כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שני, 23/7/18, 12:31

    על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" / חלק 2

    אתן ואתם מוזמנות ומוזמנים לבקר באתר החדש שלי: http://interget.co.il/

    ''

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שני, 23/7/18, 11:01

      עם המנהל החדש של התיאטרון רן גואטה (משמאל)
      והמחזאים המשובחים גור קורן וגלעד קמחי (המזוקן) שגם ביים נפלא.
      דרמה-קומית מעולה ומרגשת, שכה מתאימה ליום האבל הלאומי:
      על עוצמתה של אהבת האחר, אך בסיפור המחזה לא מדובר באהבת חינם לאמא, אלא באהבה המגיעה לה, כמו להורים כולם. 
      השחקנים המעולים הם: שרה פון שוורצה, דוד שאול, ענת מגן שבו ורועי אסף.
      (צילום: איציק קורן)

      האתר שלי:
      http://interget.co.il

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום ראשון, 22/7/18, 14:57

        בזוגיות, מומלץ פחות "פרצוף ט' באב" ויותר "פנים של ט"ו באב", חג האהבה.

        אתן ואתם מוזמנות ומוזמנים לבקר באתר החדש שלי: http://interget.co.il/

        ''

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 20/7/18, 16:20

          אתם מוזמנים לבקר באתר החדש שלי http://interget.co.il/

          ''

          מקדש שלמה. ציור מהמאה ה-16

           

          אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם, הָיְתָה כְּאַלְמָנָה. (א, א)

           

          "איכה" בגימטריה (36) כמו ה"האֵל" וגם כמו "לבד" (36).
          כאשר העם חוטא, ובעקבות חטאיו נגזרים עליו חורבן וגלות,
          גם הקב"ה חש כי נשאר הוא לבד.        
          (הרשי"ל)

           

          ''

          תשעה באב ליד הכותל. ציור מהמאה ה-19

           

          ***

          הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ,
          כָּל רוֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים. (א, ג)

           

          הרמב"ן טייל פעם בגן עם כומר, אחד מידידיו.
          אתם היהודים, אמר לו הכומר, כנראה באמת עם רע,
          שאם לא כן לא היו שונאים אתכם כל כך בעולם.
          הוליך אותו הרמב"ן אל פינה אחת בגן ואמר לו:
          ראה את הוורדים היפים והריחניים האלה,
          האכולים על ידי המעופפים והזוחלים,
          וכנגדם ראה שם פרחים קוצניים ודוקרניים,
          שהמעופפים והזוחלים אין להם שליטה עליהם.
          האם הדבר מוכיח, שהקוצים טובים מן השושנים?
          בוודאי שלא. הדבר מוכיח רק כי השושנים, כצמח רך ועדין,
          אין ביכולתן לעמוד כנגד אויביהן כפי שמסוגלים לעשות החוחים הקוצניים.
          הוא הדין, הוסיף הרמב"ן, בעם ישראל:
          לא משום שאנו רעים מאחרים רודפים אותנו,
          אלא משום שאנו חלשים מאחרים ואין לנו אפשרות להתגונן מפני אויבינו.

           

          ''

          חורבן ירושלים. דיוויד רוברטס, המאה ה-19

           

          ***

          נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקוֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה',
          נִישָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם. (ג, מ-מא)

           

          לא די בכך שבזמן התפילה אנשים נושאים את כפיהם
          כלפי מעלה וטופחים אותן זו בזו: "נישא לבבנו אל כפיים" –
          יחד עם הידיים צריך להרים גם את הלב.
          (הרבי מאלכסנדר)

           

          ''

          גולי ישראל עם כלי המקדש. מתוך שער טיטוס ברומא

           

          ***


          נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקוֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה',
          נִישָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם. (ג, מ-מא)

           

          לפני שאנשים מתענים בתעניות ופונים בתפילה לבורא העולם,
          שיכפר על חטאיהם, מוטב שיקדימו ויחקרו היטב את מעשיהם
          כדי לברר אם לא ביצעו עבירות שבין אדם לחברו ואם לא נכשלו בשנאת חינם.
          רק לאחר שיעשו זאת ויתקנו את דרכם – כי אז "נשובה אל ה' ",
          לבקש מחילה על העבירות שבין אדם למקום.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שישי , 20/7/18, 14:12

            אנחנו לא רואים דברים כפי שהם.
            אנחנו רואים דברים כפי שאנחנו.
            (אנאיס נין)

            האתר שלי:
            http://interget.co.il/

             

            ''

             

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שישי , 20/7/18, 13:46

              אתם מוזמנים לבקר באתר החדש שלי http://interget.co.il/

              ''

              טיטוס מחריב את בית המקדש. ציורו של וילהלם פון קאולבך

               

              מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה. (מסכת תענית כו, ב)

               

              "ממעטין בשמחה":

              מפחיתים בעזרת השמחה את הצער על חורבן המקדש והארץ.

               

              ***

              מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה.

               

              כשהאב אינו בבית, משתובבים הילדים כדרכם של ילדים.

              אבל ברגע שנכנס האב משׂתרר שקט בבית

              כי הילדים מתפזרים לכל צד וההמולה פוסקת.

              מכאן הפירוש החדש: "משנכנס אב - מְמעטין בשמחה"...

               

              ''

              הכותל המערבי. ז'אן לאון ז'רום, המאה ה-19

               

              ***

              קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. (בראשית ו, יג)

               

              בתשעת הימים, מראש חודש אב ועד לתשעה באב,

              שבהם אסור לאכול בשר, אומרים חומדי הלצון את הפסוק מספר בראשית:

              "קץ כל בשר בא לפני"...

               

              ***

              אַהֲבַת חִינַם.

               

              הרב אברהם יצחק קוק היה ידוע באהבת ישראל גדולה,

              וביחסו החם לא הפלה בין יהודים דתיים לבין אלה שאינם שומרי מצוות.

              היו בין הרבנים החרדים שהביעו באוזניו תרעומת על היחס הזהה הזה,

              שהוא מגלה כלפי מי שלא חי לפי דרכי התורה.

              אמר להם הרב קוק: מוטב שאכשל באהבת חינם מאשר בשנאת חינם.

               

              ***

              פעם, בליל תשעה באב, ביקר נפוליאון בשכונת היהודים

              וראה יהודים רבים יושבים על הארץ, אומרים קינות,

              קוראים את מגילת איכה ומתאבלים על חורבן ירושלים.

              על מה בוכים היהודים? שאל נפוליאון את עוזריו.

              הסבירו לו שהם מתאבלים על ארצם, שנחרבה לפני אלפיים שנה.

              הגיב השליט:

              עם המתאבל שנים כה רבות על ארצו ועל אובדן עצמאותו,

              ואינו שוכח את עברו הרחוק - ישוב ביום מן הימים אל ארצו

              ויחזיר אליו את עצמאותו.

               

              ''

              הנביא ירמיהו מקונן על החורבן. איליה ריפין, המאה ה-19

               

              ***

              מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. (שמות כג, ז)

               

               רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ראה בתשעה באב יהודי אוכל ושותה בפרהסיה.

              אמר לו: בני, ודאי שכחת שתשעה באב היום.
              לא, רבנו, השיב האיש, יודע אני שתשעה באב היום.
              אם כן, חזר ואמר לו רבי לוי יצחק, אינך יודע שתשעה באב אסור באכילה ובשתייה?
              יודע אני שתענית ציבור היום, עמד היהודי על דעתו.
              חזקה אם כן, היפך רבי לוי יצחק בזכותו, שאדם חלוש אתה וישיבה בתענית סכנה היא לך.
              לא, רבנו, חייך האיש, בריא ושלם אני בגופי.
              נשא רבי לוי יצחק עיניו כלפי מעלה ואמר:
              ריבון העולמים, הבט משמיים וראה מי כעמך ישראל גוי קדוש.
              נוח לו לאדם מישראל לשים עצמו עובר עבירה - ובלבד שלא יוציא דבר שקר מפיו.

               


              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שישי , 20/7/18, 11:48

                שיחה עם ירון לונדון בתוכניתו "לונדון וקירשנבאום" בערוץ 14:
                האם ניתן לזהות מבעוד מועד סכנת אלימות בגירושין? / חלק 1

                האתר שלי:
                http://interget.co.il/

                 

                ''

                 

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום חמישי, 19/7/18, 20:37

                   

                  הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" (הוצאת אלומות מבית דני ספרים).

                  לסרטוני וידיאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

                   

                  ''

                  רבנים מתלבטים לפני פסיקת הדין. ציור מהמאה ה-15

                   

                  וָאוֹמַר אֲלֵיכֶם בָּעֵת הַהִיא לֵאמוֹר:

                  לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם.

                  ה' אֱלוֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרוֹב. (א, ט-י)

                   

                  כך אומר משה לבני ישראל:
                  יש בכם כאלה הרואים את עצמם ככוכבים,

                  כמי שנוצצים ומתנשאים מעל הציבור ומעל מנהיגיו,

                  ואנשים כאלה אני מתקשה לשאת.
                  פה טמון הכשל: ככוכבי השמים לרוב.
                  (האידנ"א)

                   

                  ''

                  משה רבנו. ציורו של אבל פן, המאה ה-20

                   

                  ***

                  לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטוֹן כַּגָּדוֹל תִּשְׁמָעוּן.
                  לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ - כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלוֹהִים הוּא.

                  וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִיבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו. (א, יז)

                   

                  מדוע נאמר "והדבר אשר יקשה מכם תקריבון עלי ושמעתיו", ולא נאמר "ועניתיו"?
                  משום שלעתים שיחה עם אדם אחר על דברים קשים המעיקים על לבו,

                  עוזרת גם כשלא מקבלים תשובה.
                  על כך אמר שלמה המלך:

                  "דאגה בלב איש, יַשׁחֶנה" (משלי יב, כה) -

                  ישׂיח על כך עם אחרים, כי אוזן קשבת חשובה לא פעם יותר ממענה.

                   

                  וחרז הרהמצ"ז:
                  אם לא נקשיב - כיצד נשיב?

                   

                   

                  ''

                  המרגלים נושאים את אשכול הענבים.

                  ציור מהמאה ה-18.

                   

                  ***

                  אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּיבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן,

                  בַּמִּדְבָּר, בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תוֹפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרוֹת וְדִי זָהָב. (א, א)

                   

                  בפסוק הראשון בחומש האחרון בתורה, דברים, נאמרו המילים:

                  "אל כל ישראל".

                  כי זאת דרש משה רבנו דבר ראשון מבני עמו:

                  תהיו מאוחדים, תראו את "כל ישראל", את המכלול -

                  ובכך תשמרו על אחדות העם.

                   

                  ***

                  לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט - כַּקָּטוֹן כַּגָּדוֹל תִּשְׁמָעוּן.

                  לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִיש - כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלוֹהִים הוּא. (א, יז)

                   

                  אסור לשופט לפסוק לפי מראה הפנים של מי שבא לפיו לדין.

                  אם אחד מבעלי הדין מסמיק בשעת טיעונו, לדוגמה,

                  ייזהר השופט לא להסיק מכך שהאיש אינו דובר אמת

                  או רואה את עצמו אשם.

                   

                  לכן נאמר בפסוק הקודם (טז) "שמוע בין אחיכם - ושפטתם צדק":

                  אזהרה לדיינים שישמעו את בעלי הדין,

                  ומדבריהם ולא ממראה פניהם יסיקו את המסקנה הנכונה.

                   

                  ''

                  בול על שבט דן "ידין עמו"

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום חמישי, 19/7/18, 13:40

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום חמישי, 19/7/18, 12:08

                       

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום רביעי, 18/7/18, 13:14

                         

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום רביעי, 18/7/18, 12:08

                           

                          ''

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS