כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום רביעי, 4/4/18, 20:38

    אתם מוזמנים לבקר באתר החדש שלי http://interget.co.il/

     

    ''

    חיל פרעה ופרשיו נכנסים לים סוף.

    ציור קיר מהמאה ה-17  בכנסיה ברוסיה.

     

    אֲחַלֵּק שָׁלָל. (שמות טו, ט)

     

    המצרים רצו לגזול מבני ישראל שלל. שלל מהו ?

    "שמחה לחסר לב" (משלי טו, כא).

    (הרהמצ"ז)

     

    ***

    ה' יִלָּחֵם לָכֶם - וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן. (יד, יד)

     

    כך אומר הקב"ה לבני ישראל אחרי שיצאו ממצרים, 

    התקרבו לים סוף וחששו מהמצרים הרודפים אחריהם:

    "וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם - ויראו מאוד".

     

    ואז החלו אבותינו להתלונן על ריבונו של עולם :

    "מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים... כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר".

     

    הגיב הקב"ה ואמר להם: "אתם תחרישון" -

    זה לא הזמן להתלונן ולהתפלל לישועת שמיים, זה הזמן למעשים.

    ואת משה הוא מצווה: "דבר אל בני ישראל - וייסעו!"

     

     

     

    ''

    קריעת ים סוף. ציור מהמאה ה -19

     

    ***

    אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמוֹר

    אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. (טו, א)

     

    השירה הזאת, שירת הים, התרוננה לאחר שים סוף נבקע לשניים:

    "ויט משה את ידו על הים... וישם את הים לחורבה - וייבקעו המים" (יד, כא).

     

    מדוע צריך להתפעל מהנס של קריעת ים סוף כדי שבני ישראל יעברו בו ויינצלו מהמצרים שרדפו אחריהם -

    הרי גם ים רגיל, לא קרוע, מעורר התפעלות וגם עליו יש לומר "מה רבו מעשיך ה' "?

     

    על השאלה הזאת ניתן להשיב במשל על פסל נפלא שפיסל סוס הנראה אמיתי לגמרי, כאילו הוא חי ונושם.

    הציב הפסל את הסוס בכיכר העיר והמתין להתפעלותם של התושבים.

    אבל האנשים חלפו על פני הפסל אדישים לגמרי.

     

    חזר הפסל לביתו וסיפר על אכזבתו לאשתו.

    אמרה לו: הפסל המושלם שלך נראה כל כך אמיתי ולכן אנשים לא נותנים את דעתם עליו

    כי ישנם עוד סוסים ברחובות העיר, והסוס המפוסל שלך נראה להם כאחד מהם.

    אבל זאת תעשה: בקע את הסוס לשניים ותציב בכיכר את שני חלקי הפסל -

    ואז תראה שכל העוברים ושבים יעצרו ויתפעלו מעבודת האמנות הנפלאה שלך.

     

    כך זקוק האדם להתערבות השמיימית של קריעת ים סוף לשניים

    כדי להתפעל מכוחו של הקב"ה וממעשיו בניהול העולם.

     

    ''

    חציית ים סוף.

    ציור קיר בבית הכנסת בדורה ארופוס, סוריה, המאה ה-3.

     

    ***

    במסכת סנהדרין בגמרא מסופר:

    "באותה שעה (של קריעת ים סוף) ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה.

    אמר להם: מעשי ידי טובעים בים - ואתם אומרים שירה לפני?"

     

    יש מפרשים, שבמילים "מעשי ידי" התכוון הקב"ה לבני ישראל שעמדו לטבוע בים סוף,

    אבל יש הסבורים כי הכוונה היא לחיילים המצרים ש"צללו כעופרת במים אדירים",

    והדברים תואמים את הגישה ההומנית היהודית,

    הבאה לביטוי בפסוק במגילת משלי: "בנפול אויבך אל תשמח".

     

    זו הסיבה שבתפילה בשביעי של פסח לא אומרים בשלמותה את תפילת הלל, 

    שהיא תפילת הודיה ושמחה, אלא רק "חצי הלל".

    במדרש הסבירו זאת: "בשביל שמתו בו המצרים".

     

    ''

    לפני הכניסה לים סוף.

    ציורו של ניקולא פוסן, המאה ה-17.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום רביעי, 4/4/18, 13:24

       

       

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום רביעי, 4/4/18, 10:24

        ''

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שלישי, 3/4/18, 23:06

           

          אתם מוזמנים לבקר באתר החדש שלי http://interget.co.il/

           

          ''

          שלמה המלך מלמד תורה.

          מתוך מחזור רוטשילד, איטליה המאה ה-15.

           

          דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ. (ד, יא)

           

          במדרש אמרו: 

          "כל האומר דברי תורה ברבים, יהיו ערבים לשומעיהם כדבש וחלב" (שיר השירים רבה ד,יא).

          דבש, חלב– ראשי תיבות "דברים חדשים":

          על הדרשנים לחדש לקהל מאזיניהם מדרשה לדרשה רעיונות והגיגים, ברוח הפסוק:

          "וישן מפני חדש תוציאו" (ויקרא כו, י) - ולא לחזור על דברי התורה מאשתקד.

          (הרהמצ"ז)

           

          ''

          שלמה המלך מקבל את מלכת שבא בארמונו

           

          ***

          שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמה. (א, א)

           

          בשבת חול המועד פסח קוראים בבתי הכנסת את שיר השירים -

          מגילת האביב המתאימה לעונה זו של השנה.

          במגילה מופיע הפסוק הידוע:

          "הגשם חלף הלך לו, הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו".

           

          את המגילה כתב, לפי המסורת, שלמה המלך, שכתב גם את מגילות משלי וקוהלת.

          במדרש שאלו: "איזה מהמגילות כתבת שלמה תחילה?

          את שיר השירים, שכן דרך ארץ כשאדם נער - אומר דברי זמר,

          הגדיל - אומר דברי משלים, הזקין - אומר הבל הבלים"

          (הפסוק הידוע במגילת קוהלת: "הבל הבלים הכל הבל").

           

          ''

          שיר השירים מצויר.

          מתוך מחזור רוטשילד, איטליה המאה ה-15.

           

          ***

          הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה. עֵינַיִךְ - יוֹנִים. (א, טו)

           

          עיני עם ישראל משולות לעיני יונה.

          טבעה של היונה, שגם בעת שהיא עפה

          היא מפנה מידי פעם את ראשה לאחור לכיוון הקן שעזבה.

          כך גם היהודי: ככל שיתרחק מקנו במעשיו ופיסית -

          תמיד משהו ימשוך אותו למקור, לקן, והוא יחשוב עליו בערגה.

           

          ''

          המלך שלמה לעת זקנה. ציור מהמאה ה-19

           

          ***

          יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה:

          הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ -

          כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה. (ב, יד)

           

          אי אפשר לעמוד על טיבו של אדם

          לפי התנהגותו כשהוא נמצא בחברה, בין אנשים.

          כדי לבחון את פנימיותו של האדם, יש לראות איך הוא מתנהג "בסתר",

          בחדרי חדרים, כשאיש אינו רואה אותו

           

          ***

          אִם לא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים -

          צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים. (א, ח)

           

          כשרוצים להכיר את אישיותה האמיתית של אישה -

          "צאי לך בעקבי הצאן": צאו ובחנו את ילדיה.

          התבוננו איך היא גידלה אותם, איזה חינוך נתנה להם, לאיזה טיפול הם זכו,

          ומתוך בחינת הילדים תשתקף דמותה הנכונה של אמם.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שלישי, 3/4/18, 13:39

            ''

            סקירת פסקי דין חדשים מעניינים על דיני משפחה

            של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים

            מאת עו"ד בני דון-יחייא

            רשימה זו מופיעה באתר החדש שלי: 

             

                                                                                                               http://interget.co.il/

            לרשימות נוספות ולחומר מגוון אתן ואתם מוזמנות

            ומוזמנים לבקר באתר וכן לשתף רשימה זו.  

             

             

            ''

            נקבעו הסדרי ראייה לאם לא ביולוגית

            שנפרדה מבת זוגתה שילדה את הילדים

            החלטה מיום 8.1.18 של בית המשפט למשפחה בחיפה

             

            ביהמ"ש הורה על "כינון הסדרי ראייה" בין הנתבעת, בת הזוג לשעבר של התובעת, לבין בנה הביולוגי של התובעת, שנולד מספר חודשים לאחר פרידת בנות הזוג. לתובעת בן ביולוגי נוסף, שנולד בתהליך הפריה במהלך הקשר בין הצדדים, ובן זה אומץ על ידי הנתבעת.
            לבקשת הנתבעת, שהיא האם הלא ביולוגית, החליט ביהמ"ש כי טובת שני הילדים מחייבת קשר ביניהם לבין הנתבעת כדי להמשיך את "הסיפור המשפחתי" שאליו נולדו הילדים וכדי לממש את הזכות ל"אחאות "בין הילדים.
            בנות הזוג חיו ביחד. אחת מהן ילדה ילד בהליך הפרייה שאליו שתיהן פנו ביחד. הן רכשו מספר מנות של תרומת זרע מתורם אחד. לאחר מכן החלו השתיים בתהליך הפרייה נוסף. בין לבין נאלצה האישה שלא ילדה לעבור ניתוח לכריתת רחמה. לאחר מכן הרתה השנייה וילדה בן נוסף. הלידה היתה אחרי הפרידה. 
            במהלך ההיריון השני הגישו השתיים בקשה משותפת לאימוצו של הילד הראשון על ידי השנייה. צו האימוץ ניתן לאחר הפרידה.
            ההחלטה נסבה על תביעת האם הביולוגית לקבוע כי המשמורת בילד הבכור תהיה לה בלבד וכי הנתבעת – בת זוגתה לשעבר – לא תהיה רשאית לפגוש את הבן השני.
            השופטת כתבה כי השאלה שמחלוקת היא שאלת טובת הילד הקטן בהקשר של מפגשים בינו לבין מי שהיתה בת הזוג של אימו, ולכן מינתה פסיכולוג שיגיש לה חוות דעת בנושא. מסקנתו היתה כי לצורך התפתחותו התקינה של הילד, טובתו לגדול עם שתי דמויות הוריות – שתי בנות הזוג לשעבר, כפי שגדל אחיו הבכור וכפי שתוכנן בין שתי הנשים לפני לידתו. הפסיכולוג כתב כי יש לתת גושפנקא, הלכה למעשה, לסיפור המשפחתי והוסיף כי המלצתו חשובה גם בהיבט האחאות שבין שני הילדים.  
            עוד הוסיף המומחה כי יש לעשות זאת בהדרגה ובהדרכה של גורם טיפולי מוסמך. חוות הדעת של הפסיכולוג והמלצתו נתמכה בתסקיר של עובדת סעד.
            ביהמ"ש החליט לאמץ את מסקנת המומחה וקבע כי טובת הילד הקטן מחייבת קיום קשר בינו לבין הנתבעת כדי להמשיך את "הסיפור המשפחתי" שאליו נולד, קשר "שיהווה גורם חוסן עבור שני הקטינים ויתרום להתפתחותם התקינה".
            עוד הוסיפה השופטת כי הצדדים יצרו מציאות חיים מסוימת ויש לבחון את טובת הילדים ביחס לאותה מציאות. "הן תיכננו יחד ופעלו להרחבת משפחתן מתוך רצון לגדל יחדיו מספר ילדים משותפים אשר להם שתי אימהות וכאשר ידוע שאחת מהן אינה יכולה ללדת. הצדדים רקמו את משפחתן והרחבתה יחדיו, הרו יחד, ולפני לידת הילד השני הבן הבכור גדל בתחושה כי משפחתו הכוללת מתרחבת". 
            אומנם אין מדובר בענייננו בשאלת הורות במובנה הגרעיני הקלאסי, הוסיפה השופטת גורביץ, "אך לא ניתן להתעלם מהמגמה לפיה פני המשפחות בכל העולם משתנים".
            השופטת הגיעה למסקנתה גם מתוך היבט אחר, חוזי: בין הצדדים נוצר הסכם הורות, אף כי לא בכתב, כי הן יביאו לעולם שני ילדים (אם כי רק אחת מהן תוליד אותם) שיגדלו עם שתי דמויות משמעותיות לחייהם.
            השופטת אישררה את החלטתה הקודמת, שקבעה כי זמני השהות של הבן הבכור יהיו שווים בין שתי הנשים. לגבי הילד הקטן קבעה כי גורמי הרווחה יתחילו בהליך של יצירת קשר בינו לבין הנתבעת במסגרת מרכז הקשר בליווי ובהדרכה של אנשי מקצוע.
            (תיק 68463-01-17, השופטת הילה גורביץ שינפלד)

             

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שישי , 30/3/18, 14:20

              הבעיה אחרי ליל הסדר היא קילו נאה, קילו יאה.
              (יעקב פרוינד)

              אתן ואתם מוזמנות ומוזמנים לבקר באתר החדש שלי: http://interget.co.il/

               

              ''

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שישי , 30/3/18, 13:06

                אתם מוזמנים לבקר באתר החדש שלי http://interget.co.il/

                 

                ''

                שולחן הסדר.    הגדה מאוקריאנה, המאה ה-19

                 

                מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?

                 

                 מיד אחרי "הא לחמא עניא" ההגדה פותחת בשאלות: "מה נשתנה"?

                 ללמדנו כי האדם חופשי באמת רק כאשר הוא שואל ומקשה,

                 כשבוערת בו סקרנות תמידית.

                 כאשר סימן שאלה מרחף באוויר, ולא סימן קריאה –

                 רק אז רוחו של האדם חופשייה.

                 כי במקום בו אין עוררין - לעולם לא יהיה האדם בן חורין.

                 (הרהמצ"ז)

                 

                ***

                הפיזיקאי היהודי איזידור ראבי, זוכה פרס נובל,

                אמר כי בזכות אמו היה למדען - בלי שהיא התכוונה לכך כלל. 

                איך זה קרה? סיפר הפיזיקאי:

                כל האימהות היהודיות בברוקלין נהגו לשאול את ילדיהן:

                מה למדת היום בבית הספר?

                רק אמא שלי תמיד שאלה אותי: איזי, שאלת שאלה טובה היום?

                 

                ''

                הכנות לפסח. הגדת הזהב, ספרד המאה ה-14

                 

                ***

                בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מְמִצְרַיִם.

                 

                בדרך כלל מתקיימת באנשים רק תחילתו של משפט זה:

                בכל דור ודור חייב אדם...

                 

                ***

                וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ.

                 

                יש אומרים שהמילה "והיא" מתייחסות לנשים,

                העומדות על הרגליים שבועיים לפני החג...

                 

                ''

                מנהגי חג הפסח. הגדת ליבורנו, איטליה, המאה ה-19

                 

                ***

                וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל - אַתְּ פְּתַח לוֹ.

                 

                למה כתוב בלשון נקבה - "את"?
                כי עיקר חינוך הילדים מוטל על האם.

                 

                ''

                ליל הסדר. תחריט מהמאה ה-19

                 

                ***

                ולָבָן בִּיקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל .

                 

                הגיבור החשוך בהגדה קרוי  ל ב ן.

                אבל אם מנערים והופכים את מעמיד הפנים, המתחזה לאדם טהור וזך -

                מקבלים אותו כמות שהוא:  נ ב ל.

                לבן נקרא גם לבן הארמי, וגם כאן אם נהפוך את הארמי נקבל רמאי.

                 

                ''

                שפוך חמתך.

                הגדה מצוירת מגרמניה, המאה ה-15.

                 

                ***

                בספר שמות (יב, יח) נאמר: "בערב תאכלו מצות".

                בערב - מלשון ערבות ונועם.

                יש לאכול את המצה מתוך תחושה של ערבות ומתיקות

                (מההגדה של הרב שי פירון).

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום חמישי, 29/3/18, 20:34

                  אתם מוזמנים לבקר באתר החדש שלי http://interget.co.il/

                   

                  ''

                  סדר פסח. מתוך הגדה, גרמניה המאה ה-18

                   

                  כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל.

                   

                   בערב פסח לפנות ערב נכנס יהודי אל הרב ושאל 

                  אם הוא יכול לצאת ידי חובת ארבע כוסות בחלב.

                  אתה חולה? שאל אותו הרב.

                  אני בריא, השיב היהודי, אבל היין יקר בשבילי השנה.

                  הרב הסביר לו שעל פי הדין אפשר לצאת ידי חובה גם בחלב, ומיד תחב לידו שטר כסף.

                  סירב האיש לקבל את הכסף ואמר שלא בא לבקש נדבה, אלא לשאול שאלה בלבד.

                  אבל לאחר שהרבי אמר לו כי הוא נותן לו את הכסף כהלוואה, נעתר היהודי וקיבל.

                  לאחר שהאורח הלך, שאלה הרבנית את הרב:

                  למה נתת לו שטר כל כך גדול, הרי ליין בשביל ארבע כוסות מספיק הרבה פחות?

                  השיב לה בעלה, שלפי השאלה ששאל האיש, 
                  אם הוא יכול לצאת ידי חובת ארבע כוסות בחלב, 
                  אפשר היה להבין מיד, כי מלבד יין חסר היהודי הזה גם מעט מרק ונתח בשר לחג, 
                  שאם לא כן, איך הוא יכול לשתות חלב?

                   

                  וחרז הרהמצ"ז:

                  העני הנצרך הוא כמוך וכמוני - ומצווה לחלוק עמו את לחם העוני.

                   

                  ''

                  ציור מהגדת הציפורים, גרמניה המאה ה-13

                   

                  ***

                  בשבת שלפני פסח, אחרי הדרשה בבית הכנסת, 

                  חזר רבי נפתלי מרוֹפּשִיץ לביתו עייף מאוד.

                  שאלה אותו אשתו אם התעייף מהדרשה.

                  כן, השיב הרב, לא קל לעורר את לב העשירים שיתרמו בעין יפה לנצרכים לקראת הפסח.

                  ולפחות הצלחת בכך? התעניינה הרבנית.

                  ענה הרב:

                  הצלחתי למחצה - את העניים הצלחתי לשכנע לקבל, 

                  אבל אם הגבירים מוכנים לתת, זה עדיין מוטל בספק...

                   

                  ''

                  בני ישראל חוצים את ים סוף. ציור מהמאה ה-19

                   

                  ***

                  כאשר יצא רבי ישראל מוויז'ניץ עם שמשו לבדיקת חמץ, 

                  נעצר לפתע, פתח את מעילו ואמר:

                  דע לך שעיקר החמץ הוא החמץ שבלב, בדיוק כאן!

                   

                  ''

                  ליל הסדר. מתוך הגדה מהמאה ה-19

                   

                  ***

                  שאלו עני אחד בערב פסח מה הוא הכין לצורכי החג, והוא השיב: 

                  לעת עתה הכנתי רק מחצית ראשונה.

                  שאלו אותו מה פירוש מחצית ראשונה, והוא ענה:

                  את החמץ ביערתי עד הפירור האחרון, אבל מצה עדיין אין לי...

                   

                  ''

                  הגדת ונציה, המאה ה-17

                   

                  ***

                  וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה...

                  דַּבֶּר נָא בְּאוֹזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ 

                  כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב. (שמות יא, א-ב)

                   

                  מדוע הצטוו בני ישראל לקחת בהשאלה משכניהם המצרים כלים יקרים?

                  משום שהקב"ה ידע כי כך היא דרך העולם:

                  מי שלוקח הלוואה מחברו, נעלם לעתים כאילו בלעה אותו האדמה 

                  ואינו חוזר למלווה כדי לפרוע את חובו.

                  כך גם בני ישראל: כיוון שלקחו הלוואה - שוב לא יחזרו לעולם למצרים...

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום חמישי, 29/3/18, 13:44

                    חג החרות 
                    סיפורון לפסח

                    האתר החדש שלי: http://interget.co.il/

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום חמישי, 29/3/18, 11:23

                      מה הייתי מוסיף להגדה?
                      תשובתי למשאל ב-ynet יהדות.

                      https://www.ynet.co.il/ articles/ 0,7340,L-4360788,00.html

                      היכנסו לאתר החדש שלי: http://interget.co.il/

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום חמישי, 29/3/18, 10:05

                        בני דון-יחייא בשיחה עם שלומי גולדברג בערוץ "כאן":
                        ההומור - הנשק של העם היהודי לאורך הדורות / חלק 2

                        האתר החדש שלי: http://interget.co.il/

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום רביעי, 28/3/18, 15:00

                          ''

                          לקריאת המאמר - נא ללחוץ על הלינק:
                          http://www.mamy.co.il/…/%D7%94%D7%9B%D7%9C-%D7%91%D7%A1%D7%…

                          היכנסו לאתר החדש שלי http://interget.co.il/

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS