כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 1/2017

    0 תגובות   יום ראשון, 29/1/17, 16:33

    ''
    יום שלישי הקרוב 31.1 בשעה 21.00 בתיאטרון הקאמרי.
    להגדלת המודעה – נא ללחוץ עליה.
    הביקורות משבחות:
    "צחקתי כמו משוגע. מעצמי צחקתי." (ירון לונדון)
    "מופע מרגש, מצחיק ומשעשע." (גילה אלמגור)
    "מופע שופע קסם ורווי הומור אינטליגנטי." (גבי גזית 103)

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שישי , 27/1/17, 14:22

      אהבה לא קשורה במה שאתה מצפה לקבל
      אלא במה שאתה מצפה לתת - הכל.
      (קתרין הפבורן)

       

      התמונה של ‏בני דון יחייא חדש‏.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 27/1/17, 11:54

        להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

         

        ''

        משה ואהרן לפני פרעה. מטה משה הופך לנחש. ציור מהמאה ה-17

         

        וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטוֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם, 

        וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם. (ז, ה)

         

        הגאולה הגדולה שחולל הקב"ה עבור עמו היתה בהוציאו את "ישראל",

        את כוחו הפנימי של עם ישראל,"מתוכם" - 

        לא מתוך המצרים, אלא מתוך בני ישראל עצמם.

        לאחר דורות רבים של חיי עבדות התעמעמה היכולת הרוחנית של העם, 

        והיה צורך להחזיר לו את זהותו, את עצמאותו ואת חירותו הפנימית.

        (הרהמצ"ז)

         

        ''

        ויבוא ערוב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו

        ובכל ארץ מצרים תישחת הארץ מפני הערוב".

         

        ***

        וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם. (ז, ה)

         

        "חירות" בגימטריה שווה "והעיקר לא לפחד כלל" (624).

        הסרת כבלי הפחד מפני כל שיעבוד שהוא, פיזי או רוחני, 

        היא תמציתה על החירות.

        (הרשי"ל)

         

        ***

        וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם. (ו, ו)

         

        המילה סבלות מזכירה סבלנות.

        הקב"ה ידע כי כל עוד סובלים בני ישראל את חיי הגלות,

        הם לא בשלים לגאולה. לכן הוא מבטיח בפסוק זה:

        אני אוציא אתכם מתוך הסבלנות שיש בכם כלפי המצרים,

        סבלנות שהיא אדישות ויאוש מהסיכוי לשנות את המצב העגום,

        אגאל אתכם והוליך אתכם לארץ ישראל.

         

        ''

        מכת הצפרדע.

        "ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים".

         

        ***

        וּמשֶׁה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלוֹשׁ וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה

        בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעה. (ז, ז)

         

        מה הסיבה שהפרשה מציינת את גילם של משה ושל אהרן?

        אולי משום שהציבור סובר שרק למנהיגים צעירים

        יש כוחות הביא למהפך כדי להיטיב עם עמם.

        באה התורה לומר, כי גם מבוגרים מסוגלים,

        בגלל נסיון החיים שלהם, לחולל שינוי ולהנהיג עם.

         

        ***

        וַיָּבוֹא משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעה. (ז, י)

         

        מדוע מינה הקב"ה שני שליחים, את משה ואת אהרן,

        לנהל משא ומתן עם פרעה על שחרורם של בני ישראל ממצרים?

        שליח אחד היה נחוץ כדי להוציא את עם ישראל ממצרים,

        והשליח השני - כדי להוציא את המצריות מישראל.

         

        ''

        מכת הדם - והיאור מאדים

         

        ***

         וַיִּשְׁלַח פַּרְעה וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:

        חָטָאתִי הַפָּעַם - ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים. (ט, כז)

         

        איך יתכן שפרעה, השליט הכל יכול והגאוותן,

        העיד על עצמו שהוא רשע?

        בדרך ההומור אמרו, שכך יש לקרוא את דברי פרעה:

        ה' הצדיק ואני - ועמי הרשעים...

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום חמישי, 26/1/17, 20:03

          מידי שבוע אפרסם כאן שיחת וידיאו קצרצרה על פרשת השבוע
          ובה קטעים אחדים עם תובנות, צימוקים וחיוכים.
          תגובות ושיתופים יתקבלו בברכה.

           

          https://www.youtube.com/watch?v=HN2-AqvwrdI

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שני, 23/1/17, 20:52

            ואושר עם עצות זהב ותובנות והומור על זוגיות ואהבה והעצמה (וגם כיבוד מפנק). רח' לאונרדו דה וינצ'י 13 ת"א. לפרטים ורישום: http://landingpage.foxmed.co.il/benny_don

            ''

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שני, 23/1/17, 19:12

              ביום שישי זה בבית התנועה הקיבוצית ברח' לאונרדו לה וינצ'י 13 ת"א.
              8:30 התכנסות וכיבוד. הסיום המשוער – 1:00 בצהריים.

               

              ''

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום ראשון, 22/1/17, 20:04

                (וגם כיבוד מפנק). 27.1, רח' לאונרדו דה וינצ'י 13 ת"א. לפרטים ורישום:
                http://landingpage.foxmed.co.il/benny_don

                 

                ''

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שישי , 20/1/17, 14:09

                  מי שרוצה שהחלומות שלו יתגשמו – כדאי שיתעורר.

                   

                  ''

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שישי , 20/1/17, 12:50

                    כל זה במפגש איתי בבוקר קסום של מיקסום יכולות ביום שישי 27.1.
                    אדבר אתכם איך להיות שמחים יותר, אנרגטיים יותר, זוגיים יותר.

                    http://landingpage.foxmed.co.il/benny_don

                     

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום חמישי, 19/1/17, 20:45

                      ועל האירוע "הכוח לשמוח" ביום שישי 27.1 בתל אביב.

                       

                      http://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=GLGFGE&c41t4nzVQ=EJM

                       

                       

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום חמישי, 19/1/17, 19:48

                        מידי שבוע אפרסם כאן שיחת וידיאו קצרצרה על פרשת השבוע
                        ובה קטעים אחדים עם תובנות, צימוקים וחיוכים.
                        תגובות ושיתופים יתקבלו בברכה.

                         

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום חמישי, 19/1/17, 15:26

                           

                           

                          להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד

                           

                          ''

                          בת פרעה מוציאה את משה מהתיבה. ציור מהמאה ה-18

                           

                          וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה

                          וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלוֹתָם. (ב, יא)

                           

                           ויגדל משה - לא בגיל אלא בגדלות נפש:

                          הוא ראה את בני עמו סובלים מעבודת הפרך במצרים, ולבו יצא אליהם.

                          זו היתה גדולתו של משה רבנו.

                           

                          ''

                          ויך את המצרי.

                          משה פוגע במצרי שהיכה איש עברי.

                           

                          ***

                          וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלוֹתָם.

                          וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו,

                          וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל. (ב, יא-יב)

                           

                          מה היתה זהותו הלאומית של משה בעת שגדל בארמונו של פרעה?

                          מן הסתם הוא גדל וחונך כמצרי לכל דבר,

                          וזהותו המצרית דיכאה את הניצוץ העברי שהיה חבוי בו מבטן אמו.

                          ואולם, כמי שהקב"ה ייעד אותו להושיע את עמו ולהנחיל את התורה לעולם,

                          חש משה תמיד שדבר מה גדול תוסס בו ואינו נותן לו מנוח.

                          כשגדל דיו לצאת לבדו מן הארמון, מספר הפסוק:

                           

                          "ויגדל משה ויצא", וכשנוכח בסבלם של בני ישראל

                          התעוררו בו רגשות רדומים כלפיהם, כפי שקורה בין אחים שהופרדו בלידתם.

                          רגשות אלה התחזקו כשראה משה "איש מצרי מכה איש עברי מאחיו".

                          הוא פנה איפוא "כה וכה" לבדוק אם רואים אותו בעולם החיצוני,

                          אך בה בעת פנה גם "כה וכה" אל עולמו הפנימי,

                          ונוכח כי גם בחוץ וגם בפנים "אין איש" - אין לו אישיות לאומית ודתית ברורה.

                          גרעין עצמיותו האמיתי רמץ בו, ממתין להיחשף, מייחל לניצוץ שיצית אותו.

                          וכשראה "איש מצרי מכה איש עברי מאחיו" בערה בו חמתו וליבתה את האש.

                          משה עשה מה שכל אדם עושה כשהוא רואה שמכים את אחיו: "ויך את המצרי".

                          במעשהו זה היכה משה לא רק את המצרי הרודה באחיו,

                          אלא גם את החלק המצרי שבקרבו.

                           

                          וכשהטמין בחול את המצרי החיצוני, העלים גם את המצרי הפנימי שבו.

                          ייעוד חייו היה ברור לו כעת:

                          יהודי אני - אצא לגאול את אחַי!

                          (האידנ"א)

                           

                          ''

                          משה ואהרן קוראים לפרעה לשחרר את בני ישראל

                           

                          ***

                          וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִיצִּים.

                          וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע: לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ? (ב, יג)

                           

                          אל תקראו "שני אנשים עברים", אלא "שני אנשים עיוורים":

                          אם שני יהודים מכים איש את רעהו, יש צורך בהתערבות אדם שלישי

                           

                          כדי שיתקיימו בהם דברי הנביא:

                          "אז תיפקחנה עיני עיוורים" (ישעיהו לה, ה).

                          (הרשי"ל)

                           

                          ***

                          וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו. 

                          וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ

                          וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל. (ב, יא)

                           

                           בפרשה מסופרים שלושה מקרים

                          שבהם נחלץ משה רבנו לעזרת חלשים:

                           

                          בפעם הראשונה, בפסוק הנ"ל - מצרי פוגע ביהודי.

                           

                          בפעם השניה, משה ראה "שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים" (ב, יג) -

                          יהודי רב עם יהודי, והוא אמר למכה: "רשע, למה תכה רעך?"

                           

                          בפעם השלישית, כשבנותיו של יתרו רוצות לשאוב מים לצאן,

                          "וַיָּבוֹאוּ הָרוֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם משֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם" (ב, יז) -

                          מריבה בין לא יהודים.

                          משה נזעק לעזרת החלשים ללא קשר לדתם ולהשתייכותם הלאומית.

                           

                          משה לא יכול היה לראות עוול ומצפונו עורר אותו

                           להגן על חלשים ונרדפים גם אם אינם בני עמו.

                          בשל גדולתו זו הוא נבחר להוציא את בני ישראל ממצרים

                          ולהעניק לאנושות את לוחות הברית.

                           

                          ''

                          המצרי מכה את העברי. מתוך הגדת אמסטרדם

                           

                          ***

                          וּמשֶׁה הָיָה רוֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חוֹתְנוֹ...

                          וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר...

                          וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל...

                          וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלוֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר...

                          אַל תִּקְרַב הֲלוֹם - שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ

                          כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קוֹדֶשׁ הוּא. (ג, ה)

                           

                          מי שהולך בנעלים, אינו מרגיש באבנים הקטנות שהוא דורך אליהן.

                          אך מי שהולך יחף רגיש לכל דקירה גם מאבן קטנה.

                          משה נצטווה להסיר את נעליו וללכת יחף כדי שיחוש בכל מכשול בדרכו

                          וכך תתחדד רגישותו להתקומם נגד כל עוול ופגיעה

                          באנשים, גם קלה שבקלים.

                           

                          ''

                          משה מסיר את נעליו מול הסנה הבוער במדבר.

                          דומניקו פטי, המאה ה-17.

                           

                          ***

                          וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה':

                          בִּי אֲדוֹנָי, לא אִישׁ דְּבָרִים אָנוֹכִי…

                          כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנוֹכִי. (ד, י)

                           

                           אם משה לא היה כבד פה, גמגמן,

                          בני ישראל לא היו נגאלים ממצרים במהרה

                          משום שהימים היו חולפים באריכות בנאומים ובהרצאות של משה...

                           

                          וחרז הרהמצ"ז: הממעט במילים - מרבה פעלים.

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS