יש בלונדון הרבה מקדשים, טבעי שיהיו, בהתחשב בקהילות המהגרים. יש מקדש מרהיב למאמינים סיקים, הבאים מהפונג'ב, ויש מקדשים נוספים שראוי להגיע אליהם. ועדיין, רק לפני עשור בדיוק הניח כהן דת בשם פרמוק הגדול את אבן הפינה לאחד המונומנטים המרשימים ביותר שיש כיום בלונדון. כן, כן, לא פחות מזה. פרמוק הגדול ומאמיניו שייכים לכת בעלת זיקה לדת ההינדית, דת המחבקת זרמים וכתות רבות.

ארבע שנים ארכה הבניה של המקדש, אשר לצורך השלמתו הובאו 3,000 טון של אבן סיד מבולגריה ועוד 2,000 טון של שיש קרארה מאיטליה. השיש הובל להודו, שם עמלו עליו 1,500 אומני פיסול במשך שנתיים, טרם הגיע ליעדו הסופי. "מעולם קודם לכן בעת המודרנית", כך ניכתב באתר האינטרנט הרשמי של המקדש "לא הושקע עמל רב כל כך בבנייה של מקדש מחוץ לגבולות הודו".

וכן, כל אחד יכול להגיע, המקום פתוח לכל מבקר. כדאי להגיע בזמן התפילה, ואת הפרטים המדויקים של תפילות וארועים אחרים ניתן למצוא באתר, גם הוראות ההגעה.

את פאייל פגשתי כאשר הייתה בת ארבע, או חמש, ילדה שמחה, מלאה בשמחת חיים. עם פאייל ועם משפחתה התגוררתי בעיר רג'קוט, עיר מאובקת במקום שתיירים ישראלים לא מגיעים אליו. 

פאייל לא ידעה אלא את שפת המקום, מה שאילץ אותנו לשוחח בג'סטות, מחוות, וכאלה היו לה הרבה. בואי דודה, כך אמרה כשלקחה אותי למה שהיה אמור לשמש עבורי כמקלחת. את ידי החזיקה כדי שבעצמי אפתח את הברז, ומתחתיו הניחה דלי. זה אולי נשמע עלוב משהו, אך התקופה שבה ביליתי עם פאייל הייתה מהמאושרות שידעתי. כן, כן, דווקא בחדר הריק מחפצים שהקצו לי, עם מיטה בודדת, ארון ונורה חשופה, הייתי חפשיה לנפשי. רק אני והמחברת שלי, זו המחברת שבה אני, האתנוגרפית, הייתי אמורה לתעד את הקורות אותי שם.

כמה עשורים חלפו מאז הביקור ההוא ברג'קוט, ופאייל היום היא אשה נשואה, עם הבעת פנים רצינית משהו. אני מנחשת שהבעה כזו הייתה לה גם כאשר התחתנה, כי ככה זה בהודו, כלות בוכות תמיד בסיום האירוע הממושך הזה, וכל המשפחה איתן. חתונה איננה אירוע עצוב, אך הפרידה מהמשפחה, המעבר למשפחה אחרת, מותיר שובל של דמעות.

יופי, דודה, כך היא עדיין מכנה אותי כשהיא כותבת לי השבוע באנגלית רצוצה (המילה 'דודה' בשפתה שלה), יודעת שאבין, רוצה לקרב. אני כל כך שמחה שאת חוזרת אלינו, מתי בדיוק תבואי, נו, מתי?

אז, זהו, פאייל. אני מתרגשת. לפגוש אותך, את האמא המקסימה שלך שלימדה אותי ללבוש סארי, את כל המשפחה. אראה לך את התמונות שצילמתי אז, כיצד את צוחקת בפה מלא, מאושרת. אולי לא נתנדנד יחדיו בחצר, לא נשתובב כמו פעם. ובכל זאת אחכה שתיקחי אותי לחדרי, כמו אז.

צטט: ג'אקומו 2011-08-31 13:41:51

" 'גלריה מאירהוף' בית אירועים תל אביבי, מציגה את הטרנד הלוהט בתחום הקולינאריה של מסעדות שוק ושווקי איכרים ומכניסה אותו לתוך תחום האירועים באמצעות בניית קונספט , המורכב מדוכני הגשה מעוצבים בשילוב צבעים עזים, חומרי גלם טריים, ריחות וניחוחות שיעניקו חוויה של בילוי בשוק איכרים ים תיכוני אותנטי, לצד אירוח ושירות אקסלוסיבי."

כך הוצגה לפני "גלריה מאירהוף" בדף החומר הכתוב שקיבלתי. ואכן, המקום ממלא בדיוק את תקוות המקימים והמעצבים. הוא מעוצב בצורה כפרית, האווירה בו נעימה וגודלו מתאים בדיוק לאירועים אינטימיים של עד כ-200 משתתפים.

בלב תל אביב, בסמטה צרה בהמשך רח' דניאל פריש, בין שני מגרשי חנייה ענקיים (ולא יקרים במיוחד), הוקמה הגלריה, המציעה מעין בועה אינטימית בלב העיר הסואנת לצד גינה מרהיבה ובינות לצמחייה מצלה. הקונספציה שלפיה הוקמה "גלריה מאירהוף" מציגה שילוב בין שוק האיכרים, יציאה לטבע ואווירת שוק וכל זאת במרכז העיר, ללא צורך להיסחב בכבישים צפופים ובשבילי עפר, בין שדות ופרדסים נידחים.

בארוחת טעימות שהוצגה בפני קבוצת המוזמנים שנמניתי על משתתפיה, נחשפה בפנינו גם קונספציית ההגשה והכיבוד במקום, שבנויים על תפריט שנוצר ופותח על ידי השף חיים סבן מקייטרינג "מעשיה" ומשלבים צורת הגשה מיוחדת בצלוחית במבוק ונייר של מאכלים המוצגים בדוכנים השונים הפזורים לאורך קירות הגלריה.

דוגמאות המזון והטעימות שניסינו הראו בעליל שגם בנושא התפריט יש ל"גלריה מאירהוף" אמירה משלה שבמסגרתה הוגשו נתחוני דג ברבוניה עם ירקות ובמיה ב"גביעים" מחומר דמוי במבוק, פלטות סלטים שניתן ליצור לבד בצלוחיות כפריות מסוגננות ממגוון של ירקות ורטבים, שווארמה פרגיות או עגל בטורטיות המגולגלות במקום מול עיני הסועדים, חומוס חם טרי עם גרגירים שבושל זה עתה במטבח המקום ופוקצות פריכות המוגשות לוהטות ברגע יציאתן מן התנור.

הקונספט של המקום עוצב על על ידי עופר וילד מחברת V דיזיין והוא משתלב היטב בהבעה התל אביבית העכשווית, למרות שגם כאלה שאינם תל אביביים יהנו ממנו בוודאי.

לסיכום – אהבתי. ואפילו אהבתי מאוד, אם היה באופק הקרוב של חיי איזה אירוע שהייתי רוצה ליהנות בו את ידידיי, קרוב לוודאי שהייתי בוחר ב"גלריה מאירהוף".

גלריה מאירהוף

דובנוב 8, תל אביב

03-6910168, 054-4665978

הדלפק מצוחצח, המראות הצבעוניים, כל זה מושך ומפתה. הממתקים של Ambala, או של חנויות אחרות ברחוב דראמונד, ליד תחנת הרכבת

כל השנים שלי בלונדון שבו ושאלו אותי על מסעדות סיניות אותנטיות.

אז, ככה, אתם לא באמת רוצים להגיע למסעדה אותנטית, כזו שמאכלסת בעיקר את מי שאחראים למטבח המדהים הזה. האוכל שמנוני מאד, תבשילי המרק נוטפים טיפות של שמן, לא כמו בסרט האלמותי 'טמפופו' (נו, סרט יפני, ובכל זאת).

גם לא בטוח שהחך הישראלי יהנה מממתקים סיניים, מה גם שיש בהם (איזה כיף) מרכיבים כמו שעועית אדומה. אבל, בעבור הפרוטות שעולה ממתק, ורובם ממש לא יקרים, יש כאן חווייה חביבה, מה גם שחלק מהממתקים - אם עשויים מבצק בלבד - יערבו לכל חיך.

אז, זו בדיוק הכתובת. אני קצת חדשה בכל העניין הזה של upload, ולא יודעת בדיוק איך לצרף את המפה, אבל בטח לא קשה למצוא:

Kowloon Chinese Cafe Cake Shop

21 Gerrard St. London W1D6JH

כדאי לכל מי שמבקר ברובע הסיני,  מומלץ בחום.