כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום ראשון, 23/12/18, 16:02

    ''

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום ראשון, 23/12/18, 13:44

       

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 21/12/18, 14:18

        אהבת בוסר אומרת: 'אני אוהב אותך מפני שאני זקוק לך'.
        אהבה בשלה אומרת: 'אני זקוק לך מפני שאני אוהב אותך'.
        (אריך פרום)

        אתן ואתם מוזמנות ומוזמנים לאתר שלי:

        http://interget.co.il

         

        ''

         

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 21/12/18, 13:25

          ''

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 20/12/18, 21:11

            הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" (הוצאת אלומות מבית דני ספרים).

            לסרטוני וידיאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

             

            ''

            יעקב ובניו יורדים למצרים

             

            וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה. (מח, ב)

             

            חכמים כתבו כי יעקב, כשאר האבות, ידע את כל התורה.

            בשוכבו על מיטתו בערוב ימיו שינן יעקב את התורה כולה,

            וכשהגיע לסיום לימודו אמר, כמקובל בבתי הכנסת בסיום קריאת כל חומש וחומש: 

            "חזק, חזק ונתחזק".

            עוצמת שמחתו על לימוד התורה נסכה באבינו יעקב כוחות, 

            והוא יכול היה להתגבר על חולשתו, להתחזק ולשבת על מיטת חוליו.

            (הרשי"ל)

             

            ''

            יעקב מברך את נכדיו אפרים ומנשה

             

            ***

            וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר: מִי אֵלֶּה?

            וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו: בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלוֹהִים בָּזֶה.

            וַיֹּאמַר: קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם.

            וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזוֹקֶן, לא יוּכַל לִרְאוֹת.

            וַיַּגֵּשׁ אוֹתָם אֵלָיו וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם. (מח, ח-י)

             

            יעקב אבינו, לפני מותו, בעודו מתקשה לראות,

            חיבק את נכדיו אפרים ומנשה, בניו של יוסף.

            על יצחק אבינו מספרת התורה, שלאחר שהתעוור אמר ליעקב בנו:

            "גשה נא ושקה לי בני" (תולדות כז, כו).

            כשאדם בריא, הוא מתקשר עם האחר בעזרת עיניו,

            אבל משאובד לו חוש הראייה, ההתקשרות היא באמצעות מגע גופני.

            אם יעצמו הבריות לעתים את עיניהם, הם יראו פחות את מגרעות חבריהם,

            ואז יתקרבו אליהם ויביעו את אהבתם לא רק במבט חם, אלא גם בחיבוק עז

            (האידנ"א)

             

            ''

            יעקב מברך את בניו לפני מותו

             

            ***

             

            וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִםשְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. (מז, כח)

             

            יעקב זכה לחיות במחיצת בנו האהוב יוסף 34 שנים:

            תחילה, ב-17 השנים הראשונות של חייו

            (בפרק לז, ב בפרשת תולדות מסופר שיוסף היה בן 17

            בעת שאביו אמר לו ללכת לראות מה שלום אחיו,

            ואז נמכר לעבדות ונעלם מאביו שחשב כי חיה טרפה אותו).

            בהמשך, לאחר שיעקב ובניו התאחדו,

            חי יעקב עוד 17 שנים במצרים עם יוסף כנאמר בפסוק הנ"ל

             

            המילה הראשונה בפסוק הפותח את פרשת השבוע, "ויחי",

            עולה בגימטריה ל-34 - מספר השנים שיעקב חי כשיוסף לידו.

            ללמדנו, שחייו האמיתיים של אדם הם רק כשהוא נמצא עם ילדיו.

             

            17 השנים שיעקב חי במצרים עם בנו יוסף הם כמניין המילה "טוב" - 17.

             

            ''

            יעקב מוקף בבניו לפני פטירתו ומברך כל אחד מהם


            ***

            וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף: הִנֵּה אָבִיךָ חולֶה.

            וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם

            וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר: הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ -

            וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה. (מח, ב)

             

            כך מסופר על יעקב, הנקרא גם ישראל,

            שכשנכנס בנו יוסף לחדרו בערוב ימיו, הוא התחזק מעט וקם ממיטתו וישב.

            בגמרא נאמר כי "כל המבקר חולה נוטל אחד משישים מחוליו",

            כלומר ביקור חולים מקל במשהו על החולה ומעודד אותו.

            בפסוק הנ"ל נאמר "וישב על המטה" -

             המילה "המטה" בלי י', שווה בגימטריה 59.

            בתחילת הפסוק כתוב שאמרו ליוסף:

            "הנה אביך חולה". המילה "הנה" בגימטריה - 60.

            כשבא יוסף לבקר את אביו, הוא התעודד ואחד משישים מחוליו נעלם.

             

            ''

            יעקב מברך את נכדיו אפרים ומנשה. אביהם יוסף כורע גם הוא בפני אביו

             

            ***

            שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרותֵיהֶם. 

            בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי

            כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצוֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. (מט, ו)

             

            אפם - פירושו כעסם (כמו בביטוי "אף וחימה").

            אבל, לפעמים אפשר להרוס מישהו על ידי אף ממש:

            למשל, כששואלים על אדם מסוים הזקוק להלוואה

            אם אפשר לסמוך עליו שיחזיר אותה,

            והנשאל מעווה את אפו: די בכך כדי שהשואל יבין

            שהאיש לא אמין - ולכן לא יעזור לו.

             

            ''

            אפרים ומנשה עם סבם יעקב אבינו. ציור מהמאה ה-14


            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום חמישי, 20/12/18, 13:28

              ''

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום חמישי, 20/12/18, 11:23

                ''

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום ראשון, 16/12/18, 15:41

                  ''

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שישי , 14/12/18, 14:22

                    אין דבר הטעון שיפור יותר מהרגליו של בן הזוג.

                    האתר שלי:

                     

                    http://interget.co.il

                     

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום חמישי, 13/12/18, 21:07

                      הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" (הוצאת אלומות מבית דני ספרים).

                      לסרטוני וידיאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

                       

                      ''

                      יוסף ואחיו ההמומים לאחר שהכריז באוזניהם "אני יוסף אחיכם"

                       

                      ***

                       כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמוֹר:

                      אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים. (מד, לב)

                       

                      הודה מנסה לשכנע את יוסף לא למנוע מהאח הקטן בנימין

                      לחזור עם כל אחיו לבית אביהם.

                       ערב משמעו אחראי.

                      אבל ערב הוא גם טעים - ערב לחיך.

                      אומר הרהמצ"ז: כאשר אדם מגלה אחריות כלפי האחר,

                      דואג לו ומסייע לו לא להיפגע - אין טעם מתוק מזה.

                       

                      ''

                      יוסף מחבק את אחיו הקטן בנימין

                       

                      ***

                      וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ אָבִי אֵלֵינוּ:

                      אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי

                      וַיֵּצֵא הָאֶחָד מֵאִתִּי וָאוֹמַר אַךְ טָרוֹף טוֹרָף וְלא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה.

                      וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן -

                      וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּרָעָה שְׁאוֹלָה.  (מד, כז)

                       

                      כך אומר יהודה לאחיו יוסף.

                      עשר פעמים אמרו בני יעקב ליוסף אחיהם בארמונו:

                      "עבדך אבי" או "עבדך אבינו", ויוסף שמע - ושתק.

                      במדרש נאמר כי בכך עבר על מצוות כיבוד אב,

                      ולפיכך קוצרו חייו בעשר שנים.

                       

                      אולם אמירה זו מעוררת תמיהה משום שבתורה כתוב

                      שהאחים אמרו ליוסף "עבדך אבי"או "עבדך אבינו" רק חמש פעמים.

                      ההסבר לתמיהה הוא זה: כאשר אחיו של יוסף דיברו, מספרת הפרשה "כי המליץ בינותם" -

                      המליץ הוא מצרי שתירגם את דברי האחים מעברית למצרית עבור יוסף.

                      יוסף, שדיבר עברית אך הסתיר זאת מהמצרים,

                      שמע אם כן חמש פעמים את המילה "עבדך"

                      מפי אחיו וחמש פעמים גם מפי המתרגם - וביחד עשר פעמים.

                       

                      ''

                       

                      יוסף ואחיו אחרי שהוא גילה להם שהוא אחיהם. 

                      תחריט של דורה, המאה ה-19.

                       

                      ***

                       וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים נוֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם

                      וְעֶשֶׂר אֲתוֹנוֹת נוֹשְׂאות בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ. (מה, כג)

                       

                      זאת עשה יוסף כשאחיו חזרו לבית אביהם יעקב.

                      בגמרא נאמר: "מטוב מצרים - יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו".

                      יין הוא מהדברים היחידים שהישן שבהם טוב מן החדש.

                      לכן דעת זקנים נוחה מיין ישן, כי הוא מראה על היתרון של הישן על החדש.

                       

                      ***

                      וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: 

                      אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ. (מה, כד)

                       

                      כאשר יסעו האחים לאביהם יעקב עם הבשורה המשמחת שיוסף חי,

                      ודאי ימהרו בדרכם. לכן הזהירם יוסף:

                      אל תתרגזו ואל תתרגשו - עשו את הדרך לאט שלא תיפגעו.

                       

                      "אל תרגזו" - מפרש רש"י: "אל תתעסקו בדבר הלכה".

                      שכן דרכו של ויכוח שלא לשמו כי תחילתו התנצחות בהלכה בין מקילים למחמירים,

                      וסופו האשמות שווא, ריב ומדון.

                       

                      ''

                      יוסף בארמונו של פרעה.  פטר פון קורנליוס, המאה ה-19

                       

                      ***

                      וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו... וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אוֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלוֹהִים.

                      וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמוֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. 

                      מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו, כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף:

                      שָׂמַנִי אֱלוֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם, רְדָה אֵלַי, אַל תַּעֲמוֹד. (מה, ד-ט)

                       

                      אמר אחד מגדולי הרבנים:

                      פעם עמלתי וביקשתי להיות מושל על כל  העולם, ולא עלה בידי.

                      הפחתתי משאיפותי וביקשתי להיות מושל על מדינה אחת, וגם לכך לא הגעתי.

                      התחלתי אז לחלום להיות מושל על עירי, ונכשלתי.

                      כשהתעודדתי והתחזקתי מכשלונותי וניסיתי למשול על עצמי נוכחתי לדעת, 

                      כי מי שמושל על עצמו - מושל על כל העולם.

                       



                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום חמישי, 13/12/18, 16:00

                         

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום חמישי, 13/12/18, 15:22

                           

                          ''

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS