פו הדוב

סיפור פו הדוב של א.א. מילן הוא דוגמא מצוינת לרציונל והעקרונות שעליהם מושתתת שיטת SIT -

פו, מצטייר כדוב "בעל מוח קטן" שאינו יכול לפתור שום בעיה. אך ההפך הוא הנכון, בפשטות, ותמימות הוא מנצל את המשאבים הקרובים אליו ביותר, בסביבתו הטבעית והמוכרת, ופותר דרך עולמו הסגור את רוב הבעיות שהוא וחבריו נקלים אליהן.

"האילוצים" הרבים גורמים לו כל הזמן לחשוב אחרת ולקבל החלטות. לפעמים הוא נאלץ ללכת ולהשתמש "במשאב קיים" (הינשוף החכם" ע"מ שיעזור לו לקרוא או לפתור בעיה מסובכת מדי …(איחוד) אך ברוב המקרים הוא פותר לבד תוך יצירתיות פשוטה המוצאת פתרונות רעיונות ממש תחת רגליו. לא מחפש יותר מדי בסביבה אלה ממש מצמיח את הפתרונות ממה שיש לו וממה שהו מכיר יותר מכל. כך גם קל לו לבצע את המשימה ולהתרכז רק במה שהוא מבין ומכיר. חבריו ביער: איה החמור הזקן, חזרזיר, הינשוף החכם, קונגה הקנגרו, השפן וחברו הטוב כריסטופר רובין – בנו של המחבר.

בסיס העקרונות שעל פיהם מושתתים הסיפורים הוא ביכולות הפשוטות של למידה, הבנה וביצוע משימות של היום יום.
אני מביא התייחסות כזו כאן, ממאמר שיצא על הספר וניתוח הדמויות. אפשר להוציא מכאן המון יופי ומקביליות לSIT בפרט ולחשיבה ופילוסופיה של היצירתיות בכלל.

One of the basic principles is the “Uncarved Block”. The essence of the Uncarved Block is that things עולם סגור in their original simplicity contain their own natural power

Along with that comes the ability to do things spontaneously and have them work, odd as that may appear to others at times. As Piglet put it in 'Winnie-the-Pooh', "Pooh hasn't much Brain, but he never comes to any harm. He does silly things and they turn out right."

Owl instead, is the opposite of Pooh, the Knowledge for the sake of Appearing Wise, the one who studies Knowledge for the sake of Knowledge, and who keeps what he learns to himself or to his own small group, rather than working for the enlightenment of others. That way, the scholars can appear Superior, and will not likely be suspected of Not Knowing Something. After all, from the scholarly point of view, it's practically a crime not to know everything. But sometimes the knowledge of the scholar is a bit hard to understand because it doesn't seem to match up with our own experience of things. Isn't the knowledge that comes from experience more valuable than the knowledge that doesn't?

While Owl's little routine is that of Knowledge for the sake of Appearing Wise, Eeyore's is that of Knowledge for the sake of Complaining About Something and Rabbit's is that of Knowledge of Being Clever. As anyone who doesn't have it can see, the Eeyore Attitude gets in the way of things like wisdom and happiness, and pretty much prevents any sort of real Accomplishment in life. Cleverness, after all, has its limitations. Its mechanical judgments and clever remarks tend to prove inaccurate with passing time, because it doesn't look very deeply into things to begin with. The thing that makes someone truly different -unique, in fact- is something that Cleverness cannot really understand.

"A fish can't whistle and neither can I." There's nothing wrong with not being able to whistle, especially if you're a fish. But there can be lots of things wrong with blindly trying to do what you aren't designed for. Unfortunately, some people aren't so wise, and end up causing big trouble for themselves and others. The wise know their limitations; the foolish do not. To demonstrate what we mean, we can think of no one better than Tigger, who doesn't know his limitations ('Tiggers can do everything'), which brings him in lots of trouble. Piglet instead knows his limitations and that's what makes him sometimes more braver than you would expect from such a small animal. So, the first thing we need to do is recognize and trust our own Inner Nature, and not lose sight of it. Inside the Bouncy Tigger is the Rescuer who knows the Way, and in each of us is something Special, and that we need to keep: