
יום חמישי, 26/9/13, 13:35
| אם הייתי פוגשת בך עכשיו, סתם ככה באמצע הרחוב, הייתי קופצת עליך, סוגרת את רגליי על מותניך ומהממת אותך בנשיקה סוחפת. והולכת. משאירה אותך המום, נלהב, מלא בסימני שאלה. מגיע לך. אם הייתי פוגשת בך עכשיו, במקרה, במכולת, הייתי א... |
יום שבת, 6/10/12, 21:52
| את אותה קליפה של כוח הוא הסיר במחי חיוך. שנים של ניסיונות להתחסן. קליפה חומה ומאובקת, עשויה טלאים טלאים, נשברה לה באחת לאלפי כותרות פרחים. זה נורא מבלבל לנסות לוותר על קליפות וחומות של אבק אכזבות פה נופל טלאי ושם מתווסף ... |
יום שבת, 6/10/12, 03:18
| וכל פעם מחדש אני מוצאת את עצמי פונה לפה כשאין אף אחד אחר שישמע. או שאולי ככה נדמה לי. או שאולי לפה יותר קל לי להגיד באמת. גם אני חזרתי הביתה לבד מלילה של יום הולדת. בסוף אתה תמיד חוזר הביתה לבד או מתנחם במיטה של זר חדש ש... |
יום חמישי, 27/9/12, 20:07
| ברגעים של בדידות אני חוזרת וגם כשנהיה קצת קריר. בינינו, מי יכול לכתוב באוגוסט ואני הרי לבד כבר כמה חודשים.. פתאום התחילו מפציעים לי רגעים בודדים מה שעד עכשיו לא ממש הרגשתי מה זה? השנה החדשה? יום הולדת? או אולי פשוט כבר..... |
יום שישי , 18/5/12, 10:52
| חשבתי שעבר לי, שנגמר. מפגש מקרי ברחוב המלוכלך הזכיר לי את היופי שלך התגעגעתי. נתת לי יד, החזרתי היסוס אתה לא יודע מה אתה רוצה. עומדת מולך, שיכורה, בלי שום שיקול דעת שירסן את כל העוצמה נעלמת בתוכי נעלמת בתוך הסערה אני לא ... |
יום חמישי, 17/5/12, 18:10
| פולה היתה אישה רגילה לכל דבר. היה לה בית קטן וחמים, בעל סתגלן ושני ילדים שכבר גדלו, עזבו את הבית והקימו חיים משל עצמם. מדי בוקר היו היא ובעלה קמים, היא למקלחת הבוקר היומית שלה והוא למטבח - קפה שחור עם מעט חלב בשבילה, נס ... |
יום שבת, 5/5/12, 17:39
| שוב זה קורה. הרעד הזה בבטן, האצבעות שלא מצליחות להתייצב, הראש מלא במחשבות, סוער, מתפזר. כל הגוף שלי זועק חופש כל חלק בו מבקש לצאת אל הים זה שבת וזה שמש וזה כל כך קל וקרוב זה לא ייקח הרבה זמן ואני בעצם צריכה את זה מה, גם ... |
יום ראשון, 29/4/12, 22:16
| גם אני מפחדת. לפעמים נדמה לי שיותר מכולם. סגורה בין חומות, מתבצרת מעדיפה לא להרגיש כי באמת, באמת - אני לא יכולה יותר להיפגע. אבל לא טוב לי בתוך החומות, בודד לי וקר אז אני מנסה, כל פעם עוד קצת לפעמים אני אפילו מצליחה. גם ... |
יום חמישי, 26/4/12, 21:18
| בארץ היודעים גרים אנשים שהכל ברור בשבילם. הם תמיד בשליטה, והכל ידוע מראש. נכון, אין התרגשויות ואין הפתעות משמחות, אבל גם אין חששות, דאגות והפתעות רעות ומאכזבות. אין ציפיות, כי אין בשביל מה, ואין גם תקוות, יש רק ידיעה. אנ... |
יום שני, 23/4/12, 19:24
| כמה אני שבירה. כמה פגיעה. כל כך הרבה חבטות ספג השק הזה שנקרא אני צימח עור קשה, כאילו עשוי מחומר אחר אך גם הוא לא מצליח להדוף ולו את המכה הקטנה ביותר. זה לא דבר רע, זאת השאיפה - כי מה זאת אהבה? מה זאת אמונה? מה זאת חמלה? ... |
יום רביעי, 4/4/12, 18:27
| לפני עשר שנים הכרתי אותו. סיפור אהבה טראגי. שבע שנים של און אנד אוף וניסיונות נואשים להישאר, כשכל קרבה רק גורמת עוד ועוד להתרחק. הוא לא חלק מחיי כבר המון המון זמן, למרות שמדי פעם עדיין מחליפים איזו שיחת עדכון קטנה. עברו ... |
יום שבת, 24/3/12, 15:45
| כשמרתה רוצה, היא רוצה עכשיו. היא לא מוכנה לשמוע. היא רוקעת ברגליים, משלבת ידיים, מחמיצה את הפנים ודורשת. ואין שום תא בגוף שמוכן להירגע ולחכות ואין שום זרם נתונים במוח שעשוי להצטבר להבנה, התגמשות או פשרה. ואין מילה, חצי מ... |
Seth...
בתגובה על אז אתם ביחד?
קובי 50
בתגובה על גם אני מפחדת