כותרות TheMarker >
    ';

    מיש-מש

    בלוג ללא נושא מוגדר, פוסטים שבועיים במגוון נושאים.

    תכנים אחרונים

    3 תגובות   יום שני, 9/4/18, 19:51


    עפ"י חוק התאגיד, הטלוויזיה החינוכית שחגגה לא מזמן יום הולדת 52, עתידה לסיים את שידוריה בערוץ 23 באמצע חודש אוגוסט הקרוב! במקום הטלוויזיה החינוכית יוקם ערוץ ילדים ונוער חדש שיהיה בבעלותו של תאגיד "כאן". בכך למעשה תיסגר תחנת הטלוויזיה הראשונה שהחלה לפעול במדינת ישראל! הטלוויזיה החינוכית, שנקראה בתחילת דרכה "נאמנות הטלוויזיה הלימודית" החלה את שידוריה ב-24 במרץ 1966. הערוץ הראשון שסיים את שידוריו ונסגר בחודש מאי אשתקד החל את שידוריו יותר משנתיים לאחר שידורה הראשון של הטלוויזיה החינוכית.

    עד לעליית שידורי ערוץ 2 המסחרי לאוויר שידרה הטלוויזיה החינוכית את כל שידוריה ביחד עם הטלוויזיה הישראלית באותו אפיק. אבל אין זה אומר שישנו קשר בין השתיים! כאמור, החינוכית הוקמה והחלה לשדר את שידוריה הראשונים למעלה משנתיים לפני עלייתו לאוויר של הערוץ הראשון (שנקרא בתחילה "הטלוויזיה הישראלית"). החינוכית גם מעולם לא נהנתה מתשלומי האגרה שמימנו את פעילותו של הערוץ הראשון מימיו הראשונים ועד כשנתיים לפני סגירתו. את הקמתה של "הטלוויזיה הלימודית" מימנה באופן פרטי קרן משפחת רוטשילד, וכעבור שנה הועברה תחנת הטלוויזיה הזו לתחום אחריותו של משרד החינוך, ומאז היא פועלת כיחידת סמך של המשרד. תקציבה של הטלוויזיה החינוכית מגיע בעיקר מתקציב משרד החינוך, ולכן החינוכית היא עד היום תחנת טלוויזיה ציבורית. העובדה שחוק השידור הציבורי הישראלי שנחקק ב-2014 (המכונה גם "חוק התאגיד") כולל בתוכו פרק המורה הן על הפסקת פעילותו של הערוץ הראשון (פרק טז', סימן א'), והן על הפסקת פעילותה של הטלוויזיה החינוכית (אותו פרק סימן ב') כאילו היה קיים קשר כלשהו בין שתי תחנות הטלוויזיה הללו, היא ביטוי של עויינות והתנגדות עקרונית לרעיון השידור הציבורי!

    שידור ציבורי איכותי לילדים, נוער וגם למבוגרים הוא דבר חשוב מאוד מבחינה חברתית. ערוץ טלוויזיה ציבורי איננו משדר פרסומות ואיננו תלוי בכספי המפרסמים כמו הערוצים המסחריים. בערוצים המסחריים הממומנים על ידי הפרסומות המשודרות בהן, התעריף לפרסומות נקבע עפ"י מספר הצופים של כל תכנית. מכאן נובע שככל שאחוזי הצפייה בתוכניות השונות הם גבוהים יותר, כך הכנסות הערוץ מהפרסומות המשודרות בין ובמהלך אותן תכניות יהיו גבוהות יותר. ולכן הערוצים המסחריים הם ערוצים המשועבדים לרייטינג! הטלוויזיה החינוכית בתור ערוץ שידור ציבורי משוחררת לגמרי משיקולים של רייטינג, ולכן אנשיה יכולים להתרכז ולהתמקד רק באיכות התוכניות והסדרות המשודרות בה. הטלוויזיה החינוכית לא חייבת לשדר תכניות ריאליטי שיגרפו אחוזי צפייה גבוהים כדי לממן את פעילותה. בנוסף לכך, כערוץ טלוויזיה ציבורי, שידוריה של הטלוויזיה החינוכית פתוחים כידוע לכל צופי וצופות הטלוויזיה בישראל ואין צורך ברכישת מנוי כדי לצפות בתכנים שלה.

    אני התוודעתי למאבק נגד סגירת הטלוויזיה החינוכית בקיץ של שנה שעברה (יולי 2017) לאחר שהערוץ הראשון נסגר ותאגיד השידור "כאן" כבר החל את שידוריו. צפיתי בשידורי חינוכית 23 וראיתי את הסרטון עם המנגינה העצובה שמכריז שב-15 באוגוסט 2018 תיסגר הטלוויזיה החינוכית. נחרדתי מהמחשבה שבדיוק אותו הדבר שקרה לערוץ הראשון עלול לקרות גם לטלוויזיה חינוכית. יחד עם זאת, באותו זמן ידעתי שנשארה קצת יותר משנה לנסות ולמנוע את סגירת הטלוויזיה החינוכית, ולכן חשוב להתגייס למאבק הזה כמה שיותר מוקדם! בשבילי, הטלוויזיה החינוכית היא אחד מהדברים הטובים האחרונים שעוד נשארו במדינת ישראל. בשנים האחרונות נהרסות כאן עוד ועוד חלקות טובות, וסגירת הטלוויזיה החינוכית היא עוד מעשה הריסה של חלקה טובה – שמורת טבע של שידורי טלוויזיה איכותיים לכל הגילאים. תכניות וסדרות כמו "מה פתאום?!", "רגע עם דודלי", "פרפר נחמד", "החפרנים", "דן ומוזלי", "ילדי בית העץ", "אני גיטרה", "פסקול ישראלי", "אינטרמצו עם אריק", "חוצה ישראל", "תיק תקשורת", "תורת המשחקים", "העולם עצוב אז צוחקים", "עושים סדר" ועוד הן דוגמאות לאותם מוצרים טלוויזיוניים איכותיים של הטלוויזיה החינוכית.

     באותו זמן התחלתי לחפש כתבות באינטרנט על המאבק נגד סגירת הטלוויזיה החינוכית. עקבתי אחרי הפרסומים בדף הפייסבוק הרשמי המעולה של הטלוויזיה החינוכית, הצטרפתי לקבוצת המאבק "החברים של קישקשתא" ולעוד קבוצות ודפי מאבק נגד סגירת החינוכית, וחתמתי על עצומות נגד סגירת הטלוויזיה החינוכית וגם שיתפתי את העצומות האלה בכל מיני רשתות חברתיות. הפצתי בעיקר את העצומה הוותיקה ביותר נגד סגירת הטלוויזיה החינוכית, שאותה פתח בחור צעיר בשם גיא לנגה.

    בנוסף לדברים האלה, לקחתי חלק ביחד עם א/נשים נהדרים/ות (גיא הוא אחד מהם) בארגון ההפגנה האחרונה נגד סגירת הטלוויזיה החינוכית, שנערכה ב-25.3.2018 מול בנייני משרד האוצר ולשכתו של שר האוצר בירושלים. במהלך ההפגנה חגגנו גם יום הולדת 52 לטלוויזיה החינוכית, שרנו משירי תכניות וסדרות הטלוויזיה החינוכית לדורותיה, נשאנו שלטים נגד סגירת הטלוויזיה החינוכית, וכמה מאתנו (ילדים ומבוגרים) נאמו נאומים. בימים אלו, אנו מתכננים הפגנה נוספת למען הצלת הטלוויזיה החינוכית מסגירה. השתתפות בהפגנה ולקיחת חלק בארגון הפגנה הן רק חלק מהדרכים שבהן אפשר לסייע לנו במאבק למניעת סגירתה של הטלוויזיה החינוכית. דרכים נוספות היא הפצתן של עצומות נגד סגירת הטלוויזיה החינוכית והחתמה של א/נשים נוספים שעדיין לא חתמו על העצומות האלה, כתיבת מכתבים לשר האוצר, ראש הממשלה, שרי ממשלה נוספים/ות וחברי/ות כנסת, וכן הצטרפות לדפי מאבק ולקבוצות מאבק בפייסבוק למען הצלת הטלוויזיה החינוכית. דפי מאבק כמו "אל תסגרו את החינוכית", "שומרים על החינוכית", וקבוצות כמו "החברים של קישקשתא" ו"לא סוגרים את הטלביזיה החינוכית". גם ברשתות חברתיות אחרות אפשר לעקוב אחרי החינוכית: אחרי הטוויטר של החינוכית - @23tv, וגם אחרי עמוד האינסטגרם של החינוכית – 23tv. בנוסף אתם/ן מוזמנים/ות להצטרף לרשימת התפוצה שלנו בג'ימייל – "המאבק למען עתיד החינוכית הצילו את החינוכית", save.ed.tv@gmail.com ולקבל עדכונים על המאבק בדואר אלקטרוני.

    בנוסף, אני אצרף כאן קישור לעצומה של גיא לנגה נגד סגירת הטלוויזיה החינוכית

    https://www.atzuma.co.il/dontclose23

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      scrimi
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS