כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 1/2015

    0 תגובות   יום שישי , 30/1/15, 14:11

    אין חכם כבעל עם ניסיון.

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום חמישי, 29/1/15, 13:04

      להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

       

      ''

      יציאת מצרים

       

      ***

      וּפַרְעֹה הִקְרִיב.

      וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם, וְהִנֵּה מִצְרַיִם נוֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם.

      וַיִּירְאוּ מְאוֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'. (יד, ט)


      למה היה חשש שבני ישראל ירצו לשוב למקום שבו היו עבדים?

      כי בכל אדם יש קמצוץ של עבדות בנפשו.

      לכן, למרות שמוסד העבדות חלף מן העולם,

      ממשיכים לומר בתפילת שחרית: "ברוך שלא עשני עבד".

      (הרהמצ"ז)

       

      ***

      וּפַרְעֹה הִקְרִיב.

      וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם, וְהִנֵּה מִצְרַיִם נוֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם.

      וַיִּירְאוּ מְאוֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'. (יד, ט)


      במדרש מסופר:

      לְמה היו ישראל דומים באותה שעה?

      ליונה שברחה מן הנץ ונכנסה לנקיק הסלע ומצאה שם נחש.

      אם תיכנס לפנים - הרי הנחש נושף בה.

      תחזור לאחוריה - הרי הנץ עומד בחוץ לתופסה.

      מה עשתה היונה?

      התחילה צווחת ומטפחת בכנפיה

      כדי שישמע בעל השובך ויבוא להצילה.

       

      כך היו ישראל דומים על הים:

      לירד לים לא היו יכולים, שעדיין לא נקרע להם.

      לחזור לאחוריהם לא היו יכולים, שכבר פרעה ופרשיו קרבים.

      מה עשו? "ויראו מאוד ויצעקו בני ישראל אל ה' ".

       

      ''

      חיל פרעה טובע בים סוף

       

      ***

      וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם:

      אַל תִּירָאוּ! הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'

      אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם...

      ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן. (יד, יג)


      ה' יילחם לכם - יתן לכם לחם, 

      בתנאי שאתם תחרישון - תחרשו את האדמה.

      מהשמיים עוזרים לאנשים שעוזרים לעצמם ודואגים לקיומם.

      על כך נאמר בספר משלי יב, יא:

      "עובד אדמתו ישבע לחם".

       

      ''

      בני ישראל חוצים את ים סוף

       

      ***

      אָז יָשִׁיר משֶׁה. (טו, א)


      רבי משה לייב מסאסוב השיא פעם חתן וכלה 

      יתומים ועניים ומימן את כל הוצאות החתונה.

      הוא התרגש מאוד בעת הכנסת הכלה לחופה בכלי זמר ובנגינה,

      ואמר לחסידיו שעמדו סביבו: 

      מי יתן, שכשיגיע יומי ילוו אותי בניגון הזה לבית העלמין.

      שנים רבות לאחר מכן נסעה חבורת מנגנים בעגלה עם סוסים לעיר ברודי לחתונה.

      לפתע התחילו הסוסים לדהור, עלו הרים וירדו בקעות ולא היה אפשר

      לעכבם ממרוצתם עד שבאו סמוך לבית קברות, ואז עצרו.

      ראו המנגנים המוני אנשים והבינו שהגיעו ללוויה של אדם חשוב. 

      שאלו מי הנפטר, והשיבו להם שהרב הקדוש 

      רבי משה לייב מסאסוב הלך לעולמו.

      נזכרו המנגנים בבקשה ששמעו שנים רבות קודם מפי הרב 

      באותה חתונת עניים, ונזכרו גם בניגון שזימרו אז.

      נטלו את כליהם וקיימו את בקשתו של הרב הקדוש.

       

      ''

      חתונה. יוסף ישראלס, המאה ה-19

       

      ***

      זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלוֹהֵי אָבִי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ. (טו, ב)


      את המילה "ואנווהו" פירשו חכמים מלשון נווה ודירה

      ואמרו כי אדם חייב להכין מדור לשכינה שתשכון בתוכו.

      שאלו פעם את אחד מגדולי ישראל: היכן נמצא הקב"ה?

      השיב הנשאל: היכן שנותנים לו להיכנס.

       

      ''
      .

      קריעת יום סוף. מטבע משנת 2008

       

      ***

      וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: 

      מָן הוּא, כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא.

      וַיֹּאמֶר משֶׁה אֲלֵיהֶם:

      הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם לְאוֹכְלָה.

      זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִיוָּה ה': 

      לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אוֹכְלוֹ. (טז, טו-טז)


      מהו מן?

      בני ישראל שאלו: מה נאכל (ויקרא כה, כ) ונענו: מן.

      (הרשי"ל)


      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שני, 26/1/15, 14:59

        ''

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 23/1/15, 14:12

          היגיון ודעה צלולה יכולים לפעמים למנוע גירושין.
          וגם נישואין.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 22/1/15, 14:24

            להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

             

            ''

            משה ואהרן דורשים מפרעה לשלוח 

            את בני ישראל לחופשי. בנג'מין ווסט, המאה ה-18.

             

            ***

            וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה:

            בֹּא אֶל פַּרְעה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ

            וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אוֹתוֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ. (י, א)


            "כי אני" - מי שמכריז על עצמו "אני", והוא מלא בגאוות עצמו,

            מעיד כי "הכבדתי את לבו" -

            שלבו אטום לאחרים בהיותו מרוכז בעצמו.

             

            ''

            בני ישראל עובדים בפרך במצרים

             

            ***

            וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ

            אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם

            וְאֶת אוֹתוֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'. (י, ב)


            בהגדה לפסח נאמר:

            "כל המרבה לספר ביציאת מצרים - הרי זה משובח".

            מספר ההגדה הוא שנהיה משובח בכך שהוא מספר

            את סיפור תולדות העם לבני משפחתו.

            השינון שנה אחר שנה של תוכן ההגדה משבח את הקורא בה.

             

            ***

            וַיֵּט משֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם

            וַיְהִי חוֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלוֹשֶׁת יָמִים -

            לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלוֹשֶׁת יָמִים. (י, כב)

             

            משום ש"לא ראו איש את אחיו"

            וכל אחד דאג לעצמו בלבד ולבני משפחתו

            בלי לחשוב על האחרים - לכן "לא קמו איש מתחתיו":

            אף אחד לא הצליח להזדקף ולהיחלץ, כי רק אם משלבים ידיים ניתן לנצח.

             

            ''

            מכת הארבה

             

            ***

            יֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה... דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם 

            וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ 

            כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב. (יא, ב)

             

            בני ישראל קיבלו הוראה לשאול חפצים יקרים משכניהם המצרים

            כדי שלא יתפתו לחזור למצרים, 

            ואז יהיה עליהם להחזיר מה שלקחו...

             

            ''

            מכת בכורות. גוסטב דורה, המאה ה-19

             

            ***

            וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרוֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמוֹר:

            הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חוֹדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחוֹדְשֵׁי הַשָּׁנָה. (יב, א-ב)


            אל תקראו " החֹדֶש הזה לכם", אלא "החָדַש הזה לכם" - זו ברכת ההתחדשות.

            האות ו' החסרה במילה "החודש" מסמלת את ששת ימי הבריאה, 

            שבכל אחד מהם נברא חידוש שנוסף על קודמו.

            כך מברך הקב"ה את בני ישראל: 

            התחדשו מיום ליום, ובכך תתמלאו בכוחות כדי למלא את ייעודכם 

            להיות עם סגולה, שיקרין אור לעולם כולו.

            (הרשי"ל)

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שישי , 16/1/15, 14:10

              יש בני זוג הנוטלים חלק בוויכוח –
              ויש כאלה הנוטלים את כולו.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום חמישי, 15/1/15, 14:29

                להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                 

                ''

                מכת הדם - והיאור מאדים

                 

                *** 

                וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם. (ו, ו)


                המילה סבלות מזכירה סבלנות.

                הקב"ה ידע כי כל עוד סובלים בני ישראל את חיי הגלות,

                הם לא בשלים לגאולה. לכן הוא מבטיח בפסוק זה:

                אני אוציא אתכם מתוך הסבלנות שיש בכם כלפי המצרים,

                סבלנות שהיא אדישות ויאוש מהסיכוי לשנות את המצב העגום,

                אגאל אתכם והוליך אתכם לארץ ישראל.

                 

                ''

                משה ואהרן לפני פרעה. מטה משה הופך לנחש. ציור מהמאה ה-17

                 

                ***

                וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטוֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם, 

                וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם. (ז, ה)


                הגאולה הגדולה שחולל הקב"ה עבור עמו היתה בהוציאו את "ישראל",

                את כוחו הפנימי של עם ישראל,"מתוכם" - 

                לא מתוך המצרים, אלא מתוך בני ישראל עצמם.

                לאחר דורות רבים של חיי עבדות התעמעמה היכולת הרוחנית של העם, 

                והיה צורך להחזיר לו את זהותו, את עצמאותו ואת חירותו הפנימית.

                (הרהמצ"ז)

                 

                ***

                וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם. (ז, ה)


                "חירות" בגימטריה שווה "והעיקר לא לפחד כלל" (624).

                הסרת כבלי הפחד מפני כל שיעבוד שהוא, פיזי או רוחני, 

                היא תמציתה על החירות.

                (הרשי"ל)

                 

                ''

                ויבוא ערוב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו

                ובכל ארץ מצרים תישחת הארץ מפני הערוב".

                 

                ***

                וּמשֶׁה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלוֹשׁ וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה

                בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעה. (ז, ז)


                מה הסיבה שהפרשה מציינת את גילם של משה ושל אהרן?

                אולי משום שהציבור סובר שרק למנהיגים צעירים

                יש כוחות הביא למהפך כדי להיטיב עם עמם.

                באה התורה לומר, כי גם מבוגרים מסוגלים,

                בגלל נסיון החיים שלהם, לחולל שינוי ולהנהיג עם.

                 

                ***

                וַיָּבוֹא משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעה. (ז, י)


                מדוע מינה הקב"ה שני שליחים, את משה ואת אהרן,

                לנהל משא ומתן עם פרעה על שחרורם של בני ישראל ממצרים?

                שליח אחד היה נחוץ כדי להוציא את עם ישראל ממצרים,

                והשליח השני - כדי להוציא את המצריות מישראל.

                 

                ''

                מכת הצפרדע.

                "ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים".


                ***

                וַיִּשְׁלַח פַּרְעה וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:

                חָטָאתִי הַפָּעַם - ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים. (ט, כז)


                איך יתכן שפרעה, השליט הכל יכול והגאוותן,

                העיד על עצמו שהוא רשע?

                בדרך ההומור אמרו, שכך יש לקרוא את דברי פרעה:

                ה' הצדיק ואני - ועמי הרשעים...


                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום ראשון, 11/1/15, 13:40

                  ''

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שישי , 9/1/15, 14:13

                    האהבה היא חלום מתוק.
                    הנישואים הם, לפעמים, השעון המעורר.

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום חמישי, 8/1/15, 14:39

                      להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד

                       

                      ''

                      בת פרעה מוציאה את משה מהתיבה. ציור מהמאה ה-18

                       

                      ***

                      וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה

                      וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלוֹתָם. (ב, יא)


                      ויגדל משה - לא בגיל אלא בגדלות נפש:

                      הוא ראה את בני עמו סובלים מעבודת הפרך במצרים, ולבו יצא אליהם.

                      זו היתה גדולתו של משה רבנו.

                       

                      ''

                      ויך את המצרי.

                      משה פוגע במצרי שהיכה איש עברי.

                       

                      ***

                      וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו. 

                      וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ

                      וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל (.ב, יא)


                      בפרשה מסופרים שלושה מקרים

                      שבהם נחלץ משה רבנו לעזרת חלשים

                       

                      בפעם הראשונה, בפסוק הנ"ל - מצרי פוגע ביהודי.

                       

                      בפעם השניה, משה ראה "שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים" (ב, יג) -

                      יהודי רב עם יהודי, והוא אמר למכה: "רשע, למה תכה רעך?"

                       

                      בפעם השלישית, כשבנותיו של יתרו רוצות לשאוב מים לצאן,

                      "וַיָּבוֹאוּ הָרוֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם משֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם" (ב, יז) -

                      מריבה בין לא יהודים.

                      משה נזעק לעזרת החלשים ללא קשר לדתם ולהשתייכותם הלאומית.

                       

                      הוא לא יכול היה לראות עוול ומצפונו עורר אותו

                       להגן על חלשים ונרדפים גם אם אינם בני עמו.

                      בשל גדולתו זו נבחר משה להוציא את בני ישראל ממצרים

                      ולהעניק לאנושות את לוחות הברית.

                       

                      ''

                      המצרי מכה את העברי. מתוך הגדת אמסטרדם

                       

                      ***

                      וּמשֶׁה הָיָה רוֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חוֹתְנוֹ...

                      וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר...

                      וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל...

                      וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלוֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר...

                      אַל תִּקְרַב הֲלוֹם - שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ

                      כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קוֹדֶשׁ הוּא. (ג, ה)


                      מי שהולך בנעלים, אינו מרגיש באבנים הקטנות שהוא דורך אליהן.

                      אך מי שהולך יחף רגיש לכל דקירה גם מאבן קטנה.

                      משה נצטווה להסיר את נעליו וללכת יחף כדי שיחוש בכל מכשול בדרכו

                      וכך תתחדד רגישותו להתקומם נגד כל עוול ופגיעה

                      באנשים, גם קלה שבקלים.

                       

                      ''

                      משה מסיר את נעליו מול הסנה הבוער במדבר.

                      דומניקו פטי, המאה ה-17.

                       

                      ***

                      וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה':

                      בִּי אֲדוֹנָי, לא אִישׁ דְּבָרִים אָנוֹכִי…

                      כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנוֹכִי. (ד, י)


                      אם משה לא היה כבד פה, גמגמן,

                      בני ישראל לא היו נגאלים ממצרים במהרה

                      משום שהימים היו חולפים באריכות בנאומים ובהרצאות של משה.

                       

                      וחרז הרהמצ"ז: הממעט במילים - מרבה פעלים.

                       

                      ''

                      משה ואהרן קוראים לפרעה לשחרר את בני ישראל

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שלישי, 6/1/15, 11:14

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום ראשון, 4/1/15, 20:48

                          לפתיחה - לחצו על הקישור.

                          http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3355597,00.html

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS