כותרות TheMarker >
    ';

    מיש-מש

    בלוג ללא נושא מוגדר, פוסטים שבועיים במגוון נושאים.

    תכנים אחרונים

    3 תגובות   יום שני, 9/4/18, 19:51


    עפ"י חוק התאגיד, הטלוויזיה החינוכית שחגגה לא מזמן יום הולדת 52, עתידה לסיים את שידוריה בערוץ 23 באמצע חודש אוגוסט הקרוב! במקום הטלוויזיה החינוכית יוקם ערוץ ילדים ונוער חדש שיהיה בבעלותו של תאגיד "כאן". בכך למעשה תיסגר תחנת הטלוויזיה הראשונה שהחלה לפעול במדינת ישראל! הטלוויזיה החינוכית, שנקראה בתחילת דרכה "נאמנות הטלוויזיה הלימודית" החלה את שידוריה ב-24 במרץ 1966. הערוץ הראשון שסיים את שידוריו ונסגר בחודש מאי אשתקד החל את שידוריו יותר משנתיים לאחר שידורה הראשון של הטלוויזיה החינוכית.

    עד לעליית שידורי ערוץ 2 המסחרי לאוויר שידרה הטלוויזיה החינוכית את כל שידוריה ביחד עם הטלוויזיה הישראלית באותו אפיק. אבל אין זה אומר שישנו קשר בין השתיים! כאמור, החינוכית הוקמה והחלה לשדר את שידוריה הראשונים למעלה משנתיים לפני עלייתו לאוויר של הערוץ הראשון (שנקרא בתחילה "הטלוויזיה הישראלית"). החינוכית גם מעולם לא נהנתה מתשלומי האגרה שמימנו את פעילותו של הערוץ הראשון מימיו הראשונים ועד כשנתיים לפני סגירתו. את הקמתה של "הטלוויזיה הלימודית" מימנה באופן פרטי קרן משפחת רוטשילד, וכעבור שנה הועברה תחנת הטלוויזיה הזו לתחום אחריותו של משרד החינוך, ומאז היא פועלת כיחידת סמך של המשרד. תקציבה של הטלוויזיה החינוכית מגיע בעיקר מתקציב משרד החינוך, ולכן החינוכית היא עד היום תחנת טלוויזיה ציבורית. העובדה שחוק השידור הציבורי הישראלי שנחקק ב-2014 (המכונה גם "חוק התאגיד") כולל בתוכו פרק המורה הן על הפסקת פעילותו של הערוץ הראשון (פרק טז', סימן א'), והן על הפסקת פעילותה של הטלוויזיה החינוכית (אותו פרק סימן ב') כאילו היה קיים קשר כלשהו בין שתי תחנות הטלוויזיה הללו, היא ביטוי של עויינות והתנגדות עקרונית לרעיון השידור הציבורי!

    שידור ציבורי איכותי לילדים, נוער וגם למבוגרים הוא דבר חשוב מאוד מבחינה חברתית. ערוץ טלוויזיה ציבורי איננו משדר פרסומות ואיננו תלוי בכספי המפרסמים כמו הערוצים המסחריים. בערוצים המסחריים הממומנים על ידי הפרסומות המשודרות בהן, התעריף לפרסומות נקבע עפ"י מספר הצופים של כל תכנית. מכאן נובע שככל שאחוזי הצפייה בתוכניות השונות הם גבוהים יותר, כך הכנסות הערוץ מהפרסומות המשודרות בין ובמהלך אותן תכניות יהיו גבוהות יותר. ולכן הערוצים המסחריים הם ערוצים המשועבדים לרייטינג! הטלוויזיה החינוכית בתור ערוץ שידור ציבורי משוחררת לגמרי משיקולים של רייטינג, ולכן אנשיה יכולים להתרכז ולהתמקד רק באיכות התוכניות והסדרות המשודרות בה. הטלוויזיה החינוכית לא חייבת לשדר תכניות ריאליטי שיגרפו אחוזי צפייה גבוהים כדי לממן את פעילותה. בנוסף לכך, כערוץ טלוויזיה ציבורי, שידוריה של הטלוויזיה החינוכית פתוחים כידוע לכל צופי וצופות הטלוויזיה בישראל ואין צורך ברכישת מנוי כדי לצפות בתכנים שלה.

    אני התוודעתי למאבק נגד סגירת הטלוויזיה החינוכית בקיץ של שנה שעברה (יולי 2017) לאחר שהערוץ הראשון נסגר ותאגיד השידור "כאן" כבר החל את שידוריו. צפיתי בשידורי חינוכית 23 וראיתי את הסרטון עם המנגינה העצובה שמכריז שב-15 באוגוסט 2018 תיסגר הטלוויזיה החינוכית. נחרדתי מהמחשבה שבדיוק אותו הדבר שקרה לערוץ הראשון עלול לקרות גם לטלוויזיה חינוכית. יחד עם זאת, באותו זמן ידעתי שנשארה קצת יותר משנה לנסות ולמנוע את סגירת הטלוויזיה החינוכית, ולכן חשוב להתגייס למאבק הזה כמה שיותר מוקדם! בשבילי, הטלוויזיה החינוכית היא אחד מהדברים הטובים האחרונים שעוד נשארו במדינת ישראל. בשנים האחרונות נהרסות כאן עוד ועוד חלקות טובות, וסגירת הטלוויזיה החינוכית היא עוד מעשה הריסה של חלקה טובה – שמורת טבע של שידורי טלוויזיה איכותיים לכל הגילאים. תכניות וסדרות כמו "מה פתאום?!", "רגע עם דודלי", "פרפר נחמד", "החפרנים", "דן ומוזלי", "ילדי בית העץ", "אני גיטרה", "פסקול ישראלי", "אינטרמצו עם אריק", "חוצה ישראל", "תיק תקשורת", "תורת המשחקים", "העולם עצוב אז צוחקים", "עושים סדר" ועוד הן דוגמאות לאותם מוצרים טלוויזיוניים איכותיים של הטלוויזיה החינוכית.

     באותו זמן התחלתי לחפש כתבות באינטרנט על המאבק נגד סגירת הטלוויזיה החינוכית. עקבתי אחרי הפרסומים בדף הפייסבוק הרשמי המעולה של הטלוויזיה החינוכית, הצטרפתי לקבוצת המאבק "החברים של קישקשתא" ולעוד קבוצות ודפי מאבק נגד סגירת החינוכית, וחתמתי על עצומות נגד סגירת הטלוויזיה החינוכית וגם שיתפתי את העצומות האלה בכל מיני רשתות חברתיות. הפצתי בעיקר את העצומה הוותיקה ביותר נגד סגירת הטלוויזיה החינוכית, שאותה פתח בחור צעיר בשם גיא לנגה.

    בנוסף לדברים האלה, לקחתי חלק ביחד עם א/נשים נהדרים/ות (גיא הוא אחד מהם) בארגון ההפגנה האחרונה נגד סגירת הטלוויזיה החינוכית, שנערכה ב-25.3.2018 מול בנייני משרד האוצר ולשכתו של שר האוצר בירושלים. במהלך ההפגנה חגגנו גם יום הולדת 52 לטלוויזיה החינוכית, שרנו משירי תכניות וסדרות הטלוויזיה החינוכית לדורותיה, נשאנו שלטים נגד סגירת הטלוויזיה החינוכית, וכמה מאתנו (ילדים ומבוגרים) נאמו נאומים. בימים אלו, אנו מתכננים הפגנה נוספת למען הצלת הטלוויזיה החינוכית מסגירה. השתתפות בהפגנה ולקיחת חלק בארגון הפגנה הן רק חלק מהדרכים שבהן אפשר לסייע לנו במאבק למניעת סגירתה של הטלוויזיה החינוכית. דרכים נוספות היא הפצתן של עצומות נגד סגירת הטלוויזיה החינוכית והחתמה של א/נשים נוספים שעדיין לא חתמו על העצומות האלה, כתיבת מכתבים לשר האוצר, ראש הממשלה, שרי ממשלה נוספים/ות וחברי/ות כנסת, וכן הצטרפות לדפי מאבק ולקבוצות מאבק בפייסבוק למען הצלת הטלוויזיה החינוכית. דפי מאבק כמו "אל תסגרו את החינוכית", "שומרים על החינוכית", וקבוצות כמו "החברים של קישקשתא" ו"לא סוגרים את הטלביזיה החינוכית". גם ברשתות חברתיות אחרות אפשר לעקוב אחרי החינוכית: אחרי הטוויטר של החינוכית - @23tv, וגם אחרי עמוד האינסטגרם של החינוכית – 23tv. בנוסף אתם/ן מוזמנים/ות להצטרף לרשימת התפוצה שלנו בג'ימייל – "המאבק למען עתיד החינוכית הצילו את החינוכית", save.ed.tv@gmail.com ולקבל עדכונים על המאבק בדואר אלקטרוני.

    בנוסף, אני אצרף כאן קישור לעצומה של גיא לנגה נגד סגירת הטלוויזיה החינוכית

    https://www.atzuma.co.il/dontclose23

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 19/6/12, 19:55

      אחת הבעיות הרבות שיש לי עם אנשים היא הניגוד בין היגיון שלי לבין הרגש שלי. מבחינה הגיונית, אני מבינה שאף אחד לא חייב לי שום דבר, ולכן גם אף אחד לא חייב לרצות אותי כל הזמן ולעשות את מה שאני מבקשת או מתאווה שיעשה. זה נראה לי חלק בלתי נפרד מכבוד האדם. אם אני רוצה להתייחס בכבוד לאנשים, אני צריכה גם לכבד את רצונם ולא לדרוש מהם לעשות כל מה שאני מבקשת מהם. אבל מבחינה רגשית, לפעמים קשה לי לסבול את זה שמישהו מסרב לעשות דבר שחשוב לי מאוד שיעשה. קשה לי מאוד לסבול את זה שמישהו לא נותן לי את מה שאני רוצה. ולמעשה קשה לי לסבול את המישהו הזה. אני לא ממש טיפוסים כאלה, שחלק בלתי נפרד מן העצמאות שלהם הוא לסרב לתת לי דווקא את מה שאני הכי רוצה באותו רגע. מבחינה הגיונית אני רוצה לכבד כל אדם באשר הוא, אבל ספק אם אני מסוגלת ליישם את זה מבחינה רגשית. הרגש שלי פשוט לא מקבל את העניין הזה, שאותו אחד שמסרב לתת לי משהו שכל כך חשוב לי לקבל באמת לא חייב לי שום דבר. אני יכולה אומנם לא לדרוש ממנו לעשות את זה, וגם לא להתווכח או לריב איתו. אבל שלא בנוכחותו אני יכולה לומר עליו דברים כמו "שילך לעזאזל", "לא סובלת אותו" ועוד דברים מהסוג הזה. אז האם אני באמת מכבדת אותו?? הייתי אומרת שאני מעמידה פנים בפניו שאני מכבדת אותו, אבל בתוך תוכי ואולי גם כלפי חוץ בפני אנשים אחרים בזמן שהוא לא נמצא, כמובן שאין לי אליו רגש אמיתי של כבוד. לא יתכן שאני כל כך אכעס עליו ואגיד עליו כאלה דברים אם אני באמת מכבדת אותו. או שאולי כבוד זה לא עניין רגשי אלא רציונלי? כלומר אם אני אומרת עליו מילים כמו "שילך לעזאזל" זה מעיד כעס ושנאה, אבל לאו דווקא על העדר כבוד?

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום ראשון, 10/6/12, 21:12

        יכולות תקשורת מעולות הן דבר חשוב בחיים. אדם תקשורתי הוא אדם שיודע להסביר את עצמו בצורה ברורה ומובנת לכל, או לפחות לרוב האנשים. זהו אדם שיודע להעביר מסרים בצורה טובה ואפקטיבית כך שישרתו את המטרות שלו. תקשורת טובה עם אנשים בכל מקום חשובה מאוד להצלחה האישית של כל אחד, וליחסיו עם אנשים. היא חשובה ליחסים טובים עם בני המשפחה, החברים והמכרים, עם אנשים בעבודה, ועוד. אדם לא תקשורתי יתקשה להצליח בהרבה מאוד תחומים בחיים. אני אדם עם בעיות תקשורת, ובעיות התקשורת שלי בהחלט מקשות עליי להצליח בכל מיני תחומי חיים. לכן אני מודעת לחשיבות הרבה של תקשורת טובה. חלק מהאנשים שאני פוגשת אומרים שיש לי כושר ביטוי מעולה, אבל מה שווה כושר ביטוי מעולה עם בעיות תקשורת חמורות?? איזו תועלת אני יכולה להפיק מיכולת הביטוי שלי אם יש לי בעיות קשות בתקשורת? פעם חשבתי שכושר הביטוי שלי הוא לא כזה טוב כמו שמייחסים לי. למעשה כבר אז זיהיתי את קשיי התקשורת החמורים שלי, אבל לא ידעתי לקרוא לזה בשם הנכון. ולכן טענתי שכושר הביטוי שלי הוא גרוע. אבל הבעיה שלי אז וגם היום בעיה בתקשורת. כשאנשים מדברים על כושר הביטוי המעולה שלי, הכוונה היא בעיקר לאוצר המילים שלי, לכך שאני משתמשת במילים יפות. אבל עם כל אוצר המילים הזה, אני לא מצליחה לדייק בדברי ולהביע את מה שאני באמת מנסה לומר. אז מה שווה אוצר המילים העשיר שלי, אם הוא לא עוזר לי להעביר את המסרים שלי בצורה טובה ויעילה? מה הוא שווה אם אני בכל מקרה מנסה להגיד משהו אחד, והצד השני מבין ממני משהו אחר לגמרי?? פעם שאלתי מישהי שאמרה לי שכושר הביטוי שלי מצוין, מה הבעיה שלי? כלומר מה גורם לי לאי הבנות ולכך שאני מתקשה להסביר את עצמי. והיא אמרה שאלה פשוט בעיות תקשורתיות. ואז מן הסתם נפל לי האסימון כמובן, והבנתי לראשונה שאני קודם כל צריכה להחליף את המילים "כושר ביטוי גרוע" במילים "בעיות קשות בתקשורת" כשאני מתלוננת על הקשיים שלי. וחוץ מזה, היה נדמה לי שהיא מתייחסת אל אותן בעיות תקשורת שכל כך מפריעות לי בחיים כדבר שולי ולא משמעותי וחשוב. אבל אני שסובלת מקשיים בתקשורת, יודעת עד כמה יכולות תקשורת מעולות הן דבר חשוב בחיים, למעשה הרבה יותר חשוב מכושר ביטוי מעולה ומאוצר מילים!

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום רביעי, 6/6/12, 21:41

          יש לי יחס מאוד אמביוולנטי לכסף. מצד אחד אני חושבת שהעולם היה טוב יותר אילו הכלכלה העולמית כולה לא היתה קפיטליסטית ולא היתה מבוססת על כסף. היה טוב יותר אילו הצרכים הקיומיים של בני האדם - מזון, מים, לבוש, דיור, ניקיון והיגיינה, בריאות, חינוך, תחבורה ציבורית, ותקשורת לא היו עולים בכלל כסף. היה טוב יותר גם לו יצירות תרבות ואמנות היו בחינם ונגישות לכולם/ן. מצד שני, ברור לי שמדובר בחזון אוטופי ואני לא חיה בעולם כזה אלא בעולם שבו הכלכלה מבוססת על כסף ורוב הדברים, כולל צרכים קיומיים בסיסיים, עולים כסף. ולכן, גם אני כמו כל אחד ואחת זקוקה לכסף כדי להתקיים. למעשה, מידת חופש הבחירה של כל אדם נקבעת במידה רבה על פי כמות הכסף שיש לו או לה. ככל שאדם הוא עשיר יותר, בעל הון רב יותר, יש לו גם יותר אפשרויות בחירה בחיים למימוש עצמי. וזו הסיבה שאני מנסה להרוויח כסף בדרכים שונות. אני גם משקיעה זמן בלימודים והכשרה מקצועית. אני לומדת בקורס ערב בניית אתרים במכללת אינליין בפתח תקווה. בניית אתרים כמו מקצועות אחרים בתחום ההייטק, מחשבים, ואינטרנט הוא מקצוע מכניס מאוד. אפשר להרוויח מזה הרבה כסף, הן כשכירה והן כעצמאית. אני גם מתעניינת בשיווק באינטרנט ובמסחר אלקטרוני. מצד אחד ברור לי שמדובר בתחום עסקי וקפיטליסטי ואילו השקפת עולמי היא סוציאליסטית. ולא זו בלבד אלא שכל התחום של המכירות והשיווק באינטרנט מבוסס על תרבות של צריכה ופרסומות, וגם לתרבות הקפיטליסטית הזאת אני מתנגדת לפחות מבחינה עקרונית. אבל אני חיה בעולם קפיטליסטי - מה לעשות?! - ואני חייבת להרוויח גם כן כסף כדי להתקיים בעולם הזה. עשיתי גם טעות קריטית בחיי בכך שלא התחלתי לעבוד בצעירותי וחיכיתי יותר מדיי זמן עד שהתחלתי לחפש עבודה. ועכשיו, כשאני בת 38, אני מתקשה למצוא עבודה כשכירה. לכן אני מנסה לעשות כסף מהאינטרנט. לכן אני לומדת בקורס בניית אתרים, וגם מעוניינת ללמוד קידום אתרים ושיווק באינטרנט. וכך, אני למעשה נוהגת במידה מסויימת לפחות בסתירה להשקפת עולמי ולעקרונות שבהם אני מאמינה.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שלישי, 29/5/12, 20:17

            בחודשים האחרונים לקחתי על עצמי יותר מדיי פרויקטים ויותר מדיי עיסוקים. בנוסף לקורס יוונית למתחילים באוניברסיטת ת"א שאליו נרשמתי עוד בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, נרשמתי גם לקורס ערב בבניית אתרים. בנוסף לקחתי על עצמי הרבה התחייבויות אחרות שקשורות לפעילויות חברתיות שלי. התוצאה של זה היא שאני בקושי מצליחה להקדיש זמן ללימודי היוונית, ועוד פחות מזה ללימוד של בניית אתרים! בעניין היוונית העתיקה, יש לי לפחות מזל שאני לא סטודנטית מן המניין ואני לא צריכה להיבחן, וגם אין טעם שאשתתף בבוחנים שמדיי פעם ניתנים לנו, כי המורה לא תבדוק לי את הבוחן בגלל שאני לא סטודנטית מן המניין. מה שאני כן צריכה לעשות הוא להכין שיעורי בית ולהגיש את השיעורים למורה. את שיעורי הבית היא בודקת לכל התלמידים והתלמידות בכיתה ולא רק לסטודנטים מן המניין. אני מצליחה להגיש את שיעורי הבית שלי בזמן ולא לפגר מבחינת העבודות בית אחרי שאר הכיתה. אני מצליחה להיות מעודכנת אבל אני בקושי עושה את המינימום שדרוש כדי ללמוד היטב יוונית. יש לי גם עיסוקים אחרים. ובגלל העיסוקים האלה אני לא קוראת מספיק טקסטים ביוונית עתיקה, למעשה כמעט ולא קוראת טקסטים אפילו לא בספר הלימוד של הקורס. ויש לקורס גם אתר אינטרנט שגם בו אפשר ללמוד ולקרוא טקסטים, וללמוד על פעלים, ותחביר ועוד דברים שקשורים לשפה. ובנוסף אני גם צריכה לחזור על תחביר עברי. כדי ללמוד יוונית עתיקה אני חייבת להבין גם תחביר עברי. הרי לא מדובר בשפה מודרנית - חיה אלא בשפה עתיקה. אומנם מילים רבות ממנה חדרו לשפות מודרניות אחרות, אבל זו עדיין שפה עתיקה. יש גם מילים רבות בעברית שמקורן ביוונית. זו איננה שפה שמדוברת כיום על ידי המוני אנשים בימינו אלה. יש לנו רק את הטקסטים ביוונית עתיקה שהשתמרו מהתקופה העתיקה. היוונית המודרנית שונה מאוד מהיוונית העתיקה ויש הרבה מילים משותפות בין שתי השפות הללו. יש כמה וכמה מילים כאלה אבל לא הרבה. לכן, אין טקסטים מודרניים בשפה הזאת שאפשר להסתמך עליהם, וגם אי אפשר לדעת איך בדיוק דיברו היוונים הקדמונים. איך בדיוק הם הגו את האותיות, איך הגו תנועות קצרות ותנועות ארוכות ועוד. יש אומנם סרטוני וידאו באינטרנט שבהם נעשים ניסיונות לשחזר איך היוונים הקדמונים הגו את האותיות והמילים אבל למעשה אי אפשר לדעת. מה שנשאר לנו זה הטקסטים העתיקים של הפילוסופים היוונים, המשוררים, המחזאים, ועוד. בנוסף לטקסטים הללו, את השפה העתיקה הזאת לומדים באמצעות הבנת התחביר שלה. ולכן אני צריכה לדעת גם תחביר עברי. אומנם יש הבדלים בין העברית המודרנית לבין היוונית העתיקה, ותחביר עברי הוא שונה מתחביר של יוונית עתיקה. אבל עדיין חשוב לדעת מה זה נושא, נשוא, מושא עקיף, מושא ישיר, לוואי ועוד. לכן אני צריכה לקחת ספרי דקדוק מהתיכון כדי לחזור על התחביר העברי, ואת זה אני לא עושה בכלל. אני פשוט לא מספיקה.

            ''

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שלישי, 22/5/12, 20:18

              יש לי כל מיני אמונות טפלות שאני למעשה המצאתי אותן, והן מיוחדות רק לי. אני לא מאמינה בדברים נפוצים אלא בדברים שמיוחדים רק לי. כשאני אומרת "מיוחדים רק לי" אני מתכוונת לכך שזה יכול לעבוד רק בשבילי. אם אחרים יעשו את אותם דברים שהם האמונות הטפלות שלי, זה לא יעבוד. אבל אם אני עושה את אותם הדברים זה כן עובד! אני מאמינה שאם אני אלך לישון בזמן מסוים, למשל להיכנס למיטה לפני השעה 12 בלילה (מזכיר קצת את סינדרלה) היום שלאחרי הלילה הזה יהיה מוצלח יותר מאשר אם אכנס למיטה אחרי השעה 12 בלילה! מאמינה שאם אני אכנס לפני חצות למיטה, דברים שאני רוצה שיקרו אכן יקרו  ומה שאני לא רוצה שיקרה - לא יקרה. אבל אם אני נכנסת למיטה אפילו דקה אחת לאחר חצות(!), יקרה מה שאני לא רוצה שיקרה! למשל אם אני אכנס למיטה אחרי חצות, ובאותו יום יש למשל הצבעה גורלית בכנסת או החלטה חשובה באיזה נושא שחשוב בעיניי, אז יקרה דבר שהוא רע מבחינתי ותתקבל הכרעה או החלטה שאני מתנגדת לה! אין כמובן שום הגיון ושום קשר הגיוני בין הזמן שבו אני נכנסת למיטה לבין מה שקורה בתוך המדינה וגם בחוץ לארץ. אבל אני משום מה מרגישה שהרבה פעמים זה פשוט עובד! הרבה פעמים כשאני נכנסת למיטה לפני חצות קורים ביום הבא דברים שאני רוצה שיקרו ולהפך. אחד הדברים הרעים באמונה כזאת היא האחריות הגדולה והמוגזמת (ושמה אולי המגלומנית והדמיונית) שהיא מעמיסה עליי. כאילו כל מיני אסונות, וגם כל מיני דברים אחרים שאני לא רוצה שיקרו קורים באשמתי, בגלל שנכנסתי למיטה מאוחר מדיי. כאילו שקבוצת ספורט שאני בעדה, והיא משחקת באותו היום שבו נכנסתי למיטה אחרי חצות, מפסידה במשחק בגללי, בגלל שנכנסתי למיטה אחרי חצות! כאילו הבחירות באיזו מדינה באירופה או הבחירות בארה"ב גם כן מושפעות מהזמן שבו אני נכנסת למיטה לפי שעון ישראל...זה אולי שטויות וחסר הגיון אבל הרבה פעמים אני מרגישה שזה משפיע...

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שלישי, 15/5/12, 17:57

                הריכוז שלי הוא על הפנים. זה מפריע לי בעיקר בלימודים שנערכים בצורה פרונטלית ואין ספרי לימוד אלא רק הרצאה בעל פה שצריך להקשיב לה ולרשום את הדברים. בצורה כזאת אני מפספסת הרבה חומר. אם יש ספרי לימוד עם החומר אז הספרים עוזרים לי להשלים את החלקים שפספסתי במהלך השיעור הפרונטלי. גם קורסים מצולמים בוידאו עדיפים מבחינתי על פני קורסים פרונטליים. דוגמא אחת היא הקורס של תומר חן, התנועה הסלולארית, שאליו נרשמתי לפני יותר משנה (תחילת 2011). היה מסלול של קורס פרונטלי והיה קורס וידאו. אני נרשמתי לשני המסלולים, ואין בכלל ספק שהפקתי הרבה יותר תועלת מקורס הוידאו מאשר מהשיעורים הפרונטליים! בימים אלו אני לומדת קורס במכללה בלימודי ערב ומדובר בלימודים פרונטליים של מורה שמרצה בשיעור וחוץ מהחומר שהוא מעביר בעל פה, אין כמעט שום חומר כתוב. אני מתקשה לקלוט בצורה טובה את החומר. יכול להיות שאני צריכה להקליט את השיעורים הללו, אולי גם לצלם אותם. למעשה יש תלמידים בקורס שעושים את זה! אבל אין ספק שהכי פשוט זה חומר לימוד כתוב או קורס וידאו שאפשר לצפות בו בכל עת ולעצור את הוידאו ולחזור בחזרה כדי לשמוע שוב את מה שפספסתי. גם כשאני מקשיבה לקורס וידאו מצולם כדאי שתהיה לי מחברת שבה אני ארשום את הדברים. בוידאו זה כמובן קל ונוח. הרי אפשר לעצור אותו כל הזמן. לעומת זאת מורה שמרצה בכיתה, לא תמיד נעים לעצור אותו ולבקש ממנו לחזור על דבריו. 

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שישי , 18/2/11, 21:06

                  כריזמה היא לפי הבנתי (או חוסר הבנתי) תכונה, איכות שגורמת לאנשים לאהוב, להעריץ וללכת שבי אחרי האנשים בעלי הכריזמה. וכמו שאומרת הקלישאה (הנכונה כנראה): כריזמה היא תכונה שיש או אין אותה. יש אנשים שנולדו איתה ויש אחרים שאין להם את זה! כמו כן, נראה שרוב בני ובנות המין האנושי יש יכולת להבחין בכריזמה אצל אנשים אחרים (במידה ויש להם את זה). הרוב יודעים לזהות מתי יש ומתי אין כריזמה. וגם בעניין יכולת ההבחנה הזאת אני מוצאת את עצמי חריגהבוכה נראה שאני לא מבחינה בכריזמה ולא נמשכת במיוחד לאנשים בעלי כריזמה. נראה שאני לוקה בעיוורון לגבי כריזמה. אני נוטה לאהוב ולהעריץ אנשים שנחשבים לאפורים, חסרי כריזמה, ואף אנשים שמעוררים אנטגוניזם. אולי אני פשוט שטחית ומחשיבה יותר מראה חיצוני על פני תכונות ואיכות פנימית. מחשיבה מראה חיצוני מסויים על פני יופי פנימי, חיוניות (לא ממש מבינה מה אומרת המילה הזאת - חיוניות), עוצמה, וכריזמה. ונראה שהשטחיות שלי חזקה מאוד כי אני נוטה בבירור להעדיף מראה חיצוני מסויים על פני כריזמה ואיכויות פנימיות אחרות.

                  דרג את התוכן:
                    1 תגובות   יום שישי , 24/9/10, 18:33

                    החלטתי שוב כהרגלי בשנים האחרונות לנסות לשנות את הרגלי האכילה שלי או במילים אחרות - לעשות דיאטה. בינתיים זה בפירוש לא הולך! אני יכולה לחשוב ולציין כל מיני סיבות אבל העניין הזה של להיכשל בדיאטה מלווה אותי כמובן במשך כל חיי. זאת ללא ספק הסיבה לכך שאני שמנה כרונית. רוב חיי מלאים בניסיונות כושלים כאלה לעשות כל מיני דיאטות הרזיה. אין לי ספק שמה שלא יהיה הבעיה היא קודם כל בי, בראש שלי ולא בדיאטה כזו או אחרת. בראש ובראשונה, אין דבר שאהוב עליי יותר מלאכול. מן הסתם אין לי גם אופי נחוש והחלטי על מנת להתמיד ולשמור במשך חודשים ארוכים ושנים ארוכות על הרגלי אכילה בריאים.


                    אני חושבת שיש לי גם בעיה של סדר יום מאורגן, של אירגון נכון של הזמן והפעילויות שלי. אם אני רוצה באמת לרזות אני לא רק חייבת לארגן לעצמי בצורה טובה יותר את סדר היום, אני גם צריכה לישון טוב בלילה לא להישאר ערה כל הלילה עם הלפ טופ או עם הטלביזיה (או שניהם ביחד). אני צריכה לקום בבוקר, לאכול שלוש ארוחות מסודרות, ולכל היותר עוד שתי ארוחות קטנות ולא יותר. חשוב מאוד לא לאכול בין הארוחות, להשתדל לא לחטוף ולא לנשנש. לאכול כמובן דברים בריאים, מזינים. ולא לאכול כשאני מלאה. מצד שני, חשוב גם לא להגיע למצב שבו אני יותר מדיי רעבה. 


                    ועוד עניין חשוב שמתקשר לעניין הרעב והשובע הוא שתייה. חשוב מאוד לשתות מים בעיקר. בלי מים גם שלוש ארוחות עיקריות ועוד שתיים קטנות עלולות שלא להספיק לאותה תחושה של שובע מצד אחד וקלילות מצד שני. ומעניין שגם בניסיון הלא מוצלח של הימים האחרונים ניסיתי לאכול באופן מסודר בלי להקפיד על שתיית מיםקריצה

                    דרג את התוכן:
                      3 תגובות   יום שישי , 24/9/10, 00:07

                      תוכניות שותפים הם הדרך הפופולארית ביותר לעשות כסף באינטרנט. מדובר בשיטת פרסום ושיווק שהוכיחה את עצמה כיעילה מאוד וזולה מאוד עבור עסקים וחברות גדולות. במקום להשקיע תקציבים גדולים על פרסום, החברות הגדולות נעזרות בסוכני ובסוכנות  מכירות באינטרנט המשווקים את מוצרי החברות, ומתוגמלים על פי הצלחות. כלומר כל סוכן וסוכנת מתוגמלים בעמלות על פי כמות המכירות שלהם וכן על פי כמות הלקוחות הפוטנציאליים שהם מביאים. לקוחות פוטנציאליים הם גולשים שאומנם לא רכשו מוצר או שירות אך הביעו התעניינות והשאירו את הפרטים שלהם ליצירת קשר- שם ושם משפחה, כתובת אימייל, מספר טלפון וכו' - בטופס השארת פרטים. בשפה עיסקית מקצועית, מכונים הגולשים המתעניינים "לידים". כמובן שהעמלות שמרוויחים על לידים בתוכניות שותפים הן נמוכות מאשר העמלות שמשולמות על לקוחות ודאיים שרכשו את המוצרים או השירותים. אבל גם העמלות על לידים בתוכניות שותפים יכולות להצטבר לסכומי רווח יפים עבור המשווק והמשווקת. 

                       

                      כיצד יודעים החברות והעסקים הגדולים המשווקים את מוצריהם ושירותיהם באמצעות תוכניות שותפים כמה לשלם לכל סוכן וסוכנת שלהם? לכל סוכנת יש קישור אישי יחודי משלה. המערכת האינטרנטית מסוגלת לזהות דרך איזה סוכנת בוצעה המכירה או מולאו פרטי ההתקשרות. שיווק מוצרים ושירותים בתוכניות שותפים הוא עיסוק בעל פוטנציאל רב ורבים מרוויחים ממנו סכומי כסף נכבדים. אולם לא כולם מצליחים בתחום הזה. יש גם רבים אחרים שנכשלים בו, ויש לכך כמה סיבות. הסיבה הראשונה היא כמובן חוסר ידע. חשוב להבין ששיווק תוכניות שותפים באינטרנט הוא מקצוע לכל דבר ועניין. זה אומר שצריך ללמוד אותו מהיסודות. אין סיכוי להצליח במקצוע הזה בלי ללמוד קורס יסודי. וגם אחרי שרוכשים את הידע הבסיסי, אין להסתפק בו כי מדובר בתחום דינאמי מאוד שמתעדכן ומתחדש כל הזמן. לכן צריך במקביל לעיסוק וההתנסות בעבודה עצמה להמשיך ולהתעדכן עוד בחידושים. כמובן שגם מן ההתנסות בעבודה עצמה לומדים - הידע שנצבר מניסיון מעשי הוא גם כן בעל ערך רב.

                       

                      יש מגוון רב של קורסים ללימוד תוכניות שותפים. הקורסים הללו מתאימים לרמות שונות והם עולים ברובם לא מעט כסף. אחד מהקורסים הזולים ביותר הוא קורס המלמד שיווק תוכניות שותפים מסוג cpa. הקורס נקרא cpa now והוא מתאים מאוד למתחילים ולמתחילות. מי שיש להם כבר ידע בסיסי יפיקו מהם פחות תועלת, וקורסים אחרים יתאימו להם יותר. הקורס cpa now הוא קורס זול מאוד בהשוואה לרוב קורסי תוכניות השותפים האחרים. הוא עולה רק 297 ש"ח. ואם זה לא מספיק - ניתן גם לקבל את הכסף בחזרה במקרה שבו לא תהיו מרוצים מהקורס עצמו. הקורס משווק באמצעות רשת שותפים ישראלית בשם גונובי. ניתן כמובן גם להירשם בתור משווקים ומשווקות של הקורס cpa now ברשת גונובי. הרווח על כל מכירה של הקורס (בתנאי שהלקוח היה מרוצה מהקורס ולא דרש את ה-297 ש"ח בחזרה) הוא עמלה בסך 70 ש"ח.

                       

                      קישור הרשמה לקורס cpa now - http://www.cpanow.co.il/#a_aid=lliya&a_bid=d81dde3b

                       

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שישי , 16/7/10, 16:19

                        בסתיו 2009 נרשמתי לקורס באוניברסיטת תל אביב בבניין גילמן: יוונית עתיקה למתחילים. הקורס עצמו הוא שנתי ונמשך שני סימסטרים. לא נרשמתי לקורס הזה בתור סטודנטית מן המניין אלא בתור שומעת חופשית ולא הייתי מחוייבת להיבחן לא בבחינות הסמסטר, ולא בבוחנים שהמרצה היתה נותנת מדיי פעם בכיתה. למעשה גם לא הייתי חייבת להגיש את שיעורי הבית שהמורה היתה נותנת לנו בסוף כל שיעור. אבל ברור שכדי ללמוד באמת את השפה העתיקה הזאת הייתי צריכה לפחות להכין את שיעורי הבית. היינו מגישים/ות למורה את השיעורים והיא היתה בודקת את התרגילים שלנו והיתה נותנת ציונים, מסמנת את הטעויות שעשינו, ומחזירה לנו את שיעורי הבית המתוקנים. ככה היינו לומדים/ות - למעשה ככה לומדים גם שפות קלות ומודרניות יותר.

                         

                        כמובן שכאשר הכרזתי שאני מעוניינת לקחת בגילמן קורס ביוונית עתיקה למתחילים הורמו גבות. הרי מדובר בשפה עתיקה שאין בה צורך מעשי. אומנם יוון העתיקה ביחד עם רומא מהווה את ערש התרבות המערבית, ומילים רבות שמצויות בשימוש בשפות מודרניות רבות מקורן ביוונית עתיקה. אבל עדיין מדובר בשפה עתיקה שאין בה כמעט שימוש בעולם המודרני. לרומית עתיקה יש יותר שימוש בעולם המודרני ולכן לימוד לטינית יכול להביא תועלת רבה הרבה יותר מאשר לימוד יוונית עתיקה. יוונית עתיקה גם שונה מאוד מיוונית מודרנית ויש מעט מאוד מילים ביוונית המודרנית שנשתמרו בצורתן המקורית כפי שהיתה ביוונית העתיקה, למרות שהאותיות המשמשות את היוונית המודרנית הן אותן אותיות ששימשו גם את היוונית העתיקה (רק שיש שינויים רבים בהגיית האותיות ובתחומים נוספים). כך שאם מומחה/ית ליוונית עתיקה שלא למד/ה גם את השפה המדוברת ביוון המודרנית י/תסע ליוון, או לקפריסין, הו/יא לא י/תוכל לתקשר עם התושבים/ות המקומיים/ות באמצעות הידע שלו/ה בשפת אבותיהם/ן הקדומים.

                         

                        בנוסף לכך, מדובר בשפה קשה ללימוד. כדי ללמוד אותה צריך להתמקד ולהתעמק בה. אפשר אולי ללמוד גם דברים נוספים במקביל ללימודי היוונית (במיוחד דברים שקשורים לתחום הלימודים הקלאסיים ורוב הסטודנטים/ות שלוקחים/ות קורס ביוונית לומדים/ות לימודים קלאסיים), אבל יש דברים ופרוייקטים שאי אפשר לשלב אותם במקביל ללימודי יוונית עתיקה. ניסיון לשלב אותם ביחד עלול לפגוע בלימודי היוונית ו/או בתחום האחר. במקרה שלי, ניסיתי לשלב בין יוונית עתיקה לבין תחום השיווק באינטרנט. אילו שני תחומים גדולים שדורשים הקדשת זמן רב, שונים מאוד זה מזה ולא קשורים בכלל אחד בשני, ואין מקום ללמוד את שניהם במקביל באותה תקופה. שניהם דורשים התמקדות, התמסרות, והתעמקות כל אחד בפני עצמו. אני לפחות לא הצלחתי לשלב את שניהם ביחד ב-2009-2010.

                         

                        שנת הלימודים 2009 - 2010 החלה באוקטובר ובשיעורים הראשונים הסתדרתי יפה מאוד עם הלימודים. הכנתי שיעורים, הגשתי אותם, לא פיגרתי בחומר ורצתי יפה עם הכיתה. גם בנובמבר לא היו לי בעיות והתקדמתי יפה בלימודים. אבל בחודש האחרון של שנת 2009 נכנסתי ברצינות לתחום השיווק באינטרנט. נרשמתי לפייסבוק במטרה לשווק את האתר 2000 דולר, והתחלתי להקדיש אנרגיות וזמן גם לפייסבוק על חשבון היוונית. בהתחלה עוד הסתדרתי עם שני הדברים ביחד אבל לקראת סוף הסמסטר הראשון בינואר 2010 כבר הייתי בפיגור של כמה שיעורים. יכולתי להשלים את הפער בחופשת הסמסטר ואכן ניסיתי לעשות את זה, אבל אז קיבלתי גם עבודה בכתיבת מאמרים לקידום אתרים באינטרנט. העבודה הזאת לקחה ממני את כל הזמן וכשנגמרה החופשה והחל הסמסטר השני בפברואר הייתי עסוקה עם המאמרים ולא הצלחתי אפילו לצמצם את הפיגור שנוצר בחומר ביוונית.

                         

                        גם בשיעורים הראשונים של הסמסטר השני ניסיתי להשלים את השיעורים החסרים אבל העבודה בכתיבת מאמרים הפריעה לי, והפיגור שלי בחומר אחרי הכיתה רק הלך וגדל. לקראת פסח התחלתי להיעדר משיעורים אחד אחרי השני כדי להקדיש זמן ומרץ (גם על חשבון המאמרים) רק להשלמת הפער שנוצר אצלי מאז סוף הסמסטר הראשון וזאת היתה עוד טעות. בכל מקרה, נראה שכבר בשלב הזה היה הפער שלי בלימודים גדול מדיי מכדי שאני אצליח להשלים אותו לבד בכוחות עצמי. פיגור של שיעור אחד או שניים זה לא נורא בכלל, וכל עוד הייתי בפיגור קטן יכולתי להסתדר עם ספר הלימוד ולהשלים את החומר באמצעות הספר גם אם נעדרתי מהשיעור. אבל כשהפער נעשה גדול מדיי זה כבר היה בלתי אפשרי. בסופו של דבר הפסקתי לגמרי לבוא לשיעורי היוונית בגילמן ולמעשה הפסקתי את לימודי היוונית לפני שהקורס הסתיים.

                         

                        בעיקרון לא ויתרתי על השאיפה שלי ללמוד יוונית עתיקה, אבל ברור לי עכשיו שאם אי פעם אנסה שוב ללמוד את השפה הזאת, אני אצטרך לפנות לזה מספיק זמן. זו אולי עוד דוגמא לחיסרון שיש בהתעניינות בתחומים רבים מדיי. אילו יכולתי הייתי לומדת הכל! אבל אני לא יכולה ללמוד ולדעת הכל ולכן אין לי ברירה אלא להתמקד במספר מצומצם של תחומים. הלקחים שלי הם כאמור שצריך לפנות מספיק זמן ללימודי יוונית עתיקה, וכן שאסור שיווצר פיגור ביותר מדיי שיעורים. פיגור קל בחומר אפשר להשלים אבל פיגור גדול יותר, במיוחד כשיש לי גם עיסוקים רציניים נוספים, אני לא אצליח להשלים לבד.

                         

                        דרג את התוכן:
                          6 תגובות   יום חמישי, 8/7/10, 18:47

                          זה הפוסט הראשון שלי בבלוג החדש שלי בקפה דה מרקר (אני עצמי חדשה גם כן בקפה), ואותו אני אקדיש לחלק מהדברים שכתבתי בפרופיל שלי - חוסר היכולת שלי להשתעמם. כשאני כותבת שאני לא מסוגלת כמעט להשתעמם, אני מתכוונת בדיוק למה שכתבתי פשוטו כמשמעו. אני לא משתעממת מהחיים באופן כללי, וגם כמעט שלא משתעממת מתחומים ספציפיים בחיים. מעניין אותי כמעט כל דבר: מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי הטבע, פילוסופיה, אינטרנט, תרבות, בידור, רכילות, ספורט, איכות הסביבה, מוזיקה ועוד הרבה דברים אחרים. את התחומים שמשעממים אותי אפשר כנראה לספור על אצבעות יד אחת.

                           

                          התכונה הזאת היא די נדירה. אני בטוחה שלרוב הא/נשים אין מחסור בתחומי שיעמום - גם לאלו שיש להם/ן תחומי ענין רבים בוודאי יש להם/ן גם הרבה מאוד תחומי שיעמום:). חשוב לציין שלא כל תחומי העניין שלי מעניינים אותי באותה המידה! יש תחומים שמעניינים יותר ויש שמעניינים פחות. מה שיוצא דופן הוא שגם התחומים שפחות מעניינים אותי לא משעממים בכלל! ואולי אני טועה? אולי ההבדל ביני לבין רוב הא/נשים הוא רק בהגדרות? יכול להיות שא/נשים אחרים/ות נוהגים/ות לכנות משעמם כל דבר שהוא קצת פחות מעניין מהתחומים שהכי מעניינים אותם/ן? אצלי יש הבדל גדול וברור בין פחות מעניין לבין משעמם. ולמרות שאני לא בטוחה בזה, אני בכל זאת נוטה להניח שגם אצל רוב הא/נשים יש הבדל ברור בין השניים. ואם ההנחה הזאת נכונה, אז כנראה שאני בהחלט יוצאת דופן. 

                           

                          יש א/נשים שאומרים/ות לי שהעובדה שאין כמעט שום דבר מסויים שמשעמם אותי זה מזל גדול. אני אומרת שיש בזה גם מזל וגם חוסר מזל - גם יתרונות וגם חסרונות. אחד היתרונות הגדולים ביותר בא לידי ביטוי בתקופה של לימודים. אם אני לוקחת איזשהו קורס באוניברסיטה או במכללה - לא משנה בכלל אם המרצה הו/יא מעולה בינוני/ת או גרוע/ה, מעניין/נת או משעמם/מת - אין מצב שאני אשתעמם מהשיעור! אין מצב שאני אשב בכיתה או באולם ההרצאות בזמן שיעור או הרצאה ואסבול מרוב שיעמום! כשנושא השיעור מעניין שום מרצה גרוע/ה ומשעמם/מת לא יכול/ה לקלקל את ההנאה והעניין שלי:) והרי כמעט כל דבר מעניין אותי...כך שלדרך העברת השיעור או ההרצאה אין חשיבות בנוגע אליי (בניגוד לתלמידים/ות/סטודנטים/ות אחרים/ות). מה שחשוב לגביי הוא רק התוכן, המהות.

                           

                          הצד הפחות נוח בכל זה הוא שאם אני לא מצליחה בלימודים אני לא יכולה להאשים בזה את המורים/ות והמרצים/ות אלא רק את עצמי. לאיכות ההוראה אין חשיבות בכל הנוגע למידת ההנאה והעניין שלי מהשיעורים ומההרצאות, ולרצון שלי להשקיע בלימודים. כל זה תלוי אך ורק בי. בעייה נוספת היא שעם יותר מדיי תחומי עניין אני נוטה להתפזר על פני תחומים רבים ולא להתמקד בתחום אחד או שניים וללמוד אותם ביסודיות ולעומק. ואם לחזור שוב לנקודה של התוכן כשלעצמו לעומת דרך ההעברה שלו, נראה לי שאני לא מבחינה בין איכויות של העברת תכנים ומסרים - לא רק איכות הגשת/העברת השיעור אלא גם איכות של משחק למשל. הרי התחום של שחקנים/ות הוא לא התוכן עצמו אלא דרך ההעברה שלו/ההגשה שלו. הם/ן עוסקים/ות בעיקר בהעברת דמויות וטקסט ולא ביצירת התוכן עצמו. כמו שבהרצאה אין אצלי חשיבות לרמה של המרצה עצמו/ה כך גם כשאני צופה בהצגת תיאטרון, או בסרט, או בסדרת טלביזיה אין משמעות לרמת המשחק! אם העלילה עצמה מעניינת, אם התסריט טוב, גם משחק גרוע לא יקלקל לי את ההנאה. לאחרים/ות ולמעשה לרוב הצופים/ות משחק גרוע מקלקל גם מקלקל את ההנאה.

                           

                          לבסוף וגם בהמשך לפיסקה הקודמת חשוב לציין שעצם העובדה שאני שונה מהרוב, שאני יוצאת דופן, זה לא תענוג גדול והייתי מעדיפה להיות כמו הרוב מאשר להיות יוצאת דופן. אבל אני גם לא יכולה להתכחש לעובדה שאני נדירה וחריגה. לא משנה בכלל העובדה שאין בעולם שני א/נשים שהם/ן זהים/ות במאה אחוז - השוני שלי הוא דבר אחר לגמרי! אם רוב הא/נשים שונים/ות זה/ו מזה/ו ב-50% אני שונה מרוב האנושות ב-80%. הבדלים, שוני, וחריגות הם דבר יחסי ולהיות שונה ב-80% מהרוב זה דבר אחר לגמרי מלהיות שונה רק ב-50%.

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            scrimi
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS