כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 6/2015

    0 תגובות   יום שישי , 26/6/15, 14:07

    להצליח בנישואין צריך מזל.
    אבל ככל שתתאמצו יותר - יהיה לכם יותר ממנו.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום חמישי, 25/6/15, 12:53

      להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד

       

      ''

      משה מקבל את לוחות הברית. מתוך האוהל צופים בו בני ישראל

       

      ***

      זֹאת הַתּוֹרָה: אָדָם כִּי יָמוּת בְּאוֹהֶל. (יט,יד)

       

      "אדם" בגימטריה שווה ערך למילה "הבלגה" - 45.
      אצילותו של האדם טמונה ביכולתו להבליג כשפוגעים בו, ולהקריב מכבודו כדי למנוע ריב.
      לכך כיוונו חז"ל באומרם (מסכת חולין פט, א):
      "אין העולם מתקיים אלא בשביל (בגלל) מי שבולם עצמו בשעת מריבה,

      שנאמר 'תולה ארץ על בלימה' " (איוב כו, ז).
      (הרשי"ל)

       

      ''

      מרים רוקדת עם בנות ישראל

       

      ***

      וַיָּבוֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל הָעֵדָה, מִדְבַּר צִן בַּחוֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן.

      וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ. וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם.

      וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה. (כ, א-ב)

       

      בני ישראל נענשו בחוסר מים משום שלא הספידו את מרים, אחותו של משה, כראוי לה.

       

      כשמת משה נאמר: "ויבכו בני ישראל את משה... שלושים יום" (דברים לד, ח).

      כשמת אהרון נאמר: "ויבכו את אהרון שלושים יום" ( ויקרא כ, כט).

      אבל במות מרים הצדקת לא הוזכר כלל שבני ישראל בכו עליה.

      כל שנאמר הוא: "וישב העם בקדש. ותמת שם מרים ותיקבר שם".

       

      בכך נהגו בני ישראל בכפיות טובה, שכן הם נהנו מבארה של מרים

      שסיפק להם מים בארבעים שנות נדודיהם במדבר סיני.

      לכן הסתלקה הבאר עם פטירתה של מרים - "ולא היה מים לעדה" -

      כדי שהעם יראה שמתנה זו של המים ניתנה לו בזכותה של מרים,

      והיה נכון לבכות ולהתאבל עליה.

       

      ''

      מרים והתוף.

      פסיפס בכנסיית דורמיציון בירושלים.

       

      ***

      וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵאמוֹר:  

      קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה, אַתָּה וְאַהֲרוֹן אָחִיךָ.

      וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם - וְנָתַן מֵימָיו.

      וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם. (כ, ז-ח)

       

      מדוע חטא משה בהכותו את הסלע, הרי ה' ציווה עליו במפורש:

      "קח את המטה"?

       

      התורה מלמדת כאן מהי התנהגות נאותה בין אדם לחברו: 

      אין להוכיח את השני מיד בתקיפות כוחנית, אלא יש לפתוח תחילה תמיד בדברי נועם.

      רק אם הדיבורים הרכים לא יעזרו - אז ניתנת הרשות לנקוט דרכים קשות יותר.

      לכן אמר ה' למשה: "ודיברתם על הסלע". קודם כל - לדבר.

       

      עם זאת, משה הצטווה להחזיק מטה בידו כדי שאם הסלע לא יפיק מים אחרי הדיבור -  

      אזי יורם המטה ויכה. אך משה לא עשה כן, ומיד היכה בסלע. לכן נענש.

      (רבי יהונתן אייבשיץ)

       

      ''

      משה מכה במטה ומוציא מים מן הסלע.

      אנדרה לוקטלי, המאה ה-18.

       

      ***

      וַיַּקְהִילוּ משֶׁה וְאַהֲרוֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם:

      שִׁמְעוּ נָא, הַמוֹרִים! הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם? (כ,י)

       

      משה ואהרון טעו משום שהוציאו את עצמם מכלל הציבור:

      הם שאלו "המן הסלע הזה נוציא לכם מים?"

      ולא אמרו "נוציא לנו מים". זה היה חטאם.

      (רבי שלום מבלז)

       

      ''

      בני ישראל החולים מתפללים לנחש הנחושת.

      ציור מתוך תנ"ך מהמאה ה-18.

       

      ***

      וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרוֹן שְׁלוֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. (כ, כט)


       מדוע נאמר לאחר מותו של משה: "ויבכו בני ישראל את משה" (דברים לד, ח),
      ואילו במות אהרון נאמר שאת אהרון בכו " כ ל בית ישראל"?
      משום שכשנפטר אהרון לא היה מי שציפה לרשת את תפקידו ככהן,
      שהרי הכהונה עוברת רק לכוהנים בני אהרון. אדם זר אינו יכול להתמנות לכהן גדול.
      לכן כל העם בכה בלב שלם על אהרון.
      אבל על משה רבנו לא בכה "כל בית ישראל",
      מפני שהיו רבים שקיוו לרשת את כיסאו...

       

      ''

      משה רבנו ונחש הנחושת
      בתחריטו של גוסטב דורה, המאה ה-19.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שלישי, 23/6/15, 10:05

        ''

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שני, 22/6/15, 20:12

          ובשיבוץ שירים שאני אוהב.
          להאזנה - לחצו על הקישור

          http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1887654

          ''

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שני, 22/6/15, 17:40

            ''

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שני, 22/6/15, 12:40

              ''

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום ראשון, 21/6/15, 15:53

                ''

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שישי , 19/6/15, 14:07

                  האהבה עושה טוב לזמן. הזמן לא עושה טוב לאהבה.

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום חמישי, 18/6/15, 14:22

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום חמישי, 18/6/15, 14:03

                       

                       

                       

                       

                       

                       

                      להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                       

                      ''

                      "ותפתח הארץ את פיה"

                      וקורח ותומכיו ורכושם נופלים לתוכה.
                      תחריט מאת גוסטב דורה, המאה ה-19.

                       

                      ***

                      וַיִּקַּח קוֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב

                      וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. (טז, א)

                       

                      הפסוק מפרט את שמות אבותם ואבות אבותם של קורח ושל תומכיו,
                      משום שכך דרכם של מחרחרי מחלוקות:
                      לעתים מעלתם היחידה, שבזכותה הם מעיזים
                      לתבוע לעצמם משרות וכיבודים, היא ייחוס אבות.
                      אמי ז"ל נוהגת היתה לומר, כי חשוב לה יותר לדעת מי ומה יהיו צאצאיה,
                      מאשר להתהדר בהוריה ובהורי הוריה. שכן, היא הסבירה
                      על ילדיה בכוחה להאציל ממורשתה ומאישיותה, ולהשפיע עליהם בחינוך ובדוגמה אישית.
                      (האידנ"א)

                       

                      וחרז הרהמצ"ז:
                      לִמדו לקח מקורח - מנהיגות לא לוקחים בכוח.

                       

                      ''

                      קורח ואנשיו נענשים.
                      סנדרו בוטיצ'לי, המאה ה-17.

                       

                      ***

                      וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרוֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם:
                      רַב לָכֶם!
                      כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה',

                      וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'?
                       (טז, ג)

                       

                      רבי מאיר מפרמישלן, שסלד כל חייו ממחלוקות, אמר:

                      במחלוקת - שני הצדדים אשמים.

                      האם ראיתם פעם אדם שמתקוטט עם עצמו בלא שמולו צד שני?

                      על כך אמר שלמה המלך (משלי כו, כ): "באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתוק מדון".

                       

                      עוד היה רבי מאיר אומר: למה דומים שני אנשים הרבים זה עם זה?

                      לשניים האוחזים בחבל וכל אחד מהם מותח את החבל בכל כוחו לכיוונו.

                      אם אחד יעזוב את החבל – השני יפול מיד.

                      לכן יש להניח את המחלוקת בצד כדי שלא יפול מי מהחולקים.

                       

                      ''

                      קורח, דתן ואבירם נבלעים באדמה.

                      משה רבנו משקיף עליהם. תחריט מהמאה ה-18.

                       

                      ***

                      וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרוֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם:

                      רַב לָכֶם, כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה',
                      וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'? (טז, ג)

                       

                      כך אמרו חסידיו של קורח למשה ולאהרון:
                      "רב לכם?" - לא רק לכם יש רב, אלא גם לנו, והוא קורח.
                      קורח הוא הרב שלנו כשם שמשה הוא רבם של אחרים.
                      כאשר קהל רב רב ברהב על הרב שלו - מתרבים הרבנים ומתרבות המריבות.
                      (הרהמצ"ז)

                       

                      ''

                      רש"י, פרשן התורה הגדול, בן המאה ה-11

                       

                      ***

                      וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרוֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וַיֹּאמְרוּ:

                      לֹא נַעֲלֶה. הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר -

                      כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר? (טז, יב-יג)

                       

                      רש"י כותב: "מכאן שאין מחזיקים במחלוקת,

                      שהיה משה מחזר אחריהם להשלימם בדברי שלום".

                      מדוע, למרות נסיונותיו, לא הצליח משה להשכין שלום בינו לבין קורח ואנשיו?

                      משום שבמקום למחול על כבודו וללכת אל ראשי המורדים ולדבר אליהם בביתם -

                      שלח משה לקרוא להם שיבואו הם אליו.

                      הרוצה בשלום, טוב יעשה אם יקיים את המלצתו של דוד המלך (תהילים לד, טו):

                      "בקש שלום - ורודפהו".

                       

                      ''

                      טקס פדיון הבן. האב פודה את בנו בכורו מהכהן תמורת כסף.

                       ציור מהמאה ה-19.

                       

                      ***

                      כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה', בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה - יִהְיֶה לָּךְ. 

                      אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם, וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה. (יח, טו)

                       

                      זו מצוות פדיון הבן הבכור מהכהן

                      מקיימים מצווה זו בהגיע התינוק ליום השלושים ללידתו

                      שכן אז הוא נחשב כמי שיצא מכלל סכנת חיים.

                      הגאון מווילנה גרס כי כל תרי"ג המצוות

                      מרומזות כבר בפרשת הראשונה שבתורה.

                      שאלו אותו היכן טמון בפרשת בראשית רמז למצוות פדיון הבן,

                      והוא השיב: במילה הראשונה, כי ראשי תיבות "בראשית" הם

                      בן ראשון אחר שלושים יום תפדה.

                       

                      ''

                      מטבע לכבוד מצוות פדיון הבן

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שישי , 12/6/15, 14:06


                        בלי נשים - את מי נאשים?

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום חמישי, 11/6/15, 16:13

                          ''

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS