היצור במרפסת האחורית
בעיקר סיפורים קצרים. אולי גם שטויות שלא יעניינו אף אחד חוץ ממני
פוסטים פופולאריים
-
"אתה כבר השנה...."
20/9/13 | 726 צפיות
-
בלילה האחרון איתך
19/11/12 | 791 צפיות
-
מחשבות ביום הזיכרון
23/11/13 | 526 צפיות
-
קסמה של הבדידות
3/6/14 | 708 צפיות
-
להזכר בחבר
2/2/11 | 766 צפיות
-
היבריס ואוואריס
7/9/14 | 446 צפיות
תכנים אחרונים
הרהור ליום הזיכרון
0
יום רביעי, 22/4/15, 09:01
| אני מפחד להפוך לאחד מהם, אותם פרצופים חיוורים, המחייכים מתוך תמונה נטולת מימדים, לא יותר מזיכרון שלא מסמל, את שהיו ושאולי יכלו להיות, אילו זכו להתקיים מחוץ לבליל של צבע, ולא להיוותר כשאריות חסרות עומק, מודפסים על הדף. |
רציף חמש דרומה
2
יום חמישי, 16/10/14, 23:53
| 13.10.14 נפרדנו על הרציף, הסתכלתי כשעלתה לקומה השניה, והרכבת נסעה דרומה לשדרות. הגעגוע החל עוד בטרם יצאה, והתעצם כשהפריחה לי נשיקה, מבעד לחלון הכהה של הקרון. כשעליתי על הרכבת בכיוון השני, לא יכולתי שלא לחשוש, מכך שאולי ז... |
הרהורי עולם ראשון
1
יום שני, 6/10/14, 22:20
| אני נהנה לראות אנשים, עוברים מבעד לחלון הראווה של בית הקפה, ולתהות האם בעיניהם אני נמצא בתוך אקווריום, כי בעיני הם חלק מסרט, לא קיימים במציאות, ויעודם הוא לבדר אותי, בזמן שאני מנותק לרגע מהחיים. |
קינוח מרגש
1
יום ראשון, 28/9/14, 11:10
| אני יכולה לאכול אותך בתור קינוח? שאלה ועל שפתיה שמינית חיוך. כן, השבתי, רק תתחילי מיד שמאל, כדי שאוכל להמשיך לכתוב. אני לא יודע למה התרגשתי כל כך, אבל כששמה לב החלה לדאוג לי, ורק התרגשתי ממנה יותר. |
בגוף ראשון
2
יום ראשון, 7/9/14, 19:47
| לא רק שלא תוכל להציל אותה, אפילו לא תוכל לעזור לה. היא בדרכה, היא כבר יודעת איך יראה הסוף. נבונה מספיק בשביל להכיר את עצמה, חלשה מספיק בשביל להכנע לפחדים, לבדידות ולשינאה. אתה תישאר איתה כי אכפת לך, כי אתה חושב שאתה חשוב... |
היבריס ואוואריס
0
יום ראשון, 7/9/14, 03:05
| זב דמה מזרועה, ואני מניח את ידי על החתך, מורח את מי חייה על ידי, על שדיה החשופים מולי. ואנחנו לא מבינים, לא מסוגלים לתקן, את הנזקים שגרמו לנו החיים. היא כבר לא בוכה, רגועה ושלווה כבריכה טבעית, עצומה למחצה בין זרועותי, חי... |
ללא המילים
3
יום שלישי, 22/7/14, 21:35
| 22.7.14 ביום בו יגמרו לי המילים, לא אוכל להתנצל על מעשי. אאלץ להתמודד עם מציאות קשה של בושה וחרדה. אלמד לספר בקצרה מעשיות הראויות להפלגה והכברה. ללא מילים תעזבי אותי, משום שבמילותי התאהבת, ויתכן שתגלי שהגבר שמפיו הופקו א... |
איתה אך לבדי
1
יום שלישי, 1/7/14, 23:53
| מולי היא דועכת, מתאדה לתוך האוויר, שעומד בעקשנות בחדר. מרגיש אותה בתוכי, כיצד מתנתקת ממני, נפתחת לחיים אחרים. בדידותי נפרשת בפני, חוזרת לנחמני כזית, שבה להכהות חיי. ערירי אחיה ואמות, כאות קין במצחי, ירחקו הבריות מעצבי. |
קסמה של הבדידות
1
יום שלישי, 3/6/14, 11:37
| לאחרונה נתקלתי (בבושתי הרבה שמתי לב שזה רק לאחרונה) בשירתו של אברהם חלפי. גם אם הייתי מכר רחוק, לא ידעתי כמה רגש תעורר בי כשאנסה להתעמק בה. לא אתיימר להבין את נפשו של חלפי, כפי שאיני מנסה (או לפחות, משתדל שלא לנסות) להבי... |
שלום לטלסיטו
1
יום שבת, 24/5/14, 16:47
| הדבר הבטוח ביותר בחיים. הסוף. המוות לא מבחין, לא בורר. כולנו שווים בפני חרמשו. הוא אינו מדלג או מוותר. הוא שם תמיד. טבעי כל כך, עוטף בקרירות ומבדיל בין שמחה וסבל, עצב והנאה. תמיד שונה אך עקבי, סבלני אך לא מחכה. טל נפטר ה... |
סוגרים את האוגנדה
1
יום ראשון, 16/3/14, 12:37
| אנו יושבים משני צידי הבר. מארק מוזג לנו בירה וטובי, שממלא בזהרו הרדיו אקטיבי, את הכוס הקטנה. אנו שותים, ממלאים את האוויר הקר בעשן. מדברים ושותקים, מכירים כבר שלוש שנים. סך הכל כבר עברנו על רוב הדברים. ובשתיקה אני חושב על... |
פרופיל
תגיות
ארכיון
תגובות אחרונות
-
ת ה י ל ה
בתגובה על רציף חמש דרומה
-
לנהזקס0
בתגובה על בגוף ראשון
-
ת ה י ל ה
בתגובה על ללא המילים
-
ת ה י ל ה
בתגובה על קסמה של הבדידות
-
אלו-נה
בתגובה על מכתבים בקופסה
-
אלו-נה
בתגובה על יומולדת 33
