כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 9/2013

    0 תגובות   יום רביעי, 25/9/13, 13:09

    להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

     

     

     

    וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים

    אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ.

    וַיֹּאמַר: ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ,

    הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִיבְבוֹת קוֹדֶשׁ.

    מִימִינוֹ אֵשׁדָּת לָמוֹ (לג, א-ב).

     

    בפסוק זה מרומזת התורה שבעל פה, היא התלמוד, הגמרא:

    "דת למו" - אותיות "תלמוד".

     

    ''

    דף הפתיחה של מסכת

    סוכה בתלמוד.

     

    ***

     

    יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמוֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר (לג, ו).

     

    מדוע מכפיל הפסוק גם "יחי" וגם "ואל ימות"?

    משום שיש חיים של ניוון, חסרי יצירתיות ונטולי פוריות.

    לכן ניתנה ברכה זו לחיים שיש בהם רוח חיים.

     

    ''

    משה ולוחות הברית על פי ציורו של גוסטב דורה, המאה ה-19

     

    ***

     

    לְבִנְיָמִין אָמַר: יְדִיד הֹ' יִשְׁכוֹן לָבֶטַח עָלָיו,

    חוֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן (לג, יב).

     

    רש"י אומר כי משה קרא לבנימין "ידיד ה' "

    משום שבית המקדש נבנה בחלקו בארץ ישראל.

    ולמה זכה לכך בנימין?

    חז"ל הסבירו: משום שכל השבטים נטלו חלק במכירתו של יוסף לעבדות

    ורק בנימין לא השתתף במזימה.

    אמר הקב"ה: איני משרה שכינתי בחלקם, שלא היו רחמנים על אחיהם.

     

    ''

    משה ולוחות הברית. ציור מהמאה ה-18

     

    ***

     

    וּלְנַפְתָּלִי אָמַר: נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה' (לג, כג).

     

    רק מי ששבע רצון ושמח בחלקו יתקיים בו "ומלא ברכת ה' ".

    כי אם אינו שבע רצון ומרגיש חסר תמיד -

    כל מה שיש לו בחומר לעולם לא יהיה די לו.

     

     

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 24/9/13, 14:47

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שני, 23/9/13, 14:52

        ''

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום שישי , 20/9/13, 13:25

          להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

           

           

           

          כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם - וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא. (א, ז)

           

          גם האדם דומה לים: ככל שישיג נכסים ויצבור כספים -

          עדיין יישאר בלתי מרוצה ויחוש רעב לעוד ועוד רכוש.

           

          ***

           

          מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה

          וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. (א, ט) 

           

          הרמב"ם התלונן במכתב לאחד מתלמידיו שכל היום הוא עסוק

          גם בעניני ציבור וגם כרופאו של השולטן, ורק בשעות לילה יש לו מעט זמן ללמוד.

          והוא הוסיף, "אין כל חדש תחת השמש" - "תחת השמש", בשעות היום,

          "אין כל חדש": אין לו זמן לחדש משהו בתורה...

           

          ''

          מלכת שבא מבקרת את שלמה המלך שכתב את מגילת קוהלת

           

          ***

           

          כִּי בְּרוֹב חָכְמָה רוֹב כָּעַס

          וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב. (א, יח) 

           

          ככל שהאדם מוסיף דעת כך הוא כואב יותר

          שכן הוא נוכח לדעת עד כמה מעט הוא יודע.

          הדבר היחיד שיודעים בוודאות הוא כמה

          אנו לא יודעים את חידת העולם והאדם.

           

          ''

          איור למגילת קוהלת. 

          גרמניה, המאה ה-19.

           

          ***

           

          וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ

          מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה. (ד, ב)

           

          די היה לומר "ושבח אני את המתים"

          ולכן המילים "שכבר מתו" נראות מיותרות.

          אלא שיש מתים שעודם חיים, אבל חייהם ריקים והרי הם כמתים.

          אומר קוהלת: מוטב מתים ממש, "שכבר מתו", מאנשים חיים שחייהם מתים.

           

          ''

          עמוד הפתיחה של מגילת קוהלת. 

          איטליה, המאה ה-16.

           

          ***

           

          טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, וְיוֹם הַמָּוֶת - מִיּוֹם הִיָוולְדוֹ. (ז, א)

           

          יום המוות מתחיל "מיום היוולדו" של האדם -

          מאז מתחילה הספירה לאחור, לכיוון של "ואל עפר תשוב".

           

          ''

          שתי הנשים במשפט שלמה.

          גוסטב דורה, המאה ה-19.

           

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שלישי, 17/9/13, 15:43

            ''

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שני, 16/9/13, 12:54

              ''

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום חמישי, 12/9/13, 15:02

                אלה השורות במחזור ליום כיפור שכל שנה תופסות את לבי:

                 

                 "מַעשֵה אֱנוֹש -

                 תַחבּוּלוֹתיו מזימָה

                 שִבתוֹ בּתוֹך מִרמָה

                 רפִידָתוֹ רימָה

                 קָבוּר בִסעיף אדָמה

                 ואיך יתגאֶה אדָם -

                לַהבֶל דָמָה".

                 

                אני חושב שמחבר הפיוט הזה רצה לומר לנו:

                מעפר באנו ואל עפר נשוב -

                אז אל תיתנו להבל האגו

                לקלקל לכם את החיים.

                 

                ''

                יום כיפור. ציורו של מאוריצ'ו גוטליב

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום רביעי, 11/9/13, 17:03

                  http://cafe.themarker.com/video/2977342/

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שלישי, 10/9/13, 14:55

                    להגדלה נא ללחוץ על הקישור הבא:
                    http://www.sabrespro.co.il/files/55681378795381.pdf

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      1 תגובות   יום שני, 9/9/13, 15:34

                      http://www.meetgarshim.co.il/index.php?dir=site&page=articles&op=item&cs=3504

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום ראשון, 8/9/13, 15:09

                        מחיר רגיל: 85 ש"ח

                        מחיר הנחה לחברים בפייסבוק: 75 ש"ח

                        קוד הנחה: 1000

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום ראשון, 8/9/13, 11:13

                           להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                           

                           

                           

                          הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. 

                          יַעֲרוֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּיזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי.

                          כִּשְׂעִירִים עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב - 

                          כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא: הָבוּ גוֹדֶל לֵאלוֹהֵינוּ! (לב, א-ג).

                           

                          דברי התורה נמשלים כאן לגשם ולטל

                          שלאחר ירידתם עדיין לא מבחינים בהשפעתו על הצומח,

                          ורק לאחר זמן רואים את תוצאות ההשקייה.

                           

                          וכך הם גם דברי תורה: גם אם בשעה ששומעים אותם

                          לא מבחינים מיד בהשפעתם - בסופו של דבר הם פועלים את פעולתם.

                           

                          ***

                           

                          ''

                          שמש בגבעון דום. ציורו של גוסטב דורה, המאה ה-19

                           

                          הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי (לב, א-ג).

                           

                          בשעה שאמר משה "האזינו השמים" - היו השמים ושמי השמים דוממים.

                          ובשעה שאמר "ותשמע הארץ אמרי פי" - היתה הארץ וכל אשר עליה דוממים.

                          ואם תמה אתה על הדבר, צא וראה מה נאמר ביהושע (יהושע י, יב-יד):

                          "ויאמר לעיני ישראל: שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון!

                          וידום השמש וירח עמד ולא היה כיום ההוא".

                          נמצאנו למדים שהצדיקים שולטים בכל העולם כולו.

                          (מדרש ספרי)

                           

                          ***

                           

                          ''

                          יעקב מקבל את ברכתו של אביו יצחק. ציור מהמאה ה-18

                           

                           

                          שְׁאַל אָבִיךָ - וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ - וְיֹאמְרוּ לָךְ (לב, ז). 

                           

                          כל שלושת האבות התברכו באריכות ימים.

                          על אברהם נאמר: "ואברהם זקן בא בימים" (בראשית כד, א).

                          על יצחק: "ויהי כי זקן יצחק" (בראשית כז, א).

                          ועל יעקב אומר הפסוק: "ועיני יעקב כבדו מזוקן" (בראשית מח, י).

                           

                          על כך מרמז הפסוק: "שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמר לך" -

                          שאלו את אבות האומה ובדקו את מעשיהם, ומהם תלמדו את הדרך הנכונה.

                           

                          ''

                          אברהם אבינו.

                          תחריט עץ של אפרים ליליאן.

                           

                           

                          ***

                           

                          כִּי דוֹר תַּהְפּוּכוֹת הֵמָּה, בָּנִים לֹא אֵמוּן בָּם.

                          הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל, כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם -

                          וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם, בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם (לב, כ-כא).

                           

                          ראשי התיבות של שני הדיברות הראשונות הם "אל" -

                          אנוכי ולא יהיה לך. ישראל הפכו את המילה "אל" ל"לא" -

                          "בנים לא אמון בם".

                          וזו כוונת הפסוק: "הם קנאוני בלא אל".

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS