כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום חמישי, 9/8/18, 11:18

     

    ''

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום רביעי, 8/8/18, 14:59


       

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום רביעי, 8/8/18, 13:56

         

         

        ''

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שני, 6/8/18, 13:57

           

          ''

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום ראשון, 5/8/18, 15:06

             

            ''

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שישי , 3/8/18, 14:20

              היו עצמכם. כל השאר כבר תפוסים.
              (אוסקר ויילד)

               

              האתר שלי:
              http://interget.co.il/

               

              ''

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום חמישי, 2/8/18, 20:40

                הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" (הוצאת אלומות מבית דני ספרים).

                לסרטוני וידיאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

                 

                ''

                ירושלים בציור מהמאה ה-18

                 

                כִּי ה' אֱלוֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה...

                אֶרֶץ חִיטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִימּוֹן.

                אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצוֹב נְחוֹשֶׁת. (ח, ז-ט)

                 

                "ארץ אשר אבניה ברזל":

                חכמים אמרו: אל תקראו "אבניה" אלא "בניה" (מסכת תענית ד, א).

                 בזכות הבנים הנחושים כברזל, שמסרו את נפשם על קיום הארץ והמדינה,

                האימהות והאבות חיים כאן.

                 (האידנ"א)

                 

                ''

                משה ולוחות הברית. ציור מהמאה ה-17

                 

                ***

                וְעַתָּה, יִשְׂרָאֵל, מָה ה' אֱלוֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ?

                כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלוֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ

                וְלַעֲבוֹד אֶתָ ה' אֱלוֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ...

                וּמַלְתֶּם אֵת עוֹרְלַת לְבַבְכֶם, וְעוֹרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד. (י, יב-טז)

                 

                "לא תקשו עוד" - אל תתעקשו להקשות כל כך הרבה קושיות,

                כדרכם של בני ישראל מאז ומתמיד.

                 ומי החל בכך? האדם הראשון, שה' שאל אותו:

                "אי הבל אחיך?" (בראשית ד, ט ) ותשובתו היתה: "לא ידעתי, השומר אחי אנוכי?"...

                 (הרשי"ל)

                 

                ***

                וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם -

                וְשָׁמַר ה' אֱלוֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ. (ז, יב)

                 

                "והיה עקב תשמעון" – כל מצווה ומצווה שאדם עושה,

                עליו לעשותה כאילו היא המצווה האחרונה בסוף בחייו - בעקב.

                באופן זה הוא יקיים את המצווה הזאת בדחילו ורחימו, כשכל כולה לשם שמיים.

                (הבעל שם טוב)

                 

                ***

                וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה. (ח, יג)

                 

                כסף שווה בגימטריה 160, בדיוק כמו ההבדל

                בין "רצוי" (306) ל"מצוי"(146)  - 160.

                 

                ''

                ספר ברכת המזון. אמשטרדם, המאה ה-18

                 

                ***

                נָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. (יא, טו)

                 

                רבי דוד מללוֹב

                אמר לבעל עגלה אחד, שהִרבה להצליף בסוסו:

                דע כי לאחר מאה ועשרים יתבע אותך הסוס לדין בשמיים.

                 האם לא תתבייש אז לעמוד לדין עם סוס?

                 

                ''

                "ואספת דגנך".

                מטבע לחגים, 2004-תשס"ה.

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום חמישי, 2/8/18, 16:17

                   

                  ''

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום חמישי, 2/8/18, 14:23

                     

                    ''

                     

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום חמישי, 2/8/18, 12:48

                      ''

                       

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום רביעי, 1/8/18, 12:59

                        ''

                         

                        סקירת פסקי דין חדשים מעניינים על דיני משפחה

                        של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים

                         

                        מאת עו"ד בני דון-יחייא

                         

                        רשימה זו מופיעה באתר החדש שלי:

                        http://interget.co.il/

                         

                        לרשימות נוספות ולחומר מגוון אתן ואתם מוזמנות

                        ומוזמנים לבקר באתר וכן לשתף רשימה זו.

                         

                         

                        ''


                        מתי זכאית אישה למדור ספציפי בדירת הצדדים

                        החלטה מיום 27.3.18 של בית הדין הרבני בנתניה

                         


                        כאשר מגיש בעל לביהמ"ש למשפחה תביעה למכירת דירת הצדדים (הקרויה גם תביעה לפירוק שיתוף), אין לאישה הגנה נגד התביעה. אבל היא תוכל לנסות ולמנוע את מכירת הדירה אם תגיש לביה"ד הרבני תביעה לשלום בית ורצוי גם תביעת מזונות, ותעתור למתן "צו למדור ספציפי" (שנקרא גם "מדור ייחודי") בדירה.

                         

                        משמעות סעד זה, אם הדיינים יעניקו אותו, היא שלאישה זכות לגור בדירת הצדדים דווקא, ולא בדירה שכורה. הצו הרבני מונע מביהמ"ש למשפחה להורות על מכירת הדירה.

                         

                        ההחלטה בתיק זה נסובה על צו למדור ייחודי שנתן ביה"ד בשנת 2013 במסגרת תביעה לשלום בית שהגישה האישה. חודש לאחר מכן הגיש הבעל לביה"ד תביעת גירושין. בדרך כלל מגישה האישה לביה"ד גם תביעת מזונות, וכחלק ממנה עותרת למתן צו למדור ספציפי. זכותה לכך מעוגנת במשפט העברי הקובעת שלא מוציאים אישה "מנווה יפה" (שהיא דירת המגורים) ל"נווה שאינו יפה", שהיא דירה בשכירות. לעיתים נוקטים בתי הדין הרבניים במונחים "הנווה הטוב" לעומת "הנווה הרע".

                         

                        במקרה הזה הגישה האישה את תביעתה למזונות לביהמ"ש למשפחה, ובכל זאת הוציא ביה"ד צו למדור ספציפי במסגרת תביעתה לשלום בית, דבר שאינו קורה תכופות. הנימוק של ביה"ד היה כי לצורך הדיון בהיתכנות לשלום בית, על הצדדים להמשיך לגור בדירתם, על פי המינוח המקובל בבתי הדין: "אם אין בית - אין שלום בית".

                         

                        ***

                         

                        ביה"ד הרבני קיבל את בקשת הבעל לבטל את הצו למדור ייחודי משום שהגיע למסקנה שהנישואין הגיעו לקיצם: אין יחסי אישות בין הצדדים שנים רבות. האישה נעלה את חדר השינה תקופה ארוכה, דבר המגדיר אותה כמורדת או כספק מורדת. חיי הצדדים מתנהלים במריבות שנים רבות, הכוללות גידופים והשפלות. ביה"ד מצא כי לאישה יד ורגל במריבות האלה, כי הבית מתנהל באופן כושל "ובחוסר סדר ברמות קיצוניות", כי האישה מכפישה את בעלה ומטילה בו דופי שלא הוכח אשר יש בו כדי להאשימו בפלילים ולסבכו בישיבה בכלא.

                         

                        עוד נאמר בהחלטה כי גם אם האישה צודקת בכל האשמותיה נגד בעלה, כולל שלא היה נאמן לה, ביה"ד משוכנע כי כיום האישה אינה חפצה בו, ו"הצדדים אינם רוצים זה את זה, מואסים זה בזה ומורדים זה על זה".

                         

                        הדיין פרדס הזכיר את דבריו של רבנו ירוחם, מגדולי הפוסקים, שכאשר בני הזוג אינם חפצים זה בזה, מחייבים את בן הזוג המעגן בגירושין. האישה אינה זכאית לעכב את סידור הגט בנסיבות אלה, קבע הדיין, כשהעמדה הברורה של שני הצדדים היא שאין כל אופציה לשלום בית.

                         

                        פוסקי ההלכה נחלקים בענין דבר שאין בו דין חלוקה: האם שותף יכול לדרוש משותפו לפרק את השותפות ולקבל את חלקו, או שמא הפירוק ייעשה רק בהסכמת שניהם. מחלוקת זו עוסקת בשותפות ללא הגבלת זמן.

                         

                        בתיק הזה, כתב הרב פרדס, "בני זוג שקנו דירה על מנת לדור בה בזמן נישואיהם, הרי ששותפותם בה היא שותפות המוגבלת לזמן - תקופת הנישואין - אף שלא אמרו זאת והיתנו כך בפירוש. כאשר מסגרת הנישואין מסתיימת בפועל, על ידם או על פי פסיקת ביה"ד, יש לראות בסיום זה כזמן המסיים את השותפות".

                         

                        ועוד כתב הרב פרדס: "שותפות של בני זוג בדירתם לא נועדה אלא לקיום חיי משפחה תקינים, כדי שיחיו באהבה ואחווה, שלום ורעות. זוהי תכליתה ומטרתה של השותפות. אשר על כן, אם נולדה ביניהם קטטה ושנאה, נמצא שחל קלקול בעיקרה של השותפות שלא ניתן להמשיכה. במצב זה כתב החזון איש כי שומעים לאותו צד שרוצה לחלוק".

                         


                        בסיום ההחלטה נאמר כי בשותפות בין איש לאשתו, כאילו נקבע מראש שהשותפות נמשכת כל עוד הם יכולים לגור יחד, "אבל אם נוצר מצב של מאיסות, ובית הדין משוכנע שנוצר מצב בלתי הפיך שהחיים בכפיפה אחת בלתי נסבלים, כי אז יש אומדנא ברורה שנחשב כאילו כלה זמן השותפות, וכל צד רשאי לדרוש את פירוק השותפות".

                         

                        (תיק ‏967275/3, הדיין הרב שניאור פרדס)



                         

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שני, 30/7/18, 13:38

                          ''

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS