כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 9/2014

    0 תגובות   יום שלישי, 30/9/14, 20:11

    כשהייתי תלמידה, סיפרה פעם נחמה ליבוביץ, אמרתי לאבי, שבבית הספר
    אמרו לנו שחשוב להתנהג יפה להורים ולחברים
    במיוחד בין ראש השנה ליום כיפור, כי הם עשרת ימי תשובה.
    ואבי אמר שזה נכון, אבל חשוב להתנהג יפה
    גם בין יום כיפור לראש השנה.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 30/9/14, 12:15

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שני, 29/9/14, 15:24

        ''

        מתן תורה. חיתוך עץ,

        אמסטרדם המאה ה-16

         

        דִּרְשׁוּ ה' בְּהִימָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב .(ישעיה נה, ו)

         

        משל למלך שהיה מתחפש לאזרח רגיל והיה מתערב בין הבריות.

        וכך הזדמן לאיש אחד לשבת עם המלך על ספסל אחד, ולא ידע מי הוא שכנו.

        לאחר שהמלך עזב את המקום נודע הדבר לאיש.

        הצטער מאוד ואמר: הרי המלך היה כה קרוב אלי

        והיה בידי לבקש ממנו הרבה דברים נחוצים לי והחמצתי הזדמנות זו!

        כן מצבו של כל אדם בעשרת ימי תשובה:

        הבורא קרוב לכל אדם וממציא את עצמו אליו,

        ומה אווילים הבריות שאינם מנצלים הזדמנות מאושרת זו.

        (רבי יצחק בלאזר)

         

        ''

        מחזור לכל מועדי השנה, המאה ה-18.

         

        ***

        העושה תשובה מאהבה - זדונות נהפכות לו לזכויות


        רבי לוי יצחק מברדיצ'ב פגש יהודי שהיה ידוע כמי שמרבה לחטוא.

        בירך אותו הצדיק לשלום בחביבות ואמר לו: אני מקנא בך.

        השתומם האיש: מקנא במה?

        ענה לו רבי לוי יצחק:

        חכמים אמרו בגמרא כי "העושה תשובה מאהבה –

        זדונות נהפכו תלו לזכויות" (מסכת יומא פו, ב).

        תאר לעצמך כמה זכויות יהיו לך כשתעשה תשובה וכל חטאיך ייהפכו למצוות!

        אין ספק שיהיו רבות יותר משלי, ולכן אני מקנא בך.

         

        ''

        מטבע של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב,

        "סניגורם של ישראל.2010 ,"

         

        ***

        אישה עניה חסרת כל קיבלה ביצה אחת במתנה ושקעה בדמיונות מתוקים:

        מהביצה יבקע גוזל שיגדל לתרנגולת שתטיל עשרים ביצים שיצאו מהן עשרים תרנגולות.

        עשרים התרנגולות יטילו מאות ביצים וכך יהיו לה מאות תרנגולות.

        ואז היא תמכור חלק מהתרנגולות ותקנה פרה שתיתן חלב בשפע לתת לילדיה...

        ובעוד האישה מרקיעה בחשבונותיה, נשמטה הביצה מידה ונשברה.

         

        כך חיים אנשים רבים ששנותיהם עוברות בדמיונות,

        ועד שהם מתעוררים הם נוכחים כי החמיצו את ההזדמנות לעשות תשובה.

         

        ''

         

        ***

        לרבי זוסיה היה פנקס שבו רשם כל יום את מעשיו ואת הרהוריו הרעים.

        מדי ערב היה מעיין בפנקס עד שהחל לבכות,

        ומהדמעות שנשרו מעיניו נמחק הכתוב מהפנקס

         

        רב אחד נסע מביתו ליום אחד.

        כשחזר שאלו אותו ילדיו: אבא, מה הבאת?

        פרץ הרב בבכי ואמר:

        כשנסעתי ליום אחד בלבד, כבר שואלים אותי מה הבאתי.

        כשאגיע לשמי שמיים בתום נסיעה ארוכה בעולם הזה,

        וישאלוני מה הבאתי - מה אשיב אז?

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום ראשון, 28/9/14, 16:21

          http://stories.pashbar.co.il/show.php?id=3353

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום ראשון, 28/9/14, 12:17

            להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד

             

            ''

            יעקב מקבל את ברכתו של אביו יצחק. ציור מהמאה ה- 

            18

            הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. 

            יַעֲרוֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּיזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי.

            כִּשְׂעִירִים עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב - 

            כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא: הָבוּ גוֹדֶל לֵאלוֹהֵינוּ! (לב, א-ג).


            דברי התורה נמשלים כאן לגשם ולטל

            שלאחר ירידתם עדיין לא מבחינים בהשפעתם על הצומח,

            ורק לאחר זמן רואים את תוצאות ההשקייה.

             

            וכך הם גם דברי תורה: גם אם בשעה ששומעים אותם

            לא מבחינים מיד בהשפעתם - בסופו של דבר הם פועלים את פעולתם.

             

            ''

            שמש בגבעון דום. ציורו של גוסטב דורה, המאה ה-19

             

            ***

            הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי (לב, א-ג).


            בשעה שאמר משה "האזינו השמים" - היו השמים ושמי השמים דוממים.

            ובשעה שאמר "ותשמע הארץ אמרי פי" - היתה הארץ וכל אשר עליה דוממים.

            ואם תמה אתה על הדבר, צא וראה מה נאמר ביהושע (יהושע י, יב-יד):

            "ויאמר לעיני ישראל: שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון!

            וידום השמש וירח עמד ולא היה כיום ההוא".

            נמצאנו למדים שהצדיקים שולטים בכל העולם כולו.

            (מדרש ספרי)

             

            ***

            שְׁאַל אָבִיךָ - וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ - וְיֹאמְרוּ לָךְ (לב, ז).


            כל שלושת האבות התברכו באריכות ימים.

            על אברהם נאמר: "ואברהם זקן בא בימים" (בראשית כד, א).

            על יצחק: "ויהי כי זקן יצחק" (בראשית כז, א).

            ועל יעקב אומר הפסוק: "ועיני יעקב כבדו מזוקן" (בראשית מח, י).

             

            על כך מרמז הפסוק: "שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמר לך" -

            שאלו את אבות האומה ובדקו את מעשיהם, ומהם תלמדו את הדרך הנכונה.

             

            ''

            אברהם אבינו.

            תחריט עץ של אפרים ליליאן.

             

            ***

            כִּי דוֹר תַּהְפּוּכוֹת הֵמָּה, בָּנִים לֹא אֵמוּן בָּם.

            הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל, כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם -

            וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם, בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם (לב, כ-כא).

             

            ראשי התיבות של שני הדיברות הראשונות הם "אל" -

            אנוכי ולא יהיה לך. ישראל הפכו את המילה "אל" ל"לא" -

            "בנים לא אמון בם".

            וזו כוונת הפסוק: "הם קנאוני בלא אל".


            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שבת, 27/9/14, 20:14

              מצווה בימים אלה לבקש סליחה איש מחברו,
              ולכן אני פונה לאלה שפגעתי בהם ומבקש את סליחתם.
              אבל מצווה גם לומר אמת, ובוודאי אחרי ראש השנה ולפני יום הכיפורים,
              ולכן אני מודה שיש כאלה שבא לי לומר להם:
              אם פגעתי בכם - אני מקווה שפגעתי בול...

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום רביעי, 24/9/14, 14:10

                 

                ''

                תפילת ראש השנה. איזידור קאופמן, המאה ה-19

                 

                יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַיִךְ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב.

                 

                בסעודת ליל ראש השנה נוהגים לאכול ראש של דג ולומר את המילים האלה.

                "שנהיה לראש" - "לראש", ראשי תיבות:  

                לעשות רצון אבינו שבשמיים.

                 

                 

                ''

                שער מחזור. אמסטרדם, המאה ה-18

                 

                ***

                וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן וְיֹאמְרוּ הִנֵּה יוֹם הַדִּין. 

                (מתפילת ראש השנה)


                מדוע נחפזים המלאכים?

                התשובה טמונה בדברי חכמים:

                "העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד והעובר עבירה אחת קונה לו קטגור אחד" (פרקי אבות ד, יג).

                אבל לא תמיד נעשות המצוות בשלמות, ולכן גם המלאכים הנוצרים מהן

                אינם מושלמים אלא נבראים עם מומים שונים.

                כשמגיע ראש השנה וכל המלאכים שנוצרו ממצוותיהם של היהודים עוברים בסך

                לפני בית הדין של מעלה, הרי כדי להותיר רושם חיובי על המעשים הטובים

                של עם ישראל עוברים המלאכים בחיפזון.

                כך לא תהיה לבית הדין שהות להתבונן בהם ולהבחין במומיהם של היהודים –

                ומהמומים להסיק כי מעשיהם אינם לגמרי מושלמים...

                 

                ''

                חיילים בתפילת ראש השנה. גלויה מהמאה ה-20

                 

                ***

                נוהגים לומר בתום השנה:

                "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה".

                באמצע שתי המילים - תכלה ותחל - האותיות כ' וח': כח.

                ועל כך אומר הפסוק (ישעיהו מ, לא) "וקווי ה' יחליפו כח".

                 

                ''

                תקיעת שופר בכרטיס ברכה לראש השנה.

                המאה ה-19.

                 

                ***

                סִפְרֵי חַיִּים וּסְפָרַי מֵתִים פְּתוּחִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. (מסכת ראש השנה טז)


                מדוע נפתחים גם ספרי המתים?

                משום שכאשר מעמידים עבריין לדין, יש להביא בחשבון את עברו,

                מי היו הוריו, מה היתה סביבת מגוריו וגידולו, איזה חינוך קיבל וכד'.

                הנתונים האלה חשובים לצורך בדיקת המניע של העבריין ופסיקת עונשו הצודק.

                לכן יש לפתוח גם את ספרי המתים, ולא רק את ספרי החיים, כדי לפסוק דין צדק.

                 

                פרי שאינו יודע קרוא וכתוב מגיע לבית הכנסת בראש השנה.

                כל המתפללים מחזיקים מחזורים ומתפללים.

                הכפרי, ידיו ריקות, אינו יודע אלא למלמל את האלף בית.

                ובסיום כ"ב האותיות הוא נושא עיניו אל על ומבקש:

                ריבונו של עולם, קח את האותיות שלי - ואתה תחבר אותן לתפילה.

                לשמע הבקשה פונה הרב אל הציבור, שחלקו מגחך,

                ואומר כי דווקא מילים ילדותיות אלה הן המתקבלות ביתר רצון בשערי שמיים, כי זוהי תפילה אמיתית הנישאת מן הלב ואינה מדוקלמת מהספר.

                 

                ''

                תקיעת שופר בראש השנה.

                 

                אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כּוֹחִי אַל תַּעַזְבֵנִי. (מתפילת ראש השנה)


                לא נאמר אל תשליכני  ב ע ת  זקנה, אלא  ל ע ת  זקנה:

                התפילה היא שלא ישליכו אותנו לזקנה

                בהיותנו עדיין צעירים - שלא נזדקן לפני הזמן.

                 

                ''

                מחזור לראש השנה וליום כיפור.

                זיטומיר, המאה ה-19.

                 

                ***

                וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן וְיֹאמְרוּ הִנֵּה יוֹם הַדִּין.

                (מתפילת ראש השנה)


                מדוע נחפזים המלאכים?

                התשובה טמונה במאמר חכמים בפרקי אבות ד, יג:

                "העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד

                והעובר עבירה אחת קונה לו קטגור אחד".

                אבל לא תמיד נעשות המצוות בשלמות

                ולכן גם המלאכים הנוצרים מהן אינם מושלמים

                אלא נבראים עם מומים שונים.

                כשמגיע ראש השנה וכל המלאכים שנוצרו ממצותיהם של היהודים

                עוברים בסך לפני בית הדין של מעלה,

                הרי כדי להותיר רושם חיובי על מעשיהם הטובים של עמך ישראל,

                עוברים המלאכים בחיפזון. כך לא תהיה לבית הדין

                שהות להתבונן בהם ולהבחין במומיהם של היהודים -

                ומהמומים להסיק כי מעשיהם הטובים אינם לגמרי משולמים...

                 

                 

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום רביעי, 24/9/14, 11:18

                  https://www.youtube.com/watch?v=bkYPzCw8QV8

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שלישי, 23/9/14, 20:10

                    http://www.sabrespro.co.il/files/55681378795381.pdf

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שני, 22/9/14, 20:08

                      ולמה נהייתי עורך דין. להגדלה - נא ללחוץ על הכתבה.  

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שני, 22/9/14, 12:33

                        http://stories.pashbar.co.il/show.php?id=3353

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום ראשון, 21/9/14, 20:13

                          http://www.xnet.co.il/relations/articles/0,14572,L-3088952,00.html

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS