כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 12/2018

    0 תגובות   יום שני, 31/12/18, 12:09

     

    ''

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום ראשון, 30/12/18, 14:14


      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 28/12/18, 14:15

        גברים רבים מתאהבים בעצמם ממבט ראשון -
        ומאז נשארים כל ימיהם נאמנים לאהבה הזאת.

        האתר שלי:
        http://interget.co.il

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום חמישי, 27/12/18, 23:32

          הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" (הוצאת אלומות מבית דני ספרים).

          לסרטוני וידיאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

           

          https://scontent.ftlv6-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/16114398_1617920701848945_3616139482876718903_n.jpg?_nc_cat=110&_nc_eui2=AeGPRVifaTSMlLBJA6-A1QhnHP6H5MOJdvt40hxjORKwnvZhC5bp_3Qp3vwwyNGHd5ClWbP5dqYMQLiLU6cNs374HZw5RovG3jcC7Y2tyF3Thw&_nc_ht=scontent.ftlv6-1.fna&oh=ec272e7ea84ce78915930599494fc97d&oe=5C8D63D6

           

          וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלוֹתָם.

          וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו,

          וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל. (ב, יא-יב)

           

          מה היתה זהותו הלאומית של משה בעת שגדל בארמונו של פרעה?

          מן הסתם הוא גדל וחונך כמצרי לכל דבר,

          וזהותו המצרית דיכאה את הניצוץ העברי שהיה חבוי בו מבטן אמו.

          ואולם, כמי שהקב"ה ייעד אותו להושיע את עמו

          ולהנחיל את התורה לעולם,

          חש משה תמיד שדבר מה גדול תוסס בו ואינו נותן לו מנוח.

           

          כשגדל דיו לצאת לבדו מן הארמון, מספר הפסוק:

           

          "ויגדל משה ויצא", וכשנוכח בסבלם של בני ישראל

          התעוררו בו רגשות רדומים כלפיהם,כפי שקורה בין אחים שהופרדו בלידתם.

          רגשות אלה התחזקו כשראה משה "איש מצרי מכה איש עברי מאחיו".

          הוא פנה איפוא "כה וכה" לבדוק אם רואים אותו בעולם החיצוני,

          אך בה בעת פנה גם "כה וכה" אל עולמו הפנימי,

          ונוכח כי גם בחוץ וגם בפנים "אין איש" - אין לו אישיות לאומית ודתית ברורה.

          גרעין עצמיותו האמיתי רמץ בו, ממתין להיחשף, מייחל לניצוץ שיצית אותו.

          וכשראה "איש מצרי מכה איש עברי מאחיו" בערה בו חמתו וליבתה את האש.

          משה עשה מה שכל אדם עושה כשהוא רואה שמכים את אחיו: "ויך את המצרי".

          במעשהו זה היכה משה לא רק את המצרי הרודה באחיו,

          אלא גם את החלק המצרי שבקרבו.

          וכשהטמין בחול את המצרי החיצוני,

          העלים גם את המצרי הפנימי שבו. ייעוד חייו היה ברור לו כעת:

          יהודי אני - אצא לגאול את אחַי!

          (האידנ"א)

           

          ''

          משה ואהרן קוראים לפרעה לשחרר את בני ישראל

           

          ***

          וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה':

          בִּי אֲדוֹנָי, לא אִישׁ דְּבָרִים אָנוֹכִי…

          כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנוֹכִי. (ד, י)

           

          אם משה לא היה כבד פה, גמגמן,

          בני ישראל לא היו נגאלים ממצרים במהרה

          משום שהימים היו חולפים באריכות בנאומים ובהרצאות של משה...

           

          וחרז הרהמצ"ז: הממעט במילים - מרבה פעלים.

           

          ***

          וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה

          וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלוֹתָם. (ב, יא)

           

          ויגדל משה - לא בגיל אלא בגדלות נפש:

          הוא ראה את בני עמו סובלים מעבודת הפרך במצרים,ולבו יצא אליהם.

          זו היתה גדולתו של משה רבנו.

           

          ''

          ויך את המצרי. משה פוגע במצרי שהיכה איש עברי
          ***
          וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִיצִּים.
          וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע: לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ? (ב, יג)
          אל תקראו "שני אנשים עברים", אלא "שני אנשים עיוורים":
          אם שני יהודים מכים איש את רעהו, יש צורך בהתערבות אדם שלישי
          כדי שיתקיימו בהם דברי הנביא:
          "אז תיפקחנה עיני עיוורים" (ישעיהו לה, ה).
          (הרשי"ל)
          ***
          וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו.
          וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ
          וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל. (ב, יא)
          בפרשה מסופרים שלושה מקרים שבהם
          נחלץ משה רבנו לעזרת חלשים:
          בפעם הראשונה, בפסוק הנ"ל - מצרי פוגע ביהודי.
          בפעם השניה, משה ראה "שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים" (ב, יג) -
          יהודי רב עם יהודי, והוא אמר למכה: "רשע, למה תכה רעך?"
          בפעם השלישית, כשבנותיו של יתרו רוצות לשאוב מים לצאן,
          "וַיָּבוֹאוּ הָרוֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם משֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם" (ב, יז) -
          מריבה בין לא יהודים.
          משה נזעק לעזרת החלשים ללא קשר לדתם ולהשתייכותם הלאומית.
          משה לא יכול היה לראות עוול ומצפונו עורר אותו
          להגן על חלשים ונרדפים גם אם אינם בני עמו.
          בשל גדולתו זו הוא נבחר להוציא את בני ישראל ממצרים
          ולהעניק לאנושות את לוחות הברית.
          ''
          המצרי מכה את העברי. מתוך הגדת אמסטרדם
          ***
          וּמשֶׁה הָיָה רוֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חוֹתְנוֹ...
          וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר...
          וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל...
          וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלוֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר...
          אַל תִּקְרַב הֲלוֹם -שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ
          כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קוֹדֶשׁ הוּא. (ג, ה)
          מי שהולך בנעלים, אינו מרגיש באבנים הקטנותשהוא דורך אליהן.
          אך מי שהולך יחף רגיש לכל דקירה גם מאבן קטנה.
          משה נצטווה להסיר את נעליו וללכת יחף כדי שיחוש בכל מכשול בדרכו
          וכך תתחדד רגישותו להתקומם נגד כל עוול ופגיעה באנשים, גם קלה שבקלים.
          ''
          משה מסיר את נעליו מול הסנה הבוער במדבר. דומניקו פטי, המאה ה-17

           

           

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 27/12/18, 14:28

             

            ''
             

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שני, 24/12/18, 15:53

              ''

              סקירת פסקי דין חדשים מעניינים על דיני משפחה

              של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים

               

              מאת עו"ד בני דון-יחייא

               

              רשימה זו מופיעה באתר החדש שלי:

              http://interget.co.il/

               

              לרשימות נוספות ולחומר מגוון אתן ואתם מוזמנות

              ומוזמנים לבקר באתר וכן לשתף רשימה זו.

              ''


              אישה זכתה בכתובה משום

              שבעלה בזבזן ואגרן כפייתי של חפצים

               

              בית הדין חייב בעל לשלם לאשתו שליש מסכום הכתובה

              בגלל שבעייתו הנפשית מנעה מהצדדים לקיים יחסי אישות

              ושיבשה את הניהול היומיומי התקין של הנישואין

              פסק דין של בית הדין הרבני בנתניה מיום 17.5.18

               

              בעל הגיש לבית הדין הרבני תביעת גירושין. אשתו הסכימה להתגרש בתנאי שתקבל את מלוא סכום כתובתה, 180,000 ש"ח. הבעל טען שהיא אינה זכאית לכתובה בהיותה "מורדת": היא סירבה לקיים יחסי אישות תקופה ארוכה.

               

              האישה השיבה כי לבעל בעיה קשה של בזבזנות ואגירת חפצים, המטופלת פסיכיאטרית, והיא "אינה יכולה לקיים יחסי אישות בחדר שינה שנראה כמו מחסן". הבעל הגיב כי האישה היא שלמעשה רוצה להתגרש, מנעה ממנו להיכנס לבית, ועל בעיית האגרנות ידעה לפני הנישואין.

               

              הדיינים פסקו שהצדדים יתגרשו וחייבו את הבעל בתשלום שליש הכתובה - 60 אלף ש"ח. ואולם הסכום ישולם רק לאחר שבית המשפט למשפחה יפסוק בתביעת האישה ל"איזון משאבים" לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, כלומר לקבלת מחצית צבירותיו הכספיות של בעלה. אם תזכה, יקוזז סכום הכתובה מהסכום שתקבל.

               

              הקיזוז מבוסס על עמדת בתי הדין כי אין "כפל מבצעים", כלשונם: לאישה אין זכות גם למחצית הצבירות הרכושיות של הבעל (בניכוי מחצית צבירותיה) וגם לכתובה.

               

              ***

               

              אחד הדיינים ביסס את פסק דינו על הטיעון שאדם "האוגר וקונה לבית בצורה מוגזמת חפצים שאינם נצרכים, עד שהבית נעשה 'מחסן', כיוון שמבזבז את ממונו דומה קצת ל'רועה זונות' שחייב לגרש את אשתו. ועל כך נאמר בספר משלי: 'רועה זונות יאבד הון' ".

               

              העילה של "רועה זונות" מצויה בלא מעט בפסקי דין רבניים, המחייבים גירושין משום שהבעל מוציא כספים על נשים אחרות או בהיותו מהמר כפייתי. התנהלות פסולה זו מביאה תכופות לכך שהבעל אינו יוכל לפרנס את אשתו, ולכן קמה לה הזכות לתבוע גירושין.

               

              הדיין הוסיף כי הבעל, שביזבז חלק גדול ממשכורתו לקניית החפצים המיותרים, "לא השכיל ללכת להתרפא מאותו אופי קשה, ואף שהלך לטיפול פסיכולוגי נראה שלא התמיד בו ולכן הטיפול לא חילץ אותו ממצוקתו. לכן נראה שיש לבעל זה מום שיכול היה לתקן אותו ולא עשה כך, והרי זה מום שהוא מזיד כ'רועה זונות' וחייב לשלם את הכתובה".

               

              דיין אחר הסכים עקרונית עם הדברים, אולם "היות והאגרנות היא מחלה נפשית, קיים ספק אם אפשר לבוא בטרוניה לחולה מדוע לא טיפל בעצמו, שהרי זהו חלק ממחלתו: בדרך כלל החולה מתכחש לחומרת מחלתו". לכן התקשה הדיין להגדיר את הבעל כאשם בלעדי במצב היחסים.

               

              הדיינים קיבלו את טענת הבעל שאשתו ידעה לפני החתונה על תופעת האגרנות, "שללא ספק מטרידה ומשבשת את ההתנהלות היום־יומית בחיים המשותפים". לכן הגיעו למסקנה כי יהיה צודק לחייב את הבעל לשלם לאשתו רק שליש מסכום הכתובה - 60 אלף ש"ח.


              תיק 1064084/1 הדיינים הרב אברהם שינדלר, הרב רפאל בן שמעון והרב יאיר לרנר






              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום ראשון, 23/12/18, 16:02

                ''

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום ראשון, 23/12/18, 13:44

                   

                  ''

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שישי , 21/12/18, 14:18

                    אהבת בוסר אומרת: 'אני אוהב אותך מפני שאני זקוק לך'.
                    אהבה בשלה אומרת: 'אני זקוק לך מפני שאני אוהב אותך'.
                    (אריך פרום)

                    אתן ואתם מוזמנות ומוזמנים לאתר שלי:

                    http://interget.co.il

                     

                    ''

                     

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שישי , 21/12/18, 13:25

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום חמישי, 20/12/18, 21:11

                        הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" (הוצאת אלומות מבית דני ספרים).

                        לסרטוני וידיאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

                         

                        ''

                        יעקב ובניו יורדים למצרים

                         

                        וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה. (מח, ב)

                         

                        חכמים כתבו כי יעקב, כשאר האבות, ידע את כל התורה.

                        בשוכבו על מיטתו בערוב ימיו שינן יעקב את התורה כולה,

                        וכשהגיע לסיום לימודו אמר, כמקובל בבתי הכנסת בסיום קריאת כל חומש וחומש: 

                        "חזק, חזק ונתחזק".

                        עוצמת שמחתו על לימוד התורה נסכה באבינו יעקב כוחות, 

                        והוא יכול היה להתגבר על חולשתו, להתחזק ולשבת על מיטת חוליו.

                        (הרשי"ל)

                         

                        ''

                        יעקב מברך את נכדיו אפרים ומנשה

                         

                        ***

                        וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר: מִי אֵלֶּה?

                        וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו: בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלוֹהִים בָּזֶה.

                        וַיֹּאמַר: קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם.

                        וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזוֹקֶן, לא יוּכַל לִרְאוֹת.

                        וַיַּגֵּשׁ אוֹתָם אֵלָיו וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם. (מח, ח-י)

                         

                        יעקב אבינו, לפני מותו, בעודו מתקשה לראות,

                        חיבק את נכדיו אפרים ומנשה, בניו של יוסף.

                        על יצחק אבינו מספרת התורה, שלאחר שהתעוור אמר ליעקב בנו:

                        "גשה נא ושקה לי בני" (תולדות כז, כו).

                        כשאדם בריא, הוא מתקשר עם האחר בעזרת עיניו,

                        אבל משאובד לו חוש הראייה, ההתקשרות היא באמצעות מגע גופני.

                        אם יעצמו הבריות לעתים את עיניהם, הם יראו פחות את מגרעות חבריהם,

                        ואז יתקרבו אליהם ויביעו את אהבתם לא רק במבט חם, אלא גם בחיבוק עז

                        (האידנ"א)

                         

                        ''

                        יעקב מברך את בניו לפני מותו

                         

                        ***

                         

                        וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִםשְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. (מז, כח)

                         

                        יעקב זכה לחיות במחיצת בנו האהוב יוסף 34 שנים:

                        תחילה, ב-17 השנים הראשונות של חייו

                        (בפרק לז, ב בפרשת תולדות מסופר שיוסף היה בן 17

                        בעת שאביו אמר לו ללכת לראות מה שלום אחיו,

                        ואז נמכר לעבדות ונעלם מאביו שחשב כי חיה טרפה אותו).

                        בהמשך, לאחר שיעקב ובניו התאחדו,

                        חי יעקב עוד 17 שנים במצרים עם יוסף כנאמר בפסוק הנ"ל

                         

                        המילה הראשונה בפסוק הפותח את פרשת השבוע, "ויחי",

                        עולה בגימטריה ל-34 - מספר השנים שיעקב חי כשיוסף לידו.

                        ללמדנו, שחייו האמיתיים של אדם הם רק כשהוא נמצא עם ילדיו.

                         

                        17 השנים שיעקב חי במצרים עם בנו יוסף הם כמניין המילה "טוב" - 17.

                         

                        ''

                        יעקב מוקף בבניו לפני פטירתו ומברך כל אחד מהם


                        ***

                        וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף: הִנֵּה אָבִיךָ חולֶה.

                        וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם

                        וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר: הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ -

                        וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה. (מח, ב)

                         

                        כך מסופר על יעקב, הנקרא גם ישראל,

                        שכשנכנס בנו יוסף לחדרו בערוב ימיו, הוא התחזק מעט וקם ממיטתו וישב.

                        בגמרא נאמר כי "כל המבקר חולה נוטל אחד משישים מחוליו",

                        כלומר ביקור חולים מקל במשהו על החולה ומעודד אותו.

                        בפסוק הנ"ל נאמר "וישב על המטה" -

                         המילה "המטה" בלי י', שווה בגימטריה 59.

                        בתחילת הפסוק כתוב שאמרו ליוסף:

                        "הנה אביך חולה". המילה "הנה" בגימטריה - 60.

                        כשבא יוסף לבקר את אביו, הוא התעודד ואחד משישים מחוליו נעלם.

                         

                        ''

                        יעקב מברך את נכדיו אפרים ומנשה. אביהם יוסף כורע גם הוא בפני אביו

                         

                        ***

                        שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרותֵיהֶם. 

                        בְּסוֹדָם אַל תָּבוֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבוֹדִי

                        כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצוֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. (מט, ו)

                         

                        אפם - פירושו כעסם (כמו בביטוי "אף וחימה").

                        אבל, לפעמים אפשר להרוס מישהו על ידי אף ממש:

                        למשל, כששואלים על אדם מסוים הזקוק להלוואה

                        אם אפשר לסמוך עליו שיחזיר אותה,

                        והנשאל מעווה את אפו: די בכך כדי שהשואל יבין

                        שהאיש לא אמין - ולכן לא יעזור לו.

                         

                        ''

                        אפרים ומנשה עם סבם יעקב אבינו. ציור מהמאה ה-14


                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום חמישי, 20/12/18, 13:28

                          ''

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS