כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום רביעי, 17/4/19, 14:33

    ''

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 16/4/19, 13:45

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שלישי, 16/4/19, 13:26

         

        ''

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 12/4/19, 14:24

          זה לאבלתי נימוסי לדבר בפה מלא
          כאשר אתה משבח את המאכלים שאשתך הכינה.

          האתר שלי:
          http://interget.co.il


          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 11/4/19, 20:53

            הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע"(הוצאת אלומות מבית דני ספרים).

            לסרטוני וידאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר

            שלי:    http://interget.co.il

             

            ''

             

             

            זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע: בְּיוֹם טָהֳרָתו -

            וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. (יד, ב)

             

            חז"ל פירשו את המילה "מצורע" - מוציא שם רע
            ואת הפסוק (משלי כא, כג) "שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו".
            הם דרשו: אל תקראו "מצרות" אלא"מצרעת" .

             

            ''

            עבודת המשכן במדבר. ציור מתוך תנ"ך מאיטליה, המאה ה-18.
            ***
            וְצִיוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת
            וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזוֹב. (יד, ד)
             רש"י מסביר כי יש לקחת שתי ציפורים בטקס הטהרה של המצורע,

             

            שקיבל את עונשו בשל דברי הרכילות שהפיץ,
            משום "שהנגעים באים על לשון הרע, שהוא מעשה פטפוטי דברים.
            לפיכך הוזקקו לטהרתו ציפורים, שמפטפטות תמיד בצפצוף קול".

             

            הרהמצ"ז קישר את הציפורים לחטאו של המצורע כך:
            מה ציפור עפה ממקום למקום ואי אפשר לתופסה,
            כך לשון הרע מתפשטת במהירות מפה לשם
            וקשה לגלות מי החל בהפצתה.

             

            ***

            וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת. (יד, כא)

             

            בעירנו, סיפר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, לא שואלים יהודי אם התפלל כבר תפילת שחרית,
            אלא שואלים אותו אם אכל כבר פת שחרית.
            וכשפוגשים יהודי בעירנו לא שואלים אותו אם הניח כבר תפילין על ראשו בבוקר,
            אלא אם יש לו היכן להניח את ראשו בלילה.

             

            ''

            כהן מעלה קורבן במשכן במדבר סיני. ציור מהמאה ה-17.
            ***
            וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת -
            וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד, אָשָׁם, לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו.
            וְעִשָּׂרוֹן סוֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה, וְלוֹג שָׁמֶן. (יד,כא)
            בספר משלי (כב, כג) נאמר: "אל תגזול דל כי דל הוא".
            הפסוק תמוה, שכן מה ניתן לגזול מאדם דל?
            ההסבר הוא שיש אנשים המתחמקים מלתת צדקה לעניים,
            ומשום שהם מתביישים בקמצנותם הם טוענים שלאותו עני יש כסף.
            בא הפסוק להזהיר לא לגזול מהעני הישר את דלותו
            כי זהו "הרכוש" היחיד שלו.

             

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום חמישי, 11/4/19, 14:26

              ''

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום חמישי, 11/4/19, 10:59

                ''

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שני, 8/4/19, 16:29

                   

                  ''

                  סקירת פסקי דין חדשים מעניינים על דיני משפחה
                  של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים

                   

                  מאת עו"ד בני דון-יחייא

                   

                  רשימה זו מופיעה באתר החדש שלי:

                  http://interget.co.il/

                   

                  לרשימות נוספות ולחומר מגוון אתן ואתם מוזמנות
                  ומוזמנים לבקר באתר וכן לשתף רשימה זו.

                  ''


                  לרשימות נוספות ולחומר מגוון אתן ואתם מוזמנות
                  ומוזמנים לבקר באתר וכן לשתף רשימה זו.

                  פסק דין של בית הדין הרבני בבאר שבע מיום 4.11.18

                   

                  אישה הגישה תביעת גירושין בעילות הבאות: הבעל אינו נאמן, אינו מפרנס אותה, מורד בשל סירובו לקיים איתה יחסי אישות ומעליב ופוגע בה. הצדדים פרודים כ-4 שנים. הבעל הכחיש את דברי אשתו אולם סירב לעבור בדיקת פוליגרף. הוא הודה שנמנע מלקיים עם אשתו יחסים אינטימיים, וזאת משום שחשד בה בחוסר נאמנות.

                   

                  ביה"ד חייב את הבעל לגרש את אשתו משורה של טעמים. טענת הבגידה מכונה בהלכה "בעל רועה זונות". הרמ"א, מגדולי הפוסקים, כתב (שולחן ערוך, אבן העזר סימן קנ"ד): "מי שהוא רועה זונות ואשתו קובלת עליו אם יש עדות בדבר שראו אותו עם מנאפים, או שהודה, יש אומרים שכופין אותו להוציא". להוציא, הכוונה לגרש את אשתו.

                   

                  ביה"ד כתב כי יש אומנם מחלוקת אם כופים בעל כזה להתגרש, אבל ודאי שיש לחייבו לתת לאשתו גט. הטעמים לכך: א. מרידה מאישות. ב. מרידה ממזונות ומפרנסה. ג. מאיסות מוחלטת של האישה בבעל.

                   

                  הדיינים כתבו: "התמשכות הקשר עם נשים זרות גורמת לרמיסת כבודה של אשתו, לצער ולביזיון כלפיה לאורך שנים, 'ולחיים ניתנה ולא לצער', ו'אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת'. מה גם שהבעל הצהיר בדיון שהוא נמנע מלקיים עם אשתו יחסי אישות, לדבריו, כי חושד בה שבוגדת בו עם גבר זר. דהיינו, במקרה שלנו, הפגיעה ביחסי האישות באה מהבעל".

                   

                  ***

                   

                  לטענת האישה שבעלה לא נותן לה את מזונותיה כתבו הדיינים כי האישה אינה חייבת להמשיך לחיות עם בעל כשאין לה ביטחון כלכלי. עליו לפרנסה כפי שהתחייב בכתובה. ביה"ד הוסיף כי השתכנע שהבעיות הכלכליות של הבעל נוצרו משום שנתן עיניו בנשים אחרות.

                   

                  ”האישה לא יכולה לסבול מצב כזה ויש בכך מאיסות מוחלטת“, הוסיפו הדיינים, ”שאין דבר יותר גרוע לאישה ומאוס בעיניה מבעל שחי באופן מופקר עם נשים אחרות ופוגע באופן אנוש באמון של אשתו בו, אישה שהתקדשה לו כדת משה וישראל והיתה נאמנת לו כל החיים".

                   

                  על הכחשת הבעל לטענת חוסר הנאמנות כתבו הדיינים שגם בנישואין הראשונים הוא חוייב לגרש את אשתו משום שבגד בה, ובנוסף לראיות אחרות ששיכנעו את הדיינים שהבעל אינו דובר אמת הם כתבו ש"הבעל אכן מוחזק לכך שהוא מנהל קשרים עם נשים אחרות ברמה זו או אחרת".

                   

                  ביה"ד התרשם שהנשים שהעידו בפניו על בגידת הבעל דוברות אמת. "אומנם במישור העקרוני עדות נשים אינה קבילה כעדות כשרה לכל דבר וענין", נאמר בפסה"ד, "אלא שישנם מקומות שבהם עדות נשים או פסולים מתקבלת. בין היתר ניתן לסמוך על עדות נשים אף בענייני אישות חמורים, כולל לצורך חיוב בגט".

                   

                  ***

                   

                  לכול הנימוקים הנ"ל הוסיפו הדיינים את סירובו של הבעל להיבדק בפוליגרף ולמלא אחר צו ביה"ד למסור את הטלפון הנייד שלו לבדיקה. על פי "התנהלותו במהלך הדיונים ניתן לקבוע שהבעל רמאי ושקרן ויש להחיל עליו דין מרומה. כלומר, נתבע שאינו רוצה להשיב על כול דבר שחוקרים אותו, ודאי רמאי הוא ויכולים לפסוק כאילו השיב והתברר ששיקר".

                   

                  הדיינים הוסיפו כנימוק לחיוב הבעל לתת גט לאשתו את שיטת הגר"ח פלאג'י, המובאת תכופות בפסקי דין רבניים, שכאשר בני זוג פרודים יותר מ-18 חודשים ואין סיכוי לשלום בית, עליהם להתגרש.

                   

                  ועוד: הבעל טען שאשתו בגדה בו. ביה"ד כתב שלא השתכנע שהבעל מאמין בטענתו זו, ואולם אם אכן הוא סובר כך, אזי לפי ההלכה הוא חייב לגרשה. הצהרתו שהוא מוחל לאשתו על בגידתה אינה מועילה, שכן הדין העברי מחייב בעל להתגרש במקרה כזה.

                   

                  ***

                  פסה"ד ציטט מדברי התשב"ץ (חלק ב' סימן ח): "אישה שבעלה מצער אותה הרבה עד שמרוב הצער מואסת בו, והכל יודעים בו שהוא אדם קשה הרבה והיא אינה יכולה לסבול אותו לרוב הקטטות והמריבות וגם שהוא מרעיבה עד שהיא שנאה... קרוב הדבר בזה שיוציא וייתן כתובה".

                   

                  התשב"ץ הסתמך על דברי חז"ל "אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת" ועל הפסוק ממשלי "טוב פת חרבה ושלווה בה מבית מלא זבחי ריב", וסיכם: "הרי שיותר קשה היא מריבה מחוסר מזונות, ואיזו טובה יש לאישה שבעלה מצערה במריבה בכל יום ויום".

                   

                  על סמך כול הנימוקים האלה חייב ביה"ד את הבעל לגרש את אשתו וכן קבע כי אם הגט לא יסודר בדיון הקרוב בעטיו של הבעל, יוצאו נגדו צווי הגבלה.

                   

                  תיק 1002103/1, הרב אהרון דרשביץ, הרב עובדיה חפץ יעקב והרב אברהם צבי גאופטמן





                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום ראשון, 7/4/19, 15:45

                     

                     

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שישי , 5/4/19, 14:18

                      עשו אהבה ולא מלחמה,
                      ואם תתחתנו - תעשו את שניהם...

                      אתן ואתם מוזמנות ומוזמנים לאתר שלי:
                      http://interget.co.il

                       

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום חמישי, 4/4/19, 21:51

                        הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע"(הוצאת אלומות מבית דני ספרים).

                        לסרטוני וידאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

                         

                        ''

                        ברית מילה. ציור מתוך תנ"ך מהמאה ה-14

                         

                        אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר. (יב, ב)

                         

                        באופן טבעי, בנות קשורות יותר לאימהות שלהן.
                        לא כן בנים, שלעתים מתרופף הקשר בינם לבין האם שהביאה אותם לעולם.
                        לכן נקרא הבן "זכר":
                        שיזכור כי אמו נשאה אותו בקרבה תשעה חודשים, ילדה אותו בייסורים וגידלה אותו במסירות.
                        על כן זכור, הבּן, את אמך, וכבד אותה עד אין קץ.
                        (הרשב"ד)

                         

                        ***

                        וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת. (יג, מז)

                         

                        איזה נגע יכול להיות בבגדים?
                        "בגד", רמז לבגידה - זהו הנגע הקשה ביחסים בין הבריות.
                        הבגד הוא כעין תחפושת, שאדם עוטה על עצמו כדי שיראו אותו כפי שהוא רוצה להיראות, ולא כפי שהינו באמת. כשאדם בוגד ברעהו, הוא מעמיד לעתים פנים שהוא חפץ בטובתו, אבל אחר כך מתנהג באופן הפוך,
                        כדברי הנביא ישעיהו: "ובגד בוגדים בָּגָדו" (ישעיהו כד, טז).
                        (הרשי"ל)

                         

                        ''

                        ברית מילה.  ציור מתוך תנ"ך מהמאה ה-14

                         

                        ***

                        וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ (יב, ג).

                         

                        בטקס ברית  המילה אומרים:

                        "זה הקטן גדול יהיה. כשם שנכנס  לברית-

                        כן ייכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים".

                         

                        למה אומרים ברכה זאת רק בברית המילה ולא באירועים אחרים?

                        משום שממצוות המילה אי אפשר להיפרד לעולם,

                        ולכן מאחלים לתינוק כי גם משאר המצוות לא ייפרד כל חייו.

                         

                        ***

                        הברכה מופנית להוריו של התינוק:

                        כדי ש"זה הקטן" יישאר יהודי גם כש"גדול יהיה" -

                        עליכם לדאוג לחינוכו לתורה, לחופה עם בן עמו

                        ולמעשים טובים של צדקה וחסד הגודשים את תורת ישראל.

                         

                        ***

                        וּשְׁלוֹשִׁים יוֹם וּשְׁלוֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה.

                        בְּכָל קוֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבוֹא

                        עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ (יב, ד).

                         

                        חפץ עדין רגיש לפגיעה יותר מחפץ גס.

                        בד לבן מתלכלך מהר יותר מאריג כהה.

                        בגד עשוי מאריג דק ויקר פגיע מזה שנתפר מאריג צבעוני פשוט.

                         

                        האדם הראשון נברא מחומר מחוספס ומגושם: האדמה.

                        האשה נוצרה מחומר נאצל ממנו - גוף האדם.

                        לכן דיני הטומאה והטהרה רבים יותר

                        לגבי נשים מאשר לגבי גברים כי הן רגישות יותר.

                         

                        ''

                        אהרון הכהן לובש אפוד במדבר סיני.

                        משה אחיו לידו.

                        ציורו של יאן לואיקן, המאה ה-17.

                         

                        ***

                        וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנָּגַע -

                        וְהִסְגִּיר אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים (יג, נ).

                         

                        נגעים באים בשל חטא לשון הרע.
                        פעם הלך החפץ חיים בעירו. עצר אותו אדם שרק הגיע לעיר ושאל אותו:
                        היכן גר הרב הצדיק שלכם, החפץ חיים? השיב לו החפץ חיים:
                        הוא לא רב וגם לא צדיק גדול כל כך.
                        התפלא השואל ואמר כי כך יצא שמו של הרב בעולם היהודי כולו.
                        השיב לו החפץ חיים: אני מכיר אותו היטב
                        ולכן יכול לומר לך שזו הפרזה גדולה.
                        כעס היהודי וקילל את החפץ חיים קללות קשות.

                         

                        כשהגיע החפץ חיים לביתו, פגש שם באותו אדם שהמתין לו.
                        נבהל האיש כשראה כי ביזה את הצדיק הגדול והשפילו.
                        הרגיע אותו החפץ חיים ואמר לו שלא עשה כל דבר רע
                        ובצדק הגיעו לו הקללות: משום שאסור לאדם
                        לדבר לשון הרע לא רק על אחרים - אלא גם על עצמו.

                         

                        ''

                        החפץ חיים

                         

                         

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום חמישי, 4/4/19, 13:33

                          ''

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS