כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 4/2016

    0 תגובות   יום שבת, 30/4/16, 20:47

    ''

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום חמישי, 28/4/16, 14:30

      להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

       

      ''

      הדלקת נרות  וקידוש בערב שבת. תחריט נחושת, הולנד המאה ה-18

       

      ***

      וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חוּקוֹתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם -

      וָחַי בָּהֶם. אֲנִי ה'. (יח, ה)

       

      המילה "אותם" כתובה בפסוק "אתם" - אותיות אמת.

      רק מי שהאמת היא יסוד חייו, מדבר אמת,

      הולך בדרכי האמת ומודה על האמת - אזי יתקיים בו "וחי בהם",

      כי זו הסגולה לאריכות ימים.

      ''

      יום כיפור. ציורו של מאוריציו גוטליב

       

      ***

      כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּה לֹא תַעֲשׂוּ,

      וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה

      לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקּוֹתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ.

      אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חוּקוֹתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם. (יח, ג-ד)

       

       מילות המפתח הן: "ללכת בהם" - ללכת בלי לעצור

      במטרה להתקדם ולעלות ממדרגה למדרגה.

      כי העומד במקום - כאילו חוזר לאחוריו.

       

      ***

      וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חוּקוֹתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי

        אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם - וָחַי בָּהֶם. אֲנִי ה'. (יח, ה)

       

      "וחי"- אומר הרהמצ"ז - בגימטריה 24, כמנין אותיות השפה.

      על האדם לחיות לפי דרכי התורה מא' ועד ת', ואזי תהיה משמעות לחייו.

       

      ''

      כ"ד אותיות העברית

       

      ***

      כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹאתֵיכֶם -

      לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. (טז, ל)

       

      "ביום הזה יכפר עליכם" -

      זה יום הכיפורים, המכפר על העוונות שבין האדם למקום.

      אבל זאת יקרה בתנאי ש"עליכם לטהר אתכם":

      אתם צריכים להשקיע עמל עצמי אם ברצונכם להיטהר

      כדי לכפר על העבירות שבין אדם לחברו,

      ולכן עליכם לרצות את חבריכם ולפייס אותם.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 28/4/16, 11:15

        להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

         

        ''

        חיל פרעה ופרשיו נכנסים לים סוף.

        ציור קיר מהמאה ה-17  בכנסיה ברוסיה.

         

        ***

         אֲחַלֵּק שָׁלָל. (שמות טו, ט)

         

        המצרים רצו לגזול מבני ישראל שלל.

        שלל מהו? מחה לחסר לב" (משלי טו, כא).

        (הרהמצ"ז)

         

        ***

         ה' יִלָּחֵם לָכֶם - וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן. (יד, יד)

         

        כך אומר הקב"ה לבני ישראל אחרי שיצאו ממצרים, 

        התקרבו לים סוף וחששו מהמצרים הרודפים אחריהם:

        "וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם - ויראו מאוד".

         

        ואז החלו אבותינו להתלונן על ריבונו של עולם :

        "מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים... כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר".

         

        הגיב הקב"ה ואמר להם: "אתם תחרישון" -

        זה לא הזמן להתלונן ולהתפלל לישועת שמיים, זה הזמן למעשים.

        ואת משה הוא מצווה: "דבר אל בני ישראל - וייסעו!"

         

        ''

        קריעת ים סוף. ציור מהמאה ה -19

         

        ***

        אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמוֹר

        אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם. (טו, א)

         

        השירה הזאת, שירת הים, התרוננה לאחר שים סוף נבקע לשניים:

        "ויט משה את ידו על הים... וישם את הים לחורבה - וייבקעו המים" (יד, כא).

         

        מדוע צריך להתפעל מהנס של קריעת ים סוף כדי שבני ישראל יעברו בו ויינצלו מהמצרים שרדפו אחריהם -

        הרי גם ים רגיל, לא קרוע, מעורר התפעלות וגם עליו יש לומר "מה רבו מעשיך ה' "?

         

        על השאלה הזאת ניתן להשיב במשל על פסל נפלא שפיסל סוס הנראה אמיתי לגמרי, כאילו הוא חי ונושם.

        הציב הפסל את הסוס בכיכר העיר והמתין להתפעלותם של התושבים.

        אבל האנשים חלפו על פני הפסל אדישים לגמרי.

         

        חזר הפסל לביתו וסיפר על אכזבתו לאשתו.

        אמרה לו: הפסל המושלם שלך נראה כל כך אמיתי ולכן אנשים לא נותנים את דעתם עליו

        כי ישנם עוד סוסים ברחובות העיר, והסוס המפוסל שלך נראה להם כאחד מהם.

        אבל זאת תעשה: בקע את הסוס לשניים ותציב בכיכר את שני חלקי הפסל -

        ואז תראה שכל העוברים ושבים יעצרו ויתפעלו מעבודת האמנות הנפלאה שלך.

         

        כך זקוק האדם להתערבות השמיימית של קריעת ים סוף לשניים

        כדי להתפעל מכוחו של הקב"ה וממעשיו בניהול העולם.

         

        ''

        חציית ים סוף.

        ציור קיר בבית הכנסת בדורה ארופוס, סוריה, המאה ה-3.

         

        ***

        במסכת סנהדרין בגמרא מסופר:

        "באותה שעה (של קריעת ים סוף) ביקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה.

        אמר להם: מעשי ידי טובעים בים - ואתם אומרים שירה לפני?"

         

        יש מפרשים, שבמילים "מעשי ידי" התכוון הקב"ה לבני ישראל שעמדו לטבוע בים סוף,

        אבל יש הסבורים כי הכוונה היא לחיילים המצרים ש"צללו כעופרת במים אדירים",

        והדברים תואמים את הגישה ההומנית היהודית,

        הבאה לביטוי בפסוק במגילת משלי: "בנפול אויבך אל תשמח".

         

        זו הסיבה שבתפילה בשביעי של פסח לא אומרים בשלמותה את תפילת הלל, 

        שהיא תפילת הודיה ושמחה, אלא רק "חצי הלל".

        במדרש הסבירו זאת: "בשביל שמתו בו המצרים".

         

        ''

        לפני הכניסה לים סוף.

        ציורו של ניקולא פוסן, המאה ה-17.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום רביעי, 27/4/16, 10:45

          ''

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שלישי, 26/4/16, 17:17

            לפני שנים אחרות ייצגתי אשה שהגישה תביעת גירושין.

            הדיון נערך ימים ספורים לפני חג הפסח. הבעל ביקש שלום בית, והדיינים דיברו על לבה של האשה לשקול את בקשתו.

            "חג הפסח הוא חג משפחתי", אמרו הדיינים לאשה, "אולי בכל זאת תנסי לשקם את היחסים?"

            האשה הגיבה: "בשום פנים לא!"

            הדיינים פנו אלי וביקשו שאני אשכנע את הלקוחה שלי לתת לבעלה צ'אנס נוסף.

            "אין סיכוי", הגבתי. "האיש הזה האכיל את אשתו מרור לא רק בפסח והוא גרם לה לצום גם אחרי יום כיפור. הוא חנק אותה נפשית לפני ואחרי חג החנוכה ואת חורבן הבית היא חשה לא רק בתשעה באב. ימים נוראים היו לה איתו לא רק בראש השנה - בעל כזה צריכה אשה לכפרות"

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שלישי, 26/4/16, 11:01

              http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4360788,00.html

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שני, 25/4/16, 12:03

                ''

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום ראשון, 24/4/16, 16:11

                  ''

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום ראשון, 24/4/16, 14:36

                    http://www.zepo.co.il/katava.asp?NewsID=11496&CatID=37

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום ראשון, 24/4/16, 14:20

                      להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                      ''

                      שלמה המלך מלמד תורה.

                      מתוך מחזור רוטשילד, איטליה המאה ה-15.

                       

                      ***

                      בשבת חול המועד פסח קוראים בבתי הכנסת את שיר השירים -

                      מגילת האביב המתאימה לעונה זו של השנה.

                      במגילה מופיע הפסוק הידוע:

                      "הגשם חלף הלך לו, הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו".

                       

                      את המגילה כתב, לפי המסורת, שלמה המלך, שכתב גם את מגילות משלי וקוהלת.

                      במדרש שאלו: "איזה מהמגילות כתבת שלמה תחילה?

                      את שיר השירים, שכן דרך ארץ כשאדם נער - אומר דברי זמר,

                      הגדיל - אומר דברי משלים, הזקין - אומר הבל הבלים"

                      (הפסוק הידוע במגילת קוהלת: "הבל הבלים הכל הבל").

                       

                      ''

                      שיר השירים מצויר.

                      מתוך מחזור רוטשילד, איטליה המאה ה-15.

                       

                      ***

                      דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ. (ד, יא)

                       

                      במדרש אמרו: 

                      "כל האומר דברי תורה ברבים, יהיו ערבים לשומעיהם כדבש וחלב" (שיר השירים רבה ד,יא).

                      דבש, חלב– ראשי תיבות "דברים חדשים":

                      על הדרשנים לחדש לקהל מאזיניהם מדרשה לדרשה רעיונות והגיגים, ברוח הפסוק:

                      "וישן מפני חדש תוציאו" (ויקרא כו, י) - ולא לחזור על דברי התורה מאשתקד.

                      (הרהמצ"ז)

                       

                      ''

                      שלמה המלך מקבל את מלכת שבא בארמונו

                       

                      ***

                      הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה. עֵינַיִךְ - יוֹנִים. (א, טו)

                       

                      עיני עם ישראל משולות לעיני יונה.

                      טבעה של היונה, שגם בעת שהיא עפה

                      היא מפנה מידי פעם את ראשה לאחור לכיוון הקן שעזבה.

                      כך גם היהודי: ככל שיתרחק מקנו במעשיו ופיסית -

                      תמיד משהו ימשוך אותו למקור, לקן, והוא יחשוב עליו בערגה.

                       

                      ''

                      המלך שלמה לעת זקנה. ציור מהמאה ה-19

                       

                      ***

                      יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה:

                      הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ -

                      כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה. (ב, יד)

                       

                      אי אפשר לעמוד על טיבו של אדם

                      לפי התנהגותו כשהוא נמצא בחברה, בין אנשים.

                      כדי לבחון את פנימיותו של האדם, יש לראות איך הוא מתנהג "בסתר",

                      בחדרי חדרים, כשאיש אינו רואה אותו

                       

                      ***

                      אִם לא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים -

                      צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים. (א, ח)

                       

                      כשרוצים להכיר את אישיותה האמיתית של אישה -

                      "צאי לך בעקבי הצאן": צאו ובחנו את ילדיה.

                      התבוננו איך היא גידלה אותם, איזה חינוך נתנה להם, לאיזה טיפול הם זכו,

                      ומתוך בחינת הילדים תשתקף דמותה הנכונה של אמם.

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שבת, 23/4/16, 20:35

                        "במאים של עצמנו: במאים רמאים, ולא נהיה לבטלה".
                        לקריאת השיר במלואו - נא ללחוץ עליו.

                         

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          1 תגובות   יום שישי , 22/4/16, 14:07

                          הבעיה אחרי ליל הסדר היא קילו נאה, קילו יאה (יעקב פרוינד).

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS