כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שני, 3/12/18, 12:18

    ''

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שני, 3/12/18, 09:47


      http://www.ynet.co.il/ articles/0,7340,L-4164331,00.html

       

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום ראשון, 2/12/18, 16:53

         

        אתן ואתם מוזמנות ומוזמנים לאתר שלי: http://interget.co.il

         

        ''

        "מי לה' אלי!" מתתיהו החשמונאי קורא למרד.

        גוסטב דורה, המאה ה-19.

         

        שני נסים עיקריים קרו לבני ישראל:

        האחד, קבלת 24 ספרי התנ"ך, והשני - הפיכתנו לעם.

        24 הספרים ממלאים את העם בתוכן, כמו שהכד התמלא בדרך נס.

        "כד" בגימטריה שווה 24, כנגד 24 ספרי המקרא.

        "נס" בגימטריה הוא 110, כמו המילה "עם" - 110.

        נס כד השמן מסמל איפוא את עם ישראל, את תולדותיו ואת תורתו. 

        (הרשי"ל)

         

        ''

        יהודה המכבי בבול משנת 1962

         

        ***

        אֲשֶׁר קִידַּשְׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִיוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה.

         

        למה חוגגים שמונה ימים, והרי בפך השמן,

        שהתגלה לאחר שחרור בית המקדש במרד החשמונאים, היה שמן ליום אחד,

        ולכן הנס נמשך שבעה ימים בלבד?

        משום שהנס היה בכך, שנגרעה מהשמן רק שמינית בכל יום,

        ולכן הנס נמשך שמונה ימים.

         

        ''

        תפילת "על הניסים... שעשית לאבותינו".

        כתב יד מאיטליה, המאה ה-18.

         

        ***

        עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת

        שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

         

        מדוע חוגגים שמונה ימים, למרות שבפך השמן היה שמן ליום אחד?

        משל לסוחר עשיר שנסע ליריד ואיתו שמונה שקיקים של מטבעות זהב.

        בדרך התנפלו עליו שודדים ושדדו  את כספו, אבל לא השגיחו בשקיק אחד, שנשאר אצלו.

        כשהגיע הנשדד אל הישוב הסמוך שכר מיד איכרים שירדפו אחרי הגזלנים, ונדר נדר:

        אם הקב"ה יציל את ממוני, אתן מעשר לצדקה.

        תפילתו התקבלה, אך כשבאו אליו גבאי הצדקה לגבות את המעשר, התעורר ביניהם דין ודברים:

        הסוחר טען שעליו לתת מעשר רק משבעת השקיקים שנגזלו ממנו והושבו אליו בדרך נס,

        אבל לא מן השקיק השמיני, שבו השודדים לא נגעו.

        הגבאים טענו לעומתו, שהוא חייב לתת מעשר גם מהשקיק השמיני,

        משום שבשקיק הזה נעשה לו עיקר הנס:

        אילו לא נשאר לו השקיק הזה, לא היה לו כסף לשכור אנשים,

        שירדפו אחרי השודדים ולא היה ביכולתו להציל אפילו פרוטה אחת

         

        כך גם בפך השמן:

        אילמלא הנס, היוונים היו מוצאים את פך השמן,

        ואזי לא היה שמן כלל שיחול בו הנס ויאיר שמונה ימים במקום יום אחד.

        ולזכר הנס הראשון הזה, שחולל את הנסים שבאו אחריו,

        אנו כוללים בין ימי הנסים גם את היום הראשון של חנוכה.

         

        ***

        בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאִי וּבָנָיו,

        כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל

        לְהַשְׁכִּיחָם תּורָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ...

         

        למה חוגגים את חנוכה בהלל ובהודאה בלבד, ואילו את פורים במשתה ובשמחה?

        משום שהיוונים זממו בעיקר להעביר את תורת ישראל מן העולם

        ולהשמיד את היהודים השמדה רוחנית.

        המן, לעומתם, ביקש להרוג ולאבד את היהודים בגופם.

        לכן חוגגים את חנוכה ברוחניות ואת פורים בגשמיות.

         

        ''

        בול לחנוכה

         

        ***

        לכל הימים הטובים שאנו חוגגים לזכר הנסים שנעשו לאבותינו

        יש קשר להתגברות האור על החושך.

        בנס יציאת מצרים נאמר - "ולכל בני ישראל היה  א ו ר במושבותם". (שמות י, כג)

        בנס פורים - "וליהודים היתה א ו ר ה  ושמחה". (מגילת אסתרח, טז)

        ובנס חנוכה - פך השמן, הדלקת הנרות


         

         

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 30/11/18, 14:21

          לאסקימואים יש 52 מילים בשביל שלג, מפני שהוא חשוב להם.
          צריכה להיות אותה כמות מילים גם בשביל אהבה.(מרגרט אטווד)

          האתר שלי:
          http://interget.co.i

           

          ''

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 29/11/18, 21:04

            הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" (הוצאת אלומות מבית דני ספרים)

            לסרטוני וידיאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

             

            ''

            יוסף חולם על השמש והירח ו-11 הכוכבים. ציור מהמאה ה-19

             

            וַיֹּאמֶר לוֹ: לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן, וַהֲשִׁיבֵנִי דָּבָר.

            וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן וַיָּבוֹא שְׁכֶמָה.

            וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וְהִנֵּה תוֹעֶה בַּשָּׂדֶה. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמוֹר: מַה תְּבַקֵּשׁ?

            וַיֹּאמֶר: אֶת אַחַי אָנוֹכִי מְבַקֵּשׁ - הַגִּידָה נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רוֹעִים. (לז, יד-טז)

             

            "וימצאהו איש, והנה תועה בשדה. וישאלהו האיש לאמור: מה תבקש?"

            "האיש" אינו אדם אחר, אלא יוסף עצמו הוא האיש, השואל בלבו:

            מה תבקש ועל מה אתה תועה בשדה החיים?

            הרשי"ל)

             

            ''

            יוסף נמכר לעבדות. גוסטב דורה, המאה ה-19

             

            ***

            וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּיבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם. (לז, ב)

             

            אחד מגדולי הצדיקים שלח את תלמידו לשהות בפונדק בכפר קטן

            בלי לומר לו מה מטרת הנסיעה.

            הגיע התלמיד לפונדק ושאל את בעל המקום אם האוכל אצלו כשר.

            שמע זאת אחד האורחים בפונדק ואמר לתלמיד:

            יהודי! לפני שאתה בודק בשבע עיניים מה שנכנס לפיך, בדוק נא קודם מה שיוצא מפיך - 

            דיבה ולשון הרע ושיחות בטלות.

            הבין אותו תלמיד מדוע שלח אותו הצדיק אל הכפר, ומאותו יום נזהר מלדבר רעות באנשים.

             

            וחרז הרהמצ"ז:

            לשון הרע ודיבה - שנואים על הקב"ה.

             

            ''

            אחיו של יוסף מוכרים אותו לישמעאלים. ציור מהמאה ה-18.

             

            ***

            וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה. וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה

            שַׂר הַטַּבָּחִים, אִישׁ מִצְרִי, מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִידֻהוּ שָׁמָּה.

            וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ.

            וַיְהִי בְּבֵית אֲדוֹנָיו הַמִּצְרִי, וַיַּרְא אֲדוֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ,

            וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶתאוֹתוֹ. וַיַּפְקִידֵהוּ עַל בֵּיתוֹ, וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ. (לט, א-ד)

             

            חז"ל אמרו: "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין" (מסכת תענית ח, ב) -

            כדי להצליח יש לשמור על הפרטיות ולהישמר מלנקר עיניים. רמז לכך בפסוק זה:

            "ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח" -

            בתוך המילה "מצליח" תמונה המילה "צל", משמע:

            ההישארות בצל וההסתייגות מפרסום וממשיכת תשומת לב, הן המפתח להצלחה.

            כי הצלחה מנין? מדבר הסמוי מן העין.

            (הרהמצ"ז)

             

            ***

            לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ. (לז, יד)

             

            כשעלה הרבי מגור לירושלים כעסו עליו קנאי העיר

            משום שהוא מקרב אליו גם אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות.

            ענה להם הרבי: הרבה דברים חדשים ראיתי בארץ ישראל,

            וביניהם גם גמלים. למדתי שהגמלים רואים את הדבשות של אחרים -

            ולא את הדבשות של עצמם.

             

            ''

            יוסף לאחר שהוצא מהבור נמכר לישמעאלים.

            יוהן פרידרך אוברבק, המאה ה-19.

             

            ***

            וַיַּעֲזוֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנוֹס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. (לט, יב)

             

            עם הארץ דרש בבית הכנסת על פרשת השבוע והפליג בשבחו של יוסף הצדיק,

            שעמד באומץ מול אשת פוטיפר שניסתה ללכוד אותו ברשת החטא:

            היא תפסה אותו בבגדו, אבל הוא השאיר את הבגד בידה ונס החוצה.

            שוו נא בנפשכם, התלהב הדרשן, מתי יוסף האמיץ חמק מחוץ לבית בלי כסות לעורו?

            בפרשת וישב, בעיצומו של החורף הקר...

             

            ''

            בניו של יעקב מראים לו את כתונת הפסים של יוסף.

            ז'אן ז'אק פורטי, המאה ה-18.

             


            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום חמישי, 29/11/18, 13:02


              ''

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום רביעי, 28/11/18, 16:11

                 

                ''

                 

                סקירת פסקי דין חדשים מעניינים על דיני משפחה
                של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים

                 

                מאת עו"ד בני דון-יחייא

                 

                רשימה זו מופיעה באתר החדש שלי:

                http://interget.co.il/

                 

                לרשימות נוספות ולחומר מגוון אתן ואתם מוזמנות

                ומוזמנים לבקר באתר וכן לשתף רשימה זו.

                ''


                בית המשפט קבע כי לאלמנה זכויות ברכוש

                שהיה רשום רק על שם בעלה בשל "הלכת השיתוף"

                ביניהם שהתגבשה ב-50 שנות נישואין

                פסק דין מיום 15.8.18 של בית המשפט למשפחה בירושלים

                אדם הלך לעולמו והותיר אלמנה ושני ילדים מנישואיו הקודמים. הוא לא השאיר צוואה, ולכן לפי חוק הירושה האלמנה יורשת מחצית מעזבונו ושני ילדיו יורשים את המחצית השנייה בחלקים שווים ביניהם. התביעה נסובה על טענת האלמנה כי היא זכאית כאשתו למחצית רכושו של בעלה הרשום על שמו בלבד, ובנוסף היא זכאית למחצית השנייה של הרכוש בהיותה יורשת.

                 

                רכושו של בעלה הרשום על שמו בלבד, ובנוסף היא זכאית למחצית השנייה של הרכוש בהיותה יורשת.

                 

                הזוג נישא בשנת 1962 ולכן חלה עליהם "הלכת השיתוף", שלפיה רכוש הנצבר במהלך הנישואין נחשב למשותף ללא קשר לרישום הפורמלי שלו. מדובר בחזקה חוזית שעיקרה הסכם משתמע בין הצדדים, שלפיו הם שותפים שווים ברכוש.

                 

                עם השנים התעצמה חזקת השיתוף: די בהוכחת מינימום של חיים משותפים תחת קורת גג אחת ללא קרע או פירוד ממשי בין בני הזוג. נטל הראיה עבר אל הטוען לשלילת השיתוף. גם מעגל הנכסים הנכלל בגדר החזקה הלך וגדל, והדעה המקובלת בפסיקה היא כי אף נכסים עסקיים, ולעיתים גם נכסים מלפני הנישואין, ייחשבו למשותפים.

                 

                השופט פלקס החיל בפסק דין זה את חזקת השיתוף משום שבני זוג חיו ביחד יותר מ-50 שנה. הוא דחה את טענת ילדי המנוח כי הזוג היה על סף גירושין משום שהטענה לא הוכחה. השופט הוסיף כי גם אם יחסו של המנוח כלפי האלמנה היה טעון שיפור, או שמערכת היחסים שביניהם התערערה, אין בכך כדי לשלול את השיתוף.

                 

                                                                                         ***

                 

                בפסק הדין נסקרה מטרת הלכת השיתוף שנועדה לקדם כמה תכליות חברתיות. תכלית אחת: הכרה בחיי נישואין כחיי שיתוף. הנישואין מושתתים על יחסים מתמשכים של אהבה ונאמנות, אמון הדדי, שיתוף פעולה ותמיכה הדדית. הם אינם רק שותפות במישור האישי אלא גם שותפות כלכלית.

                 

                תכלית שנייה: קידום השוויון בין בני הזוג. התפיסה היא כי תרומת שני בני הזוג לרווחת המשפחה שווה, וכל אחד תורם בדרכו לקיומם, לשימורם, לשגשוגם ולפיתוחם של חיי הנישואין המשותפים.

                 

                תכלית שלישית: הענקת ביטחון כלכלי לבני הזוג לאחר פירוק הקשר כדי לאפשר לכל אחד מהם לעמוד ברשות עצמו.

                 

                                                                                          ***

                 

                השופט פלקס דחה את טענת ילדי המנוח כי האלמנה השתהתה בהגשת תביעתה למחצית הרכוש עד לאחר פטירת בעלה ובכך ויתרה על זכותה על פי הלכת השיתוף. "ויתור על זכויות מכוח חזקת השיתוף צריך להיות מפורש, ומקום שבו לא היתה כל סיבה לבן הזוג להגיש תביעה הרי שאין לראות באי הגשתה משום ויתור".

                 

                סוף דבר: השופט פסק כי מכוח הלכת השיתוף זכאית האלמנה למחצית הזכויות בדירות שעל שם המנוח, ואילו במחצית האחרת היא יורשת מחצית. לכן יש לרשום שלושה רבעים מהזכויות בדירות על שם האלמנה. כך גם נפסק באשר לכספי העיזבון.

                 

                (תמ"ש 41842-11-16, השופט נמרוד פלקס)



                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום רביעי, 28/11/18, 13:28

                   

                   https://www.youtube.com/watch?v=sK5DPdWJBX0&feature=youtu.be

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום רביעי, 28/11/18, 12:59

                    https://www.youtube.com/watch?v=nBhxMXc7Tyo&feature=youtu.be

                     

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שני, 26/11/18, 16:34

                       

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שישי , 23/11/18, 14:24

                        אם אתם רוצים שבן הזוג שלכם
                        יקשיב לכל מילה שאתם אומרים - דברו מתוך השינה.

                        אתן ואתם מוזמנות ומוזמנים לאתר שלי:
                        http://interget.co.il

                         

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום חמישי, 22/11/18, 21:03

                           

                           

                           

                           

                          הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" (הוצאת אלומות מבית דני ספרים)

                          לסרטוני וידיאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

                           

                          ''

                          יעקב מחבק את תאומו עשו. פרנצ'סקו הייז, המאה ה-19

                           

                          וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.

                          וַיַּרְא כִּי לֹא יָכוֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ, וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ.

                          וַיֹּאמֶר: לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל:

                          כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלוֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים - וַתּוּכָל. (לב, כה-כט)

                           

                          "איש" בהיפוך - "שיא".

                          אדם נמצא בשיאו בעת שעליו להיאבק עם מי שקם עליו כשהוא לבדו ואין מי שיתמוך בו.

                          יעקב אבינו עמד במאבק זה:

                          הוא לא שיחרר את המלאך עד שבירך אותו כדרישתו של יעקב:

                          "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל, 

                          כי שָׂרית עם אלוהים ועם אנשים - ותוכל" (לב, כט).

                          (הרשב"ד)

                           

                          ''

                          יעקב נאבק במלאך. רמברנדט, המאה ה-15

                           

                          ***

                          כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּיו

                          וְלא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אוֹתָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם. (לו, ז)

                           

                          כך מספר הפסוק על התאומים יעקב ועשו.

                          שני האחים לא הסתדרו ביניהם משום שרכושם היה ר ב:

                          כל אחד מהם רצה להיות הרב, המוביל והמחליט -

                          ועל משרה זו הם רבו...

                          (הרהמצ"ז)

                           

                          ''

                          יעקב והמלאך. גוסטב דורה, המאה ה-19

                           

                          ***

                          וַיְצַו אוֹתָם לֵאמוֹר:

                          כֹּה תֹאמְרוּן לַאדוֹנִי, לְעֵשָׂו: כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב,

                          עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה.

                          וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר,צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה.

                          וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדוֹנִי, לִמְצוֹא חֵן בְּעֵינֶיך. (לב,ד-ה)

                           

                          "למצוא חן בעיניך" - ראשי תיבות ח ל ב.

                          יעקב ידע לקיים את האמור בשיר השירים: "דבש וחלב תחת לשונך" (ד, יא),

                          אך בחוכמתו הבין כי לאמירה רכה ישלצרף גם מנחה.

                          (הרשי"ל)

                           

                          ''

                          פגישת שני האחים, יעקב ועשו. ציורו של ווטס, המאה ה-19

                           

                          ***

                          וַיֹּאמֶר: אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ  -

                          וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה. (לב, ט)

                           

                          כך אמר יעקב שחשש כי עשו יפגע בו ובמשפחתו ובאנשיו

                          ולכן חילק את משפחתו ואת שאר האנשים שבאו איתו לשני מחנות.

                           

                          המילה וְהִכָּהוּ נקראת אותו דבר משמאל לימין.

                          רמז לכך, שכאשר מכים ופוגעים ביהודים -

                          יהיה מי שיכה בחזרה את הפוגעים והם יקבלו את עונשם.

                           

                          ''

                          יעקב ועשו. יוליוס שנור פון קרסלספלד, המאה ה-18

                           

                          ***

                          וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ

                          וַיִּפוֹל עַל צַוָּארָיו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ. (לג, ד)

                           

                          שני האחים בכו. 

                          הבכי של יעקב מובן: הוא הצטער על המנחה הגדולה שנתן לעשו

                          כדי לפייס אותו על שגנב ממנו את הבכורה.

                          אבל למה עשו בכה?

                          משום שאת המנחה שלח יעקב בידי שליחים,

                          ועשו ידע כי כששולח אדם מתנות על ידי אחרים -

                          חלקן בוודאי נשאר בידיהם ולא מגיע ליעד.

                           

                           

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS