כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 9/2017

    0 תגובות   יום שישי , 29/9/17, 12:16

     להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד

     

    ''

    יום כיפור. ציורו של מאוריצ'ו גוטליב

     

     אלה השורות במחזור ליום כיפור שכל שנה תופסות את לבי:

     

    "מַעשֵה אֱנוֹש -

     תַחבּוּלוֹתיו מזימָה

     שִבתוֹ בּתוֹך מִרמָה

     רפִידָתוֹ רימָה

     קָבוּר בִסעיף אדָמה

     ואיך יתגאֶה אדָם -

    לַהבֶל דָמָה".

     

    אני חושב שמחבר הפיוט הזה רצה לומר לנו:

    מעפר באנו ואל עפר נשוב -

    אז אל תיתנו להבל האגו

    לקלקל לכם את החיים.

     

    ''

    תקיעת שופר בצאת יום הכיפורים.

    מחזור מגרמניה, המאה ה-18.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום חמישי, 28/9/17, 20:51

       

      להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

       

      ''

       

      ***

      כָּל נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי וּשְׁבוּעֵי.

       

      המוני מתפללים המתינו בבית הכנסת לבואו

      של רבי משה לייב מסאסוב לתפילת "כל נדרי", והוא טרם הגיע.

      כשנמשך הדבר שעה ארוכה, אמרה אחת הנשים:

      השארתי את התינוק לבד בבית, ארוץ ואראה מה שלומו.

      כאשר פתחה את דלת ביתה ראתה את הרבי עומד ומשחק עם התינוק כדי שלא יבכה.

       

      ''

      תפילת יום כיפור על בול.

      ציור של מאוריציו גוטליב, המאה ה-19.

       

      ***

      שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה

       

      בתפילת "כל נדרי" בערב יום כיפור מברכים "שהחיינו וקיימנו והגיענו ליום הזה"

      משום שרואים בבית הכנסת הרבה פנים חדשות של אנשים,

      שכל ימות השנה לא פוקדים את המקום...

       

      ***

      בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לֵעָוֹונוֹתֵינוּ.

       

      על סמך מה מברכים בתפילת שמונה עשרה של יום כיפור ברכה זו?

      איך אנחנו יכולים להיות בטוחים כי הבורא ימחל ויסלח?

      ואם הוא לא יעשה כן - הרי תהיה זו ברכה לבטלה?

      עושים כך כמו שילד חכם, הרוצה כי אביו יתן לו תפוח,

      מברך בקול "בורא פרי העץ" ומיד צועק לאביו "נו, נו!"

      שכן אסור להפסיק בין הברכה לאכילה.

      והאב חייב בעל כורחו לתת לבנו את התפוח כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה.

       

      כך הדבר גם ביום כיפור:

      מברכים בכוונה "ברוך אתה ה' מלך מוחל וסולח לעוונותינו",

      והבורא מוכרח כביכול למלא אחר ברכתנו ולמחול לנו,

      כדי שבניו לא יבואו לידי ברכה לבטלה...

       

      ''

      ''מטבע ליום כיפור, 1993

       

      ***

      הַס קָטֵגוֹר וְקַח סָנֵגוֹר מְקוֹמוֹ. 

       

      אמרו חכמים:

      "לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו

      זכאי. עשה מצווה אחת - אשריו, שהכריע עצמו לכף זכות. עבר עבירה אחת -

      אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה" (מסכת קידושין מ, ב).

      רמז לדברי חז"ל אלה בכך, שההפרש בין המילה

      "קטגור" בגימטריה (318) למילה "סנגור" (319) הוא אחד.

      מכאן שדי במצווה אחת כדי לשנות את המצב מהקצה אל הקצה.

      ועל כך ביקש דוד המלך בתהילים: "א ח ת שאלתי מאת ה', אותה אבקש -

      שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו" (כז, ד).

       

      ***

       אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, גָּזַלְנוּ.

       

      רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה אומר שדורנו כשר יותר מהדורות הקודמים:

      הם לא היו מדברים אמת אפילו ביום הכיפור הקדוש,

      וכשהיכו על לבם "אשמנו, בגדנו, גזלנו" - לא היה בכך אבק של אמת.

      הם התוודו על עבירות שמעולם לא ביצעו,

      ואילו דורנו אומר רק אמת לפני ריבונו של עולם:

      "אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי".

      ובגלל יושר זה בלבד אנו ראויים שהקב"ה ימחל ויסלח לנו.

       

      ''

      דף ממחזור ליום כיפור מהמאה ה-19

       

      ***

      ונִשְׁמַרְתֶּם מְאוֹד לְנַפְשוֹתֵיכֶם. (דברים ד, טו) 

       

      במוצאי יום הכיפורים, כשישבו בני המשפחה לסעודה

      אצל חותנו של רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, נעדר רבי יחיאל מהשולחן,

      ורק אחרי שעה ארוכה חזר כשהוא מלוּוה באורח.

      נזף בו חותנו: חתני השני קיים עכשיו את מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים ד, טו)

      וסעד את לבו תיכף אחרי הצום, ואילו אתה רצת בגשם לחפש אורחים.

      השיב רבי יחיאל : יש הרעבים ללחם ויש הרעבים לאורחים.

       

      ''

      תקיעת שופר בצאת יום הכיפורים.

      מחזור מגרמניה, המאה ה-18.

       

      ***

      מפני מה סידרו עורכי המחזור את סדר הווידוי "על חטא" לפי אותיות הא'-ב'?

      משום שאחרת היינו מתוודים וידוי שאין לו סוף...

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 28/9/17, 12:51

        ''

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שלישי, 26/9/17, 09:54

          ''

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שני, 25/9/17, 21:00

            להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

             

            ''

            מחזור לכל מועדי השנה, המאה ה-18

             

            אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים,

            עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ.

             

            בעשרת ימי תשובה אנו מתפללים לבורא עולם

            לא רק שיסלח לנו על העבר, אלא גם שיסייע לנו

            להגשים את שאנו מבטיחים לעצמנו שיתקיים

            במעשינו מהימים האלה לעתיד.

            ואם נעמוד בהבטחותינו, ביום הדין המתקרב

            יהיה הקב"ה אבינו מלכנו ולא אבינו מלקנו...

            (הרהמצ"ז)

             

            ***

            דִּרְשׁוּ ה' בְּהִימָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב .(ישעיה נה, ו)

             

             

            משל למלך שהיה מתחפש לאזרח רגיל והיה מתערב בין הבריות.

            וכך הזדמן לאיש אחד לשבת עם המלך על ספסל אחד, ולא ידע מי הוא שכנו.

            לאחר שהמלך עזב את המקום נודע הדבר לאיש.

            הצטער מאוד ואמר: הרי המלך היה כה קרוב אלי

            והיה בידי לבקש ממנו הרבה דברים נחוצים לי והחמצתי הזדמנות זו!

            כן מצבו של כל אדם בעשרת ימי תשובה:

            הבורא קרוב לכל אדם וממציא את עצמו אליו,

            ומה אווילים הבריות שאינם מנצלים הזדמנות מאושרת זו.

            (רבי יצחק בלאזר)

             

            ''

             

            ***

            הָעוֹשֶֹה תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה,

            זְדוֹנוֹת נֶהֱפָכוֹת לוֹ לִזְכוּיוֹת. (מסכת יומא פו, ב)

             

            רבי לוי יצחק מברדיצ'ב פגש יהודי, שהיה ידוע כמי שמרבה

            לחטוא. בירך אותו הצדיק לשלום בחביבות ואמר לו:

            אני מקנא בך.

            השתומם האיש:

            מקנא במה?

            ענה לו רבי לוי יצחק:

            חכמים אמרו כי "העושה תשובה מאהבה, זדונות נהפכות לו לזכויות".

            תאר לעצמך כמה זכויות יהיו לך כשתעשה תשובה

            וכל חטאיך ייהפכו למצוות!

            אין ספק שהן יהיו רבות משלי, ולכן אני מקנא בך

             

            ''

            מטבע של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב,

            "סניגורם של ישראל.2010 ,"

             

            ***

            אישה עניה חסרת כל קיבלה ביצה אחת במתנה ושקעה בדמיונות מתוקים:

            מהביצה יבקע גוזל שיגדל לתרנגולת שתטיל עשרים ביצים שיצאו מהן עשרים תרנגולות.

            עשרים התרנגולות יטילו מאות ביצים וכך יהיו לה מאות תרנגולות.

            ואז היא תמכור חלק מהתרנגולות ותקנה פרה שתיתן חלב בשפע לתת לילדיה...

            ובעוד האישה מרקיעה בחשבונותיה, נשמטה הביצה מידה ונשברה.

            כך חיים אנשים רבים ששנותיהם עוברות בדמיונות,

            ועד שהם מתעוררים הם נוכחים כי החמיצו את ההזדמנות לעשות תשובה.

             

            ''

            מתן תורה. אמסטרדם המאה ה-16

             

            ***

            לרבי זוסיה היה פנקס שבו רשם כל יום את מעשיו ואת הרהוריו הרעים.

            מדי ערב היה מעיין בפנקס עד שהחל לבכות,

            ומהדמעות שנשרו מעיניו נמחק הכתוב מהפנקס.

             

            ***

            לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, נְאֻם ה' צְבָאוֹת.(חגי ב, ח)

             

            כך היה רבי משה מווילנה מתפלל בעשרת ימי תשובה:

            ריבונו של עולם, לך הכסף ולך הזהב.

            נסה נא את עבדך בן אמתך בניסיון העושר ותן לי חמישים אלף דינרי זהב,

            ומיד אני מפריש מחציתם לצדקה.

            שמא אינך מאמין לי? אם כן, קח לך מיד את המחצית

            ותן לי עשרים וחמישה אלף, ומהם אני תורם מחציתם.

             

            כך היה אומר וכך היה עושה רבי משה,

            ומכל פירות כספו היה מקדיש מחצית לצדקה.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שני, 25/9/17, 13:53

              ''

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום ראשון, 24/9/17, 16:19

                ''

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום ראשון, 24/9/17, 10:35

                  רשימה שכתבתי במגזין "סיגאר"
                  ובה קטעי שירים שאני אוהב להמתקת השנה החדשה.
                  להגדלה - נא ללחוץ על הרשימה.

                  http://interget.co.il/images/products/CIGAR-1-1-14.jpg


                   http://interget.co.il/ima

                  ''
                  ges/products/CIGAR-1-1-14.jpg

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שבת, 23/9/17, 22:22

                    להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד

                     

                    ''

                    יעקב מקבל את ברכתו של אביו יצחק. ציור מהמאה ה-18

                     

                    הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה. (לב, א)

                     

                    הוראה זו - "האזינו" - יפה היא גם לבני אדם: שיאזינו הרבה וימעיטו לדבר.
                    רב אחד היה מרבה תמיד בשתיקה ולא היה מוציא דברים מפיו אלא לעתים רחוקות.
                    פעם שאל אותו אחד ממקורביו:

                    האםהשתיקה אינה מעייפת אותך לפעמים?
                    השיב הרב:
                    כן, השתיקה מעייפת אותי מאוד. וכדי לנוח מן השתיקה, אני חוזר ושותק...

                     

                    ''

                    שמש בגבעון דום. גוסטב דורה, המאה ה-19

                     

                    ***

                    כִּי גוֹי אוֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה. (לב, כח)

                     

                    יותר מדי נותני עצות יש בעם ישראל, ולכן אובד הוא,

                    משום שאינו יודע מה לעשות מרוב עצות...
                    (רבי חיים יוסף דוד אזולאי, החיד"א)

                     

                    ***

                    זְכוֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר.

                    שְׁאַל אָבִיךָ - וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ - וְיֹאמְרוּ לָךְ. (לב, ז)

                     

                    בדורות שעברו היו האבות יודעים לענות לילדיהם

                    כששאלו אותם בענייני תורה והלכה.
                    לא כך הדבר בימינו, וכשילד מציג לאביו שאלה בנושאים אלה, אומר לו האב:

                    "זקניך ויאמרו לך" - לך לסבא, הוא ישיב לך...

                     

                    ''

                    אברהם אבינו.

                    תחריט עץ של אפרים ליליאן.

                     

                    ***

                    כִּי דוֹר תַּהְפּוּכוֹת הֵמָּה, בָּנִים לֹא אֵמוּן בָּם.

                    הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל, כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם -

                    וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם, בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם. (לב, כ-כא)

                     

                    ראשי התיבות של שני הדיברות הראשונים הם "אל": אנוכי, לא יהיה לך.
                    בני ישראל – "דור תהפוכות" - הפכו את המילה "אל" ל"לא",

                    התעלמו משני הדיברות הראשונים, בנו להם עגל זהב,

                    קראו "אלה אלוהיך ישראל" (שמות לב, ד) -

                    ובכך היו "בנים ל א אמון בם".

                     

                    ***

                    שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנוֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם

                    אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמוֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.

                    כִּי לֹא דָבָר רֵיק הוּא מִכֶּם, כִּי הוּא חַיֵּיכֶם,

                     

                    חכמי ישראל אמרו: "אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחת" (מסכת חגיגה ט, ב).
                    המהר"ל מפראג כתב, כי אמירה זו מרומזת בפסוק הזה: "כי לא דבר ריק הוא מכם".
                    אם ריק הוא משום ששכחתם את תלמודכם ואתם ככלי ריק, הרי זה "מכם" -
                    משום שלמדתם את הפרק מאה פעמים ולא מאה ואחת.
                    שכן המילה "מכם" בגימטריה שווה מאה.

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום רביעי, 20/9/17, 12:32

                      https://www.youtube.com/watch?v=EUymt-DyI3Q

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום רביעי, 20/9/17, 11:09

                        "מסביב לשולחן" הוא אוצר של כל הקטעים הטובים ביותר
                        שנכתבו על כל הפרשות, ערוכים וכתובים מחדש,
                        בשילוב מאות סיפורי חסידים מרגשים וחכמים, ויש גם לא מעט חיוכים.
                        הספר מיועד לכולם. לא לשומרי מצוות בלבד, אלא לכל מי שרוצה
                        ליהנות מתרבות ישראל, מהתובנות, הרעיונות והסיפורים הנפלאים
                        שנכתבו ונאמרו במשך הדורות.
                        ליד שולחן השבת ובכל הזדמנות, לבד או עם המשפחה,
                        הספר יעשיר את חוויית היחד המשפחתית ויאתגר את המחשבה.
                        בשבוע הבא אפרסם הצעת רכישה מיוחדת.
                        שנה מתוקה לכולם!

                         

                        התמונה של ‏בני דון יחייא חדש‏.

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שלישי, 19/9/17, 21:27

                           

                          להגדלת הטקסט - לחצו קונטרול וסימן + ביחד.

                           

                          ''

                          תפילת ראש השנה. איזידור קאופמן, המאה ה-19

                           

                          יִהְיֶה רָצוֹן מִלְּפָנַיִךְ ה' אֱלוֹהֵינוּ

                          וֶאֱלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקה

                           

                          את הבקשה הזאת אומרים בסעודת הערב הראשון של החג,

                          כשאוכלים תפוח טבול בדבש.

                          לא די באיחול לשנה טובה: עליה להיות גם מתוקה.

                          "שנה מתוקה" מובטחת לבעלי "לב נבון" (משלי יח, טו),

                          היודעים כי ראשי התיבות של "דבש" הם:

                          די במה שיש.

                          (האידנ"א)

                           

                          ***

                          יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַיִךְ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנִּהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב.

                           

                          בסעודת ליל ראש השנה נוהגים לאכול ראש של דג ולומר את המילים האלה.

                          "שנהיה לראש" - "לראש", ראשי תיבות:  

                          לעשות רצון אבינו שבשמיים.

                           

                          ''

                          שער מחזור. אמסטרדם, המאה ה-18

                           

                           

                          ***

                          וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן וְיֹאמְרוּ הִנֵּה יוֹם הַדִּין.

                           (מתפילת ראש השנה)

                           

                          מדוע נחפזים המלאכים?

                          התשובה טמונה בדברי חכמים:

                          "העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד והעובר עבירה אחת קונה לו קטגור אחד" (פרקי אבות ד, יג).

                          אבל לא תמיד נעשות המצוות בשלמות, ולכן גם המלאכים הנוצרים מהן

                          אינם מושלמים אלא נבראים עם מומים שונים.

                          כשמגיע ראש השנה וכל המלאכים שנוצרו ממצוותיהם של היהודים עוברים בסך

                          לפני בית הדין של מעלה, הרי כדי להותיר רושם חיובי על המעשים הטובים

                          של עם ישראל עוברים המלאכים בחיפזון.

                          כך לא תהיה לבית הדין שהות להתבונן בהם ולהבחין במומיהם של היהודים –

                          ומהמומים להסיק כי מעשיהם אינם לגמרי מושלמים...

                           

                          ''

                          חיילים בתפילת ראש השנה. גלויה מהמאה ה-20

                           

                          ***

                          נוהגים לומר בתום השנה:

                          "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה".

                          באמצע שתי המילים - תכלה ותחל - האותיות כ' וח': כח.

                          ועל כך אומר הפסוק (ישעיהו מ, לא) "וקווי ה' יחליפו כח".

                           

                          ''

                          תקיעת שופר בכרטיס ברכה לראש השנה.

                          המאה ה-19.

                           

                          ***

                          סִפְרֵי חַיִּים וּסְפָרַי מֵתִים פְּתוּחִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. (מסכת ראש השנה טז)

                           

                          מדוע נפתחים גם ספרי המתים?

                          משום שכאשר מעמידים עבריין לדין, יש להביא בחשבון את עברו,

                          מי היו הוריו, מה היתה סביבת מגוריו וגידולו, איזה חינוך קיבל וכד'.

                          הנתונים האלה חשובים לצורך בדיקת המניע של העבריין ופסיקת עונשו הצודק.

                          לכן יש לפתוח גם את ספרי המתים, ולא רק את ספרי החיים, כדי לפסוק דין צדק.

                           

                          כפרי שאינו יודע קרוא וכתוב מגיע לבית הכנסת בראש השנה.

                          כל המתפללים מחזיקים מחזורים ומתפללים.

                          הכפרי, ידיו ריקות, אינו יודע אלא למלמל את האלף בית.

                          ובסיום כ"ב האותיות הוא נושא עיניו אל על ומבקש:

                          ריבונו של עולם, קח את האותיות שלי - ואתה תחבר אותן לתפילה.

                          לשמע הבקשה פונה הרב אל הציבור, שחלקו מגחך,

                          ואומר כי דווקא מילים ילדותיות אלה הן המתקבלות ביתר רצון בשערי שמיים,

                          כי זוהי תפילה אמיתית הנישאת מן הלב ואינה מדוקלמת מהספר.

                           

                          ''

                          תקיעת שופר בראש השנה.

                          ספר המנהגים, אמסטרדם המאה ה-15.

                           

                          ***

                          אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כּוֹחִי אַל תַּעַזְבֵנִי. (מתפילת ראש השנה)

                           

                          לא נאמר אל תשליכני ב ע ת  זקנה, אלא  ל ע ת  זקנה:

                          התפילה היא שלא ישליכו אותנו לזקנה

                          בהיותנו עדיין צעירים - שלא נזדקן לפני הזמן.

                           

                          ''

                          מחזור לראש השנה וליום כיפור.

                          זיטומיר, המאה ה-19.

                           




                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS