כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    ארכיון : 8/2019

    0 תגובות   יום שני, 19/8/19, 12:05

     

    ''
    ''
    ''
    ''
    ''

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שני, 19/8/19, 10:10

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 16/8/19, 14:16

        הסטטוס השבועי (43)
        היגיון ודעה צלולה יכולים לפעמים למנוע גירושין.
        וגם נישואין.

        האתר החדש שלי: http://interget.co.il

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 16/8/19, 13:00

          חלק 2 / מתי סרי עם עו"ד בני דון-יחייא בתוכנית "ציפורי לילה" בגל"צ לט"ו באב:
          "אני אוותר לך ואת תוותרי לי"

          האתר שלי:

          http://interget.co.il

           

          ''

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 15/8/19, 20:11

            הקטעים מבוססים על ספרי "מסביב לשולחן - הרעיונות והסיפורים הטובים ביותר על פרשות השבוע" (הוצאת אלומות מבית דני ספרים).

            לסרטוני וידיאו קצרצרים שלי על פרשות השבוע אתם מוזמנים לצפות במדור "פרשות השבוע" באתר שלי: http://interget.co.il

             

            ''

             

            כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִיוְּךָ ה' אֱלוֹהֶיךָ
            לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלוֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ. (ה, טז)

             

            אב אחד התלונן באוזני החת"ם סופר, כי בנו אינו מקיים כלפיו מצוַות כיבוד אב כראוי.
            זימן החת"ם סופר את הבן הסורר, נזף בו על הזלזול שהוא נוהג באביו,
            והשמיע באוזניו מדברי חז"ל על מצוות כיבוד אב ואם.
            השיב הבן: תמיד הקפדתי במצווה זו כפי שאני מקפיד בכל מצוות התורה,
            אבל אבי אינו מסייע לפרנסתי למרות שהוא אדם עשיר, ומשום כך פחת כבודו בעיני.
            אמר לו החת"ם סופר:
            אבותינו נצטוו על תרי"ג המצוות - וביניהן גם מצוות "כבד את אביך ואת אמך" -
            כשהיו במדבר סיני ולא נזקקו זה לזה לפרנסה,
            שהרי הקב"ה סיפק אז כל צורכיהם במן ובשֹלו ובמים מהבאר.
            מכאן אנו לומדים, שילדים חייבים בכבוד הוריהם גם אם אינם נהנים מהם כלל.

             

            חרז הרהמצ"ז:
            על כיבוד אם ואב יש להקפיד בכל מצב.

             

            ''

            משה רבנו. ציורו של דה גוט יוסטוס, המאה ה-15.

             

            ***

            וְלֹא תִגְנוֹב. (ה, יז)

             

            גנב ידוע הלך לעולמו. בלוויה שאל מישהו את הרב:
            מנהג ישראל הוא, שמשבחים את הנפטר בעת הקבורה,
            אבל איזה דברי שבח תוכל לומר על הנפטר הזה?
            השיב הרב:
            אומר שהמנוח היה מקיים תמיד את הפסוק:
            "בחוכמה פותח שערים" (מסכת ברכות, מתוך תפילת "מעריב ערבים"),
            ולא הלך מימיו ארבע אמות בלי "נטילת ידיים"...

             

            ***

            לֹא תוֹסִיפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנוֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ:
            לִשְׁמוֹר אֶת מִצְו‍וֹת ה' אֱלוֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנוֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם. (ד, ב)

             

            רבי צדוק הכהן מלובלין אמר:
            רשעים מבקשים להביא חורבן על העולם ברשעותם.
            אבל יש גם צדיקים העלולים להביא חורבן בצדיקות יתר,
            שלא תמיד יש בה תום לב.
            על כך אמר שלמה המלך במגילת קהלת (ז, טו-טז):
            "יש צדיק אובד בצדקו... אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר".

             

            ''

            שלמה המלך. גוסטב דורה, המאה ה-19
            ***
            וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלוֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. (ד, ד)
            "אתם" – אותיות אמת.
            מי שרוצה להיות קרוב לבורא – שידבק באמת.
            ***
            ולֹא תִּרְצָח וְלֹא תִּנְאָף וְלֹא תִּגְנוֹב וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא. (ה, טז)
            בעשרת דיברות הכתובים בפרשת יתרו בספר שמות נאמר:
            "לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר".
            מדוע כאן כתובים הדיברות עם האות ו' לפני המילה "לא"?
            משום שפרשת יתרו התרחשה לפני חטא העגל -
            אז העבירות היו בודדות וכל עבירה עמדה לעצמה.
            לאחר חטא העגל התקיים "עבירה גוררת עבירה" (מסכת אבות ד, ב),
            ולכן התחברו העבירות זו לזו.
            ''
            לוחות הברית בבול משנת 2005. עבודה של משה קסטל.
            ***
            וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלוֹהֶיךָ. (ו, ה)
            רבי יששכר דב מראדושיץ אמר פעם:
            העולם סבור שבין קוצק לראדושיץ שררה איבה ומחלוקת קשה,
            אבל זו טעות. לא היה ביניהם אבק של שנאה,
            והם נחלקו רק בדרך עבודת הבורא:
            בקוצק היו מקרבים את לבם של ישראל אל הבורא
            ואילו בראדושיץ היה מקרבים את הבורא אל לבם של ישראל.  

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום חמישי, 15/8/19, 13:33

              ''

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום חמישי, 15/8/19, 12:55

                ''

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום חמישי, 15/8/19, 12:36

                  ''

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום רביעי, 14/8/19, 11:05

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שלישי, 13/8/19, 13:52

                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שני, 12/8/19, 11:37

                        ''

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שישי , 9/8/19, 16:44

                           

                          אתם מוזמנים לבקר באתר החדש שלי http://interget.co.il/

                           

                          ''

                           

                          אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם, הָיְתָה כְּאַלְמָנָה. (א, א)

                           

                          "איכה" בגימטריה (36) כמו ה"האֵל" וגם כמו "לבד" (36).
                          כאשר העם חוטא, ובעקבות חטאיו נגזרים עליו חורבן וגלות,
                          גם הקב"ה חש כי נשאר הוא לבד.
                          (הרשי"ל)

                           

                          ''

                          תשעה באב ליד הכותל. ציור מהמאה ה-19
                          ***
                          הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ,
                          כָּל רוֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים. (א, ג)
                          הרמב"ן טייל פעם בגן עם כומר, אחד מידידיו.
                          אתם היהודים, אמר לו הכומר, כנראה באמת עם רע,
                          שאם לא כן לא היו שונאים אתכם כל כך בעולם.
                          הוליך אותו הרמב"ן אל פינה אחת בגן ואמר לו:
                          ראה את הוורדים היפים והריחניים האלה,
                          האכולים על ידי המעופפים והזוחלים,
                          וכנגדם ראה שם פרחים קוצניים ודוקרניים,
                          שהמעופפים והזוחלים אין להם שליטה עליהם.
                          האם הדבר מוכיח, שהקוצים טובים מן השושנים?
                          בוודאי שלא. הדבר מוכיח רק כי השושנים, כצמח רך ועדין,
                          אין ביכולתן לעמוד כנגד אויביהן כפי שמסוגלים לעשות החוחים הקוצניים.
                          הוא הדין, הוסיף הרמב"ן, בעם ישראל:
                          לא משום שאנו רעים מאחרים רודפים אותנו,
                          אלא משום שאנו חלשים מאחרים ואין לנו אפשרות להתגונן מפני אויבינו.
                          ''
                          חורבן ירושלים. דיוויד רוברטס, המאה ה-19
                          ***
                          נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקוֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה',
                          נִישָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם. (ג, מ-מא)
                          לא די בכך שבזמן התפילה אנשים נושאים את כפיהם
                          כלפי מעלה וטופחים אותן זו בזו: "נישא לבבנו אל כפיים" –
                          יחד עם הידיים צריך להגביה גם את הלב.
                          (הרבי מאלכסנדר)
                          ''
                          גולי ישראל עם כלי המקדש. מתוך שער טיטוס ברומא
                          ***
                          נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקוֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה',
                          נִישָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם. (ג, מ-מא)
                          לפני שאנשים מתענים בתעניות ופונים בתפילה לבורא העולם,
                          שיכפר על חטאיהם, מוטב שיקדימו ויחקרו היטב את מעשיהם
                          כדי לברר אם לא ביצעו עבירות שבין אדם לחברו ואם לא נכשלו בשנאת חינם.
                          רק לאחר שיעשו זאת ויתקנו את דרכם – כי אז "נשובה אל ה' ",
                          לבקש מחילה על העבירות שבין אדם למקום.

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            בני דון-יחייא
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS