כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 2/2019

    0 תגובות   יום חמישי, 28/2/19, 21:37

     

    ''

     

    הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע"(הוצאת אלומות מבית דני ספרים).

    לסרטוני וידאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

     

    וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם:

    אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִיוָּה ה' לַעֲשוֹת אוֹתָם. (לה, א)

     

    "עדת" בשׂיכּול אותיות - "דעת".

    משה פנה אל ה"דעת" של בני ישראל, אל תבונתם וחוכמתם.

    את מצוותיו של הקב"ה יש אומנם לקבל כ"תורה מסיני",

    אך גם בחשיבה בהירה וצלולה כדי להבין את משמעותן.

    (הרשי"ל)

     

    ***

    שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה

    וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קוֹדֶשׁ -

    שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'. (לה, ב)

     

    אחד מגדולי ישראל נהג לומר את הקידוש בליל שבת מתוך הסידור.

    הוא עשה כן משום שאם יסב איתו לשולחןהשבת אורח

    שאינו יודע את הקידוש בעל פה -

    לא יתבייש האורח לאומרו מתוך הסידור.

     

    ''

    הקמת המשכן במדבר סיני

     

    ***

    לא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹּל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. (לה, ג)

     

    מחלוקות רבות פורצות בין יהודים בשבתות

    משום שאז הם נמצאים ביחד, פנויים מעבודה,

    ולכן נוצרים ביניהם חיכוכים ומריבות.

    לכן מזהירה התורה: "לא תבערו אש" - גם אש המחלוקת אסורה בשבת.

     

    מהטעם הזה תיקנו לומר בתפילות השבת פעמיים את המשפט:

    "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם",

    משפט שבימות החול אומרים אותו פעם אחת בלבד

    (פעם בתפילת "במה מדליקים" בליל שבת

    ופעם בתפילה "אין כאלוהינו" בתפילת מוסף בשבת)

     

    ''

    משה ואהרון

     

    ***

    וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמוֹר:

    זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִיוָּה ה' לֵאמוֹר: קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה',

    כֹּל נְדִיב לִבּוֹ - יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה'. (לה, ד)

     

    חכמים למדו מהמילים "קחו מאתכם"

    שהתרומה צריכה לבוא מכסף שהאדם צבר ביושר וכדין

    ולא באמצעות מרמה ועושק. "מאתכם" - מכסף שלכם.

     

    כך גם לומדים מפסוקו של ישעיהו הנביא (נח, ז):

    "הלא פרוס לרעב לחמך"-

    לא נאמר "פרוס לחם", אלא מהלחם שהשגת אותו בהגינות.

     

    ***

    סוציאליסטים באו אל הרב שלהם ואמרו לו:

    הגיע הזמן להביא לעולם צדק חברתי ושוויון - עזור לנו!

    אמר להם הרב:

    אני מסכים, אבל הבה נתחלק בעבודה:

    אתם תשכנעו את העשירים לתת, ואני אנסה לשכנע את העניים לקבל...


    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום חמישי, 28/2/19, 13:15

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 28/2/19, 12:25

        ''

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום חמישי, 28/2/19, 10:39

          ''

          סקירת פסקי דין חדשים מעניינים על דיני משפחה

          של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים

           

          מאת עו"ד בני דון-יחייא

           

          רשימה זו מופיעה באתר החדש שלי:

          http://interget.co.il/

           

          לרשימות נוספות ולחומר מגוון אתן ואתם מוזמנות

          ומוזמנים לבקר באתר וכן לשתף רשימה זו.

          ''

           

          בית המשפט אישר טיפול אנטיביוטי

          בתינוק בן 25 יום למרות התנגדות הוריו


          החלטה מיום 17.1.19 של בית המשפט למשפחה בצפת

           

          ביהמ"ש למשפחה בצפת הורה על מתן טיפול אנטיביוטי בתנאי אשפוז בבית חולים בתינוק בן 25 יום בניגוד לרצון הוריו, לאחר שהשופטת שוכנעה כי הטיפול דרוש לשמירת שלומו הגופני של התינוק וזו טובתו.

           

          את הבקשה הגיש ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בשל הימצאות חיידק אלים בדמו. הורי התינוק התנגדו למתן הטיפול האנטיביוטי ולאישפוז בשל תפיסת עולמם ה"הוליסטית".

           

          השופטת אביבית נחמיאס כתבה כי הוריו של התינוק הם אפוטרופסיו הטבעיים, ולפיכך הזכות והצורך בהסכמה לטיפול רפואי בבנם נתונה להם. "נקודת המוצא ביחסים בין ילדים, הורים והמדינה היא כי להורים נתונה אוטונומיה בכול הנוגע לגידול ילדיהם, ללא התערבות של גורמים חיצוניים. בבסיס הנחה זו עומדים שני טעמים: ההנחה כי ההורים פועלים לטובת ילדיהם וזכותם לגדל את ילדיהם בדרך הנראית להם".

           

          סמכותו של ביהמ"ש להתערב באוטונומיה של ההורים בכול הנוגע למתן טיפול רפואי בילדם הקטין מבוססת על סעיף 68(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המסמיך את ביהמ"ש לנקוט בכול אמצעי הנראה לו לשם שמירת עניינו של קטין.

           

          ביהמ"ש לא יורה על טיפול רפואי "אלא אם שוכנע, על פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין לאחר ששקל את רצונו של האדם, חשיבות הטיפול, נחיצותו, דחיפותו, הפגיעה האפשרית באורח חייו ואת סיכויי השיפור באיכות חייו של האדם".

           

          השופטת ציטטה מפס"ד של ביהמ"ש העליון (ע"א 506/88) כי אפוטרופסותם של ההורים כוללת את הזכות לסרב לטיפול רפואי, אף אם הסירוב עשוי להוביל למות הילד, אך הסירוב זקוק לאישור ביהמ"ש, שכן הוא עשוי להוות הפרה של חובת ההורים לנהוג "לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין", כלשון סעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית.

           

          כן ציינה השופטת את הזכות החוקתית של כל אדם, לרבות קטין, לשלמות גופו, כבודו, קדושת חייו, ולהגנה עליהם (סעיפים 1, 2, 4 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו).

           

          ***

           

          מנהל מחלקת הילדים בבית החולים העיד בביהמ"ש כי הימצאות החיידק בתינוק מחייבת טיפול אנטיביוטי תוך ורידי לזמן ממושך שנע בין 14 ל-21 יום. להערכתו, אם הטיפול לא יינתן, קיים סיכון לסיבוכים קשים בעתיד עד כדי מוות.

           

          השופטת ביקשה חוות דעת רפואית נוספת של רופא אחר בצוות בית החולים שגישתו הרפואית קרובה יותר לגישתם הטבעית של ההורים, רופא "בעל גישה פחות קונבנציונלית בכול הנוגע למתן טיפול תרופתי בילדים".

           

          בעקבות כך הגיע לביהמ"ש רופא שהיה בעבר רופא טבעוני באיים אקזוטיים בפסיפיק, "המחובר לעולם הטבעוני". גם הוא הבהיר כי כשמדובר בתינוק מתחת לששה שבועות הוא אינו מכיר גישות שונות מעבר לטיפול אנטיביוטי שמרני, גם אם הוא "עלול להיתפס כתוקפנות".

           

          ***

           

          הוריו של התינוק לא התייצבו לדיון בבית המשפט, ולכן נפגשה איתם השופטת בחדר שבו התינוק מאושפז בבית החולים. הפגישה לא הניבה את הסכמת ההורים, שאינם מטופלים בשירותי הרווחה. האם ילדה את כול ששת ילדיה בבית וללא מעקב של טיפת חלב. ההורים סוברים כי טובתו של התינוק לא להכאיב לו ולא להכניס לגופו חומרים שהוא לא זקוק להם.

           

          ההורים הם הביעו את התנגדותם הנחרצת להליך המשפטי, שבעיניהם הוא הליך בריוני וחצוף של "המערכת" ופגיעה באוטונומיה שלהם כהורים. הם אינם רואים כל תועלת במתן טיפול אנטיביוטי לתינוק, ולהיפך: זהו לדעתם טיפול תרופתי המזיק לילד בהווה ובטווח הארוך.

           

          ההורים סברו כי הביטוי "חיידק אלים" נאמר על ידי הרופאים כדי להפחידם. לתחושתם, אישפוז של התינוק פוגע בשלוות נפשה של האם, הרגילה לחיות עם בעלה וילדיה באופן מבודד במבנה בתוך יער ליד צפת, רגילה למיטה שלה ושואבת כוחות מעצם שהייתה בביתה עם ילדיה. הבריאות הנפשית של האם והנקת התינוק בסביבתו הטבעית הם אלה שיביאו לריפויו.

           

          ***

           

          "אינני מתעלמת משיקולים אלה של חשיבות שהות המשפחה באופן מלוכד בביתה, במקומה הטבעי, ובפגיעה בשגרת ההנקה המלאה של הקטין", כתבה השופטת בהחלטה. "יחד עם זאת לעומת הנזק שעלול להיגרם לקטין, ללא מתן הטיפול – הכף נוטה לטובת שלומו חייו ובריאותו של הקטין הספציפי, חרף הקושי הנפשי של בני המשפחה".

           

          עוד כתבה השופטת: "בטוחני כי המעטפת התומכת והאוהבת של הוריו יסייעו לו להתגבר בעתיד על התוצאות של מתן הטיפול האנטיביוטי, השהות באישפוז והעובדה כי קיבל תחליף חלב במשך תקופה מסוימת בחייו. סבורני כי מתן הטיפול אף עולה בקנה אחד במידה מסוימת אף עם אמונתם של ההורים, נוכח הציווי האלוקי 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' (דברים ד)".

           

          אפ' 34610-01-18, השופטת אביבית נחמיאס




          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום רביעי, 27/2/19, 15:10


            ''

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום רביעי, 27/2/19, 13:03

              ''

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שני, 25/2/19, 13:50

                ''

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום ראשון, 24/2/19, 17:40

                  ''

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שישי , 22/2/19, 14:20

                    גבר זקוק לאישה שתטפל בו
                    כדי שיהיה חזק דיו כדי שהיא תוכל להישען עליו.

                    אתן ואתם מוזמנות ומוזמנים לאתר שלי:
                    http://interget.co.il

                     

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום חמישי, 21/2/19, 22:18

                      קטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע"(הוצאת אלומות מבית דני ספרים).

                      לסרטוני וידאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

                       

                      ''

                      משה שובר את לוחות הברית. גוסטב דורה, המאה ה-19

                       

                      כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם,

                      וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקוֹד אוֹתָם -

                      וְלא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקוֹד אוֹתָם. (ל, יב)

                       

                      "כופר" בגימטריה 306, כמו "ריפוי" - ­306.

                      התורה מורה: "וכי יריבון אנשים, והיכה איש את רעהו

                      באבן או באגרוף ולא ימות ונפל למשכב,

                      אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו -

                      וניקה המכה. רק שִׁבתו יתן ורפּוא יְרפּא" (שמות כא, יט).

                      מדוע נאמר גם רפוא וגם ירפא?

                      משום שבעזרת הכופר, הכסף, שיתן המכה כפיצוי על נזקו של המוכה המושבת מעבודתו,

                      תתקבל התפילה: "אֵל נא רְפָא נא לה" (במדבר יב, יג).

                      (האידנ"א)

                       

                      ''

                      הסגידה לעגל הזהב. ציור מהמאה ה-19

                       

                      ***

                      כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם,

                      וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקוֹד אוֹתָם -

                      וְלא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקוֹד אוֹתָם. (ל, יב)

                       

                      את המילה "ונתנו" קוראים אותו דבר גם משמאל לימין.

                      התורה אומרת בכך: מה שאדם נותן לצדקה - יחזור אליו

                      ולכן בסופו של דבר הוא לא יינזק כספית.

                      בגמרא נאמר (מסכת בבא בתרא):

                      "כל הנותן פרוטה לעני, מתברך בשש ברכות".

                      (רבנו יעקב בן אשר, "בעל הטורים")

                       

                      ***

                      זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים:

                      מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקוֹדֶשׁ. (ל, יג)

                       

                      למה ציווה הקב"ה על משה לגבות מבני ישראל

                      מחצית שקל לצדקה ולא שקל שלם?

                      כדי ללמד את האדם שאינו יכול להגיע לשלמות לבדו,

                      אלא רק לאחר שהוא מצרף אליו אדם נוסף.

                       

                      ולא זו בלבד: אף אדם אינו יודע מי הוא המצטרף אליו

                      כדי להשלים את מחצית השקל שלו לשקל שלם.

                      מכאן לומדים, שהיהודי הפשוט ביותר

                      יכול להשלים בנתינתו את הנתינה של הגדול בעם

                       

                      ''

                      משה מקבל את לוחות הברית. ציור מהמאה ה-17

                       

                      ***

                      במרכז המילה "מחצית" - האות צ'.

                      שתי האותיות משני צדי הצ' הן המילה "חי".

                      שתי האותיות הרחוקות מהצ' הן המילה "מת".

                      מכאן רמז: מי שקרוב לצ' - צדקה -

                      יזכה לחיים, שנאמר "צדקה תציל ממוות".

                       

                      ***

                      הֶעָשִׁיר לא יַרְבֶּה וְהַדַּל לא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל

                      לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה' - לְכַפֵּר עַל נַפְשוֹתֵיכֶם. (ל, טו)

                       

                      העשיר לא ירבה את עושרו אם יחסוך מחצית שקל

                      ואילו העני "לא ימעיט" -

                      הוא לא ייעשה עני יותר אם יתן מחצית שקל.

                       

                      ***

                      הֶעָשִׁיר לא יַרְבֶּה. (ל, טו)

                       

                      מתוך 365 מצוות הלא תעשה שבתורה

                      מקפידים עשירים רבים לקיים במיוחד את הלאו הזה...

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום חמישי, 21/2/19, 15:32

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום חמישי, 21/2/19, 12:15

                          ''

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS