הארה, השמש העולה מקדם

לראות אורה המתגבר,

לחוש חומה המתחזק על גופי

עוברת ומלטפת כל אבר,

הולכת וקרבה, פורחת כאהבה

שומרת מרחק בטחון מכולם,

מחלקת טובה לכל דורש, אך במידה

שלא לצרוב או להשאיר כוויה לעולם,

לכל חי וצומח היא אנרגיית החיים

אורה המהפנט בחוג השמיים,

אחריה עוקבים כל הפרחים

חיונית היא לעולם כמו מים,

כפרח מוגן בשמי הבריאה

ראהו, הריחהו, כבדהו בגאון,

לא תקטפהו, חוש את היראה

הרגש עוצמתו המתגברת באון,

מיימי רגשותיך שוצפים, מושכים

שואפים אל על, לשאוב לעצמם,

עצור! השמש כמבקר שמכולם משכים

אור בינתו מאזן את כולם,

יירגעו המים, יישטפו אל הים

כה קשה השינוי, בי נלחם,

אך נכון האיזון, חיוני למושלם

עם הזמן יחלחל הוא ויופנם.

כבול אני באור יקרות
קשרתי עצמי לכל הדורות,
בקודש הקודשים רשום שמי
אך לא נאמר מי יצעד שם עימי,

הרגש צף, הגל סוער
חלף אחד ובא אחר,
פועם בחוף אך שואף להר
מקווה שעדיין לא מאוחר,

נשמעת בעיטה אך חולפת היא פתאום
האם היתה, או שהיא רק חלום,
שקט הסער אך זועק מבפנים
מה כתוב שם יודע רק אלוהים,

אור השמש בגלי הים משתקף
כל קרן אור היא רגע חולף,
מלב אל לב החום עובר
על כל מכשול בדרך גובר,

יסודות חזקים נחוצים לכל בנין
ולבנות שכאלו זקוקים לזמן,
התהליכים, האש וכל מה שמסביב
יראו לנו ויעצבו את זר פרחי האביב.

השקט קורא מתוך הצעקה
הכאב זועק בינות לעלטה,
למה כה קשה הוא החיבור
כואב הלב, האם שבור?

הצחוק עבר לאור
הטלה עבר לשור,
הרגש צף, פורש כנף
והנה.. היה ותיכף עף,

אשאל ליבי, אביט סביב
אם חורף קר או פן אביב,
נשמת השמש פורחת בך
הרי בסך הכל אוהב אותך,

מוכן לכל, כולל ליפול
זאת אצטרך עוד לשאול,
חבר עדיין, מרגיש חסר
העיקר שמבור תמיד נמצא את הבאר.

האם אני אותך אוהב או מאוהב
איך אגדיר את תחושותי עכשיו?
האם אחד מביע יותר מהשני
את הרגש העז אלייך ממני?

את הרצון לחוש נוכחותך מקרוב
לתת לעצמי פשוט לאהוב,
הצורך לשמוע קולך, להתרגש מצחוקך
לחוש זרמים כשאני רואה בוידאו את חיוכך,

להרגיש מטרה בכל צעד שאני עושה
לחוש שאת זה, זה מה שאני רוצה,
לחלום תמונתך עטופה בסתר ליבך
ומרגיש את החיבור שמגיע גם ממך,

הרצון לקשר חזק, יציב ולאורך זמן
להתחבר אליך כחלקי בית נאמן,
להיבנות בקשר בקצב ובזמן הנכון
ולהרגיש שלמות שהיא הרבה מעבר לממון,

אולי הגדרתי כמאוהב מציגה נאותה את אהבתי עכשיו
בשלבים הראשונים בבניית הקשר שהוא כה מורכב,
אך עבורי, במסגרת הכרותינו ובמיוחד מכלול החלק שלך
אומר לך בלב שלם: ♥ אני אוהב אותך ♥

יובל שבועות לי חיכתה

את השנה כילתה,

ואז כרוח קדיםהגיחה

ואת ליבה על ליבי הניחה,

בהילוך כה מהיר נסחפנו

את פיוטי הלב חרשנו,

כה עזה היא משיכתה

בעבותות נקשרתי למנוע שאיבתה,

כנסיכה בכסות צפרדע

מי היא באמת איני יודע,

איילת האהבים שלי כה נסתרת

את יופיה כה קרוב היא שומרת,

כשמש העולה בנישמתה הבוערת

בינות העננים את חומה לי משגרת,

כטליה פרועה המדלגת מעבר לגדר

קוראת לי להצטרף למשהו אחר,

דילגה לה אלי לתוך הלב

מחזקת אותי אליה בחיבוק אוהב,

כחברה קרובה המשתפת קדושתה

הנשוח יחד כאור בינות לעלטה?

חברים יקרים:

סטיב אוסטין מתקרב לאיטו

ובהילוך מהיר העוצמה היא איתו,

הרגש וההגיון בהיתנגשם

חיבור כה נדיר לא יגרשם!