כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 12/2012

    2 תגובות   יום שני, 31/12/12, 12:09

    לקריאה - לחצו על הלינק:

     

     

    http://www.sabrespro.co.il/files/32211356871315.pdf

     

     

     

    ''

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שישי , 28/12/12, 13:34

      הדרך הטובה ביותר לזכור את יום ההולדת של האשה
      היא לשכוח אותו פעם.

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום חמישי, 27/12/12, 14:29

         להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

         

        ''
         

        יעקב ובניו יורדים למצרים

         

        וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם

        שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה (מז, כח).

         

        יעקב זכה לחיות במחיצת בנו האהוב יוסף 34 שנים:

        תחילה, ב-17 השנים הראשונות של חייו

        (בפרק לז, ב בפרשת תולדות מסופר שיוסף היה בן 17

        בעת שאביו אמר לו ללכת לראות מה שלום אחיו,

        ואז נמכר לעבדות ונעלם מאביו שחשב כי חיה טרפה אותו).

        בהמשך, לאחר שיעקב ובניו התאחדו,

        חי יעקב עוד 17 שנים במצרים עם יוסף כנאמר בפסוק הנ"ל.

         

        המילה הראשונה בפסוק הפותח את פרשת השבוע, "ויחי",

        עולה בגימטריה ל-34 - מספר השנים שיעקב חי כשיוסף לידו.

        ללמדנו, שחייו האמיתיים של אדם הם רק כשהוא נמצא עם ילדיו.

         

        ''
         

        יעקב מוקף בבניו לפני פטירתו ומברך כל אחד מהם

         

        ***

         

        וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף: הִנֵּה אָבִיךָ חולֶה.

        וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם

        וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר: הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ -

        וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה (מח, ב).

         

        כך מסופר על יעקב, הנקרא גם ישראל,

        שכשנכנס בנו יוסף לחדרו בערוב ימיו,

        הוא התחזק מעט וקם ממיטתו וישב.

         

        בגמרא נאמר כי "כל המבקר חולה נוטל אחד משישים מחוליו",

        כלומר ביקור חולים מקל במשהו על החולה ומעודד אותו.

         

        בפסוק הנ"ל נאמר "וישב על המטה" -

         המילה "המטה" בלי י', בגימטריה שווה 59.

        בתחילת הפסוק כתוב שאמרו ליוסף:

        "הנה אביך חולה". המילה "הנה" בגימטריה - 60.

        כשבא יוסף לבקר את אביו, הוא התעודד ואחד משישים מחוליו נעלם.

         

        ''

        יעקב מברך את נכדיו אפרים ומנשה.

        אביהם יוסף כורע גם הוא בפני אביו.

         

         

        ***

         

        וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזוֹקֶן לא יוּכַל לִרְאוֹת.

        וַיַּגֵּשׁ אותָם אֵלָיו וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם (מח, י).

         

        מדובר על יעקב שלפני מותו חיבק את נכדיו

        אפרים ומנשה, בניו של יוסף.

        על יצחק אבינו מסופר, שלאחר שהתעוור אמר ליעקב בנו:

        "גשה נא ושקה לי בני".

        כך גם יעקב בפסוק הנ"ל נישק וחיבק את נכדיו

        משום שהתקשה לראותם.

         

        כשאדם בריא, הוא מתקשר אל האחר בעזרת עיניו.

        אבל משאובד חוש הראיה - ההתקשרות היא באמצעות מגע גופני.

         

        אם אנשים יעצמו לעתים את עיניהם, אמר הרהמצ"ז,

        הם יראו פחות את מגרעות חבריהם -

        ואז יתקרבו אליהם ויביעו את אהבתם לא רק במבט חם

        אלא גם ובעיקר בחיבוק עז.

         

        ''
         

        יעקב מברך את בניו לפני מותו

         

        ***

         

        שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרותֵיהֶם. 

        בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי

        כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצוֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר (מט, ו).

         

        אפם - פירושו כעסם (כמו בביטוי "אף וחימה").

        אבל, לפעמים אפשר להרוס מישהו על ידי אף ממש:

        למשל, כששואלים על אדם מסוים הזקוק להלוואה

        אם אפשר לסמוך עליו שיחזיר אותה,

        והנשאל מעווה את אפו: די בכך כדי שהשואל יבין

        שהאיש לא אמין - ולכן לא יעזור לו.

         

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 21/12/12, 13:38

          לפעמים אהבת נצח היא החודשים וחצי
          המסעירים ביותר בחייו של אדם.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 20/12/12, 11:49

             להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

             

             

            ''

            יוסף בארמונו של פרעה.  פטר פון קורנליוס, המאה ה-19.

             

            וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ אָבִי אֵלֵינוּ:

            אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי

            וַיֵּצֵא הָאֶחָד מֵאִתִּי וָאוֹמַר אַךְ טָרוֹף טוֹרָף וְלא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה.

            וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן -

             וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּרָעָה שְׁאולָה (מד, כז).

             

            כך אומר יהודה לאחיו יוסף.

            עשר פעמים אמרו בני יעקב ליוסף אחיהם בארמונו:

            "עבדך אבי" או "עבדך אבינו". יוסף שמע - ושתק.

            במדרש נאמר כי בכך עבר על מצוות כיבוד אב.

            לפיכך קוצרו חייו בעשר שנים.

             

            אולם אמירה זו מעוררת תמיהה משום שבתורה כתוב

            שהאחים אמרו ליוסף "עבדך אבי" או "עבדך אבינו" רק חמש פעמים.

            ההסבר הוא: כאשר אחיו של יוסף דיברו, נאמר "כי המליץ בינותם" -

            המליץ הוא מצרי שתירגם את דברי האחים בעברית למצרית עבור יוסף.

            יוסף, שדיבר עברית אך הסתיר זאת מהמצרים,

            שמע חמש פעמים את המילה "עבדך" מפי אחיו

            וחמש פעמים גם מפי המתרגם - וביחד עשר פעמים.

             

             

            ''

             יוסף ואחיו אחרי הגילוי.

            תחריט של דורה, המאה ה-19.

             

            ***

             

            כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמוֹר:

            אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים (מד, לב).

             

            יהודה מנסה לשכנע את יוסף לא למנוע מהאח הקטן בנימין

            לחזור עם כל אחיו לבית אביהם.

             

            ערב משמעו אחראי.

            אבל ערב הוא גם טעים - ערב לחיך.

            אומר הרהמצ"ז: כאשר אדם מגלה אחריות כלפי אחר,

            דואג לו ומסייע לו לא להיפגע -

            אין טעם מתוק מזה.

             

            ''

             יוסף מחבק את אחיו הקטן בנימין.

             

             ***                       

             

            וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים

            נוֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם וְעֶשֶׂר אֲתוֹנוֹת

            נוֹשְׂאות בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ (מה, כג). 

             

            זאת עשה יוסף כשאחיו חזרו לבית אביהם יעקב.

            בגמרא נאמר: "מטוב מצרים - יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו".

            יין הוא מהדברים היחידים שהישן שבהם טוב מן החדש.

             

            לכן דעת זקנים נוחה מיין ישן, כי הוא מראה על היתרון של הישן על החדש.

             

            ''

             יוסף ואחיו. ליאון פייר בורג'וס, המהאה ה-19.

             

            ***

             

            וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ

            וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ (מה, כד).

             

            כאשר יסעו האחים לאביהם יעקב עם הבשורה המשמחת שיוסף חי,

            ודאי ימהרו בדרכם. לכן הזהירם יוסף:

            אל תתרגזו ואל תתרגשו - עשו את הדרך לאטכם לבל תיפגעו.

             

             "אל תרגזו" - מפרש רש"י: "אל תתעסקו בדבר הלכה".

            שכן דרכו של ויכוח שלא לשמו  

            תחילתו התנצחות בהלכה בין מקילים למחמירים

            וסופו האשמות שווא, ריב ומדון.

             

            ''

             .יוסף ואחיו ההמומים לאחר שהכריז באוזניהם "אני יוסף אחיכם"

             

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום שלישי, 18/12/12, 11:54

              לקריאה - לחצו על הלינק:
              http://www.sabrespro.co.il/files/39961355308575.pdf

               

              ''

               

               

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום ראשון, 16/12/12, 08:44

                 הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                 

                ''
                 

                יוסף פותר את חלומות פרעה. ג'יימס טיסו, המאה ה-19.

                 

                 וַיִּיקַץ פַּרְעה

                וַיִּישָׁן וַיַּחֲלוֹם שֵׁנִית (מא, ד).

                 

                טבע האדם להתעורר משנתו כשהוא חולם חלום מסעיר.

                כשצדיק מקיץ מתוך החלום, הוא נוהג כיעקב אבינו שאמר:

                "אכן יש אלוהים במקום הזה" (כח, טז) -

                וקם מיד לעבודת הבורא.

                כשרשע מקיץ מחלומו, הוא נוהג כפרעה:

                מתהפך לצד השני "ויישן ויחלום שנית".

                (ר' מאיר מפרמישלאן)

                 

                ''
                 

                יוסף פותר לפרעה את חלומותיו.

                רג'ינלד ארתור, המאה ה-19.

                 

                ***

                 

                וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם

                וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם (מא, ל).

                 

                יוסף חשש שהחרטומים והיועצים המצרים ינסו, מתוך קנאה,

                להמעיט את פתרונו וילעגו לו, ולכן אמר לפרעה:

                "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם" -

                כך יניח כל אחד מהם שוודאי הוא ימונה לתפקיד רם ונישא זה,

                שהרי כל אחד סבור שהוא הוא החכם והנבון מכולם.

                 

                וכך היה. אך סיים יוסף את דבריו, והפרשה מספרת:

                "וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו" -

                כולם הסכימו, "כל עבדיו", ללא יוצא מן הכלל.

                 

                ''

                פרעה נותן ליוסף את טבעתו לאחר שפתר את חלומו.

                ציור מהמאה ה-18.

                 

                ***

                 

                 יַעֲשֶׂה פַרְעה וְיַפְקֵד פְּקִידִים עַל הָאָרֶץ (מא, לד).

                 

                יוסף אמר לפרעה: רצונך כי העם יקיים את גזירותיך,

                שכולם ימלאו אחרי פקודותיך

                "ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות" -

                כדי שיהיה די מזון לשנים הרעות -

                אזי ראשית כל "יעשה פרעה":

                הראה נא דוגמה של חיסכון וקיצוצים בהוצאות ארמונך,

                וכך תשמש סמל לעם לקמץ ולחסוך.

                רק לאחר מכן "ויפקד פקידים" -

                ואז ידעו גם פקידיך לנהוג בהסתפקות ובצנע.

                 

                 

                ''
                                                                                                                                                                        אחיו של יוסף משתחווים לו. ויליאם בלייק, המאה ה-18.

                 

                ***

                 

                וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו -

                וְהֵם לא הִכִּרוּהוּ (מב, ח).

                 

                כיוון שאחיו לא הכירו אותו הסיק יוסף

                שעוון מכירתו לא הדריך את מנוחתם.

                שאם לא כן, לא היתה צורתו נשכחת מהם.

                לכן דיבר אתם קשות.

                 

                ''
                                                                                                                                                       

                יוסף מנהיג את מצרים. ציור מהמהאה ה-18.

                 

                 

                 

                                                    

                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום שישי , 14/12/12, 15:09

                  להצליח בנישואין צריך מזל.
                  אבל ככל שתתאמצו יותר - יהיה לכם יותר ממנו.

                   

                  דרג את התוכן:
                    1 תגובות   יום שישי , 7/12/12, 13:41

                    הטרגדיה הגדולה של בני האדם אינה שהם נעלמים בבוא היום -
                    אלא שהם חדלים לאהוב.

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום חמישי, 6/12/12, 11:50

                      הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                       

                       

                      וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם (לז, ב).

                       

                      בזקנתו נחלשה שמיעתו של אחד מגדולי הרבנים.

                      יעצו לו להתקין מכשיר שמיעה.

                      השיב הרב: כשהאוזניים מיטיבות לשמוע,

                      הן קולטות גם רכילות ולשון הרע.

                      הקב"ה עשה איתי חסד שלא אוכל לשמוע דברים רעים על יהודים -

                      האם אזיק לעצמי במו ידי?

                       

                      ''

                      יוסף חולם על השמש והיחר ו-11 הכוכבים. ציור מהמאה ה-19.

                       

                      ***             

                      וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אותוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו

                      וַיִּשְׂנְאוּ אותוֹ וְלא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלום (לז, ד).

                       

                      אילו אחיו של יוסף היו מדברים איתו - אולי היו באים לידי שלום,

                      כי זו הצרה העיקרית בכל מחלוקת:

                      אין הידברות אמיתית ואיש אינו מאזין לשני ומנסה להבינו.

                      אילו ידעו אנשים להידבר ביניהם -

                      היו נוכחים לעתים קרובות שאין להם על מה לריב.

                       

                      ''

                      אחיו של יוסף מורידים אותו אל הבור. ציור מהמאה ה-17.

                       

                      ***

                       

                      לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ (לז, יד).

                       

                      כשעלה הרבי מגור לירושלים כעסו עליו קנאי העיר

                      משום שהוא מקרב אליו גם אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות.

                      ענה להם הרבי: הרבה דברים חדשים ראיתי בארץ ישראל,

                      וביניהם גם גמלים. למדתי שהגמלים רואים את הדבשות של אחרים -

                      ולא את הדבשות של עצמם.

                       

                      ''

                      אחיו של יוסף מוכרים אותו לישמעאלים. ציור מהמאה ה-18.

                       

                      ***

                       

                      מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרוג אֶת אָחִינוּ (לז, כו).

                       

                      כך אמר יהודה לאחיו כדי להציל את יוסף אחיהם.

                      "בצע" - ראשי תיבות: בוקר, צהריים, ערב.

                      מה התועלת באנשים שמתפללים שלוש תפילות ביום,

                      אם בין תפילה לתפילה הם נוהגים "נהרוג את אחינו" -

                      מדברים לשון הרע ופוגעים בבני אדם בהבל פה.

                       

                      ''

                      יוסף פותר לשרי פרעה את חלומותיהם.

                       

                      ***

                       

                      וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתונֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל אֲבִיהֶם וַיאמְרוּ:

                      זאת מָצָאנוּ - הַכֶּר נָא הַכְּתונֶת בִּנְךָ הִיא אִם לא (לז, לב).

                       

                      הבנים לא אמרו לאביהם שהכותונת היא  של יוסף  אחיהם,

                      אלא הדגישו: "הכתונת  ב נ ך  היא".

                      רמזו בכך ליעקב, שכתונת הפסים המיוחדת, שנתן לבן אחד -

                      כי "אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כתונת פסים" -

                      היא שהטילה ביניהם קנאה שהובילה לשנאה.

                       

                      ''

                      יעקב וכתונת הפסים של יוסף. ז'אן ז'אק פורטי, המאה ה-18.

                       

                      דרג את התוכן:
                        1 תגובות   יום ראשון, 2/12/12, 08:49

                        להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                         

                         

                        וַיֹּאמֶר: אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ -

                        וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה (לב, ט).

                         

                        כך אמר יעקב שחשש כי עשו יפגע בו ובמשפחתו ובאנשיו

                        ולכן חילק את משפחתו ואת שאר האנשים שבאו איתו לשני מחנות.

                         

                        המילה וְהִכָּהוּ נקראת אותו דבר משמאל לימין.

                        יש בכך אולי רמז, שכאשר מכים ופוגעים ביהודים -

                        הפוגעים יקבלו את עונשם ויהיה מי שיכה אותם.

                         

                         

                        ''
                         

                        יצחק מתבונן בילדיו יעקב ועשו מיד עם לידתם.

                        ציורו של בנימין וסט, המאה ה-18.

                         

                        ***

                         

                        וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ

                        וַיִּפול עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ (לג, ד).

                         

                        שני האחים בכו. הבכי של יעקב מובן:

                        הוא הצטער על המנחה הגדולה שנתן לעשו

                        כדי לפייס אותו על שגנב ממנו את הבכורה.

                        אבל למה עשו בכה?

                        משום שאת המנחה שלח יעקב בידי שליחים,

                        ועשו ידע כי כששולח אדם מתנות על ידי אחרים -

                        חלקן בוודאי נשאר בידיהם ולא מגיע ליעד.

                         

                         

                        ''

                        יעקב מול האחיות רחל ולאה.

                        ציורו של לואי גאפייר, המאה ה-18.

                         

                        ***

                         

                        כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו

                        וְלא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אותָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם (לו, ז).

                         

                        כך מספר הפסוק על התאומים יעקב ועשו.

                        אמר הרהמצ"ז: שני האחים לא הסתדרו ביניהם

                        משום שרכושם היה  ר ב:

                        כל אחד מהם רצה להיות הרב, המוביל והמחליט -

                        ועל משרה זו הם רבו.

                         

                         

                        ''

                        פגישת הפיוס בין יעקב ועשיו.

                        רחל ולאה ושניים מילדי יעקב מתבוננים.

                        ציור מהמאה ה-15.

                         

                        דרג את התוכן:

                          פרופיל

                          בני דון-יחייא
                          1. שלח הודעה
                          2. אוף ליין
                          3. אוף ליין

                          ארכיון

                          פיד RSS