כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 7/2015

    0 תגובות   יום שישי , 31/7/15, 14:01

    אם אנשים היו מקשיבים לעצמם - הם היו מדברים פחות.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שישי , 31/7/15, 10:14

      ''

      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום חמישי, 30/7/15, 13:00

        להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

         

         

        ''

        חסידים מתפללים. איזידור קאופמן, המאה ה-20

         

        ***

        כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִיוְּךָ ה' אֱלוֹהֶיךָ

        לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלוֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ. (ה, טז)

         

        אב אחד התלונן באוזני החת"ם סופר, כי בנו אינו מקיים כלפיו מצוַות כיבוד אב כראוי.

        זימן החת"ם סופר את הבן הסורר, נזף בו על הזלזול שהוא נוהג באביו,
        והשמיע באוזניו מדברי חז"ל על מצוות כיבוד אב ואם.
        השיב הבן: תמיד הקפדתי במצווה זו כפי שאני מקפיד בכל מצוות התורה,
        אבל אבי אינו מסייע לפרנסתי למרות שהוא אדם עשיר, ומשום כך פחת כבודו בעיני.
        אמר לו החת"ם סופר:
        אבותינו נצטוו על תרי"ג המצוות - וביניהן גם מצוות "כבד את אביך ואת אמך" -
        כשהיו במדבר סיני ולא נזקקו זה לזה לפרנסה,
        שהרי הקב"ה סיפק אז כל צורכיהם במן ובשֹלו ובמים מהבאר.
        מכאן אנו לומדים, שילדים חייבים בכבוד הוריהם גם אם אינם נהנים מהם כלל.

         

        וחרז הרהמצ"ז:
        על כיבוד אם ואב יש להקפיד בכל מצב.

         

        ''

        משה רבנו.

        ציורו של דה גוט יוסטוס, המאה ה-15.

         

        ***

        וְלֹא תִגְנוֹב. (ה, יז)

         

        גנב ידוע הלך לעולמו. בלוויה שאל מישהו את הרב:
        מנהג ישראל הוא, שמשבחים את הנפטר בעת הקבורה,
        אבל איזה דברי שבח תוכל לומר על הנפטר הזה?
        השיב הרב:
        אומר שהמנוח היה מקיים תמיד את הפסוק:
        "בחוכמה פותח שערים" (מסכת ברכות, מתוך תפילת "מעריב ערבים"),
        ולא הלך מימיו ארבע אמות בלי "נטילת ידיים"...
        ***

        לֹא תוֹסִיפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנוֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ:

        לִשְׁמוֹר אֶת מִצְו‍וֹת ה' אֱלוֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנוֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם. (ד, ב)

         

        רבי צדוק הכהן מלובלין אמר:

        רשעים מבקשים להביא חורבן על העולם ברשעותם.

        אבל יש גם צדיקים העלולים להביא חורבן בצדיקות יתר,

        שלא תמיד יש בה תום לב.

        על כך אמר שלמה המלך במגילת קהלת (ז, טו-טז):

        "יש צדיק אובד בצדקו... אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר".

         

        ''

        שלמה המלך. גוסטב דורה, המאה ה-19

         

        ***

        וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלוֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. (ד, ד)

         

        "אתם" – אותיות אמת.

        מי שרוצה להיות קרוב לקב"ה – שידבק באמת.

         

        ***

        ולֹא תִּרְצָח וְלֹא תִּנְאָף וְלֹא תִּגְנוֹב וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא. (ה, טז)

         

        בעשרת דיברות הכתובים בפרשת יתרו בספר שמות נאמר:

        "לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר".

        מדוע כאן כתובים הדיברות עם האות ו' לפני המילה "לא"?

        משום שפרשת יתרו התרחשה לפני חטא העגל -

        אז העבירות היו בודדות וכל עבירה עמדה לעצמה.

        לאחר חטא העגל התקיים "עבירה גוררת עבירה" (מסכת אבות ד, ב),

        ולכן התחברו העבירות זו לזו.

         

        ''

        לוחות הברית בבול משנת 2005.

        עבודה של משה קסטל.

         

        ***

        וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלוֹהֶיךָ. (ו, ה)


        רבי יששכר דב מראדושיץ אמר פעם:

        העולם סבור שבין קוצק לראדושיץ שררה איבה ומחלוקת קשה,

        אבל זו טעות. לא היה ביניהם אבק של שנאה,

        והם נחלקו רק בדרך עבודת הבורא:

        בקוצק היו מקרבים את לבם של ישראל אל הבורא

        ואילו בראדושיץ היה מקרבים את הבורא אל לבם של ישראל.

         

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום חמישי, 30/7/15, 11:20

          ''

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום רביעי, 29/7/15, 16:53

            https://www.youtube.com/watch?v=nGT5md27Gz0

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום רביעי, 29/7/15, 12:23

              ''

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שני, 27/7/15, 14:12

                ''

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום ראשון, 26/7/15, 12:20

                  להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                   

                  ''

                  תשעה באב ליד הכותל. ציור מהמאה ה-19

                   

                  אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם, הָיְתָה כְּאַלְמָנָה. (א, א)

                   

                  "איכה" בגימטריה (36) כמו ה"האֵל" וגם כמו "לבד" (36).
                  כאשר העם חוטא, ובעקבות חטאיו נגזרים עליו חורבן וגלות,
                  גם הקב"ה חש כי נשאר הוא לבד.        
                  (הרשי"ל)

                   

                  ''

                  מקדש שלמה. ציור מהמאה ה-16

                   

                  ***

                  הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ,
                  כָּל רוֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים. (א, ג)

                   

                  הרמב"ן טייל פעם בגן עם כומר, אחד מידידיו.
                  אתם היהודים, אמר לו הכומר, כנראה באמת עם רע,
                  שאם לא כן לא היו שונאים אתכם כל כך בעולם.
                  הוליך אותו הרמב"ן אל פינה אחת בגן ואמר לו:
                  ראה את הוורדים היפים והריחניים האלה,
                  האכולים על ידי המעופפים והזוחלים,
                  וכנגדם ראה שם פרחים קוצניים ודוקרניים,
                  שהמעופפים והזוחלים אין להם שליטה עליהם.
                  האם הדבר מוכיח, שהקוצים טובים מן השושנים?
                  בוודאי שלא. הדבר מוכיח רק כי השושנים, כצמח רך ועדין,
                  אין ביכולתן לעמוד כנגד אויביהן כפי שמסוגלים לעשות החוחים הקוצניים.
                  הוא הדין, הוסיף הרמב"ן, בעם ישראל:
                  לא משום שאנו רעים מאחרים רודפים אותנו,
                  אלא משום שאנו חלשים מאחרים ואין לנו אפשרות להתגונן מפני אויבינו.

                   

                  ''

                  חורבן ירושלים. דיוויד רוברטס, המאה ה-19

                   

                  ***

                  נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקוֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה',
                  נִישָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם. (ג, מ-מא)

                   

                  לא די בכך שבזמן התפילה אנשים נושאים את כפיהם
                  כלפי מעלה וטופחים אותן זו בזו: "נישא לבבנו אל כפיים" –
                  יחד עם הידיים צריך להרים גם את הלב.
                  (הרבי מאלכסנדר)

                   

                  ''

                  גולי ישראל עם כלי המקדש. מתוך שער טיטוס ברומא

                   

                  ***

                  נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקוֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה',
                  נִישָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם. (ג, מ-מא)

                   

                  לפני שאנשים מתענים בתעניות ופונים בתפילה לבורא העולם,
                  שיכפר על חטאיהם, מוטב שיקדימו ויחקרו היטב את מעשיהם
                  כדי לברר אם לא ביצעו עבירות שבין אדם לחברו ואם לא נכשלו בשנאת חינם.
                  רק לאחר שיעשו זאת ויתקנו את דרכם – כי אז "נשובה אל ה' ",
                  לבקש מחילה על העבירות שבין אדם למקום.

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שבת, 25/7/15, 22:08

                     

                    להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                     

                    ''

                    טיטוס מחריב את בית המקדש. ציורו של וילהלם פון קאולבך

                     

                    ***

                    נַחֲמו, נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹו‍ֹהֵיכֶם.

                    דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַים וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲו‍ֹוֹנָה –

                    כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ. (ישעיהו מ, א-ב)

                     

                    את הפסוקים האלה קוראים בשבת שאחרי תשעה באב,

                    שבת הקרויה "שבת נחמו".

                     

                    מתי יתקיים "נחמו, נחמו"?

                    בעת שהקב"ה יאמר "עמי, יאמר אלוהיכם" –

                    כשה' יפנה בלשון חיבה זו לעם מישראל.

                     

                    ***

                    שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַים וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ.

                    שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ. (ישעיהו סו, י)

                     

                    החשוב הוא שהאבלות על ירושלים תהיה בשמחה ולא בעצבות

                    משום שבעצבות יש מן היאוש ומהכפירה בביאת המשיח ומחזון שיבת ציון.

                    (המגיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב)

                     

                    ''

                    הכותל המערבי. ז'אן לאון ז'רום, המאה ה-19

                     

                    ***

                    אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיה כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ  

                    וְכִבְתוּלָה חֲגוּרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ.

                    (מתוך פיוט לתשעה באב).

                     

                    יש שני מיני חבלים ויסורים:

                    יש חבלי מיתה שכולם צער משום שהם מקרבים את סוף החיים

                    ויש חבלי לידה שבהם הצער מהול בשמחה:

                    אלה יסורים המקרבים את הילדה ואת ראשיתם של חיים חדשים.

                     

                    צערה ויסוריה של ציון הם צערה של "אישה בציריה" –

                    צירי הלידה המבשרים על שמחה גדולה הקרבה והולכת.

                     

                    ***

                    הבית השני חרב בגלל שנאת חינם.

                    הבית השלישי ייבנה איפוא בגלל אהבת חינם –

                    שיהודים יאהבו זה את זה בלא חשבונות, רק משום שהם יהודים.

                    (רבי יוסף חיים רוזננפלד)

                     

                    ''

                    הנביא ירמיהו מקונן על החורבן. איליה ריפין, המאה ה-19

                     

                    ***

                    מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. (שמות כג, ז)

                     

                    רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ראה בתשעה באב יהודי אוכל ושותה בפרהסיה.

                    אמר לו: בני, ודאי שכחת שתשעה באב היום.
                    לא, רבנו, השיב האיש, יודע אני שתשעה באב היום.
                    אם כן, חזר ואמר לו רבי לוי יצחק, אינך יודע שתשעה באב אסור באכילה ובשתייה?
                    יודע אני שתענית ציבור היום, עמד היהודי על דעתו.
                    חזקה אם כן, היפך רבי לוי יצחק בזכותו, שאדם חלוש אתה וישיבה בתענית סכנה היא לך.
                    לא, רבנו, חייך האיש, בריא ושלם אני בגופי.
                    נשא רבי לוי יצחק עיניו כלפי מעלה ואמר:
                    ריבון העולמים, הבט משמיים וראה מי כעמך ישראל גוי קדוש.
                    נוח לו לאדם מישראל לשים עצמו עובר עבירה - ובלבד שלא יוציא דבר שקר מפיו.


                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שישי , 24/7/15, 14:06

                      לפעמים אהבת נצח היא החודשים וחצי המסעירים ביותר בחייו של אדם.

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום חמישי, 23/7/15, 12:38

                        להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                         

                        ''

                        משה רבנו. ציורו של אבל פן, המאה ה-20

                         

                        ***

                        אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּיבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן,

                        בַּמִּדְבָּר, בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תוֹפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרוֹת וְדִי זָהָב. (א, א)


                        בפסוק הראשון בחומש האחרון בתורה, דברים, נאמרו המילים:

                        "אל כל ישראל".

                        כי זאת דרש משה רבנו דבר ראשון מבני עמו:

                        תהיו מאוחדים, תראו את "כל ישראל", את המכלול -

                        ובכך תשמרו על אחדות העם.

                         

                        ***

                        וָאוֹמַר אֲלֵיכֶם בָּעֵת הַהִיא לֵאמוֹר:

                        לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם.

                        ה' אֱלוֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרוֹב. (א, ט-י)


                        כך אומר משה לבני ישראל:
                        יש בכם כאלה הרואים את עצמם ככוכבים,

                        כמי שנוצצים ומתנשאים מעל הציבור ומעל מנהיגיו,

                        ואנשים כאלה אני מתקשה לשאת.
                        פה טמון הכשל: ככוכבי השמים לרוב.
                        (האידנ"א)

                         

                        ''

                        רבנים מתלבטים לפני פסיקת הדין. ציור מהמאה ה-15

                         

                        ***

                        לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט - כַּקָּטוֹן כַּגָּדוֹל תִּשְׁמָעוּן.

                        לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִיש - כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלוֹהִים הוּא. (א, יז)


                        אסור לשופט לפסוק לפי מראה הפנים של מי שבא לפיו לדין.

                        אם אחד מבעלי הדין מסמיק בשעת טיעונו, לדוגמה,

                        ייזהר השופט לא להסיק מכך שהאיש אינו דובר אמת

                        או רואה את עצמו אשם.

                         

                        לכן נאמר בפסוק הקודם (טז) "שמוע בין אחיכם - ושפטתם צדק":

                        אזהרה לדיינים שישמעו את בעלי הדין,

                        ומדבריהם ולא ממראה פניהם יסיקו את המסקנה הנכונה.

                         

                        ''

                        בול על שבט דן "ידין עמו"

                         

                        ***

                        לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטוֹן כַּגָּדוֹל תִּשְׁמָעוּן.
                        לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ - כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלוֹהִים הוּא.

                        וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִיבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו. (א, יז)


                        מדוע נאמר "והדבר אשר יקשה מכם תקריבון עלי ושמעתיו", ולא נאמר "ועניתיו"?
                        משום שלעתים שיחה עם אדם אחר על דברים קשים המעיקים על לבו,

                        עוזרת גם כשלא מקבלים תשובה.
                        על כך אמר שלמה המלך:

                        "דאגה בלב איש, יַשׁחֶנה" (משלי יב, כה) -

                        ישׂיח על כך עם אחרים, כי אוזן קשבת חשובה לא פעם יותר ממענה.

                         

                        וחרז הרהמצ"ז:
                        אם לא נקשיב - כיצד נשיב?

                         

                        ''

                        המרגלים נושאים את אשכול הענבים.

                        ציור מהמאה ה-18.

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שישי , 17/7/15, 14:23

                          כשמאוהבים, מעלימים עין מכל חסרונותיו של בן הזוג.
                          כשמפסיקים לאהוב - לא רואים אף מעלה שלו.

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS