כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 12/2015

    0 תגובות   יום חמישי, 31/12/15, 19:39

     

     

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3355597,00.html

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום חמישי, 31/12/15, 13:12

      להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד

       

      ''

      בת פרעה מוציאה את משה מהתיבה. ציור מהמאה ה-18

       

      ***

       וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה

      וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלוֹתָם. (ב, יא)

       

      ויגדל משה - לא בגיל אלא בגדלות נפש:

      הוא ראה את בני עמו סובלים מעבודת הפרך במצרים, ולבו יצא אליהם.

      זו היתה גדולתו של משה רבנו.

       

      ''

      ויך את המצרי.

      משה פוגע במצרי שהיכה איש עברי.

       

      ***

      וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלוֹתָם.
      וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו, 

      וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל. (ב, יא-יב)

       

      מה היתה זהותו הלאומית של משה בעת שגדל בארמונו של פרעה?
      מן הסתם הוא גדל וחונך כמצרי לכל דבר, וזהותו המצרית דיכאה את הניצוץ העברי שהיה חבוי בו מבטן אמו.

      ואולם, כמי שהקב"ה ייעד אותו להושיע את עמו ולהנחיל את התורה לעולם, 

      חש משה תמיד שדבר מה גדול תוסס בו ואינו נותן לו מנוח.
      כשגדל דיו לצאת לבדו מן הארמון, מספר הפסוק: "ויגדל משה ויצא", וכשנוכח בסבלם של בני ישראל

      התעוררו בו רגשות רדומים כלפיהם, כפי שקורה בין אחים שהופרדו בלידתם.
      רגשות אלה התחזקו כשראה משה "איש מצרי מכה איש עברי מאחיו".

      הוא פנה איפוא "כה וכה" לבדוק אם רואים אותו בעולם החיצוני, 

      אך בה בעת פנה גם "כה וכה" אל עולמו הפנימי,

      ונוכח כי גם בחוץ וגם בפנים "אין איש" - אין לו אישיות לאומית ודתית ברורה.
      גרעין עצמיותו האמיתי רמץ בו, ממתין להיחשף, מייחל לניצוץ שיצית אותו. 

      וכשראה "איש מצרי מכה איש עברי מאחיו" בערה בו חמתו וליבתה את האש.
      משה עשה מה שכל אדם עושה כשהוא רואה שמכים את אחיו: "ויך את המצרי".
      במעשהו זה היכה משה לא רק את המצרי הרודה באחיו,

      אלא גם את החלק המצרי שבקרבו. וכשהטמין בחול את המצרי החיצוני, העלים גם את המצרי הפנימי שבו. 

      ייעוד חייו היה ברור לו כעת:
      יהודי אני - אצא לגאול את אחַי!
      (האידנ"א)

       

      ''

      משה ואהרן קוראים לפרעה לשחרר את בני ישראל

       

      ***

      וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִיצִּים.
      וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע: לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ? (ב, יג)

       

      אל תקראו "שני אנשים עברים", אלא "שני אנשים עיוורים":
      אם שני יהודים מכים איש את רעהו, יש צורך בהתערבות אדם שלישי  

       

      כדי שיתקיימו בהם דברי הנביא: 

      "אז תיפקחנה עיני עיוורים" (ישעיהו לה, ה).
      (הרשי"ל)

       

      ***

      וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו. 

      וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ

      וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל. (ב, יא)

       

      בפרשה מסופרים שלושה מקרים

      שבהם נחלץ משה רבנו לעזרת חלשים:

       

      בפעם הראשונה, בפסוק הנ"ל - מצרי פוגע ביהודי.

       

      בפעם השניה, משה ראה "שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים" (ב, יג) -

      יהודי רב עם יהודי, והוא אמר למכה: "רשע, למה תכה רעך?"

       

      בפעם השלישית, כשבנותיו של יתרו רוצות לשאוב מים לצאן,

      "וַיָּבוֹאוּ הָרוֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם משֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם" (ב, יז) -

      מריבה בין לא יהודים.

      משה נזעק לעזרת החלשים ללא קשר לדתם ולהשתייכותם הלאומית.

      משה לא יכול היה לראות עוול ומצפונו עורר אותו

      להגן על חלשים ונרדפים גם אם אינם בני עמו.

      בשל גדולתו זו  הוא נבחר להוציא את בני ישראל ממצרים

      ולהעניק לאנושות את לוחות הברית.

       

      ''

      המצרי מכה את העברי. מתוך הגדת אמסטרדם

       

      ***

       וּמשֶׁה הָיָה רוֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חוֹתְנוֹ...

      וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר...

      וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל...

      וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלוֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר...

      אַל תִּקְרַב הֲלוֹם - שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ

      כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קוֹדֶשׁ הוּא. (ג, ה)

       

      מי שהולך בנעלים, אינו מרגיש באבנים הקטנות שהוא דורך אליהן.

      אך מי שהולך יחף רגיש לכל דקירה גם מאבן קטנה.

      משה נצטווה להסיר את נעליו וללכת יחף כדי שיחוש בכל מכשול בדרכו

      וכך תתחדד רגישותו להתקומם נגד כל עוול ופגיעה

      באנשים, גם קלה שבקלים.

       

      ''

      משה מסיר את נעליו מול הסנה הבוער במדבר.

      דומניקו פטי, המאה ה-17.

       

      ***

       וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה':

      בִּי אֲדוֹנָי, לא אִישׁ דְּבָרִים אָנוֹכִי…

      כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנוֹכִי. (ד, י)

       

      אם משה לא היה כבד פה, גמגמן,

      בני ישראל לא היו נגאלים ממצרים במהרה

      משום שהימים היו חולפים באריכות בנאומים ובהרצאות של משה...

       

      וחרז הרהמצ"ז: הממעט במילים - מרבה פעלים.

       

       

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום רביעי, 30/12/15, 13:50

        https://soundcloud.com/bennydonyechiya/4a-2/s-dI9Kx

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום ראשון, 27/12/15, 11:53

          ''

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שישי , 25/12/15, 14:07

            להתחתן זה כמו ללכת לקולנוע:
            האור נכבה - והסרט מתחיל.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום חמישי, 24/12/15, 13:19

              להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

               

              ''

              יעקב ובניו יורדים למצרים

               

              ***

              וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם 

              שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. (מז, כח)

               

              יעקב זכה לחיות במחיצת בנו האהוב יוסף 34 שנים:

              תחילה, ב-17 השנים הראשונות של חייו

              (בפרק לז, ב בפרשת תולדות מסופר שיוסף היה בן 17

              בעת שאביו אמר לו ללכת לראות מה שלום אחיו,

              ואז נמכר לעבדות ונעלם מאביו שחשב כי חיה טרפה אותו).

              בהמשך, לאחר שיעקב ובניו התאחדו,

              חי יעקב עוד 17 שנים במצרים עם יוסף כנאמר בפסוק הנ"ל..

               

              המילה הראשונה בפסוק הפותח את פרשת השבוע, "ויחי",

              עולה בגימטריה ל-34 - מספר השנים שיעקב חי כשיוסף לידו.

              ללמדנו, שחייו האמיתיים של אדם הם רק כשהוא נמצא עם ילדיו.

               

              17 השנים שיעקב חי במצרים עם בנו יוסף הם כמניין המילה "טוב" - 17.

               

              ''

              יעקב מוקף בבניו לפני פטירתו ומברך כל אחד מהם

               

              ***

              וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף: הִנֵּה אָבִיךָ חולֶה.

              וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם

              וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר: הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ -

              וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה. (מח, ב)

               

              כך מסופר על יעקב, הנקרא גם ישראל,

              שכשנכנס בנו יוסף לחדרו בערוב ימיו, הוא התחזק מעט וקם ממיטתו וישב.

              בגמרא נאמר כי "כל המבקר חולה נוטל אחד משישים מחוליו",

              כלומר ביקור חולים מקל במשהו על החולה ומעודד אותו.

              בפסוק הנ"ל נאמר "וישב על המטה" -

               המילה "המטה" בלי י', שווה בגימטריה 59.

              בתחילת הפסוק כתוב שאמרו ליוסף:

              "הנה אביך חולה". המילה "הנה" בגימטריה - 60.

              כשבא יוסף לבקר את אביו, הוא התעודד ואחד משישים מחוליו נעלם.

               

              ''

              יעקב מברך את נכדיו אפרים ומנשה. אביהם יוסף כורע גם הוא בפני אביו

               

              ***

              וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה. (מח, ב)

               

              חכמים כתבו כי יעקב, כשאר האבות, ידע את כל התורה.

              בשוכבו על מיטתו בערוב ימיו שינן יעקב את התורה כולה,

              וכשהגיע לסיום לימודו אמר, כמקובל בבתי הכנסת בסיום קריאת כל חומש וחומש: 

              "חזק, חזק ונתחזק".

              עוצמת שמחתו על לימוד התורה נסכה באבינו יעקב כוחות, 

              והוא יכול היה להתגבר על חולשתו, להתחזק ולשבת על מיטת חוליו.

              (הרשי"ל)

               

              ''

              יעקב מברך את נכדיו אפרים ומנשה

               

              ***

              וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר: מִי אֵלֶּה?

              וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו: בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלוֹהִים בָּזֶה.

              וַיֹּאמַר: קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם.

              וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזוֹקֶן, לא יוּכַל לִרְאוֹת.

              וַיַּגֵּשׁ אוֹתָם אֵלָיו וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם. (מח, ח-י)

               

              יעקב אבינו, לפני מותו, בעודו מתקשה לראות,

              חיבק את נכדיו אפרים ומנשה, בניו של יוסף.

              על יצחק אבינו מספרת התורה, שלאחר שהתעוור אמר ליעקב בנו:

              "גשה נא ושקה לי בני" (תולדות כז, כו).

              כשאדם בריא, הוא מתקשר עם האחר בעזרת עיניו,

              אבל משאובד לו חוש הראייה, ההתקשרות היא באמצעות מגע גופני.

              אם יעצמו הבריות לעתים את עיניהם, הם יראו פחות את מגרעות חבריהם,

              ואז יתקרבו אליהם ויביעו את אהבתם לא רק במבט חם, אלא גם בחיבוק עז

              (האידנ"א)

               

              ''

              יעקב מברך את בניו לפני מותו

               

              ***

              שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרותֵיהֶם. 

              בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי

              כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצוֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. (מט, ו)

               

              אפם - פירושו כעסם (כמו בביטוי "אף וחימה").

              אבל, לפעמים אפשר להרוס מישהו על ידי אף ממש:

              למשל, כששואלים על אדם מסוים הזקוק להלוואה

              אם אפשר לסמוך עליו שיחזיר אותה,

              והנשאל מעווה את אפו: די בכך כדי שהשואל יבין

              שהאיש לא אמין - ולכן לא יעזור לו.

               

              ''

              אפרים ומנשה עם סבם יעקב אבינו. ציור מהמאה ה-14

               


              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום חמישי, 24/12/15, 12:11

                ''

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שלישי, 22/12/15, 11:44

                  https://soundcloud.com/bennydonyechiya/3a-2/s-R3xh0

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום ראשון, 20/12/15, 12:26

                    https://soundcloud.com/bennydonyechiya/2a-2/s-plcni

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שישי , 18/12/15, 14:04

                      כסף הוא לא הדבר החשוב ביותר בחיים
                      אבל הוא עוזר לשמור על יחסים טובים עם הילדים.


                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום חמישי, 17/12/15, 13:11

                        להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                         

                        ''

                        יוסף ואחיו ההמומים לאחר שהכריז באוזניהם "אני יוסף אחיכם"

                         

                        ***

                        וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ אָבִי אֵלֵינוּ:

                        אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי

                        וַיֵּצֵא הָאֶחָד מֵאִתִּי וָאוֹמַר אַךְ טָרוֹף טוֹרָף וְלא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה.

                        וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן -

                        וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּרָעָה שְׁאוֹלָה.  (מד, כז)


                        כך אומר יהודה לאחיו יוסף.

                        עשר פעמים אמרו בני יעקב ליוסף אחיהם בארמונו:

                        "עבדך אבי" או "עבדך אבינו", ויוסף שמע - ושתק.

                        במדרש נאמר כי בכך עבר על מצוות כיבוד אב, ולפיכך קוצרו חייו בעשר שנים.

                         

                        אולם אמירה זו מעוררת תמיהה משום שבתורה כתוב

                        שהאחים אמרו ליוסף "עבדך אבי" או "עבדך אבינו" רק חמש פעמים.

                        ההסבר לתמיהה הוא זה: כאשר אחיו של יוסף דיברו, מספרת הפרשה "כי המליץ בינותם" -

                        המליץ הוא מצרי שתירגם את דברי האחים מעברית למצרית עבור יוסף.

                        יוסף, שדיבר עברית אך הסתיר זאת מהמצרים, 

                        שמע אם כן חמש פעמים את המילה "עבדך" מפי אחיו

                        וחמש פעמים גם מפי המתרגם - וביחד עשר פעמים.

                         

                        ''

                        יוסף ואחיו אחרי שגילה להם שהוא אחיהם. 

                        תחריט של דורה, המאה ה-19.

                         

                        ***

                        כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמוֹר:

                        אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים. (מד, לב)

                         

                        יהודה מנסה לשכנע את יוסף לא למנוע מהאח הקטן בנימין

                        לחזור עם כל אחיו לבית אביהם.

                         

                        ערב משמעו אחראי.

                        אבל ערב הוא גם טעים - ערב לחיך.

                         

                        אומר הרהמצ"ז: כאשר אדם מגלה אחריות כלפי האחר,

                        דואג לו ומסייע לו לא להיפגע - אין טעם מתוק מזה.

                         

                        ''

                        יוסף מחבק את אחיו הקטן בנימין

                         

                        ***

                        וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים נוֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם 

                        וְעֶשֶׂר אֲתוֹנוֹת נוֹשְׂאות בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ. (מה, כג) 

                         

                        זאת עשה יוסף כשאחיו חזרו לבית אביהם יעקב.

                        בגמרא נאמר: "מטוב מצרים - יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו".

                        יין הוא מהדברים היחידים שהישן שבהם טוב מן החדש.

                        לכן דעת זקנים נוחה מיין ישן, כי הוא מראה על היתרון של הישן על החדש.

                         

                        ''

                        יוסף ואחיו. ליאון פייר בורג'וס, המאה ה-19

                         

                        ***

                        וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: 

                        אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ. (מה, כד)

                         

                        כאשר יסעו האחים לאביהם יעקב עם הבשורה המשמחת שיוסף חי,

                        ודאי ימהרו בדרכם. לכן הזהירם יוסף:

                        אל תתרגזו ואל תתרגשו - עשו את הדרך לאט שלא תיפגעו.

                         

                        "אל תרגזו" - מפרש רש"י: "אל תתעסקו בדבר הלכה".

                        שכן דרכו של ויכוח שלא לשמו כי תחילתו התנצחות בהלכה בין מקילים למחמירים,

                        וסופו האשמות שווא, ריב ומדון.

                         

                        ''

                        יוסף בארמונו של פרעה.  פטר פון קורנליוס, המאה ה-19

                         

                        ***

                        וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו... וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אוֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלוֹהִים.

                        וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמוֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. 

                        מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו, כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף:

                        שָׂמַנִי אֱלוֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם, רְדָה אֵלַי, אַל תַּעֲמוֹד. (מה, ד-ט)

                         

                        אמר אחד מגדולי הרבנים:

                        פעם עמלתי וביקשתי להיות מושל על כל  העולם, ולא עלה בידי.

                        הפחתתי משאיפותי וביקשתי להיות מושל על מדינה אחת, וגם לכך לא הגעתי.

                        התחלתי אז לחלום להיות מושל על עירי, ונכשלתי.

                        כשהתעודדתי והתחזקתי מכשלונותי וניסיתי למשול על עצמי נוכחתי לדעת, 

                        כי מי שמושל על עצמו - מושל על כל העולם.

                         

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום רביעי, 16/12/15, 10:34

                          https://soundcloud.com/bennydonyechiya/1a-2/s-IxoTJ

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS