כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 11/2015

    0 תגובות   יום שני, 30/11/15, 16:53

    https://www.youtube.com/watch?v=A1b_fSV1DKk&feature=youtu.be

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שני, 30/11/15, 14:40

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 27/11/15, 14:05

        אלוהים לא יכול להיות בכל מקום - ולכן הוא ברא את אמא.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום חמישי, 26/11/15, 16:04

          https://www.youtube.com/watch?v=F_kR6EpMjJg&feature=youtu.be

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 26/11/15, 13:08

            להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

             

            ''

            יעקב מחבק את תאומו עשו. פרנצ'סקו הייז, המאה ה-19

             

            ***

            וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם. 

            וַיְצַו אוֹתָם לֵאמוֹר:

            כֹּה תֹאמְרוּן לַאדוֹנִי, לְעֵשָׂו:

            כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה. 

            וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה.

            וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדוֹנִי, לִמְצוֹא חֵן בְּעֵינֶיך. (לב,ד-ה)

             

            מצוא חן בעיניך" - ראשי תיבות ח ל ב.

            יעקב ידע לקיים את האמור בשיר השירים: "דבש וחלב תחת לשונך" (ד, יא), 

            אך בחוכמתו הבין כי לאמירה רכה יש לצרף גם מנחה.

            (הרשי"ל)

             

            ''

            פגישת שני האחים, יעקב ועשו. ציורו של ווטס, המאה ה-19

             

            ***

            וַיֹּאמֶר: אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ  -

            וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה. (לב, ט)


            כך אמר יעקב שחשש כי עשו יפגע בו ובמשפחתו ובאנשיו

            ולכן חילק את משפחתו ואת שאר האנשים שבאו איתו לשני מחנות.

             

            המילה וְהִכָּהוּ נקראת אותו דבר משמאל לימין.

            רמז לכך, שכאשר מכים ופוגעים ביהודים -

            יהיה מי שיכה בחזרה את הפוגעים והם יקבלו את עונשם.

             

            ''

            יעקב ועשו. יוליוס שנור פון קרסלספלד, המאה ה-18

             

            ***

            וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.

            וַיַּרְא כִּי לֹא יָכוֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ, וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ.

            וַיֹּאמֶר: לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל:
            כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלוֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים - וַתּוּכָל. (לב, כה-כט)

             

            "איש" בהיפוך - "שיא".

            אדם נמצא בשיאו בעת שעליו להיאבק עם מי שקם עליו כשהוא לבדו ואין מי שיתמוך בו.

            יעקב אבינו עמד במאבק זה:

            הוא לא שיחרר את המלאך עד שבירך אותו כדרישתו של יעקב:

            "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל, 

            כי שָׂרית עם אלוהים ועם אנשים - ותוכל" (לב, כט).

            (הרשב"ד)

             

            ''

            יעקב נאבק במלאך. רמברנדט, המאה ה-15

             

            ***

            וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ

            וַיִּפוֹל עַל צַוָּארָיו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ. (לג, ד)

             

            שני האחים בכו. 

            הבכי של יעקב מובן: הוא הצטער על המנחה הגדולה שנתן לעשו

            כדי לפייס אותו על שגנב ממנו את הבכורה.

            אבל למה עשו בכה?

            משום שאת המנחה שלח יעקב בידי שליחים,

            ועשו ידע כי כששולח אדם מתנות על ידי אחרים -

            חלקן בוודאי נשאר בידיהם ולא מגיע ליעד...

             

            ''

            יעקב והמלאך. גוסטב דורה, המאה ה-19

             

            ***

            כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּיו

            וְלא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אוֹתָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם. (לו, ז)

             

            כך מספר הפסוק על התאומים יעקב ועשו.

            שני האחים לא הסתדרו ביניהם משום שרכושם היה  ר ב:

            כל אחד מהם רצה להיות הרב, המוביל והמחליט -

            ועל משרה זו הם רבו...

            (הרהמצ"ז)


            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום רביעי, 25/11/15, 17:03

              https://www.youtube.com/watch?v=1J4FIbxtVkU&feature=youtu.be

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שלישי, 24/11/15, 12:22

                ''

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שישי , 20/11/15, 14:12

                  חומר למחשבה לזוגות שלא מפסיקים לריב:

                  על כל דקה של מריבה (שתחזור על עצמה)

                  אתם מפסידים 60 שניות של שמחה (שלא תחזור על עצמה).

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום חמישי, 19/11/15, 21:51

                     

                     

                    להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                     

                    ''

                    חלום יעקב. ציור מתוך תנ"ך מהמאה ה-18

                     

                    ***

                     וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְראשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, 

                     וַיַּחֲלוֹם  וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלוֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ. (כח, יב)

                     

                     אדם משול לסולם: רגליו מוצבות על הקרקע, 

                    ובעל כורחו עליו לעסוק בענינים ארציים, אך "ראשו מגיע השמימה":

                    ביכולתו להתעלות מעל לחומר ולהידמות למלאכים ה"עולים ויורדים בו" - 

                    בו, באדם - לפי בחירתו.

                    האם יבדיל בין קודש לחול, בין רקיע הקודש לקרקע החול?

                     (האידנ"א)

                     

                    ''

                    רחל ויעקב. ויליאם דייס, המאה ה-19

                     

                    ***

                     וַיִּדַּר יַעֲקב נֶדֶר לֵאמוֹר:

                    אִם יִהְיֶה אֱלוֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנוֹכִי הוֹלֵךְ

                    וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד לִלְבוֹשׁ וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי -

                    וְהָיָה ה' לִי לֵאלוֹהִים. (כח, כ)


                    יעקב מבקש לחם, בלשון יחיד - לא כמות של מזון לאגירה.

                    והוא מבקש בגד ללבוש - ולא מחסן של ביגוד.

                    כי יעקב רצה לקבל רק כפי הצורך שלו, ולא יותר.

                    לא היתה לו דאגת המחר משום שהיה בעל ביטחון שהכל יבוא על  מקומו בשלום.

                     

                    ''

                    יעקב ולבן חוגגים את ההסכם ביניהם על השידוך עם רחל

                     

                    ***

                     וַיֹּאמֶר: הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה. הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ.

                    וַיֹּאמְרוּ: לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים 

                    וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן.

                    עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רוֹעָה הִיא.

                    וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל, בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ,

                    וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. (כט, ז-י)

                     

                    יעקב התמלא שמחה בראותו את רחל, כי הוא חש מיד

                    קשר חזק אליה וידע שהיא עתידה להיות אשתו, 

                    ולכן מספרת התורה: "ויאהב יעקב את רחל" (כט, יז).

                    שמחה זו העניקה לו עוצמה, ועל כך נאמר "ויגל את האבן מעל פי הבאר":

                    "ויגל" - הגיל והשמחה הפיקו מתוכו כוחות שאיפשרו לו להסיר בעצמו את האבן,

                    אשר עליה אמרו לו הרועים שכה כבדה היא, עד כי רק כשיגיעו כל חבריהם ניתן יהיה להסירה.

                    כי גם באיש תם, כשהוא מאוהב, אהבת אמת נוסכת כוח רב.

                     (הרשי"ל)

                     

                    ''

                    המלאכים עולים בסולם בחלום יעקב.  

                    מיכאל לוקס לאופולד ווילמאן, המאה ה-17.

                     

                    ***

                    וַיַּעֲבוֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים. 

                    וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ. (כט, כ)

                     

                    "באהבתו  א ו ת ה" - יעקב אהב את רחל, ולא את עצמו.

                    זה היה סוד הקשר העמוק ביניהם.

                    וחרז הרהמצ"ז: 

                    כשאדם מצפה לדברים נעימים, הזמן חולף מהר ושנים נהיות כימים.

                     

                    ''

                    רחל ויעקב נפגשים ליד באר המים

                     

                    ***

                    וַיאמֶר לָבָן: לא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ

                    לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה. (כט, כו).

                     

                     אלה היו דבריו של לבן ליעקב, שבא אליו בטענות על שרימה אותו 

                    ונתן לו לאישה את לאה במקום את רחל שעבורה עבד שבע שנים.

                    במילה "במקומנו" עקץ לבן את יעקב:

                    כאן נוהגים אחרת ממה שנהג יעקב, 

                    שקיבל במרמה מאביו יצחק את הברכות שהגיעו לאח הבכור - עשו.

                     

                    ''

                    חלום יעקב. ציור של רפאלו, המאה ה-16

                     

                     

                     

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום חמישי, 19/11/15, 10:46

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שלישי, 17/11/15, 13:46

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שלישי, 17/11/15, 10:43

                          https://soundcloud.com/hani-lavie/kjcj24whjedz

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS