבמקום כלשהוא ידעתי. ידעתי שעם 50 מ' מרחק בין הגנה להתקפה לא לוקחים מונדיאל. ידעתי שעם פקק התנועה שנקרא "התקפת ארגנטינה" אי-אפשר ללכת למכולת. ידעתי שברזיל של 2006 הייתה צריכה ללמד אותי לקח, ידעתי ושתקתי.

           

          מישהו מהמר על חוף השנהב 2014?

           

          איל.

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום שבת, 3/7/10, 12:56

            הטקסט הבא פורסם כבר בבתנועה מתמדת - המגזין של קרן ברל כצנלסון, ישנם קטעים בו שאינם רלוונטיים כבר  - http://www.berl.co.il/archives/1119

            בקצרה, בעילגות ולעניין -

            1. יש הרבה גז מול חופי מדינת ישראל.

            2. צריכים להקים מתקן טיהור לגז.

            3. ליזם - יצחק תשובה, יעלה פחות להקים את המתקן ביבשה מאשר בים.

            4. לתושבי מועצת חוף הכרמל (שם אמור לקום המתקן) זה יעלה הרבה יותר. אולי בחייהם.

            ביום שלישי, ה6.7 תערך הצבעה במועצה הארצית לתכנון ובנייה, בית בלגיה, קמפוס גבעת רם, האונ' העברית, י-ם, על מיקום מתקן הטיהור. הדיון ייערך בסביבות השעה 10:00 בבוקר.

            אתר המאבק - www.gas-out.com

            תצטרפו, תשפיעו, תשנו.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שבת, 3/7/10, 04:23

              נבחר הז'וגו בוניטו של בלוג סוקרטס לשנת 2010 הוא, ליאו מסי.

              במקרה המפורסם הזה למשל:

              http://www.youtube.com/watch?v=dtlhhEyplyk

              החליט הינוקא להתעלל בארסנל. כל מיני הקפצות מתוקתקות, שערים קלילים ובעיקר שמחת חיים (ובעיקר חוסר זמן לבחון מועמדים אחרים..), הביאו את מערכת (אותי) סוקרטס, להחלטה. מסי. כי אין מלבדו. האמנם?

              עוד 13 שעות, הוא יעלה שוב במדים התכולים - לבנים של ארגנטינה מול גרמניה.

              הבעייתיות של ארגנטינה זועקת מעל כל תלתל סורר של מראדונה. בעייתיות בארגנטינה של מארדונה ומסי לא מאפשרת לליאו הקטן להיות אותו קוסם שכישף את ברצלונה בשנתיים האחרונות.

              בארגנטינה אין  שיטה סדורה חוץ מהתלהבות אין קץ של קומץ חלוצים אדירים המכלים את זמנם בשטח של 20 מ' מרובעים.

              המגנים לא עולים. היינצה מעדיף להישאר בהגנה והשותף המתחלף שלו (גוטיירז או אוטאמנדי), לעיתים נדמה כי עדיף שלא יעלה בכלל.

              הקישור האחורי - בור. מסצ'רנו עושה את העבודה אבל ורון היה צריך להשאר בבית. הוא איטי בהנעת כדור ולא מספק את הסחורה בתיקולים. שניהם, או אחד מהם, תלוי מי משחק, לא מספקים מספיק כדורים להתקפה.

              כך שנשארנו (לפני החלוצים) עם הדיוק של אנחל די מריה וההתלהבות של מקסי רודריגז.

              לצער האורוגוואי - הקטן  - שבי - רוצה - לראות - את - השכנים - בגמר, הדיוק של אנחל והתתלהבות של מקסי  לא מתגבשים לכדי אפשרויות רציניות של משחק אגפים.

              אז מה קרה?

              מסי, שהיה רגיל למגנים תוקפים (בעיקר דני אלבס ומאמצע העונה גם מקסוול), קישור אחורי מעולה עד גאוני (צ'אבי, אינייסטה שהוא בריא, יא-יא טורה וקייטה), וקשרים בצדדים שתוקפים, מגנים ומדייקים (פדרו, קרקיץ', אינייסטה), מוצא את עצמו מכדרר, מבשל לעצמו ולא כובש כאשר כבר הגיע למצב בעיטה. בנוסף כל הנטל המונדיאל הזה מוטל עליו. מראדונה הכתיר אותו כיורש. מסי, מופנם, צנוע, ילדותי (כמו שהפרסומות של אדידס http://www.youtube.com/watch?v=Tn9MbpY2iHI מנסות למכור אותו), לא מצליח לשחזר את אותה חדות שאפשרה לו לכבוש העונה 34 שערים. וזה לא מפתיע. מסי תקוע. בין מגני היריב. בין שיטה שנותנת לו חופש, אבל כובלת אותו לכדרורי סרק כי-אין-למי-למסור....

              ארגנטינה, בתגובה, משחקת התקפה על 20-30 מ' באמצע המגרש. הכוונה במשחקת היא למסי,היגוואין וטבז. צעירים, יפים (חוץ מטבס - http://sports.walla.co.il/?w=/7/1549456/556581/5/@@/media ) כובשים ומדהימים. כ"כ מדהימים, שנבחרות היריב עד כה, קלטו עד מהרה את הצפיפות הרעיונית של החבר'ה האלה והכריחו את ארגנטינה לשחק על מזל או על טעויות של היריב. יריב קשה כמו גרמניה, עלול למנוע מארגנטינה כל סממן של התקפה. להשאיר אותה עם הבוניטו אבל לא עם הז'וגו.

              בכל מקרה, לילה\בוקר טוב לכולם, מקווה שאשלים את הפוסט עד מחר.

              איל.

              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום שבת, 3/7/10, 02:51

                גילוי נאות. ניר קריגר, מחולל העיסוי שעליו הפוסט, הוא החבר הכי טוב שלי.

                חזרתי תפוס ממילואים ביום חמישי.

                עוד לפני אחד התרגילים, בשעה מוקדמת בלילה באמצע מדבר, ימינה מסוף העולם שמאלה, ניר שם עלי שתי ידיים והחל למשש ולקבוע מידת נזק. אחרי כמה להטוטים נעימים, הוא הכריז בקול שקט - אתה גמור.

                יום חמישי בערב קבעתי תור לשישי בוקר. לידיים מלהטטות, אבל באמצע מושב באמצע הארץ, שיכלול מיטה וקרם, מה קרה? שישקיע...

                הגעתי בבוקר. חניתי אימפרזה מאובקת, החלפנו כמה מילים, כמה כוסות מים, וניגשנו למלאכה, מלאכת העיסוי.

                מוסיקה. משהו אינדיאני-הודי עם מילים באנגלית. התפשטתי עד לבוקסר. נשכבתי על הבטן. והמתנתי. אדם חרד שכמוני ממגע גופני. כיווצתי את הגוף. המתנתי לנורא מכל. ואז הוא התחיל. מרח אותי בשמן. התחיל לגעת קלות. מעין ליטופים לא ברורים. כדי להבין. כדי למצוא. טייל על כל אותם מקומות-דואבים-סוחבי-אפודים-רו"ח-שיושב-12-שעות-ביום-במשרד-לא-אמור-לעשות-את-זה. ומצא. הוא קנה אותי אחרי דקה. כל תנועה שלו שנגעה בסלע קיומו של הכאב שלי, היתה מלווה בתנועה מקלה. כל פחד שלי מהתפיסות, מהכיווץ, מהנזק, נרגע בשתי איבחות מהירות של תגע-בשורש-הבעיה ותקל-על-שורש-הבעיה. והוקלתי. אחרי עוד כמה דקות, הוא מצא את כל אותם מקומות שמשפיעים על השאר, את המקום בכתף שמשחרר את הצוואר ואת נקודות הלחץ בתחת שמשפיעות על עמוד השדרה. הפך אותי. עשה לי כל מיני תרגילי רגל ויד. בדק אורכים וגידים ושרירים. עד שמצא לי בעיית שרירי חזה קצרים ותרגילי מתיחה.

                סיים. שיחרר אותי. האם אראה אותו שוב??  קריצה מניח שכן.

                לניר, חפשו את הבלוג שלו בקפה - runnir

                סופוסט.

                איל.

                דרג את התוכן:

                  פרופיל

                  איל רדושקוביץ'
                  1. שלח הודעה
                  2. אוף ליין
                  3. אוף ליין

                  תגיות

                  ארכיון

                  פיד RSS