יום שבת, 13/12/14, 22:12
| האוויר הפתוח קורא לי, מפתה אותי להתמזג איתו, מזמין אותי לחוש אותו. גם הוא לא יחבק אותי, כמו שאני צריכה, מתי שאני צריכה, הוא ייתן לי להתמזג איתו, עד לנקודה שבה לא ארצה לעזוב, ואז כבר לא תהיה ברירה, לאט אחוש את הרוח עוברת,... |
יום חמישי, 5/6/14, 16:08
| בחלומות שלי הכל עוד פשוט. העצים ירוקים, ההרים גבוהים ובני אדם מדברים עם העיניים. הילדה שבי עודנה כאן, אך התקוות שבה השאירו דמעות שמציפות אותי, דרכן אני רואה לתוך נשמתי את האישה, החברה, האמא שחשבתי שיהיה. אני ברגרסיה, מרג... |
יום שבת, 16/11/13, 22:46
| שאני חושבת עליך אני מתרגשת, עם הבגרות והשנים את מתבגרת בחן, את רכה יותר וחכמה יותר. אמא, עינייך הירוקות היפות עם השנים כותרו בקמטי הבעה, אהבה, אושר ועצב אך הן לא איבדו את זוהרן, את כל כך יפה אמא. יש לי ליד המיטה תמונה של... |
יום שלישי, 26/2/13, 01:34
| מעולם לא כתבתי לך, או עליך, תמיד חשבתי שאתה שולי בחיים שלי. איך פתאום עוברות השנים ואני מגלה אותך מחדש, מגלה את הרגישות, את הלב הרחב, את הכאב בעיקר שמעולם לא ראיתי. היום אני לא יכולה לכתוב עליך בלי לבכות, בכי רע, בכי של ... |
יום שני, 26/11/12, 21:39
| מסתכלת על אמא שמסתכלת עלי ולא מבינה איך זה קרה שלילדה המושלמת, החכמה, הרגישה שלה, אין את מה שצריך בשביל לעשות אותה מאושרת. אני צופה בך אמא מהצד ולא יכולה לעצור את הדמעות שלי, התבגרת ועודך האישה הכי יפה בעולם. את השיער של... |
יום שני, 8/10/12, 13:30
| כבר שנים שאנחנו יחד. אוהבים, שונאים ובעיקר מתנחמים. ועכשיו חזרנו שוב ללטף את הקור ולעטוף את העצב. אתה כל כך אוהב שזה ממש לא ברור איך אני לא אוהבת אותך ולפעמים אני תוהה אולי בעצם זה אותי שאני לא אוהבת. אתה מתקשר ושולח אין... |
יום שישי , 12/8/11, 01:39
| הותיר בי זכר למה שהייתי. כל הדברים הטובים והרעים חרוטים על גופי. נקודה ועוד נקודה וכתמי שמש שהותירו חותמם, כבר לא ילדה כבר לא נערה אך גם לא מרגישה אישה. איך הזמן בוגד בנו, כמאהב המותיר צלקות, נותרו רק תמונות להתרפק על מה... |
יום שבת, 23/7/11, 19:40
| יום אחד היא חזרה הביתה מהעבודה עצבנית, שמעה שבבית-ספר לא הולך לי משהו ואז התחילה להשתגע, ארזה לי תיק והעיפה אותי מהבית, פשוט ככה. אני זוכרת שבכיתי מאוד, ועם התיק הענקי על הגב יצאתי מהבית, מתביישת מהשכנים, למרות שהיא היית... |
יום שלישי, 12/7/11, 01:56
| אז חודשיים לא כתבתי כאן מדהים כמה כלום לא השתנה חוץ מכל מיני תגליות חדשות שמובילות בדיוק לאותה הנקודה איך זה שהחיים הם כמו אלפי שבילים חלקם ירוקים, חלקם שחורים, חלקם פורחים, חלקם שורפים וכולם מגיעים בדיוק לאותה נקודה אומ... |
יום ראשון, 10/4/11, 23:53
| לוותר על משהו, פשוט כי אין ברירה להילחם באוויר, בלוחם שפרש- זה בלתי אפשרי לרצות לטעם עוד , אך הכל כבר תפל כל כך קצת, כל כך מעט, שעושה כל כך טוב. לראות את המעבר, את זה אני יכולה אך לגעת בפסל, עם מבט קפוא הפך אותי למעורפלת... |
יום שבת, 5/3/11, 07:01
| אתה קטן ושברירי וכל הפעמים שבהם רצית רק רצית רק להיות לידי כמה הצקת וכמה בכית וכמה עצבנת אותי, רק שאתייחס אליך אהובי הקטן שנים שניסית , להיות לידי שנים חיכית שאוכל לראות בפנים כמה קטן היית , כמה מתוק כמה ניסית איתי איתי ... |
יום שישי , 25/2/11, 05:23
| תן לי לגדול תן לי לפרוח תן לי לברוח אם אתה באמת אוהב קשה לי לנבול והאביב לא מאחר לבוא אני מפחדת להישאר מאחור בבקשה אהוב - תן לי לגדול קשה לי לשכוח קשה לי לזכור וכל מה שאתה צריך לעשות- אם אתה אוהב אותי זה לשכוח לשכוח אותי... |
דו-קוטבי
בתגובה על כבר לא אהיה את - אמא
דו-קוטבי
בתגובה על אחי הגדול
דו-קוטבי
בתגובה על מצטערת, אמא.
רפילב2
בתגובה על חנק
לילית הכושית
בתגובה על בגיל 12 אמא שלי העיפה אותי מהבית