כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שלישי, 20/11/18, 13:44

     

    ''

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 20/11/18, 12:26

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שני, 19/11/18, 13:24

         https://www.youtube.com/watch?v=1O8FwrhlgQM&feature=youtu.be

         

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 16/11/18, 14:28

          הגיל לא מגן מפני האהבה,
          אבל האהבה מגנה מפני הגיל. (ז'אן מורו)

          האתר שלי:

          http://interget.co.il

           

          ''

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 15/11/18, 20:43

             

             

            הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" (הוצאת אלומות מבית דני ספרים)

            לסרטוני וידיאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

             

            ''

            חלום יעקב. ציור מתוך תנ"ך מהמאה ה-18

             

            וַיֹּאמֶר: הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה. הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ.

            וַיֹּאמְרוּ: לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים 

            וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן.

            עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רוֹעָה הִיא.

            וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל, בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ,

            וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. (כט, ז-י)

             

            יעקב התמלא שמחה בראותו את רחל, כי הוא חש מיד

            קשר חזק אליה וידע שהיא עתידה להיות אשתו, 

            ולכן מספרת התורה: "ויאהב יעקב את רחל" (כט, יז).

            שמחה זו העניקה לו עוצמה, ועל כך נאמר "ויגל את האבן מעל פי הבאר":

            "ויגל" - הגיל והשמחה הפיקו מתוכו כוחות שאיפשרו לו להסיר בעצמו את האבן,

            אשר עליה אמרו לו הרועים שכה כבדה היא, עד כי רק כשיגיעו כל חבריהם ניתן יהיה להסירה.

            כי גם באיש תם, כשהוא מאוהב, אהבת אמת נוסכת און רב.

            (הרשי"ל)

             

            ''

            המלאכים עולים בסולם בחלום יעקב.

            מיכאל לוקס לאופולד ווילמאן, המאה ה-17.

             

            ***

            וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְראשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, 

             וַיַּחֲלוֹם  וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלוֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ. (כח, יב)

             

            אדם משול לסולם: רגליו מוצבות על הקרקע, 

            ובעל כורחו עליו לעסוק בענינים ארציים, אך "ראשו מגיע השמימה":

            ביכולתו להתעלות מעל לחומר ולהידמות למלאכים ה"עולים ויורדים בו" - 

            בו, באדם - לפי בחירתו.

            האם יבדיל בין קודש לחול, בין רקיע הקודש לקרקע החול?

             (האידנ"א)

             

            ''

            רחל ויעקב. ויליאם דייס, המאה ה-19

             

            ***

            וַיַּעֲבוֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים. 

            וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ. (כט, כ)

             

            "באהבתו  א ו ת ה" - יעקב אהב את רחל, ולא את עצמו.

            זה היה סוד הקשר העמוק ביניהם.

            וחרז הרהמצ"ז: 

            כשאדם מצפה לדברים נעימים, הזמן חולף מהר ושנים נהיות כימים

             

            ''

            רחל ויעקב נפגשים ליד באר המים

             

            ***

            וַיִּדַּר יַעֲקב נֶדֶר לֵאמוֹר:

            אִם יִהְיֶה אֱלוֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנוֹכִי הוֹלֵךְ

            וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד לִלְבוֹשׁ וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי -

            וְהָיָה ה' לִי לֵאלוֹהִים. (כח, כ)

             

            יעקב מבקש לחם, בלשון יחיד - לא כמות של מזון לאגירה.

            והוא מבקש בגד ללבוש - ולא מחסן של ביגוד.

            כי יעקב רצה לקבל רק כפי הצורך שלו, ולא יותר.

            לא היתה לו דאגת המחר משום שהיה בעל ביטחון שהכל יסתדר.

             

            ''

            יעקב ולבן חוגגים את ההסכם ביניהם על השידוך עם רחל

             

            ***

            וַיאמֶר לָבָן: לא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ

            לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה. (כט, כו).

             

            אלה היו דבריו של לבן ליעקב, שבא אליו בטענות על שרימה אותו 

            ונתן לו לאישה את לאה במקום את רחל שעבורה עבד שבע שנים.

            במילה "במקומנו" עקץ לבן את יעקב:

            כאן נוהגים אחרת ממה שנהג יעקב, 

            שקיבל במרמה מאביו יצחק את הברכות שהגיעו לאח הבכור - עשו.

             

            ''

            חלום יעקב. ציור של רפאלו, המאה ה-16

             

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום חמישי, 15/11/18, 17:26

              ''

              הרעיונות וסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" באתר goostimes.

              לקריאה ליחצו על הלינק  http://www.goodtimes.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=2126357

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום חמישי, 15/11/18, 14:01

                ''

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שני, 12/11/18, 14:12

                  ''

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שני, 12/11/18, 11:22

                    ''

                    סקירת פסקי דין חדשים מעניינים על דיני משפחה

                    של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים

                     

                    מאת עו"ד בני דון-יחייא

                     

                    רשימה זו מופיעה באתר החדש שלי:

                    http://interget.co.il/

                     

                    לרשימות נוספות ולחומר מגוון אתן ואתם מוזמנות

                    ומוזמנים לבקר באתר וכן לשתף רשימה זו.

                    ''

                    אב בעל כורחו

                    זכה ב-40 אלף ש"ח פיצויים

                    פסק דין מיום 4.9.18 של בית המשפט למשפחה בתל אביב

                     

                    התובע הגיש תביעה לתשלום פיצויים בשל הפיכתו להורה בעל כורחו לתאומים. לטענתו, הנתבעת ביקשה ממנו שלא להשתמש באמצעי מניעה משום שיש לה טבעת תוך רחמית. התביעה הוגדרה כ"נזיקית, תרמית, גזל, גניבת זרע, רשלנות חוזית, פיצוי ממוני ולא ממוני".

                     

                    שני הצדדים חירשים אילמים והדיונים התקיימו באמצעות מתורגמנים לשפת הסימנים. הם נפגשו לקשר אקראי פעמים בודדות.

                     

                    התובע הוסיף בתביעתו, כי הנתבעת מיסררה לו לאחר מספר שבועות כי שיקרה לו ולמעשה אין לה טבעת, והוסיפה שאם היא בהיריון היא תעשה הפלה. לאחר זמן מה סיפרה לו כי היא בהיריון ודרשה 10,000 ש"ח כתנאי לביצוע הפלה. לא חלף זמן רב והיא העלתה את דרישתה ל-100,000 ש"ח.

                     

                    לטענת התובע, כתוצאה ממעשי הנתבעת הוא "מצא את עצמו מרומה, פגוע, אב לתאומים מבלי שרצה בכך, מלא כלימה כלפי הוריו, בני משפחתו הדתיים ומכריו".

                     

                    הנתבעת טענה בהגנתה כי "כל גבר יודע שיש חשש כי כתוצאה מיחסי אישות עשוי להיוולד לו ילד ועליו מוטלת האחריות לנקוט צעדים שהדבר לא יקרה, אם אינו חפץ בכך. לפיכך התובע אחראי לתוצאת מעשיו". עוד הוסיפה כי יש לה שלושה ילדים ולא היתה בכוונתה להביא ילדים נוספים. היא בת 28 ומחמת מצבה הרפואי לא יכלה לעשות הפלה.

                     

                    ***

                     

                    השופטת גליק דחתה את התביעה לפצות את התובע בשל המזונות שחוייב לשלם לתאומים. "סעד כזה מתנגד עם עקרון טובת הילד, כתבה וציטטה ממאמרו של פרופ' פנחס שיפמן: "בדרך כלל אל לנו להטריד את הילד בשאלה מי 'אשם' בהבאתו לעולם. אם על סף המאזניים עומדת זכותו של מבוגר שלא יוליכו אותו שולל מול זכותו של ילד שההורה שהביאו לעולם, ולו גם שלא ברצונו, לא יזנח אותו, יש להעדיף לדעתי את זכות הילד".

                     

                    עוד כתב פרופ' שיפמן: "מעבר לשיקולים של טובת הילד, כישלון טענתו של הגבר בנוי על שיקול נוסף: אפילו הייתה תרמית חותכת וברורה מצד האישה כלפי הגבר לגבי שימוש באמצעי מניעה, הרי כיוון ששום אמצעי מניעה אינו בטוח לחלוטין, נטל הגבר על עצמו סיכון, ולו מעט, להולדתו של ילד. אפשר גם להציג זאת אחרת: הגבר נטל על עצמו סיכון שהמצג הוא מצג כוזב משום שהמציאות מלמדת שגם אמירה הנשמעת תמה וכנה מתבררת לעיתים ככוזבת או רשלנית. לכן כלפי הילד נסתמו טענותיו של אותו אדם".

                     

                    ***

                     

                    התובע ביסס את תביעתו גם על עילת התרמית בפקודת הנזיקין, הקובעת כי "תרמית היא היצג כוזב של עובדה... והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון". השופטת ציטטה מדברי השופטת שבח בתיק אחר של תביעה בגין "גניבת זרע": "שאלה עקרונית-ערכית היא האם תרמית שתוצאתה הינה הענקת חיים לילוד חי ובריא מהווה עילת תביעה ראויה בהינתן קושי מוסרי להתבונן על הולדת ילד כעל נזק".

                     

                    עם זאת כתב השופטת כי אין לה ספק שהתנהגותה של הנתבעת גרמה לתובע נזק נפשי ובושה המוכרים בפסיקה כנזק לא ממוני בר פיצוי. השופטת התבססה על הצהרתו שך התובע במשפט: "כתוצאה ממעשיה המכוערים של הנתבעת מצאתי עצמי פגוע, מרומה, תחת סחיטה ואיומים, אב לתאומים מבלי שארצה אם אתכוון לכך, מלא כלימה ובושה, כלפי הוריי, בני משפחתי הדתיים ומכריי".

                     

                    אומנם, הוסיפה השופטת, לתובע תרומה למה שאירע, שכן "גם אם הנתבעת אמרה לו שהיא משתמשת בהתקן תוך רחמי, היה עליו להשתמש באמצעי מניעה", אך לא סביר כי הנתבעת "ששיקרה לתובע ונהגה עמו בחוסר תום לב תצא פטורה בלא כלום". סוף דבר: הנתבעת חוייבה לשלם לתובע פיצויים בסך 40,000 ש"ח.

                     

                    (תיק 33934-08-17, השופטת שפרה גליק)



                                                             



                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שני, 12/11/18, 11:14

                       

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שישי , 9/11/18, 14:24

                        אהבת הורים לילדיהם אינה מתחלקת בין הילדים
                        אלא היא הולכת ונכפלת.

                        אתן ואתם מוזמנות ומוזמנים לאתר שלי:
                        http://interget.co.il

                         

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום חמישי, 8/11/18, 20:49

                          הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" (הוצאת אלומות מבית דני ספרים)

                          לסרטוני וידיאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

                           

                          ''

                          יצחק מתבונן בבניו התאומים יעקב ועשו. בנימין וסט, המאה ה-18

                           

                          וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד.

                          וַיָּבוֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב:

                          הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדוֹם הָאָדוֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנוֹכִי. (כה, כט-ל)

                           

                          למה אמר עשו "הלעיטני" ולא אמר האכילני, כאחד האדם?

                          כי זולל וסובא היה כדרכם של רשעים. והיפוכו של דבר בצדיקים, כנאמר: 

                          "צדיק אוכל לשובע נפשו, ובטן רשעים תחסר" (משלי יג, כה).

                          (הרשי"ל)

                           


                          ''

                          יצחק מברך את יעקב. רבקה בודקת אם עשו מתקרב.

                          גוסטב דורה, המאה ה-19.

                           

                          ***

                          וַיִּתְרוֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתאמֶר:

                          אִם כֵּן - לָמָּה זֶּה אָנוֹכִי? וַתֵּלֶךְ לִדְרושׁ את ה'. (כה, כב)

                           

                          כך מספרת הפרשה על רבקה אמנו

                          שנשאה בבטנה את התאומים יעקב ועשו.

                          רש"י כותב על המילה "ויתרוצצו":

                          "כשהיתה רבקה עוברת על פתחי תורה - יעקב רץ ומפרכס לצאת,

                          וכשהיתה עוברת על פתחי עבודה זרה - עשו מפרכס לצאת".

                           

                          אפשר להבין מדוע יעקב הצדיק לא יכול היה לצאת

                          כשאמו עברה ליד מקומות שלמדו בהם תורה - 

                          משום שעשו היה הבכור והוא עיכב אותו מלצאת,

                          אבל מדוע עשו הרשע לא יצא כאשר רבקה עברה ליד מקומות של עבודה זרה?

                          התשובה היא, שעשו היה מוכן לוותר על העבודה זרה שלו -

                          ובלבד שימנע מיעקב ללמוד תורה.

                           

                          ''

                          עשו מוכר ליעקב את נזיד העדשים.

                          ז'ראר הואט, המאה ה-18.

                           

                          ***

                          וַיָּזֶד יַעֲקב נָזִיד

                          וַיָּבוֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. (כה, כט)

                           

                          עשו חזר לבית מעמלו ומכיבושיו יגע ומותש.

                          דומה הוא בכך לאדם בן ימינו, שעם כל התקדמותו וחידושיו

                          הוא מלא ספקות ואכזבות, חששות וחסר שקט.

                          (לפי הרב סולובייצ'יק)

                           

                          ''

                          יצחק מברך את יעקב. רבקה מקשיבה. גריט ווילמץ הורסט, המאה ה-17

                           

                          ***

                          וַתֹאמֶר לוֹ אִמּוֹ: עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי

                          אַךְ שְׁמַע בְּקוֹלִי וְלֵךְ קַח לִי. (כז, יג)

                           

                          כך אומרת רבקה לבנה יעקב אחרי ששידלה אותו להתחזות לעשו 

                          ולקבל במרמה מאביו יצחק את הברכות שיועדו לעשו.

                          רבקה אמרה ליעקב כי היא יודעת איזה צרות מצפות לו בעתיד,

                          והיא מרמזת עליהן במילה "עלי": עשו, לבן, יוסף -

                          שלושה אנשים שקשורים למצוקות קשות שחווה יעקב.

                          בכך אומרת רבקה לבנה  ש ר ק  שלוש צרות אלה מזומנות לו בחייו.

                           

                          יעקב זכר את דברים, ולכן אחרי שנים רבות,

                          כשילדיו רצו לקחת את בנו בנימין למצרים, הגיב יעקב:

                          "עלי היו כולנה" (מב, לו) - כל הצרות שרמזה לי אמי התקיימו כבר,

                          אז למה אתם רוצים לקחת ממני את בנימין ולצער אותי,

                          הרי הוא לא נרמז בדברי אמי?

                           

                          ''

                          יצחק מברך את יעקב. רבקה מפקחת.

                          ציורו של ג'יורדנו לוקה, המאה ה-18.

                           

                          ***

                          וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלוֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם

                          וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרוֹב דָּגָן וְתִירושׁ. (כז, כח)

                           

                          כך בירך יצחק אבינו את בנו יעקב.

                          הברכה המושלמת היא, שהשפע יהיה גם רוחני וגם גשמי -

                          גם ברכת השמיים וגם ברכת הארץ

                           

                          ''

                          עשו מוכר לאחיו יעקב את הבכורה.

                          מתיאס שטומר, המאה ה-17.

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS