כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 1/2018

    0 תגובות   יום שלישי, 30/1/18, 20:33

    ''

    אתם מוזמנים לבקר באתר החדש שלי http://interget.co.il/

     

    כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה. (דברים כ, יט)

     

    נטיעות הן דרכם של אנשים - להצמיח בעצמם שורשים.

    (הרהמצ"ז)

     

    ''

    בול לט"ו בשבט,1975

     


    ***

    נוֹצֵר תְּאֵנָה - יֹאכַל פִּרְיָהּ. (משלי כז, יח)

     

    מעשה באדם שקטף תאנה ועמד להביאה אל פיו.

    פתחה התאנה את פיה והפצירה בו שלא יאכל אותה:

    נצור אותי, ואתנה לך הרבה פירות. "אתנה" - "תאנה" בהיפוך אותיות.

    (הרשי"ל)

     

    ''

    ספר ממאה ה-19 שהודפס בוונציה על ט"ו בשבט וחגים נוספים
    ***
    נוֹצֵר תְּאֵנָה - יֹאכַל פִּרְיָהּ. (משלי כז, יח)
    מי שיש לו תאנה ואוכל אותה - הפרי היה כלא היה.
    אך מי שנוצר את הפרי וטומן אותו באדמה - יֵגדל עץ, ושנים יהנה מפירותיו.
    טוב לו לאדם לגלות סבלנות ולהשקיע תבונה ומחשבה לתכנון עתידו,
    כי האיפוק הוא אבי הסיפוק.
    (האידנ"א)
    ''
    בולים שבעת המינים
    ***
    כתוב בתורה "כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט).
    נמשל אדם לעץ ועץ לאדם. ואם כך, מה אדם יש לו ראש השנה,
    אף עץ בדין הוא שיהיה לו ראש השנה.
    וכיוון שדיברו אילנות דברים של טעם נתקבלו דבריהם.
    אמרו להם: באיזה חודש נקבע ראש השנה שלכם?
    השיבו אילנות: כיוון שאנו צריכים למים, קבעוהו בשבט שמזלו דלי.
    (הימן הירושלמי)
    ''
    כרזה לט"ו בשבט מאתר נוסטלגיה
    ***
    וְכִי תָבוּאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל. (ויקרא יט, כג)
    חוני המעגל היה מהלך בדרך. ראה אדם נוטע חרוב.
    אמר לו: החרוב, לכמה שנים טוען פירות?
    אמר לו: לשבעים שנה.
    אמר לו: כלום יודע אתה שתחיה שבעים שנה?
    אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים.
    כשם שנטעו אבותי לי, אף אטע אני לבנַי.
    (על פי מסכת תענית כג, א)
    ''
    כרזה לחג האילנות של קרן קיימת לישראל. מתוך אתר נוסטלגיה
    ***
    דע כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם,
    כי כל עשב ועשב יש לו שירה, ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה.
    הלוואי והייתי זוכה לשמוע את כל השירות והתשבחות של העשבים,
    איך כל עשב ועשב אומר שירה לה' יתברך,
    בלי תהייה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום גמול.
    כמה יפה ונאה ששומעים את השירה שלהם, וטוב מאוד לעבוד האלוהים ביראה.
    (רבי נחמן מברסלב)
     

     

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 30/1/18, 13:56

       

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שני, 29/1/18, 14:44

         

        ''

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום ראשון, 28/1/18, 15:06


          ''

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שישי , 26/1/18, 14:18

            אל תתבגרו עד הסוף,
            אחרת תתחילו להזקין.

            אתם מוזמנים לצפות באתר החדש שלי:
            http://interget.co.il/

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום חמישי, 25/1/18, 22:58

              הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" (הוצאת אלומות מבית דני ספרים).

              לסרטוני וידאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר

              שלי:

              http://interget.co.il

              ''

              יציאת מצרים

               

              וּפַרְעֹה הִקְרִיב.

              וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם, וְהִנֵּה מִצְרַיִם נוֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם.

              וַיִּירְאוּ מְאוֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'. (יד, ט)

               

              למה היה חשש שבני ישראל ירצו לשוב למקום שבו היו עבדים?

              כי בכל אדם יש קמצוץ של עבדות בנפשו.

              לכן, למרות שמוסד העבדות חלף מן העולם,

              ממשיכים לומר בתפילת שחרית: "ברוך שלא עשני עבד".

              (הרהמצ"ז)

               

              ***

              וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: 

              מָן הוּא, כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא.

              וַיֹּאמֶר משֶׁה אֲלֵיהֶם:

              הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם לְאוֹכְלָה.

              זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִיוָּה ה': 

              לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אוֹכְלוֹ. (טז, טו-טז)

               

              מהו מן?

              בני ישראל שאלו: מה נאכל (ויקרא כה, כ) ונענו: מן.

              (הרשי"ל)

              ''

              קריעת יום סוף. מטבע משנת 2008

               

              ***

              וּפַרְעֹה הִקְרִיב.

              וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם, וְהִנֵּה מִצְרַיִם נוֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם.

              וַיִּירְאוּ מְאוֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'. (יד, ט)

               

              במדרש מסופר:

              לְמה היו ישראל דומים באותה שעה?

              ליונה שברחה מן הנץ ונכנסה לנקיק הסלע ומצאה שם נחש.

              אם תיכנס לפנים - הרי הנחש נושף בה.

              תחזור לאחוריה - הרי הנץ עומד בחוץ לתופסה.

              מה עשתה היונה?

              התחילה צווחת ומטפחת בכנפיה

              כדי שישמע בעל השובך ויבוא להצילה.

               

              כך היו ישראל דומים על הים:

              לירד לים לא היו יכולים, שעדיין לא נקרע להם.

              לחזור לאחוריהם לא היו יכולים, שכבר פרעה ופרשיו קרבים.

              מה עשו? "ויראו מאוד ויצעקו בני ישראל אל ה' ".

               

              ''

              חיל פרעה טובע בים סוף

               

              ***

               

              וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם:

              אַל תִּירָאוּ! הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'

              אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם...

              ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן. (יד, יג)

               

              ה' יילחם לכם - יתן לכם לחם, 

              בתנאי שאתם תחרישון - תחרשו את האדמה.

              מהשמיים עוזרים לאנשים שעוזרים לעצמם ודואגים לקיומם.

              על כך נאמר בספר משלי יב, יא:

              "עובד אדמתו ישבע לחם".

               

              ''

              בני ישראל חוצים את ים סוף

               

              ***

              אָז יָשִׁיר משֶׁה. (טו, א)

               

              רבי משה לייב מסאסוב השיא פעם חתן וכלה 

              יתומים ועניים ומימן את כל הוצאות החתונה.

              הוא התרגש מאוד בעת הכנסת הכלה לחופה בכלי זמר ובנגינה,

              ואמר לחסידיו שעמדו סביבו: 

              מי יתן, שכשיגיע יומי ילוו אותי בניגון הזה לבית העלמין.

              שנים רבות לאחר מכן נסעה חבורת מנגנים בעגלה עם סוסים לעיר ברודי לחתונה.

              לפתע התחילו הסוסים לדהור, עלו הרים וירדו בקעות ולא היה אפשר

              לעכבם ממרוצתם עד שבאו סמוך לבית קברות, ואז עצרו.

              ראו המנגנים המוני אנשים והבינו שהגיעו ללוויה של אדם חשוב. 

              שאלו מי הנפטר, והשיבו להם שהרב הקדוש 

              רבי משה לייב מסאסוב הלך לעולמו.

              נזכרו המנגנים בבקשה ששמעו שנים רבות קודם מפי הרב 

              באותה חתונת עניים, ונזכרו גם בניגון שזימרו אז.

              נטלו את כליהם וקיימו את בקשתו של הרב הקדוש.

               

              ''

              חתונה. יוסף ישראלס, המאה ה-19

               

              ***

              זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלוֹהֵי אָבִי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ. (טו, ב)

               


              את המילה "ואנווהו" פירשו חכמים מלשון נווה ודירה

              ואמרו כי אדם חייב להכין מדור לשכינה שתשכון בתוכו.

              שאלו פעם את אחד מגדולי ישראל: היכן נמצא הקב"ה?

              השיב הנשאל: היכן שנותנים לו להיכנס.


              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום חמישי, 25/1/18, 16:07

                ''

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום חמישי, 25/1/18, 15:43


                  ''

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום חמישי, 25/1/18, 13:01

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום רביעי, 24/1/18, 16:30

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שלישי, 23/1/18, 10:05


                        ''

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שני, 22/1/18, 11:46

                          ''

                          דרג את התוכן:

                            ארכיון

                            פיד RSS