כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 3/2017

    0 תגובות   יום שישי , 31/3/17, 14:13

    מי ששואל הוא טיפש לחמש דקות.
    מי שלא שואל, נשאר טיפש לנצח.

     

    ''

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום חמישי, 30/3/17, 20:38

      להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

       

      ''

      משה שובר את הלוחות. גוסטב דורה, המאה ה-19

       

      אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם. (א,ב)

       

      "אדם" בגימטריה שווה "מה"- 45.

      ייחודו של האדם ביצר הסקרנות המפעם בו, המניעו להעמיק חקר 

      ולא לקבל דברים כמובנים מאליהם 

      והגורם לו לשאול ללא הרף, מגיל ינקות: מה?

      בכך "מוֹתַר האדם מן הבהמה" (קוהלת יג, יט).

      "מותר" בגימטריה: 646, כמו "ויוסיף דעת" (קוהלת א, יח) - 646.

      (הרהמצ"ז)

       

      ***

      אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קוֹרְבָּן לַה' -

      מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן  

      תַּקְרִיבוּ אֶת קוֹרְבַּנְכֶם. (א, ב)

       

      אחד מגדולי ישראל היה עני מאוד וכל רכושו היתה פרה אחת.

      אשתו היתה חולבת אותה ומוכרת את החלב לשכנים, וכך כילכלו את משפחתם.

      ולמרות עניותו היה הרב חוסך פרוטה לפרוטה כל יום

      כדי לתת צדקה לעניים ביום שישי לכבוד שבת.

      פעם אחת לא הצליח הרב לחסוך. שחט את הפרה וחילק את בשרה לנצרכים.

      למחרת חיפשה אשתו את הפרה, ומשלא מצאה אותה החלה לבכות ולצעוק שהפרה אבדה.

      שמע אותה בעלה ואמר לה: הפרה לא אבדה - היא עלתה לשמיים,

      ומיד פתח את פרשת ויקרא וקרא לה פסוק זה: "קורבן לה' מן הבהמה".

       

      ''

      משה מקבל את לוחות הברית. ציור מהמאה ה-18

       

      ***

      כִּי כָל שְׂאוֹר וְכָל דְּבַשׁ  

      לא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה'. (ב, יא)

       

      השאור והדבש מסמלים את הקיצוניות:

      השאור בחמיצות והדבש במתיקות.

      בא הדבר ללמד שתמיד ילך האדם בשביל הזהב - ולא ייטה לקצוות.

       

      ''

      העלאת קורבן

       

      ***

      אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא 

      וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְווֹת ה' אֱלוֹהָיו,

      אֲשֶׁר לא תֵעָשֶׂינָה, בִּשְׁגָגָה - וְאָשֵׁם.  (ד, כב)

       

      רש"י כתב:

      "אשר נשיא יחטא - לשון  'אשרי'.

      אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה של שגגתו,

      קל וחומר שמתחרט על זדוניותיו".

       

      ''

      הקורבן עולה על המזבח במדבר.

      ציור  מהמאה ה-19.

       

      ***

      אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא.   (ד, כב)

       

      "אשר נשיא יחטא"- ראשי תיבות: "אני".

      מנהיג העם חוטא ביהירות כאשר הוא רואה קודם כל את עצמו ומתגאה בלבו: 

      "אני ואפסי עוד" (צפניה ב, טו).

       


      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 30/3/17, 13:10

        ''

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום רביעי, 29/3/17, 15:17

          ''

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום רביעי, 29/3/17, 12:55

            ''

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שלישי, 28/3/17, 13:36

              ''

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שישי , 24/3/17, 14:25

                אני אסיר תודה לכל מי שאמר לי לא -
                הם הסיבה שעשיתי זאת בעצמי.
                (אלברט איינשטיין)

                 

                התמונה של ‏בני דון יחייא‏.

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום חמישי, 23/3/17, 20:48

                   

                  להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                   

                  ''

                  משה ואהרון

                   

                  ***

                  וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם:

                  אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִיוָּה ה' לַעֲשוֹת אוֹתָם. (לה, א)

                   

                  רש"י כותב כי הדבר אירע "למחרת יום הכיפורים".

                  מכאן לומדים, כי לא רק ביום כיפור עצמו חייב כל אדם

                  לפייס את חברו ולהרבות בתפילות סליחה כדי להתקרב איש אל אחיו -

                  אלא גם "למחרת יום הכיפורים" ובכל ימות השנה

                  צריכים להמשיך בכך.

                   

                  ***

                  שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה  

                  וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קוֹדֶשׁ -

                  שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'. (לה, ב)

                   

                  אחד מגדולי ישראל נהג לומר את הקידוש בליל שבת מתוך הסידור.

                  הוא עשה כן משום שאם יסב איתו לשולחן השבת אורח

                  שאינו יודע את הקידוש בעל פה -

                  לא יתבייש האורח לאומרו מתוך הסידור.

                   

                  ''

                  משה ואהרון בראש בני ישראל

                   

                  ***

                  לא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹּל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. (לה, ג)

                   

                  מחלוקות רבות פורצות בין יהודים בשבתות

                  משום שאז הם נמצאים ביחד, פנויים מעבודה,

                  ולכן נוצרים ביניהם חיכוכים ומריבות.

                  לכן מזהירה התורה: "לא תבערו אש" - גם אש המחלוקת אסורה בשבת.

                   

                  מהטעם הזה תיקנו לומר בתפילות השבת פעמיים את המשפט:

                  "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם",

                  משפט שבימות החול אומרים אותו פעם אחת בלבד

                  (פעם בתפילת "במה מדליקים" בליל שבת

                  ופעם בתפילה "אין כאלוהינו" בתפילת מוסף בשבת).

                   

                  ''

                  הקמת המשכן במדבר סיני

                   

                  ***

                  וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמוֹר:

                  זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמוֹר: קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה',

                  כֹּל נְדִיב לִבּוֹ - יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה'. (לה, ד)

                   

                  חכמים למדו מהמילים "קחו מאתכם" 

                  שהתרומה צריכה לבוא מכסף שהאדם צבר ביושר וכדין

                  ולא באמצעות מרמה ועושק.

                  "מאתכם" - מכסף שלכם.

                   

                  כך גם לומדים מפסוקו של ישעהיו הנביא (נח, ז):

                  "הלא פרוס לרעב לחמך" -

                  לא נאמר "פרוס לחם", אלא מהלחם שהשגת אותו בהגינות.

                   

                  ''

                  אהרון וחור אוחזים בידיו של משה במדבר סיני

                   

                  ***

                  אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת

                  אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי משֶׁה. (לח, כא)

                   

                  למעשה, לא היה צריך לפקוד ולבדוק

                  אם מלאכת בניית המשכן נעשתה כדין וביושר.

                  אבל משה פקד בכל זאת לעשות זאת 

                  כדי לקיים את הציווי: "והייתם נקיים מה' ומאדם":

                  שלא יהיה מישהו שיחשוד כי מנהיגי הציבור

                  לקחו לעצמם מכספי התרומות.

                   

                  ''

                  בני ישראל מול הר סיני האפוף רוח ה'. איור מהמאה ה-19

                   

                  ***

                  וַיַּרְא משֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה -

                  וְהִנֵּה עָשׂוּ אוֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִיוָּה ה', כֵּן עָשׂוּ.

                  וַיְבָרֶךְ אוֹתָם משֶׁה. (לט, מג)

                   

                  רש"י כותב כי משה אמר לבני ישראל:

                  "יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם

                  ויהי נועם ה' אלוהינו עלינו".

                  השכינה תשרה - בתנאי שאתם תשתתפו בכך "במעשה ידיכם".

                   

                  ''

                  המנורה וארונות הקודש בפסיפס עתיק

                   

                  ***

                  הפרשה מדברת על כספים הניתנים לצדקה.

                  רב אחד היה מחלק לעניים תרומות ביד רחבה

                  ולא הקפיד לבדוק אם המקבל אכן זקוק לכסף,

                  ולפעמים עזר גם לגנבים שביקשו את עזרתו.

                  העשירים, שנתנו מכספם לרב כדי שיסייע לנזקקים,

                  לא היו מרוצים מכך שהוא תומך בגנבים.

                  השיב להם הרב: לפעמים ננעלים בשמיים "שערי הרחמים",

                  ואז אני שולח את הגנבים שלי כדי שיפרצו את המנעולים...

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום חמישי, 23/3/17, 13:23

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שלישי, 21/3/17, 11:12

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שלישי, 21/3/17, 11:07

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שישי , 17/3/17, 14:37


                          כשהנישואין נהרסים, הבעלים נוהגים בדרך כלל לחלק את האשמה:
                          חצי על האישה וחצי על האמא שלה.

                           

                          התמונה של ‏בני דון יחייא‏.

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS