כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 6/2017

    0 תגובות   יום שישי , 30/6/17, 14:13

    מי שחי מתחת לזכוכית מגדלת -
    במקודם או במאוחר יחפש את הדלת.

     

    ''

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום חמישי, 29/6/17, 20:41

      להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד

       

      ''

      משה מקבל את לוחות הברית. מתוך האוהל צופים בו בני ישראל

       

      זֹאת הַתּוֹרָה: אָדָם כִּי יָמוּת בְּאוֹהֶל. (יט,יד)

       

      "אדם" בגימטריה שווה ערך למילה "הבלגה" - 45.
      אצילותו של האדם טמונה ביכולתו להבליג כשפוגעים בו, ולהקריב מכבודו כדי למנוע ריב.
      לכך כיוונו חז"ל באומרם (מסכת חולין פט, א):
      "אין העולם מתקיים אלא בשביל (בגלל) מי שבולם עצמו בשעת מריבה,

      שנאמר 'תולה ארץ על בלימה' " (איוב כו, ז).
      (הרשי"ל)

       

      ''

      מרים רוקדת עם בנות ישראל

       

      ***

      וַיָּבוֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל הָעֵדָה, מִדְבַּר צִן בַּחוֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן.

      וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ. וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם.

      וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה. (כ, א-ב)

       

      המילה "מים" נמצאת בשמה של מרים:

      לִבם של בני ישראל לא היה מר על מרים במותה,

      ולכן עמדו המים במִרים וסירבו להשקותם.

      (האידנ"א)

       

      ''

      מרים והתוף.

      פסיפס בכנסיית דורמיציון בירושלים.

       

      ***

      וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵאמוֹר:  

      קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה, אַתָּה וְאַהֲרוֹן אָחִיךָ.

      וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם - וְנָתַן מֵימָיו.

      וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם. (כ, ז-ח)

       

      מדוע חטא משה בהכותו את הסלע, הרי ה' ציווה עליו במפורש:

      "קח את המטה"?

       

      התורה מלמדת כאן מהי התנהגות נאותה בין אדם לחברו: 

      אין להוכיח את השני מיד בתקיפות כוחנית, אלא יש לפתוח תחילה תמיד בדברי נועם.

      רק אם הדיבורים הרכים לא יעזרו - אז ניתנת הרשות לנקוט דרכים קשות יותר.

      לכן אמר ה' למשה: "ודיברתם על הסלע". קודם כל - לדבר.

       

      עם זאת, משה הצטווה להחזיק מטה בידו כדי שאם הסלע לא יפיק מים אחרי הדיבור -  

      אזי יורם המטה ויכה. אך משה לא עשה כן, ומיד היכה בסלע. לכן נענש.

      (רבי יהונתן אייבשיץ)

       

      ''

      משה מכה במטה ומוציא מים מן הסלע.

      אנדרה לוקטלי, המאה ה-18.

       

      ***

      וַיַּקְהִילוּ משֶׁה וְאַהֲרוֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם:

      שִׁמְעוּ נָא, הַמוֹרִים! הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם? (כ,י)

       

      משה ואהרון טעו משום שהוציאו את עצמם מכלל הציבור:

      הם שאלו "המן הסלע הזה נוציא לכם מים?"

      ולא אמרו "נוציא לנו מים". זה היה חטאם.

      (רבי שלום מבלז)

       

      ''

      בני ישראל החולים מתפללים לנחש הנחושת.

      ציור מתוך תנ"ך מהמאה ה-18.

       

      ***

      וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרוֹן שְׁלוֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. (כ, כט)

       

      מדוע נאמר לאחר מותו של משה:

      "ויבכו בני ישראל את משה" (דברים לד, ח),
      ואילו במות אהרון נאמר שאת אהרון בכו " כ ל בית ישראל"?
      משום שכשנפטר אהרון לא היה מי שציפה לרשת את תפקידו ככהן,
      שהרי הכהונה עוברת רק לכוהנים בני אהרון. אדם זר אינו יכול להתמנות לכהן גדול.
      לכן כל העם בכה בלב שלם על אהרון.
      אבל על משה רבנו לא בכה "כל בית ישראל",
      מפני שהיו רבים שקיוו לרשת את כיסאו...

       

      ''

      משה רבנו ונחש הנחושת
      בתחריטו של גוסטב דורה, המאה ה-19.


      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 29/6/17, 12:01

        ''

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 23/6/17, 14:13

          אנחנו חושבים יותר מדי - ומרגישים מעט מדי.
          (צ'רלי צ'פלין)

           

          ''

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 22/6/17, 21:20

             

             

            להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

             

            ''

            "ותפתח הארץ את פיה"

            וקורח ותומכיו ורכושם נופלים לתוכה.
            תחריט מאת גוסטב דורה, המאה ה-19.

             

            וַיִּקַּח קוֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב

            וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. (טז, א)

             

            הפסוק מפרט את שמות אבותם ואבות אבותם של קורח ושל תומכיו,
            משום שכך דרכם של מחרחרי מחלוקות:
            לעתים מעלתם היחידה, שבזכותה הם מעיזים
            לתבוע לעצמם משרות וכיבודים, היא ייחוס אבות.
            אמי ז"ל נוהגת היתה לומר, כי חשוב לה יותר לדעת מי ומה יהיו צאצאיה,
            מאשר להתהדר בהוריה ובהורי הוריה. שכן, היא הסבירה
            על ילדיה בכוחה להאציל ממורשתה ומאישיותה, ולהשפיע עליהם בחינוך ובדוגמה אישית.
            (האידנ"א)

            וחרז הרהמצ"ז:
            לִמדו לקח מקורח - מנהיגות לא לוקחים בכוח.

             

            ''

            קורח ואנשיו נענשים.
            סנדרו בוטיצ'לי, המאה ה-17.

             

            ***

            וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרוֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם:

            רַב לָכֶם, כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה',
            וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'? (טז, ג)

             

            כך אמרו חסידיו של קורח למשה ולאהרון:

            "רב לכם?" - לא רק לכם יש רב, אלא גם לנו, והוא קורח.

            קורח הוא הרב שלנו כשם שמשה הוא רבם של אחרים.

            כאשר קהל רב רב ברהב על הרב שלו - מתרבים הרבנים ומתרבות המריבות.

            (הרהמצ"ז)

             

            ''

            רש"י, פרשן התורה הגדול, בן המאה ה-11

             

            ***

            וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרוֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם:
            רַב לָכֶם!
            כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה',

            וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'?
             (טז, ג)

             

            רבי מאיר מפרמישלן, שסלד כל חייו ממחלוקות, אמר:

            במחלוקת - שני הצדדים אשמים.

            האם ראיתם פעם אדם שמתקוטט עם עצמו בלא שמולו צד שני?

            על כך אמר שלמה המלך (משלי כו, כ): "באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתוק מדון".

             

            עוד היה רבי מאיר אומר: למה דומים שני אנשים הרבים זה עם זה?

            לשניים האוחזים בחבל וכל אחד מהם מותח את החבל בכל כוחו לכיוונו.

            אם אחד יעזוב את החבל – השני יפול מיד.

            לכן יש להניח את המחלוקת בצד כדי שלא יפול מי מהחולקים.

             

            ''

            קורח, דתן ואבירם נבלעים באדמה.

            משה רבנו משקיף עליהם. תחריט מהמאה ה-18.

             

            ***

            וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרוֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וַיֹּאמְרוּ:

            לֹא נַעֲלֶה. הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר -

            כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר? (טז, יב-יג)

             

            רש"י כותב: "מכאן שאין מחזיקים במחלוקת,

            שהיה משה מחזר אחריהם להשלימם בדברי שלום".

            מדוע, למרות נסיונותיו, לא הצליח משה להשכין שלום בינו לבין קורח ואנשיו?

            משום שבמקום למחול על כבודו וללכת אל ראשי המורדים ולדבר אליהם בביתם -

            שלח משה לקרוא להם שיבואו הם אליו.

            הרוצה בשלום, טוב יעשה אם יקיים את המלצתו של דוד המלך (תהילים לד, טו):

            "בקש שלום - ורודפהו".

             

            ''

            טקס פדיון הבן. האב פודה את בנו בכורו מהכהן תמורת כסף.

             ציור מהמאה ה-19.

             

            ***

            כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה', בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה - יִהְיֶה לָּךְ. 

            אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם, וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה. (יח, טו)

             

            זו מצוות פדיון הבן הבכור מהכהן

            מקיימים מצווה זו בהגיע התינוק ליום השלושים ללידתו

            שכן אז הוא נחשב כמי שיצא מכלל סכנת חיים.

            הגאון מווילנה גרס כי כל תרי"ג המצוות

            מרומזות כבר בפרשת הראשונה שבתורה.

            שאלו אותו היכן טמון בפרשת בראשית רמז למצוות פדיון הבן,

            והוא השיב: במילה הראשונה, כי ראשי תיבות "בראשית" הם

            בן ראשון אחר שלושים יום תפדה.

             

            ''

            מטבע לכבוד מצוות פדיון הבן

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום חמישי, 22/6/17, 13:52

              ''

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שישי , 16/6/17, 14:12

                מי שאומר כל הזמן אני - הוא עני.

                 

                ''

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום חמישי, 15/6/17, 21:06

                  הגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                   

                  ''

                  שני מרגלים נושאים אשכול ענבים. המאה ה 17

                   

                  אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ. (יג, לב)

                   

                  "אוכלת יושביה" - ראשי תיבות: א"י.

                  הקב"ה שלח מרגלים לארץ ישראל, אך מוציאי הדיבה ראו בה - אוכלת יושביה.

                  מי שתר אחר דברים שליליים, ימצא דופי בכל דבר.

                  (האידנ"א)

                   

                  ''

                  שני צידי מטבע לכבוד אגף המודיעין בצה"ל

                   

                  ***

                  וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהּ - הֲטוֹבָה הִיא אִם רָעָה?

                  וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה - הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים?

                  וּמָה הָאָרֶץ - הַשְּׁמֵנָה הִיא אִם רָזָה?

                  הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן?

                  וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ. (יג, יט-כ)

                   

                   

                  "הטובה היא אם רעה?"

                  יש לקרוא: "הטובה היא ע ם רעה", כי אין טוב בלא רע.

                  אלה שרואים כך את המציאות כפולת הפנים, יתקיים בהם "והתחזקתם":

                  הם יֵדעו תמיד לקטוף את "פרי הארץ", שהוא העיקר,

                  ולהשליך את הקליפות הטפלות שאין בהן צורך.

                  (הרשב"ד)

                   

                  ''

                  אחדים מ-12 המרגלים בודקים את הארץ

                   

                  ***

                  וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמוֹר:

                  שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתוּרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן

                  אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. (יג, א-ב)

                   

                  שליחים היוצאים לרחבי המדינה או לחו"ל

                  כדי לאסוף כספים לצורכי הציבור, עולים בכסף רב למימון נסיעתם ושהותם,

                  ולאחר מכן הם מגישים לעתים חשבון הוצאות מנופח.

                  בסופו של דבר יש ולא נותר הרבה מהתרומות שהם מביאים.

                  לכן מורה הקב"ה למשה: "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען" -

                  תמצא אנשים ישרים שבתום שליחותם יותירו משהו

                  מהכספים שהצליחו לקבל מנדבנים, כדי שהשליחות שלהם תהיה כדאית...

                   

                  ''

                  דוד המלך. חלק מפסלו של מיכלאנג'לו

                  המוצב בפירנצה, איטליה. המאה ה-16

                   

                  ***

                  אִישׁ אֶחָד, אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבוֹתָיו

                  תִּשְׁלָחוּ - כֹּל נָשִׂיא בָהֶם. (יג, ב)

                   

                  במילה "נשיא" טמונות שתי מילים: "אין" ו"יש".

                  רמז לכך, שהנשיא, מנהיג הציבור, הרואה את עצמו "אין" -

                  עניו וצנוע בחייו למרות רום תפקידו - הוא למעשה "יש":

                  הוא ישנו, הוא בעל נוכחות מוערכת.

                   

                  כך היה משה רבנו, שעליו מעידה הפרשה הקודמת, "בהעלותך":

                  "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה".

                  אבל מנהיג המחזיק מעצמו, החושב שהוא "יש" -

                  מנהיג כזה אינו אלא "אין", כי משהו בו ריק.

                   

                  ''

                  המרגלים ואשכול הענבים בבול משנת 1954

                   

                  ***

                  שָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים, בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִילִים -

                  וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם. (יג, לג)

                   

                  המרגלים לא חטאו בכך שחשבו "ונהי בעינינו כחגבים"

                  אלא משום שאמרו "וכן היינו בעיניהם" -

                  כי מה איכפת היה להם איך הם נראים בעיני אחרים?!

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום חמישי, 15/6/17, 13:23

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שישי , 9/6/17, 14:12

                      היו השינוי
                      שאתם רוצים לראות בעולם.
                      (מהטמה גנדי)

                       

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום חמישי, 8/6/17, 20:47

                        להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד

                         

                         

                        ''

                        העם לוקט את המן היורד מהשמיים.

                        ציור מהמאה ה-15.

                         

                        וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמוֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרוֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו:

                        בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. (ח, א)

                         

                         מדוע יש במנורה דווקא שבעה נרות?

                        משום שכל נר ניצב כנגד יום אחד מימי השבוע כדי להאיר אותו באור חדש,

                        שלא יהיה דומה לקודמו ולא לזה שאחריו.

                        הפסוק במגילת איכה קורא: "השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם" (ו, כא) -

                        חדש לנו כל יום ויום וברך אותנו ברעננות תמיד.

                        מטרת הנרות להאיר, אך גם להעיר את האדם משגרת יומו.  

                        (האידנ"א)

                         

                        ''

                        המן יורד מהשמיים ובני ישראל אוספים אותו בקערות.

                        מתוך תנ"ך עתיק.

                         

                        ***

                        וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאוֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. (יב, ג)

                         

                        יש לקרוא: "והאיש משה עָנו מאוד מקול האדם":

                        משה הצטיין במידת ההקשבה לכל אדם,

                        עשיר או עני, רם מעלה או מפשוטי העם.

                        וכששמע את קולו של אדם מישראל מדבר אליו

                        , ייחד לו בענווה

                        את כל תשומת לבו ואוזנו,

                        . (הרהמצ"ז)

                         

                        ''

                        מנורת בית המקדש בעלת שבעת הקנים על שער טיטוס ברומא

                         

                        ***

                        וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאוֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,

                        וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן - שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

                        עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ. (ט, יח)

                         

                        בפרק זה מצויים שלושה פסוקים הסמוכים זה לזה,

                        שבכל אחד מהם נאמרו פעמיים המילים "על פי ה' " (בפסוקים יח, כ, כג).

                        התורה מדגישה בכך שעל אנשים לומר

                        "בעזרת ה' " או "אם ירצה ה' " בעת שהם מתכננים תוכניות.

                        רמז לכך בפסוק במשלי (יט, כא): "ועצת ה' היא תקום":

                        המילה "היא" בהיפוך - ראשי התיבות אם ירצה ה'.

                         

                        ''

                        הכהן הגדול, מנורת שבעת הקנים וכלי המשכן במדבר סיני.

                        מתוך תנ"ך עתיק.

                         

                        ***

                        וְהָאסַפְסוּף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה.

                        וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ: מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר? (יא, ד)

                         

                        לא ברור מדוע דרש האספסוף בשר, שהרי במן שירד לבני ישראל מן השמיים

                        יכול היה כל אחד לטעום כל טעם שהוא,

                        כפי שנאמר בגמרא:  "כל המינים טעמו במן" (יומא ה, א).

                        אלא שבעלי תאוות המחלוקות חיפשו תואנות לעורר מריבות

                        והסיתו את העם לדרוש בשר ממש ולא להסתפק בטעם של בשר שעלה מן המן -

                        הם ביקשו את התאווה עצמה.

                         

                        ''

                        מנורת שבעת הקנים בפסיפס

                        בבית כנסת עתיק שנחשף בקיבוץ מעוז חיים.

                         

                        ***

                        העולם מלא מאוֹרות וסודות נפלאים,

                        אך היד הקטנה של האדם גודרת בפני העיניים

                        ומעכבת מלראות את האורות הגדולים.

                        (רבי נחמן מברסלב בשם סבו הבעש"ט)

                         

                        ''

                        משה מקבל את לוחות הברית. ציור סיני

                         

                         

                         


                         

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום חמישי, 8/6/17, 13:12

                          ''

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS