כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 1/2013

    1 תגובות   יום חמישי, 31/1/13, 11:26

     להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

     

     

     

    וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב משֶׁה לִשְׁפּוֹט אֶת הָעָם.

    וַיַּעֲמוֹד הָעָם עַל משֶׁה מִן הַבּוֹקֶר עַד הָעָרֶב (יח, יג).

     

    על מה היה לבני ישראל לריב במדבר?

    מזון למחיה היה להם ללא הגבלה - המן שירד בשפע מהשמיים.

    לקורת גג לא נזקקו משום שהם שכנו בתוך ענני כבוד.

    בגדים לא חסרו להם, שנאמר "שמלתם לא בלתה".

    מדוע אם כן העסיק אבותינו את משה ללא הפסק כדי שישפוט ביניהם?

    כי כך דרכם של אנשים המחפשים מחלוקות:

    הם תמיד ימצאו סיבות למריבה.

     

    ''

    משה ולוחות הברית.

    רמברנדט, המאה ה-17.

     

    ***

     

    וַיֹּאמֶר משֶׁה לְחוֹתְנוֹ:

    כִּי יָבוֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלוֹהֶים

    כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ

    וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי אֱלוֹהֶים וְאֶת תּוֹרוֹתָיו (יח, טו).

     

    שאלו פעם חכם גדול מדוע כששואל אדם רב שאלה

    על איסורים והיתרים, למשל בעניני מזון, והרב אוסר את המאכל -

    השואל מקבל עליו את הפסיקה.

    זאת, גם כשלפעמים הדבר גורם לו הפסד רב.

    אבל כשאדם מתדיין עם אחר ומפסיד -

    הוא זועק שנגרם לו עוול וכועס על הדיינים.

    השיב החכם: בעניני היתר ואיסור - רק השואל מפסיד או מרוויח.

    אבל במשפט בין שניים, המפסיד כועס פעמיים:

    פעם משום שהפסיד, ופעם נוספת, והיא העיקר -

    משום שחברו הרוויח.

     

    ''

    משה מקבל את לוחות הברית.

    מארק שאגאל, המאה ה-20.

     

    ***

     

    וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל

    יִרְאֵי אֱלוֹהֶים אַנְשֵׁי אֱמֶת שוֹנְאֵי בָצַע.

    וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרוֹת -

    וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת (יח, כא).

     

    כך ייעץ יתרו לחתנו משה כשראה שבני ישראל עומדים על משה

    מן הבוקר עד הערב כדי שישפוט במריבותיהם.

    איך מוצאים אנשי סגולה בעלי מכלול תכונות נעלות כאלה שישמשו כשופטים?

    אמר מישהו: בשביל כסף - אפשר למצוא גם שונאי בצע...

     

    ''
     

    יתרו מייעץ למשה איך לנהוג בבני ישראל.

    יאן ויקטורס, המאה ה-17.

     

    ***

     

    וַיְדַבֵּר אֱלוֹהֶים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמוֹר:

    אָנוֹכִי ה' אֱלוֹהֶיךָ

    אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים (כ, א).

     

    כך מתחילים עשרת הדיברות - במילה "אנוכי".

    הצרה הגדולה ביותר היא,

    כשאדם הופך את האנוכיות שלו לאלוהים.

     

    ''

    מול הר סיני.

    חיתוך עץ מתוך ספר המנהגים, המאה ה-16.

     

    ***

     

    לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה

    אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַחַת

    וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ (כ, ד).

     

    פירש הרהמצ"ז: אל תעשה לך מנהג לפסול אחרים,

    למתוח ביקורת ולבטל את דבריו של הזולת.

    תראה את "כל תמונה" - את כל התמונה

    על מעשיהם של האחרים ושל דבריהם,

    ואז לא תיפול במלכודת היהירות.

     

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 29/1/13, 14:15

      להגדלה - נא ללחוץ על התמונה.

       

       

      http://www.mako.co.il/home-family-relationship/couples/Article-4d45dbff7358c31006.htm&sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=565984153

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שישי , 25/1/13, 12:53

        אל תחפשו את הגבר האידיאלי -
        חפשו בעל.

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום חמישי, 24/1/13, 15:19

           להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

           

           

          וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם,

          וְלא נָחָם ה' דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים 

          כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר ה':

          פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאוֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה (יג, יז).

           

          למה היה חשש שבני ישראל ירצו לשוב

          למקום שבו היו עבדים?

          כי בכל אדם יש קמצוץ של עבדות בנפשו.

          לכן, למרות שמוסד העבדות חלף מן העולם,

          ממשיכים לומר בתפילת שחרית: "ברוך שלא עשני עבד".

           

          ''

          יציאת מצרים.

           

          ***

           

          וּפַרְעֹה הִקְרִיב.

          וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם

          וְהִנֵּה מִצְרַיִם נוֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם.

          וַיִּירְאוּ מְאוֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' (יד, ט).

           

          במדרש מסופר:

          לְמה היו ישראל דומים באותה שעה?

          ליונה שברחה מן הנץ ונכנסה לנקיק הסלע ומצאה שם נחש.

          אם תיכנס לפנים - הרי הנחש נושף בה.

          תחזור לאחוריה - הרי הנץ עומד בחוץ לתופסה.

          מה עשתה היונה?

          התחילה צווחת ומטפחת בכנפיה

          כדי שישמע בעל השובך ויבוא להצילה.

           

          כך היו ישראל דומים על הים:

          לירד לים לא היו יכולים, שעדיין לא נקרע להם.

          לחזור לאחוריהם לא היו יכולים, שכבר פרעה ופרשיו קרבים.

          מה עשו? "ויראו מאוד ויצעקו בני ישראל אל ה' ".

           

          ''
           

          חיל פרעה טובע בים סוף.

           

          ***

           

          וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם:

          אַל תִּירָאוּ! הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'

          אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם...

          ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן (יד, יג).

           

          ה' יילחם לכם - יתן לכם לחם

          בתנאי שאתם תחרישון - תחרשו את האדמה.

          מהשמיים עוזרים לאנשים שעוזרים לעצמם ודואגים לקיומם.

          על כך נאמר בספר משלי יב, יא:

          "עובד אדמתו ישבע לחם".

           

          ''

          בני ישראל חוצים את ים סוף.

           

          ***

           

          זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלוֹהֵי אָבִי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ (טו, ב).

           

          את המילה "ואנווהו" פירשו חכמים מלשון נווה ודירה

          ואמרו כי אדם חייב להכין מדור לשכינה שתשכון בתוכו.

          שאלו פעם את אחד מגדולי ישראל: היכן נמצא הקב"ה?

          השיב הנשאל: היכן שנותנים לו להיכנס.

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום שישי , 18/1/13, 14:16

            בעלי הוא האדם הנהדר ביותר שקיים.
            וזו לא רק דעתי - זו גם דעתו.

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום חמישי, 17/1/13, 10:56

               להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

               

               

              וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה:

              בֹּא אֶל פַּרְעה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ

              וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אוֹתוֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ (י, א).

               

              "כי אני" - מי שמכריז על עצמו "אני",

              והוא מלא בגאוות עצמו,

              מעיד כי "הכבדתי את לבו" -

              שלבו אטום לאחרים בהיותו מרוכז בעצמו.

               

              ''

              בני ישראל עובדים בפרך במצרים

               

              ***

               

              וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ

              אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם

              וְאֶת אוֹתוֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' (י, ב).

               

              בהגדה לפסח נאמר:

              "כל המרבה לספר ביציאת מצרים - הרי זה משובח".

              מספר ההגדה הוא שנהיה משובח בכך שהוא מספר

              את סיפור תולדות העם לבני משפחתו.

              השינון שנה אחר שנה של תוכן ההגדה

              משבח את הקורא בה.

               

              ''
               

              משה ואהרן דורשים מפרעה לשלוח

              את בני ישראל לחופשי. ציורו של בנג'מין ווסט.

               

              ***

               

              וַיֵּט משֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם

              וַיְהִי חוֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלוֹשֶׁת יָמִים -

              לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלוֹשֶׁת יָמִים (י, כב).

               

              משום ש"לא ראו איש את אחיו"

              וכל אחד דאג לעצמו בלבד ולבני משפחתו

              בלי לחשוב על האחרים -

              לכן "לא קמו איש מתחתיו":

              אף אחד לא הצליח להזדקף ולהיחלץ

              כי רק אם משלבים ידיים ניתן לנצח.

               

              ''
               

              מכת הארבה

               

              ***

               

              וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה... דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם 

              וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ 

              כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב (יא, ב).

               

              בני ישראל קיבלו הוראה

              לשאול חפצים יקרים משכניהם המצרים

              כדי שלא יתפתו לחזור למצרים,

              ואז יהיה עליהם להחזיר מה שלקחו...

               

               

              ''

              מכת בכורות. גוסטב דורה, המאה ה-19

               

               

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום רביעי, 16/1/13, 17:15

                לגבי פוליטיקאים הנמצאים בחשש לסחטנות
                מצד בן הזוג ערב בחירות.

                 

                http://zoog.allmag.co.il/page/102967

                 

                 

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שישי , 11/1/13, 14:24

                  יש בעלים שאף פעם לא מוצאים מגרעות בנשותיהם.
                  קוראים להם אלמנים.

                  דרג את התוכן:
                    1 תגובות   יום חמישי, 10/1/13, 15:44

                    להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                     

                     

                    וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם (ו, ו).

                     

                    המילה סבלות מזכירה סבלנות.

                    הקב"ה ידע כי כל עוד סובלים בני ישראל את חיי הגלות,

                    הם לא בשלים לגאולה. לכן הוא מבטיח בפסוק זה:

                    אני אוציא אתכם מתוך הסבלנות שיש בכם כלפי המצרים,

                    סבלנות שהיא אדישות ויאוש מהסיכוי לשנות את המצב העגום,

                    אגאל אתכם והוליך אתכם לארץ ישראל.

                     

                    ''

                    משה ואהרן לפני פרעה. מטה משה הופך לנחש. ציור מהמאה ה-17

                     

                    ***

                     

                    וּמשֶׁה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלוֹשׁ וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה

                    בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעה (ז, ז).

                     

                    מדוע מספרת הפרשה על גילם של משה ואהרן?

                    אולי משום שהציבור סובר שרק למנהיגים צעירים

                    יש כוח הביא למהפך כדי להיטיב עם עמם.

                    באה התורה לומר כי גם גם אנשים מבוגרים מסוגלים,

                    בגלל נסיון החיים שלהם, לחולל שינוי ולהנהיג עם.

                     

                    ''

                    מכת הדם - והיאור מאדים

                     

                    ***

                     

                    וַיָּבוֹא משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעה (ז, י). 

                     

                    מדוע מינה הקב"ה שני שליחים, את משה ואת אהרן,

                    כדי שינהלו מו"מ עם פרעה על שחרור בני ישראל ממצרים?

                    אחד כדי להוציא את עם ישראל ממצרים,

                    ואת השני - כדי להוציא את המצריות מישראל.

                     

                    ''
                     

                    מכת הצפרדע.

                    "ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים".

                     

                    ***

                     

                    וַיִּשְׁלַח פַּרְעה וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:

                    חָטָאתִי הַפָּעַם - ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים (ט, כז).

                     

                    איך יתכן שפרעה, השליט הכל יכול והגאוותן,

                    העיד על עצמו שהוא רשע?

                    בדרך ההומור אמרו, שכך יש לקרוא את הפסוק:

                    ה' הצדיק ואני - ועמי הרשעים...

                     

                    ''

                    "ויבוא ערוב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו

                    ובכל ארץ מצרים תישחת הארץ מפני הערוב".

                     

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום ראשון, 6/1/13, 14:24

                      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3355597,00.html 

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שישי , 4/1/13, 13:31

                        יש נשים שאף פעם לא מודאגות היכן נמצא הבעל שלהן.
                        קוראים להן אלמנות.

                        דרג את התוכן:
                          1 תגובות   יום חמישי, 3/1/13, 12:26

                          להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                           

                          ''
                           

                          בת פרעה מוציאה את משה מהתיבה.  ציור מהמאה ה-18

                           

                           

                          וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה

                          וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלוֹתָם (ב, יא).

                           

                          ויגדל משה - לא בגיל אלא בגדלות נפש:

                          ראה את בני עמו סובלים מעבודת הפרך במצרים, ולבו יצא אליהם.

                          זו היתה גדולתו של משה רבנו.

                           

                          ''

                           ויך את המצרי.

                          משה פוגע במצרי שהיכה איש עברי.

                           

                           

                          ***

                           

                          וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו. 

                          וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ

                          וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל (ב, יא).

                           

                          בפרשה מסופרים שלושה מקרים

                          שבהם נחלץ משה רבנו לעזרת חלשים:

                           

                          בפעם הראשונה, בפסוק הנ"ל - מצרי פוגע ביהודי.

                           

                          בפעם השניה, משה ראה "שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים" (ב, יג) -

                          יהודי רב עם יהודי, והוא אמר למכה: "רשע, למה תכה רעך?"

                           

                          בפעם השלישית, כשבנותיו של יתרו רוצות לשאוב מים לצאן,

                          " וַיָּבוֹאוּ הָרוֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם משֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם " (ב, יז) -

                          מריבה בין לא יהודים.

                           

                          משה נזעק לעזרת החלשים

                          ללא קשר לדתם ולהשתייכותם הלאומית.

                          הוא לא יכול היה לראות עוול

                          ומצפונו עורר אותו להגן על חלשים ונרדפים

                          גם אם אינם בני עמו.

                          בשל גדולתו זו נבחר משה להוציא את בני ישראל ממצרים

                          ולהעניק לאנושות את לוחות הברית.

                           

                          ''

                          המצרי מכה את העברי. מתוך הגדת אמסטרדם

                           

                           

                          ***

                           

                          וּמשֶׁה הָיָה רוֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חוֹתְנוֹ...

                          וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר...

                          וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל...

                          וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלוֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר...

                          אַל תִּקְרַב הֲלוֹם - שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ

                          כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קוֹדֶשׁ הוּא (ג, ה).

                           

                          מי שהולך בנעלים, אינו מרגיש באבנים הקטנות שהוא דורך אליהן.

                          אך מי שהולך יחף רגיש לכל דקירה גם מאבן קטנה.

                          משה נצטווה להסיר את נעליו וללכת יחף

                          כדי שיחוש בכל מכשול בדרכו

                          וכך תתחדד רגישותו להתקומם נגד כל עוול ופגיעה

                          באנשים, גם קלה שבקלים.

                           

                          ''
                           

                          משה מסיר את נעליו מול הסנה הבוער במדבר.

                          דומניקו פטי, המאה ה-17.

                           

                           

                          ***

                           

                          וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה':

                          בִּי אֲדוֹנָי, לא אִישׁ דְּבָרִים אָנוֹכִי…

                          כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנוֹכִי (ד, י).

                           

                          אם משה לא היה כבד פה, גמגמן,

                          בני ישראל לא היו נגאלים ממצרים במהרה

                          משום שהימים היו חולפים באריכות

                          בנאומים ובהרצאות של משה.

                           

                          ''
                           

                          משה ואהרן קוראים לפרעה

                          לשחרר את בני ישראל. 

                           

                           

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS