כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 4/2015

    0 תגובות   יום חמישי, 30/4/15, 13:25

    להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

     

    ''

    בול משנת 2005 

    עם ציור של ברכת כהנים.

     

    ***

    אֱמוֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרוֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם. (כא,א)


    רש"י כותב על המילים "אמור אל הכהנים בני אהרון": 

    "להזהיר הגדולים על הקטנים".

    "להזהיר" מלשון זוהר, כדבר הפסוק (דניאל יב, ג):

    "ו*המשכילים יזהירו כזוהר הרקיע".

    תפקידם של הגדולים להזהיר ולהאיר בהתנהגותם הישרה

    את דרכם של הקטנים, כדי שמהם יראו וכמוהם יעשו.

     

    ''

     הבאת ביכורים לכהן במדבר סיני

     

    ***

    כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו

    לְאִמּוֹ וּלאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו. (כא, ב)


    "שארו" בשׂיכּול אותיות - "אושר".

    רמז לכך, שהמשפחה הגרעינית היא מקור האושר האמיתי לאדם.

    (הרשב"ד)

     

    ''

    ספר המשלים של המגיד מדובנה

     

    ***

    כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו. (כא, ב)


    רש"י כותב: "שארו - זו אשתו".

    למה נקראת האישה שארית? על פי הפסוק בבראשית מה, ז:

    "לשום לכם שארית בארץ" - 

    בזכות האישה המביאה לעולם ילדים ומגדלת אותם, יש לאדם שם ושארית בארץ.

     

    ''

    בעל ואישה

     

    ***

    וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קוֹדְשִׁי -

    וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם

    הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹוֹהִים. (כב, לב-לג)


    הקב"ה מרגיש בקדושתו כשהוא נמצא בתוך בני ישראל כולם

    ללא הבדל בין עשירים לעניים, גדולי הדור ופשוטי העם.

     

    אמר על כך אחד מהוגי הדעות: 

    תראו כמה גדול ערכו של כל אדם,

    שהרי תשעה צדיקים וגאונים לא משלימים מנין לתפילה,

    אך לעומתם עשרה יהודים מהפשוטים ביותר,

    שאינם יודעים תורה ושאינם מקפידים לקיים את כל המצוות -

    מצטרפים למנין כשר לתפילות בציבור.

     

    ''

    בית הכנסת הפורטוגלי באמסטרדם. תחריט מהמאה ה-18

     

    ***

    וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם -

    לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט:

    לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזוֹב אוֹתָם. (כג, כב)


    הרהמצ"ז כותב שהמילה "קציר" מעלה בדעתנו

    את אלה שקצרה ידם לפרנס את עצמם ואת בני משפחתם.

    הוא דורש מילה זו, "קציר", במובן של לקצר,

    ואת המילה "חיטים" מלשון חטאים, ומסביר:

    השארת תבואה לעניים מתוך קציר החיטים מקצרת את החטאים -

    מקטינה את העבירות שאין אדם הנקי מהן.

    ובבוא האדם למשפט ביום הדין, המוזכר בפסוק כז בפרק זה

    ("אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא"), 

    הוא יצא זכאי כשיאוזנו מעשיו הטובים לעומת הרעים.

     

    ''

    קציר חיטים בציורו של ואן גוך

     

    ***

    בְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם

    לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט: 

    לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזוֹב אוֹתָם. (כג, כב)


    התורה מצווה להשאיר לקט, שכחה ופאה אחרי הקציר כדי שלא לבייש את העני:

    שלא יחוש כי נותנים לו נדבה, 

    אלא כמי שזוכה במה שהושאר בשדה, 

    או כמי שמצא אבידה ומותר לו לקחת אותה.

     


    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום חמישי, 30/4/15, 10:26

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום רביעי, 29/4/15, 15:23

        ''

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שלישי, 28/4/15, 12:14

          ''

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום ראשון, 26/4/15, 17:43

            ''

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שישי , 24/4/15, 14:09

              האהבה עיוורת, ולכן לפעמים צריך להיעזר בחוש המישוש.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שישי , 24/4/15, 11:29

                להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד

                 

                ''
                .

                כ"ב אותיות העברית

                 

                ***

                וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חוּקוֹתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי

                אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם - וָחַי בָּהֶם, אֲנִי ה'. (יח, ה)


                "וחי"- אומר הרהמצ"ז - בגימטריה 24, כמנין אותיות השפה.

                על האדם לחיות לפי דרכי התורה מא' ועד ת', ואזי תהיה משמעות לחייו.

                 

                ***

                וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חוּקוֹתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי 

                אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם - וָחַי בָּהֶם, אֲנִי ה'. (יח, ה)


                המילה "אותם" כתובה בפסוק "אתם" - אותיות אמת.

                רק מי שהאמת היא יסוד חייו, מדבר אמת,

                הולך בדרכי האמת ומודה על האמת - אזי יתקיים בו "וחי בהם",

                כי זו הסגולה לאריכות ימים.

                 

                ''

                הדלקת נרות וקידוש בערב שבת. תחריט נחושת, הולנד המאה ה-18

                 

                ***

                קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי, ה' אֱלוֹהֵיכֶם.

                אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ. (יט, ב-ג)


                למה בא הפסוק "איש אביו ואמו תיראו" מיד אחרי הציווי "קדושים תהיו",

                ורק לאחר מכן מצווה התורה על שמירת השבת?

                כי מי שמכבד את הוריו - הוא"איש", אדם הינו,

                שכן הוא עושה את הדבר הטבעי והאנושי הבסיסי המצופה מכל בן אנוש:

                *לא לנהוג בכפיות טובה במי שהביאו לעולם, גידל אותו ודאג לו.

                לפיכך הדוגמה הראשונה שמביאה התורה אחרי ההוראה"קדושים תהיו"

                היא של כיבוד הורים.

                (האידנ"א)

                 

                ''

                הבדלה במוצאי שבת. המאה ה-14

                 

                ***

                לֹא תִּגְנוֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ
                וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ.
                (יט, יא)


                רבי פנחס מקוריץ אמר:

                שלוש עשרה שנים למדתי שלא לומר דבר שקר

                ושלוש עשרה שנים נוספות למדתי לומר אמת.

                 

                ***

                לֹא תַעֲשׁוֹק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזוֹל. (יט, יג)


                שני סוחרים באו אל רב העיר כדי שיכתוב להם הסכם שותפות.

                נטל הרב נייר וכתב עליו: א, ב, ג, ד - והושיט להם את הדף לחתימה.

                תמהו הסוחרים על מעשה הרב, והוא הסביר להם:

                אם תנהגו ביושר זה בזה ולא תנסו לעשוק איש את חברו - תצלח דרככם.

                אם לא - תהיו עניים. ולכך התכוונתי במה שכתבתי:

                אמת - ברכה, גזל - דלות.

                 

                ''

                בית הדין הרבני בלונדון, 1921

                 

                ***

                לֹא תִקוֹם וְלֹא תִטוֹר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ.

                וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'. (יט, יח)


                על אחד מגדולי ישראל אמרו שהיה בעל זיכרון מופלא

                ומימיו לא שכח דבר שלמד, שמע או ראה.

                אבל היה לזכרונו יוצא מהכלל אחד:

                אם מישהו פגע בו והעליבו - הוא היה שוכח זאת מיד.

                 

                ''

                אדם זקן. ציורו של ואן גוך

                 

                ***

                מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן -

                וְיָרֵאתָ מֵּאֱלוֹהֶיךָ, אֲנִי ה'. (יט,לב)


                מפני הזקנה - תתקומם, אל תשלים איתה.


                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום חמישי, 23/4/15, 20:13

                  ''

                  http://www.sabrespro.co.il/files/26151366188965.pdf

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום רביעי, 22/4/15, 15:41

                    להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                     

                    ''

                    ציורו של אפרים ליליאן

                    על בול משנת 77 לכבודו של הקונגרס הציוני.

                     

                    ***

                    וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.

                    וַיַּרְא כִּי לֹא יָכוֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ, וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ...

                    וַיֹּאמֶר: לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל,

                    כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלוֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים - וַתּוּכָל. (בראשית לב, כה-כט)


                    מקור השם ישראל הוא מהפסוקים האלה בספר בראשית.

                    במילה "ישראל" יש רמזים לכל שבעת האבות ושבע האימהות של האומה:

                    י' - יצחק ויעקב

                    ש' - שרה

                    ר' - רבקה ורחל

                    א' - אברהם

                    ל' - לאה.

                     

                    ''

                    כרזת יום העצמאות הקודם

                     

                    ***

                    שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים.

                    אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִינָּה. (תהילים קכו, א-ב)


                    בתפילות יום העצמאות אומרים את הפסוק מפרק קכו בתהילים:

                    "אז יימלא  שחוק פניו ולשוננו רינה"- ראשי תיבות "ישראל".

                    (הרשי"ל)

                     

                    ''

                    בול ליום העצמאות עם ציור של דוש

                     

                    ***

                    לפני קום המדינה דנו כמה מראשי הציונות בשאלה  

                    מה יהיה צבעו של דגל ישראל.

                    זה אמר כך וזה אמר כך, עד שקם אחד והכריז:

                    רבותי, הרי זה פשוט: מעולם לא פסקו תכלת ולבן מישראל - זו הטלית.

                    מיד הסכימו כולם: צבעו של דגל ישראל יהיה כחול ולבן.

                     

                    ''

                    מנורת שבעת הקנים - סמל המדינה

                     

                    ***

                    חרז הרהמצ"ז:

                    אדם נהנה מחירותו - רק  בארצו מולדתו.

                     

                    ***

                    רבי נחמן מברסלב היה אומר:

                    כל החִיות שבי אינה אלא מאותם הימים שעשיתי בארץ ישראל.

                     

                    ***

                    יַעַנְךָ ה'בְּיוֹם צָרָה. (תהילים כ, ב)


                    משל למה הדבר דומה?

                    לאב ובנו שהיו מהלכים בדרך. נתייגע הבן ואמר לאביו:

                    אבא, היכן היא המדינה?

                    אמר לו:

                    בני, סימן זה יהא בידך - אם ראית בית קברות לפניך, הרי המדינה קרובה לך.

                    כך אמר דוד לישראל:

                    אם ראיתם צרות שיכסו אתכם, מיד אתם נגאלים,

                    שנאמר: "יענך ה' ביום צרה".

                    (ילקוט שמעוני תהלים, רמז תרפ)

                     


                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום ראשון, 19/4/15, 16:23

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שישי , 17/4/15, 14:08

                        בנישואין צריכים להתפשר ולהתפשר ולהתפשר -
                        עד שמשיגים מה שרוצים.

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום חמישי, 16/4/15, 13:20

                          להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                           

                          ''

                          ברית מילה. ציור מתוך תנ"ך מהמאה ה-14

                           

                          ***

                          בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עוֹרְלָתוֹ. (יב, ג)


                          בטקס ברית המילה אומרים:

                          "זה הקטן גדול יהיה. כשם שנכנס לברית -

                          כן ייכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים"

                           

                          למה אומרים ברכה זאת רק בברית המילה ולא באירועים אחרים?

                          משום שממצוות המילה אי אפשר להיפרד לעולם,

                          ולכן מאחלים לתינוק כי גם משאר המצוות לא ייפרד כל חייו.

                           

                          הברכה מופנית להוריו של התינוק:

                          כדי ש"זה הקטן" יישאר יהודי גם כש"גדול יהיה" -

                          עליכם לדאוג לחינוכו לתורה, לחופה עם בן עמו

                          ולמעשים טובים של צדקה וחסד הגודשים את תורת ישראל.

                           

                          ''

                          ברית מילה. ציור מתוך תנ"ך מהמאה ה-14

                           

                          ***

                          וּשְׁלוֹשִׁים יוֹם וּשְׁלוֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה.

                          בְּכָל קוֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבוֹא

                          עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ. (יב, ד)


                           חפץ עדין רגיש לפגיעה יותר מחפץ גס.

                          בד לבן מתלכלך מהר יותר מאריג כהה.

                          בגד עשוי מאריג דק ויקר פגיע מזה שנתפר מאריג צבעוני פשוט.

                           

                          האדם הראשון נברא מחומר מחוספס ומגושם: האדמה.

                          האשה נוצרה מחומר נאצל ממנו - גוף האדם.

                          לכן דיני הטומאה והטהרה רבים יותר

                          לגבי נשים מאשר לגבי גברים, כי הן רגישות יותר.

                           

                          ***

                          וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת. (יג, מז)


                          איזה נגע יכול להיות בבגדים?

                          אומר הרהמצ"ז: "בגד", רמז לבגידה -

                          זהו הנגע הקשה ביחסים בין הבריות.

                           

                          ''

                          אהרון הכהן לובש אפוד במדבר סיני. משה אחיו לידו.

                          ציורו של יאן לואיקן, המאה ה-17.

                           

                          ***

                          וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנָּגַע -

                          וְהִסְגִּיר אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים. (יג, נ)


                          נגעים באים בשל חטא לשון הרע.

                          על אחד מגדולי ישראל מסופר שהיה מקפיד מאוד בשמירת הלשון

                          ונזהר שלא יאמר מילה רעה על אף אדם.

                           

                          פעם היה חייב לומר על אדם מסוים שהוא שקרן,

                          אך כיוון שלא יכול היה להוציא מילה זו מפיו, אמר:

                          האיש הזה הוא בעל זיכרון נפלא.

                          יש כאלה הזוכרים דברים מלפני עשר שנים,

                          יש בעלי זיכרון מעולה הזוכרים דברים מלפני עשרים שנה,

                          ויש בעלי זיכרון מופלג הזוכרים דברים מלפני שלושים שנה.

                          והאיש הזה - הוא זוכר דברים שלא היו מעולם.

                           

                          ''

                          אהרון בבגדי כהונה במשכן במדבר סיני

                           

                          ***

                          זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע: בְּיוֹם טָהֳרָתו -  

                          וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן.  (יד, ב)


                          חז"ל פירשו את המילה "מצורע" - מוציא שם רע

                          ואת הפסוק (משלי כא, כג) "שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו"

                          הם דרשו: אל תקראו "מצרות" אלא "מצרעת".

                           

                          ''

                          עבודת המשכן במדבר.

                          ציור מתוך תנ"ך מאיטליה, המאה ה-18.

                           

                          ***

                          פעם הלך החפץ חיים בעירו. עצר אותו אדם שרק הגיע לעיר ושאל אותו:

                          היכן גר הרב הצדיק שלכם, החפץ חיים?

                          השיב לו החפץ חיים: הוא לא רב וגם לא צדיק גדול כל כך.

                          התפלא השואל ואמר כי כך יצא שמו של הרב בעולם היהודי כולו.

                          השיב לו החפץ חיים: אני מכיר אותו היטב

                          ולכן יכול לומר לך שזו הפרזה גדולה.

                          כעס היהודי וקילל את החפץ חיים קללות קשות.

                           

                          כשהגיע החפץ חיים לביתו, פגש שם באותו אדם שהמתין לו.

                          נבהל האיש כשראה כי ביזה את הצדיק הדגול והשפילו.

                          הרגיע אותו החפץ חיים ואמר לו שלא עשה כל דבר רע

                          ובצדק הגיעו לו הקללות: משום שאסור לאדם

                          לדבר לשון הרע לא רק על אחרים - אלא גם על עצמו.

                           

                          ''

                          החפץ חיים

                           

                          ***

                          וְצִיוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת

                          וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזוֹב. (יד, ד)


                          רש"י מסביר כי יש לקחת שתי ציפורים בטקס הטהרה של המצורע,

                          שקיבל את עונשו בשל דברי הרכילות שהפיץ,

                          משום "שהנגעים באים על לשון הרע, שהוא מעשה פטפוטי דברים.

                          לפיכך הוזקקו לטהרתו ציפורים, שמפטפטות תמיד בצפצוף קול".

                           

                          האידנ"א קישר את הציפורים לחטאו של המצורע כך:

                          מה ציפור עפה ממקום למקום ואי אפשר לתופסה,

                          כך לשון הרע מתפשטת במהירות מפה לשם

                          וקשה לגלות מי החל בהפצתה.

                           

                          ''

                          כהן מעלה קורבן במשכן במדבר סיני.

                          ציור מהמאה ה-17.

                           

                          ***

                          וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת -

                          וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד, אָשָׁם, לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו.

                          וְעִשָּׂרוֹן סוֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה, וְלוֹג שָׁמֶן. (יד,כא)


                          בספר משלי (כב, כג) נאמר: "אל תגזול דל כי דל הוא".

                          הפסוק תמוה, שכן מה ניתן לגזול מאדם דל?

                           

                          ההסבר הוא שיש אנשים המתחמקים מלתת צדקה לעניים,

                          ומשום שהם מתביישים בקמצנותם הם טוענים שלאותו עני יש כסף.

                          בא הפסוק להזהיר לא לגזול מהעני הישר את דלותו

                          כי זהו "הרכוש" היחיד שלו.


                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS