יום חמישי, 11/4/13, 19:17
| אני צונח מתוך עצמי וריאות מאבדות אוויר במהירות הנפילה הן לא תופסות מספיק, לא מכילות ומה כבר יכולות ריאות לתפוס, הן ריאות, הן לא מוח מלא תאים אפורים מחכים להתמלא ב-, או לב מתפוצץ מרוב דם או חוסרו שרץ אל תאים ריקים למלא, ו... |
יום רביעי, 31/10/12, 11:16
| כאילו שהגיעה השעה להכרעות מסוג זה.שיש משמעות לירח המתרוקן אוליחידות-זמן רחוקות שנות-אור מאיתנו.הכול ויכוחים על סמנטיקה – משמעות או השפעה, אם מה שמשפיעחסר משמעות, ומה עם מה שלא וכו'.השמיים היום אפורים כי אימא שלך אמ... |
יום שישי , 21/9/12, 14:56
| הנמלה הראשונה הייתה סימן לפורענות. דברים הוסיפו להלך בין הקירות גם אחרי שאיימת להישאר. רצנו החוצה. עיר מוכרת הייתה גן סגור, ההווה צְווחת תינוק אל נופיה. "ומה הלאה?" הדהד בינינו כמו במערה, קירותיה סלעים וחול כהה, שלא משנה... |
יום שבת, 1/9/12, 17:53
| כך נראתה ציפייה לפני מספר מאות:תינוקת יונקת משד חשוף של אישה יושבת, רגליהמתוחות בפוינט אל עבר משטח כחול.לצידה יושב בנה, עיניים נשואותאל אופק נקוּד מפרשים.פטמתה מאדימה. |
יום חמישי, 23/8/12, 14:52
| הגעגוע אליךהוא עור מקומט בכפות ידיי,קר ולח כמטלית משומשתבסוף ארוחה ממלאת מדי.בנסיעה מהירה נפשימתנקזת אל תעתועי אור באספלט,דבר אינו נהיר ליאך בגשם הקיץ המציף הזהאבק סוחף אותי אל המדבר שלך.כדי למצוא את הדרךיש לחפש אקוסטיקה... |
יום שישי , 10/8/12, 21:07
| כששכבנו בראש שליכל הרצפה הייתה צבעוקווי מתאר של גופים אחרים.מרחנו ענני פיח של רכבות צעצוע,שדיים ושרירי זרועשל פרות רועות על גג בניין משרדים.התגלגלנו בגרם מדרגות אשריות אל ימי ביניים טרום ורבלייםונהמנו זו אל זו על זו את ז... |
יום שני, 30/7/12, 11:36
| שלום לקוראיי הבודדים(: היום בין חמש לשש אני מקריאה שירה ברדיו קול יזרעאל (106 FM). זו תכנית מצוינת של קובי אייל, שכל שבוע מארח משורר אחר. השבוע, זכיתי. אם מתחשק לכם לשמוע, אפשר פה: http://www.radio106.co.il/index.php בימ... |
יום רביעי, 18/7/12, 13:22
| מה שמוכר גם לאחרים מה שמוכר גם לאחרים * תחת ראשי יש לך לב של ילד בן שתיים עשרה מתרגש לראשונה ממגע של יד בת שש. חשוב לעצור את הטבע, מים גנובים נשפכים משולחן אל רצפה כוס שלמה, שבורה לחתיכות כמעט שקופות בעור. * מדברות על מפ... |
יום ראשון, 17/6/12, 00:46
| כמו חרוזיםששזרה נערה תאילנדיתבעשרות צמותבאצבעות מיומנותחיכית לחצאיםעגולים, ובין שינייךהתפצחו שמיניות של בייגלה.לרגע ארוך היו דברים חסרי טעםליקקת שפתיים מלוחותקרות כשפת כוס על שפת יםבחוף בתולי שחרשו רק רגלי סרטנים.אני רוצ... |
יום רביעי, 6/6/12, 03:11
| גם הליכה לוליינית על הגבול הדק של תלאביב-רמתגן-גבעתיים היא סוג של נדודים, הסתכלות יומיומית במראה משליכה טבעות ירוקות בצבע פלסטיק דהוי אל עמודי רגליים מלוכסנים. כמו אריה לכוד ברגע הקפיצה בתוך חישוק בוער אתה שואג אל מורשת ... |
יום רביעי, 9/5/12, 11:28
| "תמיד יש חירות חדשה" – רות דולורס וייס חירות חדשה א. אם נעצום עיניים, את לביאה בג'ונגל עירוני. הרעמה שלי בריח טבק, סביבנו רוקדים קירות בטקס פגאני פנים אדומות עיניים וכחולות לשון. שאגות מוסיקה מחרישות הלמות טלפיים ב... |
Eschilly
בתגובה על ויכוחים על סמנטיקה
Eschilly
בתגובה על יותר מן הנראה
karma2233
בתגובה על מה שמוכר גם לאחרים
Eschilly
בתגובה על ציפייה
~גאיה~
בתגובה על געגוע