כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 3/2013

    0 תגובות   יום ראשון, 31/3/13, 11:43

    להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

     

     

     

     

     

    ''

     

    חיל פרעה ופרשיו נכנסים לים סוף.

    ציור קיר מהמאה ה-17 בכנסיה ברוסיה.

     

    ה' יִלָּחֵם לָכֶם - וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן (יד, יד).

     

    כך אומר הקב"ה לבני ישראל אחרי שיצאו ממצרים,

    התקרבו לים סוף וחששו מהמצרים הרודפים אחריהם:

    "וישאו בני ישראל את עיניהם

    והנה מצרים נוסע אחריהם - ויראו מאוד".

     

    ואז החלו אבותינו להתלונן על ריבונו של עולם :

    "מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים...

    כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר".

     

    הגיב הקב"ה ואמר להם: "אתם תחרישון" -

    זה לא הזמן להתלונן ולהתפלל לישועת שמיים, זה הזמן למעשים.

    ואת משה הוא מצווה: "דבר אל בני ישראל - וייסעו!"

     

    ''

    קריעת ים סוף. ציור מהמאה ה-19

     

    ***

     

    אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמוֹר

    אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם (טו, א).

     

    השירה הזאת, שירת הים, התרוננה לאחר שים סוף נבקע לשניים:

    "ויט משה את ידו על הים... וישם את הים לחורבה

    - וייבקעו המים" (יד, כא).

     

    מדוע צריך להתפעל מהנס של קריעת ים סוף

    כדי שבני ישראל יעברו בו ויינצלו מהמצרים שרדפו אחריהם -

    הרי גם ים רגיל, לא קרוע, מעורר התפעלות

    וגם עליו יש לומר "מה רבו מעשיך ה' "?

     

    על השאלה הזאת ניתן להשיב במשל על פסל נפלא

    שפיסל סוס הנראה אמיתי לגמרי, כאילו הוא חי ונושם.

    הציב הפסל את הסוס בכיכר העיר והמתין להתפעלותם של התושבים.

    אבל האנשים חלפו על פני הפסל אדישים לגמרי.

     

    חזר הפסל לביתו וסיפר על אכזבתו לאשתו.

    אמרה לו: הפסל המושלם שלך נראה כל כך אמיתי

    ולכן אנשים לא נותנים את דעתם עליו

    כי ישנם עוד סוסים ברחובות העיר,

    והסוס המפוסל שלך נראה להם כאחד מהם.

    אבל זאת תעשה: בקע את הסוס לשניים

    ותציב בכיכר את שני חלקי הפסל -

    ואז תראה שכל העוברים ושבים

    יעצרו ויתפעלו מעבודת האמנות הנפלאה שלך.

     

    כך זקוק האדם להתערבות השמיימית של קריעת ים סוף לשניים

    כדי להתפעל מכוחו של הקב"ה וממעשיו בניהול העולם.

     

    ''

     

    חציית ים סוף.

    ציור קיר בבית הכנסת בדורה ארופוס, סוריה, המאה ה-3.

     

    ***

     

    במסכת סנהדרין בגמרא מסופר:

    "באותה שעה (של קריעת ים סוף)

    ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה.

    אמר להם: מעשי ידי טובעים בים - ואתם אומרים שירה לפני?"

     

    יש מפרשים שבמילים "מעשי ידי" התכוון הקב"ה

    לבני ישראל שעמדו לטבוע בים סוף,

    אבל יש הסבורים כי הכוונה היא לחיילים המצרים

    ש"צללו כעופרת במים אדירים",

    והדברים תואמים את הגישה ההומנית היהודית,

    הבאה לביטוי בפסוק במגילת משלי: "בנפול אויבך אל תשמח".

     

    זו הסיבה שבתפילה בשביעי של פסח לא אומרים בשלמותה

    את תפילת הלל, שהיא תפילת הודיה ושמחה, אלא רק "חצי הלל".

    במדרש הסבירו זאת: "בשביל שמתו בו המצרים".

     

    ''

    לפני הכניסה לים סוף.

    ציורו של ניקולא פוסן, המאה ה-17.


    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שישי , 29/3/13, 14:41

      מישהו אמר שהוא התגרש מסיבה דתית:
      הוא סוגד לכסף.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 28/3/13, 12:11

        עו"ד בני דון-יחייא: הייתי מוסיף עוד שאלות, בנוסף ל"מה נשתנה" המפורסם.
        העולם ייראה טוב יותר אם יהיו בו יותר סימני שאלה ופחות סימני קריאה, שלא פעם הם סימני קריעה.

         

        http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4360788,00.html

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום רביעי, 27/3/13, 13:04

          ''

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום רביעי, 27/3/13, 11:04

            http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FKHILG&c41t4nzVQ=EHJ

             

             

            מתוך התוכנית האחרונה של דנה ספקטור ושלי
            ברדיו ללא הפסקה 103.
            התוכנית עולה בכל יום חמישי בין השעות 8 ל-9.
            אתם מוזמנים לשאול שאלות משפטיות (גירושין, משמורת, מזונות, חלוקת רכוש וכו')
            ושאלות בנושאי זוגיות ובכלל ולשוחח איתנו
            בטלפון 1900544103, בפקס 0544003000 או במייל love103fm@gmail.com.

             

             

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום ראשון, 24/3/13, 16:17

              להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

               

               

               

               

              ''

              שולחן הסדר

              הגדה מאוקריאנה, המאה ה-19.

               

               

              בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ 

              כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מְמִצְרַיִם.

               

              יש לקרוא גם כך:

              בכל דור ודור חייב אדם  ל ר ע ו ת  את עצמו.

              דוד המלך שורר בתהילים:

              "ה' רועי לא אחסר - בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני".

              אין על האדם לשבת באפס מעשה ולסמוך רק על הקב"ה שיהיה לו לרועה,

              אלא גם הוא עצמו צריך לפעול ולא לתלות את תקוותו רק בעזרת שמיים.

              ועוד כתב דוד בתהילים: "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי" -

              אל תקראו "מאין", אלא  מע', מהאות הזאת יבוא האות להבנת עומק הדברים.

              (הרהמצ"ז)

               

              ***

               

              בדרך כלל מתקיימת באנשים רק תחילתו של משפט זה:

              בכל דור ודור חייב אדם...

               

              ***

               

              וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ.

               

              יש אומרים שהמילה "והיא" מתייחסות לנשים,

              העומדות על הרגליים שבועיים לפני החג...

               

              ''

              מנהגי חג הפסח.

              הגדת ליבורנו, איטליה, המאה ה-19.

               

              ***

               

              וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל - אַתְּ פְּתַח לוֹ.

               

              למה כתוב בלשון נקבה - "את"?

              כי עיקר חינוך הילדים מוטל על האם.

               

              ''

              ליל הסדר. תחריט מהמאה ה-19

               

              ***

               

              וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל.

               

               הגיבור החשוך בהגדה קרוי  ל ב ן.

              אבל אם מנערים והופכים את מעמיד הפנים, המתחזה לאדם טהור וזך -

              מקבלים אותו כמות שהוא:  נ ב ל.

              לבן נקרא גם לבן הארמי, וגם כאן אם נהפוך את הארמי נקבל רמאי.

               

              ''

              שפוך חמתך.

              הגדה מצוירת מגרמניה, המאה ה-15.

               

              ***

               

              בספר שמות (יב, יח) נאמר: "בערב תאכלו מצות".

              בערב - מלשון ערבות ונועם.

              יש לאכול את המצה מתוך תחושה של ערבות ומתיקות

              (מההגדה של השר הרב שי פירון).

               

              ''

              הכנות לפסח

              הגדת הזהב, ספרד המאה ה-14.

               

              ***

               

              השבת שלפני פסח קרויה "שבת הגדול", ובה נוהגים רבנים

              לשאת דרשות על החג ועל החובה לקיים את מצוות "קמחא דפסחא" -

              מתן תרומה לנזקקים כדי לרכוש מצרכים לסדר.

               

              בשבת הגדול חזר רב אחד לביתו עייף מאוד.

              שאלה אותו אשתו ממה העייפות והוא השיב:

              "הרבה יגיעות יגעתי בדרשתי היום בבית הכנסת,

              שהרי חג הפסח מתקרב, העניים מרובים וצרכי החג מרובים אף הם -

              והעניים אין להם על מי לסמוך אלא על אביהם שבשמיים ועל אחיהם העשירים".

              "והאם הועלת בדרשתך ושיכנעת את הציבור?" מתעניינת האישה.

              "הדרשה שלי הועילה למחצה", השיב הרב.

              "למה אתה מתכוון?" שאלה אשתו.

              "אני מתכוון לכך", אמר הרב, "שאת העניים שיכנעתי לקבל..."

               

               

              ''

              שולחן הסדר. מתוך הגדה מהמאה ה-18

              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום שישי , 22/3/13, 13:38

                אושר הוא הדבר היחיד
                שכאשר מתחלקים בו - הוא מכפיל את עצמו.


                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום חמישי, 21/3/13, 17:18



                  http://www.sabrespro.co.il/files/39981363875451.pdf

                   

                   

                  ''

                  דרג את התוכן:
                    1 תגובות   יום חמישי, 21/3/13, 11:31

                     להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                     

                     

                     

                    וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ  

                    וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ  

                    אֶת הָעוֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ (ו, ג).

                     

                    שאלו את המגיד ממזריץ':

                    איך אפשר למצוא התלהבות לעבודת הבורא?

                    השיב: מי שצריך אש - מחפש אותה באפר.

                    וזה פירוש המילים: "והרים את הדשן".

                    כשמרימים ומחפשים, מוצאים את האפר

                    שממנו בא האדם: "ואנוכי עפר ואפר" -

                    ואז מתמלאים בלהט.

                     

                    ''
                     

                    משה ואהרן במשכן במדבר

                     

                    ***

                     

                    אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ - לא תִכְבֶה (ו, ו).

                     

                    שאלו פעם משורר אחד מה יקרה אם ביתו יעלה באש -

                    מהו הדבר החשוב ביותר שיוציא מהבית הבוער?

                    השיב המשורר: את האש.

                     

                    ''
                     

                    אהרן ובניו בטקס כהנים במשכן במדבר סיני

                     

                    ***

                     

                    וְזֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם: קוֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא (ז, א).

                     

                    את הפסוק "אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול" (במדבר יט, ב)

                    פירשו כך: מי שמשלה את עצמו שאין בו כל מום וכל פגם -

                    סימן שלא קיבל עליו עול מלכות שמיים.

                    הדבר נרמז מהפסוק הזה: "וזאת תורת האשם: קודש קודשים הוא" -

                    האשם הוא מחשבתו של האדם כאילו הוא קדוש וצדיק.

                     

                    ''
                     

                    העלאת קורבן במזבח עתיק

                     

                    ***

                     

                    וַיַּעַשׂ אַהֲרוֹן וּבָנָיו אֵת כָּל הַדְּבָרִים  

                    אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד משֶׁה (ח, לו).

                     

                    מתפלל אחד היה נוהג גינוני ענווה מופגנים.

                    ביקש ממנו הרב בשבת אחת לעבור לפני בתיבה.

                    האיש הגיב בתנועות סירוב כאומר: מי אני שאהיה שליח ציבור.

                    אמר לו הרב את הפסוק הנ"ל,

                    "ויעש אהרון ובניו את כל הדברים אשר ציווה ה' ביד משה"

                    והוסיף כי רש"י כתב על כך:

                    "להגיד שבחן (של אהרון ובניו) של היטו ימין ושמאל".

                    כלומר, הם לא הזיזו את כתפיהם לימין ולשמאל

                    והעמידו פנים שאין הם ראויים למה שהתבקשו לעשות -

                    אלא עשו מיד מה שהצטוו.

                    סיום הרב את דבריו לאותו אדם:

                    לפעמים, ענווה יתירה יש בה משום גאווה.

                     

                     

                     

                     

                     

                     

                     

                     

                     

                     

                     

                     

                     

                     

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שני, 18/3/13, 10:58

                      http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FKGDMG&c41t4nzVQ=EHJ

                       

                      מתוך התוכנית של דנה ספקטור ושלי
                      ברדיו ללא הפסקה 103.
                      התוכנית עולה בכל יום חמישי בין השעות 8 ל-9.
                      אתם מוזמנים לשאול שאלות ולשוחח בטלפון 1900544103
                      או בפקס 0544003000 או במייל love103fm@gmail.com.

                       

                       

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שישי , 15/3/13, 13:07

                        אהבה היא מעל לכל מתנה שאדם נותן לעצמו.

                        דרג את התוכן:
                          1 תגובות   יום חמישי, 14/3/13, 11:42

                          להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                           

                           

                           

                          אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' -

                          מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן  

                          תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם (א, ב).

                           

                          אחד מגדולי ישראל היה עני מאוד

                          וכל רכושו היתה פרה אחת.

                          אשתו היתה חולבת אותה ומוכרת את החלב לשכנים,

                          וכך כילכלו את משפחתם.

                          ולמרות עניותו היה הרב חוסך פרוטה לפרוטה כל יום

                          כדי לתת צדקה לעניים ביום שישי לכבוד שבת.

                           

                          פעם אחת לא הצליח הרב לחסוך.

                          שחט את הפרה וחילק את בשרה לנצרכים.

                          למחרת חיפשה אשתו את הפרה, ומשלא מצאה אותה

                          החלה לבכות ולצעוק שהפרה אבדה.

                          שמע אותה בעלה ואמר לה:

                          הפרה לא אבדה - היא עלתה לשמיים,

                          ומיד פתח את פרשת ויקרא וקרא לה פסוק זה:

                          "קורבן לה' מן הבהמה".

                            

                          ''
                           

                          העלאת קורבן

                           

                          ***

                           

                          כִּי כָל שְׂאוֹר וְכָל דְּבַשׁ  

                          לא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה' (ב, יא).

                           

                          השאור והדבש מסמלים את הקיצוניות:

                          השאור בחמיצות והדבש במתיקות.

                          בא הדבר ללמד שתמיד ילך האדם בשביל הזהב -

                          ולא ייטה לקצוות.

                           

                          ''

                          משה שובר את הלוחות.

                          גוסטב דורה, המאה ה-19.

                           

                          ***

                           

                          אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא 

                          וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְווֹת ה' אֱלוֹהָיו,

                          אֲשֶׁר לא תֵעָשֶׂינָה, בִּשְׁגָגָה - וְאָשֵׁם (ד, כב).

                           

                          רש"י כתב:

                          "אשר נשיא יחטא - לשון 'אשרי'.

                          אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב

                          להביא כפרה של שגגתו,

                          קל וחומר שמתחרט על זדוניותיו".

                           

                          ''

                          הקורבן עולה על המזבח במדבר.

                          ציור  מהמאה ה-19.

                           

                          ***

                           

                          אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא (ד, כב).

                           

                          ראשי התיבות של הפסוק: אני.

                          מנהיג העם חוטא ביהירות

                          כשהוא רואה קודם כל את עצמו.

                           

                          ''
                           

                          משה מקבל את לוחות הברית.

                          ציור מהמאה ה-18.

                           

                           

                           

                           

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS