כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 3/2019

    0 תגובות   יום רביעי, 20/3/19, 20:46

     

    אתם מוזמנים לבקר באתר החדש שלי http://interget.co.il/

     

     

    ''

    המן מוביל את מרדכי על הסוס מול המלך אחשוורוש.

    ציור קיר מבית הכנסת בדורה אירופוס, המאה ה-3 לפני הספירה.

     

    וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ הוּא חוֹדֶשׁ אֲדָר, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ,

    אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ לְהֵעָשׂוֹת, בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אוֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם

    וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשׂוֹנְאֵיהֶם. (ט, א)

     

    פורים, הקודם לפסח בחודש ימים, גם הוא מבחינה מסוימת חג חירות: 

    בפורים מותר, ואף חובה, לעשות ההיפך מההתנהלות  בכל השנה:

    מצווה להשתכר עד דְלא יָדע, עד כדי איבוד כושר השיפוט, להשתטות ולהפר מנהגי עולם: 

    גבר לובש בגדי אישה, אביון הופך למלך, וילדה - לנסיכה.

    כך טועם כל יהודי את טעם החופש המוחלט: להיות כלמי שעולה על דעתו. 

    אבל ביום שלמחרת כל אחד חוזר, מתוך בחירה, להיות הוא עצמו לחיות את חייו האמיתיים.

    לכל אדם ניתנת איפוא בפורים, בכל שנה מחדש, 

    האפשרות לבחור מתוך חירות מוחלטת את זהותו ואת דרכו

    (הרהמצ"ז)

     

    ''

    אסתר המלכה עם המלך אחשוורוש, ציור מהמאה ה-18

     

    ***

    וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם. (י, א)

     


    המס שהטיל המלך בסוף המגילה על כל תושבי מלכותו, 

    כדי לממן את המשתאות, גם הוא היה מנסי החג וישועותיו:

    קודם לכן הוטלו מסים כבדים יותר על היהודים, 

    ועכשיו, משניצל אחשוורוש בזכות אסתר ומרדכי,

    הוא חילק את הנטל על כל נתיניו. ועל כך צריך לברך על  ה מ ס י ם  ועל הנפלאות...

    (האידנ"א)

     

    ''

     

    ***

    וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:

    יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפוֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ 

    וְדָתֵיהֶם שֹוֹנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עוֹשִׂים,

    וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם. (ג, ח)

     

    מדוע חוזר הפסוק פעמיים על ביטוי דומה: גם מפוזר וגם מפורד?

    משום שהכוונה היא: מפוזר בין העמים ומפורד בינו לבין עצמו.

    המן הבין כי למרות שעם ישראל מפוזר בין אומות העולם, 

    הרי הוא "עם אחד". בכך כוחו לאורך כל ההיסטוריה.

    המן רצה לטעון, שהיהודים הם גם עם מפוזר (בין העמים) וגם עם מפורד (בינו לבין עצמו), 

    אלא שנכשל בלשונו כשפתח ואמר שישנו "עם אחד".

    בכך הוא הדגיש דווקא את אחדות העם היהודי, 

    שלמרות שאינו יושב במקום אחד, עדיין הוא נקרא "עם אחד".

     

    ''

    מגילת אסתר ישנה. מתוך אתר "נוסטלגיה"

     

     

    ***

    וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ:

    לְהַשְׁמִיד, לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים 

    מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, 

    בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחוֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חוֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז. (ג, יג)

     

    למה להשמיד ולאבד את היהודים ביום אחד? 

    האם לא עדיף היה להמן לבצע את תוכניתו השטנית במשך כמה ימים?

    אלא שהרשע ידע שיש לו עסק עם עם מלומד בנסים, 

    וביקש להבטיח שאם תיכשל תוכניתו - לא יהיה ליהודים אלא יום אחד בלבד לחגוג, 

    במקום לערוך חגיגה של כמה וכמה ימים...

     

    ''

    ***

    וּמָרְדֽכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת:

    תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן.

    וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה, לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וִיקָר. (ח, טו-טז)

     

    רש"י כותב: "אורה זו תורה, שגזר עליהם המן שלא יעסקו בתורה".

    "היתה אורה" – בחילוף אותיות "היא התורה": 

    כשנתלה המן התבטלו גזירותיו והושבה ליהודים הרשות ללמוד תורה.

     

    ''

    אסתר מאשימה את המן באוזני אחשוורוש גוסטב דורה, המאה ה-18

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום רביעי, 20/3/19, 15:10


       

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום רביעי, 20/3/19, 13:17

        ''

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שלישי, 19/3/19, 20:41

          אתם מוזמנים לבקר באתר החדש שלי http://interget.co.il/

           

          ''

          תמונות ממגילת אסתר.  יוסף גייגר, המאה ה-19

           

          וּמָרְדֽכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וַיִּקְרַע מָרְדֽכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר

          וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה. (ד, א)

           

          הזעקה הגדולה שזעק מרדכי יתכן כי נועדה להעיר את היהודים משאננותם.

          כתוב במגילה: "והעיר שושן נבוכה" (ג, טו).

          משמע, היהודים היו מבולבלים: הם לא ידעו אם גזירת המלך רצינית

          ועליהם להימלט על נפשם ולעזוב מאחור את רכושם,

          או שמא המלך, לאחר שיסב לשתייה, יגנוז את גזירתו כלא היתה,

          ובבריחתם יאבדו לשווא את ביתם ורכושם.

          התלבטות זאת מתעוררת שוב ושוב בדברי ימי עמנו:

          תמיד יהיו כאלה שיעדיפו להמשיך ולשבת על סיר הבשר, עד שיהיה מאוחר מדי

          וכבר לא יוכלו להציל את נפשותיהם ואת רכושם, ולא תיוותר להם אלא זעקה גדולה ומרה.

          (הרשי"ל)

           

          ***

          מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. (מגילת אסתר ט, כב)

           

          אורח ביקר בתחילת חודש אדר את הרב אריה לוין

          וראה אותו מונה שטרי כסף ומסדרם חבילות חבילות.

          הסביר לו רבי אריה שהכספים הגיעו לידיו 

          כדי שיחלקם לצדקה כראות עיניו, ובינתיים הוא שומרם אצלו.

          שאל האורח מדוע אין הרב מחלקם כבר עתה, ורבי אריה הסביר:

          אני חושש שהנצרכים יתביישו לקבל כסף כנדבה, אבל בעוד ימים ספורים חג הפורים,

          ואז אקיים את מצוות "משלוח מנות איש לרעהו" יחד עם מצוות "ומתנות לאביונים",

          ומקבלי השי יקבלו ממני את הכסף  בצורה טבעית, בלי שייפגע כבודם.

           

          ''

          מטבע לפורים, 2011

           

          ***

          וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. (מגילת אסתר ט, כב)

           

          כשהיו חסידים אמידים באים לבלז בפורים, כדי לשהות אצל רבי יששכר דב, 

          הוא הורה להם לחזור לבתיהם ואמר להם:

          עליכם להיות בפורים בעירכם כדי לחלק מעות לנצרכים.

           

          ''

          ציורי המגילה. משה בן יצחק מזרחי, המאה ה-20

           

          ***

          הביטוי "נכנס יין יצא סוד" (מסכת עירובין) מפורש בגמרא כך:

          היין משחרר את הלשון, ורמז לכך: יין בגימטריה - סוד (70).

           

          ''

          אסתר חושפת בפני אחשוורוש את מזימתו של המן רמברנדט, המאה ה-17

           

          ***

          טעמו הפשוט של המנהג להתחפש בפורים הוא,

          שמי שנאלץ לפשוט יד כדי למלא את צורכי החג יעטה מסיכה כדי שלא יכירו אותו,

          וכך לא יתבייש שהוא מקבץ נדבות.

           

          ''

          מגילת אסתר מצוירת. איטליה המאה ה-18

           

          ***

          משכיל אחד, שהיה גם עורך דין, קינטר פעם בפורים את רבי מאיר ליבוש, המלבי"ם:

          ילמדנו רבנו, חכמים אמרו שאין בין הגיהנום לגן העדן אלא מחיצה קטנה ודקה.

          אם נפלה מחיצה זו - מי חייב לבנותה, בני הגיהנום או בני גן העדן?

          השיב לו מלבי"ם ברוח של פורים: 

          בני הגיהנום חייבים לבנותה, שכן מחמת האש של הגיהנום נפלה המחיצה.

          אלא שטובי הפרקליטים מצויים בגיהנום, 

          וחזקה עליהם שיערימו על הדין וימצאו עילה לפטור את היושבים שם...

           

          ''

          המן מוביל את מרדכי על הסוס.

          ציור קיר מבית הכנסת בדורה אירופוס, המאה ה-3 לפני  הספירה.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שלישי, 19/3/19, 10:06



            ''

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שני, 18/3/19, 13:26

               

              ''

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום ראשון, 17/3/19, 15:32

                 

                ''

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שישי , 15/3/19, 14:20

                  כל בני האדם מנסים לשחק דמויות של אנשים אחרים.
                  חלקם אינם מודעים לכך - ולכן משחקם כה משכנע.
                  {אוסקר ויילד)

                   

                  האתר שלי:

                  http://interget.co.il

                   

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום חמישי, 14/3/19, 21:32

                    הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע"(הוצאת אלומות מבית דני ספרים).

                    לסרטוני וידאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

                     

                    ''

                    משה שובר את הלוחות. גוסטב דורה, המאה ה-19

                     

                    אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם. (א,ב)

                     

                    "אדם" בגימטריה שווה "מה"- 45.

                    ייחודו של האדם ביצר הסקרנות המפעם בו, המניעו להעמיק חקר 

                    ולא לקבל דברים כמובנים מאליהם 

                    והגורם לו לשאול ללא הרף, מגיל ינקות: מה?

                    בכך "מוֹתַר האדם מן הבהמה" (קוהלת יג, יט).

                    "מותר" בגימטריה: 646, כמו "ויוסיף דעת" (קוהלת א, יח) - 646.

                    (הרהמצ"ז)

                     

                    ***

                    אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קוֹרְבָּן לַה' -

                    מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן  

                    תַּקְרִיבוּ אֶת קוֹרְבַּנְכֶם. (א, ב)

                     

                    אחד מגדולי ישראל היה עני מאוד וכל רכושו היתה פרה אחת.

                    אשתו היתה חולבת אותה ומוכרת את החלב לשכנים, וכך כילכלו את משפחתם.

                    ולמרות עניותו היה הרב חוסך פרוטה לפרוטה כל יום

                    כדי לתת צדקה לעניים ביום שישי לכבוד שבת.

                    פעם אחת לא הצליח הרב לחסוך. שחט את הפרה וחילק את בשרה לנצרכים.

                    למחרת חיפשה אשתו את הפרה, ומשלא מצאה אותה החלה לבכות ולצעוק שהפרה אבדה.

                    שמע אותה בעלה ואמר לה: הפרה לא אבדה - היא עלתה לשמיים,

                    ומיד פתח את פרשת ויקרא וקרא לה פסוק זה: "קורבן לה' מן הבהמה".

                     

                    ''

                    משה מקבל את לוחות הברית. ציור מהמאה ה-18

                     

                    ***

                    כִּי כָל שְׂאוֹר וְכָל דְּבַשׁ  

                    לא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה'. (ב, יא)

                     

                    השאור והדבש מסמלים את הקיצוניות:

                    השאור בחמיצות והדבש במתיקות.

                    בא הדבר ללמד שתמיד ילך האדם בשביל הזהב - ולא ייטה לקצוות.

                     

                    ''

                    העלאת קורבן

                     

                    ***

                    אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא 

                    וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְווֹת ה' אֱלוֹהָיו,

                    אֲשֶׁר לא תֵעָשֶׂינָה, בִּשְׁגָגָה - וְאָשֵׁם.  (ד, כב)

                     

                    רש"י כתב:

                    "אשר נשיא יחטא - לשון  'אשרי'.

                    אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה של שגגתו,

                     

                     

                    קל וחומר שמתחרט על זדוניותיו".

                     

                    ''

                    הקורבן עולה על המזבח במדבר.

                    ציור  מהמאה ה-19.

                     

                     

                    ***

                    אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא.   (ד, כב)

                     

                    "אשר נשיא יחטא"- ראשי תיבות: "אני".

                    מנהיג העם חוטא ביהירות כאשר הוא רואה קודם כל את עצמו ומתגאה בלבו: 

                    "אני ואפסי עוד" (צפניה ב, טו).

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום חמישי, 14/3/19, 18:05

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום חמישי, 14/3/19, 16:05

                         

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום חמישי, 14/3/19, 14:27


                          ''

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS