אנחנו לא רואים דברים כפי שהם.
אנחנו רואים דברים כפי שאנחנו.
(אנאיס נין)

האתר שלי:
http://interget.co.il/

 

 

אתם מוזמנים לבקר באתר החדש שלי http://interget.co.il/

טיטוס מחריב את בית המקדש. ציורו של וילהלם פון קאולבך

מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה. (מסכת תענית כו, ב)

"ממעטין בשמחה":

מפחיתים בעזרת השמחה את הצער על חורבן המקדש והארץ.

***

מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה.

כשהאב אינו בבית, משתובבים הילדים כדרכם של ילדים.

אבל ברגע שנכנס האב משׂתרר שקט בבית

כי הילדים מתפזרים לכל צד וההמולה פוסקת.

מכאן הפירוש החדש: "משנכנס אב - מְמעטין בשמחה"...

הכותל המערבי. ז'אן לאון ז'רום, המאה ה-19

***

קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. (בראשית ו, יג)

בתשעת הימים, מראש חודש אב ועד לתשעה באב,

שבהם אסור לאכול בשר, אומרים חומדי הלצון את הפסוק מספר בראשית:

"קץ כל בשר בא לפני"...

***

אַהֲבַת חִינַם.

הרב אברהם יצחק קוק היה ידוע באהבת ישראל גדולה,

וביחסו החם לא הפלה בין יהודים דתיים לבין אלה שאינם שומרי מצוות.

היו בין הרבנים החרדים שהביעו באוזניו תרעומת על היחס הזהה הזה,

שהוא מגלה כלפי מי שלא חי לפי דרכי התורה.

אמר להם הרב קוק: מוטב שאכשל באהבת חינם מאשר בשנאת חינם.

***

פעם, בליל תשעה באב, ביקר נפוליאון בשכונת היהודים

וראה יהודים רבים יושבים על הארץ, אומרים קינות,

קוראים את מגילת איכה ומתאבלים על חורבן ירושלים.

על מה בוכים היהודים? שאל נפוליאון את עוזריו.

הסבירו לו שהם מתאבלים על ארצם, שנחרבה לפני אלפיים שנה.

הגיב השליט:

עם המתאבל שנים כה רבות על ארצו ועל אובדן עצמאותו,

ואינו שוכח את עברו הרחוק - ישוב ביום מן הימים אל ארצו

ויחזיר אליו את עצמאותו.

הנביא ירמיהו מקונן על החורבן. איליה ריפין, המאה ה-19

***

מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. (שמות כג, ז)

 רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ראה בתשעה באב יהודי אוכל ושותה בפרהסיה.

הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" (הוצאת אלומות מבית דני ספרים).

לסרטוני וידיאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

רבנים מתלבטים לפני פסיקת הדין. ציור מהמאה ה-15

וָאוֹמַר אֲלֵיכֶם בָּעֵת הַהִיא לֵאמוֹר:

לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם.

ה' אֱלוֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרוֹב. (א, ט-י)

כך אומר משה לבני ישראל:
יש בכם כאלה הרואים את עצמם ככוכבים,

כמי שנוצצים ומתנשאים מעל הציבור ומעל מנהיגיו,

ואנשים כאלה אני מתקשה לשאת.
פה טמון הכשל: ככוכבי השמים לרוב.
(האידנ"א)

משה רבנו. ציורו של אבל פן, המאה ה-20

***

לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטוֹן כַּגָּדוֹל תִּשְׁמָעוּן.
לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ - כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלוֹהִים הוּא.

וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִיבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו. (א, יז)

מדוע נאמר "והדבר אשר יקשה מכם תקריבון עלי ושמעתיו", ולא נאמר "ועניתיו"?
משום שלעתים שיחה עם אדם אחר על דברים קשים המעיקים על לבו,

עוזרת גם כשלא מקבלים תשובה.
על כך אמר שלמה המלך:

"דאגה בלב איש, יַשׁחֶנה" (משלי יב, כה) -

ישׂיח על כך עם אחרים, כי אוזן קשבת חשובה לא פעם יותר ממענה.

וחרז הרהמצ"ז:
אם לא נקשיב - כיצד נשיב?

המרגלים נושאים את אשכול הענבים.

ציור מהמאה ה-18.

***

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּיבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן,

בַּמִּדְבָּר, בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תוֹפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרוֹת וְדִי זָהָב. (א, א)

בפסוק הראשון בחומש האחרון בתורה, דברים, נאמרו המילים:

"אל כל ישראל".

כי זאת דרש משה רבנו דבר ראשון מבני עמו:

תהיו מאוחדים, תראו את "כל ישראל", את המכלול -

ובכך תשמרו על אחדות העם.

***

לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט - כַּקָּטוֹן כַּגָּדוֹל תִּשְׁמָעוּן.

לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִיש - כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלוֹהִים הוּא. (א, יז)

אסור לשופט לפסוק לפי מראה הפנים של מי שבא לפיו לדין.

אם אחד מבעלי הדין מסמיק בשעת טיעונו, לדוגמה,

ייזהר השופט לא להסיק מכך שהאיש אינו דובר אמת

או רואה את עצמו אשם.

לכן נאמר בפסוק הקודם (טז) "שמוע בין אחיכם - ושפטתם צדק":

אזהרה לדיינים שישמעו את בעלי הדין,

ומדבריהם ולא ממראה פניהם יסיקו את המסקנה הנכונה.

בול על שבט דן "ידין עמו"

מי שרוצה להרגיש עשיר, שימנה את כל הדברים שיש לו
ושאי אפשר לקנותם בכסף.

אתן ואתם מוזמנות ומוזמנים לבקר באתר החדש שלי: http://interget.co.il/