יום חמישי, 11/11/10, 12:54
| שואף עמוק טרי ורענן אויר בוקר. חזיונות לי משוחררים נחים אחד אחד על דמיון הפורה, לא עומדים בטור הם, בשורה ועוד אחת.. להסניף אותם עמוק ביחד עם אויר טרי בשחר, זה בוקר רענן. ריחן של אלפי טיפות נושק אל נחירי, מזמין אותי לנשום... |
יום רביעי, 10/11/10, 21:50
| מהות קיומו של הגבר היא לזיין, גבר שלא מזיין אינו קיים, דמותו בעיניו הולכת ודועכת.. יש תקופה בה הוא יזיין כל דבר בעל דופק, כדי להאיץ את הדופק שלו עצמו, להרגיש חי, שרוצים אותו, את גופו זרעו. בפרידה גם הוא נקלע אל תוך הסערה... |
יום רביעי, 3/11/10, 23:46
| בין שוב לדעת לבין לשכוח לגמרי, משאלתו של "טיפש, בין אלפי "חכמים" וברגע קט של חזיון מבושש הוא ישלוף הפיצטה ויקרב אל האש. מביט אל חוף מוכה גלים בתפזורת, יודע חכמה ומסרב בצניעות כי אם ישתף פעולה עם עולם "התשקורת" ידע כי מכר... |
יום שני, 1/11/10, 00:17
| שוכבת ליידי וערוותה פוצחת בשירה. לא אייני סופר כבשים לפני השינה.. אך במעט שנותר לי בטרם תנוח ערנותי על משכבה בשלום, אני חושב קטנה על מזמוריה של זו, מדמיין כיצד הפכה היא מזמרת פופ לצווחנית אופראית כבל עם ועדה. אז מעביר אנ... |
יום שישי , 29/10/10, 20:30
| שמונים ושמונה ברקע, אני כלכך אוהב את התחנה הזו. היא שולחת אותי תמיד לאיזה טיול מרוחק, לא תמיד גאוגרפי. אני חושב עלייך חברתי היקרה, כל כך רחוקה וכל כך רחוקה. חושב עלייך ועל הילדים שלך, איך כמעט ארזת אותם וברחת ממנו. ואיך ... |
יום שלישי, 26/10/10, 00:01
| והנה באה לה השלכת, היא מבולבלת. לא יודעת לעלות או לרדת.. צריכה הפסקה, היה צפוף לה נורא יוצאת לחופשה.. מעצמה. די ברור שזו חרדת נטישה, העלים שלה בורחים לה כל סתיו, כמו כל שנה. וגם אם ישנו עוד עץ ירוק בסביבה, היא תתלוש את ע... |
יום חמישי, 21/10/10, 13:26
| לפעמים למרות הכל זה קורה. הייתי בטוח שלי בלתי ניתן לעזור, נכות רגשית כלכך עמוקה ומושרשת, שאולי רק יד אלוהית תחלץ, מעומקו של בור המלט. להביט השמימה ולראות כוכב נופל, מחזה מרהיב למביטים מהצד, רובם ככולם מביעים משאלה.. אך ג... |
כנרתשלי
בתגובה על עמכם הסליחה
סימונה10
בתגובה על ברוך הבא הוד רוממותו, מלך הרגש.