https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/371/620.html

רשימה שפירסמתי ב-ynet על הקשר בין נישואין לחג השבועות.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3890858,00.html

אתם מוזמנים לבקר באתר החדש שלי http://interget.co.il/

ירושלים בציורו של דיוויד רוברטס, המאה ה-19

 כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב. (תהילים קיט, קסב)

חכמים אמרו:

"לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה" (מסכת בבא מציעא ל, ב).

מה עשו החוטאים?

מצאו ביסוס בתורה גם למעשיהם הפסולים.

על כל צל של היתר הם קפצו "כמוצא שלל רב" - ראשי תיבות: כשר.

ירושלים במרכז כרזה מהמאה ה-18

***

 עשרה חלקים של יופי בעולם -

תשעה בירושלים ואחד בכל העולם.

(אסתר רבה פא)

ירושלים במרכז העולם במפה מהמאה ה-18

***

 כאשר נישא נכדו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, הוא כתב בהזמנה כך: 

"החתונה תהיה, אם ירצה ה', למזל טוב בירושלים עיר הקודש.

אבל אם חלילה לא יבוא משיח צדקנו בשנה הזאת, תתקיים החתונה בברדיצ'ב".

חורבן ירושלים. ציור מהמאה ה-18

***

שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַים וְגִילוּ בָהּ כָּל אוֹהֲבֶיהָ,

שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ. (ישעיהו סו, י)

מכאן אמרו: כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה

ושאינו מתאבל על ירושלים - אינו רואה בשמחתה.

(מסכת תענית לו, ב)

הכותל המערבי. גוסטב באוארנפינד, המאה ה-19

***

כשם שלא חרבה ירושלים אלא בשביל שנאת חינם,

כך היא לא תיבנה אלא בשביל אהבת חינם.

(בשם הרב אברהם יצחק קוק)

חומות ירושלים בציור מהמאה ה-17

***

יְרוּשָׁלַ‍ים הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו. (תהלים קכב, ג)

עיר שהיא עושה כל ישראל חברים.

(ירושלמי,  חגיגה ג, ו)

רחוב בירושלים.  צ'רסל בר

***

מעשה באחד שירד מארץ ישראל למדינת הים ובנה לו שם את ביתו.

כשנטה למות אמר לבנו:

ישבנו בגויים ולמדנו מעשיהם, אבל דע לך שבן ירושלים אני,

ואף אתה  תמסור את שם ירושלים לבנך ובנך לבנו עד סוף כל הדורות.

דור הולך ודור בא, וכהה הזיכרון ולבסוף נשכחה תורת ירושלים מפי הבנים.

לימים בא לאותו מקום אדם אחד והזכיר את השם ירושלים.

שמע אחד הבנים ונכנסה שמחה ללבו,

אלא שלא ידע לשמחה מה זו עושה.

בא הביתה והשמיע את השם ירושלים,  

ומיד בקעו ועלו געגועי הדורות ונתנגנו הנפשות

וראו אור גדול, אור של גאולה.

לא יצאו ימים מועטים ועלו הבנים לירושלים לבנות ולהיבנות בה.

(מאגדות ירושלים של הימן הירושלמי)

מדליה ממלכית לציון 25 שנים לאיחוד ירושלים

דברים רבים מצחיקים אותי,
אבל הם מצחיקים פי כמה כשאני צוחקת יחד אתך.
(פאם בראון)

הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" (הוצאת אלומות מבית דני ספרים).

לסרטוני וידיאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

אור חדש על ציון תאיר.

ציורו של אפרים משה ליליאן, תחילת המאה ה-20.

אִם בְּחוּקוֹתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְו‍וֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם  -

 וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. (כו ג-ד)

מדוע נאמר "אם בחוקותי תלכו" ולא: אם בחוקותי תעסקו, או תלמדו?

מפני שהתורה היא דרך חיים, ובדרך - הולכים.

זאת ועוד: "תלכו" - הולכים באמצעות הרגליים.

המילה "רגל" קרובה למילה "הֶרגל". עשו אם כן את ההשקעה בדרכי התורה 

להרגל של קבע ועִסקו בכך מדי יום, כפי שכל אדם רגיל ללכת מדי יום.

(האידנ"א)

***

אִם בְּחֻקוֹתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְו‍וֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם. (כו, ג)

את המילים "אם בחוקותי תלכו" מסביר רש"י: "שתהיו עמלים בתורה".

חסיד התלונן באוזני רבּוֹ שהוא לומד כל הזמן

ומתאמץ מאוד להיות למדן,אך אינו משיג את מטרתו.

השיב לו הרב, כי אין בתורה מצווה להיות למדן.

בישעיהו (א, יז) נאמר: "לִמדו היטב", ורש"י מפרש: "היטב - להיטיב".

הכוונה היא, הוסיף הרב, שאין הלימוד

נועד להיטיב את היֵדע של הלומד, אלא את מעשיו.

וחרז הרהמצ"ז:

מה הערך ללמדנות ולידיעות נשגבות - בהיעדר מידות טובות?

בציר ענבים

***

וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע

וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹוֹבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. (כו, ה)

רש"י כותב על פסוק זה: "אוכל קמעא - והוא מתברך במעיו".

מזון, פירש רב אחד, למרות שענין גשמי הוא,

ניתן לראות אותו גם במימד רוחני,

כי אותיות המילה "מאכל" הן גם אותיות המילה "מלאך".

את הברכה שמברכים בפתח הארוחה, "המוציא לחם מן הארץ",

יש איפוא לפרש: המוציא את הלחם מהארציות,

לכן יש לאכול "לשובע" - ולא מעבר לצורך של הרגעת הרעב.

***

אִם בְּחֻקוֹתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְווֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם... .

וָאֶשְׁבּוֹר מוֹטוֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת. (כג-יג)

"עֻלכם" בגימטריה שווה "כסף" (160):

אם תקיימו את כל מצוות התורה כהלכה,

יעניק לכם הקב"ה שפע כה רב עד כי

לא תהיו עוד משועבדים לממון, אלא חופשיים ממנו,

שהרי "ממון" בהיפוך אותיות - "ממנו". או אז תחושו קוממיות.

(הרשב"ד)

תנור לחם

***

וְנָתַתִּי  שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד.

וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבוֹר בְּאַרְצְכֶם. (כו, ו)

הפסוק הקודם מסתיים במילים "וישבתם לבטח בארצכם" -

מדוע אם כן צריך היה לחזור ולכתוב "ונתתי שלום בארץ"?

משום שהישיבה לבטח היא כלפי האויבים שמעבר לגבול,

ואילו בפסוק זה מאחלת התורה כי יהיה גם "שלום בארץ" -

בין אדם לחברו, בין הורים לילדיהם, בין אישה לבעלה, בין מפלגה למפלגה.

***

וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנוֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ. (כו, כט)

קללה זו, בפרשה שרובּה קללות,

תהיה ברכה למי שילך בדרכי התורה:

הוא יזכה לאכול ממאכלי ילדיו, משום שמטבחם יהיה כשר.

אך גם קללה יש בפסוק זה להורים –

שיהיה עליהם להיות סמוכים על שולחן ילדיהם:

ההורים יהיו במצב כה רע עד כי יהיה עליהם לקבל מזון מילדיהם.

סקירת פסקי דין חדשים מעניינים על דיני משפחה

של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים

מאת עו"ד בני דון-יחייא

רשימה זו מופיעה באתר החדש שלי:

                                                                                                    http://interget.co.il/

לרשימות נוספות ולחומר מגוון אתן ואתם מוזמנות

ומוזמנים לבקר באתר וכן לשתף רשימה זו.  

מתי יחוייב בעל לשלם את הכתובה לאשתו

למרות שהיא הגישה תביעה גירושין

פסק דין מיום 10.4.18 של בית הדין הרבני בחיפה 

חצי שעה בכל יום של מדיטציה – חיונית.
אלא אם כן אתם עסוקים, שאז יש צורך בשעה שלמה.

אתן ואתם מוזמנות ומוזמנים לבקר באתר החדש שלי: http://interget.co.il

הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" (הוצאת אלומות מבית דני ספרים).

לסרטוני וידיאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

ארץ ישראל והמקומות המרכזיים בה.

כרזה משנות העשרים של המאה הקודמת שנהגו לתלות על קירות.

וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹקָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ - 

אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. (כה, יד)

"אל תונו":

זוהי כל תורת המסחר הנכונה על רגל אחת - 

היו הוגנים ללא פשרה, מא' ועד ת'.

(הרשי"ל)

***

וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמוֹר:

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם:

כִּי תָבוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם. (כה, א-ב)

כשהגיע רבי נחמן מברסלב לארץ ישראל, הוא אמר:

רק עכשיו מובן לי מדוע נאמר

"אשר אני נותן לכם" ולא "אשר נתתי לכם" -

משום שכל יום בארץ הקודש מתוק מקודמו

ובכל יום מרגיש האדם שארץ ישראל היא כחדשה בעיניו,

כאילו רק עתה ניתנה לו.

לכן נאמר "נותן לכם" בלשון הווה - כל יום הוא כנתינה מחדש.

***

וְקִידַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִישִּׁים שָׁנָה

וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יוֹשְׁבֶיהָ.

יוֹבֵל הִיא תִּהְיֶה לָכֶם -

וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחוּזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשׁוּבוּ. (כה, י)

את המילים "וקראתכם דרור בארץ לכל יושביה"

חרתו מייסדי איחוד ארה"ב על פעמון החרות שהציבו באולם החירות בפילדלפיה.

פסוק זה נחרת בלבותיהם של אמריקאים רבים,

שבלא לדעת חשו את פירושו של רש"י למילה "דרור":

"מהו לשון דרור? שדר בכל מקום שהוא רוצה ואינו ברשות אחרים"

פעמון החרות בפילדלפיה, 1753

***

וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ -

אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. (כה, יד)

אחרי שפעמיים נאמר בפסוק "עמיתך",

נוקט עתה סוף הפסוק במילה "אח"  - "לא תונו איש את אחיו".

ללמד שכאשר אנשים נושאים ונותנים ביניהם ביושר ובאמון

בלא לנסות להונות אדם את זולתו,

הדבר מביא לאהבה ביניהם עד שהם נעשים כאחים זה לזה.

***

וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלוֹהֶיךָ . (כה, יז)

לפי הדין, מוזהר האדם שלא יונה את עמיתו.

אבל לפנים משורת הדין נאסר עליו

להונות גם את אמיתו - את האמת שלו.

ארץ ישראל ופירותיה. ציור של אהרון הלוי

***

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ -

וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב, וָחַי עִמָּךְ. (כה, לה)

אישה עניה באה פעם ביום שישי לרבי חיים מצאנז

והתלוננה באוזניו שאין לה כסף לצורכי סעודות השבת לילדיה.

התפלא הרב מדוע אינה מתפרנסת מהדוכן שלה בשוק למכירת תפוחים.

השיבה האישה: האנשים אומרים שתפוחים שלי לא טובים ולכן לא קונים אותם.

מיהר רב לצאת מביתו אל דוכנה של האישה והחל להכריז:

תפוחים טובים! מי רוצה לקנות תפוחים טובים?

התאספו רבים סביב הדוכן והזדרזו לקנות את התפוחים

בלי להתווכח על מחירם, ותוך זמן קצר מכר הרב את כל המלאי.

נתן הרב את הכסף לאישה ואמר לה:

התפוחים שלך תפוחים מעולים הם,

אבל בני עיר לא ידעו זאת עד עכשיו

עצי פרי