כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 8/2017

    0 תגובות   יום חמישי, 31/8/17, 20:36

    הגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

     

    ''

    מלחמה. ציורו של פאולו אוצ'לו, המאה ה-15

     

    וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. (כד, ב)

     

    המילה "והלכה" נראית כמיותרת, שהרי די היה לכתוב:

    "ויצאה מביתו והיתה לאיש אחר".

    אלא שיש לקרוא "והלַכה":

    לאחר שעברה האישה על הוראות התורה, ולכן התגרשה,

    הרי עם בעלה החדש עליה להקפיד יותר ללכת בדרכי ההלכה.

    (הרשי"ל)

     

    ***

    כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֶיךָ,

    וּנְתָנוֹ ה' אֱלוֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. (כא, י)

     

    לא נאמר "כי תצאו" בלשון רבים, אלא "כי תצא" - בלשון יחיד:

    משום שכדי לגבור על האויבים יש צורך באחדות,

    בעם אחד היוצא למלחמה כאיש אחד.

     

    ''

    משה רבנו בציור קיר
    בבית הכנסת בדורא אירופוס בעירק,
    המאה ה-13.

     

    ***

    כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה - לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא

    וְלֹא יַעֲבוֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר.

    נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת - וְשִׂימַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח.

    לֹא יַחֲבוֹל רֵחַיִם וָרָכֶב, כִּי נֶפֶשׁ הוּא חוֹבֵל. (כד, ה-ו)

     

    רבים נוהגים לערוך חתונות מפוארות ולעתים משתעבדים לחובות לשם כך.

    מזהירה התורה: "ושימח את אשתו אשר לקח" -

    ודאי שצריך לשמח את האישה בחתונה יפה,

    אבל בתנאי ש"לא יחבול ריחיים ורכב" -

    שהחתן או ההורים לא יעמיסו על עצמם ריחיים של חובות.

     

    ''

    חופה וקידושין. תחריט עץ מהמאה ה-18

     

    ***

    וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' אֱלוֹהֶיךָ. (כד, יג)

     

    משה רבנו חוזר שוב של מצוות מתן צדקה המופיעה במקומות אחדים בתורה.

    "ולך תהיה צדקה" - בשעה שהכסף שייך עדיין "לך", בעודך בחיים,

    אז תיתן צדקה, ולא כפי שרבים נוהגים ובצוואתם מורים

    כי ממונם יחולק רק לאחר מותם.

     

    ***

    זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:

    אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ -

    וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלוֹהִים. (כה, יז-יח)

     

     

    "אשר קרך בדרך" – עמלק קירר אותך בדרך ביחסו הצונן

    והדביק אותך בעמלקיות שלו בהיותך עייף ויגע. חטא זה יש לזכור לדורות.

     

    ''

    המן הרשע, צאצא של אגג מלך עמלק.

    ציורו של רמברנדט, המאה ה-17.

     

    ***

    מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמוֹר, וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה' אֱלוֹהֶיךָ

    נְדָבָה אֲשֶׁר דִּיבַּרְתָּ בְּפִיךָ. (כג, כד)

     

    סיפר יהודי: אבי נתן לי שתי עצות לחיים.

    העצה הראשונה - "מוצא שפתיך תשמור", קיים כל הבטחה!

    שאלו אותו: ומה העצה השנייה?

    העצה השנייה של אבי, השיב האיש, היתה: אל תבטיח שום דבר...

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום חמישי, 31/8/17, 15:09

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 31/8/17, 14:07

        ''

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום רביעי, 30/8/17, 13:56

          ''

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שלישי, 29/8/17, 14:27

            ''

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שלישי, 29/8/17, 13:25

              ''

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שישי , 25/8/17, 14:18

                דברים רבים מצחיקים אותי,
                אבל הם מצחיקים פי כמה כשאני צוחקת יחד איתך.
                (פאם בראון)

                 

                ''

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום חמישי, 24/8/17, 21:45

                  להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                   

                  ''

                  "ודרשת וחקרת היטב". בעלי דין מול הדיין.

                  ציור מהמאה ה-19.

                   

                  צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדוֹף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ

                  אֲשֶׁר ה' אֱלוֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ . (טז, כ)

                   

                  במילה "צדק" כלולה המילה "צד".

                  הצדק מוזכר בפסוק פעמיים כדי שנזכור, שלדין יש תמיד שני צדדים,

                  וחובה לבדוק היטב את שניהם לפני חריצת משפט.

                  (הרשי"ל)

                   

                  ''

                  הסנהדרין יושבת בדין. ציור מהמאה ה-19 

                   

                  ***

                  וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי ה',

                  לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשּׁוֹפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם.

                  וְדָרְשׁוּ הַשּׁוֹפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד, שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו. (יט, יז-יח)

                   

                  במה ניכרים אנשי אמת?

                  בדבקות בהוראת הבורא: ת משפטַי תעשו" (ויקרא ח, ד).

                  (האידנ"א)

                   

                  ''

                  דוד המלך מנגן בנבל. ציורו של יאן דה בריי, המאה ה-17

                   

                  ***

                  כִּי הַשֹּׁחַד

                  יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים. (טז, יט)

                   

                  שאלו את הרב יוסף בר מבריסק:

                   בעירנו יש דיין אחד, שידוע כי אינו בוחל בשוחד, והנה עיניו בריאות וטובות.

                  כיצד זה יתכן, והלא התורה קובעת "כי השוחד יעוור חכמים"?

                  השיב רבי יוסף בר:

                  התשובה מצויה בפסוק עצמו - "כי השוחד יעוור ח כ מ י ם"...

                   

                  ***

                  לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִיקַּח שֹׁחַד -

                  כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים. (טז, יט)

                   

                  "שחד" בשינוי אותיות - "חשד".

                  מכאן למדים שהדיין והשופט אסור להם לא רק לקחת שוחד

                  אלא עליהם אף לנהל אורח חיים צנוע

                  כדי שלא יחשדו בהם שקיבלו שוחד ולכן הם יכולים לחיות חיי פאר.

                   

                  ''

                  המלכתו של דוד המלך. ציור מהמאה ה-10

                   

                  ***

                  תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלוֹהֶיךָ. (יח, יג)

                   

                  סיפרו לרבי מנחם דון-יחייא מקַפוסט על אדם

                  שאינו מניח תפילין ואינו מתפלל.

                  הגיב רבי מנחם, שנודע בתמימותו:

                  כל התאוות כולן אפשר להבין -

                  אדם יש לו תאווה לממון, לכבוד, לכוח, לשתייה.

                  אבל מה טיבה של תאווה זו, שלא להניח תפילין ולא להתפלל?

                   

                  ''

                  דף מ"ספר תולדות יעקב יוסף" מהמאה ה-18 על דיני שופטים


                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום חמישי, 24/8/17, 12:57

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום חמישי, 24/8/17, 12:54

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום רביעי, 23/8/17, 20:56

                         

                        להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד

                         

                        ''

                        בימים הנוראים. איזידור קאופמן, המאה ה-19

                         

                        לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים. (תהילים כז, יג)   

                         

                         

                        "לולא" היא מילה המטילה ספק.

                        לעומתה, בקריאה הפוכה, מתקבלת המילה "אלול".

                        ואכן, בחודש אלול מתחזקת האמונה לקראת ראש השנה המתקרב,

                        ולאחריו יום הכיפורים.

                        האמון ההדדי בין האדם לאלוהיו מתחדש ומתחזק

                        בתקופה זו של השנה ומסיר ספקות הרבה.

                        (האידנ"א)

                         

                        ''

                        ציור מהמאה ה-19

                         

                        ***

                        אַרְיֵה שָׁאָג - מִי לֹא יִירָא? (עמוס ג, ח)

                         

                        "אריה" - ראשי תיבות: אלול, ראש השנה, יום הכיפורים.

                        מחודש אלול ועד יום הכיפורים, כל מעשינו, הטובים והרעים,

                        מהדהדים בנו כשאגת אריה אדירה.

                        אך על השאגה לחדור גם אל הלב כדי שיתקיים בנו הפסוק:

                        "וכל חכם לב בכם יבוא ויעשו את כל אשר ציווה ה' " (שמות לה, י).

                        (הרשי"ל)

                         

                        ***

                        וּמָל ה' אֱלוֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ. (דברים ל, ו)

                         

                        בפסוק זה מפרשת ניצבים מופיעים ראשי התיבות "אלול":

                        "ומל ה' אלוהיך את לבבך ואת לבב זרעך" (ל, ו).

                        בחודש האחרון בשנה יש לתקן את הפגמים של השנה החולפת

                        ולהכין את הלבבות לקראת השנה הבאה.

                        מכאן היסוד לאמירת סליחות בכל חודש אלול כמנהג עדות המזרח.

                         

                        ''

                        מתוך "ספר המנהגים", אמסטרדם המאה ה-18

                         

                        ***

                        אַתֶּם נִיצָּבִים הַיּוֹם כּוּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלוֹהֵיכֶם –

                        רָאשֵׁיכֶם, שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשׁוֹטְרֵיכֶם, כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. (דברים כט, ט)

                         

                        פסוקים אלה לקוחים מפרשת ניצבים,

                        הנקראת בשבת שלפני ראש השנה משום

                        שהיא עוסקת בענייני תשובה.

                        "אתם ניצבים היום", בגימטריה 694, שווה ל"לעמוד לסליחות" – 694.

                        ואכן, למחרת שבת ניצבים מתחילים בקהילות אשכנז לומר סליחות.

                         

                        ''

                        שער "מחזור מכל השנה".
                        אמסטרדם, המאה ה-18.

                         

                        ***

                        בעיצומו של חודש אלול יצאו הצדיק רבי מרדכי מלכוביץ' וחסידיו לדרך רחוקה.

                        עם רדת הערב הגיעו לפונדק קטן ונכנסו אליו ללינת הלילה.

                        באולם הכניסה הסבו לשולחן כמה איכרים גויים ושוחחו.

                        יודעים אתם, אמר אחד מהם,

                        החודש צריך לעבוד קשה ולהתאמץ בעבודת השדה.

                        יש לזרוע לפני הגשם, ומי שלא יתאמץ בחודש זה - לא יהיה לו אוכל כל השנה.

                        אמר הרב בהתרגשות לחסידיו:

                        שמעתם את דבריו של האיכר הזה?

                        כך הדבר גם ברוחניות. חודש אלול!

                        מי שלא מתאמץ בעבודת ה' בחודש זה,

                        לא יהיה לו מזון רוחני כל השנה..

                         

                        ''

                        תפילה ליד הכותל המערבי. ציור מהמאה ה-19 

                         

                        ***

                        הרב ישראל מסלנט הִרבה בחודש אלול

                        להקהיל קהל ולדרוש דברי מוסר והתעוררות.

                        פעם אמר לו אחד המאזינים:

                        רבנו טורח טרחת שווא, משום שדבריו נכנסים באוזן אחת ויוצאים מהאוזן השנייה.

                        השיב לו רבי ישראל:

                        הנחת את דעתי, כי אני דאגתי שמא דברי לא נכנסים אפילו לאוזן אחת.

                        עכשיו, כשלדבריך הם נכנסים לאוזן זו ויוצאים מאוזן זו –

                        אי אפשר שלא יישאר משהו באמצע...

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שלישי, 22/8/17, 13:18

                          רשימה שפירסמתי ב"מעריב" ימים אחדים לאחר מותו של דודו טופז ז"ל.
                          לזכרו במלאות 8 שנים למותו בטרם עת.

                          http://interget.co.il/images/products/maariv210509a.html

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS