כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 6/2018

    0 תגובות   יום רביעי, 20/6/18, 14:49

     

    ''

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שני, 18/6/18, 17:36

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 15/6/18, 14:12

        מי שרוצה שהחלומות שלו יתגשמו – כדאי שיתעורר.

        האתר שלי:
        http://interget.co.il

         

        ''

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום חמישי, 14/6/18, 22:53

          הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" (הוצאת אלומות מבית דני ספרים).

          לסרטוני וידיאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

           

          ''

          "ותפתח הארץ את פיה"

          וקורח ותומכיו ורכושם נופלים לתוכה.
          תחריט מאת גוסטב דורה, המאה ה-19.

           

          וַיִּקַּח קוֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב

          וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. (טז, א)

           

           הפסוק מפרט את שמות אבותם ואבות אבותם של קורח ושל תומכיו,
          משום שכך דרכם של מחרחרי מחלוקות:
          לעתים מעלתם היחידה, שבזכותה הם מעיזים
          לתבוע לעצמם משרות וכיבודים, היא ייחוס אבות.
          אמי ז"ל נוהגת היתה לומר, כי חשוב לה יותר לדעת מי ומה יהיו צאצאיה,
          מאשר להתהדר בהוריה ובהורי הוריה. שכן, היא הסבירה
          על ילדיה בכוחה להאציל ממורשתה ומאישיותה, ולהשפיע עליהם בחינוך ובדוגמה אישית.
          (האידנ"א)

           

          וחרז הרהמצ"ז:
          לִמדו לקח מקורח - מנהיגות לא לוקחים בכוח.

           

          ''

          קורח ואנשיו נענשים.
          סנדרו בוטיצ'לי, המאה ה-17.

           

          ***

          וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרוֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם:
          רַב לָכֶם!
          כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה',

          וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'?
           (טז, ג)

           

          כך אמרו חסידיו של קורח למשה ולאהרון:

          "רב לכם?" - לא רק לכם יש רב, אלא גם לנו, והוא קורח.

          קורח הוא הרב שלנו כשם שמשה הוא רבם של אחרים.

          כאשר קהל רב רב ברהב על הרב שלו - מתרבים הרבנים ומתרבות המריבות.

          (הרהמצ"ז)

           

          ''

          רש"י, פרשן התורה הגדול, בן המאה ה-11

           

          ***

          וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרוֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם:
          רַב לָכֶם!
          כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וּבְתוֹכָם ה',

          וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'?
           (טז, ג)

           

          רבי מאיר מפרמישלן, שסלד כל חייו ממחלוקות, אמר:

          במחלוקת - שני הצדדים אשמים.

          האם ראיתם פעם אדם שמתקוטט עם עצמו בלא שמולו צד שני?

          על כך אמר שלמה המלך (משלי כו, כ): "באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתוק מדון".

           

          עוד היה רבי מאיר אומר: למה דומים שני אנשים הרבים זה עם זה?

          לשניים האוחזים בחבל וכל אחד מהם מותח את החבל בכל כוחו לכיוונו.

          אם אחד יעזוב את החבל – השני יפול מיד.

          לכן יש להניח את המחלוקת בצד כדי שלא יפול מי מהחולקים.

           

          ''

          קורח, דתן ואבירם נבלעים באדמה.

          משה רבנו משקיף עליהם. תחריט מהמאה ה-18.

           

          ***

          וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרוֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וַיֹּאמְרוּ:

          לֹא נַעֲלֶה. הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר -

          כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר? (טז, יב-יג)

           

           רש"י כותב: "מכאן שאין מחזיקים במחלוקת,

          שהיה משה מחזר אחריהם להשלימם בדברי שלום".

          מדוע, למרות נסיונותיו, לא הצליח משה להשכין שלום בינו לבין קורח ואנשיו?

          משום שבמקום למחול על כבודו וללכת אל ראשי המורדים ולדבר אליהם בביתם -

          שלח משה לקרוא להם שיבואו הם אליו.

          הרוצה בשלום, טוב יעשה אם יקיים את המלצתו של דוד המלך (תהילים לד, טו):

          "בקש שלום - ורודפהו".

           

          ''

          טקס פדיון הבן. האב פודה את בנו בכורו מהכהן תמורת כסף.

           ציור מהמאה ה-19.

           

          ***

          כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה', בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה - יִהְיֶה לָּךְ. 

          אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם, וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה. (יח, טו)

           

          זו מצוות פדיון הבן הבכור מהכהן

          מקיימים מצווה זו בהגיע התינוק ליום השלושים ללידתו

          שכן אז הוא נחשב כמי שיצא מכלל סכנת חיים.

          הגאון מווילנה גרס כי כל תרי"ג המצוות

          מרומזות כבר בפרשת הראשונה שבתורה.

          שאלו אותו היכן טמון בפרשת בראשית רמז למצוות פדיון הבן,

          והוא השיב: במילה הראשונה, כי ראשי תיבות "בראשית" הם

          בן ראשון אחר שלושים יום תפדה.

           

          ''

          מטבע לכבוד מצוות פדיון הבן

           

           

           

           

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 14/6/18, 17:35


            ''

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום חמישי, 14/6/18, 16:00

               

              ''

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום חמישי, 7/6/18, 22:54

                הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" (הוצאת אלומות מבית דני ספרים).

                לסרטוני וידיאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

                 

                ''

                שני מרגלים נושאים אשכול ענבים. המאה ה 17

                 

                אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ. (יג, לב)

                 

                "אוכלת יושביה" - ראשי תיבות: א"י.

                הקב"ה שלח מרגלים לארץ ישראל, אך מוציאי הדיבה ראו בה - אוכלת יושביה.

                מי שתר אחר דברים שליליים, ימצא דופי בכל דבר.

                (האידנ"א)

                 

                ''

                שני צידי מטבע לכבוד אגף המודיעין בצה"ל

                 

                ***

                וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהּ - הֲטוֹבָה הִיא אִם רָעָה?

                וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה - הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים?

                וּמָה הָאָרֶץ - הַשְּׁמֵנָה הִיא אִם רָזָה?

                הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן?

                וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ. (יג, יט-כ)

                 

                "הטובה היא אם רעה?"

                יש לקרוא: "הטובה היא ע ם רעה", כי אין טוב בלא רע.

                אלה שרואים כך את המציאות כפולת הפנים, יתקיים בהם "והתחזקתם":

                הם יֵדעו תמיד לקטוף את "פרי הארץ", שהוא העיקר,

                ולהשליך את הקליפות הטפלות שאין בהן צורך.

                (הרשב"ד)

                 

                ''

                אחדים מ-12 המרגלים בודקים את הארץ

                 

                ***

                וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמוֹר:

                שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתוּרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן

                אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. (יג, א-ב)

                 

                 שליחים היוצאים לרחבי המדינה או לחו"ל

                כדי לאסוף כספים לצורכי הציבור, עולים בכסף רב למימון נסיעתם ושהותם,

                ולאחר מכן הם מגישים לעתים חשבון הוצאות מנופח.

                בסופו של דבר יש ולא נותר הרבה מהתרומות שהם מביאים.

                 

                לכן מורה הקב"ה למשה: "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען" -

                תמצא אנשים ישרים שבתום שליחותם יותירו משהו

                מהכספים שהצליחו לקבל מנדבנים, כדי שהשליחות שלהם תהיה כדאית...

                 

                ''

                דוד המלך. חלק מפסלו של מיכלאנג'לו

                המוצב בפירנצה, איטליה. המאה ה-16

                 

                ***

                אִישׁ אֶחָד, אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבוֹתָיו

                תִּשְׁלָחוּ - כֹּל נָשִׂיא בָהֶם. (יג, ב)

                 

                במילה "נשיא" טמונות שתי מילים: "אין" ו"יש".

                רמז לכך, שהנשיא, מנהיג הציבור, הרואה את עצמו "אין" -

                עניו וצנוע בחייו למרות רום תפקידו - הוא למעשה "יש":

                הוא ישנו, הוא בעל נוכחות מוערכת.

                 

                כך היה משה רבנו, שעליו מעידה הפרשה הקודמת, "בהעלותך":

                "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה".

                אבל מנהיג המחזיק מעצמו, החושב שהוא "יש" -

                מנהיג כזה אינו אלא "אין", כי משהו בו ריק.

                 

                ''

                המרגלים ואשכול הענבים בבול משנת 1954

                 

                ***

                שָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים, בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִילִים -

                וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם. (יג, לג)

                 

                המרגלים לא חטאו בכך שחשבו "ונהי בעינינו כחגבים"

                אלא משום שאמרו "וכן היינו בעיניהם" -

                כי מה איכפת היה להם איך הם נראים בעיני אחרים?!

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום חמישי, 7/6/18, 17:35

                  ''

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום חמישי, 7/6/18, 17:22


                    ''

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום חמישי, 7/6/18, 15:03

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שלישי, 5/6/18, 12:48

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שני, 4/6/18, 17:28

                          אתן ואתם מוזמנות ומוזמנים לבקר באתר החדש שלי: http://interget.co.il



                          ''
                           

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS