כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 9/2015

    0 תגובות   יום שלישי, 29/9/15, 11:19

    ''

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שני, 28/9/15, 20:38

      להגדלה נא ללחוץ על הקישור הבא:
      http://www.sabrespro.co.il/files/39641376904421.pdf

       

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שני, 28/9/15, 19:23

         

        להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד

         

        סוכות. מוריץ אופנהיים, המאה ה-19

         

         

        ''

        סוכות. מוריץ אופנהיים, המאה ה-19

         

        ***

        וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפּוֹת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת וְעַרְבֵי נָחַל,
        וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלוֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. (ויקרא כג, מ)
        ארבעת המינים מסמלים את כל חלקי עם ישראל:.
        האתרוג, שיש בו טעם וריח, הוא כנגד הצדיקים שיש בהם תורה ומעשים טובים.
        הלולב, שיש בו (בתמר, פרי העץ שלו) טעם ולא ריח,
        מסמל את מי שיש בו מעשים טובים אך לא תורה.
        ההדס, שיש בו ריח ולא טעם, מסמל את מי שיש בו תורה אך לא מעשים טובים.
        הערבה, שאין בה לא טעם ולא ריח, מסמלת את מי שאין בו לא תורה ולא מעשים טובים.
        ארבעת המינים, שמחזיקים אותם ביחד בעת שמברכים עליהם,
        מסמלים את אחדותם של כל בני העם.
        ''
        נטילת ארבעה מינים בבית הכנסת בסוכות. כרטיס ברכה מהמאה ה-20.
        ***
        רבי מיכאל מזלוצ'וב היה עני מרוד, ורק חפץ יקר אחד היה לו:
        תפילין שקיבל בירושה מאביו הצדיק.
        רבים חשקו בתפילין אלה והציעו לצדיק הון רב עבורן.
        אשתו דחקה בו לא פעם למוכרן ולהשתמש בכסף לפרנסת המשפחה, אך הוא סירב.
        פעם, בחג הסוכות, היו האתרוגים נדירים ויקרים מאוד
        ובכל זלוצ'וב לא ניתן היה להשיג אתרוג במחיר סביר.
        מכר רבי מיכאל את התפילין היקרות וקנה אתרוג.
        כשהביא הביתה את האתרוג שאלה אותו אשתו מנין הכסף לרכישתו.
        סיפר לה הצדיק כי מכר את התפילין.
        לא ידעה האישה את נפשה מרוב זעם, וברוב חמתה הטיחה את האתרוג בקיר.
        נפגע הפיטם והאתרוג נפסל.
        כשראה זאת הצדיק, אמר:
        ריבונו של עולם! תפילין אין לי, אתרוג אין לי, ועכשיו גם אכעס?
        חס ושלום, לא אכעס!
        ''
        סוכה. מתוך "ספר המנהגים", המאה ה-18
        ***
        אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי,
        תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי,
        אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלָיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. (תהילים קלז ה-ו)
        "אעלה" - ראשי תיבות אתרוג, ערבה, לולב, הדס.
        לכן ראוי שיהיו ארבעת המינים מארץ ישראל,
        ובכך מי שנוטל ארבע מינים מעלה את ירושלים על ראש שמחתו.
        ''
        מטבע לסוכות עם ארבעת המינים
        ***
        וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר. (ויקרא כג, מ)
        כשישב רבי אייזל חריף על כיסא הרבנות בסלונים, היה נהוג בעיר
        שאין אדם חשוב קונה אתרוג עד שהוא מראהו תחילה לרב ושומע מפיו שאתרוג נאה הוא.
        פעם לא היה המלאי שבידי מוכר האתרוגים מן המשובחים ביותר, וכל
        אתרוג שהראו לרבי אייזל, היה אומר: אין זה אתרוג נאה.
        בא מוכר האתרוגים לרבי אייזיל בקובלנה:
        כבוד הרב יורד לחיי - כל המלאי יישאר בידי!
        מה אעשה, השיב רבי אייזל, ואתרוגיך אינם נאים? אבל אשיא לך
        עצה: כל מי שיבוא לקנות אתרוג כדי להראותו לי - תן לו שניים. וכשיבוא אלי, אומר לו:
        זה נאה מזה, והוא בוודאי יקנה אחד מהם...
        ***
        רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה נוהג להזמין לסוכתו אורחים מפשוטי העם,
        ביניהם אף אנשים גסי רוח, להסב איתו בסעודה.
        כאשר נשאל לפשר מנהגו זה הסביר:
        לעתיד לבוא, כאשר האבות וכל הצדיקים והחסידים
        יהיו יושבים ונהנים בעולם הבא בסוכת עורו של לוויתן,
        אתחמק גם אני לתוך הסוכה ואשב לי בקרן זווית,
        ליהנות מזיו הצדיקים ומאורה של הסוכה.
        אז בוודאי ייגש אלי מלאך וישאל אותי בחומרה:
        מה לאדם פשוט ומגושם כמוך בין הצדיקים וגדולי עולם אלה?
        מיד אשיב לו: גם בסוכתי שלי ישבו אנשים פשוטים, ולא התביישתי בהם.
        ''
        מטבע משנת 1967
        ***
        רבי מרדכי, שהיה עני מרוד, נסע פעם סמוך לחג לברוד, לקנות אתרוג.
        היו איתו שישה רובלים שחסך למטרה זו כל הקיץ, פרוטה לפרוטה.
        קרוב לעיר ראה יהודי אביון בוכה מרוֹת.
        שאל אותו הרב מה קרה, והיהודי סיפר לו שלפרנסתו הוא שואב מים.
        סוס ועגלה היו לו, שבהם היה מוביל מים בחבית וכך קיים את משפחתו.
        עכשיו קרה אסון: הסוס נפל ומת.
        נתן לו הרבי מיד את ששת הרובלים שלו כדי שיקנה לו סוס אחר,
        וחזר לביתו בלי אתרוג.
        השבח ליושב במרום, הכריז בכניסתו לבית,
        לסוכות של השנה זימנו לי מן השמיים את ה"הדר" האמיתי –
        כל העולם יברך על אתרוג, ואילו אני אברך על סוס...
         
         
         
        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום ראשון, 27/9/15, 10:12

          במקום הסכך המלאכותי, משום שלו אין לו זמן לטרוח ולהביא את הסכך הטרי. אמרתי לו: סכך מזה".

          ''

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שישי , 25/9/15, 14:06

            אם אתם טועים ושותקים - סימן שאתם חכמים.
            אם אתם צודקים ושותקים - סימן שאתם נשואים.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שישי , 25/9/15, 10:09

              http://xnet.ynet.co.il/relations/articles/0,14572,L-3088952,00.htm

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום חמישי, 24/9/15, 13:20

                 

                להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד

                 

                ''

                יעקב מקבל את ברכתו של אביו יצחק. ציור מהמאה ה-18

                 

                ***

                הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה. (לב, א)

                 

                הוראה זו - "האזינו" - יפה היא גם לבני אדם: שיאזינו הרבה וימעיטו לדבר.
                רב אחד היה מרבה תמיד בשתיקה ולא היה מוציא דברים מפיו אלא לעתים רחוקות.
                פעם שאל אותו אחד ממקורביו:

                האםהשתיקה אינה מעייפת אותך לפעמים?
                השיב הרב:
                כן, השתיקה מעייפת אותי מאוד. וכדי לנוח מן השתיקה, אני חוזר ושותק...

                 

                ''

                שמש בגבעון דום. גוסטב דורה, המאה ה-19

                 

                ***

                כִּי גוֹי אוֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה. (לב, כח)

                 

                יותר מדי נותני עצות יש בעם ישראל, ולכן אובד הוא,

                משום שאינו יודע מה לעשות מרוב עצות...
                (רבי חיים יוסף דוד אזולאי, החיד"א)

                 

                ***

                זְכוֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר.

                שְׁאַל אָבִיךָ - וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ - וְיֹאמְרוּ לָךְ. (לב, ז)

                 

                בדורות שעברו היו האבות יודעים לענות לילדיהם

                כששאלו אותם בענייני תורה והלכה.
                לא כך הדבר בימינו, וכשילד מציג לאביו שאלה בנושאים אלה, אומר לו האב:

                "זקניך ויאמרו לך" - לך לסבא, הוא ישיב לך...

                 

                ''

                אברהם אבינו.

                תחריט עץ של אפרים ליליאן.

                 

                ***

                כִּי דוֹר תַּהְפּוּכוֹת הֵמָּה, בָּנִים לֹא אֵמוּן בָּם.

                הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל, כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם -

                וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם, בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם. (לב, כ-כא)

                 

                ראשי התיבות של שני הדיברות הראשונים הם "אל": אנוכי, לא יהיה לך.
                בני ישראל – "דור תהפוכות" - הפכו את המילה "אל" ל"לא",

                התעלמו משני הדיברות הראשונים, בנו להם עגל זהב,

                קראו "אלה אלוהיך ישראל" (שמות לב, ד) -

                ובכך היו "בנים ל א אמון בם".

                 

                ***

                שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנוֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם

                אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמוֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.

                כִּי לֹא דָבָר רֵיק הוּא מִכֶּם, כִּי הוּא חַיֵּיכֶם,

                 

                חכמי ישראל אמרו: "אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחת" (מסכת חגיגה ט, ב).
                המהר"ל מפראג כתב, כי אמירה זו מרומזת בפסוק הזה: "כי לא דבר ריק הוא מכם".
                אם ריק הוא משום ששכחתם את תלמודכם ואתם ככלי ריק, הרי זה "מכם" -
                משום שלמדתם את הפרק מאה פעמים ולא מאה ואחת.
                שכן המילה "מכם" בגימטריה שווה מאה


                 

                 

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום רביעי, 23/9/15, 21:11

                   להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד

                   

                  ''

                  תקיעת שופר בצאת יום הכיפורים.

                  מחזור מגרמניה, המאה ה-18.

                   

                  ***

                  אלה השורות במחזור ליום כיפור שכל שנה תופסות את לבי:

                   

                  "מַעשֵה אֱנוֹש -

                   תַחבּוּלוֹתיו מזימָה

                   שִבתוֹ בּתוֹך מִרמָה

                   רפִידָתוֹ רימָה

                   קָבוּר בִסעיף אדָמה

                   ואיך יתגאֶה אדָם -

                  לַהבֶל דָמָה".

                   

                  אני חושב שמחבר הפיוט הזה רצה לומר לנו:

                  מעפר באנו ואל עפר נשוב -

                  אז אל תיתנו להבל האגו

                  לקלקל לכם את החיים.

                   

                  ''

                  יום כיפור. ציורו של מאוריצ'ו גוטליב

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שלישי, 22/9/15, 13:33

                     

                     

                     

                    להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                     

                    ''

                    דף ממחזור ליום כיפור מהמאה ה-19

                     

                    ***

                    כָּל נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי וּשְׁבוּעֵי.

                     

                    המוני מתפללים המתינו בבית הכנסת לבואו

                    של רבי משה לייב מסאסוב לתפילת "כל נדרי", והוא טרם הגיע.

                    כשנמשך הדבר שעה ארוכה, אמרה אחת הנשים:

                    השארתי את התינוק לבד בבית, ארוץ ואראה מה שלומו.

                    כאשר פתחה את דלת ביתה ראתה את הרבי עומד ומשחק עם התינוק כדי שלא יבכה.

                     

                    ''

                    תפילת יום כיפור על בול.

                    ציור של מאוריציו גוטליב, המאה ה-19.

                     

                    ***

                    שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה

                     

                    בתפילת "כל נדרי" בערב יום כיפור מברכים "שהחיינו וקיימנו והגיענו ליום הזה"

                    משום שרואים בבית הכנסת הרבה פנים חדשות של אנשים,

                    שכל ימות השנה לא פוקדים את המקום...

                     

                    ***

                    בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לֵעָוֹונוֹתֵינוּ.

                     

                    על סמך מה מברכים בתפילת שמונה עשרה של יום כיפור ברכה זו?

                    איך אנחנו יכולים להיות בטוחים כי הבורא ימחל ויסלח?

                    ואם הוא לא יעשה כן - הרי תהיה זו ברכה לבטלה?

                    עושים כך כמו שילד חכם, הרוצה כי אביו יתן לו תפוח,

                    מברך בקול "בורא פרי העץ" ומיד צועק לאביו "נו, נו!"

                    שכן אסור להפסיק בין הברכה לאכילה.

                    והאב חייב בעל כורחו לתת לבנו את התפוח כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה.

                     

                    כך הדבר גם ביום כיפור:

                    מברכים בכוונה "ברוך אתה ה' מלך מוחל וסולח לעוונותינו",

                    והבורא מוכרח כביכול למלא אחר ברכתנו ולמחול לנו,

                    כדי שבניו לא יבואו לידי ברכה לבטלה...

                     

                    מטבע ליום כיפור 1993

                     

                    ''
                    מטבע ליום כיפור, 1993 

                    ***

                    הַס קָטֵגוֹר וְקַח סָנֵגוֹר מְקוֹמוֹ.

                     

                    אמרו חכמים:

                    "לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו

                    זכאי. עשה מצווה אחת - אשריו, שהכריע עצמו לכף זכות. עבר עבירה אחת -

                    אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה" (מסכת קידושין מ, ב).

                    רמז לדברי חז"ל אלה בכך, שההפרש בין המילה

                    "קטגור" בגימטריה (318) למילה "סנגור" (319) הוא אחד.

                    מכאן שדי במצווה אחת כדי לשנות את המצב מהקצה אל הקצה.

                    ועל כך ביקש דוד המלך בתהילים: "א ח ת שאלתי מאת ה', אותה אבקש -

                    שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו" (כז, ד).

                     

                    ***

                    אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, גָּזַלְנוּ.

                     

                    רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה אומר שדורנו כשר יותר מהדורות הקודמים:

                    הם לא היו מדברים אמת אפילו ביום הכיפור הקדוש,

                    וכשהיכו על לבם "אשמנו, בגדנו, גזלנו" - לא היה בכך אבק של אמת.

                    הם התוודו על עבירות שמעולם לא ביצעו,

                    ואילו דורנו אומר רק אמת לפני ריבונו של עולם:

                    "אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי".

                    ובגלל יושר זה בלבד אנו ראויים שהקב"ה ימחל ויסלח לנו.

                     

                    ''

                    תפילת יום כיפור במחנה צבאי בצבא הפרוסי. ציור מהמאה ה-17

                     

                    ***

                    ונִשְׁמַרְתֶּם מְאוֹד לְנַפְשוֹתֵיכֶם. (דברים ד, טו)

                     

                    במוצאי יום הכיפורים, כשישבו בני המשפחה לסעודה

                    אצל חותנו של רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, נעדר רבי יחיאל מהשולחן,

                    ורק אחרי שעה ארוכה חזר כשהוא מלוּוה באורח.

                    נזף בו חותנו: חתני השני קיים עכשיו את מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים ד, טו)

                    וסעד את לבו תיכף אחרי הצום, ואילו אתה רצת בגשם לחפש אורחים.

                    השיב רבי יחיאל : יש הרעבים ללחם ויש הרעבים לאורחים.

                     

                    ''

                    תקיעת שופר בצאת יום הכיפורים.

                    מחזור מגרמניה, המאה ה-18.

                     

                    מפני מה סידרו עורכי המחזור את סדר הווידוי "על חטא" לפי אותיות הא'-ב'?

                    משום שאחרת היינו מתוודים וידוי שאין לו סוף...

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שלישי, 22/9/15, 10:05

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שני, 21/9/15, 19:09

                        להגדלה - נא ללחוץ על הרשימה.
                        http://interget.co.il/images/products/CIGAR-1-1-14.jpg

                         

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שני, 21/9/15, 12:13

                          ''

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS